העתיד של מעצבי המוצר כבר כאן, והוא עובר דרך טשטוש הגבולות שבין עיצוב לפיתוח. בשיחה מרתקת עם מקס נמירובסקי, צללנו למושג ה"בילדר" - מעצב שלא רק מצייר מסכים בפיגמה, אלא לוקח אחריות על התוצר הסופי עד רמת הפרודקשן. באמצעות שילוב עוצמתי בין VS Code לבין Claude (כסוכן בינה מלאכותית), מעצבים יכולים היום להיכנס לסביבת העבודה של המפתחים, לעבוד עם GitHub, ולדחוף שינויים שהם פיקסל פרפקט ישירות לקוד. התהליך הזה הופך את המעצב למכפיל כוח בצוות, שמקצר סבבי פיתוח של שבועות לימים בודדים ומונע את ה"טלפון השבור" המוכר מול מחלקת הפיתוח. הערך האמיתי של העבודה כבילדר נחשף כשהמעצב מתחיל לעבוד עם נתונים אמיתיים מהבקאנד במקום טקסטים זמניים בפיגמה, מה שמאפשר לזהות בעיות שמישות וחריגות עיצוביות בזמן אמת בסביבה לוקלית בטוחה. בעזרת פרוטוקול ה-MCP, שמאפשר לקלוד "לראות" את הקבצים בפיגמה ולתרגם אותם לקוד, חסם הכניסה הטכני יורד משמעותית. המסר המרכזי של מקס לכל מעצב הוא פשוט להעז ולהתחיל: אל תחכו חודשים ללמוד הכל, פשוט בקשו גישה ל-Repository, תפתחו VS Code ותנו ל-AI להוביל אתכם יד ביד. זה הרבה יותר פשוט ממה שזה נשמע, וזה משנה לחלוטין את הדרך שבה אנחנו בונים מוצרים. לינק להצטרפות לקבוצת הווטסאפ השקטה של הדיזיין קלאב שלא תפספסו עדכונים ואירועים: https://chat.whatsapp.com/LwihGWnYnjt7YpywOXnaUh?mode=wwt עוד תכנים מקצועיים בנושא אפשר למצוא באתר שלנו: www.DesignClub.co.il

בין אם זה נעלי קרוקס או תספורת קוצים מחומצנים, טרנדים באים והולכים (ולעיתים חוזרים). גם בעולם העיצוב אנחנו חווים טרנדים, ופתאום בבוקר אחד כולם לפתע מעצבים עם זכוכיות או במציאות מדומה. חלק מהטרנדים נעלמים במהירות, וטרנדים אחרים נשארים והופכים למוסכמות עיצוביות שמחזיקות שנים רבות. האתגר שלנו כמעצבים הוא לדעת מתי לאמץ את הטרנד, מתי לחכות, ומתי לדלג עליו לגמרי.

כמה פעמים עשיתםן מחקר, בניתםן לוגיקה מוצקה, האמנתםן בפיצ'ר לגמרי - ובסוף הוא פשוט לא המריא? ומה אם אפשר היה לדעת את זה קודם - לפני שהוא נחשף לכל המשתמשים?בפרק הזה עדי שוחחה עם חנן להר על איך בונים ומשחררים פיצ׳רים עם סיכוי גבוה להצלחה בפרודקשן. על בניית מערכת שמאפשרת לך לטעות ולתקן, לפני שכולם רואים. חנן להר, Chief UX Officer ב-Pic-Time, מספר שהם בנו לאורך השנים שיטה שעושה בדיוק את זה - כל פיצ'ר עובר כמה שכבות של פידבק לפני שיוצא לכולם, כך שכשהוא יוצא, הם כבר יודעים שהוא עובד ואהוב על ידי המשתמשים. כל שכבת פידבק מגיעה בשלב אחר ונותנת אינסייטים קצת שונים שמשלימים זה את זה: בהתחלה אנשי קאסטומר סאפורט שהם עצמם צלמים (חכם!), בהמשך גולדן יוזרים - המשתמשים הכי מסיביים שלהם שהם צלמים.ות בינלאומיים מוכרים, והסיי שלהם חשוב מאוד (גם איך שהם מייחצנים את זה החוצה), ולבסוף וקבוצת בטא של כמה מאות משתמשים. כל זה מאפשר לצאת לפרודקשן עם ביטחון אמיתי.👆 הפרק יצא בשיתוף כנס UXI Live שיתקיים ב 20.5, בהרצאה חנן יספר על תהליך עבודה חדש שמתרחש אצלהם - שבו כל קוד הפרונט-אנד במוצר נוצר באופן בלעדי על ידי מעצבים ומעצבות. אנחנו כבר ממש מחכות לשמוע את הרצאה. נשמח לפגוש אתכםן שם!

חברות משקיעות הון עתק בפרסום ושיווק בכדי למשוך לקוחות חדשים ולשמר קיימים, ואחת הדרכים היעילות ביותר היא על ידי בניית ברנד: מיתוג ברור ומדויק שמתקשר את המאפיינים של אותו מוצר או חברה. אך ישנו עוד סוג מיתוג שלא מכוון ללקוחות בכלל, אלא לעובדים ועובדים פוטנציאלים: זהו מיתוג המעסיק, שמתקשר את הערכים של החברה עבור אותם מועמדים ומנסה למשוך את הכישרונות הטובים ביותר. אז השבוע דיברנו עם נעמה גלבנד, מנהלת מיתוג מעסיק ותקשורת פנים בפייבר בכדי ללמוד יותר על עולם מיתוג המעסיק, וכיצד הוא משרת גם את החברה וגם את העובדים.

פרק 80 חיפוש עבודה בכל זמן זה תהליך מסובך, אך לפעמים היקום זורק עלינו אתגרים מיוחדים, סתם בכדי להוסיף עניין. למשל, חיפוש עבודה בזמן שהתעשייה רק מצמצמת משרות. או בזמן שבחוץ משתוללת מלחמה. או בזמן הריון? אז השבוע הצטרפה אלינו אוליביה דורי לספר איך היא צלחה תהליך גיוס כנגד כל הסיכויים.

בינה מלאכותית משנה לא רק את הכלים שאנחנו עובדים איתם, אלא גם את מבנה התפקידים עצמם. בפרק הזה של רדיו באטן, יהודית אשר מארחת את יובל בר-אור, מנכ״ל ומייסד Triolla, לשיחה על מה שקורה עכשיו בעולם העיצוב: הלחץ להספיק יותר, הגבולות שמיטשטשים בין עיצוב, מוצר ופיתוח, והצורך לבנות עומק מקצועי בתוך שוק שכל הזמן משתנה. בין הנושאים שעולים בפרק: איך סקטורים שונים מאמצים AI בקצב שונה, למה הפחד הגדול הוא לא רק מהחלפה אלא גם מ FOMO מקצועי, ואיך התמחות בתחום מסוים יכולה להפוך ליתרון משמעותי בתקופה של חוסר יציבות. זה פרק על שינוי, על הסתגלות, ועל הדרך להישאר פרואקטיביים גם כשהכול זז מהר. עריכה: הודיה בית יעקב האזנה נעימה 🎧 בחסות Triolla

ישנן שיחות רבות סביב מה הולך להיות כלי העיצוב של העתיד, מעולמות הבינה המלאכותית ועד בניית קוד על ידי מעצבים. אך כלי עיצוב הם רק חלק מסדר היום של המעצב המודרני; יום עבודה ממוצע דורש קפיצה בין כלים רבים, מכלי ניהול משימות ועד כלי תיעוד ותקשורת - ישנו עולם שלם של כלים שלא מייצרים אף פיקסל.

בניית קריירה מוצלחת מתחילה בהכרת החוזקות האישיות — אבל איך מגלים אותן? עדי לוין מארחת את שירה סניג, יועצת ומאמנת לפיתוח ומיצוב בקריירה, לשיחה על שיטות ותרגילים שיכולים לעזור לכל אחד לגלות במה הוא טוב, מה מניע אותו, ובאיזה סוג של סביבה יש לו את הפוטנציאל לפרוח.

מה קורה כשמפסיקים לראות בקריירה משהו ש"פשוט קורה", ומתחילים להתייחס אליה כמו אל מוצר? בפרק הזה, עדי לוין מארחת את תומר ורטהיימר לשיחה על ownership בקריירה, צמיחה מקצועית, וחשיבה דרך design thinking. השיחה נוגעת בשאלות כמו איך מגדירים כיוון מקצועי, למה דווקא מטרה אחת ל 90 יום יכולה לייצר שינוי אמיתי, ואיך בונים קריירה שלא נמדדת רק בהישגים - אלא גם במשמעות, קיימות והתאמה לחיים. זהו פרק על פוקוס, על זהות מקצועית, ועל הדרך להפוך שינוי גדול לצעדים קטנים שאפשר באמת להתחיל מהם.

העולם סביבנו, ועולם העיצוב בפרט, משתנה במהירות מואצת, עד שנראה שיום מודרני הוא שווה ערך לשבוע של פעם. אז איך מעצבים צעירים (וגם מנוסים) יכולים לגשת לשנה הנוכחית באופן שיאפשר לנו להמשיך לגדול במקצוע שלנו ובתוך התעשייה? אנחנו שמחים לפרסם הקלטה מלאה של אירוע העיצוב של קהילת WDYT שאירחו אותנו לערב של הרהורים על מצב העיצוב, איך הגענו לכאן, וכיצד מעצבי יכולים להמשיך לשגשג ב2026.

באיזשהו שלב במהלך כל עבודה נתעורר בבוקר ונחליט שמגיע לנו יותר כסף - בין אם זה בעקבות ביצועים גבוהים, עליה בכמות העבודה, או פשוט אחרי כמות זמן נכבדת בתפקיד. משם הצעד הבא פשוט למדי: שיחת שכר עם המנהל.ת, בה נבקש עוד כסף. אך השיחה הזאת אינה פשוטה בכלל, ובכדי לצלוח אותה צריך להגיע עם אסטרטגיה ברורה והרבה עבודת הכנה.

בפרק הזה נדבר על עיצוב רגשי - מה המושג אומר, איך הוא התפתח, ולמה היום בעולם הבינה המלאכותית הוא רלוונטי יותר מתמיד. נדבר על שלושת רובדי העיצוב של דון נורמן, ונשתף כיצד השתמשנו בהם כדי לעצב את המוצר שלנו: Wix User Voice. (משתתפים: גיא עזיזה וליאל מאיר)

מכירים את הרגע הזה שאתם מעבירים עיצוב מושלם למפתחים, ומה שחוזר אליכם נראה כמו... משהו אחר? בפרק הזה אנחנו צוללים לאחת ממערכות היחסים המורכבות והחשובות ביותר בתעשייה: הקשר בין עיצוב לפיתוח. לנו כמעצבים, לא מספיק רק לדעת לעצב – צריך לדעת איך לתקשר את העיצוב הזה החוצה. נדבר על הפערים המובנים בין הציפיות כלפי צוות העיצוב לבין צוות הפיתוח, ולמה זה מרגיש לפעמים שאנחנו מדברים בשפות שונות לגמרי. קישור לעמוד של סתיו כץ: https://www.instagram.com/ux.plained?utm_source=ig_web_button_share_sheet&igsh=ZDNlZDc0MzIxNw==

בפרק הזה של רדיו באטן, יהודית אשר מארחת את אייל בינו - יזם ומשקיע שחי בניו יורק מעל ל 20 שנה - לשיחה שמתחילה בקור, תרבות וגעגוע לאוכל מהבית, ומגיעה מהר מאוד לליבה של מה שמעסיק הרבה מאיתנו עכשיו.

פרק 75 המונח ׳אירוע ברבור שחור׳ מתייחס לאירוע גודל ובלתי צפוי שמשאיר אחריו תוצאות בלתי צפויות. בשנים האחרונות חווינו מספר לא פרופורציונלי של אירועים כאלה, ממגיפת הקורונה ועד הטבח של 7.10. אך גם בעולם העבודה לעיתים אנחנו צריכים להתמודד עם ברבורים שחורים - מנהל שעוזב, חברה שנמכרת, גל פיטורים. אירועים כאלה מביאים עימם הרבה חרדה, אך גם הזדמנויות תעסוקה רבות.

בפרק שוחחנו על שיתוף הפעולה בין עיצוב לפיתוח ועל הטשטוש ההולך וגובר בין התפקידים, במיוחד בעידן שבו כלי בינה מלאכותית נכנסים עמוק לתוך תהליכי העבודה. טליה בקשי (מעצבת) ובר שעיה (מפתחת) שיתפו איך הניסיון הראשוני להפוך עיצוב לקוד באמצעות AI חשף בעיות יסוד של חוסר אחידות, מה שהוביל לבנייה מחודשת של Design System כבסיס משותף וברור לכולם. הן דיברו על החשיבות של שפה אחידה בין מעצבים למפתחים, על Naming Conventions ועל שימוש ב Design Tokens כדי להימנע מערכים אקראיים וליצור מקור אמת אחד שמאפשר גם לאנשים וגם לכלים חכמים לעבוד בצורה מדויקת ועקבית יותר. בהמשך העמקנו בכלים שמייעלים את התהליך, כמו Figma MCP ו Copilot, שמחברים בין סביבת העיצוב לסביבת הפיתוח ומאפשרים לייצר קוד שמבוסס על רכיבים קיימים במקום להמציא אותם מחדש. דיברנו גם על תהליך ההעברה לפיתוח, על החשיבות של הגדרת מקרי קצה, מצבי שגיאה ונגישות כדי למנוע בלבול ועיכובים. לבסוף הסתכלנו קדימה על התפקיד של AI כמכפיל כוח שמאיץ משימות טכניות ומשחרר זמן לחשיבה עמוקה ומשותפת יותר בין עיצוב, פיתוח ופרודקט, כדי להתמקד בפתרון הבעיות הנכונות עבור המשתמשים.

פרק 04: המעצב וה-AI – אויב או חבר? כולם מדברים על איך ה-AI הולך להחליף מעצבים. אבל האמת? זה ממש לא הסיפור. בפרק הזה נדבר על למה הכלים האלה דווקא יכולים להפוך אותנו למעצבים טובים יותר, אם נדע איך להשתמש בהם נכון. נסביר למה אי אפשר פשוט להתעלם מ-AI, ולמה חשוב שכל מי שעובד בתחום העיצוב יסגל לעצמו אוריינטציה ל-AI. זה פרק על שינוי, על סקרנות, ועל איך נשארים רלוונטיים בעולם שהופך חכם יותר ויותר בכל יום.

אומרים שסבל אוהב חברים, ובניית תיק עבודות הוא סבל מיוחד שדורש מאמץ קבוצתי בכדי להגיע לקו הסיום. אז תמר, יחד עם יאנה שטיינברג ועדן גיל, בנו מעיין ׳קייטנת עיצוב׳ שבה הם בילו ימים ארוכים ביחד בכדי לבנות תיקי עבודות ולעבור את תהליך הגיוס כקבוצה. מפידבק מהיר ועד תמיכה נפשית, חיפוש עבודה קבוצתי יכול להיות ההבדל בין התפרקות נפשית והשגת המטרה.

היינו צריכים לעצור כמה פעמים. לפעמים כי הדמעות עלו ולפעמים כי פשוט היינו חייבים לנשום. זה גם היה הפרק הכי מבולגן שלנו, קפצנו בין נושאים כי לפעמים היה קשה להישאר באותו הנושא כשכולם שותקים או מנסים למצוא מה להגיד. זה גם היה הפרק הכי אמיץ, כי הגיעה אלינו אורחת מיוחדת החליטה לשתף אותנו בחוויה שלה מתוך דאגה אמיתית לאנשים אחרים שהיו במקומה ושעוד יכולים להיות. בפרק הזה ראיינו את שהם אליהו, בוגרת קורס עיצוב גרפי וחווית משתמש שגילתה שמכרו לה חלומות שהתנפצו במציאות. מההבטחה להשמה ועד לחוסר הפידבק או התאמת התכנים לתעשיה, שהם גילתה שמה שהבטיחו לה לא תאם לתמורה שקיבלה ולצערה זה היה רק הרבה אחרי שסיימה את הלימודים וזה כמעט שבר אותה. היא הגיעה אלינו כדי לספר את הסיפור שלה ולעזור למי שמתלבט ולא מצליח להבין לפעמים מה עומד מאחורי ההבטחות הנוצצות לשכר גבוה ולמשרה מובטחת. הבהרה: המטרה של הפרק היא לא לפגוע במוסד כזה או אחר, לא ציינו שמות ושמרנו בכוונה כל פרט מזהה. המטרה היא להציף את הנושאים האלה לתודעה, להזהיר ואולי אפילו לדרוש ממקומות שמוכרים חלומות להסתכל לתלמידים שלהם בעיניים, לקחת אחריות ולהשתפר. פרק מרגש, קשה וחשוב שאנחנו (וגם שהם) מקווים שיעזור למישהו לשאול את השאלות הנכונות ולא לעשות את אותן הטעויות.

כולנו מכירים את הרכיבים של קייס סטאדי: בעיה, פתרון, כמה מסכים, ואימפקט לקינוח. אבל הרבה פעמים סך החלקים לא מייצר משהו גדול יותר, חזק יותר, מובן יותר. הסיבה היא שביותר מידי מקרים אנחנו נותנים חשיבות לחלקי הפרויקט השונים, ולא שואלים את עצמנו שאלה בסיסית: מה הסיפור שאנחנו מנסים לספר? ברגע שנבין את הלב של הפרויקט, שאר החלקים יתחברו לסיפור ברור ומעניין שאנשים ירצו לקרוא.