בפרק הזה אני מארח את תומר פיליין לשיחה עמוקה על קופירייטינג, מיתוג ופרסונה בעולם שבו AI הפך לשחקן מרכזי. תומר משתף מניסיונו בעבודה עם מותגים גדולים ומסביר למה Content Writing הפך לקומודיטי, ואיפה מתחילה באמת כתיבה קריאייטיבית - במקום שבו אסטרטגיה, תחושת בטן ואמת מוצרית נפגשות. דיברנו על Truthtelling מול סטוריטלינג, על למה אי אפשר לזייף קול מותג, ואיך סיפור חזק לא יושב בפיצ'רים אלא בשינוי שהמותג מביא לחיי הלקוח. בהמשך צללנו לבניית פרסונה עגולה דרך המטאפורה של קונסולת דיג'יי - משחק חכם בווליום של תכונות שונות לפי הקשר, מסע רגשי וסיטואציה. שוחחנו על מיקרוקופי כניהול מערכת יחסים ארוכת טווח, על מחקר שטח אמיתי שמתחיל באנשים ולא בבריפים, ועל המקום המדויק של בינה מלאכותית בתהליך. המסקנה ברורה - AI עובד הכי טוב כמגבר, רק אחרי שבני אדם הגדירו כוונה, רגישות ואמת. אחרת, גם התוכן הכי מהיר ויעיל נשאר גנרי, ריק ובעיקר שוכח שיש בני אדם בצד השני.

בפרק הזה של רדיו באטן, עדי לוין מארחת את אן שרייבר לשיחה על הובלת עיצוב בארגונים טכנולוגיים ומה באמת נדרש כדי לבנות תרבות עיצובית שמייצרת שינוי. אן משתפת על המעבר לפאלו אלטו ועל האתגר של שינוי תרבות עיצוב בתוך ארגון, ומדגישה שעיצוב עם השפעה אמיתית חייב להתחבר לביזנס, ליעדים ולמפת הדרכים - ולא להישאר רק בשכבת האסתטיקה. בפרק הן צוללות לכמה נושאים מרכזיים: איך בונים אמון ושיתוף פעולה שמאפשרים לעיצוב להוביל למה עיצוב צריך להיכנס מוקדם, עוד לפני שה PRD נסגר איך מפשטים חוויות במערכות B2B מורכבות, במיוחד בעולמות AI מה הופך צוות עיצוב לחזק לאורך זמן, מעבר לכישרון אישי עריכה: מרינה ברודסקי האזנה נעימה 🎧 בחסות Triolla

תמיד נראה שאין זמן למחקר, אבל כשבודקים לעומק מגלים שהקושי הוא אחר לגמרי. דיברנו עם שירה על למה מעט מחקר עדיף על בלי מחקר בכלל, איך מניעים אותו בארגונים קטנים וגדולים ומתגברים על חסמים אישיים וארגוניים בדרך לקבלת החלטה מבוססת יותר.

לאורך פרקים רבים חלקנו עצות וסיפורים שמבוססים על הניסיון הארוך שלנו בתעשייה, אך השבוע אנחנו מתרכזים בסיפור טרי ועדכני: המסע של תמר למצוא עבודה לאורך חצי השנה האחרונה. תמר, שעזבה את העבודה בתחילת חופשת הלידה, מספרת בפרטים את הרגעים הקשים, המשמחים, והמשונים. היא חולקת מספרים, סטטיסטיקות, ואינספור טיפים איך לצלוח תהליך ראיונות בשלהי 2025. הרשמה לאירוע WDYT: https://subscribepage.io/wdyt-designers תמצאו אותנו גם ביוטיוב: https://www.youtube.com/@TheGoodInterviewPodcast

פרק 65 לאורך מספר פרקים חלקנו עצות וטריקים לבניית פורטפוליו מעולה, במטרה לעזור למעצבים לבנות תיק עבודות שפותח דלתות. אך זוהי שיחה חד כיוונית, שבה אין לנו חלק אקטיבי בתהליך העבודה. אז השבוע חשבנו לנסות משהו שונה: בפעם בראשונה בוידאו מלא, אנחנו מסתכלים על תיקי עבודות של מאזינים, חולקים פידבקים, ונותנים עצות ספציפיות לשיפור תיק העבודות.

מעצבים לא רק מעצבים את הממשק, אלא גם את האופן שבו AI נכנס למוצר וליום יום של הצוות. בפרק מעצבים בעידן ה AI - פחות פיקסלים, יותר השפעה, יהודית אשר מארחת את דניאל בוארון, מעצב מוצר ב Remitly ומייסד כנס Design AI, לשיחה על איך תפקיד המעצבים הולך ומשתנה בעידן ה AI. הם מדברים על העבודה עם כלים כמו Claude, Cursor ופיגמה AI, על הגבול המטושטש בין עיצוב, פרודקט ופיתוח, ועל השאלה הגדולה: אם AI יודע לייצר וריאציות, קוד ותובנות מתוך דאטה - מה נשאר בידיים של המעצבים? מתוך השיחה עולה תשובה מחזקת וברורה: היצירתיות, החשיבה המערכתית, ההבנה האנושית של ההקשר והיכולת לשאול את השאלות הנכונות. AI הוא מאיץ, לא מחליף. אם אתם מעצבים ומעצבות שמנסים להבין איך התפקיד שלכם משתנה בעידן ה AI, ואיך אפשר להשתמש בו כדי להרחיב את ההשפעה שלכם במקום לצמצם אותה, הפרק הזה לגמרי בשבילכם. 🎧✨ עריכה: מרינה ברודסקי האזנה נעימה 🎧 בחסות Triolla

עיצוב טוב, ומעצבים טובים, חייבים פידבק. הדרך היחידה להשתפר ולייצר תוצרים טובים יותר היא על ידי קבלת ביקורת מאנשי מקצוע, מנהלים, ואפילו משתמשים. אז מדוע כל כך קשה לנו לקבל את הביקורת שמוצעת לנו? בכדי שפידבק יהיה יעיל צריך ללמוד גם כיצד להעניק אותו, וגם כיצד קבל אותו.

בפרק הזה אני מארח את ערן זהבי, אנחנו צוללים לעולם של עיצוב אמפטי - כזה שלא מסתפק ב”פונקציונלי” אלא מחפש לייצר חיבור רגשי אמיתי. דרך הסיפור של ׳אליקיו׳, רובוט חבר לגיל השלישי - ערן מספר איך מעצבים חוויה למשתמשים שחווים בדידות, פחד מטכנולוגיה ומגבלות פיזיות, כשאין לנו כמעט מסך לעבוד איתו. במקום עיצוב ממשק קלאסי, הוא מתאר איך בונים שפה שלמה רק מתנועה, סאונד ואור: החל מהנהון קטן שמסמן “אני איתך”, דרך נשימות מודרכות שמסייעות להרגעה, ועד רגעים מרגשים שבהם המשתמשים ממש מפתחים קשר רגשי לרובוט פלסטיק. מתוך הניסיון שלו כמעצב שעבר כמעט כל טייטל אפשרי, ערן מדבר על ורסטיליות, סקרנות אינסופית, ועל איך האישיות והתשוקה של המעצב מחלחלים לתוך המוצר. אנחנו מדברים על ההבנה שהמגבלות של המשתמש, של המדיום, של הטכנולוגיה - דווקא יוצרות מיקוד ויצירתיות.

בפרק הזה נצלול אל מלאכת בניית דיזיין סיסטמס: איך יוצרים מערכת שגדלה ומתפתחת לצד המוצר, איך מתחזקים אותה לאורך זמן, ועל עתיד הדיזיין סיסטמס בעולם מונחה AI. (משתתפות: יעל רז ואילת ראובני)

השוק המודרני יכול להיות מאוד מבלבל: מצד אחד אנחנו נדרשים לבנות מומחיות עמוקה בנושא ספציפי, שאותו נוכל להוביל ולהנהיג בצוות. מצד שני אנחנו מצופים לדעת הכל מהכל, ממחקר ואנליזה ועד פרוטוטייפינג ואיור. בסופו של דבר הזמן שלנו מוגבל, ואנחנו נדרשים להחליט האם אנחנו רוצים לעמיק את הידע באיזור מסוים, או להתרחב וללמוד מעט על כמה שיותר נושאים.

אנחנו מעריכים את האקדמיות לעיצוב, יש שם אנשים נהדרים ומבריקים שמשקיעים את הלב והנשמה כדי לעזור לאחרים להתפתח ולהתאהב בעיצוב (גם אם הם לא תמיד מקבלים תמורה מתאימה להשקעה שלהם). יש סיבה שרוב החברות בישראל מעדיפות לגייס בוגרי תקשורת חזותית וגם אנחנו מסכימים שהדרך הנכונה עוברת באקדמיה (בדרך כלל). אבל זה לא אומר שהאקדמית בישראל מושלמות. יש כמה דברים שמפריעים לנו ואנחנו חושבים שהגיע הזמן לדבר עליהם. אנחנו מקווים שזה יגיע לאוזניים הנכונות ויעזור לתקן את מה שצריך לתקן. בין השאר דיברנו על: האם באמת צריך תואר בעיצוב כדי להתקבל לתעשייה ולמה יש חברות שמעדיפות לגייס בוגרי אקדמיה בלבד לתפקידי ג׳וניור? מה ההבדלים בין ללמוד לתואר ולקחת קורס? למה מפריע לנו שהאקדמיות המובילות משחקות משחק כפול ומציעות גם תארים וגם קורסים ולמה זה פוגע בתלמידים שלנו ובתעשייה? מה הסיפור עם התארים החדשים שמשלבים בצורה לא הגיונית בין כמה מקצועות ? ולמה צריך להיזהר מזה (לדעתנו). מה הבעיה עם הפידבק שסטודנטים מקבלים באקדמיה ולמה פידבק שנעשה בצורה לא נכונה יכול לגרום? איך אפשר לטפל בתופעה הזאת? טיפים לאקדמיה: איך נותנים פידבק נכון ומה לדעתנו נכון להכניס כבר לתוכניות הלימוד בשנה הבאה.

אחת מאבני הבניין של כל מוצר, שיכולה להביא להצלחה מסחררת וגם לנטישה מסעירה, היא ארכיטקטורת מידע. כשחוקרים אותה, מגלים איך משתמשים באמת תופסים את המוצר, ולמה יש עמודים שאף אחד לא מגיע אליהם. גלי אנגלמאייר תספר לנו איך הצליחה להעלות ביקור בעמודים ב 400%, ועל כל מה שצריך לקחת בחשבון כשמחליטים לתכנן מחדש את ה- nav bar של המערכת.

פרק 62 למרות שאמא לרוב צודקת, ישנה עצה אחת שכדאי לקחת בעירבון מוגבל: תמיד תשאר מי שאתה. באיזושהי רמה זה נכון, אך לכולנו יש מספר גרסאות של מי שאנחנו. הרי מי שאנחנו עם חברי ילדות הוא לא אותו אדם שמגיע לעבודה ומציג הצעות עיצוב. וזאת המשמעות של קוד סוויצ׳ינג - היכולת שלנו להתאים את עצמנו וצורת התקשורת שלנו בהתאם לחדר בו אנחנו נמצאים.

בפרק הזה אני מארח את ענבר עדות, מעצבת רב-תחומית שחיה על התפר בין חוויות פיזיות, ועיצוב דיגיטלי ומראה איך אפשר לחבר בינה מלאכותית לתהליך העבודה של מעצבים בלי לאבד את הניצוץ האנושי. אנחנו מדברים על המוח האנושי כמנוע היצירתי שמביא את ההברקות, ההשראה, תחושת הבטן והניואנסים מהעולם האמיתי. ועל ה-AI כ"סיידקיק" עם אנרגיה אינסופית שמבצע, ממיין, מסכם, עושה מחקרי מתחרים, מדייק ניסוחים ומקצר שלבים שלמים בתהליכי UX, דיזיין ספרינט ומיתוג. במקום לפחד ש AI יחליף מעצבים, ענבר מציגה גישה אבולוציונית: אנחנו הופכים ל"מעצבי־על" כשאנחנו מבינים מה אנחנו שומרים אצלנו (השראה, קונספט, שפה ויזואלית, ברנד פרסונליטי) ומה מוציאים החוצה ל AI כעבודה שחורה. דרך קייס סטאדי אנחנו צוללים לפרקטיקה: ענבר משתפת איך היא בונה תהליך היברידי - לוח ופתקיות, פגישות צוות וסיעור מוחות מצד אחד, ומצד שני עבודה חכמה עם כלים כמו ChatGPT, Midjourney, Runway ו-Kling כדי לתרגם חלומות, השראות וזיקי יצירתיות לדמויות, עולמות ויזואליים וחומרים שיווקיים. בסוף הפרק יוצאת תמונה מאוד ברורה: אין תחליף למוח האנושי, אבל למי שמוכן לשתף פעולה עם AI - מחכה קפיצה מקצועית ואישית מטורפת.

בשנים האחרונות צמחה לה תעשייה של מנטורים שמלווים (בתשלום או בהתנדבות) מעצבים שתהליכי קבלה למשרות, שיפור קורות החיים ושיפור תיק העבודות. התפקיד ראוי ויכול מאוד לעזור להשיג מטרות מקצועיות אבל לצד היתרונות יש לא מעט חסרונות שיכולות לפגוע מאוד במעצבים שעושים את הצעדים הראשונים שלהם (אבל לא רק בהם). לפרק הזה הזמנו את מיכל ברזילי-מימרן מנכ״לית Diviners שמתמחה בגיוס מעצבי פרודקט לרוב חברות המוצר המובילות בישראל כדי להבין לעומק את תעשיית המנטורים בישראל ולעזור לכם להבין מתי אתם צריכים מנטור ואיך בוחרים מנטורים מתאימים. דיברנו על המנטורים בישראל, על תהליך הגיוס ועל הקשיים שיש לגוניורים בתעשייה. מיכל לא הסתפקה בנושא המנטורים ונתנה המון עצות על תהליכי הגיוס, מבחני הבית והראיונות ושיתפה אותנו בניסיון המעמיק שלה בתחום. בין השאר דיברנו על: מצב תעשיית המנטורים שצצה בישראל. איך אנחנו מגדירים מנטור/ית ומתי כדאי לקחת אותם? האם מי שסיימת לימודים צריך לקחת מנטור? האם זו לא האחריות של המרצים שלו מהלימודים לדאוג שיהיה לו תיק עבודות מרשים ונכון? מה הופך מנטור/ית לטובים? איך בוחרים נכונה וממה כדאי להיזהר? כמה כסף/או זמן תהליך ליווי של מנטור/ית צריך לקחת? מה גורם למיכל לרדוף אחרי מועמד ומאיזה מועמדים היא תעדיף להתרחק. עצות סופר שימושיות לתהליכי קבלה וראיונות שרק מגייסת מנוסה יכולה לתת.

אחרי שבועות של הכנה סוף סוף זה קרה: הקלטה של פרק חי מול קהל במשרדים של גונג! בנוסף לשיחות על סטטיסטיקות האזנה ושעשועון נושא פרסים, התארחו בפרק ליאור פרנקל, דלית הלדנברג, וליאור יאיר, שתרמו מהניסיון שלהם על נושאים מגוונים מAI ועד תכנון קריירה.

רן אביב, ארט דירקטור שמדבר על הניסיון העשיר שלו והשיטות היצירתיות שבהן הוא משתמש בכלי בינה גנרטיבית בעבודה שלו. הוא משתף איך הוא משלב אפליקציות כמו Midjourney, Sora ו־Stable Diffusion, יחד עם מודלי שפה כמו ChatGPT, כדי ליצור במהירות קונספטים, רקעים ונכסים לפרויקטים אמנותיים ומשחקיים. רן מדגיש את החשיבות של שמירה על חתימה אמנותית ייחודית גם כשהוא משתמש בכלים עם סגנון מובנה, ומספר על תהליך העבודה שלו. כולל שימוש בפלטפורמות אוטומציה להאצת יצירה ובדיקות תוכן. כל זה כחלק מהמטרה שלו להישאר תמיד בחזית, ולשלב את טכנולוגיות ה־AI החדשות בעולם היצירה והעיצוב. דוגמאות לעבודות של רן אפשר למצוא באתר שלו https://ranaviv.com/ לינקים לכלים שהזכרנו https://openai.com/sora/ https://openai.com/index/dall-e-2/ https://www.midjourney.com/ https://stablediffusionweb.com/ https://www.comfy.org/ https://pika.art/ https://fal.ai/ https://replicate.com/ https://suno.com/ https://nanobanana.ai/ https://www.vo3ai.com/ https://n8n.io/ https://www.weavy.ai/ קורס דיגיטלי חינמי של מתי מריאנסקי ׳ממילה לתמונה׳ https://youtube.com/playlist?list=PLgSyvmjqGGWLEhAPqcHdt5W6jv6UFSZcl&si=xsiTaIUgul1RJH7j

בעולם שבו רובינו מעבירים חלק משבוע העבודה בבית, ומספר דו ספרתי של שעות בפגישות זום, זה לא פלא שגם הרבה ראיונות עבודה עברו לסביבה דיגיטלית. כן, זה נוח יותר, וכבר לא צריך לקחת יום חופש לכל שיחה עם מנהל מגייס, אך ראיון זום גם מביא איתו הרבה חסרונות שדורשים מאיתנו גישה קצת שונה בכדי לצלוח את הראיון הדיגיטלי.

ללא תיק עבודות אי אפשר להתחיל להתראיין בתעשייה. הוא הכרטיס כניסה שלנו לתהליך ויקבע לא רק אם נעבור את שלב הסינון הראשוני אלא גם איך יראה שאר התהליך. בפרק הזה התעמקנו בשאלות קשות וניסינו לעזור למועמדים, גוניורים וסיניורים, להבין לעומק איך מגייסים מסתכלים על תיקי העבודות שלהם ומה באמת יכול לתת לכם יתרון תחרותי על מועמדים אחרים. ריכזנו מה שאתם באמת צריכים כדי לתכנן נכון את תיק העבודות שלכם ועברנו על תיקי עבודות מוצלחים של גוניורים שנמצאים בדיוק בשלב שבו אתם נמצאים. בין השאר דיברנו על: מה בכלל המטרה של תיק העבודות ולמה אתם צריכים להסתכל עליו כמו כל מוצר שאתם מתכננים ומעצבים? איך מגייסים מסתכלים על תיק העבודות שלכם? ומה גורם להם לסגור אותו מיד או לרצות לפנות אליכם?. מה באמת חייב להיות בתיק העבודות? איך להפריד בין עיקר לטפל. היה לנו ויכוח סוער על איך ואיפה צריך לבנות את תיק העבודות איך תיק העבודות יכול להעניק לכם יתרון מול המועמדים האחרים?

בעולם שבו בינה מלאכותית הופכת לחלק בלתי נפרד מהעבודה שלנו, חברות כמו אלמנטור כבר חיות את העתיד ומראות איך AI משנה מהיסוד את תהליכי הפיתוח, העיצוב והחשיבה על מוצר. בפרק הזה נקבל הצצה אל מאחורי הקלעים של הצוותים שכבר עובדים עם מודלים, אסיסטנטים ו־LLMs, ונבין איך בונים אמון, מגדירים חוקים חדשים, ונותנים למשתמשים להרגיש שהם עדיין בשליטה גם כשהמכונה עושה את רוב העבודה. מעבר לטכנולוגיה עצמה, נדבר על המיינדסט החדש שנדרש כדי לבנות מוצרי AI - איך נראים היום בריפים, איטרציות, ואפילו פגישות קיק־אוף בעולם שבו הכול קורה במקביל ומהר. מה קורה כשמעצבים, פרודקט ומפתחים רצים יחד באותו קצב? ומה אפשר ללמוד מזה על העתיד של כולנו, כש-AI כבר לא “תוסף” אלא חלק בלתי נפרד מה־workflow.