בפרק הזה עדי לוין מארחת את נועה אופיר, Head of Product בפייבוקס בשש השנים האחרונות. הפרק עוסק בעיצוב בסקייל - איך משפרים מוצר שכבר יש לו מיליוני משתמשים? כשנועה הצטרפה לפייבוקס, החברה עוד הייתה קטנה, עם כ 120 אלף משתמשים בלבד. היום - כמעט 5 מיליון. נועה משתפת איך בתחילת הדרך היה צריך להבין לא רק את המשתמשים, אלא גם איך בונים את החברה עצמה. בין היתר, היה צורך לרכך חששות טבעיים של המשתמשים הראשונים - האם באמת אפשר להעביר כסף דרך מספר טלפון? האם זה בטוח?.. וזה היה רק לפני 6 שנים - נדמה כאילו תמיד הזדקקנו למוצר הזה ואיך בכלל התנהלנו לפני? מה שאומר שהמוצר באמת מיצב את עצמו לאורך הזמן והוא ממשיך להתפתח. פייבוקס צמחה במהירות, והעיצוב היה צריך להתאים את עצמו לסקייל הזה - תוך התייחסות למגוון עצום של משתמשים: צעירים, מבוגרים, טכנולוגיים יותר ופחות. בנוסף, הקשבה מתמדת לקהל דרך שירות הלקוחות, רשתות חברתיות, והתנסות אישית של הצוות עזרה לשמור על חוויית משתמש חזקה. במקום שינויים דרמטיים (רבולוציה) - פייבוקס בחרה באסטרטגיית שיפור אבולוציונית: התאמות קטנות, ניטור תמידי של תגובות משתמשים, ושמירה על חוויית שימוש חיובית. דוגמה מקסימה שהוזכרה בפרק: הוספת הסברים במקומות רלוונטיים או שינוי עיצובי קטן כמו הגדלת כפתור כדי למנוע טעויות בשימוש. דבר שחוזר שוב ושוב לאורך הפרק הוא האופן שבו פייבוקס בונה תחושת שייכות ואמון בקרב המשתמשים, קהילתיות שכזו שמחזקת את השימוש במוצר. לסיום, נועה מספרת גם על פיתוח אפליקציית פייבוקס יאנג בשנה וחצי האחרונות - חוויה מטורפת מבחינתה. המשתמשים, דור שגדל בעולם דיגיטלי, השתלטו במהירות על השימוש באפליקציה. האתגר המרכזי היה דווקא איך להנגיש עולמות פיננסיים בצורה מדוברת, יומיומית ורלוונטית להם - תוך שילוב קונבנציות מעולמות מוכרים כמו טיקטוק וקסטומיזציה. בתהליך פיתוח פייבוקס יאנג, נועה ושותפתה דפנה (שכתבה את הקופי באפליקציה) הבינו שהשפה היא מפתח קריטי לחוויית המשתמש. איך בונים קופי מדויק שמדבר בגובה העיניים של המשתמשים? איך מנגישים ארנק דיגיטלי לדור הצעיר? על זה הן ידברו בהרצאה המשותפת שלהן בכנס UXI Live הקרוב 🤗 👆הפרק הזה הוא פרק נוסף שעלה כחלק משיתוף הפעולה של רדיו באטן עם כנס UXI Live - הכנס הגדול של קהילת עיצוב המוצר בישראל, שיתקיים ב 13.05.25. עריכה: Marina Brodsky האזנה נעימה 🎧

עבור אנשים מסוימים פסגת ההר הגדולה ביותר שיש לכבוש בקריירה העיצובית היא להתקבל לחברות הגדולות: מטא, גוגל, מיקרוסופט -אם אתה מצליח להכנס לשם, תוכל להכנס לכל מקום. ובהתאם לאיכות החברות, כך גם רמת הקושי של מסלול הראיונות בכדי להתקבל אליהן. אז בכדי להבין טוב יותר מה הן מחפשות ואיך נראה תהליך גיוס בחברות הגדולות אנחנו מארחים את מג ראיי, אגדת גיוס שכוללת 10 שנות ניסיון בגיוס מעצבים בחברת מטא.

הפעם אני מארחת את צחי דינר – איש קריאייטיב, יזם, מרצה, ראש המחלקה לתקשורת חזותית לשעבר ב-HIT, ומי שהוביל השקות של עשרות מוצרים דיגיטליים פורצי דרך. — הפרק של היום הוא מאסט להאזנה לכל מי שחי עיצוב, דיגיטל וטכנולוגיה. בפרק אנחנו צוללים יחד לשאלות הכי בוערות של עולם העיצוב ב-2025: מה זה עיצוב בעולם מג'ונרט ואיך משתנה התפקיד של המעצב/ת? למה "מעצב פיגמה" זה לא מספיק, ואיך שומרים על יצירתיות בעידן של AI? מה ההבדלים בין לימודי עיצוב באקדמיה לקורסים קצרים? אילו כלים, מיומנויות וגישות חייבים לאמץ כדי להישאר רלוונטיים? ומה מחפשים ממעצבים בשוק העבודה של היום? — בפרק תלמדו: איך השתנה עולם העיצוב בשנים האחרונות למה החשיבה היצירתית הופכת לחשובה יותר מתמיד כלים וטיפים מעשיים למעצבים שרוצים להצליח ולהישאר רלוונטיים תובנות על שילוב טכנולוגיה, חוויית משתמש וחדשנות — כל התכנים בפודקאסט מיועדים להשראה ולמידה בלבד, ואינם תחליף לייעוץ מקצועי.

למה אנחנו מושכים דלת שצריך לדחוף? למה מיקרוגל נראה כמו לוח בקרה של חללית? בפרק הזה אנחנו מדברים על עיצוב יומיומי דרך העיניים (והשכל החריף) של דון נורמן, עם הספר שהפך לתנ"ך של כל מעצב: The Design of Everyday Things.נדבר על חפצים שמעוצבים נגד המשתמשים שלהם, על מושגים כמו affordance, visibility ו-feedback – ואיך כל זה רלוונטי לעבודה היומיומית שלנו כמעצבים.

השנים האחרונות הביאו שינויים רדיקליים בתפקיד המעצב - מהגדרת התפקיד ההולכת ומתרחבת, ועד כלי עבודה ומהפכת האינטליגנציה המלאכותית. אז השבוע אירחנו את דקל מועלם, המנהל המקצועי באקדמיית נטקראפט, בכדי לדבר על מה דרוש בכדי להכשיר את המעצבים של העתיד.

איך מלמדים עיצוב חוויית משתמש בעידן שבו הכל משתנה כל כך מהר? בפרק הזה אני מארחת את רוית גונן – מנהלת תחום ux ומוצר אסטרטגי בקידו, מלווה את ארגון הילמ"ה (הייטק למען החברה) בתחומי חוויית משתמש, ועוסקת בהכשרת מעצבים מעל עשור, כרגע במכללת ספיר. לרוית יש נסיון רב שנים בהוראה, והפעם נפגשנו לדבר על האתגרים בתקופה האחרונה שדורשים ממנה להתאים מערכי שיעור למציאות המשתנה, במהירות. רוית מסבירה שהבינה המלאכותית השפיעה מן הסתם גם על האופן שבו מלמדים עיצוב, ומתארת אותה כמהפכה הכי גדולה מאז עידן המובייל – אז, כשפתאום היה צריך לעדכן את הסילבוס כולו... גם עכשיו, אנחנו באירוע דומה, וגם הפעם אנחנו מלמדים את עצמנו תוך כדי תנועה. אבל דווקא בתוך כל השינויים האלה, רוית מדברת על הצורך ללמד קודם כל את התחושה. להרגיש את המקצוע. להרגיש את העיפרון. להבין את התהליך היצירתי שצריך לעבור לנו בראש. היא שואפת שהתלמידים יבינו את הבייסיק, יפתחו את הסנס המקצועי שלהם ויפתחו תהליכים טובים, ורק אז ישתמשו בכלים שמאיצים את התהליך. בפרק דיברנו על ההבדל בין כלים חיצוניים לבין סקילס. ורוית מאמינה שאיי־איי לא מחליף את התהליך היצירתי, אלא רק מחזק אותו – אם משלבים אותו בצורה נכונה. והיא אכן עושה את זה – מלמדת גם כלים מבוססי בינה מלאכותית בקורס, הדיוק הוא שהיא בוחרת מה, כמה ולמה. מתי זה מועיל (ואף הכרחי), ומתי היא דורשת לשים את זה בצד. כי יש דברים שאי־אפשר לקצר או לעקוף – לא משנה כמה הכלי מתקדם. למשל, ארכיטקטורת מידע: רוית רואה שוב ושוב כמה קשה למעצבים לחשוב במבנים, בפלואוז, בקשרים בין חלקים – ולא רק במסכים נפרדים. זו תשתית שמעצבת את כל החוויה, ולא תמיד מקבלת מספיק מקום כשמלמדים עיצוב. רוית מלמדת לנגן על המסכים, ולא לבודד אותם. וזה אחד הדברים הכי חשובים שהיא מתעקשת ללמד. השיחה הזו מיועדת לא רק למי שלומד – אלא גם למי שמלמד, מלווה, ומעצב את הדור הבא. 👆הפרק הזה יצא כחלק משיתוף הפעולה שלנו עם כנס UXI Live שיתקיים ב־13.05.25 – הכנס הגדול של קהילת עיצוב המוצר בישראל. במהלך הפרקים הקרובים נארח א.נשים שהולכים להרצות בכנס, ובכך ניתן לכםן הצצה למה הולך להיות שם. ההרצאה של רוית (יחד עם מיכל קאופמן) נקראת: "כל האמצעים כשרים: גמישות ואדפטיביות בתהליכי עיצוב?" – ואני כבר ממש מחכה לשמוע אותה. נשמח לפגוש אתכםן שם! עריכה: מרינה ברודסקי האזנה נעימה 🎧

הצטרפו אלינו לפרק מלא תובנות פרקטיות שיעזור לכם למנף את ה-AI מבלי ללכת לאיבוד. בפרק הזה דיברתי עם צחי דינר על ההשפעה של הבינה המלאכותית על תהליכי עיצוב וניהול מוצר — ואיך להתמודד עם ההצפה הבלתי נגמרת של כלים חדשים ותחושת ה-FOMO, או יותר נכון FOBO(Fear of a Better Option) שמתלווה אליה. נושאים שדיברנו עליהם: הקבלות לשינויים טכנולוגיים קודמים – כמו המעבר לדיגיטל והעלייה של תחום ה-UX. איך לזהות כלים שבאמת מוסיפים ערך, ולא רק עוד "רעש". שילוב של AI בשלבי מחקר, יצירת קונספטים, פרוטוטייפים והשראה. איך ליצור סוכני AI מותאמים אישית למשימות ספציפיות. למה חשוב להפעיל שיקול דעת אנושי בכל שלב — גם בעולם אוטומטי. המעבר לכלים שהם פלטפורמות שלמות ולא רק אפליקציות בודדות. המעצב בתור "יוצר" חדש – שממנף AI כדי להגשים רעיונות מהר יותר. איך לגשת לאקו-סיסטם של AI: להגדיר צורך ברור ולבחון רמות שונות של שימוש. החשיבות של לשאול "למה" אנחנו בכלל משתמשים ב-AI, ולא רק "איך". יצירת השראה חדשה ועולמות חזותיים שונים על ידי שימוש בכלים כמו Ideogram & Midjourney

לא טוב היות המעצב לבדו, ובין אם מדובר במעצב יחיד בחברה או בחבר צוות עיצוב, ישנם יתרונות רבים בלהיות חלק מקהילה רחבה של עיצוב. אז בכדי להבין לעומק את היתרונות השונים שכלולים בקהילת עיצוב וכיצד להיות חבר מועיל בקהילה, השבוע הצטרפה אלינו אינה שטוקמייסטר, מנהלת עיצוב בפיוניר ומנהלת קהילת העיצוב סטארטאפ דיזיינרס.

הפרק הזה הוא המשך ישיר לשיחה הקודמת על יצירת פרוטוטייפים מהירים באמצעות כלי בינה מלאכותית. הפעם צללנו לעולם שבו העיצוב הוא נקודת הפתיחה – דיברנו על גישה של UI First לפיתוח מוצרים.אירחתי את אבישי כהן, מנכ"ל Anima, לשיחה על הכלי שפיתחו שמאפשר פיבלוש ישיר מקובצי Figma לקוד חי. דיברנו על שני יוז-קייסים עיקריים:יצירת פורטפוליו בפיגמה וייצוא מיידי לאתר מתפקדעיצוב מסך, פיבלוש לפרוטוטייפ חי, ואז איטרציות באמצעות פרומפטיםשילבנו גם הדגמות וידאו חיות, ודיברנו על היתרונות בגישה שבה העיצוב מוביל – שליטה, חופש ויכולת לבחון רעיונות מהר מול משתמשים ומפתחים.‍לינק להדגמה בוידאו:https://youtu.be/N9nNaZ4_2pU?si=lBAUqjnLxXtfIpSSלינק להתנסות באנימה:https://www.animaapp.com/

בפרק הזה של רדיו באטן אני מארחת את גיורא פלדמן, VP Product Design של Hello Heart, לשיחה על הנקודה שבה עיצוב פוגש תרבות ארגונית - ועל יצירת תרבות עיצובית בריאה שמזיזה דברים בארגון.דיברנו על הדילמה שמעסיקה לא מעט מעצבים.ות ומנהלי.ות צוותים: איך שומרים על איכות, ומקצוענות - תוך כדי שממשיכים לנוע קדימה? איך עיצוב יכול להוביל תנועה ולא להיות צוואר בקבוק?גיורא שיתף באיך הוא מסתכל על עיצוב כחלק אינטגרלי מתרבות החברה. לא רק כ-output, אלא ככוח שמנהל שיח, מזיז תהליכים קדימה, ומחבר בין ביזנס, מוצר וצוותים שונים.הוא גם דיבר בכנות על המקומות שבהם אפשר להתקע, על דינמיקות ניהוליות מול צוותים אחרים, על הפערים בין חזון לעשייה - ועל מה עוזר להחזיר את העיצוב לקרקע, בלי לוותר על הערך.זה פרק על עיצוב ככוח ארגוני. זה מתחיל בתרבות הצוותית - איך מדברים, מתווכחים, משתפים, ואיך יוצרים מזה כח מניע שמשפיע באופן רוחבי על כל הארגון.עריכה: מרינה ברודסקיהאזנה נעימה! 🎧

סטטיסטית, הרוב המוחלט של ראיונות העבודה שנעבור בחיים יסתיימו בדחייה. אימייל, הודעה, שיחת טלפון - כל הדרכים מובילות לשיברון לב. אבל עם הגישה הנכונה, קצת מודעות עצמית, וכמות בריאה של מחקר, מכתב דחייה יכול להפוך להזדמנות ללמידה וגדילה מקצועית.

אם החלום האמריקני תמיד היה בית, גינה, וגדר לבנה, אז החלום הישראלי הוא בית וגינה בכל מקום שהוא לא ישראל. ואצלנו בעולם העיצוב הדרך היעילה ביותר להגיע לחלום הוא באמצעות רילוקיישן. אז בכדי להבין טוב יותר איך מתחילים את התהליך, איך מוצאים חברה שתסכים להעביר אותך מדינה, והאם בסופו של דבר המעבר הקיצוני שווה את הקשיים שכרוכים בו, אירחנו את אלונה סנבירה, מעצבת בחברת בוקינג באמסטרדם, שחלקה איתנו את העליות והמורדות בהרפתקאה מעבר לים.

לינקדאין - אינסטגרם משעמם? רשת חברתית מלאה באנשים מזוייפים? הכלי הכי יעיל עבור מחפשי עבודה? כנראה שכל התשובות נכונות, ועוד הרבה יותר. עד כמה שלינקדאין מרגיש כמו משימה מיותרת, דווקא שימוש נכון ויעיל בפלטפורמה יכול לפתוח דלתות מקצועיות רבות, ממציאת עבודה ועד הכירות עם מיטב מוחות התעשייה.

העולם המודרני דוחף אותנו (אם לא דורש מאיתנו) להחליף עבודה בקצבי זמן הולכים ומצטמצמים. מגייסים רבים יעידו שהם מעדיפים אדם עם 10 שנות ניסיון בשלוש חברות שונות על פני אדם שנשאר באותה חברה במשך עשור, ולכן אנחנו צריכים לדאוג שאנחנו מעדכנים את המעסיק שלנו כל כמה שנים. אך מעבר לשם מעבר הוא לא מהלך חכם, ולכן חשוב להבין מה הן הסיבות הנכונות להתחיל לחפש מקום חדש, מתי, ובאיזה אופן.

המאבק למצוא עבודה בתחום ה-UX/UI לא פשוט, במיוחד כשאתה ג'וניור מתחיל. בפרק הזה אנחנו מתמקדים בשלב שגורם להרבה מתח ובאסה – שליחת קורות חיים. יוני, מעצב ג'וניור, נתקע שוב ושוב ב"לא נבחרת" ושואל את עצמו אם בכלל יש סיכוי. הוא כל כך נואש שהוא מוכן להתראיין בכל מקום – אפילו אם זה השטן בעצמו! יחד עם בר ה-HR, אנחנו עוברים על כל מה שצריך לדעת על קורות חיים שימשכו את תשומת הלב של המגייסים, עם טיפים על איך לבלוט בין עשרות מועמדים, למה חשוב לשים לב לפורמט הקובץ ואיך מילות מפתח יכולות לשנות את הכל. אם אתם שולחים קורות חיים, מרגישים מתוסכלים מההיענות הנמוכה ומרגישים שאתם לא מצליחים להוציא את המיטב מהתהליך – הפרק הזה בדיוק בשבילכם. אחרי שתשמעו את הטיפים, תדעו איך לעבור לשלב הבא ולהגשים את היעד הבא שלכם בעולם ה-UX/UI.

"הדבר הכי חשוב, בכלל, בלהקים ביזנס, אתה צריך לייצר סיסטמה, יש מכונה שצריכה לעבוד, שצריכה לעשות איקס פעולות, בשביל שה איקס פעולות האלו יניבו לך תוצאות".בפרק הזה עדי מארחת את אסף בר אור, שב20 שנה האחרונות הוא מייסד שותף וראש מחלקת העיצוב בחברת פיטנגו יואיקס , אחת מהחברות המובילות לעיצוב חוויית משתמש בתעשיית הטק בישראל.הפרק הפעם מוקדש למעצבים פרילנסרים בתעשייה, על הקושי הזה לבנות את עצמם מאפס, לייצר מעצמם "עסק" (מי מהם שפניהם מוכוונות לצמיחה לביזנס, דיסקליימר, לא כולם), איך, למה וכמה? איך מתחילים? כמה אני יכול.ה או רוצה לספוג עלויות בתחילת הדרך, אם בכלל? כיצד משיגים מספיק לקוחות בכדי להעסיק עובדים תחתיי? המון שאלות.אסף משתף מנסיונו רב השנים שהדרך בנויה מהמון המון דברים ופעולות קטנות שצריך לייצר, לקחת בחשבון, גם כהשקעה לטווח רחוק, שלפעמים, במיוחד כעצמאים ניובי'ס, לא תמיד רואים או יכולים לאמוד את האימפקט של העשייה, שההסתכלות על הדברים היא לרוב מוכוונת ROI, מה ההחזר על ההשקעה שלי וכמה הוא מהיר… בפרספקטיבה שלו לאחור, הדברים הופכים בהירים יותר בהמשך וההסתכלות משתנה עם הניסיון שנצבר.כמה תובנות שעלו בשיחה -ההבנה שבתחילת הדרך כל משכורת היא כנראה ואלידית, יש שוק ואתה מוכר את התוצר עבור הלקוחות, בשלב זה, משיגים לקוחות, מתייצבים, מתפרנסים.מעצבים לא למדו להיות אנשי עסקים ולא תמיד רוצים, מנגד, הם כן צריכים להיות כדי לגדול.כדי להיות ביזמות צריך הרבה חוסן נפשי, לא להרפות ולהמשיך כל הזמן לדחוף, גם במשך תקופות ארוכות, לבסוף, ההתמדה היא זאת שמביאה את התוצאות המיוחלות, הלידים, הלקוחות, ההצלחה.בנוסף נגענו באיך הדברים עובדים כיום? כמובן, להיות נוכח ברשתות החברתיות (זה מאסט).איך מיישמים בפועל? בקצרה, נטוורקינג/ נוכחות בלינקדאין (על ידי כתיבת תוכן, שיתוף ידע, תגובות וכו'…) ומיתוג עצמי (איך אני נתפס בעיניי אחרים? למצוא את החזון שלנו ולשתף עם העולם).בסיכומו של דבר על מנת להפוך מפרילנס יחיד לבעל עסק צריך קודם כל לרצות, המון אורך רוח והתמדה, ולהביןשההצלחה לא מגיעה ביום אחד, היא בנויה מהמון ניסוי וטעייה, הרבה ויתורים לצד יצירת גבולות בהמשך, ובקיצור - אין קיצורי דרך ☺️איך זה התברר אצל אסף? בכל פעם שהוא היה צריך לטפס על הר הוא גילה שיש הרים גבוהים יותר לטפס עליהם 🙂 והחליט להמשיך.וזה רק על קצה המזלג…אז, רוצו להקשיב, אולי תגלו שם דברים ויפלו אסימונים חשובים.

כמו כל קבוצה סגורה גם להייטק ועיצוב יש שפה משלהם. מילים מקצועיות, הגדרות, ושלל תיאורים שמרגישים טבעיים לחלוטין לחברי הקבוצה, אך יהיו זרים למי שמביט מבחוץ. לשפה יש כוח, ובכדי להכנס ולהיות חלק ממועדון עיצוב המוצר חשוב שנכיר את השפה המקומית, המילים, והביטויים. השראת השבוע: https://www.anoda.co.il/

לא משנה כמה נצליח בקריירה, תמיד יהיה קול קטן (או גדול) בראש שלנו שיציק בשעות הקטנות של הלילה, ויזכיר לנו שמישהו אחר יותר מוצלח מאיתנו. זהו הטבע של הקנאה - בכל מקום שנסתכל נראה מישהו שהשיג יותר, מרויח יותר, מוצלח יותר. אומרים שקנאה היא השודדת של האושר, אבל ישנן דרכים לקחת דבר שלילי כקנאה ולהפוך אותו לכוח חיובי לפיתוח קריירה.

בפרק זה נצלול עם ארז לעולם הפרוטוטייפינג המודרני ונבחן את הכלים החדשניים העומדים לרשות מעצבי המוצר. נחקור את המתח המעניין בין פלטפורמות קנבס מסורתיות כמו פיגמה, המציעות שליטה מדויקת אבל מנותקות מהמציאות, לבין כלי בינה מלאכותית חדשניים המאפשרים יצירת מוצרים פעילים ובדיקתם בתנאי אמת. נגלה כיצד שילוב נכון בין שני העולמות יכול להאיץ את תהליך הוולידציה ולשפר משמעותית את תהליך פיתוח המוצר.

אנחנו נוהגים לחשוב על תהליכי גיוס כהליך לינארי, שבו נעים קדימה שלב אחרי שלב, עד שלבסוף מגיעים לקו הסיום. אך בעולם האמיתי לרוב ננהל מספר תהליכים לינארים במקביל, שמוביל ללחץ, טעויות, ובלבול. אם נרצה את הסיכוי הטוב ביותר לעבור את כל שלבי הראיונות, נצטרף למצוא טכניקות לניהול המידע, הזמן, והאנרגיה בצורה יעילה.