שנת 2026 הביאה איתה שינויים רבים למקצוע שלנו, הרבה מהם בעקבות התקדמויות בעולם הבינה המלאכותית. ועם שינויים ברורים בדרכי העבודה, אנחנו חשים שינויים גם בתהליכי חיפוש עבודה — וספציפית בגישה חדשה לבניית תיקי עבודות. ועם הציפייה של חברות מגייסות להבנת בינה מלאכותית ממועמדים, ישנה עלינו חובה לבנות תיקי עבודות שמשלבים בינה מלאכותית בדרכים שונות ויצירתיות.

בימים בהם יותר ויותר מהעבודה שלנו עוברת לג׳מיני וצ׳אטג׳יפיטי, יש כאלה שעברו לאבולוציה הבאה של מעצבי המוצר והשאירו את פיגמה מאחור. ליאור ברטל חוזרת בפעם השנייה כדי לספר על התהליך שעברה כמעצבת יחידה בסטארטאפ, בו היא והארגון עברו מחיים בפיגמה לתהליך עבודה בקלוד קוד.

שליחת קורות חיים למשרה פתוחה עלולה להרגיש כמו בזבוז זמן, במיוחד כשעל כל משרה מתחרים מאות מועמדים. בפרק הזה נחשפות דרכים ושיטות קלות ליישום שיעזרו לכל מועמד להתבלט מעל האחרים — כבר מחר בבוקר.

תיק עבודות טוב לא נמדד רק במספר הפרויקטים או ברמת העיצוב שלו — הוא צריך לספר סיפור ברור. בפרק הזה עדי לוין מארחת את יהודית אשר, מייסדת הפודקאסט, לשיחה על בניית פורטפוליו בשוק הנוכחי: איך לבקש פידבק, למה כדאי להשקיע קודם ב-Case Study אחד, מה מגייסים בוחנים, ואיך להתאים את הסיפור המקצועי לתפקיד ולראיון.

בעולם הנוכחי, שבו מעט חברות פותחות משרות לג׳וניורים, אפשר לקבל את ההרגשה שאין דלת כניסה לתעשייה. ההרגשה נהיית מתסכלת עוד יותר עבור אנשים בעלי ניסיון במקצועות עיצוב נושקים, שמנסים להכנס לתחום עיצוב המוצר ללא הצלחה רבה. אז עולה השאלה: האם זה בכלל אפשרי? אם תשאלו את מליסה טאוב, זה אפשרי לגמרי, והיא חושפת בפנינו את כל הסודות שעזרו לעבור מתפקיד עיצוב מרקטינג לתפקיד עיצוב מוצר.

תקופת חיפוש עבודה מלאה באתגרים, מבניית תיק עבודות ועד דחיות חוזרות ונשנות — אבל זה רק חצי מהסיפור. להרבה מאיתנו, חיפוש עבודה קורה במהלך תקופת אבטלה ארוכה שבה הביטחון העצמי בשפל, המוטיבציה לא קיימת, וקל ליפול למקומות לא בריאים. זה לא קללה בלתי נמנעת — עם תכנון ונקיטת פעולות נכונות אפשר לצלוח גם תקופה ארוכה של ישיבה בבית.

רבים המעצבים הבודדים שרק חולמים על לעבוד בצוות עיצוב: מישהו להתייעץ איתו, מישהי לחלוק טכניקות וטריקים, או לפחות מישהו לשבת איתו בארוחת צהרים ולהתדיין על פונטים מועדפים. אך עבודה בצוות עיצוב מגיעה עם קשיים ייחודיים משל עצמם — מחלוקת ידע ואחריות ועד תחרות פנימית ומאבק על פרויקטים מועדפים. עבודה צוותית יכולה להיות חלום אמיתי, אך גם קושי יומיומי.

בפרקים קודמים דיברנו ארוכות על היתרונות בלקיחת פרויקט צד — מבניית שרירי יזמות ולמידת יכולות חדשות ועד יצירת קשרים בתעשייה וחיזוק הברנד המקצועי. אז השבוע, במקום לדבר על תיאוריה, הזמנו את שי, עומר ונועם — הצוות מאחורי Anoda.co.il — שחלקו איתנו את המסע שלהם בבניית מאגר הידע העיצובי הגדול בישראל.

עיצוב הוא ברובו תהליך ויזואלי — אנשים חווים אותו עם העיניים. אבל מנהלים, מהנדסים ופיאמים לא תמיד "רואים" את מה שהמעצב רואה, וכאן נכנסת השפה. בפרק הזה מדברים על איך מעצבים יכולים להשתמש במילים — לא רק בפיקסלים — כדי להסביר, לשכנע ולקדם את העבודה.

פרק חי במשותף עם קהילת סטארטאפ דיזיינרס שעסק בשאלה האמיתית: האם מבחנים ושיעורי בית עדיין רלוונטיים בעולם שבו AI עונה על הכל? אומרים שהמשבר בהייטק הוא כמו מזג האוויר — כולם מדברים עליו אבל אף אחד לא עושה משהו בנידון. בפרק הזה שילבו כוחות ודיברו על טיפים, טריקים ועקרונות שעוזרים לנווט בשוק העבודה של 2026.

אם לפני כמה שנים דיברנו על הטריו של פרודקט, דיזיין ופיתוח, היום השאלה היא כבר אחרת. כשכולם עובדים עם הבינה, האם בן אדם אחד יכול לעשות הכל? בפרק עם נדב אבידן דיברנו על הגבולות שמתחילים להיטשטש בין התפקידים, ולמה דווקא עכשיו המומחיות הופכת לחשובה יותר — לא פחות. AI מרחיב את היכולות שלנו, אבל לא מחליף שיקול דעת, ניסיון והיכולת לראות ניואנסים שכל דיסציפלינה מביאה לשולחן.

אי אפשר לפתוח אתר חדשות כלשהו בלי לראות את הכותרות המוכרות: חברה נוספת מכריזה על גל פיטורים, צמצומים, סגירה. כולנו מכירים מישהו שהושפע מגלי הפיטורים האחרונים (אם לא אנחנו עצמנו), ובתוך הכאוס הזה שאלה אחת נשארת: איך הגענו לכאן? מה רצף האירועים שהביאו אותנו לצמצום כל כך אגרסיבי בחברות הייטק? והכי חשוב — מה עושים עכשיו?

בזמן שכולם מדברים על פרומפטים, Agents, MCP ויצירת מוצרים בלחיצת כפתור, פיי ברק ואני דווקא הלכנו אחורה צעד אחד. דיברנו על משהו שנשמע כמעט מיושן ב-2026: דף ועט. על למה דווקא היום, כשהכל נהיה מהיר ואוטומטי, חשוב לא לאבד את היכולת לחשוב לפני שמתחילים לבנות. פיי שיתפה איך גם היום, בתור Product Lead ב-AT&T, כל פרויקט מתחיל אצלה בשרבוטים, סקיצות וחשיבה ידנית. רק אחרי שיש כיוון ברור, היא מכניסה את הכלים לתמונה — כי היא רוצה להשתמש ב-AI כמכפיל כוח, לא כמי שמקבל את ההחלטות במקומה.

מה AI באמת משנה: את הכלים שלנו, או את הדרך שבה אנחנו חושבים על עבודה, זהות מקצועית ועתיד? יהודית אשר מארחת את ד״ר מריה בליכר לשיחה על השפעת AI על שוק העבודה, על החרדה וחוסר הוודאות שהוא מייצר, ועל מה עדיין נשאר אנושי גם בעולם של אוטומציה.

אחת התלונות השכיחות בפינת הקפה של המעצבים היא שאין לנו כוח לעשות החלטות גדולות באמת. אנחנו חוקרים, בודקים, מעצבים, ומציעים רעיונות מדהימים (לדעתנו), ואז מגיע פיאם או פיאמית בהינף יד דוחפים את הקונספט לתחתית הערימה. ואז עולה בנו המחשבה המוכרת: אם אני הייתי פיאם הכל היה אחרת! אז השבוע אנחנו מדברים עם שני ברוסילובסקי שלקחה את המחשבה ועשתה מעשה — עברה מתפקיד של מנהלת עיצוב בכירה לתפקיד של פיאמית מובילה.

בכנס Design AI ראיינתי את המרצים והמרצות מיד אחרי שירדו מהבמה לזקק את התובנות מכל הרצאה. הוורקפלואים, הכלים, הניסויים, הדברים שעבדו וגם הדברים שפחות. הכלים משתנים בקצב מסחרר. רוב ההרצאות אפילו השתנו לגמרי בחודשיים שבין החזרות לכנס עצמו. אבל המיינדסט נשאר. היכולת להבין בעיה, לזהות תובנה, לבנות תהליך עבודה נכון, לחבר בין דיסציפלינות שונות ולהוביל רעיון עד שהוא פוגש משתמשים אמיתיים. למי שרוצה לקפוץ ישר להרצאה ספציפית - הנה הטיימליין המלא 👇 00:00 | מבוא עם שגיא שרייבר איך יוצרים בידול בעולם שבו כולם קיבלו יכולות על בעזרת שימוש בכלי AI? מקצועיות היא רק אחת מארבע חפיסות הקלפים. לצד היכולת המקצועית, גם תוכן, נטוורקינג ומכירה הופכים לחלק בלתי נפרד מהמשחק. 09:19 | דניאל בוארון היזם והמארגן של הכנס דיבר על טשטוש הגבולות בין עיצוב, מוצר ופיתוח ועל המעבר ל-Builder Mindset. לא לרדוף אחרי כל כלי חדש, אלא לבנות דרך עבודה שמאפשרת לקחת רעיון עד לפרודקשן. 13:15 | עומרי הרמן הדגים את Spring והציג גישה שבה מעצבים עובדים על המוצר עצמו ולא רק על ייצוג שלו בפיגמה. פחות סימולציה של המוצר ויותר חיבור לפרודקשן בעזרת כלי ידידותי יותר מהטרמינל. 23:42 | רון ברנוב הראה איך Figma Weave מאפשר לבנות Workflow יצירתי שחוזר על עצמו. בעולם של אינסוף מודלים וכלים, היכולת לנהל תהליך חשובה לא פחות מהיכולת לייצר. 33:47 | שלי אור גיסר הזכירה שכשכולם יכולים לייצר, היכולת לייצר כבר לא מספיקה. הזהות, ה-DNA והטעם האישי הם מה שמבדיל בין מוצר גנרי למוצר שאפשר לזהות למי הוא שייך. 44:49 | ענבל ברקוביץ הציגה עולם של Generative UI שבו המשתמש מפסיק ללמוד את המערכת והמערכת מתחילה ללמוד את המשתמש. הממשק כבר לא קבוע מראש - הוא נבנה בזמן אמת בהתאם לצרכי המשתמשים. 54:24 | שירה וינברג הראל שיתפה גישה שבה AI הופך ממנוע ליצירת תוכן למנטור אישי ומקצועי באירגונים. לא רק לכתוב, לסכם ולנתח, אלא גם להתייעץ, להתכונן לשיחות מורכבות, לבצע סימולציות ולקבל נקודות מבט נוספות לפני קבלת החלטות. 1:03:36 | ד"ר יעקב גרינשפן הזכיר ששום דבר לא השתנה. הטכנולוגיה מתקדמת מהר, אבל בני האדם עדיין פועלים דרך אותם מנגנונים של אמון, ציפיות ורגשות. בלי אמון, שום מוצר לא יחזיק לאורך זמן. 1:13:39 | עידו זייפמן וקרן שגב דיברו על מה שקורה כשעוברים מסביבת סטארטאפ לסקייל אמיתי. הבעיה כבר לא לייצר מהר יותר אלא לשמר את ההחלטות, הידע וההיגיון שהובילו למה שנבנה. 1:26:54 | טל זגורי דיבר על סטוריטלינג כמקצוע ליבה. אם AI חוסך לנו זמן, אין סיבה שנמשיך להסביר רעיונות דרך מסמכים ומצגות אינסופיות כשאפשר להעביר את אותו המסר בסרטון קצר ומדויק. 1:36:06 | שחר קגן הציג גישה שבה המוצר לא רק עונה על שאלות אלא חושף תובנות שהמשתמש בכלל לא ידע לחפש. לא עוד דשבורד, אלא מנגנון דיסקברי. 1:46:01 | גל דולב סגרה את הכנס עם תזכורת חשובה. הקראפט לא נעלם - הוא משתנה. השאלה היא לא איך שומרים על העבודה כמו שהייתה, אלא איך שומרים על היצירתיות, הסקרנות והברק בעיניים בתוך כל השינוי הזה. אספתי את הרגעים, המשפטים והרעיונות שהכי נשארו איתי לשיחת פודקאסט אחת. מקווה שתהנו!

עד כמה שהחיים נוחים וצפויים כשיש משכורת קבועה שנכנסת לבנק כל חודש, קשה שלא להחסיר פעימה כששומעים את המושג ׳לצאת לעצמאות׳. לחלק הרעיון מעורר התרגשות, אצל אחרים פחד אימים — אבל קשה להישאר אדיש. השבוע דיברו עם מיכל נינברג, שעשתה בדיוק את המהלך הזה, ושרדה כדי לספר את הסיפור.

למי שמסתכל מבחוץ, חיי ההייטק הישראלי הם מסיבה אינסופית של אוכל חינם, סוואג, ומסאז׳ים מנינט טייב. אך האמת היא שהעבודה, הציפיות, והנוף המשתנה תמידית מייצרים סביבה בשלה לאתגרים נפשיים רבים. מקנאה מקצועית ולחץ להצטיין, ועד לאיום התמידי של פיטורים פתאומיים ומכונות שיקחו לנו את העבודה, שמירה על הבריאות הנפשית הופכת להיות משימה לא קלה.

יש מצב שרובנו כבר לא "הולכים ברגל" עם AI, אבל גם עוד לא ממש הגענו לחללית. עדי לוין מארחת את תום אבן לשיחה על אייג׳נטים, ולמה הם בעצם הרבה יותר מעוד צ׳אט חכם. דרך מטאפורה של הולך רגל, רוכב אופניים, מכונית וחללית, תום מתאר את המעבר משימוש נקודתי ב AI לעבודה עם צוות של אייג׳נטים: ישויות עם תפקידים, יכולות, תחומי אחריות ורמות שונות של אוטונומיה. במהלך הפרק הוא משתף איך נראית מערכת כזו בפועל, אילו אייג׳נטים הוא בנה, ואיך הם עובדים יחד על תוכן, שיווק, שירות, תהליכים ורעיונות. ולצד כל ה wow, השיחה נוגעת גם בשאלה חשובה לא פחות: אם הכול נעשה אוטומטי יותר - מה אנחנו עדיין רוצים להשאיר אנושי?

אם שואלים אדם ממוצע מה התכונה החשובה ביותר בתפקיד עיצובי, כנראה שאחת התשובות הפופולריות תהיה יצירתיות. ואכן המקצוע שלנו דורש חשיבה יצירתית, רעיונות מחוץ לקופסא, ורגעים של השראה. החדשות הטובות הן שיצירתיות היא שריר, ועם טריקים מחשבתיים אפשר לחזק אותו ולאמן אותו.