
המפגש עסק בשאלה כיצד מתרגמים חוויה אנושית לדיגיטל מבלי לאבד גוף, רגש והקשר, דרך שלוש פרספקטיבות משלימות: Zofia Einhorn הראתה כיצד משחקים נעים בין דיגיטלי לפיזי וכי לא ניתן לשכפל חוויות בין עולמות אלא לעצב שילובים היברידיים חכמים שמנצלים את היתרונות של כל אחד; Yael Shelach Moshonov הציגה מפגש בין דיגיטל, ביורוקרטיה ופחד, והדגימה כיצד עיצוב תהליכים רגישים דורש שפה אנושית, ליווי רגשי ובניית ביטחון בקבלת החלטות – לא רק יעילות טכנית; ו-Sivana Sherlag הציגה טרנספורמציה דיגיטלית בעולם בריאות הנפש והדגישה שסקרנות, יושרה והבנה הוליסטית של כל שרשרת הערך מובילות לפתרונות מדויקים שמשרתים גם מטפלים וגם מטופלים. מסקנת העל הייתה שדיגיטל ופיזי אינם תרגום אחד של השני אלא דיאלוג: עיצוב טוב מתחיל בזיהוי רגש, בהירות ואמון, ורק אחר כך ב-Flow ובטכנולוגיה.





