בפרק הזה עדי ראיינה את טל סולומון, ודיברו על בניית צוות עיצוב גמיש, ועל התאמת מעצבים לסוגי חברות ומוצרים שונים. איך לנתח את הכישורים הנדרשים מאיתנו המעצבים להצליח במוצר או סביבת עבודה ספציפית. ואילו מהתכונות שלנו יביאו אותנו קודם כל להתקבל לעבודה, ואח״כ גם להיות ממש טובים בעבודה שלנו. בהתחלה ניתחו סוגי חברות ומוצרים. למשל טל הסביר את ההבדל בין הצרכים בחברות עם מוצר האי טאצ', לעומת חברות עם מוצר לואו טאצ'. מוצרי האי טאצ' הם מוצרים מורכבים, שההטמעה שלהם אצל הלקוחות תהיה פרסונלית ולעיתים ממש יד ביד. כאן המעצבים צריכים לאהוב לצלול לעומק לעולם תוכן מורכב, ולעבוד עם שכבות מרובות של מידע. לעומת זאת, מוצרי לואו טאצ' הם מוצרים שיודעים להסביר את עצמם, ולרוב מתרכזים בGrowth. כאן המעצבים יצטרכו לדעת לזהות דברים מהר, להוציא לפועל פתרונות, ולעבוד עם דאטא. זו דוגמא קלאסית - כי מן הסתם שהעבודה והתהליכים בסוגי מוצרים אלו הם כל כך שונים זה מזה, וכתוצאה מזה הסקילים להם ידרשו המעצבות הם גם כן שונים. טל הוא Chief Product, UX and Design בפרויקט מעניין וחדש, ולפני זה הקים והוביל את צוות עיצוב המוצר ב-Redis, הקים והוביל את המסלול לחוויית משתמש ופסיכולוגיה במכללה האקדמית ת״א-יפו, כותב בלוג, מרצה וממנטר ☝הפרק הזה יצא כחלק משיתוף הפעולה שלנו עם כנס com.plex, מבית UXI Live שיתקיים ב19.11.24, בו אנחנו מארחות א.נשים שהולכים להרצות שם, ובכך לתת לכםן הצצה למה הולך להיות בכנס. הכנס יתמקד במחקר, אפיון ועיצוב של מערכות מורכבות.

איך שומטים את הידע על הממשק וחוזרים להיות משתמשים קלולסים

אז איך נראה תהליך אפיון בשיטת המטוטלת

על אובייקטים, קונספטים, רמזים - וסיטואציות דיגיטליות

כל מי שחי בעולם ההייטק (וגם מי שלא) יודע שמצב השוק יכול להיות יותר טוב: גלי פיטורים, חברות נסגרות, ומעט מאוד משרות נפתחות. השבוע נחקור מה באמת מצב השוק עבור מעצבים, מה רצף האירועים שהובילו אותנו לכאן, ומה ניתן לצפות כשמסתכלים לעתיד.

מדוע נדרשת מטוטלת בתהליך האפיון והעיצוב, ולמה עליה לנוע כל הזמן בין צד המומחה וצד המשתמש

יש משהו מאוד מספק להיות בתחילת דרך של מוצר. יש עוד המון מה לעשות, יש הרבה כיוונים שונים לבחון, ולשינויים שאנחנו עושים יש פוטניציאל להשפיע על חווית המשתמש באופן עמוק. כמובן שחשוב גם לדבר על איך אנחנו לא מאבדים את הקצב המהיר ואת העבודה על דברים משמעותיים גם כאשר אנחנו עובדים על מוצר וותיק - אבל זה כבר נושא לפרק אחר… בפרק ״המרת מסורת לחדשנות - שיטות עבודה בבנק הדיגיטלי OneZero״, אירחתי את הגר ויסקינד, שהיא ה head of design ב־One Zero, ודברנו על האתגרים בעיצוב מוצר פיננסי - על המשימה העיקרית שלהם שהיא חינוך שוק, איך אפשר לייצר טראסט דרך עיצוב, ולמה הכל חייב לקרות מהר. הגר מסבירה שהם נמצאים ב OneZero בסיטואציה שהם כל הזמן בוחנים שיטות עבודה שבהן הם יכולים גם לייצר הרבה השפעה, וגם לעשות את זה מהר. זה מאוד חשוב להם כי הם עובדים על מוצר שהוא למעשה בנק. בנק זה לא דבר חדש. לכל אחד ואחת יש בנק, עם הקונבנציות המוכרות, האהובות, השנואות, אבל בעיקר - הידועות. המשימה לעצב בנק דיגיטלי שאין בו את הגורם האנושי הוא אתגר שצריך להיות בתוכו יצירתיים ואג׳יליים. הגר והצוות הבינו את זה, ויצרו לעצמם שיטות עבודה שתומכות בצרכים שלהם. אחת מההבנות היתה שאחד מהדברים החשובים הוא לקבל פידבקים מהירים מהמשתמשים שלהם. הם פתחו קבוצת פייסבוק לכל המשתמשים שלהם, ושם מעודדים אותם לכתוב פידבקים ולשתף מהחוויות שלהם. בצורה זאת יצרו שני דברים חשובים - הראשון הוא שירות לקוחות מצויין, והשני הוא ערוץ ישיר עם הלקוחות ועל ידי כך איסוף פידבקים מהירים מהשטח. הרבה מהפידבקים האלו נכנסים באופן מיידי לתכנית העבודה, מתוך הבנה שאלו הדברים שייצרו אימפקט חיובי ואפקטיבי. עוד אתגר מעניין שהגר דיברה עליו הוא על איך יוצרים חווית משתמש מוכרת ונכונה בתוך עולם חדשני. אז אמנם חוויה של יצירת הבנק היא חדשה בעולם הדיגיטלי, אבל העולם הדיגיטלי הוא לא חדש. לכן פיתרון של לקיחת השראות דווקא ממוצרי יום יום מוכרים - ג׳ימייל, פייסבוק, וואטצאפ - הוא מאוד נכון במקרה שלהם. אלו מוצרים שכולנו משתמשים בהם, והם עובדים לכל שכבות הגיל וההבנה הטכנולוגית. הגר הסבירה שהם לא רק לוקחים מהמוצרים האלו השראות, אלא גם לומדים מהטעויות של המוצרים שהאלו על ידי בחינה שלהם לאורך זמן, וכבר מיישמים את הלמידות מראש. ** הגר נתנה טיפ מצויין לאתר רפרנסים שמאגד צילומי מסך של אפליקציות פינטק בשם 11:FS.

שיטת שלושת השלבים לניסוח סיפור משתמש - הפעם מול מערכת מורכבת

מתכון שלושת השלבים לניסוח סיפור משתמש אמיתי ואפקטיבי

איך נכנסים בנעלי המשתמש באמצעות, לא תאמינו - מצוקה

לאן אני הולך מכאן? מה האופציות שמחכות לכם בשוק? בפרק נעבור על העולמות שמחפשים אנשי חווית משתמש UX-UI ונבין לאיפה אנחנו יכולים לכוון. נפרוס לכם את כל האופציות ומכאן העבודה שלכם היא רק לבחור במה להתמקד. תחלמו בגדול!

הפעם לפרק מעניין במיוחד, התארחה בר רחמים, מומחית UX. בפרק אנחנו נותנים הצצה לסשיין אמיתי (ודי ספונטני) בין פרודקט לUX שבו אנחנו מנסים לדון ולפצח בעיות בחווית המשתמש.יצרתי case study על החברה הכמעט אמיתית DataInsight, שכלל פרטי רקע על החברה כמו ויז׳ן, מטרות, השוק, פרסונה רלוונטית ועוד מידע שיעזור לנו לנהל דיון אינטיליגנטי. לאחר מכן, הוצגו בעיות בשימוש, ובמהלך הפרק בר ואני דיברנו על פתרונות.

מאיה צללה והסבירה איך הבינה המלאכותית מעצימה את היכולת לעצב חוויות רגשיות, בדגש על חוויות רגשיות מעולם הבריאות הטיפולי. היא נתנה הרבה דוגמאות למוצרים מרתקים שעושים את זה, והדגימה איך מעצבים מפגש שעוסק ברגשות.

בפרק זה, עדי לוין מארחת את מקס שפירו, דיירקטור UX/UI בסטודיו קשת דיגיטל, לדיון על עיצוב אפליקציית ה-VOD החדשה של קשת - "12+". מקס שיתף בתובנות חשובות על האתגרים הייחודיים בעיצוב לעולם הטלוויזיה - על הצורך להנגיש תוכן באופן דינמי, תוך התאמה למגוון רחב של מכשירים וסיטואציות שימוש.

בפרק הזה נלמד על פרסונות. יש כמה מתודולוגיות מאוד נפוצות באקדמיה, שתמיד תהיתם האם בתעשייה שמים אליהן בכלל לב. פרסונות זה לגמרי אחת מהן. מי שרציני בתעשייה ישתמש ומי שלחוץ בזמן או שלא מעריך את הכלי הזה, ישכח ממנו מאוד מהר. בפרק הזה נעקוב אחרי שודד הים הידוע "הלל שחור הזקן" שבאופן מפתיע לא מצליח לשדוד...

"מעצבים טובים מעתיקים רעיונות, ומעצבים מעולים גונבים אותם"איך לעזאזל פיקאסו אומר שמעצבים צריכים לגנוב רעיונות? ואיך באמת אפשר לקבל השראה עיצובית ממתחרים בלי ממש להעתיק.‍

אודי סלנט, מנהל ובעלים של סטודיו סלנט איי די ומרצה באוניברסיטת רייכמן, מתמחה באפיון ועיצוב מערכות מורכבות. הוא משמש גם כמנטור בתוכנית האקסלרטורים של גוגל. בפרק, אודי מדבר על תפקידו כיועץ לחוויית משתמש בחברות עם מוצרים בעייתיים או "שבורים." תהליך העבודה שלו כולל תצפיות וניתוח אנליטיקה כדי לזהות מגמות חוסמות המונעות מהמוצר להצליח. את המגמות הוא מציף לצוות המוצר ומעניק המלצות לשיפור. אודי מציין שעקב אכילס של מוצרים רבים הוא ארכיטקטורת מוצר מסורבלת עם פיצ'רים מיותרים, לעיתים עקב חוסר תשומת לב ודיוק בעבודה במשך השנים. לדבריו, הפתרון הוא לפרק את המוצר ולבנות אותו מחדש. האתגר המשמעותי בתהליך זה הוא התקשורת עם צוות המוצר, ולכן אודי מדגיש את חשיבות הסופט סקילס כדי להעביר ביקורת בצורה בונה ולא מאשימה, ולהוביל את הצוות להבנת שורש הבעיה ולשיפור המוצר.

איך יוצרים פיצ׳ר בתעשיה? מה כל השלבים והתחנות שעוברים דרכם?היום נצא למסע ארוך ומשוגע ברכבת הפיצ'רים, שתעבור בכל התחנות בדרך אל הפיצ׳ר המושלם.נעשה עצירות בתחנות שקשורות אלינו, או למקצועות שעובדים איתנו, ונסביר בקצרה מה תאכלס אנחנו עושים בכל תחנה. בדרך נציץ לראות מי האנשים הרלוונטיים שעולים ויורדים בכל תחנה.‍‍

הפרק היום ידבר על איך יואיקס טוב יכול לעזור לנו לנצח במלחמה, נדבר על איך אפשר להציג נתונים בצורה מעניינת ופשוטה, שתעזור למשתמשים שלנו אשכרה להבין אותם

בפרק הפעם שמנו זרקור על לימודי חווית משתמש בנפרד מעיצוב חווית משתמש (UX ללא UI).דיברנו על מטרתם, על ההצפה בשוק והדרישה לאנשי ונשות מקצוע שעושים הכל מהכל.תהינו לגבי המצב שכרגע מכוונים ללמד גם UX וגם UI כחלק מהכשרה אחת, ודנו בשאלה האם זה נכון, בעיקר כשזה מכוון את ההכשרה ליצירת תיק עבודות שמהווה מין צ'ק ליסט של כלים?שוחחנו על השאלה הגדולה- האם אפשר לעשות גם UX וגם UI? האם זה נכון לחבר את שני התחומים יחד? על הפסיכולוגיה שמאחורי ההפרדה, ועד כמה המוטיבציה קריטית לא רק ללימודים, אלא בכלל למקצוע.‍

בעידן של שפע צרכני ובתקופה של היצע בלתי מוגבל של מוצרים ושירותים, יזמים, מקבלי החלטות ואנשי מקצוע בתחום עסוקים בלמצוא כלים ותובנות שיעזרו להם לקבל את ההחלטות הנכונות: מה אנחנו מציעים לעולם? עם איזה פיצ׳רים לצאת לדרך? מי באמת המתחרים שלנו ואיזה צורך אנחנו ממלאים? :בתנאים האלו, זה לא מפתיע שהתיאוריה הותיקה של JTBD (Jobs to be done) הפכה בשנים האחרונות להיות רלוונטית יותר מתמיד .במרכז הכלי עומד איך לא, המשתמש והכוחות המניעים אותו לקבל החלטות. הרי כשקצת חושבים על זה, אנשים לא באמת קונים לקסוס רק כדי להגיע ממקום למקום. במפגש הפעם, נדבר על על חדשנות על הפרקטיקה מאחורי התיאוריה, מה עומד מאחוריה ואיך לשאול את השאלות נכונות כדי לקבל תשובות מועילות. נעים להכיר - צחי דינר מעצב, אמן, יזם וראש המחלקה לעיצוב ותקשורת חזותית במכון הטכנולוגי. מלווה פרוייקטים דיגיטליים מהימים שהמציאו את הדפדפן ואת סיומת הדוטקום. היה בעלים ושותף של מספר חברות עיצוב בארץ ובחו״ל. ועיצב וניהל קריאטיבית עשרות רבות של פרוייקטים. בנוסף להרצאות ואקדמיה גם עובד ומלווה יזמים וגופים גדולים בתכנון ואסטרטגיה של מוצרים ושירותים דיגיטליים. מנטור בגוגל קמפוס ולא משועמם לרגע. בעל תואר שני בפילוסופיה ותרבות דיגטלית, בוגר התכנית של חדשנות אסטרטגית בהרווארד ולא מפסיק ליצור,להסתקרן וללמוד עוד על העולם.

תחום האתיקה של עיצוב חווית משתמש מתפתח במהירות לאור השימוש הלא ראוי שנעשה באפיון טכנולוגיות וממשקים המנצלים חולשות אנושיות למטרות הגדלת מדדי שימוש במוצר. ההשפעה העמוקה והרחבה שיש לעיצוב מוצר על התנהגות המשתמש, מצבו הרגשי והפעולות שהוא בוחר לעשות, מחייבת אותנו לדיון והגדרת כללי אתיקה ברורים כדי להחזיר לתחום את המודעות לערכים מובילים ובעיקר לשאול את עצמנו - איך אנחנו רוצים לחיות. במפגש זה נתמקד באספקטים תיאורטיים ופרקטיים בתחום אתיקה של חווית משתמש, נבחן מתי עיצוב טוב למוצר הופך לעיצוב רע למשתמש, ונכיר את החוקרים המובילים בתחום. עוד על נועה: ד"ר נועה מורג היא המנהלת השותפה של המעבדה לחדשנות במדיה (miLAB) בבית ספר סמי עופר לתקשורת בבינתחומי הרצליה, ומובילה את המחקרים העוסקים בהיבטים החברתיים והאתיים של הטכנולוגיות. לאחר סיום התואר השני בעיצוב אינטראקציה בתכנית ITP ב-NYU, נועה עבדה בתעשייה ביצירת תכנים אינטראקטיביים, כולל פיתוח משחקים ותכנים אינטראקטיביים מקוריים עבור HBO ובהמשך עבור ערוץ הילדים ולוגי בישראל. נועה סיימה את הדוקטורט שלה בנושא תנועת המייקרים בישראל באוניברסיטת בר-אילן בתכנית ללימודי מדע וטכנולוגיה.

המושג "עיצוב מכליל" - "Inclusive design"נשמע יותר ויותר בעולם העיצוב.זהו עיצוב שלוקח בחשבון כמה שיותר אנשים, כולל אלה שיש להם יכולות שונות כמו אנשים מבוגרים ואנשים עם מוגבלות, ולבסוף מוביל למוצר שטוב יותר לכולנו. בזכות העיצוב המכליל יותר אנשים יוכלו להשתמש במוצרים שלנו, ולא נשאיר אנשים מאחור.בהרצאה זו אדבר על החיבור בין נגישות לעיצוב מכליל וחווית משתמש, ועל עקרונות העבודה של עיצוב מכליל. אראה מגמות עולמיות בתחום (גם של החברות המובילות), תוך מתן דוגמאות של מוצרים פיזיים ודיגיטליים, ונבין למה עיצוב מכליל טוב לחברה בה אנו חיים וגם לעסק שלנו.הכירו את הדוברת!נעה ניצן - מנהלת המרכז הטכנולוגי בבית איזי שפירא מתמחה בתחום של טכנולוגיה מסייעת, עוסקת בעיצוב חווית משתמש ובהכשרתה בעלת תואר ראשון ושני בריפוי בעיסוק ובוגרת קורס עיצוב חווית משתמש.‍

בשקט בשקט, בזמן שאנחנו מקשיבים בכיף שלנו לפודקאסטים, עולם האודיו מוביל את המהפיכה הדיגיטלית החמישית. כולנו מאזינים לפודקאסטים ומכירים את סירי והעוזרות הקוליות, אבל מפספסים אוקיינוס כחול שנמצא מתחת לאף שלנו – שילוב של אודיו בעולמות השיווק, חוויית המשתמש ומסעות הלקוחות שלנו. למה אחרי התמחות באפיון ממשקי משתמש ויזואליים וקרוב ל-200 פרויקטי אפיון ממשקי משתמש בחרתי לעשות שינוי כיוון ולהוביל מיזם עצמאי שעוסק דווקא באודיו? למה הגיע הזמן שמעצבים ומאפייני ממשקי משתמש יוסיפו את עולם האודיו לרשימת הכלים שהם משתמשים בהם? מה ההזדמנות שאודיו מביא, איך נכון להתייחס לאודיו ואיך משלבים אותו בצורה בציר הזמן של הלקוחות שלכם? עוד על טל - הדובר שלנו! מבכירי ומובילי תחום חוויית המשתמש בישראל, מחבר הספר ״חוויית המשתמש״, זוכה פרס ה-UX Award הבינלאומי, מוביל מסלול ההסמכה למאפייני חוויית משתמש UXV ומנכ״ל ומקים Summurai – שעוזרת לאנשים עסוקים לדעת יותר בפחות מאמץ.

דמיינו לעצמכם שהגיעה העת בה אתם חייבים, פשוט חייבים, לקחת כמה החלטות חשובות בנוגע למוצר שלכם. אתם לא רוצים להחליט לבד, אז אתם מכנסים את מיטב המוחות ל…. ישיבה. ואחריה עוד אחת, ואולי עוד אחת, וכרגיל, אותם אנשים מדברים, אותן החלטות נעשות (אם נעשות) ואתם חוזרים לדפוסי האפיון המוכרים והנוחים שלכם. אבל … יש דרך אחרת. ולא חייבים לצאת לספרינט של חמישה ימים, או אפילו של יום, כדי להוציא מעצמכם ומהצוות שלכם יצירתיות ודרכי מחשבה אחרות. דרושות רק שעה שעתיים, ותוכנית. בהרצאה זאת אספר לכם מה למדתי מ50+ סדנאות קריאייטיב שהעברתי בשנים האחרונות. אתן לכם דפוסי פעולה וכלי הפעלה שיחלצו יצירתיות מהצוות שלכם ויהפכו את הישיבות המשמימות לסדנאות אפקטיביות של קריאייטיביות וקבלת החלטות. תכירו את המרצה שלנו! מכירים את דורי? דורי אדר, מעצב משחקים, מרצה ומקים בית הספר לעיצוב משחקים Hands on Games. דורי עובד בתעשיית המשחקים משנת 2012 בתפקידי קריאייטיב שונים. כיום הוא מלמד עיצוב ופיתח משחקים בHands on Games ועובד עם חברות גדולות וקטנות על המוצרים המשחקיים שלהם. כמפתח משחקים עצמאי דורי מפתח משחקים פוליטיים. הוא הציג את עבודותיו בפצ'ה קוצ'ה, Tedx, Casual Connect ומעל במות נוספות.

מהו תחום המחקר של HCI באקדמיה בעולם? איך זה מתחבר לעולמות הUX, עיצוב אינטראקציה, ועיצוב טכנולוגיות חדשניות? מה השינויים שעולם הUX עובר בחברות המובילות בעולם, בדגש על החיבור וההפרדה בין צוותי UX, UI, ותפקידי הפרודקט? הכירו את אורן: ד"ר אורן צוקרמן, בוגר מעבדת המדיה של MIT, ראש תוכנית תואר שני בHCI ומנהל המעבדה לחדשנות במדיה במרכז הבינתחומי הרצליה, חוקר ומרצה בתחומי אינטראקציית אדם-מחשב בדגש על אינטראקציה פיזית-דיגיטלית בין אדם לאובייקטים חכמים.

בעבר, בדיקות שמישות נתפסו לי בתור ׳הפקה׳. בייחוד כפרילנסרית, כשתמיד מנסים לצמצם את העלויות של הפרוייקט, בדיקות שמישות הרגישו כסוג של ׳מותרות׳. עד שלפני שנה למדתי את הנושא והבנתי שזה לא חייב להיות מסובך ואפילו די נגיש. ומאז בדיקות שמישות הן מאסט מבחינתי בתהליך העבודה השוטף. בהרצאה אני אסביר שלב אחרי שלב- למה, מתי ואיך עושים בדיקות שמישות. אז מי זו נטלי?: נטלי היא מאפיינת, מעצבת ויזמית. ייסדה ב-2010 את Best Designers Ever יחד עם סער גיל וכיום מנהלת את הסטודיו בעצמה. מנחה סדנאות דיזיין ספרינט ומלווה חברות משלב הקונספט ועד לשלב ההטמעה. עבדה על מגוון של פרוייקטים מתחומים שונים: זיהוי פנים, מסחר בשוק ההון, קופה רושמת ועוד. ב2017 הקימה יחד עם דניאל שטרנליכט מנוע חיפוש לצ׳טבוטים: There is a bot for that נהנית מכל אתגר גדול כקטן ומכל שלב בתהליך

"שגיא, אני שולח/ת קורות חיים ותיק עבודות שוב ושוב, אבל אף אחד לא חוזר אליי…"זאת בהחלט אחת השאלות ששואלים אותי המון.שאלתי בשבילכם את חברי הטוב סער גיל – שהוא מעצב סופר סופר מוכשר, בן אדם מדהים, וספציפית כרגע מנהל עיצוב בחברת סטרטאפ מצליחה ובאמצא תקופת חיפוש מעצבים לצוות שלו. התשובה שלו תפתיע את חלקכם.ספוילר – לחפש עבודה באמצעות לוחות דרושים למעצבים וחיפוש עבודות למעצבים בפייסבוק וגוגל לא בהכרח ישיג לכם את העבודה הנחשקת…‍

ד"ר גלולה, ראש מכון המחקר האקדמי UED ומנכ"ל חברת ProUX, פתח את הרצאתו בהצהרה ש"העצמה אינה יעד אלא מסע" והמשיך לתאר כיצד אנחנו מועצמים בכל רגע בחיינו. הוא סקר את התפתחות תחום אינטראקציית אדם-מחשב (HCI), מהתקופה בה האדם היה משרת המחשב ועד להתפתחות תחום חוויית המשתמש (UX), המעמיד את חוויית המשתמש במרכז. בהמשך, ד"ר גלולה תיאר את מהפכת העצמת המשתמשים (UED), המתמקדת בשליטה, עצמאות, מסוגלות עצמית ומשמעות. הוא הציג את עקרונות שיטת UED: העצמה מרחיבה, כיוּון לנתיב מרכזי, והשפעה ארוכת טווח. לסיום, ד"ר גלולה הציג עקרונות עיצוב מעצימים מהמחקר שערך, והדגים כיצד לעצב מערכות שמעצימות את תחושת השליטה, העצמאות, המסוגלות העצמית והמשמעות של המשתמשים, באמצעות מתן כלים לתכנון וניבוי, עידוד עצמאות, מתן מקום להתנסות בטוחה, והצפת משמעות הפעולות של המשתמשים.

ראשון המרצים היה ד"ר עופר מונר, ראש התוכנית ללימודי UX ביחידה ללימודי חוץ באוניברסיטת חיפה וראש התוכנית לתואר ראשון במדעי ההתנהגות עם התמחות באינטראקציית אדם־מחשב (HCI) במכללה האקדמית תל אביב-יפו ומחבר הספר Interaction Psychology, שעסק במהפכת המידע תחת הכותרת "כשסקיינט פגשה את טרון: על אנושות, על טכנולוגיה, על טכנולוגיה אנושית".ד"ר מונר פתח בהצגת ההיסטוריה של האנושות כחברה יוצרת כלים – החל מן הפשוטים ביותר, כגון אבן הצור והגרזן, וכלה בכלים המתוחכמים של ימינו: המחשבים והטלפונים החכמים. לפי ד"ר מונר, האדם פיתח ומפתח כלים כדי להשתלט על העולם, כדי לשפר את היכולות שלנו ולתת להן ביטוי חזק יותר וכדי לשפר את התקשורת שלנו עם בני אדם אחרים. הכלי המתוחכם ביותר, שבו כולם מחזיקים, הוא הטלפון החכם; בטלפון ממוצע כזה יש כוח חישוב שדי בו כדי לשגר חללית לירח, וגם הוא נועד לאפשר לנו יכולת תקשורת רחבה עם העולם כולו ולהרחיב את יכולותינו ולהשלים חוסרים כגון בעיות זיכרון, קשיי התמצאות ועוד.אחת התוצאות של השינויים הללו היא שהמשאב החשוב ביותר כיום הוא מידע. בתחילה התאפשרה גישה למידע מסונן ומהונדס בלבד, אבל כיום הרשת מספקת "מידע נא" (RAW) שמגיע ממקורות שונים ורבים באיכות משתנה. עוד אחת מתוצאות מהפכת המידע היא שהמשתמשים בטכנולוגיה הולכים ונהפכים בעצמם למוצר – כשהמטרה של החברות הגדולות היא שהמשתמשים ייצרו תוכן שייצרך על ידי משתמשים אחרים ויגדיל את ההתמכרות לפלטפורמה ואת יכולת המכירה של החברות. ד"ר מונר הפציר בקהל להילחם עבור המשתמשים, ולדרבן את המאבק למען המשתמשים כדי שלא יהפכו למוצר, כאשר מעצבי הטכנולוגיה חייבים לזכור תמיד שהמשתמשים הם לפני הכל בני אדם. כך, סקיינט מנצחת את טרון.ד"ר מונר סיכם את הרצאתו בקביעה שמטרת מכון המחקר UED היא למנוע מצב שבו המשתמשים הופכים למשרתיה של הטכנולוגיה ולקדם מציאות שבה אנחנו השולטים בטכנולוגיה והיא משמשת בעיקר לטובתנו.‍

אנו חיים בתרבות של הסחות דעת. מחקרים מראים שאנשים מחליפים משימות בממוצע כל שלוש דקות. הסחות הדעת הללו לא רק פוגעות ביעילות העבודה אלא גם מייצרות השפעות רגשיות שליליות, כגון מתח גבוה ומצב רוח רע. כמאפיינים, אנו יכולים לסייע בהפחתת חלק מההשפעות השליליות, על ידי תכנון מערכות התומכות באופן שבו המשתמש מנהל ריבוי משימות. נתמקד בכמה היבטים של איפיון למציאות של ריבוי משימות והפרעות, כולל כיצד לצמצם את הזמן שנדרש כדי לעבור בין משימות, מתי וכיצד להפריע למשתמש בצורה חכמה, ואיך לתמוך בהתמקדות במשימה נתונה. בנוסף לשיתוף דוגמאות, נדון בתיאוריות קוגניטיביות התומכות בעקרונות המוצגים.

האפיון והעיצוב מחדש של המערכות התפעוליות בסניפי דומינוס (קופה, מסכים למכיני פיצות ועוד) התחיל בבקשה פשוטה: הלקוח ביקש לקצר את עקומת הלמידה לעובדים חדשים, מצד אחד, ולהגיע ליעילות מקסימלית בתפעול השוטף, מצד שני. והאתגר הגדול מכולם – לדאוג להטמעה חלקה של המערכות החדשות אצל המשתמשים הוותיקים שלא תמיד שמחים ש"מזיזים להם את הגבינה".בהרצאה ניצן ישתף מהניסיון של הצוות ב-UXPERT בעבודה על הפרויקט המורכב הזה, וידבר על העקרונות שהנחו אותם, המהלכים הייחודיים שבוצעו בתהליך העבודה, ועל השיפור הדרמטי שהתחולל בדומינוס בעקבות הפרויקט.מומלץ להגיע להרצאה שבעים‍

"תעשה לי את זה מסובך וקשה לשימוש", אמר אף משתמש אף פעם. כולם רוצים ממשק פשוט, קל להבנה, נקי וכל המילים היפות שאנחנו רגילים לשמוע. חשיפה הדרגתית – progressive disclosure – הוא אחד הכלים החשובים בארגז של מאפיין ה-UX, במיוחד במערכות מורכבות. ליאב יציג בהרצאה שלו כמה דוגמאות ייחודיות ליישום של הכלי הזה.

אם אתה חושב להמשיך בקריירה כמעצב UI או מעצב UX אז הסרטון הזה הוא בשבילך. זה יכול להיות קשה לדעת מאיפה להתחיל ואיזה כביש מתאים לך לנסוע. למרות שיש כמה קווי דמיון מובנה בין שני התפקידים, הם שונים מאוד באופיים.‍

כמאפיינים, מעצבים ומנהלים אנחנו מורגלים בשאילת שאלות. אנחנו שואלים את הלקוח אודות הבריף, אנחנו מתשאלים משתמשים בשלב המחקר או בבדיקות שמישות. אנחנו עושים את הטעות וחושבים שרק בגלל שאנחנו עושים את זה הרבה, כנראה אומר שאנחנו עושים את זה טוב. אנחנו מתמקדים באיתור התשובות הכי טובות ולעיתים רחוקות מקדישים מספיק זמן לאיתור השאלות הכי טובות.בהרצאה אספר על האובססיה שלי לשאלות ועל המסע שהיא לקחה אותי אליו; על ניסויים שערכתי בסטודיו ובבית, כדי להבין טוב יותר איך אנחנו שואלים היום ואיך נוכל להשתפר בזה; על סוגי השאלות השונים ועל היישומים הטובים ביותר עבור כל סוג. ובמיוחד, על איך מעודדים תרבות ארגונית של שאילת שאלות טובות יותר.‍

במשך 6 חודשים למדנו מאות אפליקציות מובייל בדגש על חוויית המשתמש הראשונית שלהם. לאחר המחקר המעמיק הצלחנו לזהות את המנגונים השונים שנועדו להפוך את חוויית המשתמש הראשונה למושלמת – שימוש בווידאו, מיקרו-קופי, אילוסטרציה, אינטראקציה ועוד.ככלל, אפליקציות מובייל מתמודדות עם אחוז נטישה גבוה של משתמשים, בימים הראשונים לאחר ההתקנה והמפגש הראשון עם הממשק (4 מתוך 5 לא שורדים אפילו 72 שעות!).בהרצאה זאת ננתח את מבנה החוויה הראשונית ונייצר ארגז כלים פרקטי שילווה אתכם בפעם הבאה שתבנו חוויה כזאת.‍

"המין האנושי לא היה שורד לולא פיתחנו מנגנון קבלת החלטות המסוגל לבצע שיפוטים מהירים על בסיס מעט מאוד מידע" (מלקולם גלדוול). אנחנו נוטים לתאר את עצמנו כאנשים רציונאליים הפועלים משיקולי עלות-תועלת. עם זאת, מחקרים רבים שנעשו הראו שמידת השליטה שלנו בהחלטות שלנו היא מועטה עד כדי אפסית. המנגנון החלופי שלנו לקבלת החלטות, מופעל אוטומטית בין אם מדובר בהחלטה הנוגעת לעולם האמיתי או הוירטואלי.ההרצאה מאפשרת הצצה למתרחש במוחו של המשתמש והבנת הגורמים הלא מודעים מאחורי קבלת החלטות, באמצעות מערכת המאפשרת את ניתוח התנהגות הגולשים בזמן אמת. במהלך ההרצאה, המשלבת תיאוריה ופרקטיקה, תתוודעו לאופן שבו מתקבלות החלטות בעולם הוירטואלי, ולגורמים המודעים והלא מודעים המשפיעים עליהן.‍

אם תשאלו אנשים שלא עוסקים ב-UX על מחקר משתמשים, הם יגידו לכם שמדובר במשהו יקר, ארוך ולרוב – מיותר. "אנחנו מכירים את המשתמשים שלנו מצוין" הם יגידו לכם. "אנחנו כבר נספר לכם מה הם צריכים, לא צריך מחקר". אחרים יגידו: "עדיף להשיק את המוצר ולראות איך הקהל מגיב", או "אין לנו עדיין משתמשים, את מי תחקור?"למרות כל ההתנגדויות האלה, הנסיון מראה שמחקר משתמשים מאפשר להגיע לתובנות מהותיות גם בזמן קצר, כאלה שקשה מאוד להשיג בדרך אחרת. הוא מחבר את צוות האפיון לצרכים האמיתיים של המערכת ומאפשר לו ליצור חוויית משתמש הרבה יותר טובה – כזו שמביאה הרבה ערך למשתמשים, ולכן גם לרוב שווה הרבה כסף.מה כלי המחקר האפקטיביים ביותר? איך אפשר להשיג תובנות משמעותיות בתקציב מצומצם? ברק יענה על השאלות האלה דרך סיפורי מקרה אמיתיים מהסטודיו ביוניק יו איי ומהעולם.‍

"אתה לא המשתמש" הוא אחד השיעורים החשובים שכל מאפיין UI/UX צריך ללמוד. לא משנה כמה אתה מאפיין טוב, עד שהמוצר שלך פוגש את המשתמשים האמיתיים שלו, אין לך שום דרך לדעת כמה הוא טוב. כל החלטות ה UI שלך מבוססות על ניחוש בלבד. זה לא נשמע כמו היסוד הכי יציב לבסס עליו את הצלחת החברה או המוצר שלך…אז איך מתבססים על יותר מניחוש? איך גורמים למוצר לפגוש את המשתמשים שלו מוקדם יותר בתהליך? ולא פחות חשוב, איך לומדים משהו מועיל מהמפגש הזה? ב-30 דקות יציג ערן חלק מהתשובות של חברת Jifiti לשאלות האלה, בתור חברת מוצר שמתמודדת איתן כל יום. ההרצאה הזאת לא מכילה שום אמירות כלליות על אפיון ממשק משתמש. היא גם לא מכילה שום ציטוטים ממאמרים בסגנון "איך לעצב נכון" ו"מה משתמשים אוהבים". היא כן מכילה דוגמאות אמיתיות ומסקנות מעשיות שלמדו ב-Jifiti ממשתמשי המובייל וה-web של מוצרי החברה, ואי אפשר היה ללמוד בשום דרך אחרת. היא גם מכילה כלים שמנצלים ב-Jifiti כדי לשפר את הלימוד ממשתמשים, לעשות כמה שיותר ממנו עוד לפני שהמוצר באמת יוצא לשוק, וגם להמשיך אחרי שהוא כבר שם.

מחקר בשלבים שונים במעגל חיים של מוצר אינטראקטיבי – איך מה ולמה זה טוב. מחקר בפיתוח אסטרטגיה מוצרית וככלי לאופטימיזציה.‍