הפרק מוקדש ל"אפקט המסגור" - הטייה ידועה לפיה אופן הצגת המידע משפיע על קבלת ההחלטה. כלומר, מסגור המסר ישפיע על ההתנהגות שלנו. לדוגמה: כנראה נעדיף שמפו ש"מכיל 97% חומרים טבעיים" ולא סבון ש "3% ממרכיביו הם כימיקלים או חומרים סינתטיים" (המסר השני כנראה יגרום לפיטוריו המיידיים של הקופירייטר שהגה אותו). מלבד מחקר אקדמי נרחב סביב התופעה, אפקט המסגור הפך לכלי פופולרי ושימושי בעולמות השיווק, המכירות, יחסי הציבור ובקרב כל מי שמעוניינ.ת להניע א.נשים לפעולה. כמה שאלות שענינו עליהן במהלך הפרק: מהם שלושת סוגי המסגור? מה זה "חוק ה- 100"? איך מעודדים סטודנטים להימנע מדחיינות? ו… האם חצי הכוס היא מלאה או ריקה?

איך נראים שבעת השלבים של עיצוב מוצר במאנדיי? למה אסור להגיע עם עיצוב מוגמר כבר בשלב הראשון? ולמה חשוב שמפתחים ייקחו חלק בראיונות המשתמשים? במשך תקופה ארוכה במאנדיי, נתקלנו בהרבה קשיים סביב התקשורת הבין צוותית שלנו, מה שהתבטא בהמון מקרים של תחושות כישלון – גם מהצד של העיצוב וגם מהצד של הפיתוח.החברה גדלה, הפוקוס היה על פיתוח ומשימות פרודקטיות עם דגש על חווית משתמש היו נדחקות הצידה ולאורך האיטרציה יורדות בעדיפות עד שהגענו למצב שמעצבים היו מכניסים משימות לאיטרציות ובכלל לא מצפים שהם יקרו, וזה יצר הרבה תסכול.זיהינו ששני הכאבים העיקריים ששני הצדדים חווים הם חוסר הבנה של הערך של המשימות הפרודקטיות מצב המפתחים, וחוסר הבנה של ההיתכנות הטכנית מצד העיצוב והפרודקט. בפרק השבוע דריה ורטהיים מדברת עם דניאל ורטמן, Senior Product Designer במאנדיי, על התהליך העבודה שבנינו בעקבות הכאבים האלו, ומתרכז כולו סביב תקשורת. הן מדברות על התפקיד של המעצב בכל אחד משבעת השלבים בתהליך, איך משלבים את המפתחים בשלבים מוקדמים ועל למה המעצבים אצלנו הם אלו שעושים copy ux למוצר.

בפרק דיברנו על אחד המודלים הפשוטים והאלגנטיים ביותר שאנחנו מכירים לעיצוב התנהגות והנעה לפעולה. למודל קוראים FOGG BEHAVIOR MODEL על שם האדם שפיתח אותו - BJ FOGG. תמצית המודל היא הנוסחה: B=MAT; התנהגות = מוטיבציה * יכולת * טריגר. כדי שהתנהגות תקרה, שלושה תנאים צריכים להתקיים בו-זמנית: טריגר בעיתוי שבו יש מוטיבציה ויכולת לביצוע הפעולה. שימו לב: אל תתנו לפשטות להטעות אתכם - יש במודל כמה רבדים של עומק. לא לשווא חלק גדול מהחברות המוכרות מעמק הסיליקון עושות שימוש במודל המבריק הזה שהתפתח באוניברסיטת STANFORD. המודל של FOGG הוא כלי מצוין לניתוח והבנה של סיטואציות שבהן פעולות לא קורות, עיצוב התערבויות אפקטיביות ובניית הרגלים.

יהודית וענבל ורמוס דברו בפרק האחרון על *למצוא את המשמעות שלי כמעצב.ת*. כדי להבין על מה מדבר הפרק, נתחיל מלהסביר מה עושה ענבל. אז ענבל היא product designer ב-dueto, חברה בארגון D4CR, וממובילות קהילת FemtechIL וקהילת WE. ענבל בוחרת להתעסק בהרבה דברים, כאשר כל אחד מהם נבחר בקפידה, ונותן משמעות יומימית לעשייה שלה.ענבל בוחרת עבודות והתנדבויות לפי מה שמחזק את העקרונות שהיא מאמינה בהם. השאלה המעניינת שנידונה בפרק היא האם יש עבודה שנותנת משכורת, ולצד זה התנדבות שנותנת סיפוק? או האם אנחנו יכולים להגיע למצב בו העבודה והעקרונות שלנו ישתלבו באופן מושלם? האם נעשה עבודה טובה יותר כמעצבים אם אנחנו באמת ובתמים נאמין במוצר?

טאדאאם…! אנחנו שמחים להציג את הפרק השני בפינה החדשה שהשקנו ובה אנו מדברים על העקרונות ההתנהגותיים שבבסיס ההחלטות של חברות הטק הגדולות. בין היתר, נתחקה אחר הבחירות בפיצ׳רים במוצר, קמפיינים שיווקיים, מודלי תמחור ומהלכים אסטרטגיים נוספים. בפעם שעברה דיברנו על ספוטיפיי ועכשיו הגיע תורה של ענקית הסטרימינג - נטפליקס. כמה עובדות על נטפליקס: החברה נוסדה ב- 1997 על ידי ריד האסטינגס ומארק רנדולף, לא נמכרה לבלוקאסטר ב- 50 מיליון דולר, הכניסה בשנה שעברה 32 מיליארד דולר מ- 220 מיליון מנויים - פלטפורמת הסטרימינג המובילה בעולם. עוד עובדות בהיבט ההתנהגותי: פרסונליזציה (השוו את מסך הפתיחה שמופיע אצלכם לשל חברים, בני משפחה או קולגות) צליל פתיחה מובחן (איך הוא נשמע?), ברירות מחדל (מה קורה חמש שניות לאחר סיום פרק?), הוכחות חברתיות (טופ 10, טרנדינג), ועוד (האזינו לפרק!).

הרבה פעמים יוצא לנו לתהות - למה אנחנו לא מצליחים לשפוט באובייקטיביות את העיצוב של עצמנו. הרי עיצוב של אחרים נורא קל לנו לשפוט... בוחנים את המסכים כמה רגעים ויש לנו כבר עשרות הערות לשיפור ושיפוץ. אז למה בעיצוב של עצמנו זה לא ככה? למה לעיתים אנחנו מתאהבים בפיתרון שלנו וקשה לנו לשחרר?יורם רוזנר תהה בשאלה הזאת זמן רב, ובמהלך הקריאה של הספר ״לחשוב מהר לחשוב לאט״ של דניאל כהנמן, פתאום נפל לו האסימון שהיה חסר לו בשביל לענות על השאלה הזו. הוא הבין שיש לנו מערכת חשיבה אנליטית ומערכת חשיבה אינטואטיבית. ביום יום שלנו, כיוזרים, אנחנו משתמשים במוצרים על ידי המערכת האינטואטיבית שלנו, אבל כשאנחנו מעצבים - אנחנו עושים זאת על ידי המערכת האנליטית. ופה בעצם האתגר. אם רק היינו יכולים לעצב עם המערכת האינטואטיבית שלנו... האם היינו יכולים לייצר עיצוב כמעט ללא פגמים?בפרק איך לא להתאהב בעיצוב של עצמנו, יהודית ארחה את יורם רוזנר, איש ux ותיק ומנכ״ל 5ive. יורם שיתף בטיפים מהנסיון שלו לגבי איך אנחנו יכולים לשים את הכובע של החשיבה האינטואטיבית תוך כדי יום העבודה, כדי ליצור עיצוב כמה שיותר מדויק לפני שמגיע על היוזרים או הלקוחות.

בפרק נדבר על הדרכים שונים וגישות שכדאי לאמץ בשביל לתפוס את העבודה הראשונה בעיצוב. דקל ישתף בניסיון האישי שלו שהוביל אותו לעבוד בסימילר ווב ומשם גם להפוך למרצה בבצלאל ויוליה תאתגר את שנינו בשאלות טובות.

אחד הנכסים שיש לנו בחברה שאנחנו לא תמיד זוכרים לנצל כמעצבי UX, זה צוותי ‫ה-Customer‬ Success, Sales. למה זה נכס? הצוותים האלה מדברים עם היוזרים באופן יומיומי, הם מכירים את נקודות הכאב מקרוב והם יוכלים לעזור לנו בכל שלב של פיתוח המוצר. אם זה בשלב של המחקר לחבר אותנו ליוזרים הנכונים (במקום לחפור באינסוף טיקטים) ואם זה בפידבק על פיצ׳רים שאנחנו רוצים לפתח. בפרק אירחתי את יעל קרן, יעל היא מובילה את הסניף הישראלי של Dropbox ומנהלת את צוות היו איקס בארץ (כבוד!) יעל שיתפה איך הם בנו מערכת יחסים מיוחדת עם צוות Customer Succe וגם סיפרה על שיטות מחקר יחודיות. יש לכם גם שיטות מחקר מעניינות, רוצים לשתף כאן?

הפרק שוחחנו על אפקט הנדירות/מחסור (SCARCITY), אחד מששת עקרונות השכנוע של רוברט סיאלדיני. אנחנו נוטים לתפוס דברים כבעלי ערך רב יותר אם יש מעט מהם או קשה להשיגם. זה נכון למוצרים במהדורה מוגבלת, מועדונים שקשה להתקבל אליהם, זמן מוגבל למבצע מסוים, וכו'. אנשי שיווק ומכירות גילו את האפקט הזה כבר מזמן: קמפיינים של 30 יום ניסיון, מודל פרימיום (FREEMIUM) שמגביל שימושיות, בלאק פריידי, "ארטיק אני הולך", … - כולם מבוססים על אותו העיקרון שנועד לצמצם את התלבטויות ולהניע לפעולה. האזנה נעימה :)

בפרק אירחנו את בן בנחורין - מעצב, מרצה ואמן דיגיטלי. מוביל את צוות עיצוב המוצר של yotpo.com, בעבר ראש צוות דיזיין סיסטם wix.com, וראש עיצוב deviantart.com. מקים ומנהל המסלול לעיצוב מוצרים דיגיטליים בשנקר. מתמחה בפתרונות מערכתיים לעיצוב חווית משתמש ואמנות גנרטיבית מבוססת קוד, החל ממיצבי אודיו-ויז׳ואל מוזיאליים ועד ל-nfts.לעמוד המשרות של יוטפו > https://bit.ly/3JruSnVקצת על יוטפו: חברת הטכנולוגיה המובילה יוטפו מתמחה בפיתוח פלטפורמת מוצרים שיווקיים לעולם ה-eCommerce. יוטפו תומכת ועוזרת ללקוחותיה לעצב את ה Customer Journey של הלקוחות שלהם.יוטפו המדורגת ברשימת Forbes Cloud 100, מחזיקה משרדים בניו יורק, לונדון, תל אביב, יוקנעם וסופיה.לאחרונה, השלימה יוטפו, שתציין בקיץ הקרוב עשור להיווסדה, סבב גיוס בהיקף של 230 מיליון דולר עבור פלטפורמת השיווק החדשנית שפיתחה לאתרי eCommerce ובכך הפכה ליוניקורן. סך גיוסי ההון של החברה עומדים עד כה על כ-406 מיליון דולר. יוטפו פיתחה פלטפורמת שיווק חדשנית המיועדת למסחר מקוון, הבנויה על תוכן גולשים וצרכנים. הפלטפורמה מספקת למותגים יכולות ייחודיות לבלוט ולשמר את לקוחותיהם בעולם ה-eCommerce התחרותי. פלטפורמה זו כוללת את כל פתרונות השיווק הדרושים למותגים תחת קורת גג אחת הכוללים ביקורות גולשים, מועדוני לקוחות, חבר מביא חבר, ושיווק באמצעות  SMS  אשר יחד מייצרים חוויות לקוח ייחודיות ובעלות יחס המרה גבוה.‍

איך מחברים נר לקיר בעזרת קופסת גפרורים וקופסת נעצים? את המשימה הזאת הציג פסיכולוג בשם קארל דונקר לסטודנטים בשוויץ. לקבוצה אחת הוא הציג נר, קופסת גפרורים וקופסת נעצים. לקבוצה השנייה הוא הציג את אותם האביזרים, אך הפעם, קופסת הנעצים הייתה פתוחה והנעצים היו מחוצה לה. באיזו קבוצה אחוז הפותרים היה גבוה יותר? ומה תוצאות הניסוי מלמדות אותנו על חשיבה יצירתית ופתרון בעיות? בפרק הזה דיברנו על קיבעון תפקודי (FUNCTIONAL FIXEDNESS) - מתי הוא נוצר? איך זה משפיע עלינו ביום-יום? והאם ניתן להתגבר על כך?

איתי הוא אדם אינטליגנטי, עובד מסור, אימפולסיבי, ביקורתי, עקשן וקנאי. האם תקבלו אותו לעבודה בצוות שלכם? ומה בנוגע ליובל, שהוא אדם קנאי, עקשן, ביקורתי, אימפולסיבי, עובד מסור ואינטליגנטי. האם תעסיקו אותו? ~~~ את הפרק הקדשנו לכמה תופעות מעניינות שהמכנה המשותף להן הוא הראשוניות. ~~~ 🖖 כמה שאלות שדנו בהן במהלך הפרק: תוך כמה זמן אנחנו מקבלים רושם ראשוני? האם ניתן לחזות אם בני זוג יתגרשו על פי צפייה בהם במשך כמה דקות? איך אנחנו שופטים "משקפופרים"? מהו חוק חמש השניות בעיצוב אתרים? ומה משפיע על האופן שבו אנו בוחרים יין במסעדה?

מה המוטיבציה של היוזרים?אחד הדברים שאנחנו צריכים כמעצבי חווית משתמש לזכור, זה כמה תשומת לב אנחנו מבקשים מהיוזרים, מתי ואיך.עופר הביא דוגמה יפה, הוא אמר שבאנגלית אומרים pay attention.כלומר, היוזרים שלנו משלמים מחיר, אומנם לא כסף אבל משלמים מחיר קוגנטיבי כשהם משתמשים במוצר שלנו.בפרק דיברנו על איך נוכל לצפות מה המחיר הקוגנטיבי שיוזרים יסכימו לשלם על המוצר שלנו, עופר הזכיר את פרדימת הצרכים של מאסלו.עריכה והפקה: נופר ארביב— עם ‏‎Ofer Monar‎‏ ו‏‎Nofar Arbiv‎‏.

הזמינו אתכם לצ'ייסר על חשבון הבית? מה קורה לנו כשמישהו נותן לנו מתנה? מה קורה לאחרים כשאנחנו עושים להם טובה? מסתבר שמעבר לחוויית ההפתעה הנעימה והשמחה, נלווית לזה גם תחושת מחויבות. נורמות חברתיות ורגשות אשם גורמים לצורך להחזיר. במילים פשוטות: אנשים נוטים להחזיר למי שעושה להם טובה. לאפקט הזה קוראים אפקט ההדדיות (RECIPROCITY) והוא אחד מששת עקרונות השכנוע של הפסיכולוג רוברט סיאלדיני.

בשונה מתפקידים אחרים בחברה, עיצוב הוא אזור שלעיתים נוצר סביבו בלבול – לא כולם חושבים שהם יודעים לתכנת, אבל לכולנו נדמה שאנחנו יודעים לדבר עיצובית ויודעים להגיד מה נראה יפה. בתוך זה, העבודה בין מעצבים למפתחים היא לא תמיד פשוטה – למעצבים יש חזון, המתכנתים מכירים את היכולות – ובמפגש בין השניים יכול להיווצר הרבה תסכול. בפרק הזה של בקצרה, אנחנו חוזרים לפרק השני שלנו ׳איך הופכים את צוות העיצוב לחלק אינטגרלי במוצר׳, שבו ליאור קרנכל דיברה עם ערן זינמן, מנכ״ל ושותף מייסד במאנדיי ועם רותם וייסמן, VP Design והמעצבת הראשונה במאנדיי. נתמקד בתובנות העיקריות שעוסקות בשיתוף הפעולה של מעצבים ומפתחים – איפה נוצרים התסכולים, מה אפשר לעשות כדי למנוע אותם, ולמה חשוב שמפתחים יכירו גם את השפה העיצובית.

בפרק שוחחנו על: למה BOOKING מציגים לנו בתוצאות החיפוש בתי מלון שנמצאים בתפוסה מלאה? מה יגרום לתום ולרועי לתרום לעמותת כלבים? ואיך מעודדים נהגי מוניות לקחת נסיעות נוספות?

בפרק עם תום אבן, דיברנו על האתיקה בשימוש בטכניקות של כלכלה התנהגותית, על נאדג' ועל אחיו המרושע - הסלאדג’.
נאדג' זה דחיפות שאנחנו נותנים ליוזרים בשביל שיפעלו בצורה חיובית והסלאדג אלו דחיפות עבור דברים שליליים.
אחת הדוגמאות שתום הביא בפרק וממש התחברתי, זה את סכין המנתחים אל מול סכין הרוצחים, יש כאן כלי שהוא סכין ואפשר ליצור איתו טוב או רע.
הדוגמאה הזאת גרמה לי לחשוב על כמה אחריות יש לנו כמעצבים! האם אנחנו רוצים לקחת את הכישרון שלנו בשביל ליצר הרס או לבחור בסכין מנתחים וליצר טוב? (מי לא חלם להיות מנתח?) אולי בפעם הבאה שאתם מעצבים מוצר, נחשוב שוה האם אתם משתמשים בסכין המנתחים או בסכין הרוצחים?

אנחנו לא מקבלים החלטות בתוך ואקום. מידע משפיע על הבחירות שלנו והצורה בה המידע מעוצב יכולה להניע אותנו לפעולה. הפעם שוחחתי עם Roy Bendor על עיקרון הנאדג׳ - תחום זוכה פרס נובל לכלכלה החושף את הכוחות הפסיכולוגיים הסמויים המשפיעים על ההחלטות שלנו לטובה. לנאדג' יש תאום מרושע הנקרא סלאדג' - שימוש בכל הטכניקות לרעה כדי לעבוד על המשתמשים. דיברנו בפרק על ההבדלים ביניהם ועל האתיקה של שימוש בעיצוב התנהגות.

למה א.נשים לא נותנים לייקים לפוסטים שהם אוהבים בפייסבוק? נפגשנו לדבר על השאלה הזו ועוד כמה נושאים מעניינים עם ד״ר אורן שפירא - מומחה לפסיכולוגיה חברתית והתנהגות אנושית. חוקר חוויית משתמש בכיר בחברת Bizzabo, ממייסדי ומובילי קהילת 'פסיכולוגיה חברתית בעולם האמיתי'. שוחחנו עם אורן על פסיכולוגיה חברתית, מיקרו-קופי ומה שביניהם, על מגמות בתחום התובנות ההתנהגותיות בארץ, ולמה אנשים לא נותנים לייקים לפוסטים שהם אוהבים בפייסבוק.

כל פעם שאנחנו ניגשים לבניית פיצ׳ר במוצר, בין אם הוא גדול או קטן, אנחנו עוברים את אותו התהליך:1 – זיהוי האימפקט2 – הגדרת הבעיה3 – תכנון הפתרון 4 – ביצוע 5- שחרור למשתמשים וקבלת פידבקזה אולי נשמע טריוויאלי, אבל במשך תקופה ארוכה של ניסוי וטעיה גיבשנו את הפרקטיקות היעילות ביותר, את ה-pitfalls האפשריים בכל שלב, ואת הניואנסים שיגרמו לפיצ׳ר להצליח. זה היה מסע שכלל הרבה מאוד למידות, שבעיקר הוכיחו לנו כמה חשוב להתעכב על כל שלב, למרות שלפעמים די מפתה לוותר על אחד או שניים בדרך.השבוע דריה ורטהיים דיברה עם שירלי באומר, Group Product Manager, ואורון מורד, Group Engineering Manager במאנדיי.קום, על השלבים השונים שעומדים בבסיס מתודולוגיית הפרודקט שלנו. זה הפרק הראשון מתוך שניים בנושא, והוא עוסק בשלושת השלבים הראשונים בתהליך.

אילן, דמות מרתקת בנוף העיצוב הישראלי, שיתף אותנו בדרך, בראייה המיוחדת, והחזון שלו על חדשנות, עיצוב ותקשורת בארגון.

אפליקציות רבות כוללות כדף פתיחה לוח מחוונים – dashboard. הדשבורד הוא גם פונקציונלי, גם אסתטי, וגם מהווה מעין חלון-ראווה של האפליקציה, ויכול להציג באופן חי ומושך את יתרונותיה עבור המשתמש. הוא כלי ויזואלי חזק לביטוי הערכים שאנו רוצים להדגיש, וזאת באמצעות נתונים חיים של המשתמש עצמו. במקביל, ה-dashboard הוא נקודת ההתחלה של השימוש באפליקציה, ולכן אמור לתמוך היטב בתרחישי השימוש, ה-workflows, הראשוניים. איך ליישב את הדרישות האלה? כיצד לתכנן דשבורד אפקטיבי: מושך, נעים, שמכיל מספיק אינפורמציה אך אינו מרתיע, ומאזן כל זאת עם פונקציונליות? כיצד לשלב רעיונות אינפוגרפיים בתוך ה-design-pattern הדשבורדי? מאידך, לא בכל מקום דשבורד הוא הפיתרון הנכון; מתי עדיף לוותר על דשבורד לטובת פתרונות אחרים?‍

נניח שאתם מאפיינים או מעצבים של מוצרי מובייל, תדמית ואינטרנט. אתם ממש ממש טובים בזה. באמת. אבל התחרות בשוק גדולה, הלקוחות באים והולכים ותכל'ס – צריך לעבוד פה ממש קשה בשביל להוציא מזה פרנסה.יום אחד בא לקוח גדול עם כיסים עמוקים ואומר- בואו תעשו לי את המוצר הזה שלי: יש לי מאה קבוצות פיתוח בכל העולם, אני צריך מערכת שתאפשר לקבוצות לנהל את הפיתוח הפנימי שלהן, בקורלציה מלאה עם הקבוצות המקבילות ובו בזמן – תאפשר לי לעקוב אחר קצב העבודה בכל הקבוצות, לנתר את צווארי הבקבוק וליישם פתרונות פרו-אקטיביים.ברור לכם שזה גדול, ברור לכם שיש פה כסף וברור לכם שזה אתגר שעוד לא התמודדתם אתו עד היום. עכשיו עומדות לפניכם שתי אפשרויות: לקחת או לא לקחת. אם לא תיקחו – נשארתם באזור הבטוח שלכם. לא העזתם – ולא נכשלתם. אם תקחו – אתם נכנסים לארץ לא נודעת – ומתחילים לשחק בליגה של הגדולים.אנחנו ננסה לברר איך עושים את הקפיצה, המחשבתית והמקצועית, שתאפשר לכם לעלות למגרש, לשחק בביטחון ולצבור את הניסיון הדרוש כדי להפוך לאנשי פרו אמיתיים.‍

סיימתם לימודים והתחלתם לעבוד. לימדו אותכם איך לאפיין wireframes, איך לתכנן user journeys ואפילו פרסונות. אבל הזמן עובר (כי זה מה שהוא עושה הכי טוב) ואז מגיע הדבר, שלא לימדו אתכם עליו כלום: קידום. הצעה לתפקיד הובלה. או אולי, החלטתם לבד לעשות את הצעד. אבל מה צריך לדעת כדי להוביל? ועוד צוות עיצוב… בהרצאה ישי ישתף מניסיונו בתור מוביל ובתור מי שעבר לצד ההובלה. הוא ישתף חלק מהמתודולוגיות שהוא למד תוך כדי התפקיד לצד שאלות שהציב לעצמו, או אולי היה צריך להציב לעצמו לפני שהחליט לנהל.

אבירן רווח הוא מעצב מוצר מהותיקים בסצנה, מרצה בשנקר, הקים והיה הבעלים של סטודיו פומיקה שנמכר לסולוטו. היום אנחנו מדברים על קומפוננטות, אבל לא רק מהכיוון העיצובי, אלא מהזווית של המתכנתים. אבירן מסביר לנו מה הבעיות הכי קשות שיש היום בהקשר לשימוש בקומפוננטות קוד, מה הבעיה עם המודל הנוכחי של גיטהאב ואיך החברה שבה הוא עובד - ביט - רוצה לפתור את הבעיות האלה. תתכוננו לשיחה טכנית ועמוקה :)

הגזע האנושי חייב להבין. אנחנו חייבים להבין מדוע דברים קורים, ותמיד מחפשים סיבה והסבר, גם כשהם לא שם. זו הסיבה לכך שאנשים צריכים לדעת מדוע הבנק דחה את בקשת ההלוואה שלהם או מדוע המרק יצא תפל. זה ממש לא משנה אם מדובר במערכות אנושיות או במערכות טכנולוגיות. אבל הנה העניין: מערכות AI – ובמיוחד המורכבות והמתוחכמות שביניהן – קשות מאוד להבנה על ידי משתמשים.ות. כלומר, הן מספקות למשתמשים.ות המלצות והחלטות נפלאות. אבל זה מגיע עם מחיר כבד של הבנת ה"מדוע קיבלתי את ההמלצה הזו?" – ומי אוהבת לסמוך על המלצה שהיא לא מבינה את הרציונל שלה? בהרצאה זו יעקב ידבר על הדרכים להסביר למשתמש.ת את תוצאות פעילותה של מערכת AI באופן פשוט ונהיר. כיצד מאפשרים למשתמשות.ים לבטוח בתוצאות? כיצד מונעים רגשות שליליים של משתמשים.ות? אלו הם אתגרי UX חדשים לחלוטין שאף זכו לשם XAI – קיצור של eXplainable AI , אתגרים ששכיחותם הולכת ועולה עם חדירת מערכות AI לעולמנו. מבחינת עולם ה-UX, התחום עדיין בחיתוליו, אבל ישנם לא מעט דברים שכבר אפשר לעשות. ובניתוח הבעיה, דוגמאות לפתרונות והצגת כלים למומחי.ות UX לאתגרים אלו תעסוק ההרצאה כולה.

מערכת Beyeonics One היא מיקרוסקופ דיגיטלי לניתוחי עיניים, העושה שימוש בטכנולוגית קסדות טייסי קרב. תמונת המיקרוסקופ ומידע רפואי מוצגים במערכת ראש אותה חובש המנתח. אותה מערכת ראש מאפשרת למנתח גם לשלוט על פעולות המיקרוסקופ, ללא שימוש בידיים. הטכנולוגיה של Beyeonics One מורכבת מאד, ומאפשרת הרבה יכולות, אבל הממשק חייב להיות פשוט להפעלה וקל ללמידה. בהרצאה יתאר מיקי את הפעולות שנעשו להקטנת מורכבות ממשק המערכת, כך שיהיה נוח ופשוט כבר בהפעלה הראשונה.

צמיחה מהירה בחברה מביאה איתה אתגרים רבים, חלקם ניהוליים, עסקיים ועיצוביים.כיצד ניתן לקדם תעדוף שיוביל לשיפור בעיצוב חווית המשתמש למרות אותם אתגרים? ואיך מעצבים יכולים להבטיח השפעה מירבית על הארגון כולו בעזרת הגדרת תרבות עיצוב בשלב מוקדם.בואו לשמוע על האתגרים שחוות חברות בצמיחה מהירה ומהן הן דרכי ההתמודדות הנכונות שיבטיחו את ההצלחה שלהן. כיצד להוביל שינוי עיצובי תוך כדי צמיחה מהירה - עידן יניב עיצוב חווית משתמש פשוטה ויעילה היא קריטית להשגת יעדים עסקיים. אבל התעדוף של משאבים לעיצוב כחלק מה Roadmap מהווים פעמים רבות אתגר עבור חברה בקצב גדילה מהיר כאשר יש מגוון רחב של צרכים ושיקולים. כיצד ניתן לקדם תעדוף שיוביל לשיפור בעיצוב חווית המשתמש? בהרצאה אציג דרכי פעולה שעוזרות לחבר את המטרות העיצוביות למטרות העסקיות ואילו טקטיקות יכולות להניע לשינוי עיצובי במוצר שלכםכאבי גדילה - התמודדות עם צמיחה מהירה - ד״ר טלי לביאחברות שנמצאות בתהליך צמיחה מהיר נדרשות לעשות התאמות בכדי להמשיך להצליח ולגדול. בהרצאה אציג אתגרים ניהוליים, עסקיים ועיצוביים הנובעים מגדילה מהירה של החברה, אחלוק רעיונות וכיוונים להתמודד עם האתגרים ואפרט את ההזדמנויות הטמונות בעבודה בסביבה כזו.לעצב תרבות עיצוב - עמרי דבירתרבות, ותרבות עיצוב במיוחד, היא דבר שכולנו מרגישים, אך קשה להגדיר בצורה מדוייקת. לעיתים נראה שתרבות עיצוב היא מעין כוח מסתורי שנרקם מעצמו, שילוב אנרגיות מיסטי של כל חברי הצוות. אך תרבות, כמו כל פרוייקט עיצובי, בנוי מרצף של החלטות שנועדו לפתור בעיה אנושית. בין אם מדובר בצוות של מעצב.ת יחיד.ה, ובין אם צוות של עשרות מעצבים - הגדרת תרבות עיצוב בשלב מוקדם יכולה לעזור לבנות מוצרים טובים יותר, ולהעניק למעצבים בצוות יכולת השפעה אסטרטגית על הארגון כולו.‍

!!! מדריך הווידאו המקיף לאיך נכנסים לתחום !!! הכל, הכל פה ! הקהילה הגדולה ברשת - #כולאלייק בשיתוף המכון להעצמת משתמשים קיימה פאנל מומחים הכולל את ד"ר עופר מונר (אנוכי), ד"ר דוד גלולה ומר טל סולומון על הדרכים לכניסה לעולם המרתק של אפיון חוויית משתמש. כל מה שרציתם לדעת בשעתיים צפייה. רוצים להכנס לתחום ה UX/UI? * מה זה בכלל אפיון חוויית משתמש? * מה ההבדל בין UX ל UI? * מה התפקיד של איש חוויית משתמש בפועל ומהם תפקידי המשנה? * מהם מסלולי הכניסה לתחום: תואר או קורס ואיזה רקע נדרש? * איך להתקבל לעבודה בתחום? מה מעסיקים רוצים לראות בתיק העבודות? מה השכר ? * איך מתקדמים? מה אופקי התעסוקה? * מה העתיד צופן למקצוע? על המשתתפים בפאנל: ד״ר עופר מונר - מייסד ובעלים של UXer – אפיון, ייעוץ והדרכת חוויית משתמש המנהל האקדמי של התוכנית ללימודי UX של לימודי חוץ אוניברסיטת חיפה שלוחת ת"א, מרצה לפסיכולוגיה ואפיון חוויית משתמש באקדמית ת"א יפו ובאוניברסיטת ת"א. ד״ר דוד גלולה - מנכ"ל חברת ProUX לפרויקטי תוכנה וחוויית משתמש, ראש מכון המחקר UED להעצמת משתמשים, מרצה לאינטראקצית אדם-מחשב במכללות האקדמיות עמק יזרעאל ותל אביב-יפו. טל סולומון - מוביל צוות העיצוב בחברת Redis, ומנהל מסלול הלימודים בפסיכולוגיה וחוויית משתמש במכללה האקדמית תל-אביב-יפו. תהנו 🙂

המיטאפ כלל 3 הרצאות של רז כהן ודור בן שמעון, עידו זייפמן חיים ובן בנחורין: 1. Penta - נקודות משמעותיות ביצירה ופיתוח הדיזיין סיסטם בפייבר - רז כהן ודור בן שמעון. 2. למה להיות שכיר ועצמאי אם אפשר גם וגם - גרסת 2.0 - עידו זייפמן. 3. ,NFTקוד, אומנות ועוד - בן בנחורין

המיטאפ כלל 3 הרצאות של יאיר רונן, תום אבן ויגור שגלוב: 1. כיצד להשפיע כמעצב מוצר? - יאיר רונן 2. איך לעצב התנהגות? - תום אבן 3. האבולוציה של Wix Pricing Page:, איך חיפשנו (ומצאנו) מפגש בין המשתמשים לביזנס - יגור שגלוב

Three years ago we hosted Pablo in our community for the first time for one of the best meetups we've ever had. Lucky for us, what started as a very enthusiastic fan request has evolved into one of our community's best traditions and I'm honored to share Pablo will join us for a virtual webinar for the third time! This year we'll have a session about Pablo’s latest work, including Blush, Robotos and Bueno.

הצעדים הראשונים בהפיכת הפיתוח שלנו לנגיש לבעלי מוגבלויות יכולים להיות מאתגרים. באירוע משותף, מפתחים מ-Wix ומאנדיי שיתפו במסע שלהם לנגישות , ובניית תשתית שתעמוד בסקייל.

עם מאות מיליוני (!) משתמשים צוות הדיזיין ב-Moovit מתמודד עם אתגר מעניין – ליצור מוצר שכל אחד יכול להשתמש בו. במהלך ההרצאה עידן יציג עקרונות של עיצוב מכליל (inclusive design) ויראה כיצד הם עזרו למשתמשים ב-112 מדינות וב-45 שפות, להרגיש בבית עם האפליקציה. נראה כיצד הפנייה לקהל רחב ככל האפשר מתפקדת בו זמנית כעמדה מוסרית…...

הנה רעיון רווחי: משחק הרפתקאות הומוריסטי בעברית! עם תקציב נמוך וציפיות גבוהות צוות פיפוש יצא לפתח משחק פוינט אנד קליק דור אחד מאוחר מדי ועוד בעברית. אלעד טבקוב, מנהל הצוות, ידבר על האתגרים בעיצוב משחק המשך לתופעת קאלט משנות ה90 מול סטנדרטים מודרניים. תכירו את אלעד: אלעד טבקוב, 28, מקים ומנהל צוות פיפוש - מתעסק בעיצוב משחק (גיימינג דיזיין), הפקה, בימוי, שיווק וניהול צוותי הקריאייטיב, פיתוח וארט. לפני כן מייסד שותף של "גרפיקה חברתית" שנתנה שירותי מיתוג, שיווק ועיצוב לעמותות וארגונים חברתיים.

רוב המעצבים אינם מנהלים (שזה דבר טוב, אחרת היה הרבה פחות עיצוב והרבה יותר פגישות). אך משום מה הרבה מעצבות ומעצבים מאמינים שהם לא יוכלו להשפיע על החלטות גדולות בארגון עד שיגיעו לתפקיד ניהולי. אך האם באמת צריך את התואר ׳מנהלת׳ לפני השם בכדי לייצר ולהגשים חזון עיצובי?בהרצאה זאת אנסה לשכנע אתכם ששינויים אירגוניים יכולים להגיע מכל מקום, אדבר על הכלים הנחוצים בכדי להפוך למנהיג עיצובי, ואפרק את השיטה ליצירת שינוי אירגוני שלב אחר שלב מרעיון ועד ביצוע.על עמרי דביר:עמרי הוא מנהל עיצוב, מנטור ודובר (ואבא!). ב3 השנים האחרונות הוא מנהל את צוות העיצוב של קורטנה במייקרוסופט ישראל, שבונים מוצרים מבוססי אינטליגנציה מלאכותית. כשעמרי מסיים לשלוח אימיילים ולשחק עם הבנות בגינה הוא אוהב לחלוק את הניסיון והלמידה שלו בהרצאות ופודקאסטים, ומנסה לעזור למעצבות ומעצבים צעירים לפתח את הקריירה שלהם.‍

דאטה ויז - איך לספר את הסיפור של המספרים שלכם יצירת סיפור טוב מבוסס נתונים הוא תהליך מורכב - דורש הבנה בעבודה עם דאטה מצד אחד ויכולת איפיון ומציאת פתרונות ויזואלים מהצד השני. לדעת להפוך את טבלת האקסל לסיפור פשוט וברור ומדויק עבור המשתמשים שלנו היא אתגר לא פשוט, בעיקר לאלו מאיתנו שבאים מהעולם הויזואלי ולא מעולם המספרים. :בהרצאה אציג את תהליך העבודה שלי על הדוח הפינטק השנתי שעבדתי עליו עם צוות האנליסטים והפיתוחשל חברת Start-Up nation Central אני אדבר על כמה מהאתגרים שעמדו בפנינו וכיצד פתרנו אותם - צבעוניות, בחירת גרפים מתאימים לדאטה ועוד. לינק לדוח: https://finder.startupnationcentral.org/reports/fintech/2019 על הדס: מעצבת דאטה ויזואליזיישן, מרצה, יועצת ויזמת. מקימה ומנהלת קהילת Data Visualization Israel ובעלת סטודיו הדס שיזפ - דאטה ויז. מומחית בתרגום נתונים לסיפורים ויזואלים ברורים, פשוטים וממוקדים עבור המשתמשים. עם תארים בתקשורת חזותית ופסיכולוגיה, היא מבינה גם את הצרכים של המשתמש וגם את הפתרונות הויזואליים המתאימים. בתפקידה האחרון הובילה את תחום הדאטה ויז וה-חווית משתמש בגיקטיים, שם עסקה בהצגתם של המספרים מאחורי תעשיית ההייטק והסטארטאפים הישראלית בשיתוף עם מחלקת המחקר של החברה. כיום היא משמשת כמעצבת ויועצת בתחום הדאטה ויזואלייזיישן עבור חברות וארגונים מרכזיים באקוסיסטם, חברת וועדה ב-Data Visualization Society הפועלת ברחבי העולם ומעבירה הרצאות וסדנאות הכשרה בתחום.

אז למפגש הקרוב הזמנו את גל בשביל שיחלוק איתנו קצת מהקסם שלו. נדבר על הצלחה, קריירה, על סלילת דרך מקצועית, על פיתוח פרוייקטים אישיים ועל בניית שם לעצמכם. על גל: After years working as a designer and illustrator for startups, Gal quit his job to become an independent artist and to focus solely on his creative pursuits. His artwork gained massive exposure on social media where he's cultivating an ever-growing community of artists and fans. https://galshir.com/about

איך עיצוב יכול לעזור לנו להיות יותר פרודוקטיבים? נדבר על טיפים שונים שיאפשרו עבודה יעילה (בעיקר בעבודה מהבית, אבל לא רק) ומבוססים על עולמות ויזואליים. איך אדום, מחסן שעולה על גדותיות ויותר משני מסכים יכולים לעזור לנו? נסביר דרך מחקרים ושורות תחתונות של המון ניסויים וטעויות . עוד על לירון: לירון לביא טורקניץ׳ היא מעצבת פונטים עצמאית ויזמית של עיצוב. בוגרת תואר ראשון בתקשורת חזותית ותואר שני בעיצוב פונטים מאונבריסטת רדינג באנגליה.לירון מעצבת פונטים רב-לשוניים ללקוחות שונים ולעצמה. בינם ערברית, מערכת כתב היברידית דו-לשונית המחברת בין עברית וערבית אשר הוצגה בין השאר במוזיאון העיצוב בלונדון ובTEDx וינה. בין יוזמותיה, פרויקט 52 רעיונות ובו מיילים שבועיים העוסקים בפרודוקטיביות, אקטיביות בעבודה וניהול פרויקטים מקבילים. היא מבלה הרבה מזמנה במטוסים בדרכה להעברת הרצאות וסדנאות רבות בארץ ובעולם.נוסף על כך, לירון מנהלת את תוכנית המנטורשיפ של קבוצת Alphabettes העולמית, יוזמת הגדה של פסח לילדים, מראיינת מעצבים, מלמדת טיפוגרפיה מארגנת כנסי עיצוב פונטים.

"שגיא, אני שולח/ת קורות חיים ותיק עבודות שוב ושוב, אבל אף אחד לא חוזר אליי…"זאת בהחלט אחת השאלות ששואלים אותי המון.שאלתי בשבילכם את חברי הטוב סער גיל – שהוא מעצב סופר סופר מוכשר, בן אדם מדהים, וספציפית כרגע מנהל עיצוב בחברת סטרטאפ מצליחה ובאמצא תקופת חיפוש מעצבים לצוות שלו. התשובה שלו תפתיע את חלקכם.ספוילר – לחפש עבודה באמצעות לוחות דרושים למעצבים וחיפוש עבודות למעצבים בפייסבוק וגוגל לא בהכרח ישיג לכם את העבודה הנחשקת…‍