בכנס Design AI ראיינתי את המרצים והמרצות מיד אחרי שירדו מהבמה לזקק את התובנות מכל הרצאה. הוורקפלואים, הכלים, הניסויים, הדברים שעבדו וגם הדברים שפחות. הכלים משתנים בקצב מסחרר. רוב ההרצאות אפילו השתנו לגמרי בחודשיים שבין החזרות לכנס עצמו. אבל המיינדסט נשאר. היכולת להבין בעיה, לזהות תובנה, לבנות תהליך עבודה נכון, לחבר בין דיסציפלינות שונות ולהוביל רעיון עד שהוא פוגש משתמשים אמיתיים. למי שרוצה לקפוץ ישר להרצאה ספציפית - הנה הטיימליין המלא 👇 00:00 | מבוא עם שגיא שרייבר איך יוצרים בידול בעולם שבו כולם קיבלו יכולות על בעזרת שימוש בכלי AI? מקצועיות היא רק אחת מארבע חפיסות הקלפים. לצד היכולת המקצועית, גם תוכן, נטוורקינג ומכירה הופכים לחלק בלתי נפרד מהמשחק. 09:19 | דניאל בוארון היזם והמארגן של הכנס דיבר על טשטוש הגבולות בין עיצוב, מוצר ופיתוח ועל המעבר ל-Builder Mindset. לא לרדוף אחרי כל כלי חדש, אלא לבנות דרך עבודה שמאפשרת לקחת רעיון עד לפרודקשן. 13:15 | עומרי הרמן הדגים את Spring והציג גישה שבה מעצבים עובדים על המוצר עצמו ולא רק על ייצוג שלו בפיגמה. פחות סימולציה של המוצר ויותר חיבור לפרודקשן בעזרת כלי ידידותי יותר מהטרמינל. 23:42 | רון ברנוב הראה איך Figma Weave מאפשר לבנות Workflow יצירתי שחוזר על עצמו. בעולם של אינסוף מודלים וכלים, היכולת לנהל תהליך חשובה לא פחות מהיכולת לייצר. 33:47 | שלי אור גיסר הזכירה שכשכולם יכולים לייצר, היכולת לייצר כבר לא מספיקה. הזהות, ה-DNA והטעם האישי הם מה שמבדיל בין מוצר גנרי למוצר שאפשר לזהות למי הוא שייך. 44:49 | ענבל ברקוביץ הציגה עולם של Generative UI שבו המשתמש מפסיק ללמוד את המערכת והמערכת מתחילה ללמוד את המשתמש. הממשק כבר לא קבוע מראש - הוא נבנה בזמן אמת בהתאם לצרכי המשתמשים. 54:24 | שירה וינברג הראל שיתפה גישה שבה AI הופך ממנוע ליצירת תוכן למנטור אישי ומקצועי באירגונים. לא רק לכתוב, לסכם ולנתח, אלא גם להתייעץ, להתכונן לשיחות מורכבות, לבצע סימולציות ולקבל נקודות מבט נוספות לפני קבלת החלטות. 1:03:36 | ד"ר יעקב גרינשפן הזכיר ששום דבר לא השתנה. הטכנולוגיה מתקדמת מהר, אבל בני האדם עדיין פועלים דרך אותם מנגנונים של אמון, ציפיות ורגשות. בלי אמון, שום מוצר לא יחזיק לאורך זמן. 1:13:39 | עידו זייפמן וקרן שגב דיברו על מה שקורה כשעוברים מסביבת סטארטאפ לסקייל אמיתי. הבעיה כבר לא לייצר מהר יותר אלא לשמר את ההחלטות, הידע וההיגיון שהובילו למה שנבנה. 1:26:54 | טל זגורי דיבר על סטוריטלינג כמקצוע ליבה. אם AI חוסך לנו זמן, אין סיבה שנמשיך להסביר רעיונות דרך מסמכים ומצגות אינסופיות כשאפשר להעביר את אותו המסר בסרטון קצר ומדויק. 1:36:06 | שחר קגן הציג גישה שבה המוצר לא רק עונה על שאלות אלא חושף תובנות שהמשתמש בכלל לא ידע לחפש. לא עוד דשבורד, אלא מנגנון דיסקברי. 1:46:01 | גל דולב סגרה את הכנס עם תזכורת חשובה. הקראפט לא נעלם - הוא משתנה. השאלה היא לא איך שומרים על העבודה כמו שהייתה, אלא איך שומרים על היצירתיות, הסקרנות והברק בעיניים בתוך כל השינוי הזה. אספתי את הרגעים, המשפטים והרעיונות שהכי נשארו איתי לשיחת פודקאסט אחת. מקווה שתהנו!

בין אם זה נעלי קרוקס או תספורת קוצים מחומצנים, טרנדים באים והולכים (ולעיתים חוזרים). גם בעולם העיצוב אנחנו חווים טרנדים, ופתאום בבוקר אחד כולם לפתע מעצבים עם זכוכיות או במציאות מדומה. חלק מהטרנדים נעלמים במהירות, וטרנדים אחרים נשארים והופכים למוסכמות עיצוביות שמחזיקות שנים רבות. האתגר שלנו כמעצבים הוא לדעת מתי לאמץ את הטרנד, מתי לחכות, ומתי לדלג עליו לגמרי.

העולם סביבנו, ועולם העיצוב בפרט, משתנה במהירות מואצת, עד שנראה שיום מודרני הוא שווה ערך לשבוע של פעם. אז איך מעצבים צעירים (וגם מנוסים) יכולים לגשת לשנה הנוכחית באופן שיאפשר לנו להמשיך לגדול במקצוע שלנו ובתוך התעשייה? אנחנו שמחים לפרסם הקלטה מלאה של אירוע העיצוב של קהילת WDYT שאירחו אותנו לערב של הרהורים על מצב העיצוב, איך הגענו לכאן, וכיצד מעצבי יכולים להמשיך לשגשג ב2026.

בפרק הזה נדבר על עיצוב רגשי - מה המושג אומר, איך הוא התפתח, ולמה היום בעולם הבינה המלאכותית הוא רלוונטי יותר מתמיד. נדבר על שלושת רובדי העיצוב של דון נורמן, ונשתף כיצד השתמשנו בהם כדי לעצב את המוצר שלנו: Wix User Voice. (משתתפים: גיא עזיזה וליאל מאיר)

בפרק הזה של רדיו באטן, יהודית אשר מארחת את אייל בינו - יזם ומשקיע שחי בניו יורק מעל ל 20 שנה - לשיחה שמתחילה בקור, תרבות וגעגוע לאוכל מהבית, ומגיעה מהר מאוד לליבה של מה שמעסיק הרבה מאיתנו עכשיו.

אומרים שסבל אוהב חברים, ובניית תיק עבודות הוא סבל מיוחד שדורש מאמץ קבוצתי בכדי להגיע לקו הסיום. אז תמר, יחד עם יאנה שטיינברג ועדן גיל, בנו מעיין ׳קייטנת עיצוב׳ שבה הם בילו ימים ארוכים ביחד בכדי לבנות תיקי עבודות ולעבור את תהליך הגיוס כקבוצה. מפידבק מהיר ועד תמיכה נפשית, חיפוש עבודה קבוצתי יכול להיות ההבדל בין התפרקות נפשית והשגת המטרה.

יהודית אשר אירחה את אסף וולף מBereisheet Tech וUniversity of the People לשיחה על חווית משתמש, לימודים באוניברסיטה, נטווריקנג וכמובן AI.

בפרק הזה נצלול לשאלה שכל מעצב, יוצר או יזם חייב לשאול את עצמו בשלב מוקדם: מה למעשה המוצר שלי עושה — ולמה זה חשוב למשתמש? נבין איך זיהוי נכון של המהות של המוצר הוא מה שמגדיר את הפונקציונאליות המרכזית שלו, ואיך ההבחנה הזו משפיעה ישירות על כל החלטת עיצוב — מהממשק ועד החוויה. איך יוטיוב עשו את זה? ומה לגבי וואטצספ? נדבר על הדרך לתרגם נכון את ההבנה של הפונקציונאליות של המוצר שלנו, כך נבין אם יש לו סיכוי אמיתי להתקיים בשוק.

עם ימים עמוסים בפגישות, שיחות מוצריות, דאטה, ועיצוב ממשקים, קל לשכוח שמעצבי מוצר הם לא האנשים היחידים בארגון שמייצרים פיקסלים. מעצבי המרקטינג הם קרובי המשפחה שלנו מהצד השני של השכונה, שמשלימים את עבודת המוצר שלנו עם מגוון רחב של תוצרים ויזואליים - מעמודי נחיתה ווידואיים ועד מדבקות למחשב ותפאורה לכנסים. וכמו שכנים אמיתיים, החיים שלנו משיקים ומתחברים בצורות שונות שיכולות לחזק את העולם הויזואלי של החברה שלנו.

בפרק הזה דיברנו על מה עושה עיצוב להיות באמת WOW — כזה שתופס את העין ומשאיר רושם. דיברנו על למה הוויז’ואליות היא לא רק "יופי" אלא מנגנון פסיכולוגי שמפעיל אנשים, איך לקחת השראה בצורה חכמה, ואיך לשלב פתרונות קיימים מהנישה כדי ליצור משהו חדש, אסתטי וקוהרנטי שעובד באמת. האזנה נעימה

והפעם, ליאור יאיר וזיו מלצר מראיינים את ניר יוז, וי פי יו איקס בוויקס, בפרק מיוחד מתוך הפודקאסט „חוויה ממש”. ניר יוז, מנהל את סטודיו חווית המשתמש של וויקס שמונה היום יותר מ-200 מעצבים, מה שהופך אותו לסטודיו הגדול ביותר של מעצבי חווית משתמש בישראל. בשיחה כנה הוא הוא משתף בתהליכי הקבלה לתפקיד בחברה, על איזה מעצבים הוא מחפש בתהליך, על תוכנית ההכשרה של וויקס למעצבים מתחילים, ועל איך אפשר לקדם את התעשייה בישראל למקומות טובים יותר. כל זה, וגם כמה טיפים שימושיים למעצבים מתחילים ומנוסים שרוצים לעבוד בחברות מוצר גדולות כמו וויקס.

הסוד המלוכלך של עולם העיצוב הוא שבסופו של דבר מעצבים לא יכולים לייצר מוצרים לבד. גם העיצוב המושלם, היפה, והשימושי ביותר חייב לעבור בידיים של מפתח פרונט-אנד לפני שיגיע לעיניים של משתמשים. ומערכת היחסים עם אותו מפתח, שמתרגם את הפיקסלים השטוחים לקוד חי, היא שתקבע את היכולת שלנו להשפיע על איכות המוצר הסופי.

בפרק הפתיחה, צחי נאמני (מעצב מוצר, פרילנסר ומרצה לסדנאות עיצוב) מסביר למה אסתטיקה היא לא קישוט – אלא שילוב של היררכיה, פונקציונליות והרמוניה שמעבירה מסרים נכונים. טיימסטאמפים: 00:00 – מבוא לפודקאסט 01:30 – מהי אסתטיקה בעיצוב? 03:00 – דוגמת מסך הרשמה 05:30 – היררכיה ופוקוס 08:00 – תפקיד המעצב בעולם ה‑AI 10:30 – טיזר לפרקים הבאים (מינימליזם, דיזיין סיסטם)

בפרק הזה של רדיו באטן, עדי לוין מארחת את אן שרייבר לשיחה על הובלת עיצוב בארגונים טכנולוגיים ומה באמת נדרש כדי לבנות תרבות עיצובית שמייצרת שינוי. אן משתפת על המעבר לפאלו אלטו ועל האתגר של שינוי תרבות עיצוב בתוך ארגון, ומדגישה שעיצוב עם השפעה אמיתית חייב להתחבר לביזנס, ליעדים ולמפת הדרכים - ולא להישאר רק בשכבת האסתטיקה. בפרק הן צוללות לכמה נושאים מרכזיים: איך בונים אמון ושיתוף פעולה שמאפשרים לעיצוב להוביל למה עיצוב צריך להיכנס מוקדם, עוד לפני שה PRD נסגר איך מפשטים חוויות במערכות B2B מורכבות, במיוחד בעולמות AI מה הופך צוות עיצוב לחזק לאורך זמן, מעבר לכישרון אישי עריכה: מרינה ברודסקי האזנה נעימה 🎧 בחסות Triolla

מעצבים לא רק מעצבים את הממשק, אלא גם את האופן שבו AI נכנס למוצר וליום יום של הצוות. בפרק מעצבים בעידן ה AI - פחות פיקסלים, יותר השפעה, יהודית אשר מארחת את דניאל בוארון, מעצב מוצר ב Remitly ומייסד כנס Design AI, לשיחה על איך תפקיד המעצבים הולך ומשתנה בעידן ה AI. הם מדברים על העבודה עם כלים כמו Claude, Cursor ופיגמה AI, על הגבול המטושטש בין עיצוב, פרודקט ופיתוח, ועל השאלה הגדולה: אם AI יודע לייצר וריאציות, קוד ותובנות מתוך דאטה - מה נשאר בידיים של המעצבים? מתוך השיחה עולה תשובה מחזקת וברורה: היצירתיות, החשיבה המערכתית, ההבנה האנושית של ההקשר והיכולת לשאול את השאלות הנכונות. AI הוא מאיץ, לא מחליף. אם אתם מעצבים ומעצבות שמנסים להבין איך התפקיד שלכם משתנה בעידן ה AI, ואיך אפשר להשתמש בו כדי להרחיב את ההשפעה שלכם במקום לצמצם אותה, הפרק הזה לגמרי בשבילכם. 🎧✨ עריכה: מרינה ברודסקי האזנה נעימה 🎧 בחסות Triolla

בפרק הזה אני מארח את ערן זהבי, אנחנו צוללים לעולם של עיצוב אמפטי - כזה שלא מסתפק ב”פונקציונלי” אלא מחפש לייצר חיבור רגשי אמיתי. דרך הסיפור של ׳אליקיו׳, רובוט חבר לגיל השלישי - ערן מספר איך מעצבים חוויה למשתמשים שחווים בדידות, פחד מטכנולוגיה ומגבלות פיזיות, כשאין לנו כמעט מסך לעבוד איתו. במקום עיצוב ממשק קלאסי, הוא מתאר איך בונים שפה שלמה רק מתנועה, סאונד ואור: החל מהנהון קטן שמסמן “אני איתך”, דרך נשימות מודרכות שמסייעות להרגעה, ועד רגעים מרגשים שבהם המשתמשים ממש מפתחים קשר רגשי לרובוט פלסטיק. מתוך הניסיון שלו כמעצב שעבר כמעט כל טייטל אפשרי, ערן מדבר על ורסטיליות, סקרנות אינסופית, ועל איך האישיות והתשוקה של המעצב מחלחלים לתוך המוצר. אנחנו מדברים על ההבנה שהמגבלות של המשתמש, של המדיום, של הטכנולוגיה - דווקא יוצרות מיקוד ויצירתיות.

מעצבים, האמנים שאנחנו, לא אוהבים להעתיק. אנחנו רוצים להיות מיוחדים, ולשים על הנייר פיקסלים שאיש לא ראה מעולם. אך בעולם שבו כל כך הרבה מוצרים מצליחים מתחילים להראות כמו העתק מושלם אחד של השני, אולי כדאי לחשוב מחדש מהי העתקה, היכן עובר הגבול, והאם מוצרים דומים זה דבר כל כך גרוע אחרי הכל.

פרק 58 בין פגישות עבודה, לקוחות לחוצים, דדליינים צפופים, ואינספור שעות של דחיפת פיקסלים, עבודת עיצוב יכולה התחיל להרגיש כמו... עבודה. אך לפעמים הדרך לגלות מחדש את הניצוץ והאהבה לעיצוב היא עם פרויקט צד. כן, טכנית זוהי עוד עבודה, אך בחירה מושכלת של פרויקט צד יכולה להכניס לחיים עוד הנאה, השראה, למידה, וכסף.

בפרק זה נדבר על הקשר שבין חווית משתמש למטרות עסקיות, נציג תובנות מעבודתנו על מוצרים בוויקס, נדבר על כיצד חווית משתמש טובה מהווה מנוע משמעותי לצמיחה עסקית, תוך התמקדות בערך למשתמש והסרת חסמים. (משתתפים: ענת שטיינר ואיתי נוף)

בפרק בועט במיוחד אני מארח את דניאל בוארון לשיחה סופר-פרקטית על הגבולות שנמחקים בין דיזיין לפרודקט והפיתוח. דיברנו על איך לעבוד “עמוק ולא רחב” עם כלים כמו Figma Make, Cursor ו-FigJam , למה MCP הוא ה-API של עידן ה-AI, ואיך בונים Pipeline של אוטומציות שמחבר ג’ירה, סלאק, פיגמה וגיטהאב – עד Pull Requests שמעצבים פותחים בעצמם. דניאל משתף טקטיקות לוייב קודינג מבוססות דיזיין סיסטם, שימוש בטמפלטים לטסטים מהירים, ו-Human-in-the-Loop שמבטיח דיוק בלי לאבד מהירות. נשמע גם קייסים מהשטח שמראים איך צוותים לא-עיצוביים מייצרים פרוטוטייפים שעוברים ולידציה אמיתית. אם מעניין אתכם לשדרג את תהליך העבודה, לדבר “קוד” בלי לוותר על חוש העיצוב, ולהפוך למעצבים שמובילים החלטות—זה הפרק בשבילכם.

הרגע בו זוג צעיר הופך להורים הוא רגע מרגש מאין כמוהו. ההורות הטריה מביאה איתה אושר רב ואהבה גדולה לצד פחדים, מתחים ומעט מאוד שעות שינה. הורים רבים בוחרים להכניס לחדר התינוק טכנולוגיות שונות ככלי עזר בהתמודדות עם האתגרים הרבים של ההורות. Nanit יוצרת את אחת מהטכנולוגיות הללו: מצלמת מוניטור AI שמנטרת את נשימות התינוק, נותנת להורים מידע ואנליטיקה אודות התינוק, התפתחותו וסדר יומו ומאפשרת לצפות בו מכל מקום. סיון תדבר על האתגרים בעיצוב מוצר להורים טריים וכיצד המצב הרגשי והסיטואציה של חייהם השפיעו על אופן השימוש במוצר, לעיתים באופנים שלא צפו. היא תשתף מה קרה כשהרגיזו הורים חסרי שינה ולמה מעבר לחשיבה על שמישות חשוב מאוד גם לפעול ברגישות ומתוך מחשבה מעמיקה על רגש וקונטקסט.

איך זה להיות שכיר לעומת עצמאי? פאנל מעצבים שמדברים על היתרונות, החסרונות ומה שבינהם + שאלות פתוחות מהקה.

בהמשך ליצירת וריאבלז לצבעים ומידות עבור הדיזיין סיסטם שלנו, פיגמה שיחררו עדכון שמאפשר יצירת וריאבלז גם לטיפוגרפיה, שקיפות וגרדיאנטים 🙌 בוידאו סער גיל ויאנה בליטמן מדגימים את השינויים ואיך מומלץ להשתמש ביכולות החדשות בדיזיין סיסטם שלנו.

בפרק התארח: נמרוד אשכנזי - מנהל ה-UX בTabnine.com. מעצב UX בכיר לממשקים דיגיטלים, פיזיים ומשולבים. מרצה בשנקר ומנטור. מראיין: עידו זייפמן - מלווה צוותי עיצוב, מרצה, מייסד קהילת פיגמה ישראל ומייסד שותף ב-Kido. על מה הם דיברו: למי נועדה סביבת האג׳׳יל? איך מנהלים צוות עיצוב באג׳ייל עיצוב = אנטי אג׳ייל צרכים אנושיים וצרכי משתמשים איך מגדלים מעצבים טובים? איך אפשר לייצר עיצוב וקריאייטיב טובים בסביבה אג׳ילית? האם עיצוב צריך להיות תחת פרודקט או במקביל לפרודקט בסביבות טכנולוגיות? חדשנות בעיצוב איך יוצרים ״מפץ גדול״ בעיצוב כלים מתקדמים בעיצוב משתמשי העתיד מדדים בעלי ערך בהערכת עיצוב בסקייל מה זה בכלל אומר לעצב בסקייל? תהליכי אנטי סקייל דיזיין אופס, עיצוב תעשייתי, עולם הרכב וחיות אחרות

בפרק התארחו: מירב רון - מעצבת מוצר בכירה ומובילת הדיזיין סיסטם ב-monday.com. מתמחה בתהליכי עיצוב והטמעה של דיזיין סיסטמס במערכות מורכבות, מרצה, מנטורית ואמא. מראיין: עידו זייפמן - מלווה צוותי עיצוב, מרצה, מייסד קהילת פיגמה ישראל ומייסד שותף ב-Kido. על הם דיברו: הקראש של עידו על מאנדיי אופי ומבנה צוות העיצוב במאנדיי למה חשוב שמוצר יהיה ״יפה״? מה החשיבות של עיצוב במוצר ובארגון בכלל? מה התפקיד של דיזיין סיסטם אל מול העיצוב? הכח של סיסטם - איך לתת מקום למעצבים מבלי להתפשר על עיצוב איך עובד הדיזיין סיסטם של מאנדיי בדיקות שמישות של הדיזיין סיסטם ולמה זה חשוב מה לאג׳ייל ולעבודה על דיזיין סיסטם האם דיזיין סיסטם מפריע ליצירתיות? גרסאות של הדיזיין סיסטם בסביבה אג׳ילית (versioning) איך דוקומנטציה באה לידי ביטוי בברנד של מאנדיי? מה הקשר בין הברנד למוצר? תהליכים ושינויים במערכת של מאנדיי מה ההבדל בחשיבה של מעצבי ברנד ומעצבי סיסטם? תהליכי ברנד במאנדיי והקשר של הברנד לסיסטם

בפרק התארחו: עידו זייפמן - מלווה צוותי עיצוב, מרצה, מייסד קהילת פיגמה ישראל ומייסד שותף ב-Kido. קרן שגב - מעל 20 שנה בעולם העיצוב מוצר ומרקטינג, ומייסדת שותפה ב-Kido. עופר בן שושן - מוביל עיצוב עם נסיון של יותר מ-20 שנה, מתמחה בהקמה, ניהול והנחיה של צוותי עיצוב, בניית תהליכים עם הממשקים השונים ותכנון אסטרטגי של עיצוב מוצרים ומערכות מורכבות. נהנה לעבוד עם אנשים וללמוד דבר חדש לפחות פעם ביום. על מה הם דיברו: מה קרה לעולם העיצוב? מה ההבדל בין UX לבין UI? איך הם מתחברים? ומה התפקיד שלהם? איך עובד היום עולם המרקטינג? מה תפקיד המעצבים בסטארטאפים היום? חיבור או הפרדה בין מרקטינג לפרודקט - האם זה נכון? מקצוע העיצוב כמקצוע חדש האם למעצב יש מקום בקבלת החלטות בחברה טכנולוגית? איך מודדים עיצוב במוצר? איך הופכים את העיצוב למשהו אסטרטגי בארגון? איפה היתרונות והחסרונות בהפרדה בין UX לבין UI? האם שינוי תפקיד המעצב אומר שיש רגרסיה בעיצוב? מבנה צוות העיצוב מה זה אומר גיוס מעצבים בעולם החדש? מה צריכים לחפש מגייסים במעצב?

עידו זייפמן (מראיין) - מלווה צוותי עיצוב, מרצה, מייסד קהילת פיגמה ישראל ומייסד שותף ב-Kido. ענבר עמיר - מעל עשור בתחום העיצוב, בעלת ניסיון רב בבניית תשתיות ושפה משותפת עבור צוותי עיצוב ופיתוח. מאוהבת בתחום ה-design systems בקטע מביך ומתמחה בסטוקינג למומחים בתחום. חובבת כלבים, נייר ומיניאטורות. על מה הם דיברו בפרק: רקע על ענבר והמוצר של GONG מה זה דיזיין אופס? על מדידה של עיצוב, איך ניגשים למדידה של מעצבים ומה האימפקט של מדידה של הסיסטם תהליכים של קונטריביושן והנד-אוף מה המקום של מעצבי UI בעבודה על דיזיין סיסטם דוקומנטציה, כלים ותהליכים אדוקיישן של מעצבים על פיגמה דברים שאנשים שונאים בפיגמה ואיך דיזיין אופס עוזר לפתור את זה מבט לעתיד התחום

אתי לייפר שרביט - מעצבת ותיקה בעלת ניסיון עשיר בעולם העיצוב. בנתה אינספור Design Systems והובילה תהליכי DesOps בחברות טכנולוגיות מובילות בישראל. אוהבת לרכוב על אופניים ושוקולד לינט מריר עם מלח ים. יוליה סקיגר - מעצבת עם רקע של פרודקט דיזיין במגוון מערכות מורכבות. ניהלה ובנתה Design Systems של חברות מובילות בישראל. מתמחה בבניית תשתיות חכמות אשר תומכות במערכות white label. אוהבת לגלות את הטוקנים בכל בוקר מחדש ומאתגרת את הקשר עם עיצוב לפיתוח בכל פרויקט. על מה הם דיברו בפרק: מי אנחנו? מה התפקיד שלנו כדיזיין אופס? מה זה דיזיין אופס בכלל? מהי עבודת הדייזין אופס ביום-יום? האם דיזיין אופס זה למעשה עבודת UI? - מה זה תהליך קונטריביושן? למה צריך סיסטם ותהליכי קונטריובשן? מה האימפקט הכלכלי של עבודה עם סיסטם? מה זה אומר תהליכי התבגרות של חברה ואיך זה קורה בפועל? איך מודדים את היעילות של הסיסטם? קשיים ביום-יום בעבודה על פיגמה ועם דיזיין סיסטם איך דיזיין אופס יכול לעזור למעצבים ביום-יום? איך פיגמה והסיסטם משמשים ככלי חשיבה? מה זה ניהול של תהליכי Scaling של חברה? מסר לאומה

הסדנה תתן לך כלים ליצור דיזיין סיסטם מאפס בצורה יעילה ונכונה, ולתקשר את זה בתוך צוות העיצוב ומול הפיתוח. בסדנה נראה כמה זה פשוט לעבוד עם היכולות של פיגמה - נתחיל ביסודות על ידי שימוש בערכים של וריאבלז ליצירת לוגיקה והורשה בצבעים, טיפוגרפיה, מידות וגריד ונמשיך בשימוש ביכולות החדשות של אוטו-לייאאוט לבניית קומפוננטות מורכבות עם וריאנטים ליצירת רספונסיביות אוטומטית. את כל זה נחבר לצרכים של הפיתוח מבחינת טרמינולוגיה והנחיות להטמעה ונלמד איך ליצור תיעוד ללוגיקה ולהחלטות שיצרנו, כולל מבנה להתמצאות של כולם במערכת. הסדנה מתאימה גם למי שרוצה לעשות את המעבר לפיגמה מתוכנות אחרות, מכיוון שנלמד הכל מאפס ובניה של דיזיין סיסטם נותנת הבנה עמוקה של עבודה עם פיגמה ביעילות מקסימלית. הכנתי וידאו נוסף שנותן סקירה כללית על התוכנה מבחינת יכולות ושימוש למי שאלו הצעדים הראשונים עם פיגמה: https://vimeo.com/799742714

כיצד דיזיין סיסטם יכול להפוך מכלי טכני למתודולוגיה שמשפרת את חוויית המשתמשים שלנו? איך נייצר מתוך המטא-דאטה של הדיזיין סיסטם שלנו תובנות, שישפיעו באופן ישיר על האופן שבו אנחנו מעצבים? איך נוודא שהדיזיין סיסטם לא רק שלא מגביל אותנו, אלא להיפך – מאפשר לנו להיות מעצבים טובים יותר? בהרצאה זו, מירב תשתף במתודולוגיות ובכלים הפרקטיים איתם עובדים בצוות הדיזיין סיסטם במאנדיי, תוך מתן דוגמאות מתהליכי עיצוב שנעשו בשנה האחרונה. הכלים והמתודולוגיות הללו מאפשרים לצוותי עיצוב המוצר בחברה לייצר חוויית משתמש טובה יותר. ההרצאה תציע אפשרות לפיתוח הדיזיין סיסטם לשלב הבא שלו, מתוך ההבנה שכבר לא מדובר רק ב"אבני לגו" לבניית המוצר, אלא במוצר בפני עצמו שמאפשר לנו לעצב חוויית משתמש טובה יותר.

בפרק הזה אירחתי את מושון, שדיבר על התשוקה שלו לויזואליזציה ומיפוי.

השאלה ״איך עושים רילוקיישן כמעצבים״ עולה בקבוצה כל הזמן והמחשבות על עבודה מחוץ לישראל עוברות בראש של הרבה מעצבים. בזום הקרוב, נדבר עם שלושה מעצבים ישראלים שעובדים מחוץ לישראל במודלים שונים.

צחי דינר הוא ראש המחלקה לתקשורת חזותית בחולון. היתה לי שיחה מעניינת על השאלות המוכרות בהכשרת מעצבים.

אילן, דמות מרתקת בנוף העיצוב הישראלי, שיתף אותנו בדרך, בראייה המיוחדת, והחזון שלו על חדשנות, עיצוב ותקשורת בארגון.

אפליקציות רבות כוללות כדף פתיחה לוח מחוונים – dashboard. הדשבורד הוא גם פונקציונלי, גם אסתטי, וגם מהווה מעין חלון-ראווה של האפליקציה, ויכול להציג באופן חי ומושך את יתרונותיה עבור המשתמש. הוא כלי ויזואלי חזק לביטוי הערכים שאנו רוצים להדגיש, וזאת באמצעות נתונים חיים של המשתמש עצמו. במקביל, ה-dashboard הוא נקודת ההתחלה של השימוש באפליקציה, ולכן אמור לתמוך היטב בתרחישי השימוש, ה-workflows, הראשוניים. איך ליישב את הדרישות האלה? כיצד לתכנן דשבורד אפקטיבי: מושך, נעים, שמכיל מספיק אינפורמציה אך אינו מרתיע, ומאזן כל זאת עם פונקציונליות? כיצד לשלב רעיונות אינפוגרפיים בתוך ה-design-pattern הדשבורדי? מאידך, לא בכל מקום דשבורד הוא הפיתרון הנכון; מתי עדיף לוותר על דשבורד לטובת פתרונות אחרים?‍

נניח שאתם מאפיינים או מעצבים של מוצרי מובייל, תדמית ואינטרנט. אתם ממש ממש טובים בזה. באמת. אבל התחרות בשוק גדולה, הלקוחות באים והולכים ותכל'ס – צריך לעבוד פה ממש קשה בשביל להוציא מזה פרנסה.יום אחד בא לקוח גדול עם כיסים עמוקים ואומר- בואו תעשו לי את המוצר הזה שלי: יש לי מאה קבוצות פיתוח בכל העולם, אני צריך מערכת שתאפשר לקבוצות לנהל את הפיתוח הפנימי שלהן, בקורלציה מלאה עם הקבוצות המקבילות ובו בזמן – תאפשר לי לעקוב אחר קצב העבודה בכל הקבוצות, לנתר את צווארי הבקבוק וליישם פתרונות פרו-אקטיביים.ברור לכם שזה גדול, ברור לכם שיש פה כסף וברור לכם שזה אתגר שעוד לא התמודדתם אתו עד היום. עכשיו עומדות לפניכם שתי אפשרויות: לקחת או לא לקחת. אם לא תיקחו – נשארתם באזור הבטוח שלכם. לא העזתם – ולא נכשלתם. אם תקחו – אתם נכנסים לארץ לא נודעת – ומתחילים לשחק בליגה של הגדולים.אנחנו ננסה לברר איך עושים את הקפיצה, המחשבתית והמקצועית, שתאפשר לכם לעלות למגרש, לשחק בביטחון ולצבור את הניסיון הדרוש כדי להפוך לאנשי פרו אמיתיים.‍

סיימתם לימודים והתחלתם לעבוד. לימדו אותכם איך לאפיין wireframes, איך לתכנן user journeys ואפילו פרסונות. אבל הזמן עובר (כי זה מה שהוא עושה הכי טוב) ואז מגיע הדבר, שלא לימדו אתכם עליו כלום: קידום. הצעה לתפקיד הובלה. או אולי, החלטתם לבד לעשות את הצעד. אבל מה צריך לדעת כדי להוביל? ועוד צוות עיצוב… בהרצאה ישי ישתף מניסיונו בתור מוביל ובתור מי שעבר לצד ההובלה. הוא ישתף חלק מהמתודולוגיות שהוא למד תוך כדי התפקיד לצד שאלות שהציב לעצמו, או אולי היה צריך להציב לעצמו לפני שהחליט לנהל.

אבירן רווח הוא מעצב מוצר מהותיקים בסצנה, מרצה בשנקר, הקים והיה הבעלים של סטודיו פומיקה שנמכר לסולוטו. היום אנחנו מדברים על קומפוננטות, אבל לא רק מהכיוון העיצובי, אלא מהזווית של המתכנתים. אבירן מסביר לנו מה הבעיות הכי קשות שיש היום בהקשר לשימוש בקומפוננטות קוד, מה הבעיה עם המודל הנוכחי של גיטהאב ואיך החברה שבה הוא עובד - ביט - רוצה לפתור את הבעיות האלה. תתכוננו לשיחה טכנית ועמוקה :)

הגזע האנושי חייב להבין. אנחנו חייבים להבין מדוע דברים קורים, ותמיד מחפשים סיבה והסבר, גם כשהם לא שם. זו הסיבה לכך שאנשים צריכים לדעת מדוע הבנק דחה את בקשת ההלוואה שלהם או מדוע המרק יצא תפל. זה ממש לא משנה אם מדובר במערכות אנושיות או במערכות טכנולוגיות. אבל הנה העניין: מערכות AI – ובמיוחד המורכבות והמתוחכמות שביניהן – קשות מאוד להבנה על ידי משתמשים.ות. כלומר, הן מספקות למשתמשים.ות המלצות והחלטות נפלאות. אבל זה מגיע עם מחיר כבד של הבנת ה"מדוע קיבלתי את ההמלצה הזו?" – ומי אוהבת לסמוך על המלצה שהיא לא מבינה את הרציונל שלה? בהרצאה זו יעקב ידבר על הדרכים להסביר למשתמש.ת את תוצאות פעילותה של מערכת AI באופן פשוט ונהיר. כיצד מאפשרים למשתמשות.ים לבטוח בתוצאות? כיצד מונעים רגשות שליליים של משתמשים.ות? אלו הם אתגרי UX חדשים לחלוטין שאף זכו לשם XAI – קיצור של eXplainable AI , אתגרים ששכיחותם הולכת ועולה עם חדירת מערכות AI לעולמנו. מבחינת עולם ה-UX, התחום עדיין בחיתוליו, אבל ישנם לא מעט דברים שכבר אפשר לעשות. ובניתוח הבעיה, דוגמאות לפתרונות והצגת כלים למומחי.ות UX לאתגרים אלו תעסוק ההרצאה כולה.

מערכת Beyeonics One היא מיקרוסקופ דיגיטלי לניתוחי עיניים, העושה שימוש בטכנולוגית קסדות טייסי קרב. תמונת המיקרוסקופ ומידע רפואי מוצגים במערכת ראש אותה חובש המנתח. אותה מערכת ראש מאפשרת למנתח גם לשלוט על פעולות המיקרוסקופ, ללא שימוש בידיים. הטכנולוגיה של Beyeonics One מורכבת מאד, ומאפשרת הרבה יכולות, אבל הממשק חייב להיות פשוט להפעלה וקל ללמידה. בהרצאה יתאר מיקי את הפעולות שנעשו להקטנת מורכבות ממשק המערכת, כך שיהיה נוח ופשוט כבר בהפעלה הראשונה.