למי שמסתכל מבחוץ, חיי ההייטק הישראלי הם מסיבה אינסופית של אוכל חינם, סוואג, ומסאז׳ים מנינט טייב. אך האמת היא שהעבודה, הציפיות, והנוף המשתנה תמידית מייצרים סביבה בשלה לאתגרים נפשיים רבים. מקנאה מקצועית ולחץ להצטיין, ועד לאיום התמידי של פיטורים פתאומיים ומכונות שיקחו לנו את העבודה, שמירה על הבריאות הנפשית הופכת להיות משימה לא קלה.

יש מצב שרובנו כבר לא "הולכים ברגל" עם AI, אבל גם עוד לא ממש הגענו לחללית. עדי לוין מארחת את תום אבן לשיחה על אייג׳נטים, ולמה הם בעצם הרבה יותר מעוד צ׳אט חכם. דרך מטאפורה של הולך רגל, רוכב אופניים, מכונית וחללית, תום מתאר את המעבר משימוש נקודתי ב AI לעבודה עם צוות של אייג׳נטים: ישויות עם תפקידים, יכולות, תחומי אחריות ורמות שונות של אוטונומיה. במהלך הפרק הוא משתף איך נראית מערכת כזו בפועל, אילו אייג׳נטים הוא בנה, ואיך הם עובדים יחד על תוכן, שיווק, שירות, תהליכים ורעיונות. ולצד כל ה wow, השיחה נוגעת גם בשאלה חשובה לא פחות: אם הכול נעשה אוטומטי יותר - מה אנחנו עדיין רוצים להשאיר אנושי?

אם שואלים אדם ממוצע מה התכונה החשובה ביותר בתפקיד עיצובי, כנראה שאחת התשובות הפופולריות תהיה יצירתיות. ואכן המקצוע שלנו דורש חשיבה יצירתית, רעיונות מחוץ לקופסא, ורגעים של השראה. החדשות הטובות הן שיצירתיות היא שריר, ועם טריקים מחשבתיים אפשר לחזק אותו ולאמן אותו.

אביבית בלומשטיין משתפת איך המעצב המודרני הופך לבילדר אמיתי שבונה מוצרים מקצה לקצה. היא מסבירה שהגבולות בין עיצוב לפיתוח הולכים ומטשטשים, מה שמעניק למעצבים מעין "סופר-פאוור" המאפשר להם להגשים את החזון העיצובי שלהם במדויק וללא תלות במפתחים גם עבור יצירת פורטפוליו או אתרים תדמיתיים. אביבית בנתה את אתר הפורטפוליו החלומי שלה ביומיים בלבד ישירות בתוך קלוד, מבלי לעבור בכלל דרך פיגמה, על ידי שימוש בסוכנים חכמים שסרקו את האתר הקודם שלה והמירו אותו לקוד חי עם התאמות אישיות של צבעים ופונטים. תהליך העבודה שאביבית מתארת מבוסס על מתן קונטקסט לקלוד דרך קבצי Markdown, המגדירים את האפיון והדרישות הטכניות של הפרויקט. היא מבחינה בין ה"סוכן" (Agent) שמתפקד כ"מוח" המנהל את הידע של הפרויקט, לבין ה"מיומנות" (Skill) שמעניקה לתוצרים את הטון והאישיות הייחודיים של המעצבת. אחרי שהאתר נבנה ונבדק בסביבה לוקלית במחשב, שם אפשר לדייק כל אנימציה ומיקרו-אינטראקציה, הוא עולה לענן דרך GitHub ומחובר לפלטפורמת Vercel לצורך חיבור ועליה לאוויר עם דומיין אישי. השימוש בקלוד דסקטופ מאפשר לנהל את קבצי הפרויקט ישירות בתיקיות המחשב, מה שהופך את התהליך לסופר יעיל ומסודר. מבחינת עלויות ויעילות, מדובר במהפכה של ממש עבור מעצבים עצמאיים או כאלו שבונים תיק עבודות. במקום להשקיע עשרות אלפי שקלים בעבודה מול מפתחים ובסבבי איטרציות אינסופיים, אפשר להגיע לתוצאה מקצועית בעלות של כ-120 דולר. אביבית מציינת שברגע שהאתר באוויר, לא חייבים להמשיך לשלם על המנויים היקרים אלא אם רוצים לבצע עדכונים נוספים. המסר המרכזי של הפרק הוא לעודד מעצבים לצאת מאזור הנוחות ולהתגבר על החשש מהעולם הטכני או מהטרמינל, השליטה המוחלטת בתוצר הסופי והיכולת לבנות את "אתר החלומות" לבד זה תגמול ששווה את המאמץ. שווה להכנס לאתר של הפורטפוליו לאבז ולהתעדכן על וובינרים וסדנאות: https://portfoliolab.studio/

אנחנו חוזרים לסיבוב נוסף שבו אנו מסתכלים על תיקי עבודות ששלחת אתם המאזינים, וחולקים טיפים לשיפור, רעיונות, ואיך תיקי עבודות נראים דרך עיניים של מעסיקים - בזמן אמת.

כולם בונים עם AI - אבל רובם בונים את אותו הדבר.‍בפרק הזה אנחנו מפרקים את האשליה: למה עצם השימוש ב-AI לא מספיק ואיך כן יוצרים מוצר שיש לו ערך אמיתי בשוק.‍דרך Lovable אנחנו נכנסים לעומק של תהליך נכון - מהגדרת רעיון מדויק, דרך איפיון מעמיק ועד ניסוח ערך ייחודי שלא נשמע כמו כולם.‍נדבר על ההבדל בין כלי למוצר, על טעויות שחוזרות על עצמן אצל יזמים ומעצבים בתחילת הדרך, ואיך מתרגמים ידע ליכולת עבודה שמדברת שוק - ולא רק קונספט.‍אם אתם רוצים לבנות משהו שבאמת צריך, ולא עוד דמו נחמד - זה הפרק בשבילכם.

It turns out that the term "prompt" existed long before the AI era. Sometimes we forget that user interfaces don't have to be graphical. The question is- what does the UX role look like in that case? And how does it affect the work of UX design, research, and even microcopy in conversation-based interfaces? מסתבר שהמונח פרומפט קיים עוד מלפני עידן ה ai. לפעמים אנחנו שוכחים שממשקי משתמש לא חייבים להיות גרפיים. השאלה היא- איך נראה תפקיד היואקס במקרה כזה? ואיך זה משפיע על עבודת האיפיון, המחקר ואפילו המיקרוקופי בממשקים מבוססי שיחה?

פרק 84 חרב הפיפיות של עבודה בעולם המודרני היא החופש הגדול שרובנו מקבלים לנהל את הזמן של עצמנו. מצד אחד אנחנו קובעים על מה נעבוד ומתי, ואפילו מאיפה. מצד שני, שבוע עבודה ממוצע כנראה מכיל יותר עבודה משניתן לדחוס בשעות העבודה. האתגר הזה דורש יכולת ניהול זמנים אישית וקבוצתית, בעבודה ובבית - ובעזרת טכניקות תיעדוף, תקשורת, וניהול זמנים ניתן לדאוג שאף פרויקט לא יפול בצד הדרך.

כשקלוד נכנס לפרודקט – מי מנהל את מי? אחרי שיחה קצרה עם חנה ריז , מהר מאוד הבנתי שאנחנו כבר לא מדברים על “ניהול מוצר” כמו שהכרנו. זה הרגיש יותר כמו צפייה מאחורי הקלעים של דור חדש. כזה שלא רק מאפיין ומכוון, אלא פשוט בונה. חנה סיפרה איך בעזרת כלים כמו קלוד היא זזה במהירות בין רעיון, סקיצה ופרוטוטייפ עובד, בלי לחכות ששרשרת שלמה של אנשים תתיישר. פתאום PRD הוא לא מסמך - הוא משהו שאפשר לראות, לגעת בו, להתווכח עליו בזמן אמת. וזה משנה את כל הדינמיקה בצוות. אבל אולי החלק הכי מעניין בשיחה היה דווקא הגישה: לא “לתת לקלוד לעבוד במקומך”, אלא לעבוד איתו נכון. צעד־אחר־צעד, עם שליטה, סקרנות, וביקורת. חנה מדברת על להיות Human in the loop לא כסיסמה, אלא כהרגל עבודה. להבין קוד לפני שמדברים עם פיתוח, לשאול שאלות במקום להניח הנחות, ולבנות מספיק מהר כדי לגלות טעויות מוקדם. זה לא מבטל מומחיות - זה פשוט דורש סוג חדש שלה. כזה שמחבר בין חשיבה מוצרית, טכנית ועיצובית. אם אתם עובדים על מוצר היום יש סיכוי טוב שהשינוי הזה כבר קורה גם אצלכם. השאלה רק איך כדאי לעשות את זה נכון. לינק להצטרפות לקבוצת הווטסאפ השקטה של הדיזיין קלאב שלא תפספסו עדכונים ואירועים: ⁠https://chat.whatsapp.com/LwihGWnYnjt7YpywOXnaUh?mode=wwt⁠ עוד תכנים מקצועיים בנושא אפשר למצוא באתר שלנו: ⁠www.DesignClub.co.il

לא כל קריירה מתקדמת בקו ישר.ולא כל התקדמות נראית כמו עלייה בסולם. בפרק הזה, מארחת עדי לוין את שרה אוסלנדר, מעצבת חוויית לקוח ב Payoneer ומרצה בבצלאל, לשיחה על בחירות קריירה, עיצוב שירות והדרך שבה שינויים מקצועיים נולדים מתוך החיים עצמם. דרך תחנות שנעות בין סטודיו, מחקר משתמשים, פרילנס, מגזר ציבורי והייטק, שרה מציעה להסתכל על קריירה כרשת של תנועות, לא רק כטיפוס לינארי למעלה. 👆 הפרק יצא בשיתוף כנס UXI Live שיתקיים ב 20.05.26, בהרצאה שלה שרה תשתף אותנו על איך לחשוב אחרת על תפקידנו כמעצבים ומעצבות. למאזינות ולמאזינים של Radio Button מחכה גם 10% הנחה לרכישת כרטיס לכנס דרך הלינק Uxilive.co.il/2026/radiodisc נשמח לפגוש אתכםן שם 🤗 עריכה: מרינה ברודסקי האזנה נעימה 🎧 בחסות Triolla

כשאנחנו חושבים על ראיונות עבודה אנחנו לרוב מדמיינים את החוויה מצד המועמד, מבניית תיק עבודות ועד הצגת תרגילי בית. אך במעמד הראיון, כמו בדייט, ישנם שני צדדים. מול המרואיין, בצד השני של השולחן, יושב המראיין, שלו יש תפקיד חשוב מאוד בניהול הראיון. ניתן לטעות ולחשוב שכל שמראיין עושה זה לשבת עם הרגליים העל השולחן ולהקשיב למצגת של מועמד מיוזע, אך על הכתפיים של המראיין אחריות גדולה בהרבה, שיכולה לקבוע את ההצלחה של תהליך הגיוס.

העתיד של מעצבי המוצר כבר כאן, והוא עובר דרך טשטוש הגבולות שבין עיצוב לפיתוח. בשיחה מרתקת עם מקס נמירובסקי, צללנו למושג ה"בילדר" - מעצב שלא רק מצייר מסכים בפיגמה, אלא לוקח אחריות על התוצר הסופי עד רמת הפרודקשן. באמצעות שילוב עוצמתי בין VS Code לבין Claude (כסוכן בינה מלאכותית), מעצבים יכולים היום להיכנס לסביבת העבודה של המפתחים, לעבוד עם GitHub, ולדחוף שינויים שהם פיקסל פרפקט ישירות לקוד. התהליך הזה הופך את המעצב למכפיל כוח בצוות, שמקצר סבבי פיתוח של שבועות לימים בודדים ומונע את ה"טלפון השבור" המוכר מול מחלקת הפיתוח. הערך האמיתי של העבודה כבילדר נחשף כשהמעצב מתחיל לעבוד עם נתונים אמיתיים מהבקאנד במקום טקסטים זמניים בפיגמה, מה שמאפשר לזהות בעיות שמישות וחריגות עיצוביות בזמן אמת בסביבה לוקלית בטוחה. בעזרת פרוטוקול ה-MCP, שמאפשר לקלוד "לראות" את הקבצים בפיגמה ולתרגם אותם לקוד, חסם הכניסה הטכני יורד משמעותית. המסר המרכזי של מקס לכל מעצב הוא פשוט להעז ולהתחיל: אל תחכו חודשים ללמוד הכל, פשוט בקשו גישה ל-Repository, תפתחו VS Code ותנו ל-AI להוביל אתכם יד ביד. זה הרבה יותר פשוט ממה שזה נשמע, וזה משנה לחלוטין את הדרך שבה אנחנו בונים מוצרים. לינק להצטרפות לקבוצת הווטסאפ השקטה של הדיזיין קלאב שלא תפספסו עדכונים ואירועים: https://chat.whatsapp.com/LwihGWnYnjt7YpywOXnaUh?mode=wwt עוד תכנים מקצועיים בנושא אפשר למצוא באתר שלנו: www.DesignClub.co.il

בין אם זה נעלי קרוקס או תספורת קוצים מחומצנים, טרנדים באים והולכים (ולעיתים חוזרים). גם בעולם העיצוב אנחנו חווים טרנדים, ופתאום בבוקר אחד כולם לפתע מעצבים עם זכוכיות או במציאות מדומה. חלק מהטרנדים נעלמים במהירות, וטרנדים אחרים נשארים והופכים למוסכמות עיצוביות שמחזיקות שנים רבות. האתגר שלנו כמעצבים הוא לדעת מתי לאמץ את הטרנד, מתי לחכות, ומתי לדלג עליו לגמרי.

כמה פעמים עשיתםן מחקר, בניתםן לוגיקה מוצקה, האמנתםן בפיצ'ר לגמרי - ובסוף הוא פשוט לא המריא? ומה אם אפשר היה לדעת את זה קודם - לפני שהוא נחשף לכל המשתמשים?בפרק הזה עדי שוחחה עם חנן להר על איך בונים ומשחררים פיצ׳רים עם סיכוי גבוה להצלחה בפרודקשן. על בניית מערכת שמאפשרת לך לטעות ולתקן, לפני שכולם רואים. חנן להר, Chief UX Officer ב-Pic-Time, מספר שהם בנו לאורך השנים שיטה שעושה בדיוק את זה - כל פיצ'ר עובר כמה שכבות של פידבק לפני שיוצא לכולם, כך שכשהוא יוצא, הם כבר יודעים שהוא עובד ואהוב על ידי המשתמשים. כל שכבת פידבק מגיעה בשלב אחר ונותנת אינסייטים קצת שונים שמשלימים זה את זה: בהתחלה אנשי קאסטומר סאפורט שהם עצמם צלמים (חכם!), בהמשך גולדן יוזרים - המשתמשים הכי מסיביים שלהם שהם צלמים.ות בינלאומיים מוכרים, והסיי שלהם חשוב מאוד (גם איך שהם מייחצנים את זה החוצה), ולבסוף וקבוצת בטא של כמה מאות משתמשים. כל זה מאפשר לצאת לפרודקשן עם ביטחון אמיתי.👆 הפרק יצא בשיתוף כנס UXI Live שיתקיים ב 20.5, בהרצאה חנן יספר על תהליך עבודה חדש שמתרחש אצלהם - שבו כל קוד הפרונט-אנד במוצר נוצר באופן בלעדי על ידי מעצבים ומעצבות. אנחנו כבר ממש מחכות לשמוע את הרצאה. נשמח לפגוש אתכםן שם!

חברות משקיעות הון עתק בפרסום ושיווק בכדי למשוך לקוחות חדשים ולשמר קיימים, ואחת הדרכים היעילות ביותר היא על ידי בניית ברנד: מיתוג ברור ומדויק שמתקשר את המאפיינים של אותו מוצר או חברה. אך ישנו עוד סוג מיתוג שלא מכוון ללקוחות בכלל, אלא לעובדים ועובדים פוטנציאלים: זהו מיתוג המעסיק, שמתקשר את הערכים של החברה עבור אותם מועמדים ומנסה למשוך את הכישרונות הטובים ביותר. אז השבוע דיברנו עם נעמה גלבנד, מנהלת מיתוג מעסיק ותקשורת פנים בפייבר בכדי ללמוד יותר על עולם מיתוג המעסיק, וכיצד הוא משרת גם את החברה וגם את העובדים.

פרק 80 חיפוש עבודה בכל זמן זה תהליך מסובך, אך לפעמים היקום זורק עלינו אתגרים מיוחדים, סתם בכדי להוסיף עניין. למשל, חיפוש עבודה בזמן שהתעשייה רק מצמצמת משרות. או בזמן שבחוץ משתוללת מלחמה. או בזמן הריון? אז השבוע הצטרפה אלינו אוליביה דורי לספר איך היא צלחה תהליך גיוס כנגד כל הסיכויים.

בינה מלאכותית משנה לא רק את הכלים שאנחנו עובדים איתם, אלא גם את מבנה התפקידים עצמם. בפרק הזה של רדיו באטן, יהודית אשר מארחת את יובל בר-אור, מנכ״ל ומייסד Triolla, לשיחה על מה שקורה עכשיו בעולם העיצוב: הלחץ להספיק יותר, הגבולות שמיטשטשים בין עיצוב, מוצר ופיתוח, והצורך לבנות עומק מקצועי בתוך שוק שכל הזמן משתנה. בין הנושאים שעולים בפרק: איך סקטורים שונים מאמצים AI בקצב שונה, למה הפחד הגדול הוא לא רק מהחלפה אלא גם מ FOMO מקצועי, ואיך התמחות בתחום מסוים יכולה להפוך ליתרון משמעותי בתקופה של חוסר יציבות. זה פרק על שינוי, על הסתגלות, ועל הדרך להישאר פרואקטיביים גם כשהכול זז מהר. עריכה: הודיה בית יעקב האזנה נעימה 🎧 בחסות Triolla

ישנן שיחות רבות סביב מה הולך להיות כלי העיצוב של העתיד, מעולמות הבינה המלאכותית ועד בניית קוד על ידי מעצבים. אך כלי עיצוב הם רק חלק מסדר היום של המעצב המודרני; יום עבודה ממוצע דורש קפיצה בין כלים רבים, מכלי ניהול משימות ועד כלי תיעוד ותקשורת - ישנו עולם שלם של כלים שלא מייצרים אף פיקסל.

בניית קריירה מוצלחת מתחילה בהכרת החוזקות האישיות — אבל איך מגלים אותן? עדי לוין מארחת את שירה סניג, יועצת ומאמנת לפיתוח ומיצוב בקריירה, לשיחה על שיטות ותרגילים שיכולים לעזור לכל אחד לגלות במה הוא טוב, מה מניע אותו, ובאיזה סוג של סביבה יש לו את הפוטנציאל לפרוח.

מה קורה כשמפסיקים לראות בקריירה משהו ש"פשוט קורה", ומתחילים להתייחס אליה כמו אל מוצר? בפרק הזה, עדי לוין מארחת את תומר ורטהיימר לשיחה על ownership בקריירה, צמיחה מקצועית, וחשיבה דרך design thinking. השיחה נוגעת בשאלות כמו איך מגדירים כיוון מקצועי, למה דווקא מטרה אחת ל 90 יום יכולה לייצר שינוי אמיתי, ואיך בונים קריירה שלא נמדדת רק בהישגים - אלא גם במשמעות, קיימות והתאמה לחיים. זהו פרק על פוקוס, על זהות מקצועית, ועל הדרך להפוך שינוי גדול לצעדים קטנים שאפשר באמת להתחיל מהם.