בפרק שוחחנו על: למה BOOKING מציגים לנו בתוצאות החיפוש בתי מלון שנמצאים בתפוסה מלאה? מה יגרום לתום ולרועי לתרום לעמותת כלבים? ואיך מעודדים נהגי מוניות לקחת נסיעות נוספות?

בפרק עם תום אבן, דיברנו על האתיקה בשימוש בטכניקות של כלכלה התנהגותית, על נאדג' ועל אחיו המרושע - הסלאדג’.
נאדג' זה דחיפות שאנחנו נותנים ליוזרים בשביל שיפעלו בצורה חיובית והסלאדג אלו דחיפות עבור דברים שליליים.
אחת הדוגמאות שתום הביא בפרק וממש התחברתי, זה את סכין המנתחים אל מול סכין הרוצחים, יש כאן כלי שהוא סכין ואפשר ליצור איתו טוב או רע.
הדוגמאה הזאת גרמה לי לחשוב על כמה אחריות יש לנו כמעצבים! האם אנחנו רוצים לקחת את הכישרון שלנו בשביל ליצר הרס או לבחור בסכין מנתחים וליצר טוב? (מי לא חלם להיות מנתח?) אולי בפעם הבאה שאתם מעצבים מוצר, נחשוב שוה האם אתם משתמשים בסכין המנתחים או בסכין הרוצחים?

אנחנו לא מקבלים החלטות בתוך ואקום. מידע משפיע על הבחירות שלנו והצורה בה המידע מעוצב יכולה להניע אותנו לפעולה. הפעם שוחחתי עם Roy Bendor על עיקרון הנאדג׳ - תחום זוכה פרס נובל לכלכלה החושף את הכוחות הפסיכולוגיים הסמויים המשפיעים על ההחלטות שלנו לטובה. לנאדג' יש תאום מרושע הנקרא סלאדג' - שימוש בכל הטכניקות לרעה כדי לעבוד על המשתמשים. דיברנו בפרק על ההבדלים ביניהם ועל האתיקה של שימוש בעיצוב התנהגות.

למה א.נשים לא נותנים לייקים לפוסטים שהם אוהבים בפייסבוק? נפגשנו לדבר על השאלה הזו ועוד כמה נושאים מעניינים עם ד״ר אורן שפירא - מומחה לפסיכולוגיה חברתית והתנהגות אנושית. חוקר חוויית משתמש בכיר בחברת Bizzabo, ממייסדי ומובילי קהילת 'פסיכולוגיה חברתית בעולם האמיתי'. שוחחנו עם אורן על פסיכולוגיה חברתית, מיקרו-קופי ומה שביניהם, על מגמות בתחום התובנות ההתנהגותיות בארץ, ולמה אנשים לא נותנים לייקים לפוסטים שהם אוהבים בפייסבוק.

איך עיצוב פיצ׳ר משפיע על התכנון הטכני שלו, וההיפך? מה קורה כשמשחררים פיצ׳ר ללקוחות לפני שהוא מוכן לגמרי? ואיך נוכל לוודא שהפיצ׳ר אכן פותר את הבעיה שהגדרנו?אז היה לכם רעיון בראש לפיצ׳ר שאתם רוצים לפתח. ישבתם וחקרתם, הגדרתם את הבעיה ואפילו שרטטתם בקווים כלליים איך הפיצ׳ר הזה הולך להיראות. בשבוע שעבר דיברנו על כל השלבים האלו, ואפשר לחשוב שכאן כבר עברתם את מרבית השלבים בדרך ועכשיו אפשר פשוט – לפתח. אבל מכאן ועד שיש לכם פיצ׳ר אמיתי שבאמת עובד ליוזרים – יש עוד דרך משמעותית לעשות. אז השבוע, בחלק ב׳ של הפרק, אנחנו עוברים מה׳קדימון׳ לדבר האמיתי: עיצוב, תכנון טכני, ביצוע, שחרור הפיצ׳ר וקבלת פידבק. בפרק דריה ורטהיים מדברת עם שירלי באומר, Group Product Manager, ואורון מורד, Group Engineering Manager במאנדיי.קום, על כל המיני-שיעורים שלמדנו מהשלבים השונים בבניית הפיצ׳ר, שאספנו מכל הטעויות וההצלחות שחווינו בשנים האחרונות.

כל פעם שאנחנו ניגשים לבניית פיצ׳ר במוצר, בין אם הוא גדול או קטן, אנחנו עוברים את אותו התהליך:1 – זיהוי האימפקט2 – הגדרת הבעיה3 – תכנון הפתרון 4 – ביצוע 5- שחרור למשתמשים וקבלת פידבקזה אולי נשמע טריוויאלי, אבל במשך תקופה ארוכה של ניסוי וטעיה גיבשנו את הפרקטיקות היעילות ביותר, את ה-pitfalls האפשריים בכל שלב, ואת הניואנסים שיגרמו לפיצ׳ר להצליח. זה היה מסע שכלל הרבה מאוד למידות, שבעיקר הוכיחו לנו כמה חשוב להתעכב על כל שלב, למרות שלפעמים די מפתה לוותר על אחד או שניים בדרך.השבוע דריה ורטהיים דיברה עם שירלי באומר, Group Product Manager, ואורון מורד, Group Engineering Manager במאנדיי.קום, על השלבים השונים שעומדים בבסיס מתודולוגיית הפרודקט שלנו. זה הפרק הראשון מתוך שניים בנושא, והוא עוסק בשלושת השלבים הראשונים בתהליך.

מה משותף לקמפיין של 30 יום ניסיון, מודל פרימיום ונסיעת מבחן במכונית? בכל המקרים נוצרת תחושת בעלות של הלקוח על המוצר וכתוצאה מכך גובר הסיכוי שתיסגר העסקה. בפרק 04 נדבר על "אפקט הבעלות" - הנטייה של אנשים להעריך דברים שבבעלותם יותר משהם מעריכים מה שאינו בבעלותם. כמה שאלות שעליהן נענה בפרק: איך חברות כמו לינקדין, אפל ודואלינגו מניעות אותנו לשימוש באפליקציות שלהם? מה עשו בפארקים ציבוריים בארצות הברית כדי למנוע ממבקרים ללכלך? ואיך משמרים עובדים בארגון לאורך זמן? האזנה נעימה, תום ורועי

אם כולם יקפצו מהגג, גם אתם תקפצו? התשובה המצערת היא: כנראה שכן. אנחנו יצורים חברתיים, אנו מושפעים מפעולות של אחרים ולא תמיד חושבים בכוחות עצמנו. הוכחות חברתיות טבועות בנו כבר מאות אלפי שנים, מי שנהג בשונה משאר השבט נטרף ויצא מהמאגר הגנטי. אנחנו למעשה צאצאים של אלו ששרדו. שרדתם עד כאן? מעולה! בפרק דיברנו על... למה 97% מהצרכנים בודקים ביקורות באינטרנט לפני שהם רוכשים מדוע תיירים ביפן לא חוצים באור אדום מהו העונש הכבד ביותר בבתי סהר למה חשוב להציג למשתמשים את הפעולות של האנשים שהכי דומים להם ומדוע צחוק מזויף בסדרות סיטקום גורם לנו לצחוק יותר רק שתדעו שכולם כבר האזינו לפרק הזה :) האזנה נעימה, תום ורועי

לחכות זה מייסר, הורג אותנו לא לדעת עוד כמה זה הולך לקחת. אנחנו מכורים לשליטה, חיזוי, ניבוי, ניהול סיכונים, נתונים מתעדכנים, או בקיצור תחושת ודאות. אי-ודאות זו אחת התחושות הכי קשות שהמשתמשים והלקוחות שלנו יכולים לחוות, סיבה טובה להקדיש את הפרק השני בפודקאסט החדש שלנו כדי להבין לעומק את התופעה. איך חברות ענק כמו נטפליקס, אובר ובוקינג מצליחות להפחית את חששות המשתמשים? מדוע טיימרים ברמזורים אדומים עוזרים למנוע תאונות דרכים? ומה מנהלי חדשנות חייבים לדעת כדי לקחת יותר סיכונים? הצטרפו אלינו אל הלא נודע. האזנה נעימה, תום ורועי

.

הפרק הזה הוא לא עוד פרק קלאסי עם מעצב.ת מחברה כזו או אחרת, אלא נותן הצצה לתחום ה-UX מעולם הטלווזיה.כמעצבת, אני מחפשת הרבה השראות, אחד הדברים שיותר פותחים לי את הראש, זה לחפש השראות מעולמות קצת שונים.
בפרק עם Ofer Naor VP Product at Mako נחשפתי לעולם תוכן חדש ומרתק.עופר סיפר בפרק על אפליקציית האח הגדול, הם השקיעו המון כסף באפליקציה, אבל בפועל כשהעיצוב פגש את המשתמשים הוא נכשל ובגדול.החלק היותר מענין בסיפור היה איך הם שיפרו את האפליקציה תוך שבוע עד השידור של הפרק הבא בתוכנית!אני ממש סקרנית לשמוע מה דעתכם על הפרק, האם תרצו לשמוע עוד פרקים בנושאים רחבים יותר?

איך מוודאים שמשתמשים לא רק ירשמו למוצר שלנו – אלא גם ישתמשו בו? איך יודעים איזה מהפיצ׳רים שלנו צריך לשנות כדי להגדיל retention? ומתי יודעים שאקטיבציה הצליחה? למי מאיתנו לא יצא להירשם לאפליקציית מדיטציה, רק כדי לא להיכנס אליה שוב לעולם? חלון ההזדמנויות ליצירת ערך עבור משתמשים חדשים שנרשמים למאנדיי נסגר אחרי מספר דקות בלבד, כאשר אחוז לא קטן מהם עוזב את המערכת ולא חוזר אליה. טמון כאן פוטנציאל צמיחה עצום, המלווה באתגר ענק – איך נראה ׳מה אנחנו שווים׳ בזמן מועט כל כך, ואיך נוודא שמשתמשים לא רק נרשמים לפלטפורמה – אלא גם ממשיכים להשתמש בה?  התשובה לכך היא אקטיבציה – הגשר שמחבר בין הרגע בו יוזר נרשם למערכת לבין מצב בו היוזר באמת משתמש בה. בפרק 34, ליאור קרנכל דיברה עם ערן זינמן ועם מיכל לופו, Group Product Manager במאנדיי, על שיטות העבודה של צוות ה-Growth, שתפקידו למקסם את הערך בחלון ההזדמנויות הזה.השבוע ב׳בקצרה׳ אנחנו חוזרים לפרק 34 ומתמקדים בשלב האקטיבציה ובהזדמנות הטמונה בו. נבין מהם חמשת השלבים שמרכיבים את טקטיקת הצמיחה שלנו, איך להבין כיצד לעודד משתמשים להיות פעילים בפלטפורמה, וכמה מקום צריך לתת לאינטואיציה שלנו בתהליך.

.

1. סקירת ספרים בעברית על כלכלה התנהגותית: shilmanalex.com/blog אותו האוסף הפעם מסודר ויזואלית לפי שנת יציאה: behavioralbooks.com2. אוסף המקורות הכי מעניינים ברשת לכלכלה התנהגותית: shilmanalex.com/resources3. הניוזלטר הכי חשוב על habitweekly.com - Behavioral Design 4. האינסטגרם הכי מעניין - brainydesigntips@

איך מעצבים ללא מגבלות או מחסומים? איך משתמשים בחזון וחלומות כדי לעצב מוצר טוב יותר? ואיך מנגישים את החזון הזה לחברה כולה? ״לכל מעצב יש את המהות שלו – הדבר שבשבילו הוא קם בבוקר, שמרגש אותו ומניע אותו. זה קשור ליכולת להעז בצורה שהיא יותר גדולה, יותר חולמנית ועם יותר passion. ביום יום הריגוש הזה לפעמים הולך לאיבוד, כי אנחנו רצים ממשימה למשימה ומדברים על מה צריך לעשות במקום לחשוב על מה נכון לעשות – עבורי כמעצבת ועבור המוצר. השאלה היא איך בכלל חולמים? איך מגיעים למצב שאתה יוצר משהו שעוד לא יצרו? אני חושבת שזו אחת התשוקות היותר גדולות של כל מעצב״. (הילי נאמן מגיד) השבוע ליאור קרנכל מארחת את היא-לי נאמן מגיד ויבגני קזינץ, Senior Design Leads במאנדיי.קום, שמספרים כיצד ניגשנו לעצב את הפלטפורמה מחדש בקיץ 2018 באמצעות שימוש בחזון של כל אחד מששת המעצבים של מאנדיי באותה תקופה. הילי ויבגני מתארים את תהליך העבודה ונותנים שישה כלים שבאמצעותם ניתן להפוך את האימרה הדי-רומנטית הזו – ׳לחלום ללא גבולות׳ – לכלי עבודה של ממש.

עד לאיזו רמה צריך לפשט את המוצר כדי לספק לאנשים חווית שימוש קלה? ומה עושים כשהמוצר צריך לדבר להרבה אנשים מרקע שונה לחלוטין? ולמה בכלל חשוב לשים את בני האדם במרכז כשניגשים לעצב פיצ׳ר חדש? בין אם אנחנו מעצבים תוכנה לארגונים, אפליקציה לטלפון או רהיט – בסופו של דבר בקצה השני יושב אדם שמשתמש במוצר שלכם. זה אולי משפט מובן מאליו, אבל המשמעות שלו היא שכל פיצ׳ר במוצר שלנו לא רק צריך לעבוד מעולה, אלא גם להיות אינטואיטיבי ונגיש עבור כל המשתמשים שלנו. אבל כשהמשתמשים כל כך שונים אחד מהשני, נוצר אתגר נוסף: איך בונים מוצר שעובד לכולם? ״בתוך עולם המוצר אנחנו תמיד נתייחס ללקוחות שלנו כ״יוזרים״. וכשמדברים על יוזרים, לפעמים מאוד קל לשכוח שמדובר בבני אדם – כאלה שהם שונים זה מזה, שמגיעים מרקעים שונים ושיש להם מטרות שונות בתוך המוצר עצמו.״ (ליאור קרנכל) השבוע אנחנו מארחים את מיטל בדיחי, Senior Product Designer ויבגני קזינץ, Product Design Lead במאנדיי.קום, שמספרים איך העיקרון של לדבר עם בני אדם ליווה אותנו במהלך פיתוח פיצ׳ר האוטומציות בפלטפורמה של מאנדיי. מיטל ויבגני מדברים על דפוסים וסימנים שמוכרים לכולנו שעליהם ניתן להתבסס כשמעצבים חוויה חדשה, ומשתפים בעקרונות ליצירת UI שמצד אחד תומך בטכנולוגיות מורכבות ומצד שני יוצר חוויה פשוטה לבני אדם.

ארטיום Artiom Dashinsky הוא מעצב, ייזם ומחבר הספר Solving Product Design Exercisesהספר הוא רב מכר באמזון בקטגוריית עיצוב ונקרא על ידי מעצבים ומנהלים בכל החברות המובחרות, הספר גם משמש סטודנטים באוניברסיטאות הכי נחשבת בעולם כמו  UC Berkeley, Stanford, UCLA, MIT וכו׳ואם זה לא מספיק, ארטיום גם ראיין מעצבים רבים בתפקידו הקודם ב-WeWork.בשיחה מרתקת יחד עם ארטיום דיברנו על הדרך הנכונה לפתירת תרגילי בית ותרגיל במקום. מה המגייסים בוחנים בתהליך? מה השיטה שלו לעבור מבחני בית בקלות? ואיזה בעיה הספר בא לפתור?

תחשבו על מותג שאתם מתחברים אליו. יכול להיות שנחשפתם אליו בפרסומת בפייסבוק שמשכה את תשומת לבכם, או על שלט חוצות גדול. אולי אתם אוהבים את מה שהוא מייצג, או שאופן השימוש בו כל כך נוח ואינטואיטיבי עבורכם שאתם פשוט מתחברים אליו יותר מלמותגים אחרים. אנחנו פוגשים מוצרים בהמון רגעים ומקומות בחיים שלנו, אבל כדי שנצליח באמת להתחבר אליהם, המסר שמועבר לנו חייב להיות נכון ומדויק לאותו הרגע, הפורמט והמקום. זו הסיבה שבפרק הרביעי במיני סדרה שלנו על עיצוב בפשטות אנחנו מדברים על למה חשוב להכיר את המדיום עבורו אנחנו מעצבים. איך ניתן להתאים את המסרים שלנו לכל פלטפורמה? למה אי אפשר להשתמש באותו קריאייטיב לפרסומת באינסטגרם ופרסומת ברכבת התחתית? ובאיזה אופן מדידה של תוצאות של קמפיין אונליין שונה ממדידת קמפיין אופליין? השבוע אנחנו מארחים את מעיין וקסלר דגן, מעצבת מוצר, שמצטרפת אל רותם ויסמן, ראש מחלקת העיצוב במאנדיי.קום, ומשתפת בתהליך ההכנה שאנחנו מבצעים כאשר אנחנו ניגשים לעצב במדיום חדש. מעיין מסבירה איך אפשר לעצב בצורה נכונה גם עבור פלטפורמות שלא הכרנו קודם לכן (הדור הבא של המשתמשים שלנו נמצא בטיק טוק, אנחנו עדיין לא) וגם מספרת איך מודעה אחת יצירתית במיוחד בפייסבוק עזרה לנו להבין כמה חשוב שהערך של המוצר יהיה ברור – עוד לפני שהיוזרים מתחילים להשתמש בו.

בפרק הקודם במיני סדרה שלנו על עיצוב בפשטות דיברנו על למה חשוב להבין את הבעיה בכל פרויקט שאנחנו ניגשים אליו. בפרק הנוכחי אנחנו מדברים על השלב שקורה אחרי שהבנו את הבעיה: לזקק את המהות. אנחנו עדיין לא מגדירים את הפתרון, אלא מתעכבים על לחקור את המאפיינים שלו, את התוצאות שאנחנו מצפים ממנו לייצר, ואת החוויה שאנחנו מעוניינים לספק למשתמשים שלנו. אז איך נראה תהליך של ׳זיקוק מהות׳ מפיצ׳ר? מה המחיר שאנחנו עלולים לשלם אם לא נעשה את זה כמו שצריך? האם כדאי ליצור עיצוב על בסיס פתרונות שכבר קיימים ומוכרים בשוק, או דווקא להביא קונספט חדש לחלוטין? ואיך כדאי לגשת לתהליך שכזה אם אנחנו מוגבלים בזמן או במשאבים? היום אנחנו מארחים את שי כהן, מעצב מוצר, ואיתי כהן, מפתח פול סטאק במאנדיי.קום, שמדגימים כיצד ניגשו לתהליך שכזה כאשר הוחלט לפתח פיצ׳ר של הקצאת משאבים (resource allocation) – כלי מעולמות ניהול הפרוייקטים הקלאסיים שלרוב מצטייר כמאוד אפור וכבד. שי ואיתי יספרו איך לאחר הרבה מחקר, בדיקות ושיחות עם משתמשים והשראה עיצובית ממקומות לא צפויים – הצלחנו להפוך את הפיצ׳ר המדובר לחלק בלתי נפרד מהפלטפורמה שלנו. מוזמנים לגלול למטה ולראות דוגמאות לשלבים בתהליך יצירת הפיצ׳ר אצלנו, וגם – איך נראית הקצאת משאבים באקסל לעומת איך נראית הקצאת משאבים במאנדיי.קום היום.

במאי 2019 מאנדיי.קום הפכה לראשונה לנגישה בשפה שאינה השפה האנגלית. התחלנו עם ספרדית, ובאוגוסט של אותה השנה כבר היינו נגישים בשבע שפות נוספות. אבל כשאנחנו מדברים על הנגשת הפלטפורמה ולוקליזציה, חשוב להדגיש שממש לא מדובר רק בתרגום – תרגום הוא רק קצה הקרחון. לכל שוק צרכים, תרבות ואסטרטגיה משלו, ולא בטוח שמה שעובד לנו מצויין בארה״ב, יעבוד גם בברזיל או בגרמניה.אז איך לוקחים שפה שלמה של מוצר ומבצעים לה התאמה מדויקת לשווקים השונים? באילו מדדים אנחנו יכולים להשתמש בשביל לבדוק את הביצועים שלנו בשוק חדש לחלוטין? איזה מחלקות בארגון מעורבות בעולם הלוקליזציה? ולמה חשוב להתאים את המוצר לשוק לא רק מבחינת השפה, אלא גם מבחינת התרבות?השבוע אנחנו מדברים עם איתן אבני, Head of Localization במאנדיי.קום, שהוביל בעבר תהליכים דומים גם בוויקס. איתן מספר לנו איך לוקחים את מה שנקרא לוקליזציה והופכים אותו למכונה משומנת – כזו ששמה דגש על תוכן וכן על פיתוח עסקי, מאפשרת לתהליך התרגום של פיצ׳רים חדשים להתבצע בצורה אוטומטית, ומצליחה לחבר את כל היחידות העסקיות בחברה – החל מ-Customer Experience ועד הפרודקט – לחשיבות האסטרטגית של חדירה לשווקים חדשים.

ישנן דרכים רבות לגשת לתהליך אפיון חוויית משתמש. עם השנים, כל אחד מפתח לעצמו את הדרך הנכונה עבורו ועבור הארגון שהוא פועל בו, מתודולוגיה ייחודית. בפאנל נשוחח עם הדוברים בפאנל ועם הקהל על המתודולגיה שלהם – אנשים שונים בארגונים מסוגים שונים – ונננסה ללמוד מהנסיון הייחודי של המשתתפים בשיחה.