המאמר משווה בין בניית דיזיין סיסטם מאפס לבין שימוש בספרייה קיימת, ומציג את היתרונות והחסרונות של כל גישה, תוך התייחסות לשיקולים כמו התאמה למותג, משאבים זמינים, גמישות, תחזוקה ותלות חיצונית.

המאמר מציע עקרונות להגדרת נקודות שבירה כטוקנים בדיזיין סיסטם, תיעוד גרידים רספונסיביים, והתאמת טיפוגרפיה לגודל המסך, במטרה לשמור על עקביות וחוויית משתמש טובה בכל המכשירים.

המאמר עוסק בשיקולים ליצירת טוקן צבע חדש בדיזיין סיסטם, תוך התייחסות למקרים בהם הצרכים העיצוביים מצדיקים חריגה מהפלטה הקיימת, ומציע קווים מנחים לשמירה על עקביות וניהול נכון של טוקנים.

המאמר עוסק בהגדרת צבעים עבור גרפים, תרשימים ודשבורדים בדיזיין סיסטם, תוך התייחסות לאחידות, נגישות, והבחנה בין צבעים סמנטיים לצבעים ייחודיים לנתונים.

המאמר מציג עקרונות לשימוש עקבי באייקונים בדיזיין סיסטם, כולל שמירה על סגנון ויזואלי אחיד, הגדרת גדלים ומבנה אחידים, ארגון האייקונים לפי קטגוריות, ושימוש בשמות ותיאורים עקביים לשיפור הנגישות והחיפוש.

המאמר מסביר את ההבדל בין החלת שקיפות על צבע בלבד לבין החלת שקיפות על אלמנט שלם, ומציע מקרים נפוצים לשימוש בכל אחת מהשיטות כדי לשמור על קריאות ועקביות בממשק.

המאמר דן ביתרונות ובחסרונות של שימוש בשקיפות צבע בדיזיין סיסטם, מציג דוגמאות ממערכות כמו Material Design, ומציע עקרונות לשימוש מושכל בשקיפויות תוך שמירה על נגישות ועקביות.

המאמר מציג עקרונות לשיום עקבי ויעיל של טוקנים בדיזיין סיסטם, תוך התאמה לקונבנציות קוד, יצירת היררכיה לוגית, והבחנה בין טוקנים סמנטיים לגלובליים, במטרה לשפר את התקשורת בין מעצבים למפתחים.

המאמר ממפה אילו סוגי דוקומנטציה חשובים במיוחד בדיזיין סיסטם – ואילו אפשר להשאיר לשלב מאוחר יותר, אם בכלל.

המאמר מציע דרך מסודרת להתנהל עם אסטים גרפיים בדיזיין סיסטם — כולל איך לארגן אותם, באילו עקרונות להיעזר, ואיך לשמור על עקביות לאורך זמן. מי שמתמודד עם עומס של איורים, אייקונים או וריאנטים – ימצא כאן כמה קווים מנחים שימושיים.

המאמר ממליץ להתייחס לעמודים שלמים בדיזיין סיסטם כטמפלטים גמישים ולא כקומפוננטות קשיחות, תוך תיעוד מבני גריד, אזורי תוכן, ריווחים והתנהגות רספונסיבית, כדי לאפשר עקביות וגמישות בעיצוב עמודים שונים.

המאמר מציע עקרונות לארגון טוקנים בדיזיין סיסטם, כולל קיבוץ טוקנים לקולקשנים לפי קטגוריות לוגיות, הפרדת טוקנים שאינם משתנים בין מודים, וארגון היררכי בתיקיות לשיפור הסדר והגישה.

המאמר מציג עקרונות לשיום עקבי של קומפוננטות בדיזיין סיסטם, כולל שימוש בשמות תיאוריים, מבנה היררכי ברור, והבחנה בין קומפוננטות בסיסיות למורכבות, במטרה לשפר את הסדר והנגישות במערכת.

המאמר ממליץ על גישת "grab-and-go" לבניית קומפוננטות מורכבות בדיזיין סיסטם, תוך פירוק לרכיבים בסיסיים, הגדרת קומפוזיציות נפוצות וסימון אזורים גמישים, כדי לאפשר גמישות בשימוש ושמירה על עקביות בעיצוב.

המאמר מציע עקרונות וסדרי עדיפויות לארגון קבצים בדיזיין סיסטם, תוך התייחסות למבנה קבצים, שמות קומפוננטות, והפרדת תכנים לפי סוגים.

ריכזנו כתבות, פלאגינים, כלים ועוד גודיס שיקלו לכם על החיים

במפגש מספר 13 של The Portfolio Club אירחנו את Amit Or – מעצב, יזם ואיש מוצר עם יותר מ-25 שנות ניסיון, שיתף אותנו במחשבות ותובנות על החשיבות של ייחודיות בעיצוב מוצרים, וטען שזה בעצם מה שיכול להביא להצלחת וצמיחת החברה.

במפגש מומחים מס' 12 של The Portfolio Club אירחנו את Sveta Fomchenko, Erez Pedro ו Ido Zaifman - מומחים בהטמעת תהליכי עיצוב ומחקר UX - לשיחה על זיהוי זיהוי נכון של הצורך בשינוי תהליכים בארגון, רתימת ההנהלה והצוותים, והתמודדות עם התנגדויות בדרך ליצירת אימפקט משמעותי.

במפגש מומחה מס׳ 11 של The Portfolio Club אירחנו את Avichai Baras, מומחה לחווית משתמש ומרצה בתחום, לשיחה מעמיקה על כוחה של Design Systems בארגונים. דיברנו על איך להכניס Design System ב"דלת האחורית" כשיש התנגדות בארגון? כיצד להתמודד עם החסמים הטבעיים? איך ליצור שינוי משמעותי בלי להיתקע בביורוקרטיה?

במפגש האחרון של הקבוצה אירחנו את Inna Shtuckmeyster ו Omri Dvir האלופים למפגש מעשיר, בו שלוש מעצבות הציגו קייס סטאדי מהפורטפוליו שלהן - בדיוק כמו בראיון עבודה אמיתי. הן התראיינו על ידי עמרי ואינה וקיבלו פידבק מקצועי על הקייס סטאדי שלהן.