בכנס Design AI ראיינתי את המרצים והמרצות מיד אחרי שירדו מהבמה לזקק את התובנות מכל הרצאה. הוורקפלואים, הכלים, הניסויים, הדברים שעבדו וגם הדברים שפחות. הכלים משתנים בקצב מסחרר. רוב ההרצאות אפילו השתנו לגמרי בחודשיים שבין החזרות לכנס עצמו. אבל המיינדסט נשאר. היכולת להבין בעיה, לזהות תובנה, לבנות תהליך עבודה נכון, לחבר בין דיסציפלינות שונות ולהוביל רעיון עד שהוא פוגש משתמשים אמיתיים. למי שרוצה לקפוץ ישר להרצאה ספציפית - הנה הטיימליין המלא 👇 00:00 | מבוא עם שגיא שרייבר איך יוצרים בידול בעולם שבו כולם קיבלו יכולות על בעזרת שימוש בכלי AI? מקצועיות היא רק אחת מארבע חפיסות הקלפים. לצד היכולת המקצועית, גם תוכן, נטוורקינג ומכירה הופכים לחלק בלתי נפרד מהמשחק. 09:19 | דניאל בוארון היזם והמארגן של הכנס דיבר על טשטוש הגבולות בין עיצוב, מוצר ופיתוח ועל המעבר ל-Builder Mindset. לא לרדוף אחרי כל כלי חדש, אלא לבנות דרך עבודה שמאפשרת לקחת רעיון עד לפרודקשן. 13:15 | עומרי הרמן הדגים את Spring והציג גישה שבה מעצבים עובדים על המוצר עצמו ולא רק על ייצוג שלו בפיגמה. פחות סימולציה של המוצר ויותר חיבור לפרודקשן בעזרת כלי ידידותי יותר מהטרמינל. 23:42 | רון ברנוב הראה איך Figma Weave מאפשר לבנות Workflow יצירתי שחוזר על עצמו. בעולם של אינסוף מודלים וכלים, היכולת לנהל תהליך חשובה לא פחות מהיכולת לייצר. 33:47 | שלי אור גיסר הזכירה שכשכולם יכולים לייצר, היכולת לייצר כבר לא מספיקה. הזהות, ה-DNA והטעם האישי הם מה שמבדיל בין מוצר גנרי למוצר שאפשר לזהות למי הוא שייך. 44:49 | ענבל ברקוביץ הציגה עולם של Generative UI שבו המשתמש מפסיק ללמוד את המערכת והמערכת מתחילה ללמוד את המשתמש. הממשק כבר לא קבוע מראש - הוא נבנה בזמן אמת בהתאם לצרכי המשתמשים. 54:24 | שירה וינברג הראל שיתפה גישה שבה AI הופך ממנוע ליצירת תוכן למנטור אישי ומקצועי באירגונים. לא רק לכתוב, לסכם ולנתח, אלא גם להתייעץ, להתכונן לשיחות מורכבות, לבצע סימולציות ולקבל נקודות מבט נוספות לפני קבלת החלטות. 1:03:36 | ד"ר יעקב גרינשפן הזכיר ששום דבר לא השתנה. הטכנולוגיה מתקדמת מהר, אבל בני האדם עדיין פועלים דרך אותם מנגנונים של אמון, ציפיות ורגשות. בלי אמון, שום מוצר לא יחזיק לאורך זמן. 1:13:39 | עידו זייפמן וקרן שגב דיברו על מה שקורה כשעוברים מסביבת סטארטאפ לסקייל אמיתי. הבעיה כבר לא לייצר מהר יותר אלא לשמר את ההחלטות, הידע וההיגיון שהובילו למה שנבנה. 1:26:54 | טל זגורי דיבר על סטוריטלינג כמקצוע ליבה. אם AI חוסך לנו זמן, אין סיבה שנמשיך להסביר רעיונות דרך מסמכים ומצגות אינסופיות כשאפשר להעביר את אותו המסר בסרטון קצר ומדויק. 1:36:06 | שחר קגן הציג גישה שבה המוצר לא רק עונה על שאלות אלא חושף תובנות שהמשתמש בכלל לא ידע לחפש. לא עוד דשבורד, אלא מנגנון דיסקברי. 1:46:01 | גל דולב סגרה את הכנס עם תזכורת חשובה. הקראפט לא נעלם - הוא משתנה. השאלה היא לא איך שומרים על העבודה כמו שהייתה, אלא איך שומרים על היצירתיות, הסקרנות והברק בעיניים בתוך כל השינוי הזה. אספתי את הרגעים, המשפטים והרעיונות שהכי נשארו איתי לשיחת פודקאסט אחת. מקווה שתהנו!

יש מצב שרובנו כבר לא "הולכים ברגל" עם AI, אבל גם עוד לא ממש הגענו לחללית. עדי לוין מארחת את תום אבן לשיחה על אייג׳נטים, ולמה הם בעצם הרבה יותר מעוד צ׳אט חכם. דרך מטאפורה של הולך רגל, רוכב אופניים, מכונית וחללית, תום מתאר את המעבר משימוש נקודתי ב AI לעבודה עם צוות של אייג׳נטים: ישויות עם תפקידים, יכולות, תחומי אחריות ורמות שונות של אוטונומיה. במהלך הפרק הוא משתף איך נראית מערכת כזו בפועל, אילו אייג׳נטים הוא בנה, ואיך הם עובדים יחד על תוכן, שיווק, שירות, תהליכים ורעיונות. ולצד כל ה wow, השיחה נוגעת גם בשאלה חשובה לא פחות: אם הכול נעשה אוטומטי יותר - מה אנחנו עדיין רוצים להשאיר אנושי?

אביבית בלומשטיין משתפת איך המעצב המודרני הופך לבילדר אמיתי שבונה מוצרים מקצה לקצה. היא מסבירה שהגבולות בין עיצוב לפיתוח הולכים ומטשטשים, מה שמעניק למעצבים מעין "סופר-פאוור" המאפשר להם להגשים את החזון העיצובי שלהם במדויק וללא תלות במפתחים גם עבור יצירת פורטפוליו או אתרים תדמיתיים. אביבית בנתה את אתר הפורטפוליו החלומי שלה ביומיים בלבד ישירות בתוך קלוד, מבלי לעבור בכלל דרך פיגמה, על ידי שימוש בסוכנים חכמים שסרקו את האתר הקודם שלה והמירו אותו לקוד חי עם התאמות אישיות של צבעים ופונטים. תהליך העבודה שאביבית מתארת מבוסס על מתן קונטקסט לקלוד דרך קבצי Markdown, המגדירים את האפיון והדרישות הטכניות של הפרויקט. היא מבחינה בין ה"סוכן" (Agent) שמתפקד כ"מוח" המנהל את הידע של הפרויקט, לבין ה"מיומנות" (Skill) שמעניקה לתוצרים את הטון והאישיות הייחודיים של המעצבת. אחרי שהאתר נבנה ונבדק בסביבה לוקלית במחשב, שם אפשר לדייק כל אנימציה ומיקרו-אינטראקציה, הוא עולה לענן דרך GitHub ומחובר לפלטפורמת Vercel לצורך חיבור ועליה לאוויר עם דומיין אישי. השימוש בקלוד דסקטופ מאפשר לנהל את קבצי הפרויקט ישירות בתיקיות המחשב, מה שהופך את התהליך לסופר יעיל ומסודר. מבחינת עלויות ויעילות, מדובר במהפכה של ממש עבור מעצבים עצמאיים או כאלו שבונים תיק עבודות. במקום להשקיע עשרות אלפי שקלים בעבודה מול מפתחים ובסבבי איטרציות אינסופיים, אפשר להגיע לתוצאה מקצועית בעלות של כ-120 דולר. אביבית מציינת שברגע שהאתר באוויר, לא חייבים להמשיך לשלם על המנויים היקרים אלא אם רוצים לבצע עדכונים נוספים. המסר המרכזי של הפרק הוא לעודד מעצבים לצאת מאזור הנוחות ולהתגבר על החשש מהעולם הטכני או מהטרמינל, השליטה המוחלטת בתוצר הסופי והיכולת לבנות את "אתר החלומות" לבד זה תגמול ששווה את המאמץ. שווה להכנס לאתר של הפורטפוליו לאבז ולהתעדכן על וובינרים וסדנאות: https://portfoliolab.studio/

כולם בונים עם AI - אבל רובם בונים את אותו הדבר.‍בפרק הזה אנחנו מפרקים את האשליה: למה עצם השימוש ב-AI לא מספיק ואיך כן יוצרים מוצר שיש לו ערך אמיתי בשוק.‍דרך Lovable אנחנו נכנסים לעומק של תהליך נכון - מהגדרת רעיון מדויק, דרך איפיון מעמיק ועד ניסוח ערך ייחודי שלא נשמע כמו כולם.‍נדבר על ההבדל בין כלי למוצר, על טעויות שחוזרות על עצמן אצל יזמים ומעצבים בתחילת הדרך, ואיך מתרגמים ידע ליכולת עבודה שמדברת שוק - ולא רק קונספט.‍אם אתם רוצים לבנות משהו שבאמת צריך, ולא עוד דמו נחמד - זה הפרק בשבילכם.

It turns out that the term "prompt" existed long before the AI era. Sometimes we forget that user interfaces don't have to be graphical. The question is- what does the UX role look like in that case? And how does it affect the work of UX design, research, and even microcopy in conversation-based interfaces? מסתבר שהמונח פרומפט קיים עוד מלפני עידן ה ai. לפעמים אנחנו שוכחים שממשקי משתמש לא חייבים להיות גרפיים. השאלה היא- איך נראה תפקיד היואקס במקרה כזה? ואיך זה משפיע על עבודת האיפיון, המחקר ואפילו המיקרוקופי בממשקים מבוססי שיחה?

כשקלוד נכנס לפרודקט – מי מנהל את מי? אחרי שיחה קצרה עם חנה ריז , מהר מאוד הבנתי שאנחנו כבר לא מדברים על “ניהול מוצר” כמו שהכרנו. זה הרגיש יותר כמו צפייה מאחורי הקלעים של דור חדש. כזה שלא רק מאפיין ומכוון, אלא פשוט בונה. חנה סיפרה איך בעזרת כלים כמו קלוד היא זזה במהירות בין רעיון, סקיצה ופרוטוטייפ עובד, בלי לחכות ששרשרת שלמה של אנשים תתיישר. פתאום PRD הוא לא מסמך - הוא משהו שאפשר לראות, לגעת בו, להתווכח עליו בזמן אמת. וזה משנה את כל הדינמיקה בצוות. אבל אולי החלק הכי מעניין בשיחה היה דווקא הגישה: לא “לתת לקלוד לעבוד במקומך”, אלא לעבוד איתו נכון. צעד־אחר־צעד, עם שליטה, סקרנות, וביקורת. חנה מדברת על להיות Human in the loop לא כסיסמה, אלא כהרגל עבודה. להבין קוד לפני שמדברים עם פיתוח, לשאול שאלות במקום להניח הנחות, ולבנות מספיק מהר כדי לגלות טעויות מוקדם. זה לא מבטל מומחיות - זה פשוט דורש סוג חדש שלה. כזה שמחבר בין חשיבה מוצרית, טכנית ועיצובית. אם אתם עובדים על מוצר היום יש סיכוי טוב שהשינוי הזה כבר קורה גם אצלכם. השאלה רק איך כדאי לעשות את זה נכון. לינק להצטרפות לקבוצת הווטסאפ השקטה של הדיזיין קלאב שלא תפספסו עדכונים ואירועים: ⁠https://chat.whatsapp.com/LwihGWnYnjt7YpywOXnaUh?mode=wwt⁠ עוד תכנים מקצועיים בנושא אפשר למצוא באתר שלנו: ⁠www.DesignClub.co.il

העתיד של מעצבי המוצר כבר כאן, והוא עובר דרך טשטוש הגבולות שבין עיצוב לפיתוח. בשיחה מרתקת עם מקס נמירובסקי, צללנו למושג ה"בילדר" - מעצב שלא רק מצייר מסכים בפיגמה, אלא לוקח אחריות על התוצר הסופי עד רמת הפרודקשן. באמצעות שילוב עוצמתי בין VS Code לבין Claude (כסוכן בינה מלאכותית), מעצבים יכולים היום להיכנס לסביבת העבודה של המפתחים, לעבוד עם GitHub, ולדחוף שינויים שהם פיקסל פרפקט ישירות לקוד. התהליך הזה הופך את המעצב למכפיל כוח בצוות, שמקצר סבבי פיתוח של שבועות לימים בודדים ומונע את ה"טלפון השבור" המוכר מול מחלקת הפיתוח. הערך האמיתי של העבודה כבילדר נחשף כשהמעצב מתחיל לעבוד עם נתונים אמיתיים מהבקאנד במקום טקסטים זמניים בפיגמה, מה שמאפשר לזהות בעיות שמישות וחריגות עיצוביות בזמן אמת בסביבה לוקלית בטוחה. בעזרת פרוטוקול ה-MCP, שמאפשר לקלוד "לראות" את הקבצים בפיגמה ולתרגם אותם לקוד, חסם הכניסה הטכני יורד משמעותית. המסר המרכזי של מקס לכל מעצב הוא פשוט להעז ולהתחיל: אל תחכו חודשים ללמוד הכל, פשוט בקשו גישה ל-Repository, תפתחו VS Code ותנו ל-AI להוביל אתכם יד ביד. זה הרבה יותר פשוט ממה שזה נשמע, וזה משנה לחלוטין את הדרך שבה אנחנו בונים מוצרים. לינק להצטרפות לקבוצת הווטסאפ השקטה של הדיזיין קלאב שלא תפספסו עדכונים ואירועים: https://chat.whatsapp.com/LwihGWnYnjt7YpywOXnaUh?mode=wwt עוד תכנים מקצועיים בנושא אפשר למצוא באתר שלנו: www.DesignClub.co.il

בינה מלאכותית משנה לא רק את הכלים שאנחנו עובדים איתם, אלא גם את מבנה התפקידים עצמם. בפרק הזה של רדיו באטן, יהודית אשר מארחת את יובל בר-אור, מנכ״ל ומייסד Triolla, לשיחה על מה שקורה עכשיו בעולם העיצוב: הלחץ להספיק יותר, הגבולות שמיטשטשים בין עיצוב, מוצר ופיתוח, והצורך לבנות עומק מקצועי בתוך שוק שכל הזמן משתנה. בין הנושאים שעולים בפרק: איך סקטורים שונים מאמצים AI בקצב שונה, למה הפחד הגדול הוא לא רק מהחלפה אלא גם מ FOMO מקצועי, ואיך התמחות בתחום מסוים יכולה להפוך ליתרון משמעותי בתקופה של חוסר יציבות. זה פרק על שינוי, על הסתגלות, ועל הדרך להישאר פרואקטיביים גם כשהכול זז מהר. עריכה: הודיה בית יעקב האזנה נעימה 🎧 בחסות Triolla

ישנן שיחות רבות סביב מה הולך להיות כלי העיצוב של העתיד, מעולמות הבינה המלאכותית ועד בניית קוד על ידי מעצבים. אך כלי עיצוב הם רק חלק מסדר היום של המעצב המודרני; יום עבודה ממוצע דורש קפיצה בין כלים רבים, מכלי ניהול משימות ועד כלי תיעוד ותקשורת - ישנו עולם שלם של כלים שלא מייצרים אף פיקסל.

בפרק הזה נדבר על עיצוב רגשי - מה המושג אומר, איך הוא התפתח, ולמה היום בעולם הבינה המלאכותית הוא רלוונטי יותר מתמיד. נדבר על שלושת רובדי העיצוב של דון נורמן, ונשתף כיצד השתמשנו בהם כדי לעצב את המוצר שלנו: Wix User Voice. (משתתפים: גיא עזיזה וליאל מאיר)

בפרק הזה של רדיו באטן, יהודית אשר מארחת את אייל בינו - יזם ומשקיע שחי בניו יורק מעל ל 20 שנה - לשיחה שמתחילה בקור, תרבות וגעגוע לאוכל מהבית, ומגיעה מהר מאוד לליבה של מה שמעסיק הרבה מאיתנו עכשיו.

בפרק שוחחנו על שיתוף הפעולה בין עיצוב לפיתוח ועל הטשטוש ההולך וגובר בין התפקידים, במיוחד בעידן שבו כלי בינה מלאכותית נכנסים עמוק לתוך תהליכי העבודה. טליה בקשי (מעצבת) ובר שעיה (מפתחת) שיתפו איך הניסיון הראשוני להפוך עיצוב לקוד באמצעות AI חשף בעיות יסוד של חוסר אחידות, מה שהוביל לבנייה מחודשת של Design System כבסיס משותף וברור לכולם. הן דיברו על החשיבות של שפה אחידה בין מעצבים למפתחים, על Naming Conventions ועל שימוש ב Design Tokens כדי להימנע מערכים אקראיים וליצור מקור אמת אחד שמאפשר גם לאנשים וגם לכלים חכמים לעבוד בצורה מדויקת ועקבית יותר. בהמשך העמקנו בכלים שמייעלים את התהליך, כמו Figma MCP ו Copilot, שמחברים בין סביבת העיצוב לסביבת הפיתוח ומאפשרים לייצר קוד שמבוסס על רכיבים קיימים במקום להמציא אותם מחדש. דיברנו גם על תהליך ההעברה לפיתוח, על החשיבות של הגדרת מקרי קצה, מצבי שגיאה ונגישות כדי למנוע בלבול ועיכובים. לבסוף הסתכלנו קדימה על התפקיד של AI כמכפיל כוח שמאיץ משימות טכניות ומשחרר זמן לחשיבה עמוקה ומשותפת יותר בין עיצוב, פיתוח ופרודקט, כדי להתמקד בפתרון הבעיות הנכונות עבור המשתמשים.

פרק 04: המעצב וה-AI – אויב או חבר? כולם מדברים על איך ה-AI הולך להחליף מעצבים. אבל האמת? זה ממש לא הסיפור. בפרק הזה נדבר על למה הכלים האלה דווקא יכולים להפוך אותנו למעצבים טובים יותר, אם נדע איך להשתמש בהם נכון. נסביר למה אי אפשר פשוט להתעלם מ-AI, ולמה חשוב שכל מי שעובד בתחום העיצוב יסגל לעצמו אוריינטציה ל-AI. זה פרק על שינוי, על סקרנות, ועל איך נשארים רלוונטיים בעולם שהופך חכם יותר ויותר בכל יום.

יהודית אשר אירחה את אסף וולף מBereisheet Tech וUniversity of the People לשיחה על חווית משתמש, לימודים באוניברסיטה, נטווריקנג וכמובן AI.

בעולם שבו AI אמור לעזור לנו לקבל החלטות, לפעמים הוא דווקא הופך אותן למבלבלות יותר. בפרק הזה, יהודית אשר מארחת את ניצן זיו, קו-פאונדר ומנכ"ל OX Security, לשיחה על קבלת החלטות בעידן AI - מה באמת עובד, ואיך משתמשים במודלים בצורה שמחזקת חשיבה במקום להחליף אותה. בפרק דיברנו על: למה הכל מתחיל בקונטקסט: יותר דיוק ומטרה ברורה = תשובות רלוונטיות יותר למה AI מצטיין בלהרחיב אפשרויות (כולל מטריצות השוואה), ולא לבחור במקומנו איך להפעיל Devil’s Advocate כדי לקבל ביקורת אמיתית ולא תשובות "מרצות" ולמה הבייסיקס לא השתנו: תהליך טוב, הבנת משתמשים, חריגים ומשאבים עריכה: מרינה ברודסקי, הודיה בית יעקב האזנה נעימה 🎧

בפרק הפתיחה, צחי נאמני (מעצב מוצר, פרילנסר ומרצה לסדנאות עיצוב) מסביר למה אסתטיקה היא לא קישוט – אלא שילוב של היררכיה, פונקציונליות והרמוניה שמעבירה מסרים נכונים. טיימסטאמפים: 00:00 – מבוא לפודקאסט 01:30 – מהי אסתטיקה בעיצוב? 03:00 – דוגמת מסך הרשמה 05:30 – היררכיה ופוקוס 08:00 – תפקיד המעצב בעולם ה‑AI 10:30 – טיזר לפרקים הבאים (מינימליזם, דיזיין סיסטם)

בפרק הזה אירחתי את ד"ר עופר מונר לשיחה על אחד הנושאים שמעסיקים היום מעצבים, אנשי מוצר ובכלל - החשש מהיעלמות המקצוע בעידן הבינה המלאכותית. במקום להתמקד בכלים או בתחזיות טכנולוגיות, דיברנו על השאלות העמוקות יותר: מה באמת מבדיל בין אדם למכונה, והאם אפשר לצמצם חוויה אנושית למערכת חכמה של חוקים ופרדיקציות. נגענו ביצירתיות, בקבלת החלטות ובפער שבין מה שנדמה לנו שאנחנו חושבים לבין מה שמניע אותנו בפועל. בלי לפרט את כל התובנות, השיחה הציעה זווית אחרת ואפילו מרגיעה על העתיד. דיברנו על המקום של רגש, אמפתיה ופגיעות בעולם שהולך לאוטומציה, ועל האופן שבו דווקא האנושיות הופכת ליתרון מקצועי. זה פרק שמזמין לעצור לרגע ולחשוב מחדש על התפקיד שלנו כמעצבים - לא דרך הטכנולוגיה, אלא דרך החוויה האנושית שמאחוריה.

2025 הייה שנה מלאה בהפתעות, תהפוכות, וכמובן AI. אז רגע לפני כניסת 2026 לחיינו אנחנו מנסים להתבונן בכדור הבדולח ולחזות מה מחכה לנו בשנה החדשה. מבניית קריירה וראיונות עבודה, ועד טכנולוגיות חדשות ותנועות עסקיות, ננסה לנחש מה מצפה לעולם העיצוב מעבר לפינה.

בפרק הזה אני מארח את תומר פיליין לשיחה עמוקה על קופירייטינג, מיתוג ופרסונה בעולם שבו AI הפך לשחקן מרכזי. תומר משתף מניסיונו בעבודה עם מותגים גדולים ומסביר למה Content Writing הפך לקומודיטי, ואיפה מתחילה באמת כתיבה קריאייטיבית - במקום שבו אסטרטגיה, תחושת בטן ואמת מוצרית נפגשות. דיברנו על Truthtelling מול סטוריטלינג, על למה אי אפשר לזייף קול מותג, ואיך סיפור חזק לא יושב בפיצ'רים אלא בשינוי שהמותג מביא לחיי הלקוח. בהמשך צללנו לבניית פרסונה עגולה דרך המטאפורה של קונסולת דיג'יי - משחק חכם בווליום של תכונות שונות לפי הקשר, מסע רגשי וסיטואציה. שוחחנו על מיקרוקופי כניהול מערכת יחסים ארוכת טווח, על מחקר שטח אמיתי שמתחיל באנשים ולא בבריפים, ועל המקום המדויק של בינה מלאכותית בתהליך. המסקנה ברורה - AI עובד הכי טוב כמגבר, רק אחרי שבני אדם הגדירו כוונה, רגישות ואמת. אחרת, גם התוכן הכי מהיר ויעיל נשאר גנרי, ריק ובעיקר שוכח שיש בני אדם בצד השני.

מעצבים לא רק מעצבים את הממשק, אלא גם את האופן שבו AI נכנס למוצר וליום יום של הצוות. בפרק מעצבים בעידן ה AI - פחות פיקסלים, יותר השפעה, יהודית אשר מארחת את דניאל בוארון, מעצב מוצר ב Remitly ומייסד כנס Design AI, לשיחה על איך תפקיד המעצבים הולך ומשתנה בעידן ה AI. הם מדברים על העבודה עם כלים כמו Claude, Cursor ופיגמה AI, על הגבול המטושטש בין עיצוב, פרודקט ופיתוח, ועל השאלה הגדולה: אם AI יודע לייצר וריאציות, קוד ותובנות מתוך דאטה - מה נשאר בידיים של המעצבים? מתוך השיחה עולה תשובה מחזקת וברורה: היצירתיות, החשיבה המערכתית, ההבנה האנושית של ההקשר והיכולת לשאול את השאלות הנכונות. AI הוא מאיץ, לא מחליף. אם אתם מעצבים ומעצבות שמנסים להבין איך התפקיד שלכם משתנה בעידן ה AI, ואיך אפשר להשתמש בו כדי להרחיב את ההשפעה שלכם במקום לצמצם אותה, הפרק הזה לגמרי בשבילכם. 🎧✨ עריכה: מרינה ברודסקי האזנה נעימה 🎧 בחסות Triolla

גל סיימה את הכנס עם תזכורת חשובה על המקום של היצירתיות בתוך כל המהפכה הזאת. אחרי שנה וחצי שבה כמעט כל העבודה שלה מתבצעת דרך Cursor, Agents וכלי AI שונים, היא מצאה את עצמה מייצרת יותר מתמיד - אבל נהנית פחות. ההרצאה המקורית שלה הייתה אמורה להיות על תהליכי עבודה וכלים, אבל תוך כדי ההכנות היא הבינה שהשאלה המעניינת באמת היא לא איך עובדים מהר יותר, אלא איך שומרים על המקום האנושי בתוך כל זה. אחד הרעיונות המרכזיים שעלו היה שהקראפט לא נעלם - הוא משתנה. במקום להשקיע שעות בביצוע, אנחנו משקיעים יותר זמן בחשיבה, בחיבורים לא צפויים וביכולת לזהות רעיונות שאף מודל לא היה מגיע אליהם לבד. החדשנות לא נוצרת מתוך התשובה הראשונה שקיבלנו מ-Claude או Cursor, אלא מתוך אותם רגעים שבהם אנחנו עוצרים, נותנים למחשבות להתבשל ומחברים בין דברים שלא אמורים להתחבר. אם יש משהו שצריך לקחת מהעולם החדש הזה, זה לא לפחד שהקראפט נעלם - אלא להבין שהוא פשוט עובר למקום אחר.

שחר הציג גישה שמתחילה דווקא מהדאטה. במקום להתמקד בשאלות שהמשתמש כבר יודע לשאול, הוא מחפש את האזורים שבהם מסתתרים הסיגנלים שהמשתמש בכלל לא יודע לחפש. דרך דוגמאות מעולמות הסייבר, מערכות יחסים ואפילו ניהול תקציב אישי, הוא הראה איך אפשר לזהות דפוסים, חריגות והתנהגויות שמסתתרות בתוך כמויות גדולות של מידע ולהפוך אותן לתובנות שהמשתמש לא היה מגיע אליהן בעצמו. התפקיד של המוצר, ושל המעצב שמאחוריו, מתחיל להשתנות בהתאם. במקום רק לענות על שאלות, הוא צריך לעזור למשתמש לגלות דברים שהוא לא ידע לשאול מלכתחילה. לא עוד דשבורד שמציג נתונים, אלא מערכת שיודעת לחבר בין נקודות, לזהות סיגנלים ולהציף את התובנה הנכונה ברגע הנכון. מבחינתו, זה המקום שבו נוצר הערך האמיתי של AI - לא ביכולת לנתח דאטה מהר יותר, אלא ביכולת לחשוף את ה-unknown unknowns שמסתתרים מאחוריו.

טל דיבר על אחד הפערים הכי גדולים שקיימים היום בארגונים. בזמן שכלי AI הופכים אותנו למהירים יותר בכתיבה, פיתוח ועיצוב, הדרך שבה אנחנו מציגים רעיונות כמעט לא השתנתה. עדיין שולחים מסמכים ארוכים, מצגות אינסופיות ופגישות של שעה רק כדי להסביר רעיון שאפשר להבין תוך דקות ספורות. באמצעות כלים כמו Google Vids ובהמשך גם Claude ו-Remotion, הוא הדגים איך אפשר להפוך PRD, חזון מוצרי או פיצ'ר חדש לסרטון קצר שמעביר את אותו המסר בצורה הרבה יותר ברורה ואפקטיבית. היכולת לספר סיפור הופכת לחלק בלתי נפרד מהעבודה של מנהלי מוצר, מעצבים ומובילי צוותים. לא רק להגדיר מה בונים, אלא לגרום לאנשים להבין למה בונים את זה ולהרגיש חלק מהכיוון. בעולם שבו כולנו מוצפים במידע, תשומת לב הופכת למשאב נדיר. מי שיודע לארוז רעיון מורכב לכמה דקות ממוקדות, יצליח לייצר הרבה יותר Alignment, לקבל החלטות מהר יותר ולהניע אנשים לפעולה.

אחרי שנים של בניית Design Systems עבור חברות גדולות, עידו וקרן רואים מקרוב את הפער שנוצר בין מה שעובד מצוין בסטארטאפ קטן לבין מה שקורה כשצריך לנהל מוצר מורכב לאורך שנים. Vibe Coding מאפשר להגיע לתוצאות מרשימות במהירות, אבל בסביבות מורכבות עם עשרות צוותים, קוד לגאסי ומאות החלטות שהצטברו לאורך הדרך, האתגר כבר לא נמצא ביכולת לייצר אלא ביכולת להבין מה נבנה ולמה. אחת התובנות המרכזיות שעלו בשיחה הייתה שהנכס החשוב ביותר בארגון הוא לא הקומפוננטות עצמן אלא ההחלטות שמאחוריהן. למה רכיב מסוים נבנה בצורה מסוימת, אילו פשרות התקבלו בדרך, ואיך ההחלטות האלה באות לידי ביטוי בפיגמה, בקוד ובפרודקשן. ככל שיותר עבודה נוצרת על ידי מודלים, כך גדלה החשיבות של Decision Log מסודר ושל Human in the Loop שיודע לחבר בין הכוונה המקורית לבין התוצאה שנוצרה בפועל.

יעקב לקח את הדיון על AI למקום הרבה יותר אנושי. בזמן שרוב השיחות עוסקות במודלים, Agents וטכנולוגיה, הוא הזכיר שהמשתמשים שלנו עדיין פועלים לפי אותם מנגנונים פסיכולוגיים שפעלו לפני אלפי שנים. אנחנו עדיין מחפשים אמון, עדיין חוששים מאי ודאות ועדיין מקבלים הרבה מההחלטות שלנו מתוך רגש הרבה לפני שההיגיון נכנס לתמונה. הוא חילק את האמון לשני רבדים. אמון קוגניטיבי שנוצר כשאנחנו מבינים מה המערכת יודעת לעשות ומה המגבלות שלה, ואמון רגשי שנוצר כשאנחנו מרגישים שהמערכת פועלת לטובתנו. בעולם שבו יותר ויותר אנשים מקבלים החלטות בעזרת AI, היכולת לבנות את שני סוגי האמון האלה הופכת להיות קריטית. לא מספיק שהמערכת תהיה חכמה. היא צריכה גם להיות צפויה, ברורה ולגרום למשתמש להרגיש שהוא יכול לסמוך עליה.

שירה הציגה דרך להסתכל על AI לא כעוד כלי לכתיבה, מחקר או יצירת תוכן, אלא כמנטור שנמצא איתנו לאורך כל תהליך העבודה. במקום להשתמש בו רק כדי לייצר תוצרים, אפשר להשתמש בו כדי להתכונן לשיחות קשות, לבצע סימולציות, לקבל ביקורת, לבחון רעיונות מכמה זוויות שונות ולחשוב כמו האנשים שנמצאים סביבנו. לפעמים האתגר הוא לא למצוא תשובה, אלא לדעת אילו שאלות לשאול לפני שנכנסים לחדר. החלק המעניין באמת מתחיל כשמסתכלים על זה ברמה הארגונית. אם אפשר לתעד ידע, ניסיון ומתודולוגיות עבודה של אנשים מנוסים בתוך Workspace משותף, אפשר להנגיש אותם לכל עובד בארגון בדיוק ברגע שהוא צריך אותם. מנהל חדש יכול לקבל הכוונה לפני שיחת One-on-One, מנהל מוצר יכול לקבל ביקורת על PRD לפני Review אמיתי, ועובד חדש יכול ללמוד מהניסיון שהצטבר בארגון בלי לחכות שמישהו יהיה פנוי לעזור לו. במקום לשמור את הידע אצל אנשים ספציפיים, אפשר להפוך אותו למשאב נגיש שעובד עבור כולם.

ענבל הציגה גישה שנקראת Generative UI, שבה הממשק כבר לא מוגדר מראש על ידי מסכים, תפריטים וארכיטקטורת מידע קבועה. במקום לשלוח את המשתמש לחפש פעולה או מידע בתוך המערכת, המערכת מרכיבה עבורו את הממשק בזמן אמת מתוך הקומפוננטות הקיימות בדיזיין סיסטם. המשתמש מבקש מה הוא צריך, והאייג'נט מחליט האם להציג גרף, טבלה, כפתור או כל רכיב אחר שיעזור לו לבצע את המשימה. המשמעות היא שאנחנו מתחילים לעבור מעולם שבו מעצבים מנסים לחזות מראש את כל מסלולי הניווט וה-Use Cases האפשריים, לעולם שבו המשתמש יכול להגיע עם צורך שלא חשבנו עליו מראש. במקום לבנות עוד ועוד מסכים, אנחנו בונים ספריית רכיבים, חוקים ו-Guardrails שמאפשרים לאייג'נט להרכיב חוויה דינמית תוך כדי תנועה. הדיזיין סיסטם לא נעלם - הוא הופך למנוע שמאפשר לממשק להשתנות ולהתאים את עצמו לכל משתמש ולכל סיטואציה.

שלי הדגימה את Geniro, כלי שפיתחה מתוך צורך אישי לאגד במקום אחד תהליכי יצירה שלמים - מכתיבת סיפור, דרך יצירת פרומפטים ועד הפקת תמונות, וידאו ותוצרים קריאטיביים. אבל הנושא המרכזי בהרצאה לא היה הכלי עצמו אלא השאלה איך שומרים על זהות בעולם שבו יותר ויותר מוצרים, קמפיינים וממשקים מתחילים להיראות אותו דבר. אחד הדברים שעלו שוב ושוב היה החשיבות של ה-DNA היצירתי. הצבעוניות, השפה, האווירה, מקורות ההשראה והבחירות העיצוביות שמבדילות בין מוצר גנרי לבין מוצר שאפשר לזהות למי הוא שייך. במקום לתת ל-AI להוביל את התהליך, היא הציגה Workflow שמתחיל דווקא מהזהות הוויזואלית והקריאטיבית ורק אחר כך עובר לכלי היצירה. ככל שהכלים הופכים חזקים יותר, כך גדלה החשיבות של היכולת להגדיר חוקים, כיוון וטעם אישי. אחרת כולם מגיעים לאותו רקע לבן, אותו כפתור כחול ואותו Glow כתום.

רון הדגים את Figma Weave, פלטפורמה שמאפשרת לחבר בין מודלים שונים, כלי יצירה ותהליכי עבודה בתוך קנבס אחד. במקום לקפוץ בין עשרות כלים ולרדוף אחרי התוצאה הבאה, הוא הציג גישה שמבוססת על בניית Workflow מסודר שאפשר לחזור עליו, לשחזר אותו ולהרחיב אותו לאורך זמן. המטרה היא לא רק להגיע לתוצאה טובה, אלא להבין איך הגעת אליה ולהפוך את התהליך עצמו לנכס. התפקיד שלנו מתחיל להשתנות. פחות אנשים שמייצרים כל פיקסל בעצמם ויותר אנשים שמכוונים את התהליך. לדעת להגדיר קונטקסט, לבחור את המודלים הנכונים לכל משימה, לנתח את התוצאות שמתקבלות ולהמשיך לאיטרציה הבאה. לא לעצור בפלט הראשון אלא לבנות מערכת שמאפשרת להגיע שוב ושוב לתוצאה הרצויה תוך שמירה על השפה, האיכות והכוונה המקורית.

עומרי הדגים את Spring, פלטפורמה שמאפשרת לעבוד ישירות על המוצר עצמו ולא רק על ייצוג שלו בפיגמה. במקום לעצב מסכים ביקום מקביל ואז להעביר אותם לפיתוח, הוא הראה איך אפשר לעבוד מול ה-Codebase, הדאטה והאילוצים האמיתיים של המערכת. המטרה היא לצמצם את הפער בין הרעיון לבין המוצר שבאמת מגיע למשתמש. השאלה המרכזית שעלתה לאורך השיחה לא הייתה איך לכתוב קוד או איזה כלי לבחור. השאלה הייתה איך מוצאים את הדרך לעבוד על המוצר עצמו. הכלים ימשיכו להשתנות, אבל הכיוון נשאר זהה - פחות עבודה על סימולציה של המוצר ויותר עבודה על המוצר האמיתי. ברגע שמתחברים לשכבה הזאת, קל יותר להבין את ההשלכות של החלטות עיצוב, לעבוד עם נתונים אמיתיים ולקבל החלטות מתוך המציאות ולא מתוך הנחות.

דניאל פתח את הכנס עם אחד הנושאים שחוזרים כמעט בכל שיחה בתקופה האחרונה — טשטוש הגבולות בין עיצוב, מוצר ופיתוח. במקום להסתכל על התפקידים כתחומים נפרדים, הוא הציג Workflow שבו אפשר לקחת בעיה, להבין אותה, לעצב פתרון ולהגיע עד לפרודקשן. לא דרך מעבר אינסופי בין צוותים וכלים, אלא דרך לקיחת בעלות רחבה יותר על התהליך כולו.

המהפכה שאנחנו חווים עכשיו לא יוצרת רק כלים חדשים — היא גם מערערת הרבה מהיתרונות שהתרגלנו להסתמך עליהם. אם כולם עובדים עם אותם מודלים, אותם Agents ואותם כלי יצירה, השאלה כבר לא מי יודע להשתמש בכלי אלא מי יודע לייצר ערך סביבו. דרך המודל של ארבע חפיסות הקלפים — מקצועיות, נטוורקינג, מכירה ותוכן — שגיא דיבר על הנכסים שממשיכים לייצר יתרון גם כשהטכנולוגיה הופכת זמינה לכולם.

הקלטתי הדרכה מלאה על כלי שתייגתם אותי לגביו לא מעט לאחרונה, והיה לי חשוב לבדוק אותו לעומק: Figma Console MCP.

במיטאפ #40 גישרנו על הפערים בין עיצוב, מוצר ובינה מלאכותית. שמענו נקודות מבט שונות, התלבטויות אמיתיות, ניסיון מהשטח, והרבה כנות לגבי איך הדברים נראים כשעובדים עם כלים חדשים, קצב גבוה וציפיות משתנות. עומר אבירם: Bridging the Gap: Static Screens to Live Prototypes מכירים את זה שאתם מייצרים פרוטוטייפ בפיגמה, והכל נראה טוב, אבל כשמנסים לשלב נתונים אמיתיים והתנהגות מורכבת - פתאום משהו לא עובד והכל נהיה מסורבל? בהרצאה אציג איך שימוש בכלי בינה מלאכותית כמו קרסור, מאפשרים לנו לבנות פרוטוטייפ דינמי, מבוסס נתונים אמיתיים ולוגיקות מורכבות כדי לדמות את המוצר האמיתי. נדבר על תהליכי עבודה, דוגמאות פרקטיות וטיפים, שילוב כלים חיצוניים וטכניקות המאפשרות איטרציות ובדיקת פתרונות שונים בקלות. נבין מתי כדאי להשתמש בסוגי הכלים השונים ואת המגבלות שלהם. ⭐ עומר הכין לנו קובץ שמרכז הסברים וטיפים לכתיבת פרומטים בקורזור: https://drive.google.com/file/d/1hIid... אנה סטיליאנו: מי המעצב כאן? כלי בינה מלאכותית הפכו לחלק בלתי נפרד מתהליך העיצוב, ויחד עם היעילות והמהירות, עלו גם שאלות חדשות: מי מקבל את ההחלטות? מי אחראי על הבחירה? ואיפה עובר הגבול בין עזרה להובלה? בהרצאה נדבר על קבלת החלטות בעיצוב בעידן של בינה מלאכותית: הרגעים שבהם הבחירות מרגישות ברורות מאליהן, איך “קול חכם” נוסף משפיע על שיקול הדעת, ולמה דווקא עכשיו חשוב לעצור ולבחון מחדש את תפקיד המעצב בתוך התהליך.

הצצה לפגישה השבועית של צוות סטודיו Best Designers Ever – עם תהליכי עבודה, דילמות ותובנות. בלי פילטרים. בפגישה השבועית, יאנה לקחה אותנו אל תוך תהליך העבודה על פיצ'ר חדש במערכת מורכבת - מהגדרת האתגר ועד לשלב ההכנה לפיתוח. מה בפרק? •⁠ ⁠פירוק האתגר: איך הופכים בעיה גדולה לשאלות ממוקדות שצריך לפתור •⁠ ⁠ניפוי אופציות: הצצה לכיוונים שירדו מהפרק ועל השיקולים מאחורי זה •⁠ ⁠הפתרון הנבחר: איך שימוש ב-AI עזר להמחיש את הקונספט בצורה מדויקת •⁠ ⁠החלטות עיצוביות נוספות כחלק מאותו פיצ'ר במערכת אם אתם עובדים על מוצרים מורכבים, זה פרק שמראה איך לנהל תהליך חשיבה, לקבל החלטות ולהציג אותן לצוות בצורה מעשית.

**פאנל בנושא הכי חם: איך לעבוד עם AI? 🤖** כל הזמן יוצאים עוד ועוד כלים, אבל איך באמת מכניסים אותם לתהליך העבודה שלנו? האם הם באמת תורמים לנו ומקצרים את העבודה? איך משכנעים את האירגון להשתמש בהם? ומאיפה בכלל מתחילים? בפאנל ישתתפו 2 מומחיות שיענו על כל השאלות שלכם וישתפו מהניסיון שלהן, אחת כמעצבת יחידה בסטרטאפ, והשנייה על עבודה בשיתוף פעולה עם צוות שלם. יהיה מעניין! --- בואו נכיר קצת את הדוברות... 👋 💜 **חן ויצמן** מעצבת חוויות משתמש וחוקרת משתמשים, מתמקדת בעיקר במערכות מורכבות, ומובילה את הפרודקט דיזיין בסטארטאפ של team8 שעדיין ב-stealth. אל תפקידה כמובילת תחום העיצוב הראשונה היא מגיעה עם רקע בסטארטאפים וקורפורייטים בגדלים שונים. בנוסף, חן היא קו-פאונדר של UXR Lounge, קהילה המתמקדת במחקר משתמשים בישראל, בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה וסוציולוגיה מאוניברסיטת תל אביב, ותואר שני בתקשורת מאוניברסיטת רייכמן. **יוליה בודיאנסקי** מעצבת יואיקס יואיי בכירה בחברת Zoominfo, עם למעלה משבע שנות ניסיון בעיצוב חוויית משתמש למערכות מורכבות, כולל ניהול צוותי עיצוב. בחיפוש מתמיד אחר דרכים לעבוד חכם יותר - בתוך צוות העיצוב ובשיתופי פעולה עם מחלקות אחרות, לאחרונה, כמובן, גם באמצעות בינה מלאכותית. בעלת תואר שני בפסיכולוגיה ומרצה מעת לעת על חוויותיה מהשטח.

הקלטה של המיטאפ של הדיזיין קלאב בשיתוף פעולה עם אלמנטור. דיברנו על איך ליצור חוויית שימוש טובה יותר בממשקי שיחה, איך לשלב בינה מלאכותית בארגון בצורה חכמה, איך לחשוב במונחים של "כלכלת פרומפטים" בוייב קודינג, ואיך לבנות תהליכי עבודה ואוטומציה שמקצרים משמעותית את הזמן מרעיון למוצר. 00:00 אינטרו של סער גיל 02:40 אדפטיישן - שרית לב נותנת טיפים לשילוב כלי בינה מלאכותית במוצר שלנו ואיך נוכל להקל על משתמשים בממשקי צ'ט: הפחתת חיכוך, תבניות והשלמות חכמות. 20:17 אינטגריישן - שמוליק דבר משתף איך מזהים מקומות בתהליך העבודה שלנו שבהם אפשר לשלב כלי בינה מלאכותית לייעול 39:26 ולידיישן - נסטיה גולובוצקי מדגימה איך אפשר ליצור פרוטוטייפים מהירים ומדוייקים באמצעות פיגמה מייק כדי לקבל פידבקים מהשטח בזמן קצר 53:40 אוטומיישן - יובל קשטכר מציג שימוש בכלי נו-קוד לשיכפול כח העבודה ויצירת אוטומציות למשימות רפיטטיביות

איך יצרתי מיקרו-אינטראקציות של Lottie — בלי לפתוח After Effects? בסרטון הזה אני מדגים איך יצרתי אנימציה בעזרת Figma ו-Lottielab בלבד. עד היום, כל פעם שרציתי להוסיף מיקרו־אינטראקציות, הייתי עובר דרך After Effects. וזה אחלה כלי, אני עובד איתו לא מעט… אבל הוורקפלואו מסורבל, וה-learning curve שלו משמעותי. בעזרת Lottielab אפשר ליצור, לערוך ולייצא אנימציות בפורמט Lottie — ישירות מהדפדפן, ובממשק שמאוד דומה ל-Figma. בסרטון הזה, אני מראה את התהליך, שלב-שלב, איך יצרתי את האנימציה ישירות מעיצוב שיצרתי ב-Figma. אם אתם יוצרים מיקרו-אינטראקציות למוצרים שאתם עובדים עליהם או לאתרי אינטרנט — שווה לבדוק.

אם אתם עובדים על פלואים ב-Figma ועדיין מציירים ידנית את הקווים שמחברים בין המסכים השונים – אז זה בשבילכם. אז ההאק הזה אמנם ממש קטן, אבל חוסך זמן וכאב ראש של ציור ידני של הקווים המחברים בפלואו שלכם. מכיוון שאנחנו נשתמש ב-Connector lines ישירות מ-Figjam בשביל זה, אז יש לנו התנהגות נייטיבית שעובדת הרבה יותר טוב משימוש בפלאגינים כדי להגיע לאותה תוצאה. נסו את זה בפלואו הבא שלכם ותראו כמה זה חוסך זמן. ואם יש לכם האקים נוספים שעושים לכם חיים קלים בפיגמה, אשמח שתשתפו בתגובות.

הדס אלמגור האונבורדינג שכמעט חיסל מוצר מעולה ומה עשינו עם זה אחד המוצרים הכי טובים שלנו סיפק ערך אמיתי, אבל רק למי שהצליח לעבור את האונבורדינג שלו: תהליך ארוך, מורכב, וכזה שגרם למשתמשים לוותר עוד לפני שראו את הערך. במצגת אשתף איך מיפיתי את הבעיה והתחלתי לפרק אותה לחלקים קטנים וברורים יותר, איך יזמתי תהליך עבודה חוצה צוותים כדי לחשוב יחד על פתרונות. ואיך דווקא במקומות שלא קשורים לעיצוב הרגשתי הכי משמעותית. גלית וינר עיצוב בלי גבולות: בניית אמון ויצירתיות ברמוט: כמעצבים אנחנו רגילים לרגעים הקטנים שמניעים את התהליך: שיחת מסדרון, סקיצה על הלוח, רעיון ליד הקפה. אבל מה קורה כשהצוות מפוזר בכמה מדינות, ואין את כל אלה? איך מחליפים את המפגשים הלא־מתוכננים, שומרים על דינמיקה יצירתית ומוודאים שהעיצוב ממשיך להתפתח יחד, גם מרחוק? כמעצבת יחידה בארץ, בהרצאה אשתף כלים והרגלים שיכולים לעזור לכל מי שעובד בצוות בינלאומי: איך בונים אמון, איך יוצרים שפה עיצובית משותפת גם בלי לחלוק משרד, ואיך הבדלים תרבותיים יכולים להפוך ממכשול למנוע של יצירתיות. קרן קושמן הסיפור שלנו עם קרסור - AI כשעיצוב פוגש כולם מדברים על איך AI הולך לשנות את עולמות העיצוב, אז החלטנו לנסות בעצמנו עם Cursor. בהתחלה זה נשמע מבטיח: עיצובים בלחיצת כפתור, פחות ישיבות, יותר קסם ובעיקר שיתוף פעולה של כולם על סביבת עבודה אחת. בפועל, המציאות הייתה קצת פחות הוליוודית. בהרצאה אשתף אתכם ביוזקייס חי מהניסיון שלנו בדארו, על המקומות שבהם Cursor באמת עזר, על המקומות שבהם הוא פשוט התעקש לייצר פיקסלים עקומים ועל מה למדנו מכל זה על שילוב AI בעבודה יומיומית דניאל שגיא AI לאלף את ה הבינה המלאכותית משנה את כל מה שאנחנו מכירים - אבל היא גם לא צפויה או עקבית, מה שגורם לה להיות כלי בעייתי לעבודה. לנו כמעצבי מוצר, יש את האתגר המרתק של לקחת את הכוח הגולמי הזה ולהפוך אותו לכלים שאנשים באמת יכולים לסמוך עליהם. ai במפגש הזה נצלול לשלוש דוגמאות של מוצרים שהצליחו ליצור פתרונות מדויקים שנותנים למשתמשים תוצאות צפויות ועקביות.