רן אביב, ארט דירקטור שמדבר על הניסיון העשיר שלו והשיטות היצירתיות שבהן הוא משתמש בכלי בינה גנרטיבית בעבודה שלו. הוא משתף איך הוא משלב אפליקציות כמו Midjourney, Sora ו־Stable Diffusion, יחד עם מודלי שפה כמו ChatGPT, כדי ליצור במהירות קונספטים, רקעים ונכסים לפרויקטים אמנותיים ומשחקיים. רן מדגיש את החשיבות של שמירה על חתימה אמנותית ייחודית גם כשהוא משתמש בכלים עם סגנון מובנה, ומספר על תהליך העבודה שלו. כולל שימוש בפלטפורמות אוטומציה להאצת יצירה ובדיקות תוכן. כל זה כחלק מהמטרה שלו להישאר תמיד בחזית, ולשלב את טכנולוגיות ה־AI החדשות בעולם היצירה והעיצוב. דוגמאות לעבודות של רן אפשר למצוא באתר שלו https://ranaviv.com/ לינקים לכלים שהזכרנו https://openai.com/sora/ https://openai.com/index/dall-e-2/ https://www.midjourney.com/ https://stablediffusionweb.com/ https://www.comfy.org/ https://pika.art/ https://fal.ai/ https://replicate.com/ https://suno.com/ https://nanobanana.ai/ https://www.vo3ai.com/ https://n8n.io/ https://www.weavy.ai/ קורס דיגיטלי חינמי של מתי מריאנסקי ׳ממילה לתמונה׳ https://youtube.com/playlist?list=PLgSyvmjqGGWLEhAPqcHdt5W6jv6UFSZcl&si=xsiTaIUgul1RJH7j

ללא תיק עבודות אי אפשר להתחיל להתראיין בתעשייה. הוא הכרטיס כניסה שלנו לתהליך ויקבע לא רק אם נעבור את שלב הסינון הראשוני אלא גם איך יראה שאר התהליך. בפרק הזה התעמקנו בשאלות קשות וניסינו לעזור למועמדים, גוניורים וסיניורים, להבין לעומק איך מגייסים מסתכלים על תיקי העבודות שלהם ומה באמת יכול לתת לכם יתרון תחרותי על מועמדים אחרים. ריכזנו מה שאתם באמת צריכים כדי לתכנן נכון את תיק העבודות שלכם ועברנו על תיקי עבודות מוצלחים של גוניורים שנמצאים בדיוק בשלב שבו אתם נמצאים. בין השאר דיברנו על: מה בכלל המטרה של תיק העבודות ולמה אתם צריכים להסתכל עליו כמו כל מוצר שאתם מתכננים ומעצבים? איך מגייסים מסתכלים על תיק העבודות שלכם? ומה גורם להם לסגור אותו מיד או לרצות לפנות אליכם?. מה באמת חייב להיות בתיק העבודות? איך להפריד בין עיקר לטפל. היה לנו ויכוח סוער על איך ואיפה צריך לבנות את תיק העבודות איך תיק העבודות יכול להעניק לכם יתרון מול המועמדים האחרים?

בעולם שבו בינה מלאכותית הופכת לחלק בלתי נפרד מהעבודה שלנו, חברות כמו אלמנטור כבר חיות את העתיד ומראות איך AI משנה מהיסוד את תהליכי הפיתוח, העיצוב והחשיבה על מוצר. בפרק הזה נקבל הצצה אל מאחורי הקלעים של הצוותים שכבר עובדים עם מודלים, אסיסטנטים ו־LLMs, ונבין איך בונים אמון, מגדירים חוקים חדשים, ונותנים למשתמשים להרגיש שהם עדיין בשליטה גם כשהמכונה עושה את רוב העבודה. מעבר לטכנולוגיה עצמה, נדבר על המיינדסט החדש שנדרש כדי לבנות מוצרי AI - איך נראים היום בריפים, איטרציות, ואפילו פגישות קיק־אוף בעולם שבו הכול קורה במקביל ומהר. מה קורה כשמעצבים, פרודקט ומפתחים רצים יחד באותו קצב? ומה אפשר ללמוד מזה על העתיד של כולנו, כש-AI כבר לא “תוסף” אלא חלק בלתי נפרד מה־workflow.

בפרק הזה אני מארח את יוסי גוואטה, ואנחנו עוברים יחד שלב־אחר־שלב על איך לחבר דיזיין סיסטם מפיגמה לקרסר. נדבר בצורה פשוטה וברורה על כל מה שצריך לדעת – מההכנה בפיגמה, דרך החיבור עצמו, ועד איך לבדוק שהכול עובד חלק. המטרה שלנו היא שתוכלו לעשות את זה בעצמכם בקלות, בלי תסכולים ובלי קיצורי דרך מעורפלים. אם רציתם להבין סוף סוף איך סוגרים את הפער בין עיצוב לקוד – זה בדיוק המקום להתחיל ממנו. הדרכה בוידאו + מסמך שמסביר ומדגים את התהליך אפשר למצוא כאן: https://tinyurl.com/ra5zhudh

בפרק בועט במיוחד אני מארח את דניאל בוארון לשיחה סופר-פרקטית על הגבולות שנמחקים בין דיזיין לפרודקט והפיתוח. דיברנו על איך לעבוד “עמוק ולא רחב” עם כלים כמו Figma Make, Cursor ו-FigJam , למה MCP הוא ה-API של עידן ה-AI, ואיך בונים Pipeline של אוטומציות שמחבר ג’ירה, סלאק, פיגמה וגיטהאב – עד Pull Requests שמעצבים פותחים בעצמם. דניאל משתף טקטיקות לוייב קודינג מבוססות דיזיין סיסטם, שימוש בטמפלטים לטסטים מהירים, ו-Human-in-the-Loop שמבטיח דיוק בלי לאבד מהירות. נשמע גם קייסים מהשטח שמראים איך צוותים לא-עיצוביים מייצרים פרוטוטייפים שעוברים ולידציה אמיתית. אם מעניין אתכם לשדרג את תהליך העבודה, לדבר “קוד” בלי לוותר על חוש העיצוב, ולהפוך למעצבים שמובילים החלטות—זה הפרק בשבילכם.

פרוטוטייפים מהירים שנבנו על ידי מעצבים ומנהלי מוצר בכלי וייב-קודינג ו־AI שימשו לוולידציה בלבד - ולבסוף נזרקו לפח כי לא השתלבו עם הקוד הקיים. Myop משנה את כללי המשחק: המערכת עוטפת אלפי שורות קוד שנוצרו בכלי חיצוני והופכת אותן ל־3 שורות שמתחברות ישירות לפרודקשן. כך אפשר להריץ ניסויים, לשנות קומפוננטות ולהוציא פיצ'רים חדשים תוך שעות או ימים, במקום שבועות וחודשים. אבל זה לא נגמר כאן. החזון של קרן הוא עולם שבו מעצבים ומנהלי מוצר מקבלים אייג’נסי אמיתי: הם בונים את חוויית המשתמש ישירות בפרודקשן, מריצים A/B, ומבצעים התאמות בזמן אמת, בעוד המפתחים מתמקדים בלוגיקות העסקיות המורכבות והייחודיות. התוצאה: קצבי פיתוח מהירים, מוצר גמיש יותר, והזדמנות אמיתית לסגור את הלופ בין רעיון לאימפקט עסקי.

בפרק הפודקאסט שוחחנו על השימוש בכלי Figma Make, ככלי לפרוטוטייפינג מהיר ובדיקות משתמשים. נסטיה גולובוצקי מצוות המוצר של אש הסבירה כיצד השתמשה בפיגמה מייק כדי לבנות אב־טיפוס לטופס מורכב שמחשב ערכים בזמן אמת – צורך שנבע מעבודה מול קהלים כמו רואי חשבון ובנקאים, שדורשים דיוק גבוה במספרים. הפרק התמקד בגישה פרקטית שמתחילה מהגדרה מדויקת של מה רוצים לבדוק, ממשיכה דרך ניסוח פרומפט חכם (בשילוב ChatGPT), ועוברת דרך עבודה ישירה עם פיגמה מייק כדי לדמות את ההתנהגות הנדרשת, גם אם העיצוב עדיין לא מושלם. נסטיה הדגישה את היתרון שבמהירות - אפשר לבנות אב־טיפוס פונקציונלי ולהשתמש בו לבדיקה מיידית, בלי להפעיל צוות פיתוח. בנוסף, היא שיתפה כיצד להשתמש באותו תהליך ובאותה שיחה עם ChatGPT גם ליצירת שאלון בדיקה, סיכום ראיונות משתמשים, ואפילו לאפיון פתרונות ראשוניים – מה שחוסך המון זמן וממקסם את הערך מכל שיחה עם משתמש. בשיחה נגענו גם בהתמודדות עם תקלות, בניית אב־טיפוס בשלבים, שמירה על גרסאות, והתובנה שה־AI הוא לא תחליף לאדם – אלא שותף שעוזר לבצע משימות חוזרות ומורכבות במהירות, תוך שמירה על שליטה אנושית ויצירתיות.

תום אבן בנה לעצמו פאנל של סוכנים בצ׳אט, שכל אחד מהם מדמה קול אחר בצוות שלו – טכנולוגיה, פרודקט, מרקטינג ואסטרטגיה. הם תמיד זמינים, תמיד מגיבים בפרספקטיבה הייחודית שלהם, ויש גם סוכן מנחה שמוביל את הדיון ומוציא תובנות. דיברנו גם על מה קורה כשה-AI לא רק מייעץ – אלא גם מתחיל לבצע משימות בעצמו. בהמשך נפרסם גם את הפרומפטים ואת ההדגמות – כדי שתוכלו לנסות את זה בעצמכם.

היה כיף להשתתף בפאנל מסכם במפגש של קהילת Design Systems Israel שהתקיים במשרדי Melio ✨ רותם דקל שאירגנה את המיטאפ פתחה את האירוע בהרצאה מעוררת השראה על נגישות בדיזיין סיסטם – נושא קריטי שכדאי לכל צוות עיצוב לקחת בחשבון. https://www.youtube.com/watch?v=WGtMcJAPKrs אחריה שמענו את מיכל כהן עם הרצאה מרתקת על כלי בינה מלאכותית שיכולים לעזור לנו ולייעל את העבודה בבניית דיזיין סיסטם. https://www.youtube.com/watch?v=2TrM8oPWGjU ולבסוף, פאנל סופר מעניין בהנחיית ארז רזניקוב, שבו דיברנו על אתגרים, פתרונות וחזון לעתיד. תודה רבה לשותפים לפאנל 🫶 📌 למי שרוצה להמשיך וללמוד על דיזיין סיסטמס – מוזמנים להיכנס לאתר שמרכז ידע בנושא DesignSystem.co.il תמצאו שם תשובות לשאלות נפוצות, קישורים לכלים שמייעלים את העבודה, ואפילו סדנה מוקלטת לצפייה חופשית שתלמד אתכם לבנות דיזיין סיסטם בפיגמה – שלב אחרי שלב. מוזמנים לשאול בתגובות כל שאלה שעדיין לא קיבלה מענה, או לשתף כלים שחייבים להיכנס לרשימה – נשמח ללמוד מכם!

בפרקים הקודמים דיברנו על ווייב קודינג – גישה זורמת ואינטואיטיבית שבה העבודה עם קוד מרגישה כמו שיחה עם שותף חכם. היום אנחנו לוקחים את זה צעד קדימה, עם סיפור שממחיש איך הגבולות בין עיצוב לפיתוח ממשיכים להיטשטש. בפרק הזה אני מדבר עם ליטל, מעצבת מוצר שלא מזמן עשתה צעד לא שגרתי: היא זנחה את פיגמה, כי היא גילתה שדווקא בתוך הקוד, דרך קרסר, היא מצליחה להשפיע יותר, להבין לעומק, ולעבוד באמת יחד עם הפיתוח. היא כותבת שאלות, מבינה בעיות, מציעה פתרונות – והכול קורה בתוך הסביבה של המתכנתים. והתוצאה? שיתוף הפעולה בין עיצוב לפיתוח קפץ לרמה חדשה. פחות תרגומים, פחות חיכוכים – יותר הבנה משותפת. דרך הסיפור שלה נדבר על מה זה באמת קוד בווייב, איך נראה שיתוף פעולה בעידן של בינה פועלת, ולמה אולי הגיע הזמן שגם מעצבים יהיו חלק מתוך הקוד – לא רק סביבו.

הפעם אני מארחת את צחי דינר – איש קריאייטיב, יזם, מרצה, ראש המחלקה לתקשורת חזותית לשעבר ב-HIT, ומי שהוביל השקות של עשרות מוצרים דיגיטליים פורצי דרך. — הפרק של היום הוא מאסט להאזנה לכל מי שחי עיצוב, דיגיטל וטכנולוגיה. בפרק אנחנו צוללים יחד לשאלות הכי בוערות של עולם העיצוב ב-2025: מה זה עיצוב בעולם מג'ונרט ואיך משתנה התפקיד של המעצב/ת? למה "מעצב פיגמה" זה לא מספיק, ואיך שומרים על יצירתיות בעידן של AI? מה ההבדלים בין לימודי עיצוב באקדמיה לקורסים קצרים? אילו כלים, מיומנויות וגישות חייבים לאמץ כדי להישאר רלוונטיים? ומה מחפשים ממעצבים בשוק העבודה של היום? — בפרק תלמדו: איך השתנה עולם העיצוב בשנים האחרונות למה החשיבה היצירתית הופכת לחשובה יותר מתמיד כלים וטיפים מעשיים למעצבים שרוצים להצליח ולהישאר רלוונטיים תובנות על שילוב טכנולוגיה, חוויית משתמש וחדשנות — כל התכנים בפודקאסט מיועדים להשראה ולמידה בלבד, ואינם תחליף לייעוץ מקצועי.

השנים האחרונות הביאו שינויים רדיקליים בתפקיד המעצב - מהגדרת התפקיד ההולכת ומתרחבת, ועד כלי עבודה ומהפכת האינטליגנציה המלאכותית. אז השבוע אירחנו את דקל מועלם, המנהל המקצועי באקדמיית נטקראפט, בכדי לדבר על מה דרוש בכדי להכשיר את המעצבים של העתיד.

בפרק זה נצלול עם ארז לעולם הפרוטוטייפינג המודרני ונבחן את הכלים החדשניים העומדים לרשות מעצבי המוצר. נחקור את המתח המעניין בין פלטפורמות קנבס מסורתיות כמו פיגמה, המציעות שליטה מדויקת אבל מנותקות מהמציאות, לבין כלי בינה מלאכותית חדשניים המאפשרים יצירת מוצרים פעילים ובדיקתם בתנאי אמת. נגלה כיצד שילוב נכון בין שני העולמות יכול להאיץ את תהליך הוולידציה ולשפר משמעותית את תהליך פיתוח המוצר.

מעצבים מונוס ומפתחים ממאדים? אז... מסתבר שונוס ומאדים כבר לא כל כך רחוקים! בשיחה שלי עם אסף משיח מחברת Jux גיליתי כלי מדהים שעוזר למעצבים לדבר בשפתו של המתכנת, וליצור את העיצוב הכי קרוב למציאות - חי כבר משלב העיצוב. אתם צריכים לראות כדי להבין על מה אני מדברת.

אנחנו יכולים להעזר בבינה מלאכותית כמכפיל כח בכל אחד מהשלבים בתהליכי Design Thinking. רן לירון משתף אותנו בכלים מומלצים לכל שלב.

הדר תעשה לנו סקירה של כלים לבדיקות שמישות באוף-ליין כלומר, כאלה שאנחנו לא צריכים להיות נוכחים בבדיקה וכך אפשר לאסוף כמות גדולה של פידבקים בזמן קצר.Low-Touch לעומת High-Touchמכלים שעוזרים לנו לאסוף אנליטיקס והקלטות שימוש של משתמשים במערכת כמו הוט ג׳אר ועד הכנת בדיקות שמישות עם משימות להבנת צרכי המשתמש כמו יוזר טסטינג.

היתרונות של עבודה בפיגמה ברורים - ייעול תהליכי עבודה, קולבורציה בין צוותים וחיבור חזק יותר לפיתוח הזמנתי את מיקי מ׳ווט דה פיגמה׳ להבין - איך עושים את המעבר מכלי עיצוב אחרים בצורה חלקה? ואיך זה קשור לדיזיין סיסטם?!

.

ללא תיק עבודות אי אפשר להתחיל להתראיין בתעשייה. הוא הכרטיס כניסה שלנו לתהליך ויקבע לא רק אם נעבור את שלב הסינון הראשוני אלא גם איך יראה שאר התהליך. בפרק הזה התעמקנו בשאלות קשות וניסינו לעזור למועמדים, גוניורים וסיניורים, להבין לעומק איך מגייסים מסתכלים על תיקי העבודות שלהם ומה באמת יכול לתת לכם יתרון תחרותי על מועמדים אחרים. ריכזנו מה שאתם באמת צריכים כדי לתכנן נכון את תיק העבודות שלכם ועברנו על תיקי עבודות מוצלחים של גוניורים שנמצאים בדיוק בשלב שבו אתם נמצאים. דיברנו על: מה בכלל המטרה של תיק העבודות ולמה אתם צריכים להסתכל עליו - כמו כל מוצר שאתם מתכננים ומעצבים? איך מגייסים מסתכלים על תיק העבודות שלכם? ומה גורם להם לסגור אותו מיד או לרצות לפנות אליכם? מה באמת חייב להיות בתיק העבודות? איך להפריד בין עיקר לטפל. איך ואיפה צריך לבנות את תיק העבודות? איך תיק העבודות יכול להעניק לכם יתרון מול המועמדים האחרים? לינקים לתיקי עבודות שראינו בפרק: https://fantasy.co/ https://tal-shapira.framer.website/ https://itaibarre.com/ https://keyavadgama.com/ https://vemula.me/

פותחים את המצלמות - פרק שני דיזיין סיסטם אחד, 3 רזולוציות מסך בפרק הקודם העלנו דילמה איך יהיה נכון יותר לנהל דיזיין סיסטם שתומך בפלטפורמות דסקטופ וטאצ (הקמה ותחזוק של דיזיין סיסטם אחד מול שני דיזיין סיסטמז) בפרק הזה סוגרות את הלופ, יאנה מציגה פתרון לבנייה ותחזוק של דיזיין סיסטם אחד שמבוסס על סקיילינג שיטתי ומאפשר החלפת רזולוציה בלחיצת כפתור. ממש כמו שמעבירים את הצבעוניות מלייט לדארק, גם המעבר מדסקטופ לטאצ מעדכן את הערכים של הגדלים כמו קסם. היא משתפת איך השימוש בפלאגין Tokens Studio מאפשר לעקוף את המגבלות של פיגמה והופך את האתגרים לפתרון שעובד גם בצד העיצוב וגם בפיתוח. כל התהליך, הדילמות והפתרון המעשי - כאן בסרטון

אז Auto Layout ב-Figma יכול להיות מאתגר, ובסרטון הזה אני מסביר שלב אחרי שלב איך יצרתי קומפוננטות Pricing Cards רספונסיביים בעזרת Auto Layout.

איך יצרתי מיקרו-אינטראקציות של Lottie — בלי לפתוח After Effects? בסרטון הזה אני מדגים איך יצרתי אנימציה בעזרת Figma ו-Lottielab בלבד. עד היום, כל פעם שרציתי להוסיף מיקרו־אינטראקציות, הייתי עובר דרך After Effects. וזה אחלה כלי, אני עובד איתו לא מעט… אבל הוורקפלואו מסורבל, וה-learning curve שלו משמעותי. בעזרת Lottielab אפשר ליצור, לערוך ולייצא אנימציות בפורמט Lottie — ישירות מהדפדפן, ובממשק שמאוד דומה ל-Figma. בסרטון הזה, אני מראה את התהליך, שלב-שלב, איך יצרתי את האנימציה ישירות מעיצוב שיצרתי ב-Figma. אם אתם יוצרים מיקרו-אינטראקציות למוצרים שאתם עובדים עליהם או לאתרי אינטרנט — שווה לבדוק.

אם אתם עובדים על פלואים ב-Figma ועדיין מציירים ידנית את הקווים שמחברים בין המסכים השונים – אז זה בשבילכם. אז ההאק הזה אמנם ממש קטן, אבל חוסך זמן וכאב ראש של ציור ידני של הקווים המחברים בפלואו שלכם. מכיוון שאנחנו נשתמש ב-Connector lines ישירות מ-Figjam בשביל זה, אז יש לנו התנהגות נייטיבית שעובדת הרבה יותר טוב משימוש בפלאגינים כדי להגיע לאותה תוצאה. נסו את זה בפלואו הבא שלכם ותראו כמה זה חוסך זמן. ואם יש לכם האקים נוספים שעושים לכם חיים קלים בפיגמה, אשמח שתשתפו בתגובות.

ידעתם שאפשר לייבא ל-Figma כמעט כל קומפוננטה או לייאאוט של מוצרים מוכרים כמו Airbnb, ChatGPT או Notion – עם אוטו-לייאאוט, גודל פונטים, צבעים, ספייסינג, פאדינג, hover states – כמעט כאילו זה הקובץ דיזיין המקורי? 🤯 אז בפוסט הקודם שיתפתי אתכם בפורמט החדש שאני עובד עליו - סרטונים על עיצוב מוצר, והכי כיף היה לשמוע שהוא באמת עזר ונתן ערך פרקטי. הפעם הסרטון הוא על פלאגין לפיגמה שעושה קסמים: הוא מאפשר להמיר כמעט כל מבנה HTML לפיגמה. קודם כל, אם אתם עובדים על קומפוננטות או דיזיין סיסטם עבור מוצר אצלכם בחברה, הפלאגין הזה מאפשר לקבל הצצה והשראה לאיך המעצבים הטובים בעולם בונים קומפוננטות. קחו לדוגמא Popover מChatGPT - תוכלו לראות בדיוק איך המעצבים בOpenAI מגיעים לרמת דיוק בטיפוגרפיה, צבעים וספייסינג ותוכלו ליישם את זה גם אצלכם במוצר. הפלאגין פותח גם דרך חדשה לעשות QA לדיזיין מול הפיתוח: אפשר לקחת פיצ'ר שעיצבתם, להחזיר אותו מתוך הפרונט חזרה לפיגמה, ולבדוק אם מה שפותח תואם אחד לאחד למה שעיצבתם בפיגמה.

מה זה מודל ה- HSL בכלל? במה הוא שונה מ- RGB?HSL במקום RGBולמה ממש כדאי לכם להשתמש בולמה ממש כדאי לכם להשתמש ב HSL במקום RGB?

הקלטה של המיטאפ שלנו בשיתוף פעולה של הדיזיין קלאב וריברסייד להדגמות של שימוש פרקטי בבינה מלאכותית. אינטרו של בקי ברי וסער גיל תום אבן משכפל את הצוות שלו לסוכנים שאיתם הוא יכול לסער מוחות צחי דינר פותח את הראש ומקבל השראה ליצירתיות מכלים לא שיגרתיים ארז רזניקוב בוחן כלי ווייב קודינג שונים ומציג יתרונות וחסרונות ליטל פוריה מעצבת ישירות מסביבת הפיתוח בקרסר

לפני קצת פחות מחצי שנה, קפצתי ראש לתוך העולם של Lovable. היום אני יכול לספר שהמוצר הזה שינה לגמרי את הפעילות שלי. לא. זה לא כלי ליצירת הדמיות למוצרים עתידיים. זה לא כלי להדגמת פיצ׳רים. מבחינתי Lovable זה כלי עבודה שמייצר לי אתרים, מערכות ניהול, כלי שיווק ומאפשר לי להיות אופרציית שיווק משוגעת של אדם אחד. יש לי גמישות מעכשיו לעכשיו, Time to market מיידי להגיב לסיטואציות, והתוצרים שאני מרים מגיעים לרמות הגימור שאני מחפש כמעצב, בלי להתפשר על כלום. אז אתמול בערב קפצתי לוובינר כדי להראות איך כל הכיף הזה נראה מאחורי הקלעים.

Missed our incredible design meetup? We've got you covered! Watch as our excellent speakers shared game-changing insights on the future of product design. What you'll see in this video: How AI is reshaping product design approaches (Hadar from Hibob) From idea to Figma plugin using AI code generation (Yair from BigID) Transforming design chaos into crystal-clear workflows (Noy from Cellebrite) Breaking down the dev vs design war with heart-to-heart alignment (Inbar from Gong) Enterprise governance that actually makes sense (Leni & Adi from Bank Hapoalim) How scaling design unlocked more profound impact (Cheli from Natural Intelligence) The critical first steps of redesigning living design systems (Natalie from Palo Alto Networks)

Michal Cohen | COO & Co founder @Anima | AI and Design Systems Let's talk Design Systems meetup | April 27 2025 @ Melio

היום נראה דמו של כלי חדשני שמשנה את האופן בו מעצבי מוצר מנהלים את הטקסטים במסכי המוצר בתוך פיגמה. https://www.frontitude.com/ הכלי משתלב באופן טבעי בסביבת העבודה ומציע למעצבים הצעות תוכן חכמות מבוססות בינה מלאכותית, עוזר לשמור על אחידות בטקסטים, ומאפשר לנהל את כל תהליך הכתיבה והעריכה מבלי לצאת מסביבת העיצוב. מעבר לייעול תהליך הכתיבה, הכלי מפשט משמעותית את העבודה המשותפת עם שאר חברי הצוות. המעצבים יכולים לשתף את הטקסטים לביקורת עם אנשי תוכן או מנהלי מוצר ללא צורך בהרשאות מיוחדות, לצפות בתרגומים בזמן אמת ולזהות בעיות עיצוב הקשורות לאורך טקסט בשפות שונות, ולעדכן את כל השינויים באופן אוטומטי. הכלי אף מתחבר ישירות לסביבת העבודה של צוותי הפיתוח, מה שהופך את תהליך העברת הטקסטים לקוד לפשוט וחלק. בתכלס, פרונטיטיוד מאפשר למעצבים להתמקד ביצירת חוויות משתמש מעולות, בזמן שהוא מטפל בכל המורכבות של ניהול הטקסטים והתקשורת עם שאר הצוות.

הדר שלום האלופה הציגה לנו איך הם עובדים באלמנטור עם כלי שנקרא Dovetail ליצירת דשבורד של מאגר ידע מקוטלג שפורס פידבקים בצורה רוחבית ומנגיש את המידע כדי שבאמת כולם יוכלו לצפות בזה, ולהגיע לנקודות ספציפיות בתוך שעות של הקלטות. צפו בוידאו מתוך המיטאפ האחרון של הדיזיין קלאב בנושא מחקר משתמשים

בהמשך ליצירת וריאבלז לצבעים ומידות עבור הדיזיין סיסטם שלנו, פיגמה שיחררו עדכון שמאפשר יצירת וריאבלז גם לטיפוגרפיה, שקיפות וגרדיאנטים 🙌 בוידאו סער גיל ויאנה בליטמן מדגימים את השינויים ואיך מומלץ להשתמש ביכולות החדשות בדיזיין סיסטם שלנו.

בפרק התארח: נמרוד אשכנזי - מנהל ה-UX בTabnine.com. מעצב UX בכיר לממשקים דיגיטלים, פיזיים ומשולבים. מרצה בשנקר ומנטור. מראיין: עידו זייפמן - מלווה צוותי עיצוב, מרצה, מייסד קהילת פיגמה ישראל ומייסד שותף ב-Kido. על מה הם דיברו: למי נועדה סביבת האג׳׳יל? איך מנהלים צוות עיצוב באג׳ייל עיצוב = אנטי אג׳ייל צרכים אנושיים וצרכי משתמשים איך מגדלים מעצבים טובים? איך אפשר לייצר עיצוב וקריאייטיב טובים בסביבה אג׳ילית? האם עיצוב צריך להיות תחת פרודקט או במקביל לפרודקט בסביבות טכנולוגיות? חדשנות בעיצוב איך יוצרים ״מפץ גדול״ בעיצוב כלים מתקדמים בעיצוב משתמשי העתיד מדדים בעלי ערך בהערכת עיצוב בסקייל מה זה בכלל אומר לעצב בסקייל? תהליכי אנטי סקייל דיזיין אופס, עיצוב תעשייתי, עולם הרכב וחיות אחרות

עידו זייפמן (מראיין) - מלווה צוותי עיצוב, מרצה, מייסד קהילת פיגמה ישראל ומייסד שותף ב-Kido. ענבר עמיר - מעל עשור בתחום העיצוב, בעלת ניסיון רב בבניית תשתיות ושפה משותפת עבור צוותי עיצוב ופיתוח. מאוהבת בתחום ה-design systems בקטע מביך ומתמחה בסטוקינג למומחים בתחום. חובבת כלבים, נייר ומיניאטורות. על מה הם דיברו בפרק: רקע על ענבר והמוצר של GONG מה זה דיזיין אופס? על מדידה של עיצוב, איך ניגשים למדידה של מעצבים ומה האימפקט של מדידה של הסיסטם תהליכים של קונטריביושן והנד-אוף מה המקום של מעצבי UI בעבודה על דיזיין סיסטם דוקומנטציה, כלים ותהליכים אדוקיישן של מעצבים על פיגמה דברים שאנשים שונאים בפיגמה ואיך דיזיין אופס עוזר לפתור את זה מבט לעתיד התחום

הסדנה תתן לך כלים ליצור דיזיין סיסטם מאפס בצורה יעילה ונכונה, ולתקשר את זה בתוך צוות העיצוב ומול הפיתוח. בסדנה נראה כמה זה פשוט לעבוד עם היכולות של פיגמה - נתחיל ביסודות על ידי שימוש בערכים של וריאבלז ליצירת לוגיקה והורשה בצבעים, טיפוגרפיה, מידות וגריד ונמשיך בשימוש ביכולות החדשות של אוטו-לייאאוט לבניית קומפוננטות מורכבות עם וריאנטים ליצירת רספונסיביות אוטומטית. את כל זה נחבר לצרכים של הפיתוח מבחינת טרמינולוגיה והנחיות להטמעה ונלמד איך ליצור תיעוד ללוגיקה ולהחלטות שיצרנו, כולל מבנה להתמצאות של כולם במערכת. הסדנה מתאימה גם למי שרוצה לעשות את המעבר לפיגמה מתוכנות אחרות, מכיוון שנלמד הכל מאפס ובניה של דיזיין סיסטם נותנת הבנה עמוקה של עבודה עם פיגמה ביעילות מקסימלית. הכנתי וידאו נוסף שנותן סקירה כללית על התוכנה מבחינת יכולות ושימוש למי שאלו הצעדים הראשונים עם פיגמה: https://vimeo.com/799742714

העתיד של האינטראקציה בעולם הפיזי, במטאוורס, במחקר מוחב20 השנים האחרונות תחום עיצוב חווית המשתמש שינה את עולם הטכנולוגיה ממערכות הפעלה ותוכנות מגושמות לממשקים ומוצרים יעילים מהנים ואינטואיטיביים. מה העתיד של התחום? מה תחום עיצוב חווית המשתמש יעשה לאינטראקציה במטאוורס? כיצד מחקר מוח ישפיע על אינטראקציות חדשניות? וכיצד נעצב אינטראקציות עם רובוטים ומכונות אוטונומיות? הצטרפו אל ד"ר אורן צוקרמן, פרופ' דורון פרידמן, ופרופ' אמיר עמדי לשיחה מרתקת על העתיד של עיצוב אינטראקציות חדשניות.לא מכירים את המרצים עדיין? תכירו עכשיו!:ד"ר אורן צוקרמן, ראש תוכנית תואר שני באוניברסיטת רייכמן וחוקר אינטראקציות עם ממשקים מוחשיים כגון רובוטים חברתיים, מכונות אוטונומיות, וחומרים אינטראקטיביים כגון טקסטיל חכם.פרופ' דורון פרידמן, ראש המעבדה למציאות מתקדמת באוניברסיטת רייכמן, חוקר אינטראקציה במציאות רבודה ומדומה (מטאוורס), ומפתח טכנולוגיות בתחום אינטראקציה בין אדם לאינטליגנציה מלאכותית.פרופ' אמיר עמדי, ראש המכון לחקר מוח, קוגניציה וטכנולוגיה באוניברסיטת רייכמן. מחלוצי המחקר הרב חושי, מוביל פיתוח טכנולוגיות מוח כגון מכשירי התמרה חושית (לראות בעזרת צלילים, לשמוע בעזרת מישוש), חוקר את היחס בין הטבע (גנים) לסביבה בעיצוב פעילות המוח והתפתחותו‍

בשקט בשקט, בזמן שאנחנו מקשיבים בכיף שלנו לפודקאסטים, עולם האודיו מוביל את המהפיכה הדיגיטלית החמישית. כולנו מאזינים לפודקאסטים ומכירים את סירי והעוזרות הקוליות, אבל מפספסים אוקיינוס כחול שנמצא מתחת לאף שלנו – שילוב של אודיו בעולמות השיווק, חוויית המשתמש ומסעות הלקוחות שלנו. למה אחרי התמחות באפיון ממשקי משתמש ויזואליים וקרוב ל-200 פרויקטי אפיון ממשקי משתמש בחרתי לעשות שינוי כיוון ולהוביל מיזם עצמאי שעוסק דווקא באודיו? למה הגיע הזמן שמעצבים ומאפייני ממשקי משתמש יוסיפו את עולם האודיו לרשימת הכלים שהם משתמשים בהם? מה ההזדמנות שאודיו מביא, איך נכון להתייחס לאודיו ואיך משלבים אותו בצורה בציר הזמן של הלקוחות שלכם? עוד על טל - הדובר שלנו! מבכירי ומובילי תחום חוויית המשתמש בישראל, מחבר הספר ״חוויית המשתמש״, זוכה פרס ה-UX Award הבינלאומי, מוביל מסלול ההסמכה למאפייני חוויית משתמש UXV ומנכ״ל ומקים Summurai – שעוזרת לאנשים עסוקים לדעת יותר בפחות מאמץ.

Emerging technologies like VR and AR offer exciting new opportunities for UX designers, and plenty of new challenges too. In this presentation, Aaron explains the current state of VR and AR, why now is a great time for designers to jump in, and how to get started — even if you've only designed 2D products before. Get to know Aaron! Aaron is a product designer with an avid interest in spatial computing. He led growth design at Oculus for several years where he helped launch Oculus Go and Oculus Quest. He is currently an independent UX design contractor for teams at Facebook Reality Labs, the group that encompasses all of Facebook's VR and AR product initiatives. When not sitting in front of a screen, Aaron enjoys hiking and biking together with his wife around the Seattle area where they live.