בעולם שבו AI אמור לעזור לנו לקבל החלטות, לפעמים הוא דווקא הופך אותן למבלבלות יותר. בפרק הזה, יהודית אשר מארחת את ניצן זיו, קו-פאונדר ומנכ"ל OX Security, לשיחה על קבלת החלטות בעידן AI - מה באמת עובד, ואיך משתמשים במודלים בצורה שמחזקת חשיבה במקום להחליף אותה. בפרק דיברנו על: למה הכל מתחיל בקונטקסט: יותר דיוק ומטרה ברורה = תשובות רלוונטיות יותר למה AI מצטיין בלהרחיב אפשרויות (כולל מטריצות השוואה), ולא לבחור במקומנו איך להפעיל Devil’s Advocate כדי לקבל ביקורת אמיתית ולא תשובות "מרצות" ולמה הבייסיקס לא השתנו: תהליך טוב, הבנת משתמשים, חריגים ומשאבים עריכה: מרינה ברודסקי, הודיה בית יעקב האזנה נעימה 🎧

תמיד נראה שאין זמן למחקר, אבל כשבודקים לעומק מגלים שהקושי הוא אחר לגמרי. דיברנו עם שירה על למה מעט מחקר עדיף על בלי מחקר בכלל, איך מניעים אותו בארגונים קטנים וגדולים ומתגברים על חסמים אישיים וארגוניים בדרך לקבלת החלטה מבוססת יותר.

בפרק הזה אני מארח את ערן זהבי, אנחנו צוללים לעולם של עיצוב אמפטי - כזה שלא מסתפק ב”פונקציונלי” אלא מחפש לייצר חיבור רגשי אמיתי. דרך הסיפור של ׳אליקיו׳, רובוט חבר לגיל השלישי - ערן מספר איך מעצבים חוויה למשתמשים שחווים בדידות, פחד מטכנולוגיה ומגבלות פיזיות, כשאין לנו כמעט מסך לעבוד איתו. במקום עיצוב ממשק קלאסי, הוא מתאר איך בונים שפה שלמה רק מתנועה, סאונד ואור: החל מהנהון קטן שמסמן “אני איתך”, דרך נשימות מודרכות שמסייעות להרגעה, ועד רגעים מרגשים שבהם המשתמשים ממש מפתחים קשר רגשי לרובוט פלסטיק. מתוך הניסיון שלו כמעצב שעבר כמעט כל טייטל אפשרי, ערן מדבר על ורסטיליות, סקרנות אינסופית, ועל איך האישיות והתשוקה של המעצב מחלחלים לתוך המוצר. אנחנו מדברים על ההבנה שהמגבלות של המשתמש, של המדיום, של הטכנולוגיה - דווקא יוצרות מיקוד ויצירתיות.

עולם הבלוקצ׳יין נמצא במהפכה. מהפכה טובה כמובן - כזו שגודלת, משתנה כל הזמן, וממציאה את עצמה. זה נהדר לעצב בתחום שכזה - כי זה נותן מקום ואף מחייב לחשוב כל הזמן על יצירת פתרונות חדשים, הסתכלות קדימה, אבל גם למטה לקרקע. בפרק החדש ״לעצב מהפכה - חווית משתמש בעולם הבלוקצ׳יין״, עדי לוין אירחה את לירן בשארי, שהוא ראש מחלקת עיצוב מוצר בחברת פיירבלוקס. לירן סיפר על האתגרים וההזדמנויות בעיצוב לתחום שנמצא בתנועה מתמדת, על המתח בין ריצה מהירה לבנייה לטווח ארוך, ועל מה המשמעות שם להיות מעצב.ת במהפכה טכנולוגית. אתגר מעניין שלירן סיפר עליו הוא שיש להם המון סוגים של לקוחות - עם צרכים מאוד שונים, ורמות ידע מאוד שונות. יש להם מספר צוותי עיצוב שעובדים על חלקים שונים במוצר. אחת המשימות החשובות מבחינתו היא להצליח ליצור מוצר עם חוויה הוליסטית, בו זה לא יורגש למשתמשים שמספר צוותים עבדו עליו במהלך הדרך. ומבחינתו זו ההצלחה הכי גדולה של צוות עיצוב. אני לא אספר לכם כאן מה זה בלוקציין, כי אני לא אעשה את זה מספיק טוב, את זה נשאיר ללירן.

פרק 36 בעולם מקביל, שבו אימפקט נמדד במחקר ופרסומים מדעיים, גם מדברים על חווית משתמש. ובכדי להבין מה קורה ביקום הזה דיברנו עם דוקטור נמרוד דביר, מרצה וחוקר חוויה באוניברסיטת אולבני, ניו יורק. נמרוד, שסלל דרך לא קונבנציונלית לתוך עולם היואיקס, מספר על עבודת המחקר שלו סביב ׳מילים דביקות׳, ואיך בחירה נכונה של מילים יכולה להשפיע על התנהגות משתמשים.

בפרק הזה עדי לוין מארחת את נועה אופיר, Head of Product בפייבוקס בשש השנים האחרונות. הפרק עוסק בעיצוב בסקייל - איך משפרים מוצר שכבר יש לו מיליוני משתמשים? כשנועה הצטרפה לפייבוקס, החברה עוד הייתה קטנה, עם כ 120 אלף משתמשים בלבד. היום - כמעט 5 מיליון. נועה משתפת איך בתחילת הדרך היה צריך להבין לא רק את המשתמשים, אלא גם איך בונים את החברה עצמה. בין היתר, היה צורך לרכך חששות טבעיים של המשתמשים הראשונים - האם באמת אפשר להעביר כסף דרך מספר טלפון? האם זה בטוח?.. וזה היה רק לפני 6 שנים - נדמה כאילו תמיד הזדקקנו למוצר הזה ואיך בכלל התנהלנו לפני? מה שאומר שהמוצר באמת מיצב את עצמו לאורך הזמן והוא ממשיך להתפתח. פייבוקס צמחה במהירות, והעיצוב היה צריך להתאים את עצמו לסקייל הזה - תוך התייחסות למגוון עצום של משתמשים: צעירים, מבוגרים, טכנולוגיים יותר ופחות. בנוסף, הקשבה מתמדת לקהל דרך שירות הלקוחות, רשתות חברתיות, והתנסות אישית של הצוות עזרה לשמור על חוויית משתמש חזקה. במקום שינויים דרמטיים (רבולוציה) - פייבוקס בחרה באסטרטגיית שיפור אבולוציונית: התאמות קטנות, ניטור תמידי של תגובות משתמשים, ושמירה על חוויית שימוש חיובית. דוגמה מקסימה שהוזכרה בפרק: הוספת הסברים במקומות רלוונטיים או שינוי עיצובי קטן כמו הגדלת כפתור כדי למנוע טעויות בשימוש. דבר שחוזר שוב ושוב לאורך הפרק הוא האופן שבו פייבוקס בונה תחושת שייכות ואמון בקרב המשתמשים, קהילתיות שכזו שמחזקת את השימוש במוצר. לסיום, נועה מספרת גם על פיתוח אפליקציית פייבוקס יאנג בשנה וחצי האחרונות - חוויה מטורפת מבחינתה. המשתמשים, דור שגדל בעולם דיגיטלי, השתלטו במהירות על השימוש באפליקציה. האתגר המרכזי היה דווקא איך להנגיש עולמות פיננסיים בצורה מדוברת, יומיומית ורלוונטית להם - תוך שילוב קונבנציות מעולמות מוכרים כמו טיקטוק וקסטומיזציה. בתהליך פיתוח פייבוקס יאנג, נועה ושותפתה דפנה (שכתבה את הקופי באפליקציה) הבינו שהשפה היא מפתח קריטי לחוויית המשתמש. איך בונים קופי מדויק שמדבר בגובה העיניים של המשתמשים? איך מנגישים ארנק דיגיטלי לדור הצעיר? על זה הן ידברו בהרצאה המשותפת שלהן בכנס UXI Live הקרוב 🤗 👆הפרק הזה הוא פרק נוסף שעלה כחלק משיתוף הפעולה של רדיו באטן עם כנס UXI Live - הכנס הגדול של קהילת עיצוב המוצר בישראל, שיתקיים ב 13.05.25. עריכה: Marina Brodsky האזנה נעימה 🎧

למה אנחנו מושכים דלת שצריך לדחוף? למה מיקרוגל נראה כמו לוח בקרה של חללית? בפרק הזה אנחנו מדברים על עיצוב יומיומי דרך העיניים (והשכל החריף) של דון נורמן, עם הספר שהפך לתנ"ך של כל מעצב: The Design of Everyday Things.נדבר על חפצים שמעוצבים נגד המשתמשים שלהם, על מושגים כמו affordance, visibility ו-feedback – ואיך כל זה רלוונטי לעבודה היומיומית שלנו כמעצבים.

איך עושים מחקר משתמשים נכון? כשמדברים על מחקר משתמשים בחברות טכנולוגיה, נעם סגל הוא בדיוק האדם שרציתם לשמוע. עם ניסיון עשיר בחברות כמו Meta, Twitter ו-Airbnb, הוא היה שם כשהתעשייה עיצבה מחדש את הדרך בה אנחנו מתקשרים, מתארחים ומשתפים מידע. בשיחה עם תום אבן, נעם משתף בתובנות על המתח המתמיד בין טכנולוגיה לאנושיות, מסביר איך AI משנה את כללי המשחק במחקר משתמשים, ולמה לפעמים דווקא רובוט יכול לגרום לנו להיות יותר כנים. זוהי שיחה על ההבדל בין לבנות מוצר, לבין לבנות מוצר שאנשים באמת צריכים. 💌 להרשמה לניוזלטר: ~~~ על האורח: נעם סגל הוא חוקר ומנהל מחקר בכיר בתעשיית הטכנולוגיה, עם רקע עשיר בפסיכולוגיה ומחקר משתמשים. לאורך הקריירה שלו הוביל צוותי מחקר בחברות מובילות כמו Meta, Twitter, Airbnb ו-Upwork. בנוסף לתפקידיו בתעשייה, נועם הוא מאמן מוסמך המתמחה בליווי אנשי טכנולוגיה בפיתוח הקריירה והמנהיגות שלהם. הוא משלב את הרקע האקדמי שלו בפסיכולוגיה עם ניסיונו העשיר בתעשייה כדי לעזור לאנשים להתגבר על חסמים מנטליים ולממש את הפוטנציאל שלהם.

"תפסיקו להיות חוקרים. תהיו בני אדם" הפעם תום נפגש עם טלי פיק כדי ללמוד על על מחקר חווית משתמש.ת, רגשות ובינה מלאכותית. טלי שיתפה בטריק לראיונות משתמשים מוצלחים - והוא מפתיע בפשטותו. "קודם כל, תהיה אתה," היא אומרת. "כי עצם העובדה שאתה באמת רוצה לשפר את המוצר שלך, שבאמת אכפת לך - זה מה שיוצר קרבה אמיתית." זה נשמע פשוט, אבל כמה מאיתנו באמת עושים את זה? במקום להתחבא מאחורי פרוטוקולים ושאלונים, טלי ממליצה על גישה אחרת: "להיות פתוח לשחרר את הכדור לצד השני." על האורחת: טלי פיק היא חוקרת חוויית משתמש.ת מנוסה בתעשיית המשחקים והטכנולוגיה. עם למעלה מעשור של ניסיון, טלי מביאה איתה ידע עמוק בשיטות מחקר מגוונות, החל ממחקר עיצוב משותף ועד לניתוח נתונים מתקדמים. כמרצה באוניברסיטת בר-אילן ובמכללה האקדמית אונו, טלי מאמינה כי חוויית משתמש.ת מוצלחת היא כמו מערכת יחסים רומנטית: היא דורשת הקשבה עמוקה לצרכים, הבנה של הרגשות, ויצירת חיבור אמיתי עמוק. באמצעות מחקר חווית משתמש.ת ושימוש בכלי בינה מלאכותית, טלי מלמדת כיצד ליצור מוצרים טכנולוגיים שגורמים למשתמשים להרגיש אהובים, מיוחדים ומוערכים. בפרק המלא תגלו: איך לבנות אמון עם משתמשים ברגע הראשון איך לשלב כלים חדשניים בלי לאבד את המגע האנושי איך משחקים עוזרים לנו לחשוב יותר יצירתי על פתרונות ~~~ 👋 מי אנחנו? תום אבן - מעצב חווית משתמש שאוהב מאוד פסיכולוגיה. מנחה סדנאות ליישום תובנות התנהגותיות, מלווה ומייעץ לסטארטאפים. רועי בן-דור כהן - בעל תואר שני בפסיכולוגיה קוגניטיבית ומנחה תהליכי חשיבה יצירתית. מייסד חברת מחקר וייעוץ בתחום של תובנות התנהגותיות. ~~~ 🔗 לינקים וחומרים שהוזכרו בפרק: ליצירת קשר עם טלי בלינקדאין: linkedin.com/in/tali-pick-63a55135 כלי AI מומלץ של גוגל: https://notebooklm.google/ משחק שטלי אוהבת במיוחד: https://annapurnainteractive.com/en/games/florence ~~~ 🙌 דברו איתנו: לאתר של תום אבן: http://bit.ly/tomeven לאתר של רועי בן-דור: http://www.roybendor.com לחברת Q - מחקר וייעוץ תובנות התנהגותיות: https://www.q-bt.co/

בפרק הזה עדי ראיינה את טל סולומון, ודיברו על בניית צוות עיצוב גמיש, ועל התאמת מעצבים לסוגי חברות ומוצרים שונים. איך לנתח את הכישורים הנדרשים מאיתנו המעצבים להצליח במוצר או סביבת עבודה ספציפית. ואילו מהתכונות שלנו יביאו אותנו קודם כל להתקבל לעבודה, ואח״כ גם להיות ממש טובים בעבודה שלנו. בהתחלה ניתחו סוגי חברות ומוצרים. למשל טל הסביר את ההבדל בין הצרכים בחברות עם מוצר האי טאצ', לעומת חברות עם מוצר לואו טאצ'. מוצרי האי טאצ' הם מוצרים מורכבים, שההטמעה שלהם אצל הלקוחות תהיה פרסונלית ולעיתים ממש יד ביד. כאן המעצבים צריכים לאהוב לצלול לעומק לעולם תוכן מורכב, ולעבוד עם שכבות מרובות של מידע. לעומת זאת, מוצרי לואו טאצ' הם מוצרים שיודעים להסביר את עצמם, ולרוב מתרכזים בGrowth. כאן המעצבים יצטרכו לדעת לזהות דברים מהר, להוציא לפועל פתרונות, ולעבוד עם דאטא. זו דוגמא קלאסית - כי מן הסתם שהעבודה והתהליכים בסוגי מוצרים אלו הם כל כך שונים זה מזה, וכתוצאה מזה הסקילים להם ידרשו המעצבות הם גם כן שונים. טל הוא Chief Product, UX and Design בפרויקט מעניין וחדש, ולפני זה הקים והוביל את צוות עיצוב המוצר ב-Redis, הקים והוביל את המסלול לחוויית משתמש ופסיכולוגיה במכללה האקדמית ת״א-יפו, כותב בלוג, מרצה וממנטר ☝הפרק הזה יצא כחלק משיתוף הפעולה שלנו עם כנס com.plex, מבית UXI Live שיתקיים ב19.11.24, בו אנחנו מארחות א.נשים שהולכים להרצות שם, ובכך לתת לכםן הצצה למה הולך להיות בכנס. הכנס יתמקד במחקר, אפיון ועיצוב של מערכות מורכבות.

אנחנו יכולים להעזר בבינה מלאכותית כמכפיל כח בכל אחד מהשלבים בתהליכי Design Thinking. רן לירון משתף אותנו בכלים מומלצים לכל שלב.

מדוע נדרשת מטוטלת בתהליך האפיון והעיצוב, ולמה עליה לנוע כל הזמן בין צד המומחה וצד המשתמש

יש משהו מאוד מספק להיות בתחילת דרך של מוצר. יש עוד המון מה לעשות, יש הרבה כיוונים שונים לבחון, ולשינויים שאנחנו עושים יש פוטניציאל להשפיע על חווית המשתמש באופן עמוק. כמובן שחשוב גם לדבר על איך אנחנו לא מאבדים את הקצב המהיר ואת העבודה על דברים משמעותיים גם כאשר אנחנו עובדים על מוצר וותיק - אבל זה כבר נושא לפרק אחר… בפרק ״המרת מסורת לחדשנות - שיטות עבודה בבנק הדיגיטלי OneZero״, אירחתי את הגר ויסקינד, שהיא ה head of design ב־One Zero, ודברנו על האתגרים בעיצוב מוצר פיננסי - על המשימה העיקרית שלהם שהיא חינוך שוק, איך אפשר לייצר טראסט דרך עיצוב, ולמה הכל חייב לקרות מהר. הגר מסבירה שהם נמצאים ב OneZero בסיטואציה שהם כל הזמן בוחנים שיטות עבודה שבהן הם יכולים גם לייצר הרבה השפעה, וגם לעשות את זה מהר. זה מאוד חשוב להם כי הם עובדים על מוצר שהוא למעשה בנק. בנק זה לא דבר חדש. לכל אחד ואחת יש בנק, עם הקונבנציות המוכרות, האהובות, השנואות, אבל בעיקר - הידועות. המשימה לעצב בנק דיגיטלי שאין בו את הגורם האנושי הוא אתגר שצריך להיות בתוכו יצירתיים ואג׳יליים. הגר והצוות הבינו את זה, ויצרו לעצמם שיטות עבודה שתומכות בצרכים שלהם. אחת מההבנות היתה שאחד מהדברים החשובים הוא לקבל פידבקים מהירים מהמשתמשים שלהם. הם פתחו קבוצת פייסבוק לכל המשתמשים שלהם, ושם מעודדים אותם לכתוב פידבקים ולשתף מהחוויות שלהם. בצורה זאת יצרו שני דברים חשובים - הראשון הוא שירות לקוחות מצויין, והשני הוא ערוץ ישיר עם הלקוחות ועל ידי כך איסוף פידבקים מהירים מהשטח. הרבה מהפידבקים האלו נכנסים באופן מיידי לתכנית העבודה, מתוך הבנה שאלו הדברים שייצרו אימפקט חיובי ואפקטיבי. עוד אתגר מעניין שהגר דיברה עליו הוא על איך יוצרים חווית משתמש מוכרת ונכונה בתוך עולם חדשני. אז אמנם חוויה של יצירת הבנק היא חדשה בעולם הדיגיטלי, אבל העולם הדיגיטלי הוא לא חדש. לכן פיתרון של לקיחת השראות דווקא ממוצרי יום יום מוכרים - ג׳ימייל, פייסבוק, וואטצאפ - הוא מאוד נכון במקרה שלהם. אלו מוצרים שכולנו משתמשים בהם, והם עובדים לכל שכבות הגיל וההבנה הטכנולוגית. הגר הסבירה שהם לא רק לוקחים מהמוצרים האלו השראות, אלא גם לומדים מהטעויות של המוצרים שהאלו על ידי בחינה שלהם לאורך זמן, וכבר מיישמים את הלמידות מראש. ** הגר נתנה טיפ מצויין לאתר רפרנסים שמאגד צילומי מסך של אפליקציות פינטק בשם 11:FS.

אילו שאלות כדאי לשאול כלי AI כדי להפיק תובנות אמינות ומדוייקות ממחקר המשתמשים שלנו? איך רותמים בינה מלאכותית כדי לסכם ולנתח כמויות גדולות של פידבק כתוב? איך אפשר לשפר את מיומנויות הריאיון שלנו באמצעות AI? הפעם, אדוה שיסגל מדברת עם מורן רוזנטל (Senior UI/UX Product Designer במאנדיי) ועמיחי אבן חן (Senior Product Manager במאנדיי), על הדרך שבה הם משתמשים בבינה מלאכותית כדי לשדרג את מחקר המשתמשים שלהם: מהשלב הראשון של זיהוי והגדרת הבעיות שלנו, דרך עיבוד כמויות גדולות של פידבקים כתובים, ועד להפקת תובנות סדורות שיובילו לפעולות מלומדות שישפרו את המוצר שלנו.

שיטת שלושת השלבים לניסוח סיפור משתמש - הפעם מול מערכת מורכבת

מתכון שלושת השלבים לניסוח סיפור משתמש אמיתי ואפקטיבי

איך נכנסים בנעלי המשתמש באמצעות, לא תאמינו - מצוקה

בפרק שירה נטוביץ' אשכנזי, חוקרת חוויית משתמש ב-Honeywell וממקימות קהילת UXR Lounge, מדברת עם עדי לוין על יצירתיות בעבודת המחקר. שירה משתפת בחשיבות ההיכרות העמוקה עם המשתמשים שלה כדי להתמודד עם אתגרים ומספרת איך פתרה בעיה של גישה פיזית למשתמשים בארה"ב על ידי ביקור במפעלים דומים בישראל. בנוסף, שירה מתארת את השיפור ביכולות הסטוריטלינג שלה בעקבות פידבק, ובוחרת להעביר תובנות מחקר בצורה יצירתית ובלתי נשכחת - למשל, על ידי עריכת ראיון סינטטי עם פרסונה במוצר. בסיפור אישי, היא מספרת על החלטתה להוריד את עצמה בדרגה בעבודה כדי לשמור על השקט הנפשי שלה, מה שמדגיש את החשיבות של איזון בין עבודה לחיים והקשבה פנימית. הפרק מלא בתובנות ושיטות יצירתיות שיכולות לסייע לכל מעצב או חוקר להעביר מידע בצורה מעניינת ומרגשת.

אודי סלנט, מנהל ובעלים של סטודיו סלנט איי די ומרצה באוניברסיטת רייכמן, מתמחה באפיון ועיצוב מערכות מורכבות. הוא משמש גם כמנטור בתוכנית האקסלרטורים של גוגל. בפרק, אודי מדבר על תפקידו כיועץ לחוויית משתמש בחברות עם מוצרים בעייתיים או "שבורים." תהליך העבודה שלו כולל תצפיות וניתוח אנליטיקה כדי לזהות מגמות חוסמות המונעות מהמוצר להצליח. את המגמות הוא מציף לצוות המוצר ומעניק המלצות לשיפור. אודי מציין שעקב אכילס של מוצרים רבים הוא ארכיטקטורת מוצר מסורבלת עם פיצ'רים מיותרים, לעיתים עקב חוסר תשומת לב ודיוק בעבודה במשך השנים. לדבריו, הפתרון הוא לפרק את המוצר ולבנות אותו מחדש. האתגר המשמעותי בתהליך זה הוא התקשורת עם צוות המוצר, ולכן אודי מדגיש את חשיבות הסופט סקילס כדי להעביר ביקורת בצורה בונה ולא מאשימה, ולהוביל את הצוות להבנת שורש הבעיה ולשיפור המוצר.

בפרק עדי לוין מארחת את תמי וייס, מעצבת מוצר בכירה ב-Simply Piano, לשיחה על התאמת המוצר לקהל היעד באמצעות ניתוח מקרה של סימפלי פיאנו. המוצר, שבמקור תוכנן ללמד פסנתר למבוגרים, זיהה עלייה בשימוש של ילדים באפליקציה אך גילה כי הם נוטשים במהירות מאחר שהיא לא הייתה מותאמת לצרכיהם. תמי וייס וצוותה הבינו שעליהם למצוא התאמה חדשה בין המוצר לשוק (PMF) עבור ילדים. תהליך זה כלל מחקר מעמיק שבו צפו בילדים משתמשים באפליקציה בביתם וגילו דיסוננס בין רצונם להשתמש באפליקציה לקשיים בלהשלים את הקורסים, מה שהוביל לתסכול. תמי מסבירה שבאמצעות הבנה מעמיקה של הקשיים והצרכים של הילדים, הצוות פיתח פתרונות חדשים כדי להתאים את המוצר לקהל היעד החדש. הפרק מדגיש שמוצרים הם דינמיים, ושמעצבי מוצר חייבים להיות ערניים לשינויים הטבעיים בשוק ולהתאים את המוצר בהתאם כדי לשמור על הצלחתו.

אם תשאלו אנשים שלא עוסקים ב-UX על מחקר משתמשים, הם יגידו לכם שמדובר במשהו יקר, ארוך ולרוב – מיותר. "אנחנו מכירים את המשתמשים שלנו מצוין" הם יגידו לכם. "אנחנו כבר נספר לכם מה הם צריכים, לא צריך מחקר". אחרים יגידו: "עדיף להשיק את המוצר ולראות איך הקהל מגיב", או "אין לנו עדיין משתמשים, את מי תחקור?"למרות כל ההתנגדויות האלה, הנסיון מראה שמחקר משתמשים מאפשר להגיע לתובנות מהותיות גם בזמן קצר, כאלה שקשה מאוד להשיג בדרך אחרת. הוא מחבר את צוות האפיון לצרכים האמיתיים של המערכת ומאפשר לו ליצור חוויית משתמש הרבה יותר טובה – כזו שמביאה הרבה ערך למשתמשים, ולכן גם לרוב שווה הרבה כסף.מה כלי המחקר האפקטיביים ביותר? איך אפשר להשיג תובנות משמעותיות בתקציב מצומצם? ברק יענה על השאלות האלה דרך סיפורי מקרה אמיתיים מהסטודיו ביוניק יו איי ומהעולם.‍

"אתה לא המשתמש" הוא אחד השיעורים החשובים שכל מאפיין UI/UX צריך ללמוד. לא משנה כמה אתה מאפיין טוב, עד שהמוצר שלך פוגש את המשתמשים האמיתיים שלו, אין לך שום דרך לדעת כמה הוא טוב. כל החלטות ה UI שלך מבוססות על ניחוש בלבד. זה לא נשמע כמו היסוד הכי יציב לבסס עליו את הצלחת החברה או המוצר שלך…אז איך מתבססים על יותר מניחוש? איך גורמים למוצר לפגוש את המשתמשים שלו מוקדם יותר בתהליך? ולא פחות חשוב, איך לומדים משהו מועיל מהמפגש הזה? ב-30 דקות יציג ערן חלק מהתשובות של חברת Jifiti לשאלות האלה, בתור חברת מוצר שמתמודדת איתן כל יום. ההרצאה הזאת לא מכילה שום אמירות כלליות על אפיון ממשק משתמש. היא גם לא מכילה שום ציטוטים ממאמרים בסגנון "איך לעצב נכון" ו"מה משתמשים אוהבים". היא כן מכילה דוגמאות אמיתיות ומסקנות מעשיות שלמדו ב-Jifiti ממשתמשי המובייל וה-web של מוצרי החברה, ואי אפשר היה ללמוד בשום דרך אחרת. היא גם מכילה כלים שמנצלים ב-Jifiti כדי לשפר את הלימוד ממשתמשים, לעשות כמה שיותר ממנו עוד לפני שהמוצר באמת יוצא לשוק, וגם להמשיך אחרי שהוא כבר שם.

בדיקת דם סמוי בצואה היא בדיקה פשוטה לביצוע, לא פולשנית, לא כואבת ויכולה להציל חיים. למרות זאת אנשים נמנעים מלעשות אותה. איך אפשר לגרום לאנשים לבצע את הבדיקה? זוהי אחת השאלות שאיתן אנו מתמודדים בשירותי בריאות כללית.בשירותי בריאות כללית מנסים להפוך את הלקוחות לשותפים בניהול בריאותם. כדי להצליח במשימה הזאת צריך לשכנע אותם לשנות את התנהגותם. שאלת המפתח היא כיצד משכנעים בני אדם לוותר על הרגלים ישנים ולאמץ הרגלים חדשים. ישנן דרכים שונות לשכנע אנשים; בכללית החליטו לעשות זאת באמצעות עיצוב המוצרים שלנו על פי המודל לשינוי ההתנהגות שגיבש הסוציולוג האמריקני BJ Fogg. על המודל והיישום שלו בכללית – בהרצאה של חן.‍