בינה מלאכותית משנה לא רק את הכלים שאנחנו עובדים איתם, אלא גם את מבנה התפקידים עצמם. בפרק הזה של רדיו באטן, יהודית אשר מארחת את יובל בר-אור, מנכ״ל ומייסד Triolla, לשיחה על מה שקורה עכשיו בעולם העיצוב: הלחץ להספיק יותר, הגבולות שמיטשטשים בין עיצוב, מוצר ופיתוח, והצורך לבנות עומק מקצועי בתוך שוק שכל הזמן משתנה. בין הנושאים שעולים בפרק: איך סקטורים שונים מאמצים AI בקצב שונה, למה הפחד הגדול הוא לא רק מהחלפה אלא גם מ FOMO מקצועי, ואיך התמחות בתחום מסוים יכולה להפוך ליתרון משמעותי בתקופה של חוסר יציבות. זה פרק על שינוי, על הסתגלות, ועל הדרך להישאר פרואקטיביים גם כשהכול זז מהר. עריכה: הודיה בית יעקב האזנה נעימה 🎧 בחסות Triolla

ישנן שיחות רבות סביב מה הולך להיות כלי העיצוב של העתיד, מעולמות הבינה המלאכותית ועד בניית קוד על ידי מעצבים. אך כלי עיצוב הם רק חלק מסדר היום של המעצב המודרני; יום עבודה ממוצע דורש קפיצה בין כלים רבים, מכלי ניהול משימות ועד כלי תיעוד ותקשורת - ישנו עולם שלם של כלים שלא מייצרים אף פיקסל.

בניית קריירה מוצלחת מתחילה בהכרת החוזקות האישיות — אבל איך מגלים אותן? עדי לוין מארחת את שירה סניג, יועצת ומאמנת לפיתוח ומיצוב בקריירה, לשיחה על שיטות ותרגילים שיכולים לעזור לכל אחד לגלות במה הוא טוב, מה מניע אותו, ובאיזה סוג של סביבה יש לו את הפוטנציאל לפרוח.

מה קורה כשמפסיקים לראות בקריירה משהו ש"פשוט קורה", ומתחילים להתייחס אליה כמו אל מוצר? בפרק הזה, עדי לוין מארחת את תומר ורטהיימר לשיחה על ownership בקריירה, צמיחה מקצועית, וחשיבה דרך design thinking. השיחה נוגעת בשאלות כמו איך מגדירים כיוון מקצועי, למה דווקא מטרה אחת ל 90 יום יכולה לייצר שינוי אמיתי, ואיך בונים קריירה שלא נמדדת רק בהישגים - אלא גם במשמעות, קיימות והתאמה לחיים. זהו פרק על פוקוס, על זהות מקצועית, ועל הדרך להפוך שינוי גדול לצעדים קטנים שאפשר באמת להתחיל מהם.

העולם סביבנו, ועולם העיצוב בפרט, משתנה במהירות מואצת, עד שנראה שיום מודרני הוא שווה ערך לשבוע של פעם. אז איך מעצבים צעירים (וגם מנוסים) יכולים לגשת לשנה הנוכחית באופן שיאפשר לנו להמשיך לגדול במקצוע שלנו ובתוך התעשייה? אנחנו שמחים לפרסם הקלטה מלאה של אירוע העיצוב של קהילת WDYT שאירחו אותנו לערב של הרהורים על מצב העיצוב, איך הגענו לכאן, וכיצד מעצבי יכולים להמשיך לשגשג ב2026.

באיזשהו שלב במהלך כל עבודה נתעורר בבוקר ונחליט שמגיע לנו יותר כסף - בין אם זה בעקבות ביצועים גבוהים, עליה בכמות העבודה, או פשוט אחרי כמות זמן נכבדת בתפקיד. משם הצעד הבא פשוט למדי: שיחת שכר עם המנהל.ת, בה נבקש עוד כסף. אך השיחה הזאת אינה פשוטה בכלל, ובכדי לצלוח אותה צריך להגיע עם אסטרטגיה ברורה והרבה עבודת הכנה.

בפרק הזה נדבר על עיצוב רגשי - מה המושג אומר, איך הוא התפתח, ולמה היום בעולם הבינה המלאכותית הוא רלוונטי יותר מתמיד. נדבר על שלושת רובדי העיצוב של דון נורמן, ונשתף כיצד השתמשנו בהם כדי לעצב את המוצר שלנו: Wix User Voice. (משתתפים: גיא עזיזה וליאל מאיר)

מכירים את הרגע הזה שאתם מעבירים עיצוב מושלם למפתחים, ומה שחוזר אליכם נראה כמו... משהו אחר? בפרק הזה אנחנו צוללים לאחת ממערכות היחסים המורכבות והחשובות ביותר בתעשייה: הקשר בין עיצוב לפיתוח. לנו כמעצבים, לא מספיק רק לדעת לעצב – צריך לדעת איך לתקשר את העיצוב הזה החוצה. נדבר על הפערים המובנים בין הציפיות כלפי צוות העיצוב לבין צוות הפיתוח, ולמה זה מרגיש לפעמים שאנחנו מדברים בשפות שונות לגמרי. קישור לעמוד של סתיו כץ: https://www.instagram.com/ux.plained?utm_source=ig_web_button_share_sheet&igsh=ZDNlZDc0MzIxNw==

בפרק הזה של רדיו באטן, יהודית אשר מארחת את אייל בינו - יזם ומשקיע שחי בניו יורק מעל ל 20 שנה - לשיחה שמתחילה בקור, תרבות וגעגוע לאוכל מהבית, ומגיעה מהר מאוד לליבה של מה שמעסיק הרבה מאיתנו עכשיו.

פרק 75 המונח ׳אירוע ברבור שחור׳ מתייחס לאירוע גודל ובלתי צפוי שמשאיר אחריו תוצאות בלתי צפויות. בשנים האחרונות חווינו מספר לא פרופורציונלי של אירועים כאלה, ממגיפת הקורונה ועד הטבח של 7.10. אך גם בעולם העבודה לעיתים אנחנו צריכים להתמודד עם ברבורים שחורים - מנהל שעוזב, חברה שנמכרת, גל פיטורים. אירועים כאלה מביאים עימם הרבה חרדה, אך גם הזדמנויות תעסוקה רבות.

בפרק שוחחנו על שיתוף הפעולה בין עיצוב לפיתוח ועל הטשטוש ההולך וגובר בין התפקידים, במיוחד בעידן שבו כלי בינה מלאכותית נכנסים עמוק לתוך תהליכי העבודה. טליה בקשי (מעצבת) ובר שעיה (מפתחת) שיתפו איך הניסיון הראשוני להפוך עיצוב לקוד באמצעות AI חשף בעיות יסוד של חוסר אחידות, מה שהוביל לבנייה מחודשת של Design System כבסיס משותף וברור לכולם. הן דיברו על החשיבות של שפה אחידה בין מעצבים למפתחים, על Naming Conventions ועל שימוש ב Design Tokens כדי להימנע מערכים אקראיים וליצור מקור אמת אחד שמאפשר גם לאנשים וגם לכלים חכמים לעבוד בצורה מדויקת ועקבית יותר. בהמשך העמקנו בכלים שמייעלים את התהליך, כמו Figma MCP ו Copilot, שמחברים בין סביבת העיצוב לסביבת הפיתוח ומאפשרים לייצר קוד שמבוסס על רכיבים קיימים במקום להמציא אותם מחדש. דיברנו גם על תהליך ההעברה לפיתוח, על החשיבות של הגדרת מקרי קצה, מצבי שגיאה ונגישות כדי למנוע בלבול ועיכובים. לבסוף הסתכלנו קדימה על התפקיד של AI כמכפיל כוח שמאיץ משימות טכניות ומשחרר זמן לחשיבה עמוקה ומשותפת יותר בין עיצוב, פיתוח ופרודקט, כדי להתמקד בפתרון הבעיות הנכונות עבור המשתמשים.

פרק 04: המעצב וה-AI – אויב או חבר? כולם מדברים על איך ה-AI הולך להחליף מעצבים. אבל האמת? זה ממש לא הסיפור. בפרק הזה נדבר על למה הכלים האלה דווקא יכולים להפוך אותנו למעצבים טובים יותר, אם נדע איך להשתמש בהם נכון. נסביר למה אי אפשר פשוט להתעלם מ-AI, ולמה חשוב שכל מי שעובד בתחום העיצוב יסגל לעצמו אוריינטציה ל-AI. זה פרק על שינוי, על סקרנות, ועל איך נשארים רלוונטיים בעולם שהופך חכם יותר ויותר בכל יום.

אומרים שסבל אוהב חברים, ובניית תיק עבודות הוא סבל מיוחד שדורש מאמץ קבוצתי בכדי להגיע לקו הסיום. אז תמר, יחד עם יאנה שטיינברג ועדן גיל, בנו מעיין ׳קייטנת עיצוב׳ שבה הם בילו ימים ארוכים ביחד בכדי לבנות תיקי עבודות ולעבור את תהליך הגיוס כקבוצה. מפידבק מהיר ועד תמיכה נפשית, חיפוש עבודה קבוצתי יכול להיות ההבדל בין התפרקות נפשית והשגת המטרה.

היינו צריכים לעצור כמה פעמים. לפעמים כי הדמעות עלו ולפעמים כי פשוט היינו חייבים לנשום. זה גם היה הפרק הכי מבולגן שלנו, קפצנו בין נושאים כי לפעמים היה קשה להישאר באותו הנושא כשכולם שותקים או מנסים למצוא מה להגיד. זה גם היה הפרק הכי אמיץ, כי הגיעה אלינו אורחת מיוחדת החליטה לשתף אותנו בחוויה שלה מתוך דאגה אמיתית לאנשים אחרים שהיו במקומה ושעוד יכולים להיות. בפרק הזה ראיינו את שהם אליהו, בוגרת קורס עיצוב גרפי וחווית משתמש שגילתה שמכרו לה חלומות שהתנפצו במציאות. מההבטחה להשמה ועד לחוסר הפידבק או התאמת התכנים לתעשיה, שהם גילתה שמה שהבטיחו לה לא תאם לתמורה שקיבלה ולצערה זה היה רק הרבה אחרי שסיימה את הלימודים וזה כמעט שבר אותה. היא הגיעה אלינו כדי לספר את הסיפור שלה ולעזור למי שמתלבט ולא מצליח להבין לפעמים מה עומד מאחורי ההבטחות הנוצצות לשכר גבוה ולמשרה מובטחת. הבהרה: המטרה של הפרק היא לא לפגוע במוסד כזה או אחר, לא ציינו שמות ושמרנו בכוונה כל פרט מזהה. המטרה היא להציף את הנושאים האלה לתודעה, להזהיר ואולי אפילו לדרוש ממקומות שמוכרים חלומות להסתכל לתלמידים שלהם בעיניים, לקחת אחריות ולהשתפר. פרק מרגש, קשה וחשוב שאנחנו (וגם שהם) מקווים שיעזור למישהו לשאול את השאלות הנכונות ולא לעשות את אותן הטעויות.

כולנו מכירים את הרכיבים של קייס סטאדי: בעיה, פתרון, כמה מסכים, ואימפקט לקינוח. אבל הרבה פעמים סך החלקים לא מייצר משהו גדול יותר, חזק יותר, מובן יותר. הסיבה היא שביותר מידי מקרים אנחנו נותנים חשיבות לחלקי הפרויקט השונים, ולא שואלים את עצמנו שאלה בסיסית: מה הסיפור שאנחנו מנסים לספר? ברגע שנבין את הלב של הפרויקט, שאר החלקים יתחברו לסיפור ברור ומעניין שאנשים ירצו לקרוא.

יהודית אשר אירחה את אסף וולף מBereisheet Tech וUniversity of the People לשיחה על חווית משתמש, לימודים באוניברסיטה, נטווריקנג וכמובן AI.

עומר, נועם ושי, שלושה חברים שלמדו יחד תואר בפסיכולוגיה וחוויית משתמש, והקימו תוך כדי הלימודים את אנודה - מיזם שנולד מצורך אישי שלהם. הם שמו לב שסטודנטים ומעצבים בתחילת הדרך פשוט לא יודעים איפה למצוא מידע אמין ונגיש, ושכל אחד שורד עם רשימות, קישורים וקבצים פרטיים משלו. הם החליטו לאחד הכל למקום אחד מסודר שמרכז ידע, תכנים, כלים ואירועים לעולם עיצוב המוצר, עם דגש על הקהילה בישראל ושפה פשוטה. לאורך הדרך הם נתנו לשימוש בפועל להוביל אותם. דרך בחינה של נתונים הם הבינו שהצורך הכי חזק הוא סביב חיפוש עבודה, ומתוך זה נבנו מאגרי תיקי עבודות לפי שנות ניסיון, ובהמשך גם מאגר קורות חיים ויומן אירועים משותף לקהילות שונות, שמונע התנגשויות ומחזק את החיבור בין אנשים. כל זה קורה בזמן שלכל אחד מהם יש משרה מלאה, והניהול מתבצע כמו מוצר אמיתי - עם פגישת תיאום קבועה, חלוקת תפקידים ברורה, שחרור גרסאות קטנות ושיפור מתמיד לפי תגובות מהשטח. אחד הדברים החזקים בשיחה היה להבין כמה ערך אישי ומקצועי פרויקט כזה יכול לייצר. המיזם עזר להם להתבלט בקבלה לעבודה, לבנות שם ומוניטין, להכיר אנשים משמעותיים בתעשייה וללמוד מיומנויות שלא לומדים בשום קורס. המסר שלהם פשוט וברור: לא צריך לחכות לרעיון מושלם או למוצר גדול. אפשר להתחיל בקטן, לבד או בצוות, לעשות משהו שמביא ערך אמיתי לאחרים - ולתת לדרך עצמה לפתוח דלתות.

כולנו מדמיינים את הרגע שבו נהפוך להיות מנהלים: כולם יקשיבו לנו, יזמינו אותנו לכל הפגישות, וכל מה שנדמיין מיד יקרה. אך ישנן שתי אמיתות שמגלים מהר: ניהול לא מעניק כוח בלתי מוגבל, והובלה אמיתית לא חייבת להגיע מתפקיד ניהולי. גם מעצב מן המניין יכול לבצע שינויים גדולים, להשפיע על תהליכים, ולרתום אנשים מאחוריו, אם הוא יודע איך להשתמש בדאטה, פסיכולוגיה, הבנה מוצרית, וקמצוץ של קסם אישי.

הורות היא מתנה ואתגר מעורבבים יחד. זאת חוויה כיפית, קשה, מעייפת וממלאת באנרגיה - הכל באותו זמן. יש גם כאלה שיתארו בניית קריירה באותה צורה, אז מה עושים כצריך לעשות את שניהם באותו זמן? אומנם עולם ההייטק מעניק לנו חופש וגמישות שלא היה לאף דור לפנינו, אך גם הגמישות האינסופית הזאת יכולה להיות חרב פיפיות אם לא תנוהל באופן מכוון.

בפרק הזה נצלול לשאלה שכל מעצב, יוצר או יזם חייב לשאול את עצמו בשלב מוקדם: מה למעשה המוצר שלי עושה — ולמה זה חשוב למשתמש? נבין איך זיהוי נכון של המהות של המוצר הוא מה שמגדיר את הפונקציונאליות המרכזית שלו, ואיך ההבחנה הזו משפיעה ישירות על כל החלטת עיצוב — מהממשק ועד החוויה. איך יוטיוב עשו את זה? ומה לגבי וואטצספ? נדבר על הדרך לתרגם נכון את ההבנה של הפונקציונאליות של המוצר שלנו, כך נבין אם יש לו סיכוי אמיתי להתקיים בשוק.