מתי מוצר בשל להתרחב? איך משיגים ערך לא רק לכל סוג משתמש, אלא גם באינטראקציה ביניהם? ומתי, בניגוד לאינטואציה, דווקא נכון לא להמעיט פריקשן עבור המשתמש? בעיית ריבוי סוגי המשתמשים תתפוס את רובנו בשלב מסוים של פיתוח המוצר. בין אם המוצר שלנו פונה מראש לסוגים שונים של משתמשים, או שאנחנו רוצים להתרחב לשוק חדש לגמרי, השאלה נשארת זהה – איך אנחנו יכולים לענות על צרכים של משתמשים שונים לגמרי באותו המוצר?השבוע רן ארז מארח את אילת לב ארי, Product Director בחברת Healthy.io. אילת משתפת במעבר ממוצר שנועד לצוותים רפואיים למוצר שמשמש גם את המטופלים, ועל איך הצליחו לענות באותו המוצר על צרכים של יוזרים שונים לגמרי, בעלי אינטרסים שונים ובעלי יכולות שונות – החל בגילאים המבוגרים של המטופלים, שעלולים להביא ליכולות טכנולוגיות מוגבלות, דרך הטרמינולוגיה הרפואית השונה ועד תחושת המעורבות שכל אחד מסוגי המשתמשים ירצה מהמוצר.

שמוליק בא מעולמות הפרודקט והיזמות, זה חיבור שחשוב שכולנו נבין אם נרצה לפתח רעיון למוצר אמיתי. בפרק סער גיל ושמוליק דבר דיברו על איך עושים ולידציה לבעיה, ולידציה לפתרון, בדיקה של פוטנציאל שוק, בניית תוכנית עסקית וקביעת יעדים להצלחה. כל זה כדי להבין האם אנחנו בונים את המוצר הנכון.

בפרק ויטלי ואני דיברנו על:  - מבחני בית בגיוס, האם כדאי או לא כדאי, ומה אפשר לעשות כדי למזער נזקים וחוויות שליליות למועמדים  - קונסיסטנטיות בממשקים, ומתי בקש לשבור אותה  - מחקר מקדים של מתחרים והשראה, ולמה ויטלי ממש לא ממליץ להתחיל דווקא מזה ההמלצה של ויטלי: UX StackExchange לינקדין: ויטלי מיז׳יריצקי בלוג: UXtasy (מומלץ!!!)

נועה ואיתנה מעצבות מוצר בפידו. יש להן אתגר גדול במיוחד בגלל שהמשתמשים שלהם נמצאים ביבשת אחרת. הן הולכות לשתף אותנו בשיטות עבודה שהן פיתחו על מנת לגשר על הפערים. מראיונות ותצפיות לפיתוח קשר אישי עם המשתמשים, דרך יצירת מעגל קרוב שמכיר את התרבות להתייעצות, מחקר שוק ואדפטיביות בסייקלים מהירים להתמודדות עם מציאות משתנה. אז אם הן טסות עד אפריקה לפגוש את המשתמשים שלהן, מה עוצר בעדך מלצאת עכשיו מהמשרד?

בפרק זה עדי מארחת את נועה שטרן, מעצבת מוצר בכירה ב-FIDO, לשיחה על עיצוב בעולמות לא קונבנציונליים, כחלק משיתוף הפעולה עם כנס UXI Live. נועה מספרת על בחירתה לעבוד בחברות שמעניינות אותה ועושות טוב בעולם. היא החלה את דרכה ב-HealthTech, שם פיתחה משחק מציאות מדומה המסייע בפיזיותרפיה, ולאחר מכן עברה ל-FIDO, חברת FinTech המתמקדת במוצרים פיננסיים באפריקה. למרות ההבדלים בין התחומים, שניהם מציבים אתגרים ייחודיים, הכוללים הבנת עולם תוכן חדש והתאמת חוויות למשתמשים עם צרכים מיוחדים. נועה משתפת כיצד התמודדה עם אתגרים אלו והצליחה להיכנס לעולמות השונים במהירות.

בשנים האחרונות יש קפיצה במודעות לחשיבות המחקר במוצרים טכנולוגיים, לא רק בחברות טכנולוגיות אלא בשוק בכלל, וזה יוצר התפתחות מעניינת של הדיסציפלינה המחקרית בעולם חווית המשתמשים. בפרק השבוע אירחתי את חן האנה ויצמן בתחום כ-8 שנים ‏LinearB - כיום מאפיינת וחוקרת שימוש בחברת בנוסף, היא ממקימות קהילת מיט-אפים מקומית בנושא מחקר משתמשים. UXR Lounge בפרק דיברנו על טקטיקות ותפיסות עולם ליצירת מרחב למחקר בחברות אג׳יליות. על הדרך דיברנו הרבה גם על איך כל אחת ואחד יכולים לבצע בדיקות שמישות, מבלי להיות מומחים בתחום. על כמה חשוב לאמץ את גישת ה״קצת עדיף על כלום״ ועוד דברים מעודדים על מחקר בסביבה שצריכה לזוז מהר, ולקחת החלטות מתוך וודאות. את חן אפשר למצא בלינקדאין: https://www.linkedin.com/in/hannahsapples/ האזנה נעימה

מהן הטעויות שכדאי להימנע מהן כשעושים מחקר מתחרים? איך עושים את זה בחברות B2C ו-B2B? ומה הדרך הכי טובה ללמוד עוד על המתחרים שלנו? מחקר מתחרים הוא אחד הכלים הכי חשובים לסטארטאפ – הוא יכול לעזור לנו ללמוד עוד על השוק שבו אנחנו פועלים, לוודא שאנחנו מבדילים את עצמנו משאר התחרות, והוא אפילו קריטי לתהליכי השקעה. עם זאת, כשניגשים למחקר מתחרים יש לא מעט טעויות שכדאי להימנע מהן, ופרקטיקות שניתן ליישם כדי לוודא שאנחנו מאפטמים את השימוש בכלי הזה. השבוע, אדוה שיסגל מדברת עם רן ארז, Product Lead במאנדיי והמייסד של קהילת Becoming Product Manager על כל מה שצריך לדעת על מחקר מתחרים. רן משתף בסוג המתחרים שצריך לקחת בחשבון כשעושים מחקר כזה, בשיטות ללמוד על המתחרים ישירות מהמשתמשים שלהם, ובאיזה נקודות בחיי סטארטאפ נכון להתמקד בזה.

כשמיכל ועדי דיברו לראשונה על הרעיון להקליט פרק שעוסק באפיון לבני 65+, היה נראה שזה נושא מצוין לדבר עליו, בייחוד שעוד לא התמקדנו בו בפודקאסט. ומצד שני חשבנו - מה זה בדיוק 65+? האם אנחנו יכולות להגדיר אוכלוסיה כל כך רחבה תחת מטרייה של נושא אחד?כדי לענות על השאלה הזו ניתחנו את המאפיינים השונים שקיימים אצל אנשים מבוגרים, ומיכל הסבירה שאין קו אחד שמייצג את כולם, אלא יש כל כך הרבה שוני ברמות המסוגלות, במוטיבציה, ביכולות הקוגנטיביות. ישנם גם אנשים מבוגרים ששימוש במוצרים דיגיטלים בא להם באופן טבעי ונוח, ואנחנו צריכים לזכור לא להניח שכולם מתקשים. ומהנקודת מוצא הזו צריך להתחיל.אחת השאלות בהן התמקדנו היא - למה בכלל חשוב להביא אנשים בני 65+ לסביבה הדיגיטלית? השאלה הזו חשובה ביותר ומייצגת את הבסיס שאותו חייבים להבין ולהכיר כדי ליצור מוטיבציות חזקות מספיק לפעולה. דמיינו שאדם קרוב אליכם לא מצליח לשלם על כרטיס באוטובוס, או מגיע לדואר ואז מבין שהיה צריך להזמין תור מראש, או שלא מצליח להגיב לברכות היומולדת שמקבל בוואטצאפ. היום, כידוע, אחוז משמעותי מהחיים שלנו מתנהל בעולם הדיגיטלי, ואם אנשים בני  65+ לא יהיו חלק מהעולם הזה, הם פשוט ירגישו  ממודרים (בצדק), ישארו עוד יותר מאחור, וזה יפגע להם  באיכות החיים.ד״ר מיכל הלפרין בן צבי היא מומחית ביצירה של מוצרים דיגיטליים לבני 65+, ומתעסקת בעולמות של מחקר חווית משתמשף אסטרטגיית מוצר, ותובנות התנהגותיות. היה מעניין ביותר ללמוד מהנסיון שלה, ולשמוע סיפורים מרתקים על ההתפתחות של העולם הדיגיטלי ונסיון להתאמה שלו לאוכלוסייה בוגרת יותר. מובן שמלבד האספקט החברתי שהוזכר קודם, ישנם גם הרבה יתרונות עסקיים שעליהם דיברנו - מתי נכון לנו בתור חברה להתאים את המוצר לבני 65+? מהתחלה / אחרי שישנה התכנות מסויימת? ואיך עושים את זה בכלל? איך בודקים את המוצר שאנחנו עובדים עליו על אנשים מבוגרים?

בפרק הקודם נטלי הסבירה לנו איך עושים בדיקות שמישות - מהתכנון, דרך המהלך ועד הסיכום. בפרק הזה נלמד איך לייעל את תהליך העבודה שלנו ולהמיר את הפידבקים שקיבלנו לפתרונות מעשיים. נטלי מתחילה כמעט כל פרויקט בסטודיו שלה מסדנאות דיזיין ספרינט (מתודולוגיה לפתרון בעיות כשיש אתגרים משמעותיים). ופיתחה בעצמה סדנת ׳מיני דיזיין ספרינט׳ ביום אחד, לבעיות טקטיות ביומיום כדי לסנכרן את כולם (פרודקט, דיזיין ופיתוח) להבנת הצורך ולהגיע לפתרונות מהירים יחד. אפשר לקבל את כל הפרטים על סדנה שנטלי מעבירה ללמוד איך תוכלו להעביר סדנאות כאלה אצלכם באירגון: https://www.DesignClub.co.il/designsprint אפשר גם לראות וידאו מהמיטאפ שלנו בו נטלי הדגימה בלייב את השיטה: https://www.facebook.com/natali.gil.75/videos/1557090794767614 ואפשר להוריד בחינם טמפלט של קובץ Figma לעבודה: https://www.figma.com/community/file/1197845027050836783

כולם שואפים להצליח - לפתור בעיות גדולות, לבנות מוצרים מעולים ולהשיג יעדים עסקיים. אחד הדברים שיכולים לסייע להם להצליח הוא למדוד את ההצלחה שלהם. בפרק הזה, סער גיל ורועי לייזר ידברו על איך החברות המצליחות בעולם מגדירות מטרות אפקטיביות ומצליחות לעמוד בהן. הנושא המרכזי עליו הם דנו היה OKR (Objective Key Results).

נטלי באה לספר לנו איך אפשר לשלב בדיקות שמישות כחלק בלתי נפרד מתהליך העבודה שלנו ללא חשש. אז איך בכלל מוצאים משתמשים? איך מגדירים את מטרת הבדיקה? מה חשוב לתכנן בראיון ומה עושים עם כל המידע שאספנו?

איך אפשר לוודא שכל פיצ׳ר חדש שאנחנו משחררים ייבנה לפי פידבק ממשתמשים? למה חשוב לייצר מערכת שמתייגת את הטיקטים של שירות הלקוחות? איך נראה שיתוף פעולה אידיאלי בין צוות המוצר לצוות ה-CX? חלק טבעי מצמיחה של חברה הוא היפרדות של מחלקות – החברה הולכת וגדלה, וגם מחלקות שהיו רגילות לעבוד באופן צמוד מתחילות להתרחק זו מזו. אחד משיתופי הפעולה האלו שייך לעבודה המשותפת בין צוותי המוצר לצוותי שירות הלקוחות, או ה-CX. אם בתחילת הדרך הם ימצאו את עצמם יושבים פיזית אחד ליד השני ויוכלו להעביר ישירות פידבקים שמגיעים מהמשתמשים, בשלבים מתקדמים יותר כל אחד מהצדדים נשאב לעבודה שלו והתקשורת ביניהם עלולה להתמעט.אבל היכולת של שתי המחלקות האלו להמשיך ולעבוד יחד באופן צמוד היא קריטית לחוויית המשתמש, וכדי לוודא שאנחנו ממשיכים להישאר מחוברים למשתמשים שלנו גם בצמיחה. אם צוותי המוצר ירוצו על פיצ׳רים חדשים מבלי לעבוד בצורה מסודרת עם צוותי ה-CX, הם יוכלו למצוא את עצמם משקיעים ימים ארוכים בפתרון של בעיה שנוגעת לחלק קטן של המשתמשים, או עובדים על פיצ׳ר חדש בעוד שהחוויה של משתמשים בפיצ׳רים קודמים עוד לא שלמה.אדוה שיסגל מדברת עם דותן אגוזי, Product Lead במאנדיי ועם דניאל גליקמן, CX Knowledge Manager במאנדי, על איך העבודה המשותפת בין המחלקות מאפשרת לנו גם לזהות הזדמנויות למוצרים חדשים וגם לעשות שינויים על בסיס פידבק מהמשתמשים. הן משתפות באיך נראית העבודה המשותפת ביניהן בפועל, איך לעבוד עם פידבק בלי לאבד פוקוס, ואיך לפעמים אפשר להוסיף משפט קטן ליד כפתור, שיוריד את כמות הטיקטים בכמעט מאה אחוז. ‍‍

בפרק שוחחתי עם הילה יונתן, UX Research, Team Leader, שמובילה תהליכי מחקרוביחד פירקנו קצת את הרעיון שעומד מאחורי מחקר משתמשים וכיצד נוכל ליישם תהליכים כאלה במקומות בהם אנו נמצאים.‍דיברנו על מחקר משתמשים ככלי להשגת ידע על ״אם אנחנו לא המשתמשים שלנו, אז מי כן? ומהם הצרכים והמוטיבציות שלהם?איך מביאים מחקר לכדי מימוש כדי שבעלי העניין יבינו את הערך שלו?איך להתמודד עם אתגרים שסובבים מחקר וסקילז שדרושים לחוקרי וחוקרות חווית משתמשוטיפים לא/נשים שמגייסים אותם/ן‍את הילה ניתן למצא ב:‍https://www.linkedin.com/in/hilayonatan/‍

הפעם אירחנו את עופר סנדריי. עופר מוביל את תחום המחקר ב- Soluto והוא אחד ממייסדי קהילת "פסיכולוגיה חברתית בעולם האמיתי". לפני כן הוא היה המייסד והמנכ"ל של חברת BeApplied - חברת ייעוץ מבוסס תובנות התנהגותיות. יש לו תואר שני בפסיכולוגיה חברתית מאוניברסיטת רייכמן. בפרק שוחחנו עם עופר על: איך מחקר יכול לתמוך קבלת החלטות של צוותי מוצר? ההבדל בין מחקר אקדמי למחקר יישומי. מתי סומכים על האינטואיציה ומתי יוצאים לתהליך מחקר? איך מגלים את התפיסה הסובייקטיבית של משתמשים? איך מודדים הצלחה ואימפקט של מחקר?

אחד הנכסים שיש לנו בחברה שאנחנו לא תמיד זוכרים לנצל כמעצבי UX, זה צוותי ‫ה-Customer‬ Success, Sales. למה זה נכס? הצוותים האלה מדברים עם היוזרים באופן יומיומי, הם מכירים את נקודות הכאב מקרוב והם יוכלים לעזור לנו בכל שלב של פיתוח המוצר. אם זה בשלב של המחקר לחבר אותנו ליוזרים הנכונים (במקום לחפור באינסוף טיקטים) ואם זה בפידבק על פיצ׳רים שאנחנו רוצים לפתח. בפרק אירחתי את יעל קרן, יעל היא מובילה את הסניף הישראלי של Dropbox ומנהלת את צוות היו איקס בארץ (כבוד!) יעל שיתפה איך הם בנו מערכת יחסים מיוחדת עם צוות Customer Succe וגם סיפרה על שיטות מחקר יחודיות. יש לכם גם שיטות מחקר מעניינות, רוצים לשתף כאן?

מה הקשר בין HCI ל-UX?בשיחה אורן שיתף על מחקר שהם ערכו במעבדה, הם הכניסו רובוט לחדר וכשמשיהו נכנס לחדר הרובטו עשה תזוזה קטנה לכיוונו. הם גילו שאנשים הרגישו שהרובוט מתעניין בהם. התגובות של אנשים היו מדהימות ״הוא ממש אוהב אותי״, ״אני חשוב לו״ היו כאלה שרצו לחבק את הרובטו.מה שמענין שלכאורה המחקר לא ממש קשור ל-UX, אבל כשירדנו לעומק הבנו שאפשר ללמוד מהמחקר הזה הרבה.לדוגמה, אם מישהו נמצא בתהליך רכישה של מוצר באתר ולפני שהוא מעביר את הכרטיס אשראי, אנחנו מזהים שהוא מתעכב קצת. אני יכולה להסיק מזה שהוא לא בטוח לגבי מדיניות ההחזרות והחלפות, אם אדע להקפיץ לי הודעה שמסבירה לו לגבי זה. זה יגרום לו להרגיש ״וואהוו״ מישהו מבין אותי.זו דוגמה קטנה לאיך אנחנו יוכלים״לאניש״ את המוצרים שלנו ולהפוך אותם לכאלה שכיף לאנשים להשתמש בו.

הפרק הזה הוא לא עוד פרק קלאסי עם מעצב.ת מחברה כזו או אחרת, אלא נותן הצצה לתחום ה-UX מעולם הטלווזיה.כמעצבת, אני מחפשת הרבה השראות, אחד הדברים שיותר פותחים לי את הראש, זה לחפש השראות מעולמות קצת שונים.
בפרק עם Ofer Naor VP Product at Mako נחשפתי לעולם תוכן חדש ומרתק.עופר סיפר בפרק על אפליקציית האח הגדול, הם השקיעו המון כסף באפליקציה, אבל בפועל כשהעיצוב פגש את המשתמשים הוא נכשל ובגדול.החלק היותר מענין בסיפור היה איך הם שיפרו את האפליקציה תוך שבוע עד השידור של הפרק הבא בתוכנית!אני ממש סקרנית לשמוע מה דעתכם על הפרק, האם תרצו לשמוע עוד פרקים בנושאים רחבים יותר?

איך מוודאים שמשתמשים לא רק ירשמו למוצר שלנו – אלא גם ישתמשו בו? איך יודעים איזה מהפיצ׳רים שלנו צריך לשנות כדי להגדיל retention? ומתי יודעים שאקטיבציה הצליחה? למי מאיתנו לא יצא להירשם לאפליקציית מדיטציה, רק כדי לא להיכנס אליה שוב לעולם? חלון ההזדמנויות ליצירת ערך עבור משתמשים חדשים שנרשמים למאנדיי נסגר אחרי מספר דקות בלבד, כאשר אחוז לא קטן מהם עוזב את המערכת ולא חוזר אליה. טמון כאן פוטנציאל צמיחה עצום, המלווה באתגר ענק – איך נראה ׳מה אנחנו שווים׳ בזמן מועט כל כך, ואיך נוודא שמשתמשים לא רק נרשמים לפלטפורמה – אלא גם ממשיכים להשתמש בה?  התשובה לכך היא אקטיבציה – הגשר שמחבר בין הרגע בו יוזר נרשם למערכת לבין מצב בו היוזר באמת משתמש בה. בפרק 34, ליאור קרנכל דיברה עם ערן זינמן ועם מיכל לופו, Group Product Manager במאנדיי, על שיטות העבודה של צוות ה-Growth, שתפקידו למקסם את הערך בחלון ההזדמנויות הזה.השבוע ב׳בקצרה׳ אנחנו חוזרים לפרק 34 ומתמקדים בשלב האקטיבציה ובהזדמנות הטמונה בו. נבין מהם חמשת השלבים שמרכיבים את טקטיקת הצמיחה שלנו, איך להבין כיצד לעודד משתמשים להיות פעילים בפלטפורמה, וכמה מקום צריך לתת לאינטואיציה שלנו בתהליך.

תחשבו על מותג שאתם מתחברים אליו. יכול להיות שנחשפתם אליו בפרסומת בפייסבוק שמשכה את תשומת לבכם, או על שלט חוצות גדול. אולי אתם אוהבים את מה שהוא מייצג, או שאופן השימוש בו כל כך נוח ואינטואיטיבי עבורכם שאתם פשוט מתחברים אליו יותר מלמותגים אחרים. אנחנו פוגשים מוצרים בהמון רגעים ומקומות בחיים שלנו, אבל כדי שנצליח באמת להתחבר אליהם, המסר שמועבר לנו חייב להיות נכון ומדויק לאותו הרגע, הפורמט והמקום. זו הסיבה שבפרק הרביעי במיני סדרה שלנו על עיצוב בפשטות אנחנו מדברים על למה חשוב להכיר את המדיום עבורו אנחנו מעצבים. איך ניתן להתאים את המסרים שלנו לכל פלטפורמה? למה אי אפשר להשתמש באותו קריאייטיב לפרסומת באינסטגרם ופרסומת ברכבת התחתית? ובאיזה אופן מדידה של תוצאות של קמפיין אונליין שונה ממדידת קמפיין אופליין? השבוע אנחנו מארחים את מעיין וקסלר דגן, מעצבת מוצר, שמצטרפת אל רותם ויסמן, ראש מחלקת העיצוב במאנדיי.קום, ומשתפת בתהליך ההכנה שאנחנו מבצעים כאשר אנחנו ניגשים לעצב במדיום חדש. מעיין מסבירה איך אפשר לעצב בצורה נכונה גם עבור פלטפורמות שלא הכרנו קודם לכן (הדור הבא של המשתמשים שלנו נמצא בטיק טוק, אנחנו עדיין לא) וגם מספרת איך מודעה אחת יצירתית במיוחד בפייסבוק עזרה לנו להבין כמה חשוב שהערך של המוצר יהיה ברור – עוד לפני שהיוזרים מתחילים להשתמש בו.

במאי 2019 מאנדיי.קום הפכה לראשונה לנגישה בשפה שאינה השפה האנגלית. התחלנו עם ספרדית, ובאוגוסט של אותה השנה כבר היינו נגישים בשבע שפות נוספות. אבל כשאנחנו מדברים על הנגשת הפלטפורמה ולוקליזציה, חשוב להדגיש שממש לא מדובר רק בתרגום – תרגום הוא רק קצה הקרחון. לכל שוק צרכים, תרבות ואסטרטגיה משלו, ולא בטוח שמה שעובד לנו מצויין בארה״ב, יעבוד גם בברזיל או בגרמניה.אז איך לוקחים שפה שלמה של מוצר ומבצעים לה התאמה מדויקת לשווקים השונים? באילו מדדים אנחנו יכולים להשתמש בשביל לבדוק את הביצועים שלנו בשוק חדש לחלוטין? איזה מחלקות בארגון מעורבות בעולם הלוקליזציה? ולמה חשוב להתאים את המוצר לשוק לא רק מבחינת השפה, אלא גם מבחינת התרבות?השבוע אנחנו מדברים עם איתן אבני, Head of Localization במאנדיי.קום, שהוביל בעבר תהליכים דומים גם בוויקס. איתן מספר לנו איך לוקחים את מה שנקרא לוקליזציה והופכים אותו למכונה משומנת – כזו ששמה דגש על תוכן וכן על פיתוח עסקי, מאפשרת לתהליך התרגום של פיצ׳רים חדשים להתבצע בצורה אוטומטית, ומצליחה לחבר את כל היחידות העסקיות בחברה – החל מ-Customer Experience ועד הפרודקט – לחשיבות האסטרטגית של חדירה לשווקים חדשים.

אם תשאלו אנשים שלא עוסקים ב-UX על מחקר משתמשים, הם יגידו לכם שמדובר במשהו יקר, ארוך ולרוב – מיותר. "אנחנו מכירים את המשתמשים שלנו מצוין" הם יגידו לכם. "אנחנו כבר נספר לכם מה הם צריכים, לא צריך מחקר". אחרים יגידו: "עדיף להשיק את המוצר ולראות איך הקהל מגיב", או "אין לנו עדיין משתמשים, את מי תחקור?"למרות כל ההתנגדויות האלה, הנסיון מראה שמחקר משתמשים מאפשר להגיע לתובנות מהותיות גם בזמן קצר, כאלה שקשה מאוד להשיג בדרך אחרת. הוא מחבר את צוות האפיון לצרכים האמיתיים של המערכת ומאפשר לו ליצור חוויית משתמש הרבה יותר טובה – כזו שמביאה הרבה ערך למשתמשים, ולכן גם לרוב שווה הרבה כסף.מה כלי המחקר האפקטיביים ביותר? איך אפשר להשיג תובנות משמעותיות בתקציב מצומצם? ברק יענה על השאלות האלה דרך סיפורי מקרה אמיתיים מהסטודיו ביוניק יו איי ומהעולם.‍

"אתה לא המשתמש" הוא אחד השיעורים החשובים שכל מאפיין UI/UX צריך ללמוד. לא משנה כמה אתה מאפיין טוב, עד שהמוצר שלך פוגש את המשתמשים האמיתיים שלו, אין לך שום דרך לדעת כמה הוא טוב. כל החלטות ה UI שלך מבוססות על ניחוש בלבד. זה לא נשמע כמו היסוד הכי יציב לבסס עליו את הצלחת החברה או המוצר שלך…אז איך מתבססים על יותר מניחוש? איך גורמים למוצר לפגוש את המשתמשים שלו מוקדם יותר בתהליך? ולא פחות חשוב, איך לומדים משהו מועיל מהמפגש הזה? ב-30 דקות יציג ערן חלק מהתשובות של חברת Jifiti לשאלות האלה, בתור חברת מוצר שמתמודדת איתן כל יום. ההרצאה הזאת לא מכילה שום אמירות כלליות על אפיון ממשק משתמש. היא גם לא מכילה שום ציטוטים ממאמרים בסגנון "איך לעצב נכון" ו"מה משתמשים אוהבים". היא כן מכילה דוגמאות אמיתיות ומסקנות מעשיות שלמדו ב-Jifiti ממשתמשי המובייל וה-web של מוצרי החברה, ואי אפשר היה ללמוד בשום דרך אחרת. היא גם מכילה כלים שמנצלים ב-Jifiti כדי לשפר את הלימוד ממשתמשים, לעשות כמה שיותר ממנו עוד לפני שהמוצר באמת יוצא לשוק, וגם להמשיך אחרי שהוא כבר שם.

בדיקת דם סמוי בצואה היא בדיקה פשוטה לביצוע, לא פולשנית, לא כואבת ויכולה להציל חיים. למרות זאת אנשים נמנעים מלעשות אותה. איך אפשר לגרום לאנשים לבצע את הבדיקה? זוהי אחת השאלות שאיתן אנו מתמודדים בשירותי בריאות כללית.בשירותי בריאות כללית מנסים להפוך את הלקוחות לשותפים בניהול בריאותם. כדי להצליח במשימה הזאת צריך לשכנע אותם לשנות את התנהגותם. שאלת המפתח היא כיצד משכנעים בני אדם לוותר על הרגלים ישנים ולאמץ הרגלים חדשים. ישנן דרכים שונות לשכנע אנשים; בכללית החליטו לעשות זאת באמצעות עיצוב המוצרים שלנו על פי המודל לשינוי ההתנהגות שגיבש הסוציולוג האמריקני BJ Fogg. על המודל והיישום שלו בכללית – בהרצאה של חן.‍