כמה עובדות על ספוטיפיי (נכון ל- 2022): 180 מיליון מנויים, 70 מיליון שירים, 2.9 מיליון פודקאסטים (אנחנו אחד מהם!), ~10 מיליון יורו הכנסות בשנה שעברה. עוד עובדות בהיבט ההתנהגותי: (כמעט) לא עושים שימוש בנוטיפיקציות, בונים הרגלים (מה קורה כל יום שני?), מייצרים תחושת מחסור (מה קורה כל יום שני?), בונים ציפייה (מה קורה בסוף השנה?), ועוד (האזינו לפרק!). ו… עוד עובדות שמעניינות (בעיקר אותנו ואולי גם אתכם, נכון לסוף 2022): יצרנו 448 דקות של תוכן (14 פרקים), 40% מהמאזינים שלנו עוקבים אחרי הפודקאסט, הדירוג שלנו הוא 4.9 (מתוך 5!), ביחס לשנה שעברה יש עלייה במספר שעות האזנה (229%), מספר העוקבים (185%) ומספר המאזינים (122%).

איך אפשר לוודא שכל פיצ׳ר חדש שאנחנו משחררים ייבנה לפי פידבק ממשתמשים? למה חשוב לייצר מערכת שמתייגת את הטיקטים של שירות הלקוחות? איך נראה שיתוף פעולה אידיאלי בין צוות המוצר לצוות ה-CX? חלק טבעי מצמיחה של חברה הוא היפרדות של מחלקות – החברה הולכת וגדלה, וגם מחלקות שהיו רגילות לעבוד באופן צמוד מתחילות להתרחק זו מזו. אחד משיתופי הפעולה האלו שייך לעבודה המשותפת בין צוותי המוצר לצוותי שירות הלקוחות, או ה-CX. אם בתחילת הדרך הם ימצאו את עצמם יושבים פיזית אחד ליד השני ויוכלו להעביר ישירות פידבקים שמגיעים מהמשתמשים, בשלבים מתקדמים יותר כל אחד מהצדדים נשאב לעבודה שלו והתקשורת ביניהם עלולה להתמעט.אבל היכולת של שתי המחלקות האלו להמשיך ולעבוד יחד באופן צמוד היא קריטית לחוויית המשתמש, וכדי לוודא שאנחנו ממשיכים להישאר מחוברים למשתמשים שלנו גם בצמיחה. אם צוותי המוצר ירוצו על פיצ׳רים חדשים מבלי לעבוד בצורה מסודרת עם צוותי ה-CX, הם יוכלו למצוא את עצמם משקיעים ימים ארוכים בפתרון של בעיה שנוגעת לחלק קטן של המשתמשים, או עובדים על פיצ׳ר חדש בעוד שהחוויה של משתמשים בפיצ׳רים קודמים עוד לא שלמה.אדוה שיסגל מדברת עם דותן אגוזי, Product Lead במאנדיי ועם דניאל גליקמן, CX Knowledge Manager במאנדי, על איך העבודה המשותפת בין המחלקות מאפשרת לנו גם לזהות הזדמנויות למוצרים חדשים וגם לעשות שינויים על בסיס פידבק מהמשתמשים. הן משתפות באיך נראית העבודה המשותפת ביניהן בפועל, איך לעבוד עם פידבק בלי לאבד פוקוס, ואיך לפעמים אפשר להוסיף משפט קטן ליד כפתור, שיוריד את כמות הטיקטים בכמעט מאה אחוז. ‍‍

כשמדובר על גיוס ג׳וניורים, איזה אינדיקציות חיוביות אפשר לקבל מקורות החיים? איזה התאמות כדאי לעשות בתהליך הראיונות? ומה המשמעות של שילוב ג׳וניורים בצוות?גיוס עובדים הוא אחד מהאתגרים הכי משמעותיים של כל סטארטאפ, וגיוס מוצלח של ג׳וניורים יכול להקל משמעותית על האתגר ולהרחיב את אפשרויות הגיוס. עם זאת – גיוס של ג׳וניורים מביא איתו אתגרים משלו, כמו תהליכי גיוס שצריכים לעבור התאמות, והבנה שללא תהליכי שילוב נכונים בצוות, גיוס כזה יכול לפגוש גם במועמד וגם בצוות שהוא נכנס אליו. השבוע אדוה שיסגל מדברת עם אפרת ינאי, Talent Aquisition Team Leader ואייל רזניק, Talent Aquisition Partner, שגם גויס לפני שנתיים על ידי אפרת בתור ג׳וניור. אפרת ואייל משתפים בפרק שאלות שכדאי לשאול בראיונות, למה אנחנו משקיעים בזה מאמצים, ואיזה דגלים אדומים אפשר לזהות בקו״ח ובראיונות.

בפרק שוחחתי עם דנה שמעוני על יצירת תהליכי עבודה בריאים ויעילים מול צוותי מוצר ופיתוח, כשצריך לנוע מהר.שוחחנו על מאיפה מתחילים ואיך מגדירים הגדרת משימה בצורה יסודית, עם עקרונות מפתח שיעזרו לנו בתהליך,כמה חשוב להבין מי הפרטנרים שלנו ומה הצרכים שהם מגיעים איתם.(Design Systems)מהן דיזיין סיסטמזכמה הן חשובות לארגון ומאיפה להתחיל‍ואפילו הוספנו בונוס חביב לקינוח(חכו לסוף של הסגיר)‍

הפרק מוקדש ל"אפקט המסגור" - הטייה ידועה לפיה אופן הצגת המידע משפיע על קבלת ההחלטה. כלומר, מסגור המסר ישפיע על ההתנהגות שלנו. לדוגמה: כנראה נעדיף שמפו ש"מכיל 97% חומרים טבעיים" ולא סבון ש "3% ממרכיביו הם כימיקלים או חומרים סינתטיים" (המסר השני כנראה יגרום לפיטוריו המיידיים של הקופירייטר שהגה אותו). מלבד מחקר אקדמי נרחב סביב התופעה, אפקט המסגור הפך לכלי פופולרי ושימושי בעולמות השיווק, המכירות, יחסי הציבור ובקרב כל מי שמעוניינ.ת להניע א.נשים לפעולה. כמה שאלות שענינו עליהן במהלך הפרק: מהם שלושת סוגי המסגור? מה זה "חוק ה- 100"? איך מעודדים סטודנטים להימנע מדחיינות? ו… האם חצי הכוס היא מלאה או ריקה?

בפרק דיברנו על אחד המודלים הפשוטים והאלגנטיים ביותר שאנחנו מכירים לעיצוב התנהגות והנעה לפעולה. למודל קוראים FOGG BEHAVIOR MODEL על שם האדם שפיתח אותו - BJ FOGG. תמצית המודל היא הנוסחה: B=MAT; התנהגות = מוטיבציה * יכולת * טריגר. כדי שהתנהגות תקרה, שלושה תנאים צריכים להתקיים בו-זמנית: טריגר בעיתוי שבו יש מוטיבציה ויכולת לביצוע הפעולה. שימו לב: אל תתנו לפשטות להטעות אתכם - יש במודל כמה רבדים של עומק. לא לשווא חלק גדול מהחברות המוכרות מעמק הסיליקון עושות שימוש במודל המבריק הזה שהתפתח באוניברסיטת STANFORD. המודל של FOGG הוא כלי מצוין לניתוח והבנה של סיטואציות שבהן פעולות לא קורות, עיצוב התערבויות אפקטיביות ובניית הרגלים.

יהודית וענבל ורמוס דברו בפרק האחרון על *למצוא את המשמעות שלי כמעצב.ת*. כדי להבין על מה מדבר הפרק, נתחיל מלהסביר מה עושה ענבל. אז ענבל היא product designer ב-dueto, חברה בארגון D4CR, וממובילות קהילת FemtechIL וקהילת WE. ענבל בוחרת להתעסק בהרבה דברים, כאשר כל אחד מהם נבחר בקפידה, ונותן משמעות יומימית לעשייה שלה.ענבל בוחרת עבודות והתנדבויות לפי מה שמחזק את העקרונות שהיא מאמינה בהם. השאלה המעניינת שנידונה בפרק היא האם יש עבודה שנותנת משכורת, ולצד זה התנדבות שנותנת סיפוק? או האם אנחנו יכולים להגיע למצב בו העבודה והעקרונות שלנו ישתלבו באופן מושלם? האם נעשה עבודה טובה יותר כמעצבים אם אנחנו באמת ובתמים נאמין במוצר?

טאדאאם…! אנחנו שמחים להציג את הפרק השני בפינה החדשה שהשקנו ובה אנו מדברים על העקרונות ההתנהגותיים שבבסיס ההחלטות של חברות הטק הגדולות. בין היתר, נתחקה אחר הבחירות בפיצ׳רים במוצר, קמפיינים שיווקיים, מודלי תמחור ומהלכים אסטרטגיים נוספים. בפעם שעברה דיברנו על ספוטיפיי ועכשיו הגיע תורה של ענקית הסטרימינג - נטפליקס. כמה עובדות על נטפליקס: החברה נוסדה ב- 1997 על ידי ריד האסטינגס ומארק רנדולף, לא נמכרה לבלוקאסטר ב- 50 מיליון דולר, הכניסה בשנה שעברה 32 מיליארד דולר מ- 220 מיליון מנויים - פלטפורמת הסטרימינג המובילה בעולם. עוד עובדות בהיבט ההתנהגותי: פרסונליזציה (השוו את מסך הפתיחה שמופיע אצלכם לשל חברים, בני משפחה או קולגות) צליל פתיחה מובחן (איך הוא נשמע?), ברירות מחדל (מה קורה חמש שניות לאחר סיום פרק?), הוכחות חברתיות (טופ 10, טרנדינג), ועוד (האזינו לפרק!).

הרבה פעמים יוצא לנו לתהות - למה אנחנו לא מצליחים לשפוט באובייקטיביות את העיצוב של עצמנו. הרי עיצוב של אחרים נורא קל לנו לשפוט... בוחנים את המסכים כמה רגעים ויש לנו כבר עשרות הערות לשיפור ושיפוץ. אז למה בעיצוב של עצמנו זה לא ככה? למה לעיתים אנחנו מתאהבים בפיתרון שלנו וקשה לנו לשחרר?יורם רוזנר תהה בשאלה הזאת זמן רב, ובמהלך הקריאה של הספר ״לחשוב מהר לחשוב לאט״ של דניאל כהנמן, פתאום נפל לו האסימון שהיה חסר לו בשביל לענות על השאלה הזו. הוא הבין שיש לנו מערכת חשיבה אנליטית ומערכת חשיבה אינטואטיבית. ביום יום שלנו, כיוזרים, אנחנו משתמשים במוצרים על ידי המערכת האינטואטיבית שלנו, אבל כשאנחנו מעצבים - אנחנו עושים זאת על ידי המערכת האנליטית. ופה בעצם האתגר. אם רק היינו יכולים לעצב עם המערכת האינטואטיבית שלנו... האם היינו יכולים לייצר עיצוב כמעט ללא פגמים?בפרק איך לא להתאהב בעיצוב של עצמנו, יהודית ארחה את יורם רוזנר, איש ux ותיק ומנכ״ל 5ive. יורם שיתף בטיפים מהנסיון שלו לגבי איך אנחנו יכולים לשים את הכובע של החשיבה האינטואטיבית תוך כדי יום העבודה, כדי ליצור עיצוב כמה שיותר מדויק לפני שמגיע על היוזרים או הלקוחות.

הפעם אירחנו את עופר סנדריי. עופר מוביל את תחום המחקר ב- Soluto והוא אחד ממייסדי קהילת "פסיכולוגיה חברתית בעולם האמיתי". לפני כן הוא היה המייסד והמנכ"ל של חברת BeApplied - חברת ייעוץ מבוסס תובנות התנהגותיות. יש לו תואר שני בפסיכולוגיה חברתית מאוניברסיטת רייכמן. בפרק שוחחנו עם עופר על: איך מחקר יכול לתמוך קבלת החלטות של צוותי מוצר? ההבדל בין מחקר אקדמי למחקר יישומי. מתי סומכים על האינטואיציה ומתי יוצאים לתהליך מחקר? איך מגלים את התפיסה הסובייקטיבית של משתמשים? איך מודדים הצלחה ואימפקט של מחקר?

בפרק נדבר על הדרכים שונים וגישות שכדאי לאמץ בשביל לתפוס את העבודה הראשונה בעיצוב. דקל ישתף בניסיון האישי שלו שהוביל אותו לעבוד בסימילר ווב ומשם גם להפוך למרצה בבצלאל ויוליה תאתגר את שנינו בשאלות טובות.

אחד הנכסים שיש לנו בחברה שאנחנו לא תמיד זוכרים לנצל כמעצבי UX, זה צוותי ‫ה-Customer‬ Success, Sales. למה זה נכס? הצוותים האלה מדברים עם היוזרים באופן יומיומי, הם מכירים את נקודות הכאב מקרוב והם יוכלים לעזור לנו בכל שלב של פיתוח המוצר. אם זה בשלב של המחקר לחבר אותנו ליוזרים הנכונים (במקום לחפור באינסוף טיקטים) ואם זה בפידבק על פיצ׳רים שאנחנו רוצים לפתח. בפרק אירחתי את יעל קרן, יעל היא מובילה את הסניף הישראלי של Dropbox ומנהלת את צוות היו איקס בארץ (כבוד!) יעל שיתפה איך הם בנו מערכת יחסים מיוחדת עם צוות Customer Succe וגם סיפרה על שיטות מחקר יחודיות. יש לכם גם שיטות מחקר מעניינות, רוצים לשתף כאן?

הפרק שוחחנו על אפקט הנדירות/מחסור (SCARCITY), אחד מששת עקרונות השכנוע של רוברט סיאלדיני. אנחנו נוטים לתפוס דברים כבעלי ערך רב יותר אם יש מעט מהם או קשה להשיגם. זה נכון למוצרים במהדורה מוגבלת, מועדונים שקשה להתקבל אליהם, זמן מוגבל למבצע מסוים, וכו'. אנשי שיווק ומכירות גילו את האפקט הזה כבר מזמן: קמפיינים של 30 יום ניסיון, מודל פרימיום (FREEMIUM) שמגביל שימושיות, בלאק פריידי, "ארטיק אני הולך", … - כולם מבוססים על אותו העיקרון שנועד לצמצם את התלבטויות ולהניע לפעולה. האזנה נעימה :)

מה הקשר בין HCI ל-UX?בשיחה אורן שיתף על מחקר שהם ערכו במעבדה, הם הכניסו רובוט לחדר וכשמשיהו נכנס לחדר הרובטו עשה תזוזה קטנה לכיוונו. הם גילו שאנשים הרגישו שהרובוט מתעניין בהם. התגובות של אנשים היו מדהימות ״הוא ממש אוהב אותי״, ״אני חשוב לו״ היו כאלה שרצו לחבק את הרובטו.מה שמענין שלכאורה המחקר לא ממש קשור ל-UX, אבל כשירדנו לעומק הבנו שאפשר ללמוד מהמחקר הזה הרבה.לדוגמה, אם מישהו נמצא בתהליך רכישה של מוצר באתר ולפני שהוא מעביר את הכרטיס אשראי, אנחנו מזהים שהוא מתעכב קצת. אני יכולה להסיק מזה שהוא לא בטוח לגבי מדיניות ההחזרות והחלפות, אם אדע להקפיץ לי הודעה שמסבירה לו לגבי זה. זה יגרום לו להרגיש ״וואהוו״ מישהו מבין אותי.זו דוגמה קטנה לאיך אנחנו יוכלים״לאניש״ את המוצרים שלנו ולהפוך אותם לכאלה שכיף לאנשים להשתמש בו.

בפרק אירחנו את בן בנחורין - מעצב, מרצה ואמן דיגיטלי. מוביל את צוות עיצוב המוצר של yotpo.com, בעבר ראש צוות דיזיין סיסטם wix.com, וראש עיצוב deviantart.com. מקים ומנהל המסלול לעיצוב מוצרים דיגיטליים בשנקר. מתמחה בפתרונות מערכתיים לעיצוב חווית משתמש ואמנות גנרטיבית מבוססת קוד, החל ממיצבי אודיו-ויז׳ואל מוזיאליים ועד ל-nfts.לעמוד המשרות של יוטפו > https://bit.ly/3JruSnVקצת על יוטפו: חברת הטכנולוגיה המובילה יוטפו מתמחה בפיתוח פלטפורמת מוצרים שיווקיים לעולם ה-eCommerce. יוטפו תומכת ועוזרת ללקוחותיה לעצב את ה Customer Journey של הלקוחות שלהם.יוטפו המדורגת ברשימת Forbes Cloud 100, מחזיקה משרדים בניו יורק, לונדון, תל אביב, יוקנעם וסופיה.לאחרונה, השלימה יוטפו, שתציין בקיץ הקרוב עשור להיווסדה, סבב גיוס בהיקף של 230 מיליון דולר עבור פלטפורמת השיווק החדשנית שפיתחה לאתרי eCommerce ובכך הפכה ליוניקורן. סך גיוסי ההון של החברה עומדים עד כה על כ-406 מיליון דולר. יוטפו פיתחה פלטפורמת שיווק חדשנית המיועדת למסחר מקוון, הבנויה על תוכן גולשים וצרכנים. הפלטפורמה מספקת למותגים יכולות ייחודיות לבלוט ולשמר את לקוחותיהם בעולם ה-eCommerce התחרותי. פלטפורמה זו כוללת את כל פתרונות השיווק הדרושים למותגים תחת קורת גג אחת הכוללים ביקורות גולשים, מועדוני לקוחות, חבר מביא חבר, ושיווק באמצעות  SMS  אשר יחד מייצרים חוויות לקוח ייחודיות ובעלות יחס המרה גבוה.‍

איך מחברים נר לקיר בעזרת קופסת גפרורים וקופסת נעצים? את המשימה הזאת הציג פסיכולוג בשם קארל דונקר לסטודנטים בשוויץ. לקבוצה אחת הוא הציג נר, קופסת גפרורים וקופסת נעצים. לקבוצה השנייה הוא הציג את אותם האביזרים, אך הפעם, קופסת הנעצים הייתה פתוחה והנעצים היו מחוצה לה. באיזו קבוצה אחוז הפותרים היה גבוה יותר? ומה תוצאות הניסוי מלמדות אותנו על חשיבה יצירתית ופתרון בעיות? בפרק הזה דיברנו על קיבעון תפקודי (FUNCTIONAL FIXEDNESS) - מתי הוא נוצר? איך זה משפיע עלינו ביום-יום? והאם ניתן להתגבר על כך?

איתי הוא אדם אינטליגנטי, עובד מסור, אימפולסיבי, ביקורתי, עקשן וקנאי. האם תקבלו אותו לעבודה בצוות שלכם? ומה בנוגע ליובל, שהוא אדם קנאי, עקשן, ביקורתי, אימפולסיבי, עובד מסור ואינטליגנטי. האם תעסיקו אותו? ~~~ את הפרק הקדשנו לכמה תופעות מעניינות שהמכנה המשותף להן הוא הראשוניות. ~~~ 🖖 כמה שאלות שדנו בהן במהלך הפרק: תוך כמה זמן אנחנו מקבלים רושם ראשוני? האם ניתן לחזות אם בני זוג יתגרשו על פי צפייה בהם במשך כמה דקות? איך אנחנו שופטים "משקפופרים"? מהו חוק חמש השניות בעיצוב אתרים? ומה משפיע על האופן שבו אנו בוחרים יין במסעדה?

מה המוטיבציה של היוזרים?אחד הדברים שאנחנו צריכים כמעצבי חווית משתמש לזכור, זה כמה תשומת לב אנחנו מבקשים מהיוזרים, מתי ואיך.עופר הביא דוגמה יפה, הוא אמר שבאנגלית אומרים pay attention.כלומר, היוזרים שלנו משלמים מחיר, אומנם לא כסף אבל משלמים מחיר קוגנטיבי כשהם משתמשים במוצר שלנו.בפרק דיברנו על איך נוכל לצפות מה המחיר הקוגנטיבי שיוזרים יסכימו לשלם על המוצר שלנו, עופר הזכיר את פרדימת הצרכים של מאסלו.עריכה והפקה: נופר ארביב— עם ‏‎Ofer Monar‎‏ ו‏‎Nofar Arbiv‎‏.

הזמינו אתכם לצ'ייסר על חשבון הבית? מה קורה לנו כשמישהו נותן לנו מתנה? מה קורה לאחרים כשאנחנו עושים להם טובה? מסתבר שמעבר לחוויית ההפתעה הנעימה והשמחה, נלווית לזה גם תחושת מחויבות. נורמות חברתיות ורגשות אשם גורמים לצורך להחזיר. במילים פשוטות: אנשים נוטים להחזיר למי שעושה להם טובה. לאפקט הזה קוראים אפקט ההדדיות (RECIPROCITY) והוא אחד מששת עקרונות השכנוע של הפסיכולוג רוברט סיאלדיני.

בשונה מתפקידים אחרים בחברה, עיצוב הוא אזור שלעיתים נוצר סביבו בלבול – לא כולם חושבים שהם יודעים לתכנת, אבל לכולנו נדמה שאנחנו יודעים לדבר עיצובית ויודעים להגיד מה נראה יפה. בתוך זה, העבודה בין מעצבים למפתחים היא לא תמיד פשוטה – למעצבים יש חזון, המתכנתים מכירים את היכולות – ובמפגש בין השניים יכול להיווצר הרבה תסכול. בפרק הזה של בקצרה, אנחנו חוזרים לפרק השני שלנו ׳איך הופכים את צוות העיצוב לחלק אינטגרלי במוצר׳, שבו ליאור קרנכל דיברה עם ערן זינמן, מנכ״ל ושותף מייסד במאנדיי ועם רותם וייסמן, VP Design והמעצבת הראשונה במאנדיי. נתמקד בתובנות העיקריות שעוסקות בשיתוף הפעולה של מעצבים ומפתחים – איפה נוצרים התסכולים, מה אפשר לעשות כדי למנוע אותם, ולמה חשוב שמפתחים יכירו גם את השפה העיצובית.

ישנן דרכים רבות לגשת לתהליך אפיון חוויית משתמש. עם השנים, כל אחד מפתח לעצמו את הדרך הנכונה עבורו ועבור הארגון שהוא פועל בו, מתודולוגיה ייחודית. בפאנל נשוחח עם הדוברים בפאנל ועם הקהל על המתודולגיה שלהם – אנשים שונים בארגונים מסוגים שונים – ונננסה ללמוד מהנסיון הייחודי של המשתתפים בשיחה.