בפרק השני במיני סדרה שלנו על עיצוב בפשטות אנחנו מדברים על נושא שנשמע טריוויאלי למדי במחשבה ראשונה: למה חשוב להבין את הבעיה בכל פרויקט שאנחנו ניגשים אליו? מסתבר שזה לא כל כך פשוט. כמעצבים, המטרה שלנו היא לתת ערך למשתמשים או לייצר חוויה מסוימת. וכאן מגיע האתגר: הנטייה הטבעית שלנו היא לקפוץ מיד ל׳איך׳ במקום להתעכב על ה-׳למה׳ – וכשאנחנו עושים את זה, אנחנו יכולים לפספס לגמרי את המטרה האמיתית וליצור משהו שהוא אולי מאוד יפה, אבל בכלל לא שימושי. ״גם לי, כמעצבת, מיד עולה הפתרון שאני חושבת שהוא הכי נכון. אבל אז אני עוצרת וחושבת איך אני צריכה לפתור את הבעיה, איך לגשת למשימה ולנטרל את התהליך הטבעי שאני רגילה אליו. אני לוקחת רגע להיות במקום שהוא יותר חוקר, שואל שאלות ולומד. ברוב המקרים, הפתרונות שיגיעו אחר כך יהיו הרבה יותר טובים ומדוייקים״. (מאי קישון) אז לאילו מקורות כדאי לנו לפנות בשביל פידבק שימושי למה שיצרנו? מה תפקיד המעצבים בתוך תהליכי בדיקת המוצר? ואיזה ויתורים נדרשים מאיתנו, כמעצבים, אנשי פרודקט ומפתחים, בשביל להגיע לפתרון הכי מדויק עבור כל בעיה? בפרק הזה מצטרפת אלינו מאי קישון, מעצבת מוצר במאנדיי.קום, ומשתפת באתגרים שהיא חווה כמעצבת בתוך צוות שעיקר מטרתו היא להבין טוב יותר את המשתמשים במוצר. מתוך דוגמא על תהליך ההרשמה ללקוחות חדשים במאנדיי.קום, מאי מספרת מה קורה כששוכחים לעצור ולהתמקד בבעיה, או יותר נכון – מה קורה כשאנחנו בטוחים שאנחנו יודעים מה הפתרון, למרות שאנחנו ממש לא בכיוון.

זה הפרק הראשון במיני סדרה הראשונה שאנחנו משיקים, שתעסוק בעיצוב וביכולת שלנו להנגיש באמצעותו דברים בצורה פשוטה. יצירה של חוויה פשוטה למשתמש היא עקרון מנחה בכל דבר שאנחנו עושים. את ההבנה הזו זיקקנו לשישה כלים שמלווים אותנו בכל תהליך שאנחנו ניגשים אליו. הפרק הזה אמנם מדבר על עיצוב, אבל פונה לכל מי שעוסק בבנייה ובפיתוח של מוצרים ותוכן, ומתעניין בהעברת מסרים בצורה ברורה וקלה. בפרק המבוא לסדרה מתארחים רותם וויסמן, Head of Design, ויבגני קזינץ, Product Design Lead במאנדיי.קום. הם סוקרים את ששת הכלים הללו: לספר סיפור להבין את הבעיה לזקק את המהות להכיר את המדיום לדבר עם בני אדם לחלום בלי גבולות בפרקים הבאים בסדרה יארחו רותם ויבגני מעצבים נוספים ממחלקת העיצוב במאנדיי.קום, ויחד איתם יעמיקו בכל אחד מהכלים האלה.

הסיבה המרכזית שסטארטאפים נכשלים היא לא קשיים בהשגת מימון, טכנולוגיה גרועה או הרכב לוקה של צוות מייסדים. מחקרים מראים שרוב הסטארטאפים נכשלים כי למוצר שלהם אין ״פרודקט-מרקט פיט״ – מוצר שאינו פוגש את השוק, או במילים אחרות – מוצר שאינו עונה על צורך באופן מספק.אז איך בכל זאת מנצחים את הסטטיסטיקה ובונים מוצר שעובד?התשובה של הרבה חברות היא להיות ״דאטה דריבן״. כלומר, לנתח את נתוני השימוש במוצר ודפוסי ההתנהגות של המשתמשים כדי לדעת אם המוצר בכיוון הנכון או לא. אבל האם ״דאטה דריבן״ אומר בהכרח טבלאות אקסל, גרפים ומספרים מעשרות אלפי משתמשים?שירלי באומר, מנהלת מוצר במאנדיי.קום, טוענת שלא, וכי השילוב של דאטה איכותני עם דאטה כמותי הוא זה שמספק תמונה רחבה של צרכי המשתמשים. באופן ספציפי, שירלי מדגישה את החשיבות של ראיונות עם משתמשים בכדי להבין את הצורך של משתמשים בצורה טובה ועמוקה: ״…שאלות איכותניות יודעות לענות על שאלות מאתגרות כמו – מה הבעיה שאנחנו מנסים לפתור? למה אנשים מתנהגים ככה? מה בעצם קורה כאן?״בפרק שירלי תעבור איתנו על כל שלבי הביצוע של ראיון איכותי – מבניית השאלות בצורה מיטיבה ותיאום ציפיות מול המרואיין, דרך דגשים לניהול הראיון עצמו ועד לניתוח המידע שנאסף ודרכים לתקשר את התובנות ממנו חזרה לחברה.

לא משנה אם מקום העבודה שלך פועל על בסיס עקרונות Scrum, Lean, או Kanban – מהירות היא שם המשחק. בהרצאה זו יסביר טל כיצד ליישם שיטות לחקר משתמשים בסביבת Agile מבלי לפגוע באיכות הממצאים, כיצד לשכנע את המנהלים להשקיע (זמן וכסף) במחקר, ובעיקר – איך לגייס את כל צוות המוצר לקחת חלק פעיל בתהליך המחקר ולהתבסס על הממצאים בשלבי העיצוב והפיתוח.

אם תשאלו אנשים שלא עוסקים ב-UX על מחקר משתמשים, הם יגידו לכם שמדובר במשהו יקר, ארוך ולרוב – מיותר. "אנחנו מכירים את המשתמשים שלנו מצוין" הם יגידו לכם. "אנחנו כבר נספר לכם מה הם צריכים, לא צריך מחקר". אחרים יגידו: "עדיף להשיק את המוצר ולראות איך הקהל מגיב", או "אין לנו עדיין משתמשים, את מי תחקור?"למרות כל ההתנגדויות האלה, הנסיון מראה שמחקר משתמשים מאפשר להגיע לתובנות מהותיות גם בזמן קצר, כאלה שקשה מאוד להשיג בדרך אחרת. הוא מחבר את צוות האפיון לצרכים האמיתיים של המערכת ומאפשר לו ליצור חוויית משתמש הרבה יותר טובה – כזו שמביאה הרבה ערך למשתמשים, ולכן גם לרוב שווה הרבה כסף.מה כלי המחקר האפקטיביים ביותר? איך אפשר להשיג תובנות משמעותיות בתקציב מצומצם? ברק יענה על השאלות האלה דרך סיפורי מקרה אמיתיים מהסטודיו ביוניק יו איי ומהעולם.‍

"אתה לא המשתמש" הוא אחד השיעורים החשובים שכל מאפיין UI/UX צריך ללמוד. לא משנה כמה אתה מאפיין טוב, עד שהמוצר שלך פוגש את המשתמשים האמיתיים שלו, אין לך שום דרך לדעת כמה הוא טוב. כל החלטות ה UI שלך מבוססות על ניחוש בלבד. זה לא נשמע כמו היסוד הכי יציב לבסס עליו את הצלחת החברה או המוצר שלך…אז איך מתבססים על יותר מניחוש? איך גורמים למוצר לפגוש את המשתמשים שלו מוקדם יותר בתהליך? ולא פחות חשוב, איך לומדים משהו מועיל מהמפגש הזה? ב-30 דקות יציג ערן חלק מהתשובות של חברת Jifiti לשאלות האלה, בתור חברת מוצר שמתמודדת איתן כל יום. ההרצאה הזאת לא מכילה שום אמירות כלליות על אפיון ממשק משתמש. היא גם לא מכילה שום ציטוטים ממאמרים בסגנון "איך לעצב נכון" ו"מה משתמשים אוהבים". היא כן מכילה דוגמאות אמיתיות ומסקנות מעשיות שלמדו ב-Jifiti ממשתמשי המובייל וה-web של מוצרי החברה, ואי אפשר היה ללמוד בשום דרך אחרת. היא גם מכילה כלים שמנצלים ב-Jifiti כדי לשפר את הלימוד ממשתמשים, לעשות כמה שיותר ממנו עוד לפני שהמוצר באמת יוצא לשוק, וגם להמשיך אחרי שהוא כבר שם.

בדיקת דם סמוי בצואה היא בדיקה פשוטה לביצוע, לא פולשנית, לא כואבת ויכולה להציל חיים. למרות זאת אנשים נמנעים מלעשות אותה. איך אפשר לגרום לאנשים לבצע את הבדיקה? זוהי אחת השאלות שאיתן אנו מתמודדים בשירותי בריאות כללית.בשירותי בריאות כללית מנסים להפוך את הלקוחות לשותפים בניהול בריאותם. כדי להצליח במשימה הזאת צריך לשכנע אותם לשנות את התנהגותם. שאלת המפתח היא כיצד משכנעים בני אדם לוותר על הרגלים ישנים ולאמץ הרגלים חדשים. ישנן דרכים שונות לשכנע אנשים; בכללית החליטו לעשות זאת באמצעות עיצוב המוצרים שלנו על פי המודל לשינוי ההתנהגות שגיבש הסוציולוג האמריקני BJ Fogg. על המודל והיישום שלו בכללית – בהרצאה של חן.‍