במפגש המומחים האחרון של The Portfolio Club התעמקנו בשני כלים שכבר היום מחוללים שינוי משמעותי: v0 ו-Lovable. את המפגש הנחו Shahar Schapiro מ-Polar Hedgehog ו Itamar Katan מ MindCET- EdTech Innovation Center, ששניהם משלבים Vibe Coding בעבודה היומיומית לטובת Prototyping מהיר, Ideation ושיפור קצב העבודה.

את המאמר הזה אנחנו מקדישים למערכת הבריאות הישראלית שנחשבת לאחת ממערכות הבריאות הטובה בעולם (2015, ישראל דורגה כמדינה השישית הבריאה בעולם על ידי מדד בלומברג), אך בעולם שבו האינטליגנציה הרגשית משתלטת כמו אש בשדה קוצים, האם קופות החולים בארץ מבינות שחוויית המטופל אינה מסתכמת בטיפול רפואי בלבד, אלא כוללת גם חוויה דיגיטלית מותאמת שבראשה חווית המשתמש היא הלב הפועם של כל מערכת בריאות דיגיטלית מוצלחת? מערכות אלו לא רק מספקות מידע, אלא מעוצבות כך שהן מובנות, נגישות ומותאמות אישית למטופל. אם כך, כללית, מכבי, מאוחדת או לאומית, אני ממליצה לפנות זמן לקרוא את המאמר הבא!

בעוד שהעולם מתמקד בצ'אטבוטים ובמחוללי תמונות, מתרחשת מהפכה שקטה אך עמוקה: עלייתם של סוכני בינה מלאכותית אוטונומיים. אלו אינם רק כלים שמגיבים לפקודות שלנו, אלא שותפים דיגיטליים שמבינים את הצרכים שלנו, נוקטים יוזמה ומשתפים איתנו פעולה. הם כבר כאן, משנים את הדרך שבה אנחנו עובדים, יוצרים, ולפעמים, פשוט מתקיימים.

אם אתם מעצבי חווית משתמש ברמת ניסיון mid-level, וכבר צברתם כמה פרויקטים ברזומה, עבדתם בצוותים מגוונים והתנסתם בפרויקטים אמיתיים – כנראה שמתישהו יגיע הזמן להוסיף קייס סטאדי לתיק העבודות שלכם. עבור רבים זהו שלב מבלבל; איך מספרים את הסיפור של העבודה שלי? מה רלוונטי למגייסים? ומה עושה את ההבדל בין תיאור יבש לבין הצגה שמשקפת עומק וחשיבה? בעוד שמעצבים סניורים יכולים להציג showcase, כלומר תוצר סופי עם מינימום הקשר, אתם נדרשים להראות את התהליך ואת החשיבה המקצועית שלכם. המדריך הזה נכתב בדיוק בשבילכם. הוא יעזור לכם להבין איך לתאר את הפרויקט שלכם כסיפור מקצועי, חד וברור. כזה שמראה את אופן החשיבה שלכם, את שיקול הדעת שהפעלתם, את התהליכים והשפעה שלכם. במדריך הזה נפרק שלב אחר שלב איך לבנות קייס סטאדי שעושה בדיוק את זה – כולל דוגמאות ממעצבים אחרים, שאלות מנחות וטיפים שישדרגו את הכתיבה שלך.

המאמר עוסק בשיקולים להפרדה או איחוד של קומפוננטות בדיזיין סיסטם, תוך התייחסות לשימושים חוזרים, גמישות בעיצוב, וההשפעה על תחזוקה וניהול המערכת.

המאמר משווה בין בניית דיזיין סיסטם מאפס לבין שימוש בספרייה קיימת, ומציג את היתרונות והחסרונות של כל גישה, תוך התייחסות לשיקולים כמו התאמה למותג, משאבים זמינים, גמישות, תחזוקה ותלות חיצונית.

המאמר מציע עקרונות להגדרת נקודות שבירה כטוקנים בדיזיין סיסטם, תיעוד גרידים רספונסיביים, והתאמת טיפוגרפיה לגודל המסך, במטרה לשמור על עקביות וחוויית משתמש טובה בכל המכשירים.

המאמר עוסק בשיקולים ליצירת טוקן צבע חדש בדיזיין סיסטם, תוך התייחסות למקרים בהם הצרכים העיצוביים מצדיקים חריגה מהפלטה הקיימת, ומציע קווים מנחים לשמירה על עקביות וניהול נכון של טוקנים.

המאמר עוסק בהגדרת צבעים עבור גרפים, תרשימים ודשבורדים בדיזיין סיסטם, תוך התייחסות לאחידות, נגישות, והבחנה בין צבעים סמנטיים לצבעים ייחודיים לנתונים.

המאמר מציג עקרונות לשימוש עקבי באייקונים בדיזיין סיסטם, כולל שמירה על סגנון ויזואלי אחיד, הגדרת גדלים ומבנה אחידים, ארגון האייקונים לפי קטגוריות, ושימוש בשמות ותיאורים עקביים לשיפור הנגישות והחיפוש.

המאמר מסביר את ההבדל בין החלת שקיפות על צבע בלבד לבין החלת שקיפות על אלמנט שלם, ומציע מקרים נפוצים לשימוש בכל אחת מהשיטות כדי לשמור על קריאות ועקביות בממשק.

המאמר דן ביתרונות ובחסרונות של שימוש בשקיפות צבע בדיזיין סיסטם, מציג דוגמאות ממערכות כמו Material Design, ומציע עקרונות לשימוש מושכל בשקיפויות תוך שמירה על נגישות ועקביות.

המאמר מציג עקרונות לשיום עקבי ויעיל של טוקנים בדיזיין סיסטם, תוך התאמה לקונבנציות קוד, יצירת היררכיה לוגית, והבחנה בין טוקנים סמנטיים לגלובליים, במטרה לשפר את התקשורת בין מעצבים למפתחים.

המאמר ממפה אילו סוגי דוקומנטציה חשובים במיוחד בדיזיין סיסטם – ואילו אפשר להשאיר לשלב מאוחר יותר, אם בכלל.

המאמר מציע דרך מסודרת להתנהל עם אסטים גרפיים בדיזיין סיסטם — כולל איך לארגן אותם, באילו עקרונות להיעזר, ואיך לשמור על עקביות לאורך זמן. מי שמתמודד עם עומס של איורים, אייקונים או וריאנטים – ימצא כאן כמה קווים מנחים שימושיים.

המאמר ממליץ להתייחס לעמודים שלמים בדיזיין סיסטם כטמפלטים גמישים ולא כקומפוננטות קשיחות, תוך תיעוד מבני גריד, אזורי תוכן, ריווחים והתנהגות רספונסיבית, כדי לאפשר עקביות וגמישות בעיצוב עמודים שונים.

המאמר מציע עקרונות לארגון טוקנים בדיזיין סיסטם, כולל קיבוץ טוקנים לקולקשנים לפי קטגוריות לוגיות, הפרדת טוקנים שאינם משתנים בין מודים, וארגון היררכי בתיקיות לשיפור הסדר והגישה.

המאמר מציג עקרונות לשיום עקבי של קומפוננטות בדיזיין סיסטם, כולל שימוש בשמות תיאוריים, מבנה היררכי ברור, והבחנה בין קומפוננטות בסיסיות למורכבות, במטרה לשפר את הסדר והנגישות במערכת.

המאמר ממליץ על גישת "grab-and-go" לבניית קומפוננטות מורכבות בדיזיין סיסטם, תוך פירוק לרכיבים בסיסיים, הגדרת קומפוזיציות נפוצות וסימון אזורים גמישים, כדי לאפשר גמישות בשימוש ושמירה על עקביות בעיצוב.

המאמר מציע עקרונות וסדרי עדיפויות לארגון קבצים בדיזיין סיסטם, תוך התייחסות למבנה קבצים, שמות קומפוננטות, והפרדת תכנים לפי סוגים.