בואו נודה באמת: רוב המעצבים לא מאבדים זמן בגלל חוסר יצירתיות, אלא בגלל "עבודה שחורה". Figma היא כלי עוצמתי, אבל הסוד של המעצבים היעילים ביותר טמון בתוספים (Plugins) שהופכים פעולות סיזיפיות של דקות ארוכות – לשניות בודדות. אם אתם מוצאים את עצמכם משנים שמות של שכבות אחת-אחת או מנסים לצייר חצים בין מסכים באופן ידני, הכתבה הזו היא בשבילכם. הנה 5 תוספים שישנו לכם את זרימת העבודה.

לפני כחודשיים ישבתי עם צוות מוצר בסטארט-אפ SaaS שבנה כלי AI לניהול משימות. הם הראו לי את המוצר והדבר הראשון שראיתי היה מסך עם תיבת טקסט ריקה וכיתוב "Ask me anything". שאלתי את המשתמשים שלהם מה הם מרגישים כשהם פותחים את הכלי בפעם הראשונה, והתשובה הכי נפוצה הייתה: "אני לא יודע מאיפה להתחיל." מוצר עם טכנולוגיה מצוינת, אבל חוויית משתמש שלא נתנה כיוון. בשנתיים האחרונות יצא לי לעצב מוצרי AI, מכלי SaaS ועד מוצרים פנימיים בחברות גדולות. בהתחלה כל פרויקט הרגיש שונה לגמרי, אבל לאט לאט התחלתי לראות דפוסים שחוזרים על עצמם שוב ושוב. בדקתי כלים כמו Cursor, Perplexity, Lovable, Figma AI, Make, Notion AI, ומוצרי SaaS שעיצבתי בעצמי. תחומים שונים, קהלים שונים, אבל אותן שאלות בדיוק. אני רוצה לשתף אתכם בשישה דפוסים שזיהיתי שיכולים לעזור לכם לעצב מוצרים מבוססי AI. הדפוסים האלה יעזרו לכם להבין איך בונים אינטראקציה עם AI שמשתמשים באמת יכולים לסמוך עליה. לא בגלל שהטכנולוגיה מושלמת, אלא בגלל שהממשק נותן להם שליטה והבנה של מה קורה מאחורי הקלעים.

כחלק מהעבודה התמידית שלנו עם בוגרי create, בליווי ותמיכה בשלבי הראיונות שהם עוברים, אנחנו ממפים את כל השאלות שיכולות לעלות בראיונות עבודה. במאמר הזה אני אשמח לשתף אתכם בחמש השאלות שיכולות לגרום גם למועמדים הטובים ביותר להתבלבל. אלו שאלות שבוחנות את תהליך החשיבה, את היכולת להסביר החלטות מקצועיות ואת הבגרות המקצועית שלכם ואנחנו נשמח לעזור לכם להתכונן אליהן מראש.

להיות סולו דיזיינר: בין אתגרים להזדמנויות במפגש האחרון של The Portfolio Club דיברנו על להיות מעצב יחיד בחברה, אבל בינינו גם בצוותים מעצבים מוצאים את עצמם לא פעם עובדים לבד, מקבלים החלטות, מסבירים אותן, ונושאים באחריות. הסשן היה בהנחייתה המצויינת של Yuval Ben Avi, והידע הגיע כולו מחברי הקהילה: Roni Ben Shahar, Gal Hershenboim, Ztdafit Mazuz, Itamar Strauch, Zlil Yoffe Simhon Shoval Ozeri כולם עם ניסיון כסולו דיזיינר (בעבר או בהווה) ונקודת מבט שונה.

המפגש עסק בשאלה כיצד מתרגמים חוויה אנושית לדיגיטל מבלי לאבד גוף, רגש והקשר, דרך שלוש פרספקטיבות משלימות: Zofia Einhorn הראתה כיצד משחקים נעים בין דיגיטלי לפיזי וכי לא ניתן לשכפל חוויות בין עולמות אלא לעצב שילובים היברידיים חכמים שמנצלים את היתרונות של כל אחד; Yael Shelach Moshonov הציגה מפגש בין דיגיטל, ביורוקרטיה ופחד, והדגימה כיצד עיצוב תהליכים רגישים דורש שפה אנושית, ליווי רגשי ובניית ביטחון בקבלת החלטות – לא רק יעילות טכנית; ו-Sivana Sherlag הציגה טרנספורמציה דיגיטלית בעולם בריאות הנפש והדגישה שסקרנות, יושרה והבנה הוליסטית של כל שרשרת הערך מובילות לפתרונות מדויקים שמשרתים גם מטפלים וגם מטופלים. מסקנת העל הייתה שדיגיטל ופיזי אינם תרגום אחד של השני אלא דיאלוג: עיצוב טוב מתחיל בזיהוי רגש, בהירות ואמון, ורק אחר כך ב-Flow ובטכנולוגיה.

במפגש האחרון שלנו אירחנו את Tamar Segura, מעצבת מוצר בכירה בחברת Guardz ומרצה לעיצוב, שחלקה איתנו תובנות מעשיות מעבודתה היומיומית מול צוותי דאטה, מוצר ופיתוח. תמר שיתפה בתהליך בניית עמוד של ניתוח אירוע סייבר אשר התחיל בעומס מידע רב. היא הראתה לנו בצורה מרתקת את תהליך העבודה שעברה כדי ליצור ממנו אלמנט ויזואלי מדויק. בפועל הפתרון הציג למשתמשים פחות מידע, אבל רק את זה שהיה בעל ערך מיידי עבורם.

כולנו מחפשים את הדיזיינר המושלמת, אבל מהי ההגדרה לאחד כזה או אחת כזו? ספוילר: זה לא רק עניין של שליטה בכלים או תיק עבודות נוצץ. יש “חומרים” שמרכיבים את האנשים שבאמת עושים את ההבדל.

במהלך השנים יצא לי לבחון מאות רבות של תיקי עבודות. כנראה מעל אלף, אבל מי סופר. תיק העבודות הוא הדבר הראשון שאני בודק ברמה המקצועית, לפני קורות החיים או כל דבר אחר. אם תיק העבודות “לא עובר”, אין טעם להמשיך. הבחינה הראשונית היא מהירה יחסית. מבט זריז בדף הבית ובעבודה אחת להתרשמות כללית. אם זה מעניין – אני חופר יותר לעומק. אם לא – עובר הלאה, לתיק העבודות הבא. כבר הבנתם. תיק העבודות הוא הנכס החשוב ביותר שלכם בתהליך חיפוש העבודה. אחרי האישיות שלכם כמובן (אבל גם אותה תוכלו לשקף בתיק העבודות). בין אם אתם מחפשים את העבודה הראשונה שלכם בתחום, ובין אם אתם כבר מנוסים ורוצים לשדרג את תיק העבודות – ניסיתי לזקק כאן עבורכם כמה עקרונות שעושים את ההבדל בין תיק עבודות ממוצע – לכזה שמייצר רושם חזק וממגנט ראיונות.

במפגש האחרון של The portfolio club אירחנו את Maayan Sinai ו Ziv Meltzer האלופים, למפגש פרקטי ומרתק על הצגת קייס סטאדי בראיון עבודה. במהלך המפגש, Gal Hershenboim ו Elad Medan חברינו מהקבוצה הציגו קייס סטאדי מהפורטפוליו שלהם, כשמעיין וזיו גילמו מראיינים אמיתיים - שאלו שאלות, נתנו פידבק מקצועי, ושיקפו מה באמת עובר למגייסים בראש בזמן שאנחנו מציגים. ואנחנו? היינו ״זבובים על הקיר״ 🪰 ויצאנו עם תובנות שכל מעצב/ת חייב/ת להכיר לקראת הראיון הבא.

איך זה להיות מעצב/ת של מוצר שהמשתמשים בו הם... כל המדינה? 🇮🇱 במפגש מומחים מספר 16 של The Portfolio Club אירחנו את Noam T., מעצבת מוצר מיחידת החדשנות ברשות המיסים, Sarina Binyamini-Richard, מנהלת UX מרשות המיסים, ואת Orit Peres ו Shai Amar, מנהלי UX/UI במשרד המשפטים. יחד צללנו לעולם המורכב, המאתגר והמשמעותי של עיצוב למגזר הציבורי בישראל. אז מה למדנו?

במפגש המומחים האחרון של The Portfolio Club התעמקנו בשני כלים שכבר היום מחוללים שינוי משמעותי: v0 ו-Lovable. את המפגש הנחו Shahar Schapiro מ-Polar Hedgehog ו Itamar Katan מ MindCET- EdTech Innovation Center, ששניהם משלבים Vibe Coding בעבודה היומיומית לטובת Prototyping מהיר, Ideation ושיפור קצב העבודה.

את המאמר הזה אנחנו מקדישים למערכת הבריאות הישראלית שנחשבת לאחת ממערכות הבריאות הטובה בעולם (2015, ישראל דורגה כמדינה השישית הבריאה בעולם על ידי מדד בלומברג), אך בעולם שבו האינטליגנציה הרגשית משתלטת כמו אש בשדה קוצים, האם קופות החולים בארץ מבינות שחוויית המטופל אינה מסתכמת בטיפול רפואי בלבד, אלא כוללת גם חוויה דיגיטלית מותאמת שבראשה חווית המשתמש היא הלב הפועם של כל מערכת בריאות דיגיטלית מוצלחת? מערכות אלו לא רק מספקות מידע, אלא מעוצבות כך שהן מובנות, נגישות ומותאמות אישית למטופל. אם כך, כללית, מכבי, מאוחדת או לאומית, אני ממליצה לפנות זמן לקרוא את המאמר הבא!

בעוד שהעולם מתמקד בצ'אטבוטים ובמחוללי תמונות, מתרחשת מהפכה שקטה אך עמוקה: עלייתם של סוכני בינה מלאכותית אוטונומיים. אלו אינם רק כלים שמגיבים לפקודות שלנו, אלא שותפים דיגיטליים שמבינים את הצרכים שלנו, נוקטים יוזמה ומשתפים איתנו פעולה. הם כבר כאן, משנים את הדרך שבה אנחנו עובדים, יוצרים, ולפעמים, פשוט מתקיימים.

אם אתם מעצבי חווית משתמש ברמת ניסיון mid-level, וכבר צברתם כמה פרויקטים ברזומה, עבדתם בצוותים מגוונים והתנסתם בפרויקטים אמיתיים – כנראה שמתישהו יגיע הזמן להוסיף קייס סטאדי לתיק העבודות שלכם. עבור רבים זהו שלב מבלבל; איך מספרים את הסיפור של העבודה שלי? מה רלוונטי למגייסים? ומה עושה את ההבדל בין תיאור יבש לבין הצגה שמשקפת עומק וחשיבה? בעוד שמעצבים סניורים יכולים להציג showcase, כלומר תוצר סופי עם מינימום הקשר, אתם נדרשים להראות את התהליך ואת החשיבה המקצועית שלכם. המדריך הזה נכתב בדיוק בשבילכם. הוא יעזור לכם להבין איך לתאר את הפרויקט שלכם כסיפור מקצועי, חד וברור. כזה שמראה את אופן החשיבה שלכם, את שיקול הדעת שהפעלתם, את התהליכים והשפעה שלכם. במדריך הזה נפרק שלב אחר שלב איך לבנות קייס סטאדי שעושה בדיוק את זה – כולל דוגמאות ממעצבים אחרים, שאלות מנחות וטיפים שישדרגו את הכתיבה שלך.

המאמר עוסק בשיקולים להפרדה או איחוד של קומפוננטות בדיזיין סיסטם, תוך התייחסות לשימושים חוזרים, גמישות בעיצוב, וההשפעה על תחזוקה וניהול המערכת.

המאמר משווה בין בניית דיזיין סיסטם מאפס לבין שימוש בספרייה קיימת, ומציג את היתרונות והחסרונות של כל גישה, תוך התייחסות לשיקולים כמו התאמה למותג, משאבים זמינים, גמישות, תחזוקה ותלות חיצונית.

המאמר מציע עקרונות להגדרת נקודות שבירה כטוקנים בדיזיין סיסטם, תיעוד גרידים רספונסיביים, והתאמת טיפוגרפיה לגודל המסך, במטרה לשמור על עקביות וחוויית משתמש טובה בכל המכשירים.

המאמר עוסק בשיקולים ליצירת טוקן צבע חדש בדיזיין סיסטם, תוך התייחסות למקרים בהם הצרכים העיצוביים מצדיקים חריגה מהפלטה הקיימת, ומציע קווים מנחים לשמירה על עקביות וניהול נכון של טוקנים.

המאמר עוסק בהגדרת צבעים עבור גרפים, תרשימים ודשבורדים בדיזיין סיסטם, תוך התייחסות לאחידות, נגישות, והבחנה בין צבעים סמנטיים לצבעים ייחודיים לנתונים.

המאמר מציג עקרונות לשימוש עקבי באייקונים בדיזיין סיסטם, כולל שמירה על סגנון ויזואלי אחיד, הגדרת גדלים ומבנה אחידים, ארגון האייקונים לפי קטגוריות, ושימוש בשמות ותיאורים עקביים לשיפור הנגישות והחיפוש.