בפרק הזה אני מארח את יוסי גוואטה, ואנחנו עוברים יחד שלב־אחר־שלב על איך לחבר דיזיין סיסטם מפיגמה לקרסר. נדבר בצורה פשוטה וברורה על כל מה שצריך לדעת – מההכנה בפיגמה, דרך החיבור עצמו, ועד איך לבדוק שהכול עובד חלק. המטרה שלנו היא שתוכלו לעשות את זה בעצמכם בקלות, בלי תסכולים ובלי קיצורי דרך מעורפלים. אם רציתם להבין סוף סוף איך סוגרים את הפער בין עיצוב לקוד – זה בדיוק המקום להתחיל ממנו. הדרכה בוידאו + מסמך שמסביר ומדגים את התהליך אפשר למצוא כאן: https://tinyurl.com/ra5zhudh

מה באמת גורם למוצר לעורר רגש? בפרק הזה עדי לוין מארחת את עידו שביט - יועץ עצמאי לאסטרטגיה ואפיון חוויית משתמש, מעצב וחוקר עם יותר מ 35 שנות ניסיון, לשיחה על דילייטרים: אותם רגעים קטנים שמשדרגים חוויה מספקת למרגשת.עידו מסביר איך דילייטרים התפתחו מאלמנטים ויזואליים פשוטים לפיצ’רים אינטגרליים, ומדוע הם חלק מהותי מהחוויה ולא רק תוספת עיצובית.הפרק נוגע גם באתגר שמעצבים נתקלים בו שוב ושוב - מתי נכון להשקיע בדילייטרים, ואיך הם משתנים בעידן של בינה מלאכותית. הפרק הזה יצא כחלק משיתוף פעולה עם כנס COM.PLEX שיתקיים ב 19.11.25, אנו מארחות א.נשים שהולכים.ות להרצות שם ובכך לתת לכם.ן הצצה למה שהולך להיות בכנס. הכנס יתמקד במחקר, עיצוב ואפיון מערכות מורכבות.

בפרק בועט במיוחד אני מארח את דניאל בוארון לשיחה סופר-פרקטית על הגבולות שנמחקים בין דיזיין לפרודקט והפיתוח. דיברנו על איך לעבוד “עמוק ולא רחב” עם כלים כמו Figma Make, Cursor ו-FigJam , למה MCP הוא ה-API של עידן ה-AI, ואיך בונים Pipeline של אוטומציות שמחבר ג’ירה, סלאק, פיגמה וגיטהאב – עד Pull Requests שמעצבים פותחים בעצמם. דניאל משתף טקטיקות לוייב קודינג מבוססות דיזיין סיסטם, שימוש בטמפלטים לטסטים מהירים, ו-Human-in-the-Loop שמבטיח דיוק בלי לאבד מהירות. נשמע גם קייסים מהשטח שמראים איך צוותים לא-עיצוביים מייצרים פרוטוטייפים שעוברים ולידציה אמיתית. אם מעניין אתכם לשדרג את תהליך העבודה, לדבר “קוד” בלי לוותר על חוש העיצוב, ולהפוך למעצבים שמובילים החלטות—זה הפרק בשבילכם.

פרוטוטייפים מהירים שנבנו על ידי מעצבים ומנהלי מוצר בכלי וייב-קודינג ו־AI שימשו לוולידציה בלבד - ולבסוף נזרקו לפח כי לא השתלבו עם הקוד הקיים. Myop משנה את כללי המשחק: המערכת עוטפת אלפי שורות קוד שנוצרו בכלי חיצוני והופכת אותן ל־3 שורות שמתחברות ישירות לפרודקשן. כך אפשר להריץ ניסויים, לשנות קומפוננטות ולהוציא פיצ'רים חדשים תוך שעות או ימים, במקום שבועות וחודשים. אבל זה לא נגמר כאן. החזון של קרן הוא עולם שבו מעצבים ומנהלי מוצר מקבלים אייג’נסי אמיתי: הם בונים את חוויית המשתמש ישירות בפרודקשן, מריצים A/B, ומבצעים התאמות בזמן אמת, בעוד המפתחים מתמקדים בלוגיקות העסקיות המורכבות והייחודיות. התוצאה: קצבי פיתוח מהירים, מוצר גמיש יותר, והזדמנות אמיתית לסגור את הלופ בין רעיון לאימפקט עסקי.

בפרק הפודקאסט שוחחנו על השימוש בכלי Figma Make, ככלי לפרוטוטייפינג מהיר ובדיקות משתמשים. נסטיה גולובוצקי מצוות המוצר של אש הסבירה כיצד השתמשה בפיגמה מייק כדי לבנות אב־טיפוס לטופס מורכב שמחשב ערכים בזמן אמת – צורך שנבע מעבודה מול קהלים כמו רואי חשבון ובנקאים, שדורשים דיוק גבוה במספרים. הפרק התמקד בגישה פרקטית שמתחילה מהגדרה מדויקת של מה רוצים לבדוק, ממשיכה דרך ניסוח פרומפט חכם (בשילוב ChatGPT), ועוברת דרך עבודה ישירה עם פיגמה מייק כדי לדמות את ההתנהגות הנדרשת, גם אם העיצוב עדיין לא מושלם. נסטיה הדגישה את היתרון שבמהירות - אפשר לבנות אב־טיפוס פונקציונלי ולהשתמש בו לבדיקה מיידית, בלי להפעיל צוות פיתוח. בנוסף, היא שיתפה כיצד להשתמש באותו תהליך ובאותה שיחה עם ChatGPT גם ליצירת שאלון בדיקה, סיכום ראיונות משתמשים, ואפילו לאפיון פתרונות ראשוניים – מה שחוסך המון זמן וממקסם את הערך מכל שיחה עם משתמש. בשיחה נגענו גם בהתמודדות עם תקלות, בניית אב־טיפוס בשלבים, שמירה על גרסאות, והתובנה שה־AI הוא לא תחליף לאדם – אלא שותף שעוזר לבצע משימות חוזרות ומורכבות במהירות, תוך שמירה על שליטה אנושית ויצירתיות.

בפרק הזה נדבר על איך מבססים מערכת יחסים טובה ושיתוף פעולה בין UX לפיתוח, בתקופה שבה AI וטכנולוגיות חדשות מטשטשות את הגבולות בין שני התחומים.

תום אבן בנה לעצמו פאנל של סוכנים בצ׳אט, שכל אחד מהם מדמה קול אחר בצוות שלו – טכנולוגיה, פרודקט, מרקטינג ואסטרטגיה. הם תמיד זמינים, תמיד מגיבים בפרספקטיבה הייחודית שלהם, ויש גם סוכן מנחה שמוביל את הדיון ומוציא תובנות. דיברנו גם על מה קורה כשה-AI לא רק מייעץ – אלא גם מתחיל לבצע משימות בעצמו. בהמשך נפרסם גם את הפרומפטים ואת ההדגמות – כדי שתוכלו לנסות את זה בעצמכם.

היה כיף להשתתף בפאנל מסכם במפגש של קהילת Design Systems Israel שהתקיים במשרדי Melio ✨ רותם דקל שאירגנה את המיטאפ פתחה את האירוע בהרצאה מעוררת השראה על נגישות בדיזיין סיסטם – נושא קריטי שכדאי לכל צוות עיצוב לקחת בחשבון. https://www.youtube.com/watch?v=WGtMcJAPKrs אחריה שמענו את מיכל כהן עם הרצאה מרתקת על כלי בינה מלאכותית שיכולים לעזור לנו ולייעל את העבודה בבניית דיזיין סיסטם. https://www.youtube.com/watch?v=2TrM8oPWGjU ולבסוף, פאנל סופר מעניין בהנחיית ארז רזניקוב, שבו דיברנו על אתגרים, פתרונות וחזון לעתיד. תודה רבה לשותפים לפאנל 🫶 📌 למי שרוצה להמשיך וללמוד על דיזיין סיסטמס – מוזמנים להיכנס לאתר שמרכז ידע בנושא DesignSystem.co.il תמצאו שם תשובות לשאלות נפוצות, קישורים לכלים שמייעלים את העבודה, ואפילו סדנה מוקלטת לצפייה חופשית שתלמד אתכם לבנות דיזיין סיסטם בפיגמה – שלב אחרי שלב. מוזמנים לשאול בתגובות כל שאלה שעדיין לא קיבלה מענה, או לשתף כלים שחייבים להיכנס לרשימה – נשמח ללמוד מכם!

בפרקים הקודמים דיברנו על ווייב קודינג – גישה זורמת ואינטואיטיבית שבה העבודה עם קוד מרגישה כמו שיחה עם שותף חכם. היום אנחנו לוקחים את זה צעד קדימה, עם סיפור שממחיש איך הגבולות בין עיצוב לפיתוח ממשיכים להיטשטש. בפרק הזה אני מדבר עם ליטל, מעצבת מוצר שלא מזמן עשתה צעד לא שגרתי: היא זנחה את פיגמה, כי היא גילתה שדווקא בתוך הקוד, דרך קרסר, היא מצליחה להשפיע יותר, להבין לעומק, ולעבוד באמת יחד עם הפיתוח. היא כותבת שאלות, מבינה בעיות, מציעה פתרונות – והכול קורה בתוך הסביבה של המתכנתים. והתוצאה? שיתוף הפעולה בין עיצוב לפיתוח קפץ לרמה חדשה. פחות תרגומים, פחות חיכוכים – יותר הבנה משותפת. דרך הסיפור שלה נדבר על מה זה באמת קוד בווייב, איך נראה שיתוף פעולה בעידן של בינה פועלת, ולמה אולי הגיע הזמן שגם מעצבים יהיו חלק מתוך הקוד – לא רק סביבו.

הפעם אני מארחת את צחי דינר – איש קריאייטיב, יזם, מרצה, ראש המחלקה לתקשורת חזותית לשעבר ב-HIT, ומי שהוביל השקות של עשרות מוצרים דיגיטליים פורצי דרך. — הפרק של היום הוא מאסט להאזנה לכל מי שחי עיצוב, דיגיטל וטכנולוגיה. בפרק אנחנו צוללים יחד לשאלות הכי בוערות של עולם העיצוב ב-2025: מה זה עיצוב בעולם מג'ונרט ואיך משתנה התפקיד של המעצב/ת? למה "מעצב פיגמה" זה לא מספיק, ואיך שומרים על יצירתיות בעידן של AI? מה ההבדלים בין לימודי עיצוב באקדמיה לקורסים קצרים? אילו כלים, מיומנויות וגישות חייבים לאמץ כדי להישאר רלוונטיים? ומה מחפשים ממעצבים בשוק העבודה של היום? — בפרק תלמדו: איך השתנה עולם העיצוב בשנים האחרונות למה החשיבה היצירתית הופכת לחשובה יותר מתמיד כלים וטיפים מעשיים למעצבים שרוצים להצליח ולהישאר רלוונטיים תובנות על שילוב טכנולוגיה, חוויית משתמש וחדשנות — כל התכנים בפודקאסט מיועדים להשראה ולמידה בלבד, ואינם תחליף לייעוץ מקצועי.

השנים האחרונות הביאו שינויים רדיקליים בתפקיד המעצב - מהגדרת התפקיד ההולכת ומתרחבת, ועד כלי עבודה ומהפכת האינטליגנציה המלאכותית. אז השבוע אירחנו את דקל מועלם, המנהל המקצועי באקדמיית נטקראפט, בכדי לדבר על מה דרוש בכדי להכשיר את המעצבים של העתיד.

איך מלמדים עיצוב חוויית משתמש בעידן שבו הכל משתנה כל כך מהר? בפרק הזה אני מארחת את רוית גונן – מנהלת תחום ux ומוצר אסטרטגי בקידו, מלווה את ארגון הילמ"ה (הייטק למען החברה) בתחומי חוויית משתמש, ועוסקת בהכשרת מעצבים מעל עשור, כרגע במכללת ספיר. לרוית יש נסיון רב שנים בהוראה, והפעם נפגשנו לדבר על האתגרים בתקופה האחרונה שדורשים ממנה להתאים מערכי שיעור למציאות המשתנה, במהירות. רוית מסבירה שהבינה המלאכותית השפיעה מן הסתם גם על האופן שבו מלמדים עיצוב, ומתארת אותה כמהפכה הכי גדולה מאז עידן המובייל – אז, כשפתאום היה צריך לעדכן את הסילבוס כולו... גם עכשיו, אנחנו באירוע דומה, וגם הפעם אנחנו מלמדים את עצמנו תוך כדי תנועה. אבל דווקא בתוך כל השינויים האלה, רוית מדברת על הצורך ללמד קודם כל את התחושה. להרגיש את המקצוע. להרגיש את העיפרון. להבין את התהליך היצירתי שצריך לעבור לנו בראש. היא שואפת שהתלמידים יבינו את הבייסיק, יפתחו את הסנס המקצועי שלהם ויפתחו תהליכים טובים, ורק אז ישתמשו בכלים שמאיצים את התהליך. בפרק דיברנו על ההבדל בין כלים חיצוניים לבין סקילס. ורוית מאמינה שאיי־איי לא מחליף את התהליך היצירתי, אלא רק מחזק אותו – אם משלבים אותו בצורה נכונה. והיא אכן עושה את זה – מלמדת גם כלים מבוססי בינה מלאכותית בקורס, הדיוק הוא שהיא בוחרת מה, כמה ולמה. מתי זה מועיל (ואף הכרחי), ומתי היא דורשת לשים את זה בצד. כי יש דברים שאי־אפשר לקצר או לעקוף – לא משנה כמה הכלי מתקדם. למשל, ארכיטקטורת מידע: רוית רואה שוב ושוב כמה קשה למעצבים לחשוב במבנים, בפלואוז, בקשרים בין חלקים – ולא רק במסכים נפרדים. זו תשתית שמעצבת את כל החוויה, ולא תמיד מקבלת מספיק מקום כשמלמדים עיצוב. רוית מלמדת לנגן על המסכים, ולא לבודד אותם. וזה אחד הדברים הכי חשובים שהיא מתעקשת ללמד. השיחה הזו מיועדת לא רק למי שלומד – אלא גם למי שמלמד, מלווה, ומעצב את הדור הבא. 👆הפרק הזה יצא כחלק משיתוף הפעולה שלנו עם כנס UXI Live שיתקיים ב־13.05.25 – הכנס הגדול של קהילת עיצוב המוצר בישראל. במהלך הפרקים הקרובים נארח א.נשים שהולכים להרצות בכנס, ובכך ניתן לכםן הצצה למה הולך להיות שם. ההרצאה של רוית (יחד עם מיכל קאופמן) נקראת: "כל האמצעים כשרים: גמישות ואדפטיביות בתהליכי עיצוב?" – ואני כבר ממש מחכה לשמוע אותה. נשמח לפגוש אתכםן שם! עריכה: מרינה ברודסקי האזנה נעימה 🎧

הצטרפו אלינו לפרק מלא תובנות פרקטיות שיעזור לכם למנף את ה-AI מבלי ללכת לאיבוד. בפרק הזה דיברתי עם צחי דינר על ההשפעה של הבינה המלאכותית על תהליכי עיצוב וניהול מוצר — ואיך להתמודד עם ההצפה הבלתי נגמרת של כלים חדשים ותחושת ה-FOMO, או יותר נכון FOBO(Fear of a Better Option) שמתלווה אליה. נושאים שדיברנו עליהם: הקבלות לשינויים טכנולוגיים קודמים – כמו המעבר לדיגיטל והעלייה של תחום ה-UX. איך לזהות כלים שבאמת מוסיפים ערך, ולא רק עוד "רעש". שילוב של AI בשלבי מחקר, יצירת קונספטים, פרוטוטייפים והשראה. איך ליצור סוכני AI מותאמים אישית למשימות ספציפיות. למה חשוב להפעיל שיקול דעת אנושי בכל שלב — גם בעולם אוטומטי. המעבר לכלים שהם פלטפורמות שלמות ולא רק אפליקציות בודדות. המעצב בתור "יוצר" חדש – שממנף AI כדי להגשים רעיונות מהר יותר. איך לגשת לאקו-סיסטם של AI: להגדיר צורך ברור ולבחון רמות שונות של שימוש. החשיבות של לשאול "למה" אנחנו בכלל משתמשים ב-AI, ולא רק "איך". יצירת השראה חדשה ועולמות חזותיים שונים על ידי שימוש בכלים כמו Ideogram & Midjourney

הפרק הזה הוא המשך ישיר לשיחה הקודמת על יצירת פרוטוטייפים מהירים באמצעות כלי בינה מלאכותית. הפעם צללנו לעולם שבו העיצוב הוא נקודת הפתיחה – דיברנו על גישה של UI First לפיתוח מוצרים.אירחתי את אבישי כהן, מנכ"ל Anima, לשיחה על הכלי שפיתחו שמאפשר פיבלוש ישיר מקובצי Figma לקוד חי. דיברנו על שני יוז-קייסים עיקריים:יצירת פורטפוליו בפיגמה וייצוא מיידי לאתר מתפקדעיצוב מסך, פיבלוש לפרוטוטייפ חי, ואז איטרציות באמצעות פרומפטיםשילבנו גם הדגמות וידאו חיות, ודיברנו על היתרונות בגישה שבה העיצוב מוביל – שליטה, חופש ויכולת לבחון רעיונות מהר מול משתמשים ומפתחים.‍לינק להדגמה בוידאו:https://youtu.be/N9nNaZ4_2pU?si=lBAUqjnLxXtfIpSSלינק להתנסות באנימה:https://www.animaapp.com/

בפרק זה נצלול עם ארז לעולם הפרוטוטייפינג המודרני ונבחן את הכלים החדשניים העומדים לרשות מעצבי המוצר. נחקור את המתח המעניין בין פלטפורמות קנבס מסורתיות כמו פיגמה, המציעות שליטה מדויקת אבל מנותקות מהמציאות, לבין כלי בינה מלאכותית חדשניים המאפשרים יצירת מוצרים פעילים ובדיקתם בתנאי אמת. נגלה כיצד שילוב נכון בין שני העולמות יכול להאיץ את תהליך הוולידציה ולשפר משמעותית את תהליך פיתוח המוצר.

בעידן שבו בינה מלאכותית משנה את חוקי המשחק, איך אנחנו ממציאים מחדש את הדרך שבה אנחנו מעצבים חוויות משתמש? זו השאלה העיקרית שהתעסקנו בה בפרק הזה, בו עדי לוין מארחת את דוד קלר, מנכ״ל ומייסד מאניוואן ישראל. בפרק דברנו על איך AI מאפשר ליצור תהליכי עיצוב חדשניים ומהירים, איך מראים ללקוח 200 קונספטים בלי לבלבל אותו, ועל שבירת המוצרים הרגילים שאנחנו מכירים ויצירת חוויות חדשות שמתאימות לעידן ולטכנולוגיה הנוכחים. דוד משתף בפרק על שלב הקונספט אקספלוריישן שהם יצרו במאניוואן – שם הבינה מלאכותית משנה את הדרך בה הם עובדים כבר בתהליכי העבודה שלהם. כאשר הם עובדים על מוצרים פיזים, כלי ה איי-איי מאפשרים להם לייצר ולסנן מאות קונספטים בצורה מסודרת וברורה, במקום להציג רק 3-4 רעיונות ללקוח כמו בדרך המסורתית. הפריימוורק הייחודי הזה משלב יצירה ואוצרות, ומביא לכך שהלקוחות מקבל לא רק יותר אפשרויות, אלא גם הבנה עמוקה יותר על מה שעובד ומה פחות – כי הם שותפים לתהליך. אפשר להבין די מהר שאחרי שעושים דבר כזה, קשה לחזור אחורה… דבר נוסף מעניין מאוד שהם מכניסים לתהליכים שלהם זהו רדאר טרנדים - כלי שפיתחו בעצמם ומחבר בין מודלי שפה, מאגרי מידע, ותובנות שמוזנות ידנית כדי ליצור מפת טרנדים ברורה ונגישה. הכלי הזה מאפשר ללקוחות לראות את התמונה הגדולה – מה צפוי לקרות בשנה הקרובה, בעוד שנתיים, ואפילו בעוד חמש שנים. אפשר להכניס שאלה כמו ״אני מנהלת של חברת מזון לילדים, באילו תחומים שווה לי להתמקד ולפתח מוצרים חדשים?״ לאחר מכן נקבל תשובה ויזואלית בצורה שתאפשר לנו לדבר על זה יחד - כל הסטייקהולדרים (וגם אנחנו המעצבים מאוד רלוונטים לכאן). כך ניתן לחזות לא רק את העתיד העסקי, אלא גם את הצרכים העתידיים של המשתמשים, ולתכנן בהתאם את המוצרים והחוויות. נכנסנו גם לעומק של חוויית משתמש בעידן הבינה המלאכותית. לפעמים מרגיש שכדי לא להשאר מאחור, חברות מוסיפות למוצרים שלהן חיבור לג׳יפיטי בתור השיח של המשתמש עם המערכת וחושבים שזה עושה את העבודה. אז זהו - שממש לא. הצ׳אט הוא דרך מאוד ספציפית לשפר את החיים שלנו, אבל לא כל מוצר צריך את זה, ולא לכל מוצר זה מספיק כדי לספק חוויה מדהימה למשתמשים. דוד מעלה את השאלה - האם אנחנו צריכים לעצב היום כמו לפני שנתיים, או שאולי הגיע הזמן לחשוב מחדש על החוויה עצמה? לדוגמה, האם חוויית משתמש צריכה להיראות אותו דבר לכולם, או להפוך לפרסונלית לכל יוזר? שווה לראות את הקונספט המגניב שהם עשו לאיקאה - ובו הגדירו מחדש את חווית הקנייה הדיגיטלית. אז נכון, זה לא משהו שיצא בשנה הקרובה, אבל חשוב לחלום רחוק כדי להבין לאיפה אנחנו רוצים להגיע. לסיכום ומצד שני (ויש כזה), צריך לזכור ולא לבטל שנים של UX שהוכיח את עצמו (כמו הכנסת פילטרים שעוזרים לקבל החלטות). היום, עם שימוש בצ׳אט חכם לחוויות איקומרס לדוגמא, אנחנו לפעמים מחזירים את החוויה לנקודת ההתחלה – ודורשים מהמשתשמש לשאול שאלה פתוחה. האתגר שלנו המעצבים הוא לשלב את החדש מבלי לאבד את מה שעבד. עריכה: מרינה ברודסקי האזנה נעימה 🎧

"תפסיקו להיות חוקרים. תהיו בני אדם" הפעם תום נפגש עם טלי פיק כדי ללמוד על על מחקר חווית משתמש.ת, רגשות ובינה מלאכותית. טלי שיתפה בטריק לראיונות משתמשים מוצלחים - והוא מפתיע בפשטותו. "קודם כל, תהיה אתה," היא אומרת. "כי עצם העובדה שאתה באמת רוצה לשפר את המוצר שלך, שבאמת אכפת לך - זה מה שיוצר קרבה אמיתית." זה נשמע פשוט, אבל כמה מאיתנו באמת עושים את זה? במקום להתחבא מאחורי פרוטוקולים ושאלונים, טלי ממליצה על גישה אחרת: "להיות פתוח לשחרר את הכדור לצד השני." על האורחת: טלי פיק היא חוקרת חוויית משתמש.ת מנוסה בתעשיית המשחקים והטכנולוגיה. עם למעלה מעשור של ניסיון, טלי מביאה איתה ידע עמוק בשיטות מחקר מגוונות, החל ממחקר עיצוב משותף ועד לניתוח נתונים מתקדמים. כמרצה באוניברסיטת בר-אילן ובמכללה האקדמית אונו, טלי מאמינה כי חוויית משתמש.ת מוצלחת היא כמו מערכת יחסים רומנטית: היא דורשת הקשבה עמוקה לצרכים, הבנה של הרגשות, ויצירת חיבור אמיתי עמוק. באמצעות מחקר חווית משתמש.ת ושימוש בכלי בינה מלאכותית, טלי מלמדת כיצד ליצור מוצרים טכנולוגיים שגורמים למשתמשים להרגיש אהובים, מיוחדים ומוערכים. בפרק המלא תגלו: איך לבנות אמון עם משתמשים ברגע הראשון איך לשלב כלים חדשניים בלי לאבד את המגע האנושי איך משחקים עוזרים לנו לחשוב יותר יצירתי על פתרונות ~~~ 👋 מי אנחנו? תום אבן - מעצב חווית משתמש שאוהב מאוד פסיכולוגיה. מנחה סדנאות ליישום תובנות התנהגותיות, מלווה ומייעץ לסטארטאפים. רועי בן-דור כהן - בעל תואר שני בפסיכולוגיה קוגניטיבית ומנחה תהליכי חשיבה יצירתית. מייסד חברת מחקר וייעוץ בתחום של תובנות התנהגותיות. ~~~ 🔗 לינקים וחומרים שהוזכרו בפרק: ליצירת קשר עם טלי בלינקדאין: linkedin.com/in/tali-pick-63a55135 כלי AI מומלץ של גוגל: https://notebooklm.google/ משחק שטלי אוהבת במיוחד: https://annapurnainteractive.com/en/games/florence ~~~ 🙌 דברו איתנו: לאתר של תום אבן: http://bit.ly/tomeven לאתר של רועי בן-דור: http://www.roybendor.com לחברת Q - מחקר וייעוץ תובנות התנהגותיות: https://www.q-bt.co/

גיפיטי הפך להיות הנושא הכי מדובר בעולמות הדיזיין ומרגיש שכבר אין מה לחדש. בפרק היום תשמעו כל מה שג'וניור צריך לדעת על עולם הבינה המלאכותית, ונלמד איך להפוך את גיפיטי להיות העוזר האישי שלכם

אנחנו יכולים להעזר בבינה מלאכותית כמכפיל כח בכל אחד מהשלבים בתהליכי Design Thinking. רן לירון משתף אותנו בכלים מומלצים לכל שלב.

אילו שאלות כדאי לשאול כלי AI כדי להפיק תובנות אמינות ומדוייקות ממחקר המשתמשים שלנו? איך רותמים בינה מלאכותית כדי לסכם ולנתח כמויות גדולות של פידבק כתוב? איך אפשר לשפר את מיומנויות הריאיון שלנו באמצעות AI? הפעם, אדוה שיסגל מדברת עם מורן רוזנטל (Senior UI/UX Product Designer במאנדיי) ועמיחי אבן חן (Senior Product Manager במאנדיי), על הדרך שבה הם משתמשים בבינה מלאכותית כדי לשדרג את מחקר המשתמשים שלהם: מהשלב הראשון של זיהוי והגדרת הבעיות שלנו, דרך עיבוד כמויות גדולות של פידבקים כתובים, ועד להפקת תובנות סדורות שיובילו לפעולות מלומדות שישפרו את המוצר שלנו.

איך יצרתי מיקרו-אינטראקציות של Lottie — בלי לפתוח After Effects? בסרטון הזה אני מדגים איך יצרתי אנימציה בעזרת Figma ו-Lottielab בלבד. עד היום, כל פעם שרציתי להוסיף מיקרו־אינטראקציות, הייתי עובר דרך After Effects. וזה אחלה כלי, אני עובד איתו לא מעט… אבל הוורקפלואו מסורבל, וה-learning curve שלו משמעותי. בעזרת Lottielab אפשר ליצור, לערוך ולייצא אנימציות בפורמט Lottie — ישירות מהדפדפן, ובממשק שמאוד דומה ל-Figma. בסרטון הזה, אני מראה את התהליך, שלב-שלב, איך יצרתי את האנימציה ישירות מעיצוב שיצרתי ב-Figma. אם אתם יוצרים מיקרו-אינטראקציות למוצרים שאתם עובדים עליהם או לאתרי אינטרנט — שווה לבדוק.

אם אתם עובדים על פלואים ב-Figma ועדיין מציירים ידנית את הקווים שמחברים בין המסכים השונים – אז זה בשבילכם. אז ההאק הזה אמנם ממש קטן, אבל חוסך זמן וכאב ראש של ציור ידני של הקווים המחברים בפלואו שלכם. מכיוון שאנחנו נשתמש ב-Connector lines ישירות מ-Figjam בשביל זה, אז יש לנו התנהגות נייטיבית שעובדת הרבה יותר טוב משימוש בפלאגינים כדי להגיע לאותה תוצאה. נסו את זה בפלואו הבא שלכם ותראו כמה זה חוסך זמן. ואם יש לכם האקים נוספים שעושים לכם חיים קלים בפיגמה, אשמח שתשתפו בתגובות.

הדס אלמגור האונבורדינג שכמעט חיסל מוצר מעולה ומה עשינו עם זה אחד המוצרים הכי טובים שלנו סיפק ערך אמיתי, אבל רק למי שהצליח לעבור את האונבורדינג שלו: תהליך ארוך, מורכב, וכזה שגרם למשתמשים לוותר עוד לפני שראו את הערך. במצגת אשתף איך מיפיתי את הבעיה והתחלתי לפרק אותה לחלקים קטנים וברורים יותר, איך יזמתי תהליך עבודה חוצה צוותים כדי לחשוב יחד על פתרונות. ואיך דווקא במקומות שלא קשורים לעיצוב הרגשתי הכי משמעותית. גלית וינר עיצוב בלי גבולות: בניית אמון ויצירתיות ברמוט: כמעצבים אנחנו רגילים לרגעים הקטנים שמניעים את התהליך: שיחת מסדרון, סקיצה על הלוח, רעיון ליד הקפה. אבל מה קורה כשהצוות מפוזר בכמה מדינות, ואין את כל אלה? איך מחליפים את המפגשים הלא־מתוכננים, שומרים על דינמיקה יצירתית ומוודאים שהעיצוב ממשיך להתפתח יחד, גם מרחוק? כמעצבת יחידה בארץ, בהרצאה אשתף כלים והרגלים שיכולים לעזור לכל מי שעובד בצוות בינלאומי: איך בונים אמון, איך יוצרים שפה עיצובית משותפת גם בלי לחלוק משרד, ואיך הבדלים תרבותיים יכולים להפוך ממכשול למנוע של יצירתיות. קרן קושמן הסיפור שלנו עם קרסור - AI כשעיצוב פוגש כולם מדברים על איך AI הולך לשנות את עולמות העיצוב, אז החלטנו לנסות בעצמנו עם Cursor. בהתחלה זה נשמע מבטיח: עיצובים בלחיצת כפתור, פחות ישיבות, יותר קסם ובעיקר שיתוף פעולה של כולם על סביבת עבודה אחת. בפועל, המציאות הייתה קצת פחות הוליוודית. בהרצאה אשתף אתכם ביוזקייס חי מהניסיון שלנו בדארו, על המקומות שבהם Cursor באמת עזר, על המקומות שבהם הוא פשוט התעקש לייצר פיקסלים עקומים ועל מה למדנו מכל זה על שילוב AI בעבודה יומיומית דניאל שגיא AI לאלף את ה הבינה המלאכותית משנה את כל מה שאנחנו מכירים - אבל היא גם לא צפויה או עקבית, מה שגורם לה להיות כלי בעייתי לעבודה. לנו כמעצבי מוצר, יש את האתגר המרתק של לקחת את הכוח הגולמי הזה ולהפוך אותו לכלים שאנשים באמת יכולים לסמוך עליהם. ai במפגש הזה נצלול לשלוש דוגמאות של מוצרים שהצליחו ליצור פתרונות מדויקים שנותנים למשתמשים תוצאות צפויות ועקביות.

ידעתם שאפשר לייבא ל-Figma כמעט כל קומפוננטה או לייאאוט של מוצרים מוכרים כמו Airbnb, ChatGPT או Notion – עם אוטו-לייאאוט, גודל פונטים, צבעים, ספייסינג, פאדינג, hover states – כמעט כאילו זה הקובץ דיזיין המקורי? 🤯 אז בפוסט הקודם שיתפתי אתכם בפורמט החדש שאני עובד עליו - סרטונים על עיצוב מוצר, והכי כיף היה לשמוע שהוא באמת עזר ונתן ערך פרקטי. הפעם הסרטון הוא על פלאגין לפיגמה שעושה קסמים: הוא מאפשר להמיר כמעט כל מבנה HTML לפיגמה. קודם כל, אם אתם עובדים על קומפוננטות או דיזיין סיסטם עבור מוצר אצלכם בחברה, הפלאגין הזה מאפשר לקבל הצצה והשראה לאיך המעצבים הטובים בעולם בונים קומפוננטות. קחו לדוגמא Popover מChatGPT - תוכלו לראות בדיוק איך המעצבים בOpenAI מגיעים לרמת דיוק בטיפוגרפיה, צבעים וספייסינג ותוכלו ליישם את זה גם אצלכם במוצר. הפלאגין פותח גם דרך חדשה לעשות QA לדיזיין מול הפיתוח: אפשר לקחת פיצ'ר שעיצבתם, להחזיר אותו מתוך הפרונט חזרה לפיגמה, ולבדוק אם מה שפותח תואם אחד לאחד למה שעיצבתם בפיגמה.

Learn how to design trustworthy AI experiences that users believe in. This webinar breaks down the five pillars of trustworthy AI design, giving you a clear framework to build better, more reliable products. Feeling overwhelmed by AI? You're not alone. The old rules of usability are not enough anymore. In this session, I share the lessons I learned while building an AI agent for a cybersecurity startup and how it led me to create the TrustBuilder framework. We'll move beyond just making things easy to use and focus on making them worthy of your user's confidence. If you're a UI/UX designer ready to move from just doing tasks to becoming a strategic partner, this is for you.

הקלטה של המיטאפ שלנו בשיתוף פעולה של הדיזיין קלאב וריברסייד להדגמות של שימוש פרקטי בבינה מלאכותית. אינטרו של בקי ברי וסער גיל תום אבן משכפל את הצוות שלו לסוכנים שאיתם הוא יכול לסער מוחות צחי דינר פותח את הראש ומקבל השראה ליצירתיות מכלים לא שיגרתיים ארז רזניקוב בוחן כלי ווייב קודינג שונים ומציג יתרונות וחסרונות ליטל פוריה מעצבת ישירות מסביבת הפיתוח בקרסר

לפני קצת פחות מחצי שנה, קפצתי ראש לתוך העולם של Lovable. היום אני יכול לספר שהמוצר הזה שינה לגמרי את הפעילות שלי. לא. זה לא כלי ליצירת הדמיות למוצרים עתידיים. זה לא כלי להדגמת פיצ׳רים. מבחינתי Lovable זה כלי עבודה שמייצר לי אתרים, מערכות ניהול, כלי שיווק ומאפשר לי להיות אופרציית שיווק משוגעת של אדם אחד. יש לי גמישות מעכשיו לעכשיו, Time to market מיידי להגיב לסיטואציות, והתוצרים שאני מרים מגיעים לרמות הגימור שאני מחפש כמעצב, בלי להתפשר על כלום. אז אתמול בערב קפצתי לוובינר כדי להראות איך כל הכיף הזה נראה מאחורי הקלעים.

Missed our incredible design meetup? We've got you covered! Watch as our excellent speakers shared game-changing insights on the future of product design. What you'll see in this video: How AI is reshaping product design approaches (Hadar from Hibob) From idea to Figma plugin using AI code generation (Yair from BigID) Transforming design chaos into crystal-clear workflows (Noy from Cellebrite) Breaking down the dev vs design war with heart-to-heart alignment (Inbar from Gong) Enterprise governance that actually makes sense (Leni & Adi from Bank Hapoalim) How scaling design unlocked more profound impact (Cheli from Natural Intelligence) The critical first steps of redesigning living design systems (Natalie from Palo Alto Networks)

Michal Cohen | COO & Co founder @Anima | AI and Design Systems Let's talk Design Systems meetup | April 27 2025 @ Melio

התגעגענו, אז חזרנו!ארבע דוברות, שלוש הרצאות, שתיים על בינה מלאכותית וכדור טניס אחדזו אומנם לא ההגדה שלנו ולא נתכנס סביב שולחן אחד גדול אבל המיטאפ הבא שלנו יהיה לא פחות חגיגי ומה שבטוח מלא בחמץ.מה מחכה לנו?איך טניס ועיצוב מוצר מתחברים? איך אפשר לדבר עם משתמשים בלי משתמשים? ואיך יוצרים אייג׳נטים שיכולים להחליף אפילו חברי צוות שרק חלמתם שיהיו לכם?ואיך פלטפורמות נו קוד יכולות לקצר משמעותית זמני פיתוח וקבלת החלטות?מלא שאלות, כל התשובות אצלנו במיטאפ!

בתקופה האחרונה אנחנו שומעים על כלכך הרבה כלי בינה מלאכותית ליצירת פרוטוטייפים חיים במהירות, כבר קשה לעקוב. אבישי כהן, מנכל אנימה מדגים לנו איך אפשר להעביר עיצוב סטטי מפיגמה לקוד ומשם לעשות איטרציות בצורה טבעית דרך צ׳אט. נראה פה 2 יוזקייסים - הראשון, יצירת פורטפוליו ופיבלוש אתר והשני יצירת פרוטוטייפ ממסך סטטי לולידציה מול פיתוח ומשתמשים.

4 הרצאות על AI שרלוונטיות לעיצוב ומחקר חווית משתמש. אורי פרידמן, מרינה ברודסקי, דנה שמעוני ורום-יה קארו סיפרו לנו בתמצות ממש 'סיפורים מהשטח' על שילוב כלי AI בעבודה השוטפת בחווית משתמש.

בין אם אתם מתעניינים בבינה מלאכותית, מחקר משתמשים, או כתיבה למערכות מורכבות – המפגש הזה יספק תובנות וכלים פרקטיים שיעזרו לכם בעבודה היומיומית שלנו כמעצבים.‍ במיטאפ נחקור נושאים מגוונים – משימוש של ארטליסט בבינה מלאכותית להאצת תהליכי יצירה, דרך הפיכת בקשות משתמשים להזדמנויות עם מקרי בוחן אמיתיים מעולם הרובוטים האוטונומיים ועד כתיבת יו אקס למערכות מורכבות ושמירה על חוויית משתמש חלקה ופשוטה.‍

כמו עובד חדש שזקוק להיכרות עם הארגון כדי להפיק תוצרים איכותיים, גם AI זקוק לאונבורדינג והקשרים כדי לפעול באופן מיטבי. בהרצאה נדון בעיצוב ממשקי AI בתחום הקוד, הידוע כ-Developer Experience, ונבחן כיצד להתמודד עם אתגרים בעיצוב במרחב חדש שבו יש מעט מקורות השראה קיימים. כמו כן, נעסוק בשינוי תהליכי עבודה מסורתיים ובהתנגדויות האפשריות לשילוב כלי בינה מלאכותית, למרות הפוטנציאל הרב שהכלים הללו מציעים בשנים האחרונות.

יובל קשטכר מדגים בלייב איך הוא משתמש בבינה מלאכותית לסיעור מוחות עם המכונה במחקר משתמשים. זה מתחיל באפיון המשתמשים שלנו, ומשם הבנת הצרכים, ניתוח שפה ואפילו יצירת מסע משתמש. כל זה בתהליך פשוט ומהיר בהתכתבות עם ChatGPT

דיזיינרז בונים היום בלגו שנקרא דיזיין סיסטם, אבל מה קורה כשחסר לנו חלק חשוב? בהרצאתה תציג שני תהליך עבודה שיטתי שיצרה, שמאפשר לצוותי המוצר לאפיין רכיבים חדשים בעזרת AI כך שיהיו תואמים את הדיזיין סיסטם ואת התשתית הפיתוחית. בנוסף היא תשתף ממצאים מרכזיים ממחקרים שניהלה על הדרכים בהן AI יכול להקל על ארגונים להרחיב את הדיזיין סיסטם שלהם, תוך שמירה על עקביות גבוהה.

האם בינה מלאכותית יכולה להחליף גורם אנושי? באילו מקרים נוכל להשתמש בה כדי לייעל ואף לקצר את העבודה שלנו? איך נוכל להשתמש בה בצורה נכונה? על כל השאלות האלו והרבה יותר ידונו חברי הפאנל המדהימים שלנו, מומחים במחקר ובשימוש בבינה מלאכותית: ד״ר אילת סגל, ד״ר אורן שפירא, שירה וינברג הראל, סיגל וינאפל ואורח הכבוד.... כלי בינה מלאכותית בכבודו ובעצמו. נתחיל בסקירה קצרה של סיגל על הכלים הקיימים בשוק, ואז נעבור לפאנל. האירוע הזה הוא שיתוף פעולה בין הקהילה שלנו לסדרת המיטאפים "Talking Research".

גל שיר הוא יוניקורן אמיתי, עם דרך מאוד מיוחדת ומעוררת השראה. הוא מעצב, אנימטור, יזם, ומפתח שממציא את עצמו מחדש בצורה עקבית. דיברנו על הדרך שלו האומץ לעשות מה שהבטן אומרת לנו, על סקרנות מקצועית, ברנ-אווט וכמובן על הזוית המיוחדת שלו על מהפיכת הבינה המלאכותית. גל שיתף בתובנות שלו, שלדעתי ייתנו השראה לכולםן.

עדן וידאל נמצא על התפר בין מעצב למפתח פרונט-אנד כבר הרבה שנים, הקים עם אשתו ענבל את סטודיו אנדר שמתמחה בהרצת ברנד-ספרינט מפוקס ואפקטיבי ללקוחות, יזם סטארטאפ שבו בנה כלי עיצוב-פיתוח בשם רילייט ועכשיו עובד על הפרויקט החדש שלו - ריינבואו. דיברנו על המוטיבציה לבנות כלי שלא מבוסס קנבס, מה לדעתו של עדן הוא בסיס הבעיה עם כלים כאלה, מה יהיה התפקיד של בינה מלאכותית בכלי העיצוב של המחר ומה יהיה משקל ההשפעה של טכנולוגיות הווב בעתיד.

טל פלורנטין הוא מעצב ומאפיין חוויות משתמש, אחד ממומחי היואיקס הויתיקים והמוערכים בישראל, ובשנים האחרונות הקים ומוביל את סמוראי, אפליקציה שבין השאר מייצרת סיכומי באודיו של חומרים טקסטואליים ארוכים. בשיחה אנחנו מדברים על הכיוונים השונים שאליהם עיצוב בסביבת בינה מלאכותית יכול להתפתח. מה הייפ, מה באמת מהותי, האם יש לנו מה לפחד כמעצבים ואיך טל רואה ומשתמש בקדמה טכנולוגית.