מאז הקורונה העולם גילה שיש חיים מחוץ למשרד: במכה אחת כל המשרדים נסגרו, ובנינו כלי עבודה ומתודולוגיות תקשורת בכדי שנוכל להמשיך לעבוד מהבית. וגם היום, שנים אחרי, רוב החברות בישראל עובדות במודל היברידי. אך עד כמה שאנחנו נהנים לעבוד מהבית, אפשר ליפול למלכודות ולעשות את זה בצורה שפוגעת בבריאות, בפרודקטיביות, וביכולת להתקדם בקריירה.

בין אם מדובר במעצב בתחילת הדרך, ובין אם מעצבת בכירה עם שנים רבות של ניסיון, בשלב מסוים כולם יחוו את סינדרום המתחזה. זאת הרגשה משונה, שפתאום המוח שלנו שואל את עצמנו האם באמת מגיע לנו להיות פה, האם ההצלחות שלנו מגיעות לנו, ומתי בדיוק כל מי שמסביבנו יגלה שאנחנו מתחזים. החדשות הרעות הן שזאת תחושה בעייתית, שיכולה לפגוע בהתקדמות הקריירה. החדשות הטובות? אפשר לחיות עם זה, להתנהל מול זה, ואולי אפילו לפתור את זה.

בפרק הפודקאסט שוחחנו על השימוש בכלי Figma Make, ככלי לפרוטוטייפינג מהיר ובדיקות משתמשים. נסטיה גולובוצקי מצוות המוצר של אש הסבירה כיצד השתמשה בפיגמה מייק כדי לבנות אב־טיפוס לטופס מורכב שמחשב ערכים בזמן אמת – צורך שנבע מעבודה מול קהלים כמו רואי חשבון ובנקאים, שדורשים דיוק גבוה במספרים. הפרק התמקד בגישה פרקטית שמתחילה מהגדרה מדויקת של מה רוצים לבדוק, ממשיכה דרך ניסוח פרומפט חכם (בשילוב ChatGPT), ועוברת דרך עבודה ישירה עם פיגמה מייק כדי לדמות את ההתנהגות הנדרשת, גם אם העיצוב עדיין לא מושלם. נסטיה הדגישה את היתרון שבמהירות - אפשר לבנות אב־טיפוס פונקציונלי ולהשתמש בו לבדיקה מיידית, בלי להפעיל צוות פיתוח. בנוסף, היא שיתפה כיצד להשתמש באותו תהליך ובאותה שיחה עם ChatGPT גם ליצירת שאלון בדיקה, סיכום ראיונות משתמשים, ואפילו לאפיון פתרונות ראשוניים – מה שחוסך המון זמן וממקסם את הערך מכל שיחה עם משתמש. בשיחה נגענו גם בהתמודדות עם תקלות, בניית אב־טיפוס בשלבים, שמירה על גרסאות, והתובנה שה־AI הוא לא תחליף לאדם – אלא שותף שעוזר לבצע משימות חוזרות ומורכבות במהירות, תוך שמירה על שליטה אנושית ויצירתיות.

בעבודה, כמו באהבה, חייבת להיות התאמה בכדי לבנות מערכת יחסים מוצלחת. והתאמה היא הרבה מעבר לציפיות שכר: אופי החברה, סוג המוצר, תנאי העבודה, מבנה הדיווח. ישנם גורמים רבים שיכולים לקבוע האם זאת תהיה אהבה ארוכת טווח, או דייט שתרצו לברוח ממנו כמה שיותר מהר.

רילוקיישן זה לא רק יעד - זה מסע. בפרק החדש של רדיו באטן, עדי לוין מארחת את יהודית אשר - מעצבת מוצר ומייסדת הפודקאסט - לשיחה כנה על המעבר שלה לניו יורק: מהדחף להגשים חלום, דרך התהליך הזוגי של קבלת ההחלטה, ועד ההתמודדות עם הבירוקרטיה, התרבות החדשה והחיים כמהגרת. זה לא סיפור על מעבר קל, אלא על דרך שמורכבת מהתלבטויות, אמונה והמון הסתגלות.יהודית משתפת גם על תחושת השייכות שמתחילה להיבנות, על ההבדלים בצורת העבודה עם צוותים אמריקאיים - וגם על החשש מהשפה, שמתחלף לאט־לאט בהבנה שהחיבור האנושי חזק מהניסוח המושלם. בפרק תמצאו גם הצצה למעבר שלה לתחום הסייבר, לתהליך הקבלה לגוגל קלאוד, ולשיחה על חשיבות הסיפור שאנחנו מספרים על עצמנו בתוך שינוי גדול.

בפרק הזה נדבר על קבלת החלטות בעולם של אי ודאות, כשפידבקים, מגבלות ושינויים פתאומיים מאלצים אותנו לעצור, לחשב מסלול מחדש, ולעיתים גם לשנות כיוון. נשוחח על חשיבות העקרונות המקצועיים והפוקוס, על הכוח שיש בעבודת צוות ועל הדרכים לשמור על חדוות יצירה וחוסן מנטלי – גם כשהמציאות משתנה בקצב מסחרר. (משתתפות: נטע ויצטום ורותם צויקל)

בעולם המודרני שבו כל אדם הוא משפיען וכולם עסוקים בלספור לייקים ברשתות החברתיות, אנשים רבים מרגישים לחץ לא מוסבר ״לייצר תוכן״. אך בתוך המושג החמקמק הזה מסתתרת אומנות אמיתית שדורשת הבנה של הפורמט, התוכן, היתרונות, ולעיתים החסרונות של המסע הארוך שיצירת תוכן דורשת.

בין כל השאלות המקצועיות, בדיקה של תרגילי בית, הצגת תיק עבודות, ושאלות של ציפיות שכר, יגיעו גם שאלות קשות באמת. הרי להסביר למה בחרנו בכפתור מסוים או אייקון ספציפי זה קל, אבל להסביר מדוע אנחנו עוזבים את המשרה הנוכחית? כבר סיפור אחר. שאלות קשות עלולות להפיל כל מועמד, ולכן צריך להתכונן אליהן היטב.

סביבת העבודה המודרנית מאפשרת חופש גדול בהרבה משקיבלו הדורות הקודמים, ובאותו זמן דורשת הרבה יותר מהזמן והריכוז שלנו. פגישות בערב, הודעות עבודה שמופיעות על הטלפון האישי, וניסיון נואש לעלות לפגישות וידאו כשהילדים מטפסים עלינו ברקע - מה היא הדרך הנכונה לייצר איזון בריא בין החיים הפרטיים לחיים המקצועיים? ההשראה השבועית: https://www.amazon.com/Iconic-Photographic-Tribute-Apple-Innovation/dp/098858171X

שחר כהן הוא מנטור מוכר ומוערך בעולמות ה-NLP, עם ניסיון רב בליווי אישי ומקצועי. בפרק הזה הוא משתף אותנו ב־8 העקרונות החשובים שלדבריו הופכים פידבק לכלי משמעותי, מדויק ומקדם. זו הזדמנות ללמוד איך לתת משוב בצורה כנה, אפקטיבית ומכבדת, גם בסביבות עבודה מורכבות. פרק מומלץ במיוחד למי שמוביל, מלווה או פשוט רוצה לתקשר טוב יותר בצוות.

כשזה נוגע להצלחה בעבודה, ליכולת להתקדם, ולבריאות הנפשית, קשה להמעיט בחשיבות המנהל הישיר. חלקם טובים, חלקם פחות, אך לא משנה מה טיב מערכת היחסים שלכם עם המנהל או המנהלת, תמיד יש עלינו את החובה ״לנהל״ את המנהל שלנו, בכדי שנוכל להפיק את המיטב ולהתקדם בקריירה.

בפרק הזה נדבר על איך מבססים מערכת יחסים טובה ושיתוף פעולה בין UX לפיתוח, בתקופה שבה AI וטכנולוגיות חדשות מטשטשות את הגבולות בין שני התחומים.

פרק 41 אי אפשר ללמוד שפה שלמה בשיעור אחד, אז הנה חלק ב׳ של ג׳רגון מקצועי. ומי שפספס את חלק א׳ מוזמן לחזור לפרק 25 ולהשלים חומר, שיעזור לפענח חלק מהמילים מהפרק הנוכחי. ההשראה השבועית: https://www.smartless.com/episodes/episode/25dc43d0/stephen-graham

בין שולחנות העבודה המתכווננים, בין חדרי הישיבות הממותגים, בין מקררי הארטיקים והמטבחונים - מסתתר עולם חבוי ומסתורי של פוליטיקה ארגונית. הוא שקוף לחלוטין, אך כשמתחילים לזהות אותו אפשר לראות את הכוחות הסודיים שמניעים אנשים, משפיעים על החלטות, וקובעים סדרי עולם משרדיים.

רגע אחרי הראיון האחרון ורגע לפני קבלת החוזה, המעסיקים ירצו לבדוק מי האדם שמולם על ידי שיחה עם ממליצים. מה שמרגיש כמו צעד קליל לפרוטוקול עדיין יכול להיות מלכודת לא צפויה, במיוחד אם נעשה בחירת ממליצים לא טובה ולא נכין את הממליצים כראוי.

בפרק הזה שוחחנו על אחד הנושאים החשובים ביותר - הצמיחה האישית והמקצועית שלנו: למה חשוב לקחת על כך אחריות אישית מתוך בחירה, איך עושים את זה ברמה הפרקטית, ואיך כל זה מוביל לתחושת הצלחה, מסוגלות וסיפוק, (בהשתתפות: אור פינס ואפרת רגב)

תום אבן בנה לעצמו פאנל של סוכנים בצ׳אט, שכל אחד מהם מדמה קול אחר בצוות שלו – טכנולוגיה, פרודקט, מרקטינג ואסטרטגיה. הם תמיד זמינים, תמיד מגיבים בפרספקטיבה הייחודית שלהם, ויש גם סוכן מנחה שמוביל את הדיון ומוציא תובנות. דיברנו גם על מה קורה כשה-AI לא רק מייעץ – אלא גם מתחיל לבצע משימות בעצמו. בהמשך נפרסם גם את הפרומפטים ואת ההדגמות – כדי שתוכלו לנסות את זה בעצמכם.

מה עדיף להיות – שכיר או פרילנסר? בפרק החדש של ג'וניורקס הפכנו את הדילמה לשעשועון! עם בר רחמים בצד הפרילנס, וצורי בצד השכיר – שאלות טריוויה, שכנועים ודרמה מקצועית במיטבה טיקטים מול חשבוניות. פגישות 1:1 מול לקוחות עצמאיים. מי ינצח? מי יתבלבל? ומי יישאר בלי הטבות סוציאליות? מוזמנים להאזין ולצחוק, וכתבו לנו באיזה צד אתם

בפרק החדש של רדיו באטן, עדי לוין מארחת את איילה נרושביץ', ששימשה בשבע השנים האחרונות כ-Director of Product Design ב Monday ויצאה לאחרונה לדרך עצמאית. הפרק עוסק בפיתוח דרגות מקצועיות (levels) במחלקת העיצוב של Monday כחלק מתהליך צמיחה ארגונית. איילה משתפת בתהליך שבאמצעותו החברה יצרה מסלול ברור להתקדמות בתוך תפקידים, כולל שינוי תחומי עיסוק תוך שמירה על אותו לבל - במטרה לשמור על עניין, מוטיבציה וצמיחה אישית. הצורך בדרגות במחלקות העיצוב והמוצר הגיע ממחלקת הפיתוח. המודל שנבנה שם שימש כהשראה, והושקף גם למחלקות נוספות, מתוך מטרה לייצר שפה מקצועית אחידה ואיזון בין תפקידים בצוותים משולבים (מוצר, עיצוב, פיתוח). איילה מדברת על האיזון החשוב הזה, במיוחד כשיש פער בין דרגות שונות בצוות - מצב שדורש לעיתים תמיכה כדי לשמור על תהליך עבודה בריא. הפרק עוסק גם בשאלה האם מעצבים מתחילים עלולים להוביל לתוצאה פחות טובה במוצר? התשובה של איילה מעודדת: לא בהכרח. מעצבים בתחילת הדרך מביאים איתם רעיונות חדשים, רעננות ויצירתיות. לצורך הגדרת הדרגות בעיצוב, נעשה שימוש בשיטת PDP-Professional Development Plan, שהותאמה למעצבים מתוך המודל הקיים בפיתוח והיא כוללת קריטריונים כמו: יכולות מקצועיות (UX/UI), עבודה עם פידבק, שיתופי פעולה, הובלת פרויקטים והשפעה על תרבות הצוות. בכל לבל יש אתגרים אחרים - בתחילת הדרך, למשל, קשה יותר לקבל פידבק או להוביל פרויקטים מקצה לקצה. כדי להתקדם, Monday יצרו טבלה המציגה מהם הכישורים או ההתנהגויות הנדרשות בכל דרגה, כולל תחומים כמו הבנת מטריקות עסקיות ולקיחת יוזמה. וגם - איך יוזמה נתפסת בארגון לפני קבלת הטייטל? איילה מסבירה שבתחומי הסופט סקילס דווקא מעודדים לקחת יוזמה עוד לפני קבלת האחריות הפורמלית, בליווי מתאים. פרק מרתק ומומלץ מאוד למובילי צוותים, למעצבים.ות מתחילים (ולא רק) שרוצים.ות להבין איך נראית התקדמות מבפנים, ולמי שחוקר את הקשר בין עיצוב לתרבות ארגונית. עריכה: מרינה ברודסקי האזנה נעימה 🎧

כשאנחנו מדמיינים מותגים אנחנו לרוב חושבים על נייק, קוקה קולה, אפל. לפעמים אפשר להרחיב את המחשבה גם על בני אדם - טיילור סוויפט, ליידי גאגא, דונלד טראמפ. לכל אחד מאפיינים משלו, אופי משלו, ודרך שונה שאנחנו מרגישים כלפי אותו ברנד. ואומנם אנחנו לא כוכבי רוק או מותג בינלאומי, אבל גם לנו כאנשי מקצוע יש צורך בבניית מותג, שתעזור לתקשר לעולם מי אנחנו, במה אנחנו טובים, ואיך להרגיש כלפינו.