מפתחים ומעצבים. סיפור האהבה של כולנו. זה לפעמים יכול להשמע כמו סיפור על זוגיות ארוכה עם מלא עליות וירידות. כשתיכנסו לעולם היואיקס אתם תיתקלו בלא מעט קונפליקטים מול המפתחים. היום נביא לכם את הבעיות הנפוצות שיכולות לצוץ לכם, שלא תופתעו, וכמובן גם תקבלו הצעות לשיפור מערכת היחסים המשוגעת הזו.

בפרק נדבר על ניסיון מעשי, על הטעויות, ההצלחות והמסקנות החשובות שהסקנו לאורך הקריירה המגוונת שלנו בתקווה שנעזור גם לירין וגם לכם ללכת בדרך הטובה ביותר!אסים בחפיסה:• רפאל עוזרימנהיג, יזם, מנטור, מרצה, אח על מלא של ירין, אבא, בעל ומפתח על חלל עם מלא ניסיון מגוון תחומים, בעיקר בפיתוח לאנדרואיד. היום הוא מוביל את פיתוח אפליקצית האנדרואיד ב-Livez.aiֻֻֻֻ• ירין הוא אח על מלא של רפי, אבא, בעל, מעצב מוצר בתחילת דרכו עם עבר אומנותי עשיר כצייר ותלתיסט. לאחרונה הוא סיים את תפקידו כמעצב בחברת מיתוג והיום הוא מחפש את האתגר הבא שלו!אני נהניתי מקווה שגם אתם תהנו!

בפרק נשמע שאלות מצויינות של ענבל ראובן (מעצבת בתחילת דרכה) ותשובות מרתקות משלומי זיגרט (מעצב מוביל מטרוליון) על מה כדאי לעשות וממה כדאי להימנע בשביל להיות מעצב טוב.‍

מה עושים אם שחררנו פיצ'ר והמשתמשים לא משתמשים בו? למה כדי לפתור את הבעיה חשוב לדבר לא רק עם מי שמשתמש בו – אלא גם עם מי שלא? ולמה למרות המכה הקשה לאגו וההשקעה הרבה שכבר נעשתה, לפעמים הדבר הנכון הוא לעצור פרוייקט?אין מנהל או מנהלת מוצר שלא מכירים את הבעיה הזו: יש לנו פיצ'ר שאנחנו מאמינים בו, ומבחינתנו זה פיצ'ר חכם, מושקע, מבוסס דאטה ושעונה בדיוק על מה שהוא צריך לענות – אבל מה, המשתמשים פשוט לא עושים בו שימוש. במקום שהפיצ'ר יעשה את תפקידו, הוא נותר שומם וחסר שימוש במערכת. השבוע בפודקאסט  רן ארז מדבר עם עמיחי אבן חן,  Product Manager ב- monday.com, שמספר מה עשה כשהבין שהפתרון לבעיה שניסה לפתור עבור המשתמשים, טמון בפונקציה שכבר קיימת במערכת, רק שרוב המשתמשים לא ידעו עליה. הוא מדבר על תהליך זיהוי הבעיה, למה חשוב לא רק לשאול אנשים מה הם חושבים על הפיצ'ר, אלא איך הם משתמשים בו ואיך בסוף, ממחשבה על פתרון באמצעות שדרוג שדרש חודשי פיתוח ארוכים, הגיעו לפתרון פשוט ומיידי הרבה יותר.  

מה אם היינו אומרים לך שיש עשר עקרונות פרקטיים בעיצוב שמישות יואיקס שיעזורו לכם ולביידן, להציל את העולם? אני מדבר כמובן על עשרת היוריסטיקות של נילסן. אנחנו נסביר הכל אל תדאגו…:)‍

איך מנגישים דאטה למשתמשים? למה חשוב לזכור שחווית המשתמש שלנו כמנהלי מוצר לא משקפת בהכרח את החוויה "הממוצעת"? ולמה לפעמים וויתור על לקוחות, אפילו כסטארט-אפ קטן, יכול לייצר גדילה?בעולם של היום – רווי המידע, ההזדמנויות והאפשרויות – אנחנו נוטים פעמים רבות להעמיס על הלקוחות שלנו דאטה. להראות להם את כל הדברים שאנחנו מסוגלים לתת להם, את כל היכולות שלנו ואת כל הרעיונות הנהדרים שלנו בבת אחת. אך כל הרצון הטוב הזה עלול להוביל לכך, שבפועל, המשתמש נשאר להתמודד לבד עם הרבה מידע שהוא לא בהכרח יודע מה לעשות איתו.השבוע בפודקאסט  רן ארז מארח את קייט ניר,  VP Product בחברת Tastewise, שמשתפת על האופן בו הצליחו להנגיש למשתמשים מוצר המבוסס דאטה, ולפשט אותו כך שיפנה למשתמשים רבים. היא מספרת איפה ואיך זיהו את הקושי של המשתמשים שלהם, איך הצליחו לפשט את הדאטה באופן ברור יותר ואילו וויתורים שעשו בדרך הביאו דווקא לערך נוסף עבור הלקוחות.

להגיע למקום עבודה מבלי להכיר את התפקידים השונים זה מפחיד, בפרק הזה נכיר את כל האנשים שאתם הולכים לפגוש כמעצבי חווית משתמש.‍

מה זה אלמנטור? איך אפשר לייצר לעצמנו תיק עבודות חדשני בעזרתו?בפרק השלישי אארח את ארז עדן ראש צוות עיצוב באלמנטור ואת דיאנה בוחניק מעצבת מוצר ומרקטינג עצמאית שרוצה לקחת את הקריירה שלה צעד אחד קדימה. אנחנו נדבר על אלמנטור, על תהליכי העבודה של הצוותים, על הטכנולוגיות והמחקר ונקבל טיפים לבניית תיק עבודות ממוקד, התמודדות עם אתגרים של מעצבים מתחילים ועוד.

"מה, הם פראיירים?? למה לעזאזל מישהו הולך לשלם לי כאיש חווית משתמש? נדבר על הצורך בחווית משתמש, ועל איך חווית משתמש הפכה למה שהיא היום.

מתי מוצר בשל להתרחב? איך משיגים ערך לא רק לכל סוג משתמש, אלא גם באינטראקציה ביניהם? ומתי, בניגוד לאינטואציה, דווקא נכון לא להמעיט פריקשן עבור המשתמש? בעיית ריבוי סוגי המשתמשים תתפוס את רובנו בשלב מסוים של פיתוח המוצר. בין אם המוצר שלנו פונה מראש לסוגים שונים של משתמשים, או שאנחנו רוצים להתרחב לשוק חדש לגמרי, השאלה נשארת זהה – איך אנחנו יכולים לענות על צרכים של משתמשים שונים לגמרי באותו המוצר?השבוע רן ארז מארח את אילת לב ארי, Product Director בחברת Healthy.io. אילת משתפת במעבר ממוצר שנועד לצוותים רפואיים למוצר שמשמש גם את המטופלים, ועל איך הצליחו לענות באותו המוצר על צרכים של יוזרים שונים לגמרי, בעלי אינטרסים שונים ובעלי יכולות שונות – החל בגילאים המבוגרים של המטופלים, שעלולים להביא ליכולות טכנולוגיות מוגבלות, דרך הטרמינולוגיה הרפואית השונה ועד תחושת המעורבות שכל אחד מסוגי המשתמשים ירצה מהמוצר.

בפרק אארח את עומר מורג מעצב סיניור בחברת Gloat ואת אנסטסיה מעצבת ברנד ומרקטינג עצמאית שחושבת לנסות להיות מעצבת מוצר שכירה לראושנה בחייה.אנחנו נדבר על אופי העבודה, על הבדלים בין חברות שונות, על הכח של נטוורקינג וקצת על בניית פורטלופיו:)הצטרפו לקבוצת הפייסבוק שפתחתי במיוחד בשביל לעזור לג׳וניורים להפוך לסיניורים של הדור הבא.

איך לעשות הסבה מקצועית מאדריכלות לעיצוב ממשק וחוויית משתמש. בפרק של היום אני אארח את אילן דראי, סיניור קריאייטיב דיירקטור ב aqua security, ממקימי Inkod סטודיו לעיצוב, מחבר הספר Fusion Experience וכמובן המנטור הכי חם ואוהב שקיים בעולם, זאת הסיבה שכל מי שיגיע לאילן דרך הפודקסט יקבל שעה של מנטורינג חינם איתו! וביחד איתו תהיה איתנו גם עדן שי לינדר המוכשרת שנכנסה לי ללב מזמן כשביקשה ממני לעזור לה למצוא עבודה כמעצבת אחרי שהייתה אדריכלית. עדן אני לא ארגע עד שלא יהיה לך תן ביס וטייטל של מעצבת בחברה שאת רוצה לעבוד בה. הפרק הראשון מוקדש לך!

בפרק ויטלי ואני דיברנו על:  - מבחני בית בגיוס, האם כדאי או לא כדאי, ומה אפשר לעשות כדי למזער נזקים וחוויות שליליות למועמדים  - קונסיסטנטיות בממשקים, ומתי בקש לשבור אותה  - מחקר מקדים של מתחרים והשראה, ולמה ויטלי ממש לא ממליץ להתחיל דווקא מזה ההמלצה של ויטלי: UX StackExchange לינקדין: ויטלי מיז׳יריצקי בלוג: UXtasy (מומלץ!!!)

נועה ואיתנה מעצבות מוצר בפידו. יש להן אתגר גדול במיוחד בגלל שהמשתמשים שלהם נמצאים ביבשת אחרת. הן הולכות לשתף אותנו בשיטות עבודה שהן פיתחו על מנת לגשר על הפערים. מראיונות ותצפיות לפיתוח קשר אישי עם המשתמשים, דרך יצירת מעגל קרוב שמכיר את התרבות להתייעצות, מחקר שוק ואדפטיביות בסייקלים מהירים להתמודדות עם מציאות משתנה. אז אם הן טסות עד אפריקה לפגוש את המשתמשים שלהן, מה עוצר בעדך מלצאת עכשיו מהמשרד?

יש רגעים בחיים שנתקלים במשהו קסום, והחיים לא חוזרים להיות כמו שהיו לפני אותו רגע.‍ככה אני מרגישה לגבי העולם של Design Thinking.‍השבוע אירחתי את דורון אגוזי המופלאה, לשיחה שבה חלקנו את אהבתנו לשיטה ולכלים שהיא טומנת בחובה.‍שוחחנו על הערך והיעילות שהיא מספקת, על כלים שאהובים עלינו במיוחד, ועל מקורות מידע שבהם למדנו כל מה שרק יכולנו על השיטה ששינתה את חיינו.‍את דורון אפשר למצא כאן:‍https://www.linkedin.com/in/doron-egozi/

הפעם הפרק מוקדש לרצפים Streaks. מה זה רצף? הנה כמה דוגמאות: השלמה של שבעה ימי לימוד שפה במהלך השבוע (Duolingo). חיווי של מספר הימים הרצופים שבהם תרגלתם.ן מדיטציה (Headspace). חיווי של מספר הימים הרצופים שבהם ״הסתנאפתם.ן״ עם חבר.ה (Snapchat). למה צריך רצף? כדי להגביר את המוטיבציה של משתמשים להתמיד במשימות באופן עקבי לאורך זמן. מתי נשתמש ברצף? כאשר ההגעה ליעד דורשת השקעת זמן רב (רכישת שפה, הורדת משקל, כניסה לכושר גופני, …). איך בונים רצף? האזינו לפרק :)ֿ

בשנים האחרונות יש קפיצה במודעות לחשיבות המחקר במוצרים טכנולוגיים, לא רק בחברות טכנולוגיות אלא בשוק בכלל, וזה יוצר התפתחות מעניינת של הדיסציפלינה המחקרית בעולם חווית המשתמשים. בפרק השבוע אירחתי את חן האנה ויצמן בתחום כ-8 שנים ‏LinearB - כיום מאפיינת וחוקרת שימוש בחברת בנוסף, היא ממקימות קהילת מיט-אפים מקומית בנושא מחקר משתמשים. UXR Lounge בפרק דיברנו על טקטיקות ותפיסות עולם ליצירת מרחב למחקר בחברות אג׳יליות. על הדרך דיברנו הרבה גם על איך כל אחת ואחד יכולים לבצע בדיקות שמישות, מבלי להיות מומחים בתחום. על כמה חשוב לאמץ את גישת ה״קצת עדיף על כלום״ ועוד דברים מעודדים על מחקר בסביבה שצריכה לזוז מהר, ולקחת החלטות מתוך וודאות. את חן אפשר למצא בלינקדאין: https://www.linkedin.com/in/hannahsapples/ האזנה נעימה

מהן הטעויות שכדאי להימנע מהן כשעושים מחקר מתחרים? איך עושים את זה בחברות B2C ו-B2B? ומה הדרך הכי טובה ללמוד עוד על המתחרים שלנו? מחקר מתחרים הוא אחד הכלים הכי חשובים לסטארטאפ – הוא יכול לעזור לנו ללמוד עוד על השוק שבו אנחנו פועלים, לוודא שאנחנו מבדילים את עצמנו משאר התחרות, והוא אפילו קריטי לתהליכי השקעה. עם זאת, כשניגשים למחקר מתחרים יש לא מעט טעויות שכדאי להימנע מהן, ופרקטיקות שניתן ליישם כדי לוודא שאנחנו מאפטמים את השימוש בכלי הזה. השבוע, אדוה שיסגל מדברת עם רן ארז, Product Lead במאנדיי והמייסד של קהילת Becoming Product Manager על כל מה שצריך לדעת על מחקר מתחרים. רן משתף בסוג המתחרים שצריך לקחת בחשבון כשעושים מחקר כזה, בשיטות ללמוד על המתחרים ישירות מהמשתמשים שלהם, ובאיזה נקודות בחיי סטארטאפ נכון להתמקד בזה.

כשמיכל ועדי דיברו לראשונה על הרעיון להקליט פרק שעוסק באפיון לבני 65+, היה נראה שזה נושא מצוין לדבר עליו, בייחוד שעוד לא התמקדנו בו בפודקאסט. ומצד שני חשבנו - מה זה בדיוק 65+? האם אנחנו יכולות להגדיר אוכלוסיה כל כך רחבה תחת מטרייה של נושא אחד?כדי לענות על השאלה הזו ניתחנו את המאפיינים השונים שקיימים אצל אנשים מבוגרים, ומיכל הסבירה שאין קו אחד שמייצג את כולם, אלא יש כל כך הרבה שוני ברמות המסוגלות, במוטיבציה, ביכולות הקוגנטיביות. ישנם גם אנשים מבוגרים ששימוש במוצרים דיגיטלים בא להם באופן טבעי ונוח, ואנחנו צריכים לזכור לא להניח שכולם מתקשים. ומהנקודת מוצא הזו צריך להתחיל.אחת השאלות בהן התמקדנו היא - למה בכלל חשוב להביא אנשים בני 65+ לסביבה הדיגיטלית? השאלה הזו חשובה ביותר ומייצגת את הבסיס שאותו חייבים להבין ולהכיר כדי ליצור מוטיבציות חזקות מספיק לפעולה. דמיינו שאדם קרוב אליכם לא מצליח לשלם על כרטיס באוטובוס, או מגיע לדואר ואז מבין שהיה צריך להזמין תור מראש, או שלא מצליח להגיב לברכות היומולדת שמקבל בוואטצאפ. היום, כידוע, אחוז משמעותי מהחיים שלנו מתנהל בעולם הדיגיטלי, ואם אנשים בני  65+ לא יהיו חלק מהעולם הזה, הם פשוט ירגישו  ממודרים (בצדק), ישארו עוד יותר מאחור, וזה יפגע להם  באיכות החיים.ד״ר מיכל הלפרין בן צבי היא מומחית ביצירה של מוצרים דיגיטליים לבני 65+, ומתעסקת בעולמות של מחקר חווית משתמשף אסטרטגיית מוצר, ותובנות התנהגותיות. היה מעניין ביותר ללמוד מהנסיון שלה, ולשמוע סיפורים מרתקים על ההתפתחות של העולם הדיגיטלי ונסיון להתאמה שלו לאוכלוסייה בוגרת יותר. מובן שמלבד האספקט החברתי שהוזכר קודם, ישנם גם הרבה יתרונות עסקיים שעליהם דיברנו - מתי נכון לנו בתור חברה להתאים את המוצר לבני 65+? מהתחלה / אחרי שישנה התכנות מסויימת? ואיך עושים את זה בכלל? איך בודקים את המוצר שאנחנו עובדים עליו על אנשים מבוגרים?

בסוף חודש דצמבר, ממש רגע לפני ששנת 2023 מתחילההוציאה האקדמיה ללשון העברית פוסט ברשתות החברתיות שעורר הרבה גלים ודיון סוער, על תקינותה של כתיבת "הנקודה המגדרית". (לינק לפרסום בהמשך)בעקבות הפוסט התעורר דיון מאד מעניין והחלטנו לעשות קצת סדר, לטובת מאזינות ומאזיני הפודקאסט‍בפרק התארחה דפנה אייזנרייך המופלאה, מנהלת יוזמת ״דברו אלינו״,וביחד ניסינו  לפרק את הסוגיה סביב הנקודה הסוררת, לתת קווים מנחים והמלצות ליצירת שיח שיוויוני מגדרית במוצרים דיגיטליים‍

צוות מחקר ב-Google בחן את השפעת התראות על רווחת משתמשים. המחקר התמקד בשלושה מוצרים ספציפיים: Google Photos, Google Search, ו-Google Maps. מטרת המחקר היתה חיפוש שיטות מדידה אוניברסליות להשפעת התראות על כלל המשתמשים ופיתוח כלים לשיפור הרווחה הדיגיטלית שלהם, במטרה לייצר חוויית התראות מיטבית. המחקר חשף את השפעתן של התראות על הדרך בה אנו מקבלים מידע, מתקשרים ומבצעים פעולות וגם את המחיר שאנחנו כמשתמשים משלמים – הן באופן מודע והן באופן לא מודע – כתוצאה מהן. בהרצאתה תציג דניאל כמה מהממצאים המרכזיים של המחקר ואת היתרונות והאתגרים שפגשה בעבודה על המחקר בצוות רב-תחומי, בארגון גדול (מאוד). כמו כן היא תציג את הגישה שלה בנושא ההתראות כחלק אינטגרלי מחוויית המשתמש בכל אפליקציה, בהשפעות הפסיכולוגיות והחברתיות של התראות על בריאותנו הנפשית והרגשית ובאחריות שלנו כמעצבי ומעצבות חוויית משתמש.

שלום לכולם וברוכים הבאים לפרק החדש של הפודקאסט - על טכנולוגיה ואנשים מבית מכון UED להעצמת משתמשים. בפודקאסט הזה אנחנו משוחחים בכל פרק עם אנשים מעניינים שרותמים את הידע שלהם על בני אדם על מנת ליצור מוצרים דיגיטליים טובים יותר עבור המשתמשים שלהם. היי, אני ד"ר דוד גלולה, ראש מכון UED להעצמת משתמשים, מנכ"ל ProUX לפרוייקטי תוכנה וחווית משתמש ומרצה במכללות האקדמיות עמק יזרעאל ותל אביב יפו. בפרק הזה אני מארח דוקטור שלא סיים בגרות מלאה בתיכון, גיק מחשבים שמצא את עצמו מלמד מחוננים כבר בגיל 21, תיאורטיקן צעיר שנזרק ישירות לאפיון של מערכת מורכבת בלי הכנות מוקדמת, וסופר שמצא את הדרך לשלב 3 אהבות גדולות שלו בחיים - טכנולוגיה, פסיכולוגיה והוראה - ל-570 עמודים של ידע מזוקק וצרוף עבור התעשיה. הדוקטור, כפי שהוא מכונה בקרב תלמידיו הרבים, או ד"ר עופר מונר כפי שהוא קורא לעצמו, הוא מאפיין עם נסיון בארץ ובחו"ל במערכות מורכבות, מייסד קורסי -הUX תחת UXER ומחבר הספר הפסיכולוגיה של האינטרקאציה. בשיחה איתו, עברנו על התשוקות שלו ליצור טכנולוגיה טובה, הכרנו את הדרך שלו בתעשיה ובאקדמיה. לא פספסנו את ההזדמנות ללמוד כמה נושאים מתוך הספר החדש שלו. למדנו להבין את הנקודת המבט שלו על התחום בעבר, בהווה וגם בעתיד. לא פסחנו על השערת הנטפליקס ועל טיפים לאפיון מוצרים. מוזמנים לצלול ולהאזין לשיחה.

:על ההרצאה אתם עובדים על פיצ’ר מסויים - מאפיינים ומעצבים לקהל היעד, ואז אחרי שאותו פיצ’ר מפותח, פתאום צצות בעיות: מקרי קצה שלא חשבתם עליהם, או במקרה החמור יותר - שימוש לרעה ואף פגיעה במשתמשים שלכם. האחריות שלנו, המעצבים, היא לחשוב על כל נקודות המפגש של המשתמשים עם הממשק, כל הזמן לשאול ״מה אם?״, ו-״מה עלול לקרות פה?״. אמנם הכוונות שלנו טובות, אבל האם יכול להיות שימוש לרעה במוצר או בפיצ’ר שאנחנו אחראים עליו? בהרצאה אשתף את התובנות שלי על מוצרים שונים, נבחן איך כשעסקים בונים מוצרים שהם מנותקים מא.נשים וממצבים בחיים זה עלול להוביל למטרה ההפוכה אליה כיוונו ולפגוע במשתמשים שלנו. לעיתים די בחומרה. :על המרצה תכירו את אלינור משען סלומון. סניור דיזיינר במיקרוסופט בצוות Power BI, מרצה בנטקראפט ומנהלת את קהילת הנשים “Stand Tall & Speak Up” שמטרתה לעזור לנשים להתגבר על פחד קהל ולהעלות את הערך העצמי שלהן. פעילה בקהילות העיצוב השונות, ואף ניהלה בעבר את כל תחום העיצוב במשרד המשפטים. מרצה בנושאי AI, מגדר וסטוריטלינג.

בפרק התארחו: עידו זייפמן - מלווה צוותי עיצוב, מרצה, מייסד קהילת פיגמה ישראל ומייסד שותף ב-Kido. קרן שגב - מעל 20 שנה בעולם העיצוב מוצר ומרקטינג, ומייסדת שותפה ב-Kido. עופר בן שושן - מוביל עיצוב עם נסיון של יותר מ-20 שנה, מתמחה בהקמה, ניהול והנחיה של צוותי עיצוב, בניית תהליכים עם הממשקים השונים ותכנון אסטרטגי של עיצוב מוצרים ומערכות מורכבות. נהנה לעבוד עם אנשים וללמוד דבר חדש לפחות פעם ביום. על מה הם דיברו: מה קרה לעולם העיצוב? מה ההבדל בין UX לבין UI? איך הם מתחברים? ומה התפקיד שלהם? איך עובד היום עולם המרקטינג? מה תפקיד המעצבים בסטארטאפים היום? חיבור או הפרדה בין מרקטינג לפרודקט - האם זה נכון? מקצוע העיצוב כמקצוע חדש האם למעצב יש מקום בקבלת החלטות בחברה טכנולוגית? איך מודדים עיצוב במוצר? איך הופכים את העיצוב למשהו אסטרטגי בארגון? איפה היתרונות והחסרונות בהפרדה בין UX לבין UI? האם שינוי תפקיד המעצב אומר שיש רגרסיה בעיצוב? מבנה צוות העיצוב מה זה אומר גיוס מעצבים בעולם החדש? מה צריכים לחפש מגייסים במעצב?

הסדנה תתן לך כלים ליצור דיזיין סיסטם מאפס בצורה יעילה ונכונה, ולתקשר את זה בתוך צוות העיצוב ומול הפיתוח. בסדנה נראה כמה זה פשוט לעבוד עם היכולות של פיגמה - נתחיל ביסודות על ידי שימוש בערכים של וריאבלז ליצירת לוגיקה והורשה בצבעים, טיפוגרפיה, מידות וגריד ונמשיך בשימוש ביכולות החדשות של אוטו-לייאאוט לבניית קומפוננטות מורכבות עם וריאנטים ליצירת רספונסיביות אוטומטית. את כל זה נחבר לצרכים של הפיתוח מבחינת טרמינולוגיה והנחיות להטמעה ונלמד איך ליצור תיעוד ללוגיקה ולהחלטות שיצרנו, כולל מבנה להתמצאות של כולם במערכת. הסדנה מתאימה גם למי שרוצה לעשות את המעבר לפיגמה מתוכנות אחרות, מכיוון שנלמד הכל מאפס ובניה של דיזיין סיסטם נותנת הבנה עמוקה של עבודה עם פיגמה ביעילות מקסימלית. הכנתי וידאו נוסף שנותן סקירה כללית על התוכנה מבחינת יכולות ושימוש למי שאלו הצעדים הראשונים עם פיגמה: https://vimeo.com/799742714

בואו נדבר קצת על אותנטיות, מתי הייתה הפעם האחרונה שערערתם על מוסכמות והרגלים? ?ואם כבר בחרתם לערער, איך אתם מבטיחים קרקע כמה שיותר יציבה לפיתרון שלכם ואיך בכלל עושים סדר בחוויות משתמש עמוסות פרטים? על כל אלו נשוחח במיטאפ הקרוב, אתם לא רוצים לפספס את זה! לאן נעלמה האותנטיות? בקי ברי בואו נתחיל לערער על הרגלים ומוסכמות שרכשנו בדרך. נדבר על רשתות חברתיות, צילום ופודקאסט. נלמד איך רשתות חברתיות השפיעו על התוכן שאנחנו מייצרים ולמה שום דבר כבר לא מרגיש אותנטי. נכיר סוג אחר של יוצרי תוכן שיוצרים בצורה קצת שונה ומחזירים את האותנטיות שחסרה לנו היום. אל תרוצו להיי פידליטי - דניאל ברש כמעצבים, כשאנחנו נדרשים לעצב חוויה, יש לנו נטייה לקפוץ משלב הבנת הבעיה הישר לתוכנות העיצוב כדי לקצר תהליכים. ואז, כשאנחנו נתקעים הרבה יותר קשה לנו לחזור אחורה. בזבזנו זמן בהזזת פיקסלים ולא השקענו מספיק מחשבה במוצר ובסיפור. בהרצאה אציג לכם את הפריימוורק שבו אני משתמש כשאני ניגש לעצב חוויה. הוא עוזר לי לבנות יסודות למוצר טוב ומדויק יותר, וכשאני מגיע לשלב העיצוב היי-פידליטי 80% מהעבודה כבר נעשתה. למצוא מחט בערימת שחת - איך לעשות סדר בחוויות משתמש עמוסות פרטים - שיר זלצברג חוויות משתמש של מערכות מורכבות, כוללות המון פרטים ופיצ׳רים שזמינים למגוון רחב של משתמשים. התוצאה היא הרבה פעמים סביבה קשה לניווט ותפעול. בהרצאה הקרובה, אחלוק כיצד ניגשנו לפרוייקט חדש בסיילספורס מתוך כוונה תחילה של הורדת עומס והנגשת החוויה לקהל יעד משתנה, ובאיזה שיטות השתמשנו על מנת לאפשר את זה

אפליקציות רבות כוללות כדף פתיחה לוח מחוונים – dashboard. הדשבורד הוא גם פונקציונלי, גם אסתטי, וגם מהווה מעין חלון-ראווה של האפליקציה, ויכול להציג באופן חי ומושך את יתרונותיה עבור המשתמש. הוא כלי ויזואלי חזק לביטוי הערכים שאנו רוצים להדגיש, וזאת באמצעות נתונים חיים של המשתמש עצמו. במקביל, ה-dashboard הוא נקודת ההתחלה של השימוש באפליקציה, ולכן אמור לתמוך היטב בתרחישי השימוש, ה-workflows, הראשוניים. איך ליישב את הדרישות האלה? כיצד לתכנן דשבורד אפקטיבי: מושך, נעים, שמכיל מספיק אינפורמציה אך אינו מרתיע, ומאזן כל זאת עם פונקציונליות? כיצד לשלב רעיונות אינפוגרפיים בתוך ה-design-pattern הדשבורדי? מאידך, לא בכל מקום דשבורד הוא הפיתרון הנכון; מתי עדיף לוותר על דשבורד לטובת פתרונות אחרים?‍

נניח שאתם מאפיינים או מעצבים של מוצרי מובייל, תדמית ואינטרנט. אתם ממש ממש טובים בזה. באמת. אבל התחרות בשוק גדולה, הלקוחות באים והולכים ותכל'ס – צריך לעבוד פה ממש קשה בשביל להוציא מזה פרנסה.יום אחד בא לקוח גדול עם כיסים עמוקים ואומר- בואו תעשו לי את המוצר הזה שלי: יש לי מאה קבוצות פיתוח בכל העולם, אני צריך מערכת שתאפשר לקבוצות לנהל את הפיתוח הפנימי שלהן, בקורלציה מלאה עם הקבוצות המקבילות ובו בזמן – תאפשר לי לעקוב אחר קצב העבודה בכל הקבוצות, לנתר את צווארי הבקבוק וליישם פתרונות פרו-אקטיביים.ברור לכם שזה גדול, ברור לכם שיש פה כסף וברור לכם שזה אתגר שעוד לא התמודדתם אתו עד היום. עכשיו עומדות לפניכם שתי אפשרויות: לקחת או לא לקחת. אם לא תיקחו – נשארתם באזור הבטוח שלכם. לא העזתם – ולא נכשלתם. אם תקחו – אתם נכנסים לארץ לא נודעת – ומתחילים לשחק בליגה של הגדולים.אנחנו ננסה לברר איך עושים את הקפיצה, המחשבתית והמקצועית, שתאפשר לכם לעלות למגרש, לשחק בביטחון ולצבור את הניסיון הדרוש כדי להפוך לאנשי פרו אמיתיים.‍

סיימתם לימודים והתחלתם לעבוד. לימדו אותכם איך לאפיין wireframes, איך לתכנן user journeys ואפילו פרסונות. אבל הזמן עובר (כי זה מה שהוא עושה הכי טוב) ואז מגיע הדבר, שלא לימדו אתכם עליו כלום: קידום. הצעה לתפקיד הובלה. או אולי, החלטתם לבד לעשות את הצעד. אבל מה צריך לדעת כדי להוביל? ועוד צוות עיצוב… בהרצאה ישי ישתף מניסיונו בתור מוביל ובתור מי שעבר לצד ההובלה. הוא ישתף חלק מהמתודולוגיות שהוא למד תוך כדי התפקיד לצד שאלות שהציב לעצמו, או אולי היה צריך להציב לעצמו לפני שהחליט לנהל.

בעיצוב לקהל משתמשים באפריקה שום דבר לא ברור מאליו. המרחק הפיזי מהם והפערים התרבותיים הקיימים יוצרים אתגרים בהכרת ובהבנת המשתמשים וכתוצאה מכך – בעיצוב פתרונות וחוויות נכונים עבורם. כשפרטים בסיסיים כמו כתובת דוא״ל או אפילו כתובת מגורים לא קיימים, התהליכים הרגילים שאנו מכירים מוטלים בספק. אז איך נעצב תהליכים טריוויאליים, כמו למשל איפוס סיסמא? ומה לגבי מאפיינים פיזיים ייחודיים, שמקשים עליהם להשתמש ב-UI המהמם שעשינו? בהרצאה תשתף נועה למה חשוב להכיר את המשתמשים שלנו ותציג את אתגרים ושיטות העבודה שיצר הצוות כדי להתגבר עליהם.‍

מה הן בעיות מורכבות? למה כדאי להשקיע זמן בלהבין את מכלול האתגרים ואיך כדאי לעשות את זה? בהרצאה, רם יתאר גישה פרקטית להבנת בעיות מורכבות כהכנה לאפיון והוא ידגים זאת על אחד המוצרים אותם תיכנן. ההרצאה תתמקד בתהליכים שעבר צוות המוצר וכיצד, דרך ניסוי וטעיה, הם למדו להבין את מכלול האתגרים שעמדו בפניהם, בדרך למוצר לא שיגרתי.

מחקר במערכות מורכבות מזמן אתגרים יחודיים. בעוד שמורכבות המערכת נמדדת בעיקר בצד הטכנולוגי שלה ואולי במספר הרכיבים, מחקר משתמשים במערכת כזו כולל מורכבויות במימדים נוספים: אירגוניים, מתודולוגיים ואחרים. איך מתכננים ומנהלים מחקר משמעותי ומשפיע לאורך זמן במערכות מורכבות? יקיר ישתף בהרצאתו מחקרים מהשטח שהוא וצוות המחקר שלו הובילו במגוון ארגונים, מערכות ותעשיות, וידגים איך אפשר ליישם את התובנות ממקרים אלה.

פונקציונליות מורכבת על פי הגדרתה דורשת תפעול מורכב, ותפעול מורכב מצריך הדרכה ו/או מערך תמיכה משמעותי בתפעול המוצר. ככל שיותר לקוחות ישתמשו במוצר יגדל גם צוות ה-CS כדי להבטיח שהלקוחות מפיקים את מירב הערך מהמוצר. אז זהו שלא. אפשר גם אחרת. אפשר להעביר את המוצר המורכב (ויחד איתו את כל הארגון) ממצב של High Touch עם הלקוח למצב של Low Touch או לפחות Lower Touch. הדבר מצריך שינוי אדיר במוצר ואפילו בארגון, אבל התועלות שהוא מביא הן עצומות. שחקן המפתח בתהליך הוא כמובן ה-UX. בהרצאה נטע תספר על מוצרים מסוגים שונים אותם העבירה מ-High Touch ל-Lower Touch ותשתף בלקחים המרכזיים שלה מהתהליך.

בין אם אתם עובדים בחברה גדולה או קטנה, האירוע הבא של הקהילה הוא לגמרי בשבילכם! במיטאפ תשמעו 3 הרצאות מרתקות על עיצוב מונחה מגדר, חוויית משתמש והתפר בין פרודקט לעיצוב. Infinite ways to grow - שרון אדלר מנהלת מוצר, מעצבת חוויית משתמש, וכלכלנית נכנסות לחדר ישיבות. נשמע כמו התחלה של... משחק? כאשר יוצרים משחק, ישנה חשיבות גדולה לכל אחד מבעלי התפקידים שמביאים איתם זווית ראייה, ניסיון וכישרון מגוונים. אך מה קורה כאשר אדם אחד ממלא שני תפקידים? בהרצאה תוכלו לקבל נקודת מבט ייחודית ואינסייטס מעניינים על היותי מנהלת מוצר וגם מעצבת חוויית משתמש. Assume nothing, question everything - כרמל ארד גם אם נראה לפעמים שהבעיה שאותה אנחנו צריכים לפתור כמעצבים מובנית מאליה, בהרבה מקרים משהו פשוט לא מסתדר. בהרצאה אסקור איך לזהות מקרים בהם אנחנו כמעצבים צריכים להגדיר מחדש את הבעיה אותה אנחנו באים לפתור, ואיזה כלים עומדים לרשותינו כדי להצליח לעשות את זה בצורה טובה ומקיפה, שתוביל לפתרון שיצור אימפקט אמיתי על המשתמשים שלנו ועל המוצר. Gender-Inclusive Design - סטפני פרייגר As digital solution designers we have the ability to influence digital experiences by including those who often suffer from exclusion in many aspects of their lives. By applying inclusive design methodologies, we can ensure that the experiences we create are equally engaging, useful and effective for ALL users, eliminating chances for discrimination based on gender. The path towards equality begins with empathy!

!!! מדריך הווידאו המקיף לאיך נכנסים לתחום !!! הכל, הכל פה ! הקהילה הגדולה ברשת - #כולאלייק בשיתוף המכון להעצמת משתמשים קיימה פאנל מומחים הכולל את ד"ר עופר מונר (אנוכי), ד"ר דוד גלולה ומר טל סולומון על הדרכים לכניסה לעולם המרתק של אפיון חוויית משתמש. כל מה שרציתם לדעת בשעתיים צפייה. רוצים להכנס לתחום ה UX/UI? * מה זה בכלל אפיון חוויית משתמש? * מה ההבדל בין UX ל UI? * מה התפקיד של איש חוויית משתמש בפועל ומהם תפקידי המשנה? * מהם מסלולי הכניסה לתחום: תואר או קורס ואיזה רקע נדרש? * איך להתקבל לעבודה בתחום? מה מעסיקים רוצים לראות בתיק העבודות? מה השכר ? * איך מתקדמים? מה אופקי התעסוקה? * מה העתיד צופן למקצוע? על המשתתפים בפאנל: ד״ר עופר מונר - מייסד ובעלים של UXer – אפיון, ייעוץ והדרכת חוויית משתמש המנהל האקדמי של התוכנית ללימודי UX של לימודי חוץ אוניברסיטת חיפה שלוחת ת"א, מרצה לפסיכולוגיה ואפיון חוויית משתמש באקדמית ת"א יפו ובאוניברסיטת ת"א. ד״ר דוד גלולה - מנכ"ל חברת ProUX לפרויקטי תוכנה וחוויית משתמש, ראש מכון המחקר UED להעצמת משתמשים, מרצה לאינטראקצית אדם-מחשב במכללות האקדמיות עמק יזרעאל ותל אביב-יפו. טל סולומון - מוביל צוות העיצוב בחברת Redis, ומנהל מסלול הלימודים בפסיכולוגיה וחוויית משתמש במכללה האקדמית תל-אביב-יפו. תהנו 🙂

המיטאפ כלל 3 הרצאות של יאיר רונן, תום אבן ויגור שגלוב: 1. כיצד להשפיע כמעצב מוצר? - יאיר רונן 2. איך לעצב התנהגות? - תום אבן 3. האבולוציה של Wix Pricing Page:, איך חיפשנו (ומצאנו) מפגש בין המשתמשים לביזנס - יגור שגלוב

המיטאפ כלל 3 הרצאות של הילה לביא, תמר עקביה ואיתי ש. צור: 1. The power of agile thinking in a design-centric company - הילה לביא 2. אמא'לה, אני כבר לא בסטארט-אפ! תמר עקביה 3. אפליקציית יילו - מתחנת דלק לארנק דיגיטלי - איתי ש. צור

At Intuit, design drives product strategy at scale. Our processes, resources, and company culture all encourage design teams to get very close to customers, deeply understand the nature of the design problem, and partner with business leaders to bring the right experiences to market. In this presentation, we’ll share stories of where this design-driven DNA came from and how it has come to life in the past three years.

לעצב קריירה - עמרי דביר מזל טוב, אתם עובדים בעיצוב! אז… מה עכשיו? כולנו רוצים להתפתח מקצועית, לגדול, ללמוד, ואולי אפילו להרוויח קצת יותר כסף מאשר הרווחנו שנה שעברה. כל צעד ופעולה שאנחנו לוקחים מקדם אותנו קצת - אבל איך מתרגמים את כל הצעדים הקטנים האלו לקריירה? איך לוקחים שליטה על קריירת העיצוב שלנו ופועלים באופן מכוון בכדי להשיג את המטרות שלנו? איך בכלל קובעים מטרות קריירה?? בהרצאה אני אחלוק צעדים פרקטיים, פשוטים וברורים שכל מעצב.ת יכול.ה להטמיע כבר מחר בכדי לנהל ולפתח קריירת עיצוב - בין אם אתם בתחילת הקריירה או שנים של ניסיון. עיצוב ממשקים מקצועיים - תמר שולץ בעבודה השוטפת שלנו אנחנו עובדים עם הרבה אנשי מקצוע, ובאופן טבעי יש חפיפה בין חלק מתחומי האחריות, או מנגד, ניתוק לא רצוי. בהרצאה נתמקד בממשק שבין מעצבים למנהלי מוצר, נסקור מה תחומי האחריות של מנהלי מוצר ואיפה ההזדמניות לשיתוף פעולה, נדבר על כלים שיכולים לעזור לשתף פעולה באופן פורה, ואיך ניתן למפות ולעצב מחדש את ממשקי עבודה שלנו כך שנגיע לתוצרים טובים יותר וסביבת עבודה חיובית ומספקת. Candidate journey: From studies to contract - עדן שופן תהליכי גיוס משתנים מחברה לחברה, ולמרות שיש שלבים בסיסיים שחוזרים על עצמם, בסופו של דבר מדובר על חוויה אינדיבדואלית ומשתנה של כל אחד ואחת. זה יכול להיות קצר, ארוך, מאתגר או מלא במזל. בשנים האחרונות ליוויתי עשרות מעצבים בדרך למציאת עבודה וגיליתי שאין מתכון אחד להצלחה ושום דבר הוא לא שחור או לבן, אבל כן יש ידע קולקטיבי שיכול לעזור לנו. בהרצאה נדבר על השאלות והתובנות הכי שכיחות שאספתי לאורך הדרך ואיך הם יוכלו להקל על תהליך מציאת העבודה.

נדבר על שלושה כלים פשוטים וזמינים שיאפשרו לכם לתפוס מעמד של מומחים בארגון שלכם ולהוביל תהליכים. בונוס: יש אפשרות ששימוש בכלים האלו ימתן תסכולים ויזרז את זמן העבודה. יניב מיכאלי: Head of UX, AT&T Israel R&D Center מוביל ומנהל קבוצות וצוותים בתחום חווית המשתמש יותר מ 20 שנה (הרבה לפני שקראו לזה כך). לאורך השנים, עבד עם סטארט-אפים, מותגים מסחריים, בתי תוכנה, משרדי ממשלה, בנקים וחברות תקשורת. הוביל את תהליכי האפיון והעיצוב למספר רב של מוצרים חדשניים ומובילי-שוק בתחומי הרובוטיקה, ממשקים קוליים וחזותיים, ומגוון יישומים מסחריים, מערכות מורכבות ואתרים. יניב מאמין שהתפקיד שלו, כמנהל חווית משתמש הוא לא רק לייצר ממשק וחוויה טובים, אלא להנחות את הצוות כולו בתהליך המחקר, התכנון והפיתוח.