להיות סולו דיזיינר: בין אתגרים להזדמנויות במפגש האחרון של The Portfolio Club דיברנו על להיות מעצב יחיד בחברה, אבל בינינו גם בצוותים מעצבים מוצאים את עצמם לא פעם עובדים לבד, מקבלים החלטות, מסבירים אותן, ונושאים באחריות. הסשן היה בהנחייתה המצויינת של Yuval Ben Avi, והידע הגיע כולו מחברי הקהילה: Roni Ben Shahar, Gal Hershenboim, Ztdafit Mazuz, Itamar Strauch, Zlil Yoffe Simhon Shoval Ozeri כולם עם ניסיון כסולו דיזיינר (בעבר או בהווה) ונקודת מבט שונה.

המפגש עסק בשאלה כיצד מתרגמים חוויה אנושית לדיגיטל מבלי לאבד גוף, רגש והקשר, דרך שלוש פרספקטיבות משלימות: Zofia Einhorn הראתה כיצד משחקים נעים בין דיגיטלי לפיזי וכי לא ניתן לשכפל חוויות בין עולמות אלא לעצב שילובים היברידיים חכמים שמנצלים את היתרונות של כל אחד; Yael Shelach Moshonov הציגה מפגש בין דיגיטל, ביורוקרטיה ופחד, והדגימה כיצד עיצוב תהליכים רגישים דורש שפה אנושית, ליווי רגשי ובניית ביטחון בקבלת החלטות – לא רק יעילות טכנית; ו-Sivana Sherlag הציגה טרנספורמציה דיגיטלית בעולם בריאות הנפש והדגישה שסקרנות, יושרה והבנה הוליסטית של כל שרשרת הערך מובילות לפתרונות מדויקים שמשרתים גם מטפלים וגם מטופלים. מסקנת העל הייתה שדיגיטל ופיזי אינם תרגום אחד של השני אלא דיאלוג: עיצוב טוב מתחיל בזיהוי רגש, בהירות ואמון, ורק אחר כך ב-Flow ובטכנולוגיה.

שיטה מוכחת לשילוב המותג בתוך ממשק המוצר — בלי לפגוע בפונקציונליות ובלי להתחיל רידיזיין מההתחלה.

כולנו מחפשים את הדיזיינר המושלמת, אבל מהי ההגדרה לאחד כזה או אחת כזו? ספוילר: זה לא רק עניין של שליטה בכלים או תיק עבודות נוצץ. יש “חומרים” שמרכיבים את האנשים שבאמת עושים את ההבדל.

במפגש האחרון שלנו אירחנו את Tamar Segura, מעצבת מוצר בכירה בחברת Guardz ומרצה לעיצוב, שחלקה איתנו תובנות מעשיות מעבודתה היומיומית מול צוותי דאטה, מוצר ופיתוח. תמר שיתפה בתהליך בניית עמוד של ניתוח אירוע סייבר אשר התחיל בעומס מידע רב. היא הראתה לנו בצורה מרתקת את תהליך העבודה שעברה כדי ליצור ממנו אלמנט ויזואלי מדויק. בפועל הפתרון הציג למשתמשים פחות מידע, אבל רק את זה שהיה בעל ערך מיידי עבורם.

במהלך השנים יצא לי לבחון מאות רבות של תיקי עבודות. כנראה מעל אלף, אבל מי סופר. תיק העבודות הוא הדבר הראשון שאני בודק ברמה המקצועית, לפני קורות החיים או כל דבר אחר. אם תיק העבודות “לא עובר”, אין טעם להמשיך. הבחינה הראשונית היא מהירה יחסית. מבט זריז בדף הבית ובעבודה אחת להתרשמות כללית. אם זה מעניין – אני חופר יותר לעומק. אם לא – עובר הלאה, לתיק העבודות הבא. כבר הבנתם. תיק העבודות הוא הנכס החשוב ביותר שלכם בתהליך חיפוש העבודה. אחרי האישיות שלכם כמובן (אבל גם אותה תוכלו לשקף בתיק העבודות). בין אם אתם מחפשים את העבודה הראשונה שלכם בתחום, ובין אם אתם כבר מנוסים ורוצים לשדרג את תיק העבודות – ניסיתי לזקק כאן עבורכם כמה עקרונות שעושים את ההבדל בין תיק עבודות ממוצע – לכזה שמייצר רושם חזק וממגנט ראיונות.

במפגש האחרון של The portfolio club אירחנו את Maayan Sinai ו Ziv Meltzer האלופים, למפגש פרקטי ומרתק על הצגת קייס סטאדי בראיון עבודה. במהלך המפגש, Gal Hershenboim ו Elad Medan חברינו מהקבוצה הציגו קייס סטאדי מהפורטפוליו שלהם, כשמעיין וזיו גילמו מראיינים אמיתיים - שאלו שאלות, נתנו פידבק מקצועי, ושיקפו מה באמת עובר למגייסים בראש בזמן שאנחנו מציגים. ואנחנו? היינו ״זבובים על הקיר״ 🪰 ויצאנו עם תובנות שכל מעצב/ת חייב/ת להכיר לקראת הראיון הבא.

איך זה להיות מעצב/ת של מוצר שהמשתמשים בו הם... כל המדינה? 🇮🇱 במפגש מומחים מספר 16 של The Portfolio Club אירחנו את Noam T., מעצבת מוצר מיחידת החדשנות ברשות המיסים, Sarina Binyamini-Richard, מנהלת UX מרשות המיסים, ואת Orit Peres ו Shai Amar, מנהלי UX/UI במשרד המשפטים. יחד צללנו לעולם המורכב, המאתגר והמשמעותי של עיצוב למגזר הציבורי בישראל. אז מה למדנו?

במפגש המומחים האחרון של The Portfolio Club התעמקנו בשני כלים שכבר היום מחוללים שינוי משמעותי: v0 ו-Lovable. את המפגש הנחו Shahar Schapiro מ-Polar Hedgehog ו Itamar Katan מ MindCET- EdTech Innovation Center, ששניהם משלבים Vibe Coding בעבודה היומיומית לטובת Prototyping מהיר, Ideation ושיפור קצב העבודה.

את המאמר הזה אנחנו מקדישים למערכת הבריאות הישראלית שנחשבת לאחת ממערכות הבריאות הטובה בעולם (2015, ישראל דורגה כמדינה השישית הבריאה בעולם על ידי מדד בלומברג), אך בעולם שבו האינטליגנציה הרגשית משתלטת כמו אש בשדה קוצים, האם קופות החולים בארץ מבינות שחוויית המטופל אינה מסתכמת בטיפול רפואי בלבד, אלא כוללת גם חוויה דיגיטלית מותאמת שבראשה חווית המשתמש היא הלב הפועם של כל מערכת בריאות דיגיטלית מוצלחת? מערכות אלו לא רק מספקות מידע, אלא מעוצבות כך שהן מובנות, נגישות ומותאמות אישית למטופל. אם כך, כללית, מכבי, מאוחדת או לאומית, אני ממליצה לפנות זמן לקרוא את המאמר הבא!

המאמר משווה בין בניית דיזיין סיסטם מאפס לבין שימוש בספרייה קיימת, ומציג את היתרונות והחסרונות של כל גישה, תוך התייחסות לשיקולים כמו התאמה למותג, משאבים זמינים, גמישות, תחזוקה ותלות חיצונית.

המאמר מציע עקרונות להגדרת נקודות שבירה כטוקנים בדיזיין סיסטם, תיעוד גרידים רספונסיביים, והתאמת טיפוגרפיה לגודל המסך, במטרה לשמור על עקביות וחוויית משתמש טובה בכל המכשירים.

המאמר מציג עקרונות לשיום עקבי של קומפוננטות בדיזיין סיסטם, כולל שימוש בשמות תיאוריים, מבנה היררכי ברור, והבחנה בין קומפוננטות בסיסיות למורכבות, במטרה לשפר את הסדר והנגישות במערכת.

המאמר ממליץ על גישת "grab-and-go" לבניית קומפוננטות מורכבות בדיזיין סיסטם, תוך פירוק לרכיבים בסיסיים, הגדרת קומפוזיציות נפוצות וסימון אזורים גמישים, כדי לאפשר גמישות בשימוש ושמירה על עקביות בעיצוב.

המאמר עוסק בשיקולים להפרדה או איחוד של קומפוננטות בדיזיין סיסטם, תוך התייחסות לשימושים חוזרים, גמישות בעיצוב, וההשפעה על תחזוקה וניהול המערכת.

המאמר ממליץ להתייחס לעמודים שלמים בדיזיין סיסטם כטמפלטים גמישים ולא כקומפוננטות קשיחות, תוך תיעוד מבני גריד, אזורי תוכן, ריווחים והתנהגות רספונסיבית, כדי לאפשר עקביות וגמישות בעיצוב עמודים שונים.

המאמר מציע עקרונות לארגון טוקנים בדיזיין סיסטם, כולל קיבוץ טוקנים לקולקשנים לפי קטגוריות לוגיות, הפרדת טוקנים שאינם משתנים בין מודים, וארגון היררכי בתיקיות לשיפור הסדר והגישה.

המאמר עוסק בשיקולים ליצירת טוקן צבע חדש בדיזיין סיסטם, תוך התייחסות למקרים בהם הצרכים העיצוביים מצדיקים חריגה מהפלטה הקיימת, ומציע קווים מנחים לשמירה על עקביות וניהול נכון של טוקנים.

המאמר עוסק בהגדרת צבעים עבור גרפים, תרשימים ודשבורדים בדיזיין סיסטם, תוך התייחסות לאחידות, נגישות, והבחנה בין צבעים סמנטיים לצבעים ייחודיים לנתונים.

המאמר מציג עקרונות לשימוש עקבי באייקונים בדיזיין סיסטם, כולל שמירה על סגנון ויזואלי אחיד, הגדרת גדלים ומבנה אחידים, ארגון האייקונים לפי קטגוריות, ושימוש בשמות ותיאורים עקביים לשיפור הנגישות והחיפוש.

עם ימים עמוסים בפגישות, שיחות מוצריות, דאטה, ועיצוב ממשקים, קל לשכוח שמעצבי מוצר הם לא האנשים היחידים בארגון שמייצרים פיקסלים. מעצבי המרקטינג הם קרובי המשפחה שלנו מהצד השני של השכונה, שמשלימים את עבודת המוצר שלנו עם מגוון רחב של תוצרים ויזואליים - מעמודי נחיתה ווידואיים ועד מדבקות למחשב ותפאורה לכנסים. וכמו שכנים אמיתיים, החיים שלנו משיקים ומתחברים בצורות שונות שיכולות לחזק את העולם הויזואלי של החברה שלנו.

בעולם שבו AI אמור לעזור לנו לקבל החלטות, לפעמים הוא דווקא הופך אותן למבלבלות יותר. בפרק הזה, יהודית אשר מארחת את ניצן זיו, קו-פאונדר ומנכ"ל OX Security, לשיחה על קבלת החלטות בעידן AI - מה באמת עובד, ואיך משתמשים במודלים בצורה שמחזקת חשיבה במקום להחליף אותה. בפרק דיברנו על: למה הכל מתחיל בקונטקסט: יותר דיוק ומטרה ברורה = תשובות רלוונטיות יותר למה AI מצטיין בלהרחיב אפשרויות (כולל מטריצות השוואה), ולא לבחור במקומנו איך להפעיל Devil’s Advocate כדי לקבל ביקורת אמיתית ולא תשובות "מרצות" ולמה הבייסיקס לא השתנו: תהליך טוב, הבנת משתמשים, חריגים ומשאבים עריכה: מרינה ברודסקי, הודיה בית יעקב האזנה נעימה 🎧

והפעם, ליאור יאיר וזיו מלצר מראיינים את ניר יוז, וי פי יו איקס בוויקס, בפרק מיוחד מתוך הפודקאסט „חוויה ממש”. ניר יוז, מנהל את סטודיו חווית המשתמש של וויקס שמונה היום יותר מ-200 מעצבים, מה שהופך אותו לסטודיו הגדול ביותר של מעצבי חווית משתמש בישראל. בשיחה כנה הוא הוא משתף בתהליכי הקבלה לתפקיד בחברה, על איזה מעצבים הוא מחפש בתהליך, על תוכנית ההכשרה של וויקס למעצבים מתחילים, ועל איך אפשר לקדם את התעשייה בישראל למקומות טובים יותר. כל זה, וגם כמה טיפים שימושיים למעצבים מתחילים ומנוסים שרוצים לעבוד בחברות מוצר גדולות כמו וויקס.

הסוד המלוכלך של עולם העיצוב הוא שבסופו של דבר מעצבים לא יכולים לייצר מוצרים לבד. גם העיצוב המושלם, היפה, והשימושי ביותר חייב לעבור בידיים של מפתח פרונט-אנד לפני שיגיע לעיניים של משתמשים. ומערכת היחסים עם אותו מפתח, שמתרגם את הפיקסלים השטוחים לקוד חי, היא שתקבע את היכולת שלנו להשפיע על איכות המוצר הסופי.

כשמעצבים מתחילים עבודה חדשה, הם מקבלים שלושה דברים: מחשב, חולצה עם הלוגו של החברה, ופיאם. כמובן שלא ניתן לבחור את הפיאם (והוא לא בוחר מעצב גם כן), אך מערכת היחסים הזאת תשפיע על היכולת של אותו מעצב להעלות מוצרים לאוויר, להשפיע על תוכנית העבודה, ולשגשג בסביבה המקצועית.

תמיד נראה שאין זמן למחקר, אבל כשבודקים לעומק מגלים שהקושי הוא אחר לגמרי. דיברנו עם שירה על למה מעט מחקר עדיף על בלי מחקר בכלל, איך מניעים אותו בארגונים קטנים וגדולים ומתגברים על חסמים אישיים וארגוניים בדרך לקבלת החלטה מבוססת יותר.

אחת מאבני הבניין של כל מוצר, שיכולה להביא להצלחה מסחררת וגם לנטישה מסעירה, היא ארכיטקטורת מידע. כשחוקרים אותה, מגלים איך משתמשים באמת תופסים את המוצר, ולמה יש עמודים שאף אחד לא מגיע אליהם. גלי אנגלמאייר תספר לנו איך הצליחה להעלות ביקור בעמודים ב 400%, ועל כל מה שצריך לקחת בחשבון כשמחליטים לתכנן מחדש את ה- nav bar של המערכת.

ניר יוז מנהל את סטודיו חווית המשתמש של WIX שמונה היום יותר מ-200 מעצבים, מה שהופך אותו לסטודיו הגדול ביותר של מעצבי חווית משתמש בישראל. בשיחה כנה ועם המון ערך הוא הוא משתף את דעתו תהליכי הקבלה בחברה (דיברנו גם על מבחני הקבלה ועל החשיבות שלהם מבחינתו), מצב האקדמיה בישראל, על איזה מעצבים הוא מחפש כשהוא מגייס ולמה וגם על טיפים מאוד שימושיים למעצבים מתחילים ומנוסים שרוצים לעבוד בחברות מוצר גדולות כמו WIX. דיברנו גם על תוכנית ההכשרה של WIX למעצבים מתחילים ועל איך אפשר לקדם את התעשייה בישראל למקומות טובים יותר.

בפרק הזה אירחתי את ד"ר עופר מונר לשיחה על אחד הנושאים שמעסיקים היום מעצבים, אנשי מוצר ובכלל - החשש מהיעלמות המקצוע בעידן הבינה המלאכותית. במקום להתמקד בכלים או בתחזיות טכנולוגיות, דיברנו על השאלות העמוקות יותר: מה באמת מבדיל בין אדם למכונה, והאם אפשר לצמצם חוויה אנושית למערכת חכמה של חוקים ופרדיקציות. נגענו ביצירתיות, בקבלת החלטות ובפער שבין מה שנדמה לנו שאנחנו חושבים לבין מה שמניע אותנו בפועל. בלי לפרט את כל התובנות, השיחה הציעה זווית אחרת ואפילו מרגיעה על העתיד. דיברנו על המקום של רגש, אמפתיה ופגיעות בעולם שהולך לאוטומציה, ועל האופן שבו דווקא האנושיות הופכת ליתרון מקצועי. זה פרק שמזמין לעצור לרגע ולחשוב מחדש על התפקיד שלנו כמעצבים - לא דרך הטכנולוגיה, אלא דרך החוויה האנושית שמאחוריה.

2025 הייה שנה מלאה בהפתעות, תהפוכות, וכמובן AI. אז רגע לפני כניסת 2026 לחיינו אנחנו מנסים להתבונן בכדור הבדולח ולחזות מה מחכה לנו בשנה החדשה. מבניית קריירה וראיונות עבודה, ועד טכנולוגיות חדשות ותנועות עסקיות, ננסה לנחש מה מצפה לעולם העיצוב מעבר לפינה.

בפרק הזה אני מארח את תומר פיליין לשיחה עמוקה על קופירייטינג, מיתוג ופרסונה בעולם שבו AI הפך לשחקן מרכזי. תומר משתף מניסיונו בעבודה עם מותגים גדולים ומסביר למה Content Writing הפך לקומודיטי, ואיפה מתחילה באמת כתיבה קריאייטיבית - במקום שבו אסטרטגיה, תחושת בטן ואמת מוצרית נפגשות. דיברנו על Truthtelling מול סטוריטלינג, על למה אי אפשר לזייף קול מותג, ואיך סיפור חזק לא יושב בפיצ'רים אלא בשינוי שהמותג מביא לחיי הלקוח. בהמשך צללנו לבניית פרסונה עגולה דרך המטאפורה של קונסולת דיג'יי - משחק חכם בווליום של תכונות שונות לפי הקשר, מסע רגשי וסיטואציה. שוחחנו על מיקרוקופי כניהול מערכת יחסים ארוכת טווח, על מחקר שטח אמיתי שמתחיל באנשים ולא בבריפים, ועל המקום המדויק של בינה מלאכותית בתהליך. המסקנה ברורה - AI עובד הכי טוב כמגבר, רק אחרי שבני אדם הגדירו כוונה, רגישות ואמת. אחרת, גם התוכן הכי מהיר ויעיל נשאר גנרי, ריק ובעיקר שוכח שיש בני אדם בצד השני.

בפרק הזה נצלול אל מלאכת בניית דיזיין סיסטמס: איך יוצרים מערכת שגדלה ומתפתחת לצד המוצר, איך מתחזקים אותה לאורך זמן, ועל עתיד הדיזיין סיסטמס בעולם מונחה AI. (משתתפות: יעל רז ואילת ראובני)

בפרק הזה של רדיו באטן, עדי לוין מארחת את אן שרייבר לשיחה על הובלת עיצוב בארגונים טכנולוגיים ומה באמת נדרש כדי לבנות תרבות עיצובית שמייצרת שינוי. אן משתפת על המעבר לפאלו אלטו ועל האתגר של שינוי תרבות עיצוב בתוך ארגון, ומדגישה שעיצוב עם השפעה אמיתית חייב להתחבר לביזנס, ליעדים ולמפת הדרכים - ולא להישאר רק בשכבת האסתטיקה. בפרק הן צוללות לכמה נושאים מרכזיים: איך בונים אמון ושיתוף פעולה שמאפשרים לעיצוב להוביל למה עיצוב צריך להיכנס מוקדם, עוד לפני שה PRD נסגר איך מפשטים חוויות במערכות B2B מורכבות, במיוחד בעולמות AI מה הופך צוות עיצוב לחזק לאורך זמן, מעבר לכישרון אישי עריכה: מרינה ברודסקי האזנה נעימה 🎧 בחסות Triolla

פרק 65 לאורך מספר פרקים חלקנו עצות וטריקים לבניית פורטפוליו מעולה, במטרה לעזור למעצבים לבנות תיק עבודות שפותח דלתות. אך זוהי שיחה חד כיוונית, שבה אין לנו חלק אקטיבי בתהליך העבודה. אז השבוע חשבנו לנסות משהו שונה: בפעם בראשונה בוידאו מלא, אנחנו מסתכלים על תיקי עבודות של מאזינים, חולקים פידבקים, ונותנים עצות ספציפיות לשיפור תיק העבודות.

לאורך פרקים רבים חלקנו עצות וסיפורים שמבוססים על הניסיון הארוך שלנו בתעשייה, אך השבוע אנחנו מתרכזים בסיפור טרי ועדכני: המסע של תמר למצוא עבודה לאורך חצי השנה האחרונה. תמר, שעזבה את העבודה בתחילת חופשת הלידה, מספרת בפרטים את הרגעים הקשים, המשמחים, והמשונים. היא חולקת מספרים, סטטיסטיקות, ואינספור טיפים איך לצלוח תהליך ראיונות בשלהי 2025. הרשמה לאירוע WDYT: https://subscribepage.io/wdyt-designers תמצאו אותנו גם ביוטיוב: https://www.youtube.com/@TheGoodInterviewPodcast

מעצבים לא רק מעצבים את הממשק, אלא גם את האופן שבו AI נכנס למוצר וליום יום של הצוות. בפרק מעצבים בעידן ה AI - פחות פיקסלים, יותר השפעה, יהודית אשר מארחת את דניאל בוארון, מעצב מוצר ב Remitly ומייסד כנס Design AI, לשיחה על איך תפקיד המעצבים הולך ומשתנה בעידן ה AI. הם מדברים על העבודה עם כלים כמו Claude, Cursor ופיגמה AI, על הגבול המטושטש בין עיצוב, פרודקט ופיתוח, ועל השאלה הגדולה: אם AI יודע לייצר וריאציות, קוד ותובנות מתוך דאטה - מה נשאר בידיים של המעצבים? מתוך השיחה עולה תשובה מחזקת וברורה: היצירתיות, החשיבה המערכתית, ההבנה האנושית של ההקשר והיכולת לשאול את השאלות הנכונות. AI הוא מאיץ, לא מחליף. אם אתם מעצבים ומעצבות שמנסים להבין איך התפקיד שלכם משתנה בעידן ה AI, ואיך אפשר להשתמש בו כדי להרחיב את ההשפעה שלכם במקום לצמצם אותה, הפרק הזה לגמרי בשבילכם. 🎧✨ עריכה: מרינה ברודסקי האזנה נעימה 🎧 בחסות Triolla

עיצוב טוב, ומעצבים טובים, חייבים פידבק. הדרך היחידה להשתפר ולייצר תוצרים טובים יותר היא על ידי קבלת ביקורת מאנשי מקצוע, מנהלים, ואפילו משתמשים. אז מדוע כל כך קשה לנו לקבל את הביקורת שמוצעת לנו? בכדי שפידבק יהיה יעיל צריך ללמוד גם כיצד להעניק אותו, וגם כיצד קבל אותו.

בפרק הזה אני מארח את ערן זהבי, אנחנו צוללים לעולם של עיצוב אמפטי - כזה שלא מסתפק ב”פונקציונלי” אלא מחפש לייצר חיבור רגשי אמיתי. דרך הסיפור של ׳אליקיו׳, רובוט חבר לגיל השלישי - ערן מספר איך מעצבים חוויה למשתמשים שחווים בדידות, פחד מטכנולוגיה ומגבלות פיזיות, כשאין לנו כמעט מסך לעבוד איתו. במקום עיצוב ממשק קלאסי, הוא מתאר איך בונים שפה שלמה רק מתנועה, סאונד ואור: החל מהנהון קטן שמסמן “אני איתך”, דרך נשימות מודרכות שמסייעות להרגעה, ועד רגעים מרגשים שבהם המשתמשים ממש מפתחים קשר רגשי לרובוט פלסטיק. מתוך הניסיון שלו כמעצב שעבר כמעט כל טייטל אפשרי, ערן מדבר על ורסטיליות, סקרנות אינסופית, ועל איך האישיות והתשוקה של המעצב מחלחלים לתוך המוצר. אנחנו מדברים על ההבנה שהמגבלות של המשתמש, של המדיום, של הטכנולוגיה - דווקא יוצרות מיקוד ויצירתיות.

אנחנו מעריכים את האקדמיות לעיצוב, יש שם אנשים נהדרים ומבריקים שמשקיעים את הלב והנשמה כדי לעזור לאחרים להתפתח ולהתאהב בעיצוב (גם אם הם לא תמיד מקבלים תמורה מתאימה להשקעה שלהם). יש סיבה שרוב החברות בישראל מעדיפות לגייס בוגרי תקשורת חזותית וגם אנחנו מסכימים שהדרך הנכונה עוברת באקדמיה (בדרך כלל). אבל זה לא אומר שהאקדמית בישראל מושלמות. יש כמה דברים שמפריעים לנו ואנחנו חושבים שהגיע הזמן לדבר עליהם. אנחנו מקווים שזה יגיע לאוזניים הנכונות ויעזור לתקן את מה שצריך לתקן. בין השאר דיברנו על: האם באמת צריך תואר בעיצוב כדי להתקבל לתעשייה ולמה יש חברות שמעדיפות לגייס בוגרי אקדמיה בלבד לתפקידי ג׳וניור? מה ההבדלים בין ללמוד לתואר ולקחת קורס? למה מפריע לנו שהאקדמיות המובילות משחקות משחק כפול ומציעות גם תארים וגם קורסים ולמה זה פוגע בתלמידים שלנו ובתעשייה? מה הסיפור עם התארים החדשים שמשלבים בצורה לא הגיונית בין כמה מקצועות ? ולמה צריך להיזהר מזה (לדעתנו). מה הבעיה עם הפידבק שסטודנטים מקבלים באקדמיה ולמה פידבק שנעשה בצורה לא נכונה יכול לגרום? איך אפשר לטפל בתופעה הזאת? טיפים לאקדמיה: איך נותנים פידבק נכון ומה לדעתנו נכון להכניס כבר לתוכניות הלימוד בשנה הבאה.

השוק המודרני יכול להיות מאוד מבלבל: מצד אחד אנחנו נדרשים לבנות מומחיות עמוקה בנושא ספציפי, שאותו נוכל להוביל ולהנהיג בצוות. מצד שני אנחנו מצופים לדעת הכל מהכל, ממחקר ואנליזה ועד פרוטוטייפינג ואיור. בסופו של דבר הזמן שלנו מוגבל, ואנחנו נדרשים להחליט האם אנחנו רוצים לעמיק את הידע באיזור מסוים, או להתרחב וללמוד מעט על כמה שיותר נושאים.

פרק 62 למרות שאמא לרוב צודקת, ישנה עצה אחת שכדאי לקחת בעירבון מוגבל: תמיד תשאר מי שאתה. באיזושהי רמה זה נכון, אך לכולנו יש מספר גרסאות של מי שאנחנו. הרי מי שאנחנו עם חברי ילדות הוא לא אותו אדם שמגיע לעבודה ומציג הצעות עיצוב. וזאת המשמעות של קוד סוויצ׳ינג - היכולת שלנו להתאים את עצמנו וצורת התקשורת שלנו בהתאם לחדר בו אנחנו נמצאים.

בפרק הזה אני מארח את ענבר עדות, מעצבת רב-תחומית שחיה על התפר בין חוויות פיזיות, ועיצוב דיגיטלי ומראה איך אפשר לחבר בינה מלאכותית לתהליך העבודה של מעצבים בלי לאבד את הניצוץ האנושי. אנחנו מדברים על המוח האנושי כמנוע היצירתי שמביא את ההברקות, ההשראה, תחושת הבטן והניואנסים מהעולם האמיתי. ועל ה-AI כ"סיידקיק" עם אנרגיה אינסופית שמבצע, ממיין, מסכם, עושה מחקרי מתחרים, מדייק ניסוחים ומקצר שלבים שלמים בתהליכי UX, דיזיין ספרינט ומיתוג. במקום לפחד ש AI יחליף מעצבים, ענבר מציגה גישה אבולוציונית: אנחנו הופכים ל"מעצבי־על" כשאנחנו מבינים מה אנחנו שומרים אצלנו (השראה, קונספט, שפה ויזואלית, ברנד פרסונליטי) ומה מוציאים החוצה ל AI כעבודה שחורה. דרך קייס סטאדי אנחנו צוללים לפרקטיקה: ענבר משתפת איך היא בונה תהליך היברידי - לוח ופתקיות, פגישות צוות וסיעור מוחות מצד אחד, ומצד שני עבודה חכמה עם כלים כמו ChatGPT, Midjourney, Runway ו-Kling כדי לתרגם חלומות, השראות וזיקי יצירתיות לדמויות, עולמות ויזואליים וחומרים שיווקיים. בסוף הפרק יוצאת תמונה מאוד ברורה: אין תחליף למוח האנושי, אבל למי שמוכן לשתף פעולה עם AI - מחכה קפיצה מקצועית ואישית מטורפת.

בשנים האחרונות צמחה לה תעשייה של מנטורים שמלווים (בתשלום או בהתנדבות) מעצבים שתהליכי קבלה למשרות, שיפור קורות החיים ושיפור תיק העבודות. התפקיד ראוי ויכול מאוד לעזור להשיג מטרות מקצועיות אבל לצד היתרונות יש לא מעט חסרונות שיכולות לפגוע מאוד במעצבים שעושים את הצעדים הראשונים שלהם (אבל לא רק בהם). לפרק הזה הזמנו את מיכל ברזילי-מימרן מנכ״לית Diviners שמתמחה בגיוס מעצבי פרודקט לרוב חברות המוצר המובילות בישראל כדי להבין לעומק את תעשיית המנטורים בישראל ולעזור לכם להבין מתי אתם צריכים מנטור ואיך בוחרים מנטורים מתאימים. דיברנו על המנטורים בישראל, על תהליך הגיוס ועל הקשיים שיש לגוניורים בתעשייה. מיכל לא הסתפקה בנושא המנטורים ונתנה המון עצות על תהליכי הגיוס, מבחני הבית והראיונות ושיתפה אותנו בניסיון המעמיק שלה בתחום. בין השאר דיברנו על: מצב תעשיית המנטורים שצצה בישראל. איך אנחנו מגדירים מנטור/ית ומתי כדאי לקחת אותם? האם מי שסיימת לימודים צריך לקחת מנטור? האם זו לא האחריות של המרצים שלו מהלימודים לדאוג שיהיה לו תיק עבודות מרשים ונכון? מה הופך מנטור/ית לטובים? איך בוחרים נכונה וממה כדאי להיזהר? כמה כסף/או זמן תהליך ליווי של מנטור/ית צריך לקחת? מה גורם למיכל לרדוף אחרי מועמד ומאיזה מועמדים היא תעדיף להתרחק. עצות סופר שימושיות לתהליכי קבלה וראיונות שרק מגייסת מנוסה יכולה לתת.

אחרי שבועות של הכנה סוף סוף זה קרה: הקלטה של פרק חי מול קהל במשרדים של גונג! בנוסף לשיחות על סטטיסטיקות האזנה ושעשועון נושא פרסים, התארחו בפרק ליאור פרנקל, דלית הלדנברג, וליאור יאיר, שתרמו מהניסיון שלהם על נושאים מגוונים מAI ועד תכנון קריירה.

נטלי ועומר מדברים על דיזיין ספרינטז. מתי ואיך לעשות אותם, ממה להזהר ואיך לקבל השראה מהתהליך.

בפרק הקודם נטלי הסבירה לנו איך עושים בדיקות שמישות - מהתכנון, דרך המהלך ועד הסיכום. בפרק הזה נלמד איך לייעל את תהליך העבודה שלנו ולהמיר את הפידבקים שקיבלנו לפתרונות מעשיים. נטלי מתחילה כמעט כל פרויקט בסטודיו שלה מסדנאות דיזיין ספרינט (מתודולוגיה לפתרון בעיות כשיש אתגרים משמעותיים). ופיתחה בעצמה סדנת ׳מיני דיזיין ספרינט׳ ביום אחד, לבעיות טקטיות ביומיום כדי לסנכרן את כולם (פרודקט, דיזיין ופיתוח) להבנת הצורך ולהגיע לפתרונות מהירים יחד. אפשר לקבל את כל הפרטים על סדנה שנטלי מעבירה ללמוד איך תוכלו להעביר סדנאות כאלה אצלכם באירגון: https://www.DesignClub.co.il/designsprint אפשר גם לראות וידאו מהמיטאפ שלנו בו נטלי הדגימה בלייב את השיטה: https://www.facebook.com/natali.gil.75/videos/1557090794767614 ואפשר להוריד בחינם טמפלט של קובץ Figma לעבודה: https://www.figma.com/community/file/1197845027050836783

נטלי באה לספר לנו איך אפשר לשלב בדיקות שמישות כחלק בלתי נפרד מתהליך העבודה שלנו ללא חשש. אז איך בכלל מוצאים משתמשים? איך מגדירים את מטרת הבדיקה? מה חשוב לתכנן בראיון ומה עושים עם כל המידע שאספנו?

רן אביב, ארט דירקטור שמדבר על הניסיון העשיר שלו והשיטות היצירתיות שבהן הוא משתמש בכלי בינה גנרטיבית בעבודה שלו. הוא משתף איך הוא משלב אפליקציות כמו Midjourney, Sora ו־Stable Diffusion, יחד עם מודלי שפה כמו ChatGPT, כדי ליצור במהירות קונספטים, רקעים ונכסים לפרויקטים אמנותיים ומשחקיים. רן מדגיש את החשיבות של שמירה על חתימה אמנותית ייחודית גם כשהוא משתמש בכלים עם סגנון מובנה, ומספר על תהליך העבודה שלו. כולל שימוש בפלטפורמות אוטומציה להאצת יצירה ובדיקות תוכן. כל זה כחלק מהמטרה שלו להישאר תמיד בחזית, ולשלב את טכנולוגיות ה־AI החדשות בעולם היצירה והעיצוב. דוגמאות לעבודות של רן אפשר למצוא באתר שלו https://ranaviv.com/ לינקים לכלים שהזכרנו https://openai.com/sora/ https://openai.com/index/dall-e-2/ https://www.midjourney.com/ https://stablediffusionweb.com/ https://www.comfy.org/ https://pika.art/ https://fal.ai/ https://replicate.com/ https://suno.com/ https://nanobanana.ai/ https://www.vo3ai.com/ https://n8n.io/ https://www.weavy.ai/ קורס דיגיטלי חינמי של מתי מריאנסקי ׳ממילה לתמונה׳ https://youtube.com/playlist?list=PLgSyvmjqGGWLEhAPqcHdt5W6jv6UFSZcl&si=xsiTaIUgul1RJH7j

בעולם שבו רובינו מעבירים חלק משבוע העבודה בבית, ומספר דו ספרתי של שעות בפגישות זום, זה לא פלא שגם הרבה ראיונות עבודה עברו לסביבה דיגיטלית. כן, זה נוח יותר, וכבר לא צריך לקחת יום חופש לכל שיחה עם מנהל מגייס, אך ראיון זום גם מביא איתו הרבה חסרונות שדורשים מאיתנו גישה קצת שונה בכדי לצלוח את הראיון הדיגיטלי.

ללא תיק עבודות אי אפשר להתחיל להתראיין בתעשייה. הוא הכרטיס כניסה שלנו לתהליך ויקבע לא רק אם נעבור את שלב הסינון הראשוני אלא גם איך יראה שאר התהליך. בפרק הזה התעמקנו בשאלות קשות וניסינו לעזור למועמדים, גוניורים וסיניורים, להבין לעומק איך מגייסים מסתכלים על תיקי העבודות שלהם ומה באמת יכול לתת לכם יתרון תחרותי על מועמדים אחרים. ריכזנו מה שאתם באמת צריכים כדי לתכנן נכון את תיק העבודות שלכם ועברנו על תיקי עבודות מוצלחים של גוניורים שנמצאים בדיוק בשלב שבו אתם נמצאים. בין השאר דיברנו על: מה בכלל המטרה של תיק העבודות ולמה אתם צריכים להסתכל עליו כמו כל מוצר שאתם מתכננים ומעצבים? איך מגייסים מסתכלים על תיק העבודות שלכם? ומה גורם להם לסגור אותו מיד או לרצות לפנות אליכם?. מה באמת חייב להיות בתיק העבודות? איך להפריד בין עיקר לטפל. היה לנו ויכוח סוער על איך ואיפה צריך לבנות את תיק העבודות איך תיק העבודות יכול להעניק לכם יתרון מול המועמדים האחרים?

בעולם שבו בינה מלאכותית הופכת לחלק בלתי נפרד מהעבודה שלנו, חברות כמו אלמנטור כבר חיות את העתיד ומראות איך AI משנה מהיסוד את תהליכי הפיתוח, העיצוב והחשיבה על מוצר. בפרק הזה נקבל הצצה אל מאחורי הקלעים של הצוותים שכבר עובדים עם מודלים, אסיסטנטים ו־LLMs, ונבין איך בונים אמון, מגדירים חוקים חדשים, ונותנים למשתמשים להרגיש שהם עדיין בשליטה גם כשהמכונה עושה את רוב העבודה. מעבר לטכנולוגיה עצמה, נדבר על המיינדסט החדש שנדרש כדי לבנות מוצרי AI - איך נראים היום בריפים, איטרציות, ואפילו פגישות קיק־אוף בעולם שבו הכול קורה במקביל ומהר. מה קורה כשמעצבים, פרודקט ומפתחים רצים יחד באותו קצב? ומה אפשר ללמוד מזה על העתיד של כולנו, כש-AI כבר לא “תוסף” אלא חלק בלתי נפרד מה־workflow.

יש רגעים שקל להתאהב בפתרון יפה. אבל אם ה UX לא מחובר לאסטרטגיה, הוא עלול להישאר יפה - ולא לעבוד. בפרק החדש "UX שמכוון החלטות עסקיות" של רדיו באטן, עדי לוין מארחת את מירב כהן, יועצת אסטרטגית לחווית משתמש וראש תחום עיצוב המוצר ב Trustmi, לשיחה על איך מחברים חוויה לאסטרטגיה ולביצוע. מירב מזמינה לראות את המוצר כמערכת שלמה שמחברת מכירה, שיווק ובנייה בפועל והיא משתמשת בדימוי הבית כדי להמחיש את הנושא: הול שמכוון לחדרים - מודולים וזרימות - ולכל חדר תפקיד. גם אם חלק עוד בבנייה, המסלול צריך להיות ברור ומלוטש, תוך איזון בין ריצה לפיצ'רים לחיזוק הליבה לאורך זמן.ובתכל'ס - מעבר לעיצוב - יש מוצר שחייב לעבוד: ברור, יעיל, סימלסי ויפה, אך גם מחובר לביזנס. היום מעצבים ומעצבות חושבים גם מוצרית: לא רק איך זה נראה ומרגיש, אלא מה מקדם ערך למשתמש וגם את מטרות החברה. הפרק הזה יצא כחלק משיתוף פעולה עם כנס COM.PLEX שיתקיים ב 19.11.25, אנו מארחות א.נשים שהולכים.ות להרצות שם ובכך לתת לכם.ן הצצה למה שהולך להיות בכנס. הכנס יתמקד במחקר, עיצוב ואפיון מערכות מורכבות. אירגנו במיוחד למאזינים ולמאזינות של רדיו באטן קוד הנחה של 10% לכרטיסים לכנס - ComRadio10 (תקף לכל סוגי הכרטיסים עד ה-12.11) עריכה: מרינה ברודסקי האזנה נעימה 🎧 בחסות Triolla

מעצבים, האמנים שאנחנו, לא אוהבים להעתיק. אנחנו רוצים להיות מיוחדים, ולשים על הנייר פיקסלים שאיש לא ראה מעולם. אך בעולם שבו כל כך הרבה מוצרים מצליחים מתחילים להראות כמו העתק מושלם אחד של השני, אולי כדאי לחשוב מחדש מהי העתקה, היכן עובר הגבול, והאם מוצרים דומים זה דבר כל כך גרוע אחרי הכל.

בפרק החדש של הפודקאסט אני מדבר עם יובל קשטכר על איך מעצבים לא רק מסכים, אלא מערכות שלמות.אנחנו צוללים לעולם האוטומציות ומדברים על איך לבנות לעצמנו “כפיל דיגיטלי” שעובד בזמן שאנחנו ישנים, מה אפשר ללמוד מכלים כמו n8n, Make, Zapier, ואיך הבינה המלאכותית משתלבת בכל זה.במהלך הפרק אנחנו מדגימים שורה של יוזקייסים פרקטיים: מפוסט שמתפרסם אוטומטית ונכנס לפאנל, דרך בוט שמסכם לנו טיקטים שבהם תוייגנו, ועד עוזר תוכן שמבין את ה-Style Guide של הארגון ויודע להציע מיקרוקופי רלוונטי.אנחנו מראים איך אנחנו מחברים בין הכלים האלה לבניית תהליכים שמבצעים בשבילנו את העבודה האפורה - סיכומי טיקטים מג’ירה, עדכונים לסלאק, יצירת מסמכים אוטומטית, וחיבור פשוט לדאטה דרך איגוד נתונים ב-Airtable או אפילו ב-Excel.דיברנו גם על המעבר ממעצבים למעצבי מערכות, על איך מתחילים מאוטומציה קטנה שחוסכת חמש דקות ומגיעים למערכת שלמה שמנהלת תהליכים בעצמה.ולבסוף, שוחחנו על סיפור מעורר השראה במיוחד: איך אותם עקרונות וכלים סייעו ליובל לפתח כלים לאיתור נעדרים בשביעי באוקטובר. ולמה מהירות, אינטגרציות חכמות ועיצוב נכון של מערכת יכולים באמת לשנות מציאות.זה פרק שמחבר בין יצירתיות, טכנולוגיה והיכולת לעצב תהליכים.

בפרק הפתיחה, החלטנו להסביר מעט למה החלטנו לשים את עצמנו אל מול מצלמה ומדוע בעצם הקמנו את הפודקאסט. בין השאר דיברנו על: מצב השוק בישראל: המעבר מחברות מוצר אל חברות שירותים, שינוי תפקיד המעצב והאחריות שלו, השינויים באקדמיה, ריבוי מוסדות הלימוד ואיך כל זה משפיע על מצב וכמות המשרות. מה ההבדל בין ג׳וניורים לסניורים בעיני התעשייה מי מבוגרי תוכניות הלימוד מצליח ולמה? למה לא כל החברות מוכנות להעסיק ג׳וניורים? ולמה יש חברות שיעדיפו בוגרי תקשורת חזותית? על מה חשוב לשים לב כשבוחרים מוסד לימודים וממה כדאי להיזהר?

פרק טעון בו התווכחנו לא מעט אבל הסכמנו הרבה יותר. חלקנו טיפים מתוך הניסיון שלנו בכל הקשור להכנה לראיונות עבודה ותכנון נכון של הקריירה. בין השאר דיברנו על: האם אפשר בכלל להתכונן לראיונות עבודה? (כן , התשובה היא כן) אילו סוגי שאלות ישאלו בראיון? מה ההגיון מאחורי כל שאלה ואין נכון להתמודד איתן? למה חשוב להתכונן גם לשאול שאלות ולא רק לענות עליהן? האם זה בסדר לשלוח מבחן בית? איזה סוגי מבחני בית יש? מתי להגיד לא למבחן בית? מה אנחנו ממליצים למועמדים לשאול בראיון ואיך לזהות דגלים אדומים שעולים בראיונות אישיים.

פרק 58 בין פגישות עבודה, לקוחות לחוצים, דדליינים צפופים, ואינספור שעות של דחיפת פיקסלים, עבודת עיצוב יכולה התחיל להרגיש כמו... עבודה. אך לפעמים הדרך לגלות מחדש את הניצוץ והאהבה לעיצוב היא עם פרויקט צד. כן, טכנית זוהי עוד עבודה, אך בחירה מושכלת של פרויקט צד יכולה להכניס לחיים עוד הנאה, השראה, למידה, וכסף.

הפרק החדש עם שירן צולל לסטוריטלינג כסקיל שמקפיץ אותנו בכל שלב בקריירה. מהגשת פרויקט גמר, דרך ראיונות ועד היום-יום בצוות. דיברנו על איך לפתוח בקונטקסט חד שמייצר קשב ואמון, להתאים את השפה למי שבחדר (HR, פיתוח, פיננסים), ולהוריד עומס קוגניטיבי ע"י מיקוד ברציונל במקום ב”לקריין את המסך”. שירן משתפת רגעים אמיתיים ממכירות ועד פרודקט, ומראה איך סיפור נכון הופך נתונים להחלטות, התנגדויות להסכמות, ו”עוד מצגת” לשיחה שמקדמת דברים. לקחנו מזה צ’קליסט פרקטי: להתחיל במשפט-שניים שמבהירים מה הבעיה ולמי, לעגן פתרונות במחקר בלי להציף בפרטים, לשזור חזרתיות חכמה (“זוכרים שאמרנו…?”) ולסגור עם שורה תחתונה ואקשן אייטמס. התוצאה: נרטיב ברור בשלבים. קונטקסט - חיבור ורגש - פתרון מגובה - סיכום ו־next steps ששומר את כולם בפוקוס. טיפים פרקטיים (צ’קליסט ליישום) 1. קונטקסט קודם כל - ⁠פתחו במשפט שניים שמבהירים: מה הבעיה, למי, ולמה עכשיו. - במערכות מורכבות: התחילו ב־high-level flow (אפילו פתקים/סכמה) לפני ה-UI. 2. צרו קשב ואמון - ספרו “רגע טריגר” אישי או ממשתמשים שממחיש צורך אמיתי. - קשר עין, שאלות ישירות למקבלי ההחלטות, והפיכת השיחה לדיאלוג. 3. התאמת המסר לקהל - בחרו טרמינולוגיה ודוגמאות לפי התפקידים בחדר. - בריאיון: עם HR דגש על soft-skills; עם VP Product על החלטות, פוקוס והשפעה. 4. מיקוד בעיקר והפחתת עומס קוגניטיבי - לא “לקריין את המסך”; דברו על הרציונל מאחורי ההחלטות. - קבצו נתונים לתובנות (“בחרנו X כי 80%...”), לא רשימת מטלות (“עשינו סקר, ואז…“). 5. בנו נרטיב עם עוגנים - פתיחה: קונטקסט ורגש | אמצע: פתרון מגובה מחקר | סיום: סיכום ברור ו-Next Step. - השתמשו בחזרתיות: “זוכרים שאמרנו…? כאן זה מתממש”. 6. סגירה ברורה - סיימו בסיכום קצר (3-4 משפטים) + מה מצופה מהקהל (החלטה/פידבק/עדכון סטטוס).

בפרק זה נדבר על הקשר שבין חווית משתמש למטרות עסקיות, נציג תובנות מעבודתנו על מוצרים בוויקס, נדבר על כיצד חווית משתמש טובה מהווה מנוע משמעותי לצמיחה עסקית, תוך התמקדות בערך למשתמש והסרת חסמים. (משתתפים: ענת שטיינר ואיתי נוף)

בפרק הזה אני מארח את יוסי גוואטה, ואנחנו עוברים יחד שלב־אחר־שלב על איך לחבר דיזיין סיסטם מפיגמה לקרסר. נדבר בצורה פשוטה וברורה על כל מה שצריך לדעת – מההכנה בפיגמה, דרך החיבור עצמו, ועד איך לבדוק שהכול עובד חלק. המטרה שלנו היא שתוכלו לעשות את זה בעצמכם בקלות, בלי תסכולים ובלי קיצורי דרך מעורפלים. אם רציתם להבין סוף סוף איך סוגרים את הפער בין עיצוב לקוד – זה בדיוק המקום להתחיל ממנו. הדרכה בוידאו + מסמך שמסביר ומדגים את התהליך אפשר למצוא כאן: https://tinyurl.com/ra5zhudh

כשאנחנו חושבים על צפייה בתוכן עיצובי, קל למחשבות לנדוד להרצאות ביוטיוב, הדרכות על שימוש בתוכנות, או סרטים דוקומנטרים על היסטוריית העיצוב. אבל דרך העדשה הנכונה ניתן לראות המון ערך גם בסרטים וסדרות שלא בהכרח מיועדים למעצבים. אז תכבו את האורות, תוציאו את הפופקורן מהמיקרוגל, תתיישבו על הספה ושימו את הטלפון על רטט - זה שבוע של סרטים בראיון טוב!

מה באמת גורם למוצר לעורר רגש? בפרק הזה עדי לוין מארחת את עידו שביט - יועץ עצמאי לאסטרטגיה ואפיון חוויית משתמש, מעצב וחוקר עם יותר מ 35 שנות ניסיון, לשיחה על דילייטרים: אותם רגעים קטנים שמשדרגים חוויה מספקת למרגשת.עידו מסביר איך דילייטרים התפתחו מאלמנטים ויזואליים פשוטים לפיצ’רים אינטגרליים, ומדוע הם חלק מהותי מהחוויה ולא רק תוספת עיצובית.הפרק נוגע גם באתגר שמעצבים נתקלים בו שוב ושוב - מתי נכון להשקיע בדילייטרים, ואיך הם משתנים בעידן של בינה מלאכותית. הפרק הזה יצא כחלק משיתוף פעולה עם כנס COM.PLEX שיתקיים ב 19.11.25, אנו מארחות א.נשים שהולכים.ות להרצות שם ובכך לתת לכם.ן הצצה למה שהולך להיות בכנס. הכנס יתמקד במחקר, עיצוב ואפיון מערכות מורכבות.

בפרק בועט במיוחד אני מארח את דניאל בוארון לשיחה סופר-פרקטית על הגבולות שנמחקים בין דיזיין לפרודקט והפיתוח. דיברנו על איך לעבוד “עמוק ולא רחב” עם כלים כמו Figma Make, Cursor ו-FigJam , למה MCP הוא ה-API של עידן ה-AI, ואיך בונים Pipeline של אוטומציות שמחבר ג’ירה, סלאק, פיגמה וגיטהאב – עד Pull Requests שמעצבים פותחים בעצמם. דניאל משתף טקטיקות לוייב קודינג מבוססות דיזיין סיסטם, שימוש בטמפלטים לטסטים מהירים, ו-Human-in-the-Loop שמבטיח דיוק בלי לאבד מהירות. נשמע גם קייסים מהשטח שמראים איך צוותים לא-עיצוביים מייצרים פרוטוטייפים שעוברים ולידציה אמיתית. אם מעניין אתכם לשדרג את תהליך העבודה, לדבר “קוד” בלי לוותר על חוש העיצוב, ולהפוך למעצבים שמובילים החלטות—זה הפרק בשבילכם.

קל לאבד פרספקטיבה על תהליך גיוס כשמנסים להתרכז בתרגילי בית והצגות פורטפוליו, אך אם לוקחים כמה צעדים אחורה ומסתכלים על סך כל השלבים מבינים שגם אנחנו כמועמדים עוברים חוויה. חוויית המועמד, שאותה מייצרים המראיינים והמגייסות, יכולה להיות קריטית עבור המועמד המתלבט שצריך להחליט האם לחתום על החוזה שמולו.

עולם הבלוקצ׳יין נמצא במהפכה. מהפכה טובה כמובן - כזו שגודלת, משתנה כל הזמן, וממציאה את עצמה. זה נהדר לעצב בתחום שכזה - כי זה נותן מקום ואף מחייב לחשוב כל הזמן על יצירת פתרונות חדשים, הסתכלות קדימה, אבל גם למטה לקרקע. בפרק החדש ״לעצב מהפכה - חווית משתמש בעולם הבלוקצ׳יין״, עדי לוין אירחה את לירן בשארי, שהוא ראש מחלקת עיצוב מוצר בחברת פיירבלוקס. לירן סיפר על האתגרים וההזדמנויות בעיצוב לתחום שנמצא בתנועה מתמדת, על המתח בין ריצה מהירה לבנייה לטווח ארוך, ועל מה המשמעות שם להיות מעצב.ת במהפכה טכנולוגית. אתגר מעניין שלירן סיפר עליו הוא שיש להם המון סוגים של לקוחות - עם צרכים מאוד שונים, ורמות ידע מאוד שונות. יש להם מספר צוותי עיצוב שעובדים על חלקים שונים במוצר. אחת המשימות החשובות מבחינתו היא להצליח ליצור מוצר עם חוויה הוליסטית, בו זה לא יורגש למשתמשים שמספר צוותים עבדו עליו במהלך הדרך. ומבחינתו זו ההצלחה הכי גדולה של צוות עיצוב. אני לא אספר לכם כאן מה זה בלוקציין, כי אני לא אעשה את זה מספיק טוב, את זה נשאיר ללירן.

רוב מסעות חיפוש עבודה מתחילות במודעה: לפעמים בלינקדין, לפעמים בפייסבוק, לפעמים באתר של החברה. וזו לא מודעה מינימליסטית כמו הצעה לבייביסיטר או מנקה - היום תיאור משרה זה מסמך ארוך, מסובך, ומלא במסרים סודיים, סותרים, ומבלבלים. פיענוח של תיאור משרה היא משימה מאתגרת, אך עם הכלים הנכונים ניתן להפיק ממנו הרבה רמזים שיוכלו לעזור לנו להגיע לראש רשימת המועמדים.

פרוטוטייפים מהירים שנבנו על ידי מעצבים ומנהלי מוצר בכלי וייב-קודינג ו־AI שימשו לוולידציה בלבד - ולבסוף נזרקו לפח כי לא השתלבו עם הקוד הקיים. Myop משנה את כללי המשחק: המערכת עוטפת אלפי שורות קוד שנוצרו בכלי חיצוני והופכת אותן ל־3 שורות שמתחברות ישירות לפרודקשן. כך אפשר להריץ ניסויים, לשנות קומפוננטות ולהוציא פיצ'רים חדשים תוך שעות או ימים, במקום שבועות וחודשים. אבל זה לא נגמר כאן. החזון של קרן הוא עולם שבו מעצבים ומנהלי מוצר מקבלים אייג’נסי אמיתי: הם בונים את חוויית המשתמש ישירות בפרודקשן, מריצים A/B, ומבצעים התאמות בזמן אמת, בעוד המפתחים מתמקדים בלוגיקות העסקיות המורכבות והייחודיות. התוצאה: קצבי פיתוח מהירים, מוצר גמיש יותר, והזדמנות אמיתית לסגור את הלופ בין רעיון לאימפקט עסקי.

עולם העיצוב הוא גדול ומרתק, ואם נמצאים בעבודה הנכונה כל יום שונה לחלוטין מהקודם. ועדיין, לאחר זמן מה, כולנו מגיעים לרגע שבו המוח לא מסוגל לשחר ממחשבה אחת טורדנית: נמאס לי מעיצוב. ההרגשה הזאת, הידועה בתור שחיקה מקצועית, יכולה להיות כוח הרסני בחיים, אך יכולה גם להיות סימן שימושי שהגיע הזמן לעשות שינוי לטובה.

המעצב המודרני בנוי בדיוק עבור יזמות, אך משום מה אנחנו רואים מעט יוזמות עיצוב (או יוזמות שמובלות על ידי עיצוב) בישראל. בכדי להניע את קהילת העיצוב שלנו לשינוי בתפיסה, הבאנו את אחד מיזמי העיצוב המובילים בקהילה, עידו זייפמן, שחולק את מסע העיצוב שלו, מספר על העליות והירידות בחיי היזמות, ונותן טיפים שימושיים איך להתחיל את המיזם הבא שלכם.

ישראל, הידועה כמדינת הסטארטאפ, מהווה בית לאלפי סטארטאפים - רבים מהם כוללים מעצב אחד בלבד. אלה הם חייו של המעצב הבודד: מוקף במהנדסים ואנשי מוצר, מדווח למנכ״ל או סמנכ״ל, נלחם על מקומו, ועובד קשה בכדי להתפתח מקצועית. אך יחד עם כל האתגרים, ישנם יתרונות רבים שעושים את תפקיד המעצב הבודד לעמדה חזקה ורבת פוטנציאל.

כל ראיון, שיחה, תרגיל, ודחייה בסופו של דבר מתחבר לסיפור גדול יותר, שמייצר את תקופת חיפוש העבודה. בשוק הנוכחי לא נדיר לראות אנשים שמחפשים עבודה במשך חודשים ארוכים, אם לא יותר. והתקופה הזאת, אם לא מנוהלת נכון, יכולה להוביל לתחושות קשות ובורות נפשיים שקשה לצאת מהם.

עבודה ופגישות הולכים ביחד כמו פיתה ושוקולד - אי אפשר אחד בלי השני. ופגישות נהיו חלק כל כך טבעי ביום העבודה הממוצע, שאנחנו לא לוקחים את הזמן לבדוק האם אנחנו מנהלים את הפגישות שלנו נכון, והאם הן אמורות להתרחש מלכתחילה. בסופו של דבר פגישות הן כלי, ויש לנו את החובה לדעת איך להשתמש בהן בצורה יעילה.

בתוך המילה ״הייטקס״ מתחבא עולם שלם של סוגי חברות בגדלים שונים, מבנים שונים, מוצרים שונים, וחוויות שונות. מהסטארטאפ המשפחתי שכולל עשרה עובדים, ועד החברה הציבורית שמכילה עשרות ומאות אלפי אנשים, לכל סוג חברה יש את המאפיינים שלה, שבסופו של דבר יעניקו לנו כעובדים חוויית עבודה שונה לגמרי.

בפרק הזה נדבר על המעבר בין לימודי עיצוב מוצר באקדמיה למציאות ולפרקטיקה בעולם ״האמיתי״. איך דווקא בתוך ״מגבלות״ העבודה בתעשייה נדרשת יצירתיות מסוג שלא הכרנו בלימודים, אילו כישורים שנרכשו באקדמיה באמת שימושיים בשטח, נדבר על מה עשוי להפתיע אתכם ביום יום וגם כמה טיפים לבוגרים טריים. (משתתפים: אור פינס ורועי שלאין)

מאז הקורונה העולם גילה שיש חיים מחוץ למשרד: במכה אחת כל המשרדים נסגרו, ובנינו כלי עבודה ומתודולוגיות תקשורת בכדי שנוכל להמשיך לעבוד מהבית. וגם היום, שנים אחרי, רוב החברות בישראל עובדות במודל היברידי. אך עד כמה שאנחנו נהנים לעבוד מהבית, אפשר ליפול למלכודות ולעשות את זה בצורה שפוגעת בבריאות, בפרודקטיביות, וביכולת להתקדם בקריירה.

בפרק הפודקאסט שוחחנו על השימוש בכלי Figma Make, ככלי לפרוטוטייפינג מהיר ובדיקות משתמשים. נסטיה גולובוצקי מצוות המוצר של אש הסבירה כיצד השתמשה בפיגמה מייק כדי לבנות אב־טיפוס לטופס מורכב שמחשב ערכים בזמן אמת – צורך שנבע מעבודה מול קהלים כמו רואי חשבון ובנקאים, שדורשים דיוק גבוה במספרים. הפרק התמקד בגישה פרקטית שמתחילה מהגדרה מדויקת של מה רוצים לבדוק, ממשיכה דרך ניסוח פרומפט חכם (בשילוב ChatGPT), ועוברת דרך עבודה ישירה עם פיגמה מייק כדי לדמות את ההתנהגות הנדרשת, גם אם העיצוב עדיין לא מושלם. נסטיה הדגישה את היתרון שבמהירות - אפשר לבנות אב־טיפוס פונקציונלי ולהשתמש בו לבדיקה מיידית, בלי להפעיל צוות פיתוח. בנוסף, היא שיתפה כיצד להשתמש באותו תהליך ובאותה שיחה עם ChatGPT גם ליצירת שאלון בדיקה, סיכום ראיונות משתמשים, ואפילו לאפיון פתרונות ראשוניים – מה שחוסך המון זמן וממקסם את הערך מכל שיחה עם משתמש. בשיחה נגענו גם בהתמודדות עם תקלות, בניית אב־טיפוס בשלבים, שמירה על גרסאות, והתובנה שה־AI הוא לא תחליף לאדם – אלא שותף שעוזר לבצע משימות חוזרות ומורכבות במהירות, תוך שמירה על שליטה אנושית ויצירתיות.

בין אם מדובר במעצב בתחילת הדרך, ובין אם מעצבת בכירה עם שנים רבות של ניסיון, בשלב מסוים כולם יחוו את סינדרום המתחזה. זאת הרגשה משונה, שפתאום המוח שלנו שואל את עצמנו האם באמת מגיע לנו להיות פה, האם ההצלחות שלנו מגיעות לנו, ומתי בדיוק כל מי שמסביבנו יגלה שאנחנו מתחזים. החדשות הרעות הן שזאת תחושה בעייתית, שיכולה לפגוע בהתקדמות הקריירה. החדשות הטובות? אפשר לחיות עם זה, להתנהל מול זה, ואולי אפילו לפתור את זה.

רילוקיישן זה לא רק יעד - זה מסע. בפרק החדש של רדיו באטן, עדי לוין מארחת את יהודית אשר - מעצבת מוצר ומייסדת הפודקאסט - לשיחה כנה על המעבר שלה לניו יורק: מהדחף להגשים חלום, דרך התהליך הזוגי של קבלת ההחלטה, ועד ההתמודדות עם הבירוקרטיה, התרבות החדשה והחיים כמהגרת. זה לא סיפור על מעבר קל, אלא על דרך שמורכבת מהתלבטויות, אמונה והמון הסתגלות.יהודית משתפת גם על תחושת השייכות שמתחילה להיבנות, על ההבדלים בצורת העבודה עם צוותים אמריקאיים - וגם על החשש מהשפה, שמתחלף לאט־לאט בהבנה שהחיבור האנושי חזק מהניסוח המושלם. בפרק תמצאו גם הצצה למעבר שלה לתחום הסייבר, לתהליך הקבלה לגוגל קלאוד, ולשיחה על חשיבות הסיפור שאנחנו מספרים על עצמנו בתוך שינוי גדול.

בפרק הזה נדבר על קבלת החלטות בעולם של אי ודאות, כשפידבקים, מגבלות ושינויים פתאומיים מאלצים אותנו לעצור, לחשב מסלול מחדש, ולעיתים גם לשנות כיוון. נשוחח על חשיבות העקרונות המקצועיים והפוקוס, על הכוח שיש בעבודת צוות ועל הדרכים לשמור על חדוות יצירה וחוסן מנטלי – גם כשהמציאות משתנה בקצב מסחרר. (משתתפות: נטע ויצטום ורותם צויקל)

בעבודה, כמו באהבה, חייבת להיות התאמה בכדי לבנות מערכת יחסים מוצלחת. והתאמה היא הרבה מעבר לציפיות שכר: אופי החברה, סוג המוצר, תנאי העבודה, מבנה הדיווח. ישנם גורמים רבים שיכולים לקבוע האם זאת תהיה אהבה ארוכת טווח, או דייט שתרצו לברוח ממנו כמה שיותר מהר.

בעולם המודרני שבו כל אדם הוא משפיען וכולם עסוקים בלספור לייקים ברשתות החברתיות, אנשים רבים מרגישים לחץ לא מוסבר ״לייצר תוכן״. אך בתוך המושג החמקמק הזה מסתתרת אומנות אמיתית שדורשת הבנה של הפורמט, התוכן, היתרונות, ולעיתים החסרונות של המסע הארוך שיצירת תוכן דורשת.

בין כל השאלות המקצועיות, בדיקה של תרגילי בית, הצגת תיק עבודות, ושאלות של ציפיות שכר, יגיעו גם שאלות קשות באמת. הרי להסביר למה בחרנו בכפתור מסוים או אייקון ספציפי זה קל, אבל להסביר מדוע אנחנו עוזבים את המשרה הנוכחית? כבר סיפור אחר. שאלות קשות עלולות להפיל כל מועמד, ולכן צריך להתכונן אליהן היטב.

פרק 41 אי אפשר ללמוד שפה שלמה בשיעור אחד, אז הנה חלק ב׳ של ג׳רגון מקצועי. ומי שפספס את חלק א׳ מוזמן לחזור לפרק 25 ולהשלים חומר, שיעזור לפענח חלק מהמילים מהפרק הנוכחי. ההשראה השבועית: https://www.smartless.com/episodes/episode/25dc43d0/stephen-graham

סביבת העבודה המודרנית מאפשרת חופש גדול בהרבה משקיבלו הדורות הקודמים, ובאותו זמן דורשת הרבה יותר מהזמן והריכוז שלנו. פגישות בערב, הודעות עבודה שמופיעות על הטלפון האישי, וניסיון נואש לעלות לפגישות וידאו כשהילדים מטפסים עלינו ברקע - מה היא הדרך הנכונה לייצר איזון בריא בין החיים הפרטיים לחיים המקצועיים? ההשראה השבועית: https://www.amazon.com/Iconic-Photographic-Tribute-Apple-Innovation/dp/098858171X

שחר כהן הוא מנטור מוכר ומוערך בעולמות ה-NLP, עם ניסיון רב בליווי אישי ומקצועי. בפרק הזה הוא משתף אותנו ב־8 העקרונות החשובים שלדבריו הופכים פידבק לכלי משמעותי, מדויק ומקדם. זו הזדמנות ללמוד איך לתת משוב בצורה כנה, אפקטיבית ומכבדת, גם בסביבות עבודה מורכבות. פרק מומלץ במיוחד למי שמוביל, מלווה או פשוט רוצה לתקשר טוב יותר בצוות.

בפרק הזה נדבר על איך מבססים מערכת יחסים טובה ושיתוף פעולה בין UX לפיתוח, בתקופה שבה AI וטכנולוגיות חדשות מטשטשות את הגבולות בין שני התחומים.

כשזה נוגע להצלחה בעבודה, ליכולת להתקדם, ולבריאות הנפשית, קשה להמעיט בחשיבות המנהל הישיר. חלקם טובים, חלקם פחות, אך לא משנה מה טיב מערכת היחסים שלכם עם המנהל או המנהלת, תמיד יש עלינו את החובה ״לנהל״ את המנהל שלנו, בכדי שנוכל להפיק את המיטב ולהתקדם בקריירה.

בין שולחנות העבודה המתכווננים, בין חדרי הישיבות הממותגים, בין מקררי הארטיקים והמטבחונים - מסתתר עולם חבוי ומסתורי של פוליטיקה ארגונית. הוא שקוף לחלוטין, אך כשמתחילים לזהות אותו אפשר לראות את הכוחות הסודיים שמניעים אנשים, משפיעים על החלטות, וקובעים סדרי עולם משרדיים.

מה עדיף להיות – שכיר או פרילנסר? בפרק החדש של ג'וניורקס הפכנו את הדילמה לשעשועון! עם בר רחמים בצד הפרילנס, וצורי בצד השכיר – שאלות טריוויה, שכנועים ודרמה מקצועית במיטבה טיקטים מול חשבוניות. פגישות 1:1 מול לקוחות עצמאיים. מי ינצח? מי יתבלבל? ומי יישאר בלי הטבות סוציאליות? מוזמנים להאזין ולצחוק, וכתבו לנו באיזה צד אתם

בפרק הזה שוחחנו על אחד הנושאים החשובים ביותר - הצמיחה האישית והמקצועית שלנו: למה חשוב לקחת על כך אחריות אישית מתוך בחירה, איך עושים את זה ברמה הפרקטית, ואיך כל זה מוביל לתחושת הצלחה, מסוגלות וסיפוק, (בהשתתפות: אור פינס ואפרת רגב)

תום אבן בנה לעצמו פאנל של סוכנים בצ׳אט, שכל אחד מהם מדמה קול אחר בצוות שלו – טכנולוגיה, פרודקט, מרקטינג ואסטרטגיה. הם תמיד זמינים, תמיד מגיבים בפרספקטיבה הייחודית שלהם, ויש גם סוכן מנחה שמוביל את הדיון ומוציא תובנות. דיברנו גם על מה קורה כשה-AI לא רק מייעץ – אלא גם מתחיל לבצע משימות בעצמו. בהמשך נפרסם גם את הפרומפטים ואת ההדגמות – כדי שתוכלו לנסות את זה בעצמכם.

רגע אחרי הראיון האחרון ורגע לפני קבלת החוזה, המעסיקים ירצו לבדוק מי האדם שמולם על ידי שיחה עם ממליצים. מה שמרגיש כמו צעד קליל לפרוטוקול עדיין יכול להיות מלכודת לא צפויה, במיוחד אם נעשה בחירת ממליצים לא טובה ולא נכין את הממליצים כראוי.

בפרק אדבר עם טל ועם ויצקי על חשיבות הדיזיין סיסטם, על בניית תיק עבודות וגם נשמע כמה טיפים שווים לתחילת הדרך כמעצבים.

כשאנחנו מדמיינים מותגים אנחנו לרוב חושבים על נייק, קוקה קולה, אפל. לפעמים אפשר להרחיב את המחשבה גם על בני אדם - טיילור סוויפט, ליידי גאגא, דונלד טראמפ. לכל אחד מאפיינים משלו, אופי משלו, ודרך שונה שאנחנו מרגישים כלפי אותו ברנד. ואומנם אנחנו לא כוכבי רוק או מותג בינלאומי, אבל גם לנו כאנשי מקצוע יש צורך בבניית מותג, שתעזור לתקשר לעולם מי אנחנו, במה אנחנו טובים, ואיך להרגיש כלפינו.

בפרק החדש של רדיו באטן, עדי לוין מארחת את איילה נרושביץ', ששימשה בשבע השנים האחרונות כ-Director of Product Design ב Monday ויצאה לאחרונה לדרך עצמאית. הפרק עוסק בפיתוח דרגות מקצועיות (levels) במחלקת העיצוב של Monday כחלק מתהליך צמיחה ארגונית. איילה משתפת בתהליך שבאמצעותו החברה יצרה מסלול ברור להתקדמות בתוך תפקידים, כולל שינוי תחומי עיסוק תוך שמירה על אותו לבל - במטרה לשמור על עניין, מוטיבציה וצמיחה אישית. הצורך בדרגות במחלקות העיצוב והמוצר הגיע ממחלקת הפיתוח. המודל שנבנה שם שימש כהשראה, והושקף גם למחלקות נוספות, מתוך מטרה לייצר שפה מקצועית אחידה ואיזון בין תפקידים בצוותים משולבים (מוצר, עיצוב, פיתוח). איילה מדברת על האיזון החשוב הזה, במיוחד כשיש פער בין דרגות שונות בצוות - מצב שדורש לעיתים תמיכה כדי לשמור על תהליך עבודה בריא. הפרק עוסק גם בשאלה האם מעצבים מתחילים עלולים להוביל לתוצאה פחות טובה במוצר? התשובה של איילה מעודדת: לא בהכרח. מעצבים בתחילת הדרך מביאים איתם רעיונות חדשים, רעננות ויצירתיות. לצורך הגדרת הדרגות בעיצוב, נעשה שימוש בשיטת PDP-Professional Development Plan, שהותאמה למעצבים מתוך המודל הקיים בפיתוח והיא כוללת קריטריונים כמו: יכולות מקצועיות (UX/UI), עבודה עם פידבק, שיתופי פעולה, הובלת פרויקטים והשפעה על תרבות הצוות. בכל לבל יש אתגרים אחרים - בתחילת הדרך, למשל, קשה יותר לקבל פידבק או להוביל פרויקטים מקצה לקצה. כדי להתקדם, Monday יצרו טבלה המציגה מהם הכישורים או ההתנהגויות הנדרשות בכל דרגה, כולל תחומים כמו הבנת מטריקות עסקיות ולקיחת יוזמה. וגם - איך יוזמה נתפסת בארגון לפני קבלת הטייטל? איילה מסבירה שבתחומי הסופט סקילס דווקא מעודדים לקחת יוזמה עוד לפני קבלת האחריות הפורמלית, בליווי מתאים. פרק מרתק ומומלץ מאוד למובילי צוותים, למעצבים.ות מתחילים (ולא רק) שרוצים.ות להבין איך נראית התקדמות מבפנים, ולמי שחוקר את הקשר בין עיצוב לתרבות ארגונית. עריכה: מרינה ברודסקי האזנה נעימה 🎧

פרק 37 העולם הפנימי של תהליך הגיוס נוטה להיות קופסה שחורה עבור מועמדים: אנחנו מנחשים, מסיקים, מנסים להבין את תהליך קבלת ההחלטות שקורה מאחורי הקלעים אי שם במחשכי הצוות המגייס. בכדי לשפוך קצת אור על מה קורה מהצד השני של שולחן הראיונות הזמנו את ליאור בארי ברטל, שתחלוק איתנו את סודות הגיוס מזוית של מישהי שמגייסת ברגעים אלה ממש.

היה כיף להשתתף בפאנל מסכם במפגש של קהילת Design Systems Israel שהתקיים במשרדי Melio ✨ רותם דקל שאירגנה את המיטאפ פתחה את האירוע בהרצאה מעוררת השראה על נגישות בדיזיין סיסטם – נושא קריטי שכדאי לכל צוות עיצוב לקחת בחשבון. https://www.youtube.com/watch?v=WGtMcJAPKrs אחריה שמענו את מיכל כהן עם הרצאה מרתקת על כלי בינה מלאכותית שיכולים לעזור לנו ולייעל את העבודה בבניית דיזיין סיסטם. https://www.youtube.com/watch?v=2TrM8oPWGjU ולבסוף, פאנל סופר מעניין בהנחיית ארז רזניקוב, שבו דיברנו על אתגרים, פתרונות וחזון לעתיד. תודה רבה לשותפים לפאנל 🫶 📌 למי שרוצה להמשיך וללמוד על דיזיין סיסטמס – מוזמנים להיכנס לאתר שמרכז ידע בנושא DesignSystem.co.il תמצאו שם תשובות לשאלות נפוצות, קישורים לכלים שמייעלים את העבודה, ואפילו סדנה מוקלטת לצפייה חופשית שתלמד אתכם לבנות דיזיין סיסטם בפיגמה – שלב אחרי שלב. מוזמנים לשאול בתגובות כל שאלה שעדיין לא קיבלה מענה, או לשתף כלים שחייבים להיכנס לרשימה – נשמח ללמוד מכם!

פרק 36 בעולם מקביל, שבו אימפקט נמדד במחקר ופרסומים מדעיים, גם מדברים על חווית משתמש. ובכדי להבין מה קורה ביקום הזה דיברנו עם דוקטור נמרוד דביר, מרצה וחוקר חוויה באוניברסיטת אולבני, ניו יורק. נמרוד, שסלל דרך לא קונבנציונלית לתוך עולם היואיקס, מספר על עבודת המחקר שלו סביב ׳מילים דביקות׳, ואיך בחירה נכונה של מילים יכולה להשפיע על התנהגות משתמשים.

בפרק זה נדבר על תוכנית הסטודנטים של היו-איקס בוויקס - הזדמנות ייחודית לסטודנטים ללמוד ממומחים על עולם עיצוב המוצר, לעצב מוצרים אמיתיים ולצבור ניסיון בתעשייה. איך נראית התוכנית? איך מתקבלים ומה מקבלים המשתתפים? כל התשובות בפרק!

בפרק זה נדבר על למה מעבר מתפקיד של פרודקט דיזיינר לתפקיד מנהל צוות נתפס טריוויאלי, האם הוא אכן כזה, ואם כן, איך לזהות שאנחנו אכן מוכנים לעשות את השינוי. נדבר גם על מה הכישורים והאיכויות הנדרשים כדי להיות המנהל שחברי הצוות שלכם, המנהל שלכם, והכי חשוב, אתם בעצמכם - רוצים להיות! (משתתפים: איתי הרשקוביץ, נתי שטיינר ואפרת רגב)

קוואליטי בליץ – הדרך להשיק מוצרים במהירות בלי להתפשר על איכות. נדבר על איך השיטה עובדת, למה היא כל כך אפקטיבית ואיך לתכנן בליץ ולרתום אליו את כל השותפים שלנו. (משתתפים: אור גרטמן ומאור יצחק)

יוני מוצא את עצמו במעמקי הגיהנום, מול השטן, עזאזל, ו… אבנר הדזיינר. כולם בוחנים דבר אחד בלבד: תיק העבודות שלו. בפרק השני של הסדרה על מציאת עבודה, אנחנו צוללים לתוך השאלות שהכי מטרידות ג'וניורים: איך בונים תיק עבודות שמרשים? מה לעשות אם אין לי ניסיון? והאם מיתוג זה נחשב UX (רמז: לא). יחד עם דמויות מהשאול וטיפים מהחיים, הלל וצורי מסבירים מה חייב להיות בכל פורטפוליו – מהעמוד הראשי ועד לסיפור שמאחורי הפרויקטים, ואיך לייצר "מדליות" גם בלי ניסיון מקצועי. פרק חובה לכל מי שרוצה להפוך את הגהינום הקרוי "חיפוש עבודה" למסע קצת יותר… מעוצב.

בפרק מיוחד בשיתוף עם רדיו באטן, יהודית אש מצטרפת לשיחה על ניהול קריירה - איך לחשוב קדימה, כמה רחוק להסתכל, ולמה להשיג את משרת העיצוב הראשון יכול לרגש כמעט כמו לקבל חוזה עבודה מגוגל.

בפרקים הקודמים דיברנו על ווייב קודינג – גישה זורמת ואינטואיטיבית שבה העבודה עם קוד מרגישה כמו שיחה עם שותף חכם. היום אנחנו לוקחים את זה צעד קדימה, עם סיפור שממחיש איך הגבולות בין עיצוב לפיתוח ממשיכים להיטשטש. בפרק הזה אני מדבר עם ליטל, מעצבת מוצר שלא מזמן עשתה צעד לא שגרתי: היא זנחה את פיגמה, כי היא גילתה שדווקא בתוך הקוד, דרך קרסר, היא מצליחה להשפיע יותר, להבין לעומק, ולעבוד באמת יחד עם הפיתוח. היא כותבת שאלות, מבינה בעיות, מציעה פתרונות – והכול קורה בתוך הסביבה של המתכנתים. והתוצאה? שיתוף הפעולה בין עיצוב לפיתוח קפץ לרמה חדשה. פחות תרגומים, פחות חיכוכים – יותר הבנה משותפת. דרך הסיפור שלה נדבר על מה זה באמת קוד בווייב, איך נראה שיתוף פעולה בעידן של בינה פועלת, ולמה אולי הגיע הזמן שגם מעצבים יהיו חלק מתוך הקוד – לא רק סביבו.

מבין כל אנשים המקצוע שמעורבים בבניית מוצר, לא תראו שניים שעובדים כל כך צמוד כמו מעצב ומנהל מותר. החברות הזאת כל כך קסומה וקרובה, שלעיתים קשה להגדיר איפה אחד נגמר והשני מתחיל. אז בכדי לבין איך מערכת היחסים המסובכת הזאת צריכה ויכולה לעבוד השבוע מצטרפת לפרק הדר מירן, מנהלת מוצר מנוסה, מעצבת לשעבר, וחברה טובה.

עבור אנשים מסוימים פסגת ההר הגדולה ביותר שיש לכבוש בקריירה העיצובית היא להתקבל לחברות הגדולות: מטא, גוגל, מיקרוסופט -אם אתה מצליח להכנס לשם, תוכל להכנס לכל מקום. ובהתאם לאיכות החברות, כך גם רמת הקושי של מסלול הראיונות בכדי להתקבל אליהן. אז בכדי להבין טוב יותר מה הן מחפשות ואיך נראה תהליך גיוס בחברות הגדולות אנחנו מארחים את מג ראיי, אגדת גיוס שכוללת 10 שנות ניסיון בגיוס מעצבים בחברת מטא.

בפרק הזה עדי לוין מארחת את נועה אופיר, Head of Product בפייבוקס בשש השנים האחרונות. הפרק עוסק בעיצוב בסקייל - איך משפרים מוצר שכבר יש לו מיליוני משתמשים? כשנועה הצטרפה לפייבוקס, החברה עוד הייתה קטנה, עם כ 120 אלף משתמשים בלבד. היום - כמעט 5 מיליון. נועה משתפת איך בתחילת הדרך היה צריך להבין לא רק את המשתמשים, אלא גם איך בונים את החברה עצמה. בין היתר, היה צורך לרכך חששות טבעיים של המשתמשים הראשונים - האם באמת אפשר להעביר כסף דרך מספר טלפון? האם זה בטוח?.. וזה היה רק לפני 6 שנים - נדמה כאילו תמיד הזדקקנו למוצר הזה ואיך בכלל התנהלנו לפני? מה שאומר שהמוצר באמת מיצב את עצמו לאורך הזמן והוא ממשיך להתפתח. פייבוקס צמחה במהירות, והעיצוב היה צריך להתאים את עצמו לסקייל הזה - תוך התייחסות למגוון עצום של משתמשים: צעירים, מבוגרים, טכנולוגיים יותר ופחות. בנוסף, הקשבה מתמדת לקהל דרך שירות הלקוחות, רשתות חברתיות, והתנסות אישית של הצוות עזרה לשמור על חוויית משתמש חזקה. במקום שינויים דרמטיים (רבולוציה) - פייבוקס בחרה באסטרטגיית שיפור אבולוציונית: התאמות קטנות, ניטור תמידי של תגובות משתמשים, ושמירה על חוויית שימוש חיובית. דוגמה מקסימה שהוזכרה בפרק: הוספת הסברים במקומות רלוונטיים או שינוי עיצובי קטן כמו הגדלת כפתור כדי למנוע טעויות בשימוש. דבר שחוזר שוב ושוב לאורך הפרק הוא האופן שבו פייבוקס בונה תחושת שייכות ואמון בקרב המשתמשים, קהילתיות שכזו שמחזקת את השימוש במוצר. לסיום, נועה מספרת גם על פיתוח אפליקציית פייבוקס יאנג בשנה וחצי האחרונות - חוויה מטורפת מבחינתה. המשתמשים, דור שגדל בעולם דיגיטלי, השתלטו במהירות על השימוש באפליקציה. האתגר המרכזי היה דווקא איך להנגיש עולמות פיננסיים בצורה מדוברת, יומיומית ורלוונטית להם - תוך שילוב קונבנציות מעולמות מוכרים כמו טיקטוק וקסטומיזציה. בתהליך פיתוח פייבוקס יאנג, נועה ושותפתה דפנה (שכתבה את הקופי באפליקציה) הבינו שהשפה היא מפתח קריטי לחוויית המשתמש. איך בונים קופי מדויק שמדבר בגובה העיניים של המשתמשים? איך מנגישים ארנק דיגיטלי לדור הצעיר? על זה הן ידברו בהרצאה המשותפת שלהן בכנס UXI Live הקרוב 🤗 👆הפרק הזה הוא פרק נוסף שעלה כחלק משיתוף הפעולה של רדיו באטן עם כנס UXI Live - הכנס הגדול של קהילת עיצוב המוצר בישראל, שיתקיים ב 13.05.25. עריכה: Marina Brodsky האזנה נעימה 🎧

הפעם אני מארחת את צחי דינר – איש קריאייטיב, יזם, מרצה, ראש המחלקה לתקשורת חזותית לשעבר ב-HIT, ומי שהוביל השקות של עשרות מוצרים דיגיטליים פורצי דרך. — הפרק של היום הוא מאסט להאזנה לכל מי שחי עיצוב, דיגיטל וטכנולוגיה. בפרק אנחנו צוללים יחד לשאלות הכי בוערות של עולם העיצוב ב-2025: מה זה עיצוב בעולם מג'ונרט ואיך משתנה התפקיד של המעצב/ת? למה "מעצב פיגמה" זה לא מספיק, ואיך שומרים על יצירתיות בעידן של AI? מה ההבדלים בין לימודי עיצוב באקדמיה לקורסים קצרים? אילו כלים, מיומנויות וגישות חייבים לאמץ כדי להישאר רלוונטיים? ומה מחפשים ממעצבים בשוק העבודה של היום? — בפרק תלמדו: איך השתנה עולם העיצוב בשנים האחרונות למה החשיבה היצירתית הופכת לחשובה יותר מתמיד כלים וטיפים מעשיים למעצבים שרוצים להצליח ולהישאר רלוונטיים תובנות על שילוב טכנולוגיה, חוויית משתמש וחדשנות — כל התכנים בפודקאסט מיועדים להשראה ולמידה בלבד, ואינם תחליף לייעוץ מקצועי.

למה אנחנו מושכים דלת שצריך לדחוף? למה מיקרוגל נראה כמו לוח בקרה של חללית? בפרק הזה אנחנו מדברים על עיצוב יומיומי דרך העיניים (והשכל החריף) של דון נורמן, עם הספר שהפך לתנ"ך של כל מעצב: The Design of Everyday Things.נדבר על חפצים שמעוצבים נגד המשתמשים שלהם, על מושגים כמו affordance, visibility ו-feedback – ואיך כל זה רלוונטי לעבודה היומיומית שלנו כמעצבים.

השנים האחרונות הביאו שינויים רדיקליים בתפקיד המעצב - מהגדרת התפקיד ההולכת ומתרחבת, ועד כלי עבודה ומהפכת האינטליגנציה המלאכותית. אז השבוע אירחנו את דקל מועלם, המנהל המקצועי באקדמיית נטקראפט, בכדי לדבר על מה דרוש בכדי להכשיר את המעצבים של העתיד.

איך מלמדים עיצוב חוויית משתמש בעידן שבו הכל משתנה כל כך מהר? בפרק הזה אני מארחת את רוית גונן – מנהלת תחום ux ומוצר אסטרטגי בקידו, מלווה את ארגון הילמ"ה (הייטק למען החברה) בתחומי חוויית משתמש, ועוסקת בהכשרת מעצבים מעל עשור, כרגע במכללת ספיר. לרוית יש נסיון רב שנים בהוראה, והפעם נפגשנו לדבר על האתגרים בתקופה האחרונה שדורשים ממנה להתאים מערכי שיעור למציאות המשתנה, במהירות. רוית מסבירה שהבינה המלאכותית השפיעה מן הסתם גם על האופן שבו מלמדים עיצוב, ומתארת אותה כמהפכה הכי גדולה מאז עידן המובייל – אז, כשפתאום היה צריך לעדכן את הסילבוס כולו... גם עכשיו, אנחנו באירוע דומה, וגם הפעם אנחנו מלמדים את עצמנו תוך כדי תנועה. אבל דווקא בתוך כל השינויים האלה, רוית מדברת על הצורך ללמד קודם כל את התחושה. להרגיש את המקצוע. להרגיש את העיפרון. להבין את התהליך היצירתי שצריך לעבור לנו בראש. היא שואפת שהתלמידים יבינו את הבייסיק, יפתחו את הסנס המקצועי שלהם ויפתחו תהליכים טובים, ורק אז ישתמשו בכלים שמאיצים את התהליך. בפרק דיברנו על ההבדל בין כלים חיצוניים לבין סקילס. ורוית מאמינה שאיי־איי לא מחליף את התהליך היצירתי, אלא רק מחזק אותו – אם משלבים אותו בצורה נכונה. והיא אכן עושה את זה – מלמדת גם כלים מבוססי בינה מלאכותית בקורס, הדיוק הוא שהיא בוחרת מה, כמה ולמה. מתי זה מועיל (ואף הכרחי), ומתי היא דורשת לשים את זה בצד. כי יש דברים שאי־אפשר לקצר או לעקוף – לא משנה כמה הכלי מתקדם. למשל, ארכיטקטורת מידע: רוית רואה שוב ושוב כמה קשה למעצבים לחשוב במבנים, בפלואוז, בקשרים בין חלקים – ולא רק במסכים נפרדים. זו תשתית שמעצבת את כל החוויה, ולא תמיד מקבלת מספיק מקום כשמלמדים עיצוב. רוית מלמדת לנגן על המסכים, ולא לבודד אותם. וזה אחד הדברים הכי חשובים שהיא מתעקשת ללמד. השיחה הזו מיועדת לא רק למי שלומד – אלא גם למי שמלמד, מלווה, ומעצב את הדור הבא. 👆הפרק הזה יצא כחלק משיתוף הפעולה שלנו עם כנס UXI Live שיתקיים ב־13.05.25 – הכנס הגדול של קהילת עיצוב המוצר בישראל. במהלך הפרקים הקרובים נארח א.נשים שהולכים להרצות בכנס, ובכך ניתן לכםן הצצה למה הולך להיות שם. ההרצאה של רוית (יחד עם מיכל קאופמן) נקראת: "כל האמצעים כשרים: גמישות ואדפטיביות בתהליכי עיצוב?" – ואני כבר ממש מחכה לשמוע אותה. נשמח לפגוש אתכםן שם! עריכה: מרינה ברודסקי האזנה נעימה 🎧

הצטרפו אלינו לפרק מלא תובנות פרקטיות שיעזור לכם למנף את ה-AI מבלי ללכת לאיבוד. בפרק הזה דיברתי עם צחי דינר על ההשפעה של הבינה המלאכותית על תהליכי עיצוב וניהול מוצר — ואיך להתמודד עם ההצפה הבלתי נגמרת של כלים חדשים ותחושת ה-FOMO, או יותר נכון FOBO(Fear of a Better Option) שמתלווה אליה. נושאים שדיברנו עליהם: הקבלות לשינויים טכנולוגיים קודמים – כמו המעבר לדיגיטל והעלייה של תחום ה-UX. איך לזהות כלים שבאמת מוסיפים ערך, ולא רק עוד "רעש". שילוב של AI בשלבי מחקר, יצירת קונספטים, פרוטוטייפים והשראה. איך ליצור סוכני AI מותאמים אישית למשימות ספציפיות. למה חשוב להפעיל שיקול דעת אנושי בכל שלב — גם בעולם אוטומטי. המעבר לכלים שהם פלטפורמות שלמות ולא רק אפליקציות בודדות. המעצב בתור "יוצר" חדש – שממנף AI כדי להגשים רעיונות מהר יותר. איך לגשת לאקו-סיסטם של AI: להגדיר צורך ברור ולבחון רמות שונות של שימוש. החשיבות של לשאול "למה" אנחנו בכלל משתמשים ב-AI, ולא רק "איך". יצירת השראה חדשה ועולמות חזותיים שונים על ידי שימוש בכלים כמו Ideogram & Midjourney

לא טוב היות המעצב לבדו, ובין אם מדובר במעצב יחיד בחברה או בחבר צוות עיצוב, ישנם יתרונות רבים בלהיות חלק מקהילה רחבה של עיצוב. אז בכדי להבין לעומק את היתרונות השונים שכלולים בקהילת עיצוב וכיצד להיות חבר מועיל בקהילה, השבוע הצטרפה אלינו אינה שטוקמייסטר, מנהלת עיצוב בפיוניר ומנהלת קהילת העיצוב סטארטאפ דיזיינרס.

הפרק הזה הוא המשך ישיר לשיחה הקודמת על יצירת פרוטוטייפים מהירים באמצעות כלי בינה מלאכותית. הפעם צללנו לעולם שבו העיצוב הוא נקודת הפתיחה – דיברנו על גישה של UI First לפיתוח מוצרים.אירחתי את אבישי כהן, מנכ"ל Anima, לשיחה על הכלי שפיתחו שמאפשר פיבלוש ישיר מקובצי Figma לקוד חי. דיברנו על שני יוז-קייסים עיקריים:יצירת פורטפוליו בפיגמה וייצוא מיידי לאתר מתפקדעיצוב מסך, פיבלוש לפרוטוטייפ חי, ואז איטרציות באמצעות פרומפטיםשילבנו גם הדגמות וידאו חיות, ודיברנו על היתרונות בגישה שבה העיצוב מוביל – שליטה, חופש ויכולת לבחון רעיונות מהר מול משתמשים ומפתחים.‍לינק להדגמה בוידאו:https://youtu.be/N9nNaZ4_2pU?si=lBAUqjnLxXtfIpSSלינק להתנסות באנימה:https://www.animaapp.com/

בפרק הזה של רדיו באטן אני מארחת את גיורא פלדמן, VP Product Design של Hello Heart, לשיחה על הנקודה שבה עיצוב פוגש תרבות ארגונית - ועל יצירת תרבות עיצובית בריאה שמזיזה דברים בארגון.דיברנו על הדילמה שמעסיקה לא מעט מעצבים.ות ומנהלי.ות צוותים: איך שומרים על איכות, ומקצוענות - תוך כדי שממשיכים לנוע קדימה? איך עיצוב יכול להוביל תנועה ולא להיות צוואר בקבוק?גיורא שיתף באיך הוא מסתכל על עיצוב כחלק אינטגרלי מתרבות החברה. לא רק כ-output, אלא ככוח שמנהל שיח, מזיז תהליכים קדימה, ומחבר בין ביזנס, מוצר וצוותים שונים.הוא גם דיבר בכנות על המקומות שבהם אפשר להתקע, על דינמיקות ניהוליות מול צוותים אחרים, על הפערים בין חזון לעשייה - ועל מה עוזר להחזיר את העיצוב לקרקע, בלי לוותר על הערך.זה פרק על עיצוב ככוח ארגוני. זה מתחיל בתרבות הצוותית - איך מדברים, מתווכחים, משתפים, ואיך יוצרים מזה כח מניע שמשפיע באופן רוחבי על כל הארגון.עריכה: מרינה ברודסקיהאזנה נעימה! 🎧

אם החלום האמריקני תמיד היה בית, גינה, וגדר לבנה, אז החלום הישראלי הוא בית וגינה בכל מקום שהוא לא ישראל. ואצלנו בעולם העיצוב הדרך היעילה ביותר להגיע לחלום הוא באמצעות רילוקיישן. אז בכדי להבין טוב יותר איך מתחילים את התהליך, איך מוצאים חברה שתסכים להעביר אותך מדינה, והאם בסופו של דבר המעבר הקיצוני שווה את הקשיים שכרוכים בו, אירחנו את אלונה סנבירה, מעצבת בחברת בוקינג באמסטרדם, שחלקה איתנו את העליות והמורדות בהרפתקאה מעבר לים.

סטטיסטית, הרוב המוחלט של ראיונות העבודה שנעבור בחיים יסתיימו בדחייה. אימייל, הודעה, שיחת טלפון - כל הדרכים מובילות לשיברון לב. אבל עם הגישה הנכונה, קצת מודעות עצמית, וכמות בריאה של מחקר, מכתב דחייה יכול להפוך להזדמנות ללמידה וגדילה מקצועית.

לינקדאין - אינסטגרם משעמם? רשת חברתית מלאה באנשים מזוייפים? הכלי הכי יעיל עבור מחפשי עבודה? כנראה שכל התשובות נכונות, ועוד הרבה יותר. עד כמה שלינקדאין מרגיש כמו משימה מיותרת, דווקא שימוש נכון ויעיל בפלטפורמה יכול לפתוח דלתות מקצועיות רבות, ממציאת עבודה ועד הכירות עם מיטב מוחות התעשייה.

המאבק למצוא עבודה בתחום ה-UX/UI לא פשוט, במיוחד כשאתה ג'וניור מתחיל. בפרק הזה אנחנו מתמקדים בשלב שגורם להרבה מתח ובאסה – שליחת קורות חיים. יוני, מעצב ג'וניור, נתקע שוב ושוב ב"לא נבחרת" ושואל את עצמו אם בכלל יש סיכוי. הוא כל כך נואש שהוא מוכן להתראיין בכל מקום – אפילו אם זה השטן בעצמו! יחד עם בר ה-HR, אנחנו עוברים על כל מה שצריך לדעת על קורות חיים שימשכו את תשומת הלב של המגייסים, עם טיפים על איך לבלוט בין עשרות מועמדים, למה חשוב לשים לב לפורמט הקובץ ואיך מילות מפתח יכולות לשנות את הכל. אם אתם שולחים קורות חיים, מרגישים מתוסכלים מההיענות הנמוכה ומרגישים שאתם לא מצליחים להוציא את המיטב מהתהליך – הפרק הזה בדיוק בשבילכם. אחרי שתשמעו את הטיפים, תדעו איך לעבור לשלב הבא ולהגשים את היעד הבא שלכם בעולם ה-UX/UI.

העולם המודרני דוחף אותנו (אם לא דורש מאיתנו) להחליף עבודה בקצבי זמן הולכים ומצטמצמים. מגייסים רבים יעידו שהם מעדיפים אדם עם 10 שנות ניסיון בשלוש חברות שונות על פני אדם שנשאר באותה חברה במשך עשור, ולכן אנחנו צריכים לדאוג שאנחנו מעדכנים את המעסיק שלנו כל כמה שנים. אך מעבר לשם מעבר הוא לא מהלך חכם, ולכן חשוב להבין מה הן הסיבות הנכונות להתחיל לחפש מקום חדש, מתי, ובאיזה אופן.

הצצה לפגישה השבועית של צוות סטודיו Best Designers Ever – עם תהליכי עבודה, דילמות ותובנות. בלי פילטרים. בפגישה השבועית, יאנה לקחה אותנו אל תוך תהליך העבודה על פיצ'ר חדש במערכת מורכבת - מהגדרת האתגר ועד לשלב ההכנה לפיתוח. מה בפרק? •⁠ ⁠פירוק האתגר: איך הופכים בעיה גדולה לשאלות ממוקדות שצריך לפתור •⁠ ⁠ניפוי אופציות: הצצה לכיוונים שירדו מהפרק ועל השיקולים מאחורי זה •⁠ ⁠הפתרון הנבחר: איך שימוש ב-AI עזר להמחיש את הקונספט בצורה מדויקת •⁠ ⁠החלטות עיצוביות נוספות כחלק מאותו פיצ'ר במערכת אם אתם עובדים על מוצרים מורכבים, זה פרק שמראה איך לנהל תהליך חשיבה, לקבל החלטות ולהציג אותן לצוות בצורה מעשית.

הצצה לפגישה השבועית של צוות סטודיו Best Designers Ever – עם תהליכי עבודה, דילמות ותובנות כמו שהן באמת. בפגישה השבועית נטלי שיתפה המשך עבודה על בקר ההשקיה לגינות פרטיות של נטפים, ואיך התכתבות קצרה עם הצוות בוואטסאפ על המסכים פתאום סידרה לה את הראש והובילה ללייאאוט האופטימלי 🙌 כי אין כמו נקודת מבט חיצונית :) למי שפספס, זה המשך ישיר לפרק 3, שבו הוצג תהליך חשיבה ממוקד של יום אחד לפיצוח הקונספט הראשוני. בחלק השני של הפגישה נטלי ויאנה נכנסו לשאלה הגדולה: איך ניגשים לעשות סדר בדיזיין סיסטם, ומהם הצעדים הפרקטיים להתחיל מהם. את טמפלט שיצרנו לבנייה וסדר של הדיזיין סיסטם, תוכלו להוריד מהקומיוניטי של פיגמה: https://www.figma.com/community/file/...

00:00 אינטרו של סער גיל 02:40 אדפטיישן - שרית לב נותנת טיפים לשילוב כלי בינה מלאכותית במוצר שלנו ואיך נוכל להקל על משתמשים בממשקי צ'ט: הפחתת חיכוך, תבניות והשלמות חכמות. 20:17 אינטגריישן - שמוליק דבר משתף איך מזהים מקומות בתהליך העבודה שלנו שבהם אפשר לשלב כלי בינה מלאכותית לייעול 39:26 ולידיישן - נסטיה גולובוצקי מדגימה איך אפשר ליצור פרוטוטייפים מהירים ומדוייקים באמצעות פיגמה מייק כדי לקבל פידבקים מהשטח בזמן קצר 53:40 אוטומיישן - יובל קשטכר מציג שימוש בכלי נו-קוד לשיכפול כח העבודה ויצירת אוטומציות למשימות רפיטטיביות

מי ניצוח במאבק על עולם ראיונות ה-UX? חוקר אנושי עתיר ניסיון, או AI חדשני שמראיין מאות משתמשים במקביל? בארבעה פרקים מותחים שעוסקים בראיונות משתמשים (לוגיסטיקה, תכנון, ביצוע, אנליטיקה והשפעה), אודי רביד מתחרה במנוע AI בביצוע מחקר קונטקסטואלי זהה על חוויית קניות מצרכים מקוונת. התוצאות, שנחשפו לראשונה בכנס, מספקות תובנות עדכניות על עתיד המקצוע, ומזהות את ה-X-Factor שלנו – היתרונות הייחודיים של החוקר האנושי בעידן ה-AI – אותם יתרונות שכולנו צריכים לחדד בעידן ה-AI.

כולנו שמענו סיפורים על צוותי עיצוב מדהימים ברחבי העולם – כאלה שמתמודדים עם אתגרים קשים, מעצבים מוצרים יוצאי דופן ונראים כאילו הם שוברים את גבולות האפשר. אבל מה בעצם אפשר ללמוד מהם? האם נוכל להבין ולנסח מה עובר להם בראש? בהרצאה הזו גיא מדבר על המרכיבים המרכזיים של מה שהוא קורא לו “מיינדסט עיצובי פורץ-דרך” – במטרה לבאר ולהמשיג את סוגי המחשבה והפעולה בעזרתם צוותי עיצוב מעולים מטפחים שאפתנות גבוהה, כוונה ברורה, פעולה מהירה, אקספירמנטליות וראייה לטווח ארוך – וכל הזמן שואפים לפרוץ גבולות ולהגיע רחוק יותר. הוא מנסה להדביק את באי הכנס באנרגיה ולהראות איך אפשר לתת לגיטימציה מקצועית לקורטוב של טירוף.

כל שינוי גרפי במוצר – אפילו כזה שקורה במאית השניה – מעמיס על המוח שלנו. בהרצאה ענבל מדברת על המשמעות של מושן בממשק – כיצד תנועה עוזרת לנו לשלוט בדרך שבא אנחנו מדגישים מידע, מחזקים היררכיות ואוריינטציה, הופכים אינטראקציות לאינטואיטיביות יותר ומורידים את העומס הקוגנטיבי. ענבל מציגה מודל פשוט בן שלושה שלבים לתכנון והערכה של תנועה במוצר לצד דוגמאות אמיתיות ששיפרו את החוויה ב-monday, ומסבירה איך היא מציעה לבקר אינטראקציות מפרספקטיבה של ציר זמן, גם בלי רקע באנימציה.

בהרצאה זו, נדב בוחן את תהליכי קבלת ההחלטות מאחורי העיצוב במספר קייס סטאדיז מ-Waze ו-Fiverr, ואת השפעת העיצוב על קהילות המשתמשים שמניעות את לב המוצרים הללו. נדב מתמקד בהחלטות עיצוביות בתחומי תנועה, טיפוגרפיה, איקונוגרפיה ואינטראקציה, ומשתף בהתלבטויות ובתהליך היצירה ובחיבור העדין שבין המותג והמוצר.

בעולם המוצר בו הכל נמדד, אנחנו עדיין מדברים על חוויית משתמש בתחושות, רגשות, ושאר מילים רכות ונעימות. אך מה אם היינו יכולים לקחת Flow, להכניס לתוך מכונת קסם, ולקבל ציון ברור שמתאר את איכות החוויה? עמרי והצוות ב-Payoneer החליטו לבנות מכונה כזאת. בהרצאה עמרי מספר על המסע שעבר הצוות ב-Payoneer במטרה לייצר דרך ברורה למדוד את החוויה במוצר, ההחלטות הטכניות והפילוסופיות שנדרשו לעשות, ואיך מספר פשוט בין 1 ל-10 גרם לכל הארגון להתאהב מחדש בעיצוב.

כאדריכלית ומעצבת פנים, מה ההבדל העדין בין לתת ללקוחות מה שהם רוצים לבין לתת להם מה שהם צריכים? בהרצאה אבישג מציגה פרוייקט לתכנון ועיצוב חלל שהגיע עם בריף ספציפי מאוד ושהפך לאחר לחלוטין, בזכות הקשבה וחיפוש עיקש אחרי הפתרון המדויק. היא מספרת איך, לאחר שהתאהבה בדיזיין שיצרה, נדרשה לשחרר ואיך הצליחה להישאר לאחר מכן עם הפנים קדימה ולמצוא השראה. ניתן ללמוד מהנסיון שלה על הדומה והשונה בין עולם האדריכלות ועיצוב הפנים לעולם עיצוב המוצר.

בהרצאתו דוד מדבר על Rive, כלי פורץ דרך ליצירת ממשקים ואנימציות אינטראקטיביות. דוד מספר על תגליות שהפתיעו אותו במפגש עם Rive, מציג דוגמאות לשימושים אפשריים ומשתף איך הוספת Rive לארגז הכלים שלו כדיזיינר שינתה את כל הדינמיקה בעבודתו מול המפתחים וגם פתחה בפניו עולם חדש של אפשרויות וחופש יצירתי.

לא כל יום יוצא לפתח מוצר לנוער, ובטח לא מוצר פיננסי ראשון מסוגו. בהרצאה משתפות נעה ודפנה תובנות מתהליך העבודה המשותף על הפיצ’רים הייחודיים של PayBox Young. נעה מציגה כמה מהאתגרים הבולטים שהיו לה כמנהלת המוצר ותובנות חשובות שעלו בבדיקות השמישות, ודפנה מספרת על מגוון הדרכים שבהן קופי נתן מענה לאתגרים האלה. בין היתר, הן מספרות מה גילו שבני נוער ידעו על ממשקים דיגיטליים ועל התנהלות עם כסף ואיך זה השפיע על היכולת שלהם להשתמש במוצר בהצלחה; איך עזרו למשתמשים (שלא קוראים) להשלים פעולות מורכבות, אפילו בשיתוף פעולה עם צד שלישי (ההורים); ואיך השתדלו לגרום למשתמשים להרגיש שהמוצר הוא בול בשבילם, גם כשיש הבדלים גדולים בסגנונות השפה של קהל היעד.

מי מקבל את ההחלטות במוצר שלכם – אתם כמעצבים, המשתמשים, או האלגוריתמים? בהרצאה צליל מדברת על האתגר שבאיזון בין אוטומציה לשיקול דעת אנושי בעיצוב חוויית משתמש. איך שילבו ב-Fiverr בינה מלאכותית כך שהיא תייעל ותשפר – בלי לקחת מהמשתמשים שליטה? דרך מקרה המבחן שהיא מציגה, צליל חושפת תובנות פרקטיות על יצירת חוויות מאוזנות, מדויקות ומעוררות אמון בעידן שבו אלגוריתמים הופכים לחלק בלתי נפרד מעיצוב מוצר.

מכירים את התחושה שהעולם דוהר קדימה, ונדמה שאם לא נרוץ מהר מספיק – הוא ישאיר אותנו, הלא רלוונטיים, מאחור? כמו האיום השקט שה-AI כאן להישאר ולא עוצר לרגע. ומה לגבי תשוקה? בעולם של מגבלות ויעדים אנחנו מוצאים פתרונות יצירתיים, אבל יש הבדל בין לפתור בעיות בצורה יצירתית לבין לבטא תשוקה – למרות שזה בדיוק מה שהביא אותנו לעיצוב מלכתחילה. ההרצאה של תמי עוסקת בכוחו הפרקטי ורב העוצמה של פרויקט צד כדרך לצמיחה מקצועית ויצירתית. תמי משתפת בסיפורה האישי על הרגע שבו הכל נעצר, ואיך דווקא אז, נולד פרויקט צד ששינה הכל. היא מדגימה איך הכלים שאנחנו כבר משתמשים בהם ביום-יום יכולים לשרת לא רק את היעדים העסקיים של מקום העבודה, אלא גם את החלומות והשאיפות שלנו, ולמה אין דבר יותר פרקטי מחלום.

לכבוד השנה החדשה אנחנו פותחים פינה חדשה בדיזיין קלאב 🥳 מוזמנים לצפות בפרק הראשון - הפיילוט בנושא נגישות. לינקים: מצגת - https://drive.google.com/file/d/1phNl... חוקי נגישות - https://www.w3.org/WAI/standards-guid... סרטון שמראה משתמש של הקראת מסך • Understanding Assistive Technology: Mobile... על מה יהיה הפרק הבא? אתם תחליטו! נסטיה ואני נענה על שאלות מהקהל ונדגים נושאים שמעניינים אתכם. מצורף גם טופס מינימליסטי לפתוח נושאים לדיון: https://forms.gle/9VCz7p313VXGQsFu5

בפגישה השבועית שלנו, נטלי שיתפה ספרינט עיצובי שהובילה עם מאיה בנטפים, לתכנון בקר השקיה לגינות פרטיות.האתגר הפעם נבע מהעובדה שמדובר במכשיר עם תצוגה מונוכרום וכפתורים פיזיים - ולא הממשק שאנחנו רגילים לעצב.נטלי שיתפה היישר מפיגמה כיצד, בעזרת תהליך קצר וממוקד, הם הצליחו לפצח את הקונספט הראשוני ביום אחד.ניתן להוריד את תבנית פיגמה לתהליך חשיבה כזה מקהילת פיגמה:https://www.figma.com/community/file/...* Design Sprint- מתודולוגיה לפתרון אתגרים גדולים בזמן קצר.

**פאנל בנושא הכי חם: איך לעבוד עם AI? 🤖** כל הזמן יוצאים עוד ועוד כלים, אבל איך באמת מכניסים אותם לתהליך העבודה שלנו? האם הם באמת תורמים לנו ומקצרים את העבודה? איך משכנעים את האירגון להשתמש בהם? ומאיפה בכלל מתחילים? בפאנל ישתתפו 2 מומחיות שיענו על כל השאלות שלכם וישתפו מהניסיון שלהן, אחת כמעצבת יחידה בסטרטאפ, והשנייה על עבודה בשיתוף פעולה עם צוות שלם. יהיה מעניין! --- בואו נכיר קצת את הדוברות... 👋 💜 **חן ויצמן** מעצבת חוויות משתמש וחוקרת משתמשים, מתמקדת בעיקר במערכות מורכבות, ומובילה את הפרודקט דיזיין בסטארטאפ של team8 שעדיין ב-stealth. אל תפקידה כמובילת תחום העיצוב הראשונה היא מגיעה עם רקע בסטארטאפים וקורפורייטים בגדלים שונים. בנוסף, חן היא קו-פאונדר של UXR Lounge, קהילה המתמקדת במחקר משתמשים בישראל, בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה וסוציולוגיה מאוניברסיטת תל אביב, ותואר שני בתקשורת מאוניברסיטת רייכמן. **יוליה בודיאנסקי** מעצבת יואיקס יואיי בכירה בחברת Zoominfo, עם למעלה משבע שנות ניסיון בעיצוב חוויית משתמש למערכות מורכבות, כולל ניהול צוותי עיצוב. בחיפוש מתמיד אחר דרכים לעבוד חכם יותר - בתוך צוות העיצוב ובשיתופי פעולה עם מחלקות אחרות, לאחרונה, כמובן, גם באמצעות בינה מלאכותית. בעלת תואר שני בפסיכולוגיה ומרצה מעת לעת על חוויותיה מהשטח.

הקלטה של המיטאפ של הדיזיין קלאב בשיתוף פעולה עם אלמנטור. דיברנו על איך ליצור חוויית שימוש טובה יותר בממשקי שיחה, איך לשלב בינה מלאכותית בארגון בצורה חכמה, איך לחשוב במונחים של "כלכלת פרומפטים" בוייב קודינג, ואיך לבנות תהליכי עבודה ואוטומציה שמקצרים משמעותית את הזמן מרעיון למוצר. 00:00 אינטרו של סער גיל 02:40 אדפטיישן - שרית לב נותנת טיפים לשילוב כלי בינה מלאכותית במוצר שלנו ואיך נוכל להקל על משתמשים בממשקי צ'ט: הפחתת חיכוך, תבניות והשלמות חכמות. 20:17 אינטגריישן - שמוליק דבר משתף איך מזהים מקומות בתהליך העבודה שלנו שבהם אפשר לשלב כלי בינה מלאכותית לייעול 39:26 ולידיישן - נסטיה גולובוצקי מדגימה איך אפשר ליצור פרוטוטייפים מהירים ומדוייקים באמצעות פיגמה מייק כדי לקבל פידבקים מהשטח בזמן קצר 53:40 אוטומיישן - יובל קשטכר מציג שימוש בכלי נו-קוד לשיכפול כח העבודה ויצירת אוטומציות למשימות רפיטטיביות

אנחנו מעריכים את האקדמיות לעיצוב, יש שם אנשים נהדרים ומבריקים שמשקיעים את הלב והנשמה כדי לעזור לאחרים להתפתח ולהתאהב בעיצוב (גם אם הם לא תמיד מקבלים תמורה מתאימה להשקעה שלהם). יש סיבה שרוב החברות בישראל מעדיפות לגייס בוגרי תקשורת חזותית וגם אנחנו מסכימים שהדרך הנכונה עוברת באקדמיה (בדרך כלל). אבל זה לא אומר שהאקדמית בישראל מושלמות. יש כמה דברים שמפריעים לנו ואנחנו חושבים שהגיע הזמן לדבר עליהם. אנחנו מקווים שזה יגיע לאוזניים הנכונות ויעזור לתקן את מה שצריך לתקן. הפרק מתאים לכל מי שמתלבט איך ללמוד בין השאר דיברנו על: האם באמת צריך תואר בעיצוב כדי להתקבל לתעשייה ולמה יש חברות שמעדיפות לגייס בוגרי אקדמיה בלבד לתפקידי ג׳וניור? מה ההבדלים בין ללמוד לתואר ולקחת קורס? למה מפריע לנו שהאקדמיות המובילות משחקות משחק כפול ומציעות גם תארים וגם קורסים ולמה זה פוגע בתלמידים שלנו ובתעשייה? מה הסיפור עם התארים החדשים שמשלבים בצורה לא הגיונית בין כמה מקצועות ? ולמה צריך להיזהר מזה (לדעתנו). מה הבעיה עם הפידבק שסטודנטים מקבלים באקדמיה ולמה פידבק שנעשה בצורה לא נכונה יכול לגרום? איך אפשר לטפל בתופעה הזאת? טיפים לאקדמיה: איך נותנים פידבק נכון ומה לדעתנו נכון להכניס כבר לתוכניות הלימוד בשנה הבאה.

בשנים האחרונות צמחה לה תעשייה של מנטורים שמלווים (בתשלום או בהתנדבות) מעצבים שתהליכי קבלה למשרות, שיפור קורות החיים ושיפור תיק העבודות. התפקיד ראוי ויכול מאוד לעזור להשיג מטרות מקצועיות אבל לצד היתרונות יש לא מעט חסרונות שיכולות לפגוע מאוד במעצבים שעושים את הצעדים הראשונים שלהם (אבל לא רק בהם). לפרק הזה הזמנו את מיכל ברזילי-מימרן מנכ״לית Diviners שמתמחה בגיוס מעצבי פרודקט לרוב חברות המוצר המובילות בישראל כדי להבין לעומק את תעשיית המנטורים בישראל ולעזור לכם להבין מתי אתם צריכים מנטור ואיך בוחרים מנטורים מתאימים. דיברנו על המנטורים בישראל, על תהליך הגיוס ועל הקשיים שיש לגוניורים בתעשייה. מיכל לא הסתפקה בנושא המנטורים ונתנה המון עצות על תהליכי הגיוס, מבחני הבית והראיונות ושיתפה אותנו בניסיון המעמיק שלה בתחום. בין השאר דיברנו על: מצב תעשיית המנטורים שצצה בישראל. איך אנחנו מגדירים מנטור/ית ומתי כדאי לקחת אותם? האם מי שסיימת לימודים צריך לקחת מנטור? האם זו לא האחריות של המרצים שלו מהלימודים לדאוג שיהיה לו תיק עבודות מרשים ונכון? מה הופך מנטור/ית לטובים? איך בוחרים נכונה וממה כדאי להיזהר? כמה כסף/או זמן תהליך ליווי של מנטור/ית צריך לקחת? מה גורם למיכל לרדוף אחרי מועמד ומאיזה מועמדים היא תעדיף להתרחק. עצות סופר שימושיות לתהליכי קבלה וראיונות שרק מגייסת מנוסה יכולה לתת.

הרצאה מאסט לכל מי שעוסקים בדיזיין, בכתיבה לממשקים ובניהול מוצר: למה חשוב לשים לב כשמנסחים את אפשרויות הבחירה בדרופ-דאון (רשימה נגללת, קומבו)? מתי טולטיפ הוא פתרון טוב ומתי לא? איזו טעות נפוצה יש בניסוח האפשרויות ברדיו-באטן? איך לנסח טוגל (סוויץ', מתג) כך שיהיה ברור מה קורה כשהוא כבוי או דולק? איך ומתי שמים פלייסהולדר (שומר מקום, גוסט-טקסט)?

פותחים את המצלמות - פרק שני דיזיין סיסטם אחד, 3 רזולוציות מסך בפרק הקודם העלנו דילמה איך יהיה נכון יותר לנהל דיזיין סיסטם שתומך בפלטפורמות דסקטופ וטאצ (הקמה ותחזוק של דיזיין סיסטם אחד מול שני דיזיין סיסטמז) בפרק הזה סוגרות את הלופ, יאנה מציגה פתרון לבנייה ותחזוק של דיזיין סיסטם אחד שמבוסס על סקיילינג שיטתי ומאפשר החלפת רזולוציה בלחיצת כפתור. ממש כמו שמעבירים את הצבעוניות מלייט לדארק, גם המעבר מדסקטופ לטאצ מעדכן את הערכים של הגדלים כמו קסם. היא משתפת איך השימוש בפלאגין Tokens Studio מאפשר לעקוף את המגבלות של פיגמה והופך את האתגרים לפתרון שעובד גם בצד העיצוב וגם בפיתוח. כל התהליך, הדילמות והפתרון המעשי - כאן בסרטון

פרק טעון בו התווכחנו לא מעט אבל הסכמנו הרבה יותר. חלקנו טיפים מתוך הניסיון שלנו בכל הקשור להכנה לראיונות עבודה ותכנון נכון של הקריירה. בין השאר דיברנו על: האם אפשר בכלל להתכונן לראיונות עבודה? (כן , התשובה היא כן) אילו סוגי שאלות ישאלו בראיון? מה ההגיון מאחורי כל שאלה ואין נכון להתמודד איתן? למה חשוב להתכונן גם לשאול שאלות ולא רק לענות עליהן? האם זה בסדר לשלוח מבחן בית? איזה סוגי מבחני בית יש? מתי להגיד לא למבחן בית? מה אנחנו ממליצים למועמדים לשאול בראיון ואיך לזהות דגלים אדומים שעולים בראיונות אישיים.

בפרק הפתיחה, החלטנו להסביר מעט למה החלטנו לשים את עצמנו אל מול מצלמה ומדוע בעצם הקמנו את הפודקאסט. בין השאר דיברנו על: מצב השוק בישראל: המעבר מחברות מוצר אל חברות שירותים, שינוי תפקיד המעצב והאחריות שלו, השינויים באקדמיה, ריבוי מוסדות הלימוד ואיך כל זה משפיע על מצב וכמות המשרות. מה ההבדל בין ג׳וניורים לסניורים בעיני התעשייה? מי מבוגרי תוכניות הלימוד מצליח ולמה? למה לא כל החברות מוכנות להעסיק ג׳וניורים? ולמה יש חברות שיעדיפו בוגרי תקשורת חזותית? על מה חשוב לשים לב כשבוחרים מוסד לימודים וממה כדאי להיזהר?

ללא תיק עבודות אי אפשר להתחיל להתראיין בתעשייה. הוא הכרטיס כניסה שלנו לתהליך ויקבע לא רק אם נעבור את שלב הסינון הראשוני אלא גם איך יראה שאר התהליך. בפרק הזה התעמקנו בשאלות קשות וניסינו לעזור למועמדים, גוניורים וסיניורים, להבין לעומק איך מגייסים מסתכלים על תיקי העבודות שלהם ומה באמת יכול לתת לכם יתרון תחרותי על מועמדים אחרים. ריכזנו מה שאתם באמת צריכים כדי לתכנן נכון את תיק העבודות שלכם ועברנו על תיקי עבודות מוצלחים של גוניורים שנמצאים בדיוק בשלב שבו אתם נמצאים. דיברנו על: מה בכלל המטרה של תיק העבודות ולמה אתם צריכים להסתכל עליו - כמו כל מוצר שאתם מתכננים ומעצבים? איך מגייסים מסתכלים על תיק העבודות שלכם? ומה גורם להם לסגור אותו מיד או לרצות לפנות אליכם? מה באמת חייב להיות בתיק העבודות? איך להפריד בין עיקר לטפל. איך ואיפה צריך לבנות את תיק העבודות? איך תיק העבודות יכול להעניק לכם יתרון מול המועמדים האחרים? לינקים לתיקי עבודות שראינו בפרק: https://fantasy.co/ https://tal-shapira.framer.website/ https://itaibarre.com/ https://keyavadgama.com/ https://vemula.me/

החלטנו לפתוח ולשתף לצפייה את הפגישה השבועית של סטודיו בסט דיזיינרז אוור, בלי פילטרים☺️ נטלי, יאנה, יעל ומאיה נפגשות כל שבוע להסתנכרן ולשתף ידע. זה יכול להיות תהליך עבודה, כלי חדש שניסינו, כתבה שקראנו, וגם הזדמנות להריץ בדיקות שמישות אחת על השניה על משהו שעבדנו עליו. בפגישה הזו , יאנה שיתפה תהליך עבודה על פיצר בשילוב כלי AI לחיפוש השראות ויצירת אילוסטרציות. והציגה טמפלט Design log לניהול שינויים שנעשים בדיזיין סיסטם. את הטמפלט תוכלו למצוא כחלק מטמפלט שלם לסידור של דיזיין סיסטם בקומיוניטי של פיגמה: https://www.figma.com/community/file/... נטלי הציגה דילמה בבנייה של דיזיין סיסטם, למשפחה של אפליקציות שחלקן יהיו דסקטופ, חלקן דסקופ טאצ וטאצ טבלט. מוגש באהבה מסטודיו בסט BestDesignersEver.com

אז Auto Layout ב-Figma יכול להיות מאתגר, ובסרטון הזה אני מסביר שלב אחרי שלב איך יצרתי קומפוננטות Pricing Cards רספונסיביים בעזרת Auto Layout.

איך יצרתי מיקרו-אינטראקציות של Lottie — בלי לפתוח After Effects? בסרטון הזה אני מדגים איך יצרתי אנימציה בעזרת Figma ו-Lottielab בלבד. עד היום, כל פעם שרציתי להוסיף מיקרו־אינטראקציות, הייתי עובר דרך After Effects. וזה אחלה כלי, אני עובד איתו לא מעט… אבל הוורקפלואו מסורבל, וה-learning curve שלו משמעותי. בעזרת Lottielab אפשר ליצור, לערוך ולייצא אנימציות בפורמט Lottie — ישירות מהדפדפן, ובממשק שמאוד דומה ל-Figma. בסרטון הזה, אני מראה את התהליך, שלב-שלב, איך יצרתי את האנימציה ישירות מעיצוב שיצרתי ב-Figma. אם אתם יוצרים מיקרו-אינטראקציות למוצרים שאתם עובדים עליהם או לאתרי אינטרנט — שווה לבדוק.

אם אתם עובדים על פלואים ב-Figma ועדיין מציירים ידנית את הקווים שמחברים בין המסכים השונים – אז זה בשבילכם. אז ההאק הזה אמנם ממש קטן, אבל חוסך זמן וכאב ראש של ציור ידני של הקווים המחברים בפלואו שלכם. מכיוון שאנחנו נשתמש ב-Connector lines ישירות מ-Figjam בשביל זה, אז יש לנו התנהגות נייטיבית שעובדת הרבה יותר טוב משימוש בפלאגינים כדי להגיע לאותה תוצאה. נסו את זה בפלואו הבא שלכם ותראו כמה זה חוסך זמן. ואם יש לכם האקים נוספים שעושים לכם חיים קלים בפיגמה, אשמח שתשתפו בתגובות.

ידעתם שאפשר לייבא ל-Figma כמעט כל קומפוננטה או לייאאוט של מוצרים מוכרים כמו Airbnb, ChatGPT או Notion – עם אוטו-לייאאוט, גודל פונטים, צבעים, ספייסינג, פאדינג, hover states – כמעט כאילו זה הקובץ דיזיין המקורי? 🤯 אז בפוסט הקודם שיתפתי אתכם בפורמט החדש שאני עובד עליו - סרטונים על עיצוב מוצר, והכי כיף היה לשמוע שהוא באמת עזר ונתן ערך פרקטי. הפעם הסרטון הוא על פלאגין לפיגמה שעושה קסמים: הוא מאפשר להמיר כמעט כל מבנה HTML לפיגמה. קודם כל, אם אתם עובדים על קומפוננטות או דיזיין סיסטם עבור מוצר אצלכם בחברה, הפלאגין הזה מאפשר לקבל הצצה והשראה לאיך המעצבים הטובים בעולם בונים קומפוננטות. קחו לדוגמא Popover מChatGPT - תוכלו לראות בדיוק איך המעצבים בOpenAI מגיעים לרמת דיוק בטיפוגרפיה, צבעים וספייסינג ותוכלו ליישם את זה גם אצלכם במוצר. הפלאגין פותח גם דרך חדשה לעשות QA לדיזיין מול הפיתוח: אפשר לקחת פיצ'ר שעיצבתם, להחזיר אותו מתוך הפרונט חזרה לפיגמה, ולבדוק אם מה שפותח תואם אחד לאחד למה שעיצבתם בפיגמה.

מה זה מודל ה- HSL בכלל? במה הוא שונה מ- RGB?HSL במקום RGBולמה ממש כדאי לכם להשתמש בולמה ממש כדאי לכם להשתמש ב HSL במקום RGB?

הדס אלמגור האונבורדינג שכמעט חיסל מוצר מעולה ומה עשינו עם זה אחד המוצרים הכי טובים שלנו סיפק ערך אמיתי, אבל רק למי שהצליח לעבור את האונבורדינג שלו: תהליך ארוך, מורכב, וכזה שגרם למשתמשים לוותר עוד לפני שראו את הערך. במצגת אשתף איך מיפיתי את הבעיה והתחלתי לפרק אותה לחלקים קטנים וברורים יותר, איך יזמתי תהליך עבודה חוצה צוותים כדי לחשוב יחד על פתרונות. ואיך דווקא במקומות שלא קשורים לעיצוב הרגשתי הכי משמעותית. גלית וינר עיצוב בלי גבולות: בניית אמון ויצירתיות ברמוט: כמעצבים אנחנו רגילים לרגעים הקטנים שמניעים את התהליך: שיחת מסדרון, סקיצה על הלוח, רעיון ליד הקפה. אבל מה קורה כשהצוות מפוזר בכמה מדינות, ואין את כל אלה? איך מחליפים את המפגשים הלא־מתוכננים, שומרים על דינמיקה יצירתית ומוודאים שהעיצוב ממשיך להתפתח יחד, גם מרחוק? כמעצבת יחידה בארץ, בהרצאה אשתף כלים והרגלים שיכולים לעזור לכל מי שעובד בצוות בינלאומי: איך בונים אמון, איך יוצרים שפה עיצובית משותפת גם בלי לחלוק משרד, ואיך הבדלים תרבותיים יכולים להפוך ממכשול למנוע של יצירתיות. קרן קושמן הסיפור שלנו עם קרסור - AI כשעיצוב פוגש כולם מדברים על איך AI הולך לשנות את עולמות העיצוב, אז החלטנו לנסות בעצמנו עם Cursor. בהתחלה זה נשמע מבטיח: עיצובים בלחיצת כפתור, פחות ישיבות, יותר קסם ובעיקר שיתוף פעולה של כולם על סביבת עבודה אחת. בפועל, המציאות הייתה קצת פחות הוליוודית. בהרצאה אשתף אתכם ביוזקייס חי מהניסיון שלנו בדארו, על המקומות שבהם Cursor באמת עזר, על המקומות שבהם הוא פשוט התעקש לייצר פיקסלים עקומים ועל מה למדנו מכל זה על שילוב AI בעבודה יומיומית דניאל שגיא AI לאלף את ה הבינה המלאכותית משנה את כל מה שאנחנו מכירים - אבל היא גם לא צפויה או עקבית, מה שגורם לה להיות כלי בעייתי לעבודה. לנו כמעצבי מוצר, יש את האתגר המרתק של לקחת את הכוח הגולמי הזה ולהפוך אותו לכלים שאנשים באמת יכולים לסמוך עליהם. ai במפגש הזה נצלול לשלוש דוגמאות של מוצרים שהצליחו ליצור פתרונות מדויקים שנותנים למשתמשים תוצאות צפויות ועקביות.

Learn how to design trustworthy AI experiences that users believe in. This webinar breaks down the five pillars of trustworthy AI design, giving you a clear framework to build better, more reliable products. Feeling overwhelmed by AI? You're not alone. The old rules of usability are not enough anymore. In this session, I share the lessons I learned while building an AI agent for a cybersecurity startup and how it led me to create the TrustBuilder framework. We'll move beyond just making things easy to use and focus on making them worthy of your user's confidence. If you're a UI/UX designer ready to move from just doing tasks to becoming a strategic partner, this is for you.

הקלטה של המיטאפ שלנו בשיתוף פעולה של הדיזיין קלאב וריברסייד להדגמות של שימוש פרקטי בבינה מלאכותית. אינטרו של בקי ברי וסער גיל תום אבן משכפל את הצוות שלו לסוכנים שאיתם הוא יכול לסער מוחות צחי דינר פותח את הראש ומקבל השראה ליצירתיות מכלים לא שיגרתיים ארז רזניקוב בוחן כלי ווייב קודינג שונים ומציג יתרונות וחסרונות ליטל פוריה מעצבת ישירות מסביבת הפיתוח בקרסר

Missed our incredible design meetup? We've got you covered! Watch as our excellent speakers shared game-changing insights on the future of product design. What you'll see in this video: How AI is reshaping product design approaches (Hadar from Hibob) From idea to Figma plugin using AI code generation (Yair from BigID) Transforming design chaos into crystal-clear workflows (Noy from Cellebrite) Breaking down the dev vs design war with heart-to-heart alignment (Inbar from Gong) Enterprise governance that actually makes sense (Leni & Adi from Bank Hapoalim) How scaling design unlocked more profound impact (Cheli from Natural Intelligence) The critical first steps of redesigning living design systems (Natalie from Palo Alto Networks)

לפני קצת פחות מחצי שנה, קפצתי ראש לתוך העולם של Lovable. היום אני יכול לספר שהמוצר הזה שינה לגמרי את הפעילות שלי. לא. זה לא כלי ליצירת הדמיות למוצרים עתידיים. זה לא כלי להדגמת פיצ׳רים. מבחינתי Lovable זה כלי עבודה שמייצר לי אתרים, מערכות ניהול, כלי שיווק ומאפשר לי להיות אופרציית שיווק משוגעת של אדם אחד. יש לי גמישות מעכשיו לעכשיו, Time to market מיידי להגיב לסיטואציות, והתוצרים שאני מרים מגיעים לרמות הגימור שאני מחפש כמעצב, בלי להתפשר על כלום. אז אתמול בערב קפצתי לוובינר כדי להראות איך כל הכיף הזה נראה מאחורי הקלעים.

Michal Cohen | COO & Co founder @Anima | AI and Design Systems Let's talk Design Systems meetup | April 27 2025 @ Melio

Rotem Dekel- Senior Product Designer @ Melio | Accessibility in DS Let's talk Design Systems meetup | April 27 2025 @ Melio

כל מה שאתם צריכים בשביל ללמוד, לתרגל ולבנות בעצמכם

**על ההרצאה** באגדות תמיד יש מסלול קסמים: דרך הלבנים הצהובות, השביל במערה של אלאדין. הגיבורים תמיד הולכים בשביל ולא עוזבים אותו. אבל זה קורה רק באגדות. במציאות, פעמים רבות משתמשים עוזבים את תהליך האונבורדינג שעיצבנו בעמל כה רב. אנחנו מגלים שאיבדנו משתמשים פוטנציאליים בדרך. נכון, זה יכול להיות קשור למוטיבציה ההתחלתית שלהם, אבל היי - עם יד על הלב - כמה פעמים התכנון שלנו פשוט גורם להם לעזוב? ואיך בכלל מתכננים יואיקס לתהליך אונבורדינג שישאיר את המשתמשים שלנו בדרך ויגרום להם להשתמש במוצר? מסתבר שישנן דרכים לתכנן את זה נכון, ועל זה בדיוק הוובינר! באנה להקשיב וחשוב אפילו יותר - לשאול שאלות ולהשתתף בדיון על תכנון אונבורדינג מייטבי! מהן נקודות חיכוך של המשתמשים עם המוצר שלנו ומה גורם להן? מה המסלול הרגשי של המשתמשים בתהליך? איך נזהה פערים ביכולת ההבנה של המשתמשים? איפה התהליך הזה מתחיל ואיפה הוא בכלל נגמר? אלו רק חלק מהשאלות שנענה עליהן בוובינר הקרוב. אה. לשאלה אחת לא תהיה תשובה, לצערי: איך למען השם אומרים Onboarding בעברית?! --- **על המרצה** ד״ר יעקב גרינשפן, איש יואיקס עם 30 שנה ניסיון. סיימתי דוקטורט בפסיכולוגיה קוגניטיבית בטכניון. הקמתי חברת יו.אי, שהפכה לחברה המובילה בישראל. אחרי מכירת בעלותי, הפכתי ליועץ עצמאי. בשנים האחרונות, עזרתי לגוגל לבנות קהילות מנטורים ותוכניות אקסלרציה עולמיות.

התגעגענו, אז חזרנו!ארבע דוברות, שלוש הרצאות, שתיים על בינה מלאכותית וכדור טניס אחדזו אומנם לא ההגדה שלנו ולא נתכנס סביב שולחן אחד גדול אבל המיטאפ הבא שלנו יהיה לא פחות חגיגי ומה שבטוח מלא בחמץ.מה מחכה לנו?איך טניס ועיצוב מוצר מתחברים? איך אפשר לדבר עם משתמשים בלי משתמשים? ואיך יוצרים אייג׳נטים שיכולים להחליף אפילו חברי צוות שרק חלמתם שיהיו לכם?ואיך פלטפורמות נו קוד יכולות לקצר משמעותית זמני פיתוח וקבלת החלטות?מלא שאלות, כל התשובות אצלנו במיטאפ!

בתקופה האחרונה אנחנו שומעים על כלכך הרבה כלי בינה מלאכותית ליצירת פרוטוטייפים חיים במהירות, כבר קשה לעקוב. אבישי כהן, מנכל אנימה מדגים לנו איך אפשר להעביר עיצוב סטטי מפיגמה לקוד ומשם לעשות איטרציות בצורה טבעית דרך צ׳אט. נראה פה 2 יוזקייסים - הראשון, יצירת פורטפוליו ופיבלוש אתר והשני יצירת פרוטוטייפ ממסך סטטי לולידציה מול פיתוח ומשתמשים.

4 הרצאות על AI שרלוונטיות לעיצוב ומחקר חווית משתמש. אורי פרידמן, מרינה ברודסקי, דנה שמעוני ורום-יה קארו סיפרו לנו בתמצות ממש 'סיפורים מהשטח' על שילוב כלי AI בעבודה השוטפת בחווית משתמש.

הפעם נתתי ביקורת לבתאל - עיצוב של דף נחיתה ולנירית לחלק קטן בעיצוב קייס סטאדי בתיק העבודות. על התוכנית: החלטתי להרים את הכפפה וליצור תוכנית ללימודי עיצוב ממשק משתמש הכולל מדריך ללימוד ותרגול. בנוסף, נפתחה קבוצת למידה בווצאפ למי שרוצה מסגרת מחייבת עם אפשרות לפידבק. ההשתתפות ללא עלות כחלק מיוזמה שלי לעזור בתקופה המאתגרת שאנחנו נמצאים בה.

רבים ורבות מאיתנו, מעצבי ומעצבות מוצר, מרגישים שיש פחות ופחות מקום ליצירתיות בעבודה שלנו, ושעיצוב, מה לעשות, הוא לא אמנות. זה אולי נכון, ובכל זאת, אסור לנו לשכוח שאנשים מגיבים לעיצוב בצורה רגשית וזאת נקודת מפתח בעבודה שלנו, לצד הפונקציונליות. בהרצאה של בוב, נצא יחד למסע רב מהמורות, ובו נבחן ביחד את גבולות התעוזה, היצירתיות והמקום שלנו כיוצרים בתהליך.

מיתוג הוא כלי עבודה אסטרטגי וחשוב בארגז הכלים של כל דיזיינר.ית. בהרצאתה תדבר עינת על הדרך בה חשיבה מיתוגית ויצירת חיבור רגשי למותג עוזרת לצאת מהקופסה ומסייעת במציאת פתרונות קריאטיביים לאורך כל שלבי הדיזיין. היא תדגים כיצד הבנה עמוקה ורגשית של המותג מובילה למוצר מקצועי, המדייק את יעדי הארגון. לתפיסתה, זה נכון גם אם מדובר במוצר B2B, אפליקציה, אתר, מערכת מורכבת או מוצר שקיים כבר שנים ואנו לוקחים אותו כמובן מאליו. עינת תשתף בהרצאה בהצלחות שחוותה וגם באתגרים, ובעיקר במציאת פתרונות מפתיעים לאורך כל תהליך העבודה.

הרגע בו זוג צעיר הופך להורים הוא רגע מרגש מאין כמוהו. ההורות הטריה מביאה איתה אושר רב ואהבה גדולה לצד פחדים, מתחים ומעט מאוד שעות שינה. הורים רבים בוחרים להכניס לחדר התינוק טכנולוגיות שונות ככלי עזר בהתמודדות עם האתגרים הרבים של ההורות. Nanit יוצרת את אחת מהטכנולוגיות הללו: מצלמת מוניטור AI שמנטרת את נשימות התינוק, נותנת להורים מידע ואנליטיקה אודות התינוק, התפתחותו וסדר יומו ומאפשרת לצפות בו מכל מקום. סיון תדבר על האתגרים בעיצוב מוצר להורים טריים וכיצד המצב הרגשי והסיטואציה של חייהם השפיעו על אופן השימוש במוצר, לעיתים באופנים שלא צפו. היא תשתף מה קרה כשהרגיזו הורים חסרי שינה ולמה מעבר לחשיבה על שמישות חשוב מאוד גם לפעול ברגישות ומתוך מחשבה מעמיקה על רגש וקונטקסט.

דרך הצגת case study של פיתוח האתר brain.space ודוגמאות מאתרים רבים נוספים, יספר אסף כיצד הופכות טכנולוגיות תלת-מימד ואנימציה ליותר ויותר זמינות, מלהיבות ופשוטות לשימוש. אסף יסביר בהרצאה כיצד ספריות וכלים מודרניים של תלת-מימד כמו three.js ו-Spline ושל אנימציה כמו GSAP, פותחות את הדלת לדיזיינרז ליצור עיצובים עדכניים. כדי לפתוח לכולנו את התיאבון, הוא יציג דוגמאות של עיצובים מעוררי השראה שנוצרו בעזרת ספריות אלו ואחרות.

את מי אנחנו מדמיינים כשאנחנו חושבים על היוזרים שלנו? בדרך כלל לא על משתמשים מעל גיל 60. מיכל גילתה, שיש הרבה סיבות דווקא כן להסתכל על יוזרים אלו ולא רק מבחינת הביזנס. בהרצאתה מיכל תציג 3 מקרים שבהם המפגש עם קהל מבוגר הפתיע ויצר עבור המוצר הזדמנויות חדשות שלא היו שם קודם – לא רק עם הקהל המבוגר אלא עם כלל המשתמשים. היא תשתף כיצד, מהנסיון שלה, מחקר על קבוצה שנוטה לנטוש יותר יכול לעזור לנו ללמוד על המוצר ועל היכן ניתן לייצר אימפקט.

מי אמר שלעצב נתונים זה משעמם? אנחנו חיים בעולם שבו המידע מציף אותנו בכמויות אדירות ומכל מקום. היוזרים צמאים שנעשה להם סדר ולכן לעיצוב המידע יש כוח. חוויית משתמש טובה הנוצרת באמצעות חשיבה יצירתית יכולה לגרום לנתונים מורכבים ולמידע רב להיות מעניינים, מובנים ונגישים, כך שהיוזר ירצה לצרוך אותם ולהתעניין בהם. בהרצאה מקס ישתף מניסיונו בהנגשת הדאטה בתקופת המלחמה, החל מבניית תהליכי חשיבה, דרך בחירה נכונה של כלים עיצוביים ועד ליצירת חוויה מתאימה אשר הובילה לאימפקט ב-traffic וב-engagement.

זה קורה לכולנו- חשבנו, חקרנו, מצאנו פתרון מקורי, עיצבנו ואנחנו מרוצים מהתוצאה. ואז, הפיצ׳ר פוגש לראשונה את המשתמשים, ו…הם לא מצליחים להשתמש בו, או לפחות לא כמו שחשבנו. בהרצאה מעין תדבר על המהפך שעשתה ב-OneStep, סטארטאפ העוסק ב-motion analysis, לפיצ'ר הכי חשוב במוצר, שנחל כשלון חרוץ כשפגש משתמשים בפעם הראשונה. מעין תציג את הקשיים והאתגרים שעמדו בפניה בזיהוי הכשלים, ואת הפתרונות שמצאה והביאו לשינוי דרמטי באחוזי ההצלחה של המשתמשים. היא תספר על הקושי לשחרר רגשית ומנטלית מהקיים והמוכר, ועל הדרך שבה הגיעה לפריצת דרך מחשבתית שהביאה לשינוי עמוק במוצר.

ההרצאה תעסוק במסע של נעמה והצוות שלה ב-Taboola News להפיכת משתמשים לא מעורבים, אשר לא בחרו במוצר (בעלי "Low Intent"), למשתמשים בעלי כוונה ומעורבות גבוהה. נעמה תציג דוגמאות קונקרטיות מתהליך הלמידה שהובילה, כולל כאלו שלא הזיזו את המחט. היא תספר גם כיצד המעבר מחוויית משתמש מפסיבית לאקטיבית הוביל להצלחה ושיפור משמעותי של כלל מדדי ה-engagement. נעמה תדגים גם את המורכבות של הסתמכות על בדיקות משתמשים, בהתמודדות עם low-intent users ואת ההשפעה שיש לכך הן ברמת העיצוב והן בתהליך הוולידציה.

צוות מחקר ב-Google בחן את השפעת התראות על רווחת משתמשים. המחקר התמקד בשלושה מוצרים ספציפיים: Google Photos, Google Search, ו-Google Maps. מטרת המחקר היתה חיפוש שיטות מדידה אוניברסליות להשפעת התראות על כלל המשתמשים ופיתוח כלים לשיפור הרווחה הדיגיטלית שלהם, במטרה לייצר חוויית התראות מיטבית. המחקר חשף את השפעתן של התראות על הדרך בה אנו מקבלים מידע, מתקשרים ומבצעים פעולות וגם את המחיר שאנחנו כמשתמשים משלמים – הן באופן מודע והן באופן לא מודע – כתוצאה מהן. בהרצאתה תציג דניאל כמה מהממצאים המרכזיים של המחקר ואת היתרונות והאתגרים שפגשה בעבודה על המחקר בצוות רב-תחומי, בארגון גדול (מאוד). כמו כן היא תציג את הגישה שלה בנושא ההתראות כחלק אינטגרלי מחוויית המשתמש בכל אפליקציה, בהשפעות הפסיכולוגיות והחברתיות של התראות על בריאותנו הנפשית והרגשית ובאחריות שלנו כמעצבי ומעצבות חוויית משתמש.

דיזיינרז בונים היום בלגו שנקרא דיזיין סיסטם, אבל מה קורה כשחסר לנו חלק חשוב? בהרצאתה תציג שני תהליך עבודה שיטתי שיצרה, שמאפשר לצוותי המוצר לאפיין רכיבים חדשים בעזרת AI כך שיהיו תואמים את הדיזיין סיסטם ואת התשתית הפיתוחית. בנוסף היא תשתף ממצאים מרכזיים ממחקרים שניהלה על הדרכים בהן AI יכול להקל על ארגונים להרחיב את הדיזיין סיסטם שלהם, תוך שמירה על עקביות גבוהה.

הכניסה לתחום ה-UX יכולה להיות מאתגרת ומרתיעה. הדיון בשולחן העגול שלנו פורק את הטעויות והתפיסות השגויות הנפוצות ביותר של אנשים שנכנסים לתחום ומספק עצות מעשיות כיצד להתגבר על האתגרים הגדולים ביותר.

היום נראה דמו של כלי חדשני שמשנה את האופן בו מעצבי מוצר מנהלים את הטקסטים במסכי המוצר בתוך פיגמה. https://www.frontitude.com/ הכלי משתלב באופן טבעי בסביבת העבודה ומציע למעצבים הצעות תוכן חכמות מבוססות בינה מלאכותית, עוזר לשמור על אחידות בטקסטים, ומאפשר לנהל את כל תהליך הכתיבה והעריכה מבלי לצאת מסביבת העיצוב. מעבר לייעול תהליך הכתיבה, הכלי מפשט משמעותית את העבודה המשותפת עם שאר חברי הצוות. המעצבים יכולים לשתף את הטקסטים לביקורת עם אנשי תוכן או מנהלי מוצר ללא צורך בהרשאות מיוחדות, לצפות בתרגומים בזמן אמת ולזהות בעיות עיצוב הקשורות לאורך טקסט בשפות שונות, ולעדכן את כל השינויים באופן אוטומטי. הכלי אף מתחבר ישירות לסביבת העבודה של צוותי הפיתוח, מה שהופך את תהליך העברת הטקסטים לקוד לפשוט וחלק. בתכלס, פרונטיטיוד מאפשר למעצבים להתמקד ביצירת חוויות משתמש מעולות, בזמן שהוא מטפל בכל המורכבות של ניהול הטקסטים והתקשורת עם שאר הצוות.

שבוע ביקורת אחרי הפרק של עיצוב לטקסט ארוך. נתתי ביקורת לבתאל - עיצוב של טופס, לשי - עיצוב של טופס מובייל להלוואות, עברתי על עיצוב טקטס ארוך שליטל עשתה ונתתי ביקורת לעיצוב קייס סטאדי של תמר.

השאלה ״איך עושים רילוקיישן כמעצבים״ עולה בקבוצה כל הזמן והמחשבות על עבודה מחוץ לישראל עוברות בראש של הרבה מעצבים. בזום הקרוב, נדבר עם שלושה מעצבים ישראלים שעובדים מחוץ לישראל במודלים שונים.

השבוע נתתי ביקורת עבור נירית לקייס סטאדי שלה, לבתאל לאתר מתכונים, לאנסטסיה לאתר, ולפולינה למשחק מובייל. בנוסף, היה לנו תרגיל טיפוגרפיה - לעצב קורות החיים רק בעזרת הטקסט, אז עברתי על התרגילים שהוגשו ונתתי ביקורת. על התוכנית: החלטתי להרים את הכפפה וליצור תוכנית ללימודי עיצוב ממשק משתמש הכולל מדריך ללימוד ותרגול. בנוסף, נפתחה קבוצת למידה בווצאפ למי שרוצה מסגרת מחייבת עם אפשרות לפידבק. ההשתתפות ללא עלות כחלק מיוזמה שלי לעזור בתקופה המאתגרת שאנחנו נמצאים בה. הקישור למדריך: https://lambrian.notion.site/THAT-GUI...

השבוע נתתי ביקורת עבור ליטל לאפליקציית קפה, ולפולינה למשחק מובייל.

עברתי על יומן המטלות של פולינה ומשחק חדש שהיא מעצבת, נתתי טיפים לנירית בבחירת צבעים על רקע כהה, וגם עברתי על תיק העבודות שנירית שיפרה מפעם קודמת, ונתתי ביקורת לעיצובים של שי עבור אפליקציית מובייל למתן הלוואות. על התוכנית: החלטתי להרים את הכפפה וליצור תוכנית ללימודי עיצוב ממשק משתמש הכולל מדריך ללימוד ותרגול. בנוסף, נפתחה קבוצת למידה בווצאפ למי שרוצה מסגרת מחייבת עם אפשרות לפידבק. ההשתתפות ללא עלות כחלק מיוזמה שלי לעזור בתקופה המאתגרת שאנחנו נמצאים בה. הקישור למדריך: https://lambrian.notion.site/THAT-GUI...

בין אם אתם מתעניינים בבינה מלאכותית, מחקר משתמשים, או כתיבה למערכות מורכבות – המפגש הזה יספק תובנות וכלים פרקטיים שיעזרו לכם בעבודה היומיומית שלנו כמעצבים.‍ במיטאפ נחקור נושאים מגוונים – משימוש של ארטליסט בבינה מלאכותית להאצת תהליכי יצירה, דרך הפיכת בקשות משתמשים להזדמנויות עם מקרי בוחן אמיתיים מעולם הרובוטים האוטונומיים ועד כתיבת יו אקס למערכות מורכבות ושמירה על חוויית משתמש חלקה ופשוטה.‍

מתוך מפגש קהילת מיקרוקופים - 7 כותבות וכותבים מארגונים מובילים מספרים על תהליכי העבודה שלהם

7 UX Writers from top companies share their work process - an Israeli UX writers community meetup

מתוך מפגש קהילת מיקרוקופים - 7 כותבות וכותבים מארגונים מובילים מספרים על תהליכי העבודה שלהם

מתוך מפגש קהילת מיקרוקופים - 7 כותבות וכותבים מארגונים מובילים מספרים על תהליכי העבודה שלהם

מתוך מפגש קהילת מיקרוקופים - 7 כותבות וכותבים מארגונים מובילים מספרים על תהליכי העבודה שלהם

7 UX Writers from top companies share their work process - an Israeli UX writers community meetup

7 UX Writers from top companies share their work process - an Israeli UX writers community meetup.

הרצאה ממפגש יוני 2024 של קהילת מיקרוקופים כל מוצר או מותג צריכים לעצור מדי פעם ולבדוק אם השפה עדיין משרתת אותם. זה נכון במיוחד כשהמוצר גדל ומתפתח וממלא תפקידים חדשים בחיי המשתמשים שלו. כשהחברה צומחת, נעשה גם מורכב יותר לשמור על סגנון כתיבה דומה אצל כולם ועל אחידות במינוח. פיצ׳רים חדשים הם הזדמנות מעולה לקבוע אחת ולתמיד גם טרמינולוגיה אחידה. בהרצאה הזאת סיפרה נעה אופיר מ-PayBox, איך הם עדכנו את השפה בהתאם למטרות המעודכנות שלהם, איך הכינו מונחון ארגוני להאחדת הטרמינולוגיה ואיך יישמו את כל זה בבוקסים ואפילו בתנאי השימוש

הרצאה ממפגש יוני 2024 של קהילת מיקרוקופים חיות מחמד זה כיף, אבל תהליך הרשמה בדיגיטל, ועוד לשירותי בריאות, יכול להיות מורכב ומאיים. בהרצאה הזאת סיפרה מעיין סגל מ-UXpert איך עקרונות דיזיין ומיקרו-קופי השתלבו לדיאלוג באתר של מרפאט (שירותי בריאות לחיות מחמד), ואיך למרות עולם התוכן המורכב - הם הפכו את תהליך הצעת הביטוח לכיפי, אישי, אמפתי, שקוף ומחבר

הרצאה ממפגש יוני 2024 של קהילת מיקרוקופים רון יקר מ-monday.com הוא כותב יחיד בחברה, וברור שהוא לא יכול לכתוב הכול בעצמו. איזה מזל שהבינה המלאכותית בדיוק עברה קפיצת גדילה והשתלבה במגוון כלי כתיבה. בהרצאה הזאת סיפר רון למה ואיך התחיל צוות הדיזיין להשתמש בפרונטיטיוד, כלי לכתיבת UX עם בינה מלאכותית, איך לימדו את הכלי לכתוב בשפת הארגון, ואיך משלבים אותו בהדרגה בתהליכי העבודה

Yael Ben-David's talk from the Israeli microcopy community meetup, January 2023. ההרצאה של יעל בן-דוד ממיטאפתיחת השנה של קהילת מיקרוקופים, ינואר 2023

הרצאה שהעבירה רחלי קרמר במפגש של קהילת מיקרוקופים

איך עזרנו למשתמשים לעשות בדיקת שתן באמצעות הסמארטפון שלהם מרצים: עמליה כץ-דורון ואבנר גיצלטר במסגרת מיטאפ מיקרו-קופי ומד-טק של קהילת מיקרוקופים כדי להעביר את התהליך של בדיקת שתן מהמרפאה אל הבית, לא מספיק לכתוב טקסט ארוך ומסודר שמסביר איך לעשות את זה ולאחל למשתמשים בהצלחה. רבים מהם לא יצליחו. הם כנראה לא יבינו, יתבלבלו, יתייאשו או שהם יעשו את זה פשוט לא נכון. אז איך לוקחים תהליך רפואי כל כך רגיש ואינטימי והופכים אותו לתהליך דיגיטלי שמשתמשים עושים – בהצלחה – לבד בבית עם מצלמת הסמארטפון שלהם? עמליה כץ-דורון (Director of Brand) ואבנר גיצלטר (Director of Design) מ-Healthy.io ישתפו אותנו במגוון הכלים שעיצבו וכתבו כדי לעזור למשתמשים שלהם: 1. פירוק התהליך לחלקים קטנים 2. שימוש בווידיאו, בהנחיות קוליות ובאנימציה 3. צ'טבוט עם דמות ואפיון שפה מעורר אמון וידידותי 4. גישה חדשה לניסוח השאלון הרפואי ועוד. האם הם הצליחו? צפו ותגלו 🙂

מה דעתכם שיהיה לכם בוט בוואטסאפ שיעבור איתכם את הדרך ממינוס לפלוס, יפשט בשבילכם את המעקב אחרי ההוצאות וההכנסות, יסדר את התזרים המשפחתי – ויעשה את זה אפילו בכיף? הכירו את riseup, הסטארטאפ המדובר שעושה בדיוק את זה. טל מימון, Design lead ב-riseup, תשתף אותנו בתהליכי האפיון והכתיבה שהפכו את ניהול התקציב המשפחתי לחוויה של הצלחות, למידה וצמיחה:אילו ערכים נמצאים בבסיס השפה של riseup ואיך זה השפיע על השפהאיך ליצור אפילו להודעות וואטסאפ פורמט ועיצוב מיוחדים שיעזרו לקרוא ולהבין אותן במהירותאיך הוגדר קהל היעד כדי להתאים את המטרות ואת סגנון הכתיבהמהם הקווים המנחים העיקריים שעומדים בבסיס הכתיבה ואילו שאלות חייבים לשאול לפני שלוחצים sendאיך פותרים את ההתנגשות בין מהירות המענה ובין איכותו בכתיבה בצ'אט בזמן אמתFollow Soluto on TWITTER: / solutoeng וכמובן: אימוג'יז. להשתמש או לא להשתמש, זו השאלה.This session was filmed at Microcopim community, hosted at Soluto in Jan 2020FEATURED SPEAKER:Tal Maimon, design lead at Riseup

מצד אחד – יש! כסף בהפתעה! מצד שני – אוקיי, כמה פקידים, טפסים ומדורי גהינום אצטרך לעבור כדי לראות את הכסף הזה? תודה, אני אוותר. פיבו הומצא כדי לגשר על הפער הבירוקרטי, ודנה מיולגאי - מייסדת-שותפה וסמנכ"לית מוצר - תשתף אותנו בידע ובניסיון שצברה בכל מה שקשור לכתיבה לפינטק בכלל ובסטארטאפ בפרט. אם אתם מנהלי או מנהלות מוצר או עובדים בסטארטאפ – תוכלו לשמוע למה חשוב ליצור Voice למוצר עוד לפני שהוא קיים בכלל, איך עושים את זה אפילו שאתם לא מומחים למיקרו-קופי, ואיך מטמיעים את השפה אצל העובדים. אם אתם עוסקים ועוסקות בפינטק ובתחומים אחרים שקשה להסביר לציבור הרחב – תוכלו לשמוע איך פישטו בפיבו את התהליך המאיים ואיך אומרים This session was filmed at Microcopim community and hosted at Soluto in Jan 2020 FEATURED SPEAKER: Dana Mulgai, Co-Founder and VP Product at Fibo

What Yad 2, Airbnb, Udemy, Eatwith (and many others) have in common? They are all two-edge platforms - at one end, there are users offering something, and at the other end, there are users who buy / rent / want it. Fundbox also has two ends: It provides credit and payment services to small to medium businesses in the US by using machine learning and real-time risk assessment. It has one side that offers and one side that accepts. Yael Ben-David - UX Writer at Fundbox, will tell us how they do it: · How do microscopes write on both ends of the same product? · How do you write to two target audiences that can be completely different from one another, with completely different intentions, different desires and sometimes even different demographics? · How do you create a language characterization that fits both? · How are the messages consolidated and should they be consolidated? Yael will explain what kind of preliminary work she is doing to the users to enable this duplicate writing and what solutions they have found challenging. This session was filmed at Microcopim community, hosted at Soluto in Jan 2020 FEATURED SPEAKER: Yael Ben-David, UX Writer at Fundbox

כל הדרכים לפתור את בעיית המגדר בכתיבה בעברית, ותובנות מעניינות בשאלה מה לעשות אם יש למוצר שלי רוב ממגדר אחד. פרק מתוך סדנת המיקרו-קופי הדיגיטלית: www.microcopy.co.il/digitalcourse

דיסקליימרים שמנוסחים כמו חוזה משפטי פוגמים בחוויה האישית והשירותית שאנחנו מנסים ליצור. האם הם גזרת גורל או שאולי יש לנו דרך לשפר אותם משמעותית? את ההרצאה השלישית תעביר סתיו מורן-לשם, אדמינית הקבוצה, שכתבה מיקרו-קופי למוצרים דיגיטליים עם מאות אלפי משתמשים ועם רגולציה הדוקה. למה חשוב שנתייחס לדיסקליימר כמו לכל טקסט במוצר שלנו? האם יש לנו בכלל יכולת להשפיע עליו? איך לנסח אותו פשוט, ברור ושירותי יותר? צעד אחרי צעד איך לשמור על התפקוד המשפטי שלו בתוך השינוי? איך אפשר להציג אותו על המסך בדרך מזמינה יותר? ואיך לעזאזל נפטרים מהסלאש הזה? תכינו את הייעוץ המשפטי, כי הדיסקליימרים שלכם כבר לא ייראו אותו הדבר.

Although the Hebrew language is very gendered, in this presentation we'll see a few methods to write microcopy that includes all genders, and learn how tiny changes in our microcopy can create a huge difference, and allow a wide range of choices. This session was filmed at Product.Pride.Power event organized by Soluto and LGBTech in June 2019 FEATURED SPEAKER: Kinneret Yifrah, Microcopy expert.

אם אתם עובדים בארגון שמרני ורוצים להעביר בו שינוי בשפה, תקשיבו לזה: איך הפך משרד המשפטים מארגון שמדבר אל המשתמשים שלו במשפטים מסובכים ומוזרים שגם משפטנים מתקשים להבין, לארגון שבו אפילו המתכנתים רגישים למיקרו-קופי גרוע? בהרצאה הזאת נשמע: א. איך מעבירים שינוי בשפה של ארגון ותיק, ממשלתי ומשפטי ב. טיפים חשובים לכתיבת מיקרו-קופי רציני שבאמת עוזר למשתמשים אלינור משען סלומון, שהקימה ומובילה את תחום הUX באגף מערכות מידע של משרד המשפטים, מספרת בהרצאה למה בכלל לקחה על עצמה את המסע הזה, איך היא רתמה מנהלים וצוותים אחרים, ואיך נראה השינוי בפועל במיקרו-קופי של מערכות ואתרי משרד המשפטים.

ליברה היא חברת ביטוח צעירה שרוצה לשנות סדרי ביטוח – ולא רק בתפיסה המקצועית ובמודלים העסקיים, אלא גם בשפת המותג. יפעת בן דב וינברג, סמנכ"ל השיווק בליברה, מספרת: איך עושים אפיון שפה ומביאים לידי ביטוי את ערכי המותג בשפה התקשורתית ובשיח עם המשתמשים כבר מהמפגש הראשון איתם? איך אפשר לגרום לממשק דיגיטלי בעולם הביטוח והפיננסים לייצר חוויה שונה ולתקשר עם הגולש בצורה ידידותית וקלילה יותר, אבל עדיין מעוררת אמון ומקצועית? איך מתמודדים עם גורמים מקצועיים בארגון שמתנגדים לשינוי בשפה? ולמה חשוב לבדוק את המיקרו-קופי גם אחרי עלייה לאוויר ולעשות שינויים תוך כדי תנועה? יפעת מרחיבה על התהליך שעברו עד ההשקה המדוברת ואחריה ונותנת כלים לצאת מהשפה המעונבת ולכתוב ביטוח בדרכים חדשות.

הרצאה מתוך מפגש 7 של קבוצת "מיקרו-קופי: כותבים יו-איקס". דני לשם, מנהל תחום המסעדות בוויקס, מספר איך - ובעיקר למה - הם כתבו ממשק שלכם למשלוחים ממסעדות בלי להזכיר אוכל, וגם: איך התמודדו עם בעיית המגדר בתרגום לעברית, איך כותבים ממשק שיש בו שלושה שחקנים (העסק, הלקוח ווויקס) ועוד אתגרים וכלים שימושיים שהם פיתחו בדרך ויכולים לעזור גם לכם.

ההרצאה של יקיר רזניק מהמפגש של קבוצת הפייסבוק מיקרו-קופי: כותבים UX

הרצאה מהמיט אפ החמישי של קבוצת המיקרו קופי - שיטות של הנעה לפעולה ושינוי התנהגות באמצעות מיקרו קופי. הקייס סטדי של כללית.

הרצאה של רעות מלבני מהמפגש החמישי של קבוצת הפייסבוק מיקרו-קופי: כותבים UX

שבוע 4 לתוכנית לימודי UI. נתתי ביקורת לליטל לעבודת העתקה שהיא הלכה שלב אחד קדימה והתאימה עיצוב לצרכים שלה - דיברתי על איזון סימטרי, ביקורת לתיק העבודות של נירית שהיא תיקנה בעקבות פידבק משבוע שעבר, ביקורת לדשבוארד לשירה. על התוכנית: החלטתי להרים את הכפפה וליצור תוכנית ללימודי עיצוב ממשק משתמש הכולל מדריך ללימוד ותרגול. בנוסף, נפתחה קבוצת למידה בווצאפ למי שרוצה מסגרת מחייבת עם אפשרות לפידבק. ההשתתפות ללא עלות כחלק מיוזמה שלי לעזור בתקופה המאתגרת שאנחנו נמצאים בה. הקישור למדריך: https://lambrian.notion.site/THAT-GUI...

שבוע 3 לתוכנית לימודי UI - - התחלתי מתזכורת לאתגרים עיצוביים והראתי חומרים שאני ממליצה להתחיל מהם. נתתי ביקורת לליטל לעבודת העתקה שהיא הלכה שלב אחד קדימה והתאימה עיצוב לצרכים שלה. אנסטסיה עשתה מודבוארד לאפליקצייה מעקב הריון ועיצבה מחדש אפליקציה של מכבי, וביקורת לתיק העבודות של נירית. תציצו, נתתי שם גם תוך כדי טיפ מתקדם לשילוב הצבעים ואיך לתקן clashing colors. על התוכנית: החלטתי להרים את הכפפה וליצור תוכנית ללימודי עיצוב ממשק משתמש הכולל מדריך ללימוד ותרגול. בנוסף, נפתחה קבוצת למידה בווצאפ למי שרוצה מסגרת מחייבת עם אפשרות לפידבק. ההשתתפות ללא עלות כחלק מיוזמה שלי לעזור בתקופה המאתגרת שאנחנו נמצאים בה. הקישור למדריך: https://lambrian.notion.site/THAT-GUI...

כמה טיפים להעתקות מסך, על מה לשים לב, איחודות בסגנון האיקונים. פידבק ל-2 עיצובים. על התוכנית: החלטתי להרים את הכפפה וליצור תוכנית ללימודי עיצוב ממשק משתמש הכולל מדריך ללימוד ותרגול. בנוסף, נפתחה קבוצת למידה בווצאפ למי שרוצה מסגרת מחייבת עם אפשרות לפידבק. ההשתתפות ללא עלות כחלק מיוזמה שלי לעזור בתקופה המאתגרת שאנחנו נמצאים בה. הקישור למדריך: https://lambrian.notion.site/THAT-GUI...

על התוכנית: החלטתי להרים את הכפפה וליצור תוכנית ללימודי עיצוב ממשק משתמש הכולל מדריך ללימוד ותרגול. בנוסף, נפתחה קבוצת למידה בווצאפ למי שרוצה מסגרת מחייבת עם אפשרות לפידבק. ההשתתפות ללא עלות כחלק מיוזמה שלי לעזור בתקופה המאתגרת שאנחנו נמצאים בה.

כמובילי ה-UX בארגון אנחנו מג'נגלים בין הפיתוח, מנהלי המוצר, ה-CTO, מעצבים גרפים, כתב טכני ועוד. ביום הראשון שלנו בתפקיד (מזל טוב!), המנהלים כבר יודעים על מה אנחנו "צריכים" לעבוד, אז קדימה 48 שעות חפיפה ולעבודה! אז זהו… כדאי שלא 🙂 בהרצאה אספר על האתגרים והחוויות שלי בהקמת צוותי UX בהיי-טק ואספק את התובנות שלי מהתהליכים שעברתי. אנסה לעזור לכם לענות על השאלות: איך גורמים לארגון להשקיע במוצר באופן שונה לגמרי ממה שהוא תכנן? איך מייצרים אג'נדה ובונים בעצמנו תכנית עבודה? איך מוצאים את דרכנו בסביבת אג'ייל? את מי כדאי לשמור קרוב אלינו? איך רותמים את מנהלי המוצר העסוקים לעניין? במה נרצה להיות מעורבים ומה רצוי לשחרר? ועל מה לא לוותר בתהליך העבודה

ניהול עובדים היא משימה מאתגרת תמיד. ניהול צוות מצליח ומשגשג זוהי משימה קשה בהרבה. ניהול צוות אנשים קריאטיבים חובבי ריגושים בעולם אנטרפרייז עם מוצר טכני מורכב ולקוחות ענק מעבר לים –זה כבר ממש נועד לכשלון. בהרצאה זו אחלוק את האתגרים בתפקיד שכזה, אשתף בטעויות שעשיתי לאורך הדרך וגם בהצלחות ואיך שומרים על צוות חזק ומצליח כנגד כל הסיכויים. אדבר על גיוס עובדים מעולים והכשרתם, על איך דואגים שהעבודה שמגיעה לצוות תמיד תהיה מאתגרת ומעניינת, איך מכשירים צוות גם בלי תקציב מפוצץ ואיך מפתחים כל אחד מאנשי הצוות גם כשלפעמים נראה שהוא כבר יודע הכל.

ביום בהיר אחד ובלי התראה מראש, הפך שובל מראש צוות עם ארבעה עובדים לארט דירקטור המוביל את תחום עיצוב המוצר ומנהל פי 7 אנשים יותר מבשנה הקודמת. וניחשתם נכון – קל זה לא היה. בהרצאה חולק שובל את הסיפור האישי שלו. ההתמודדות המורכבת עם השינוי הפתאומי, רגעי המשבר והתובנות שגילה לאורך הדרך. איזה משפט שינה לו את תפיסת העולם, ומה הוא עושה אחרת כדי להגיע יותר מוכן לקפיצה הבאה.

סיימתם לימודים והתחלתם לעבוד. לימדו אותכם איך לאפיין wireframes, איך לתכנן user journeys ואפילו פרסונות. אבל הזמן עובר (כי זה מה שהוא עושה הכי טוב) ואז מגיע הדבר, שלא לימדו אתכם עליו כלום: קידום. הצעה לתפקיד הובלה. או אולי, החלטתם לבד לעשות את הצעד. אבל מה צריך לדעת כדי להוביל? ועוד צוות עיצוב… בהרצאה ישי ישתף מניסיונו בתור מוביל ובתור מי שעבר לצד ההובלה. הוא ישתף חלק מהמתודולוגיות שהוא למד תוך כדי התפקיד לצד שאלות שהציב לעצמו, או אולי היה צריך להציב לעצמו לפני שהחליט לנהל.

מערכות מורכבות בעולמות ה-B2B דורשות הסתכלות רחבה הרבה מעבר לפרסונות שאמורות להשתמש בהן. אותן פרסונות יושבות בתוך ארגונים שגם להם יש תרבות ארגונית, תהליכי עבודה ומאפיינים ייחודיים. האתגר הזה גדול במיוחד עבור חברות בעולם ה-Contech, המכניסות טכנולוגיה לתעשיית הבניה המסורתית, שבה אירגונים צריכים לשתף פעולה יחד תחת רגולציה מחמירה. אז איך אפשר להתייחס גם לרמת הפרסונה וגם לרמת הארגון במחקר, אפיון ועיצוב? בהרצאה זו סיגל והיאלי ישתפו כיצד הן מתמודדות עם האתגרים הללו בעבודתן על פלטפורמת Autodesk Construction Cloud הפונה לקהל מגוון בתעשיית הבניה. הן יציגו את הכלים והמתודות בהם משתמשים צוותי המוצר והמחקר ב-Autodesk בכדי ליצור חוויית משתמש אופטימלית המותאמת לכלל הפרסונות והאירגונים.

מה הן בעיות מורכבות? למה כדאי להשקיע זמן בלהבין את מכלול האתגרים ואיך כדאי לעשות את זה? בהרצאה, רם יתאר גישה פרקטית להבנת בעיות מורכבות כהכנה לאפיון והוא ידגים זאת על אחד המוצרים אותם תיכנן. ההרצאה תתמקד בתהליכים שעבר צוות המוצר וכיצד, דרך ניסוי וטעיה, הם למדו להבין את מכלול האתגרים שעמדו בפניהם, בדרך למוצר לא שיגרתי.

בשלבים מוקדמים בהתפתחות של צוותי UXR, הם יודעים לתת מענה פרטני ע"י תכנון מחקר לפי צרכיהם של הלקוחות – בעלי העניין בחברה. כאשר חברות אלה מצליחות לעבור לשלב הבא שבו יש כבר מוניטין ורפרטואר של מחקרים יש עליה בביקוש למחקרי UX. צמיחה זו בביקוש גוררת אתגר בקצב ביצוע המחקרים, במיוחד לאור המחסור בחוקרים מיומנים. בהרצאה זו ארז יציג גישה חדשה לניהול מחקרי משתמשים, שבבסיסה הרעיון להפוך את ה-UXR בארגון משירות למוצר. גישה זו מאפשרת לצוותי מחקר UX להגדיל משמעותית את המענה לצרכי המחקר בארגון ובניגוד לאסטרטגיות אחרות, היא עושה את זה על-בסיס צוות המחקר הקיים.

מחקר במערכות מורכבות מזמן אתגרים יחודיים. בעוד שמורכבות המערכת נמדדת בעיקר בצד הטכנולוגי שלה ואולי במספר הרכיבים, מחקר משתמשים במערכת כזו כולל מורכבויות במימדים נוספים: אירגוניים, מתודולוגיים ואחרים. איך מתכננים ומנהלים מחקר משמעותי ומשפיע לאורך זמן במערכות מורכבות? יקיר ישתף בהרצאתו מחקרים מהשטח שהוא וצוות המחקר שלו הובילו במגוון ארגונים, מערכות ותעשיות, וידגים איך אפשר ליישם את התובנות ממקרים אלה.

פונקציונליות מורכבת על פי הגדרתה דורשת תפעול מורכב, ותפעול מורכב מצריך הדרכה ו/או מערך תמיכה משמעותי בתפעול המוצר. ככל שיותר לקוחות ישתמשו במוצר יגדל גם צוות ה-CS כדי להבטיח שהלקוחות מפיקים את מירב הערך מהמוצר. אז זהו שלא. אפשר גם אחרת. אפשר להעביר את המוצר המורכב (ויחד איתו את כל הארגון) ממצב של High Touch עם הלקוח למצב של Low Touch או לפחות Lower Touch. הדבר מצריך שינוי אדיר במוצר ואפילו בארגון, אבל התועלות שהוא מביא הן עצומות. שחקן המפתח בתהליך הוא כמובן ה-UX. בהרצאה נטע תספר על מוצרים מסוגים שונים אותם העבירה מ-High Touch ל-Lower Touch ותשתף בלקחים המרכזיים שלה מהתהליך.

הגזע האנושי חייב להבין. אנחנו חייבים להבין מדוע דברים קורים, ותמיד מחפשים סיבה והסבר, גם כשהם לא שם. זו הסיבה לכך שאנשים צריכים לדעת מדוע הבנק דחה את בקשת ההלוואה שלהם או מדוע המרק יצא תפל. זה ממש לא משנה אם מדובר במערכות אנושיות או במערכות טכנולוגיות. אבל הנה העניין: מערכות AI – ובמיוחד המורכבות והמתוחכמות שביניהן – קשות מאוד להבנה על ידי משתמשים.ות. כלומר, הן מספקות למשתמשים.ות המלצות והחלטות נפלאות. אבל זה מגיע עם מחיר כבד של הבנת ה"מדוע קיבלתי את ההמלצה הזו?" – ומי אוהבת לסמוך על המלצה שהיא לא מבינה את הרציונל שלה? בהרצאה זו יעקב ידבר על הדרכים להסביר למשתמש.ת את תוצאות פעילותה של מערכת AI באופן פשוט ונהיר. כיצד מאפשרים למשתמשות.ים לבטוח בתוצאות? כיצד מונעים רגשות שליליים של משתמשים.ות? אלו הם אתגרי UX חדשים לחלוטין שאף זכו לשם XAI – קיצור של eXplainable AI , אתגרים ששכיחותם הולכת ועולה עם חדירת מערכות AI לעולמנו. מבחינת עולם ה-UX, התחום עדיין בחיתוליו, אבל ישנם לא מעט דברים שכבר אפשר לעשות. ובניתוח הבעיה, דוגמאות לפתרונות והצגת כלים למומחי.ות UX לאתגרים אלו תעסוק ההרצאה כולה.