השנים האחרונות הביאו שינויים רדיקליים בתפקיד המעצב - מהגדרת התפקיד ההולכת ומתרחבת, ועד כלי עבודה ומהפכת האינטליגנציה המלאכותית. אז השבוע אירחנו את דקל מועלם, המנהל המקצועי באקדמיית נטקראפט, בכדי לדבר על מה דרוש בכדי להכשיר את המעצבים של העתיד.

איך מלמדים עיצוב חוויית משתמש בעידן שבו הכל משתנה כל כך מהר? בפרק הזה אני מארחת את רוית גונן – מנהלת תחום ux ומוצר אסטרטגי בקידו, מלווה את ארגון הילמ"ה (הייטק למען החברה) בתחומי חוויית משתמש, ועוסקת בהכשרת מעצבים מעל עשור, כרגע במכללת ספיר. לרוית יש נסיון רב שנים בהוראה, והפעם נפגשנו לדבר על האתגרים בתקופה האחרונה שדורשים ממנה להתאים מערכי שיעור למציאות המשתנה, במהירות. רוית מסבירה שהבינה המלאכותית השפיעה מן הסתם גם על האופן שבו מלמדים עיצוב, ומתארת אותה כמהפכה הכי גדולה מאז עידן המובייל – אז, כשפתאום היה צריך לעדכן את הסילבוס כולו... גם עכשיו, אנחנו באירוע דומה, וגם הפעם אנחנו מלמדים את עצמנו תוך כדי תנועה. אבל דווקא בתוך כל השינויים האלה, רוית מדברת על הצורך ללמד קודם כל את התחושה. להרגיש את המקצוע. להרגיש את העיפרון. להבין את התהליך היצירתי שצריך לעבור לנו בראש. היא שואפת שהתלמידים יבינו את הבייסיק, יפתחו את הסנס המקצועי שלהם ויפתחו תהליכים טובים, ורק אז ישתמשו בכלים שמאיצים את התהליך. בפרק דיברנו על ההבדל בין כלים חיצוניים לבין סקילס. ורוית מאמינה שאיי־איי לא מחליף את התהליך היצירתי, אלא רק מחזק אותו – אם משלבים אותו בצורה נכונה. והיא אכן עושה את זה – מלמדת גם כלים מבוססי בינה מלאכותית בקורס, הדיוק הוא שהיא בוחרת מה, כמה ולמה. מתי זה מועיל (ואף הכרחי), ומתי היא דורשת לשים את זה בצד. כי יש דברים שאי־אפשר לקצר או לעקוף – לא משנה כמה הכלי מתקדם. למשל, ארכיטקטורת מידע: רוית רואה שוב ושוב כמה קשה למעצבים לחשוב במבנים, בפלואוז, בקשרים בין חלקים – ולא רק במסכים נפרדים. זו תשתית שמעצבת את כל החוויה, ולא תמיד מקבלת מספיק מקום כשמלמדים עיצוב. רוית מלמדת לנגן על המסכים, ולא לבודד אותם. וזה אחד הדברים הכי חשובים שהיא מתעקשת ללמד. השיחה הזו מיועדת לא רק למי שלומד – אלא גם למי שמלמד, מלווה, ומעצב את הדור הבא. 👆הפרק הזה יצא כחלק משיתוף הפעולה שלנו עם כנס UXI Live שיתקיים ב־13.05.25 – הכנס הגדול של קהילת עיצוב המוצר בישראל. במהלך הפרקים הקרובים נארח א.נשים שהולכים להרצות בכנס, ובכך ניתן לכםן הצצה למה הולך להיות שם. ההרצאה של רוית (יחד עם מיכל קאופמן) נקראת: "כל האמצעים כשרים: גמישות ואדפטיביות בתהליכי עיצוב?" – ואני כבר ממש מחכה לשמוע אותה. נשמח לפגוש אתכםן שם! עריכה: מרינה ברודסקי האזנה נעימה 🎧

הפרק הזה הוא המשך ישיר לשיחה הקודמת על יצירת פרוטוטייפים מהירים באמצעות כלי בינה מלאכותית. הפעם צללנו לעולם שבו העיצוב הוא נקודת הפתיחה – דיברנו על גישה של UI First לפיתוח מוצרים.אירחתי את אבישי כהן, מנכ"ל Anima, לשיחה על הכלי שפיתחו שמאפשר פיבלוש ישיר מקובצי Figma לקוד חי. דיברנו על שני יוז-קייסים עיקריים:יצירת פורטפוליו בפיגמה וייצוא מיידי לאתר מתפקדעיצוב מסך, פיבלוש לפרוטוטייפ חי, ואז איטרציות באמצעות פרומפטיםשילבנו גם הדגמות וידאו חיות, ודיברנו על היתרונות בגישה שבה העיצוב מוביל – שליטה, חופש ויכולת לבחון רעיונות מהר מול משתמשים ומפתחים.‍לינק להדגמה בוידאו:https://youtu.be/N9nNaZ4_2pU?si=lBAUqjnLxXtfIpSSלינק להתנסות באנימה:https://www.animaapp.com/

בפרק הזה של רדיו באטן אני מארחת את גיורא פלדמן, VP Product Design של Hello Heart, לשיחה על הנקודה שבה עיצוב פוגש תרבות ארגונית - ועל יצירת תרבות עיצובית בריאה שמזיזה דברים בארגון.דיברנו על הדילמה שמעסיקה לא מעט מעצבים.ות ומנהלי.ות צוותים: איך שומרים על איכות, ומקצוענות - תוך כדי שממשיכים לנוע קדימה? איך עיצוב יכול להוביל תנועה ולא להיות צוואר בקבוק?גיורא שיתף באיך הוא מסתכל על עיצוב כחלק אינטגרלי מתרבות החברה. לא רק כ-output, אלא ככוח שמנהל שיח, מזיז תהליכים קדימה, ומחבר בין ביזנס, מוצר וצוותים שונים.הוא גם דיבר בכנות על המקומות שבהם אפשר להתקע, על דינמיקות ניהוליות מול צוותים אחרים, על הפערים בין חזון לעשייה - ועל מה עוזר להחזיר את העיצוב לקרקע, בלי לוותר על הערך.זה פרק על עיצוב ככוח ארגוני. זה מתחיל בתרבות הצוותית - איך מדברים, מתווכחים, משתפים, ואיך יוצרים מזה כח מניע שמשפיע באופן רוחבי על כל הארגון.עריכה: מרינה ברודסקיהאזנה נעימה! 🎧

כמו כל קבוצה סגורה גם להייטק ועיצוב יש שפה משלהם. מילים מקצועיות, הגדרות, ושלל תיאורים שמרגישים טבעיים לחלוטין לחברי הקבוצה, אך יהיו זרים למי שמביט מבחוץ. לשפה יש כוח, ובכדי להכנס ולהיות חלק ממועדון עיצוב המוצר חשוב שנכיר את השפה המקומית, המילים, והביטויים. השראת השבוע: https://www.anoda.co.il/

בפרק זה נצלול עם ארז לעולם הפרוטוטייפינג המודרני ונבחן את הכלים החדשניים העומדים לרשות מעצבי המוצר. נחקור את המתח המעניין בין פלטפורמות קנבס מסורתיות כמו פיגמה, המציעות שליטה מדויקת אבל מנותקות מהמציאות, לבין כלי בינה מלאכותית חדשניים המאפשרים יצירת מוצרים פעילים ובדיקתם בתנאי אמת. נגלה כיצד שילוב נכון בין שני העולמות יכול להאיץ את תהליך הוולידציה ולשפר משמעותית את תהליך פיתוח המוצר.

אנחנו נוהגים לחשוב על תהליכי גיוס כהליך לינארי, שבו נעים קדימה שלב אחרי שלב, עד שלבסוף מגיעים לקו הסיום. אך בעולם האמיתי לרוב ננהל מספר תהליכים לינארים במקביל, שמוביל ללחץ, טעויות, ובלבול. אם נרצה את הסיכוי הטוב ביותר לעבור את כל שלבי הראיונות, נצטרף למצוא טכניקות לניהול המידע, הזמן, והאנרגיה בצורה יעילה.

פרק 22: בעולם העבודה, אחת הדרכים הכי ברורות להגדיר רמה או ותק של מעצב היא על פי הטייטל שלו. ועד כמה שנרצה להגיד לעצמנו שאין לטייטלים משמעות, בסופו של דבר הדבר הראשון שאנחנו עושים אחרי קידום זה לרוץ לעדכן את הכותרת בלינקדאין. אבל לטייטלים יש משמעות יותר עמוקה מאשר כלי להשוויץ מול זרים באינטרנט - הם יכולים להיות כלי חשוב בניהול הקריירה. ההשראה השבועית: https://www.amazon.com/USAOPOLY-Vibrant-Guessing-Perfect-Together/dp/B084D2XQ9F?th=1

בשונה מהתקופה הפרה-היסטורית של שנות ה90, היום ישנן דרכים רבות להכנס לעולם העיצוב. מתעודה אקדמית של ארבע שנים, דרך מסלולי המרה מקצועיים, ועד למידה עצמאית עיקשת מול וידאויים של יוטיוב - איך אפשר לדעת מה הטכניקה הנכונה עבורך?

פרק 19: קריירה יכולה לקרות בשתי דרכים: הראשונה, בטעות. עבודה מובילה לעבודה שמובילה לעבודה, ולבסוף אפשר להסתכל במראה האחורית ולזהות מסלול שנוצר. השנייה, היא באופן מודע ומתוכנן, שבה הבנה עמוקה של עצמך מובילה אותנו למקומות שבו אנחנו נהנים, מרוויחים, ומתפתחים. בכדי לבנות את מצפן הקריירה שחסר לרבים מאיתנו הזמנו את עידן אפלמן, מרצה ויועץ קריירה, לחלוק עצות לניהול קריירה אפקטיבי. ההשראה השבועית: https://www.instagram.com/ux.ui.dan/

ישנן שתי דרכים להתקדם בקריירה: הדרך הקשה והדרך הקלה. הדרך הקשה כוללת ניסיון וטעייה, כשלונות, נפילות, והרבה כאב. והדרך הקלה? היא כוללת מנטור, שיוכל לענות על שאלות, ללוות תהליכים, לחלוק טריקים וסודות, ובסופו של דבר להעניק קיצור דרך אמיתי לשלב הבא בקריירה. ההשראה השבועית: MadS https://www.youtube.com/watch?v=Vm6_MDnj3Hg

פרק 17: לרוב מעצבים נוטים להיות זן אנשים שנהנה לשקוע בעבודה; אחרי הכל, מה יותר כיף מאשר יום ללא פגישות שבו אף אחד לא מכריח אותנו להרים את האף מהמסך? אך האמת היא שהמעצב המודרני נדרש להיות מודע לעולם שמסביבו, מטרנדים עיצוביים ועד חדשות טכנולוגיה ועסקים. העבודה שלנו כמעצבים, כמו תהליך העיצוב עצמו, חייב לכלול שיחה תמידית עם העולם הגדול, ויש לנו את החובה להשאר עם היד על דופק התעשייה. ההשראה השבועית: https://frnkl.co/ השראות אינסטגרם של תמר: https://www.tamarsegura.com/insta-inspiration

תרגילי בית דורשים כמות לא קטנה של שעות בכדי לפתור, אך פרוטוטייפ ברמה גבוהה הוא רק נקודת אמצע הדרך. החצי השני של המבחן הוא להציג את העבודה בפני פאנל של מגייסים, ולהסביר את התהליך שהביא אותנו מהבעיה לפתרון, עם תחנות עצירה בניתוח הבעיה, בניית פרסונות, הגדרת הפתרון ועוד. השראת השבוע: https://playbook.ebay.com/

אם אנחנו רוצים להעלות את הערך של עיצוב ויואיקס באירגון השלב הראשון זה לזהות בכלל באיזה שלב האירגון שלנו נמצא מבחינת החשיבות שיש לעיצוב. מכאן דורון נותנת לנו טיפים מעולים שנוכל לאמץ בשלבים כדי להגיע לשלב החמישי הנכסף.

אין דבר מרגש יותר מאשר להתחיל עבודה חדשה; אנשים חדשים, מוצר חדש, מכונת קפה חדשה. אך כגודל ההזדמנות גם קודם הסיכון - והחודש הראשון בעבודה טומן בתוכו כמות שווה של שניהם. הכניסה הרשמית לעבודה חדשה, תהליך האונבורדינג, דורש מאיתנו להיות אקטיביים, מתוכננים, ואסטרטגיים בכדי שנתחיל את המסע החדש ברגל ימין. השראת השבוע: https://www.youtube.com/watch?v=DYaq2sWTWAA

כיצד מעצבים אתרים שמניעים לפעולה? איך משפיעים על התנהגות גולשים?

בעידן שבו בינה מלאכותית משנה את חוקי המשחק, איך אנחנו ממציאים מחדש את הדרך שבה אנחנו מעצבים חוויות משתמש? זו השאלה העיקרית שהתעסקנו בה בפרק הזה, בו עדי לוין מארחת את דוד קלר, מנכ״ל ומייסד מאניוואן ישראל. בפרק דברנו על איך AI מאפשר ליצור תהליכי עיצוב חדשניים ומהירים, איך מראים ללקוח 200 קונספטים בלי לבלבל אותו, ועל שבירת המוצרים הרגילים שאנחנו מכירים ויצירת חוויות חדשות שמתאימות לעידן ולטכנולוגיה הנוכחים. דוד משתף בפרק על שלב הקונספט אקספלוריישן שהם יצרו במאניוואן – שם הבינה מלאכותית משנה את הדרך בה הם עובדים כבר בתהליכי העבודה שלהם. כאשר הם עובדים על מוצרים פיזים, כלי ה איי-איי מאפשרים להם לייצר ולסנן מאות קונספטים בצורה מסודרת וברורה, במקום להציג רק 3-4 רעיונות ללקוח כמו בדרך המסורתית. הפריימוורק הייחודי הזה משלב יצירה ואוצרות, ומביא לכך שהלקוחות מקבל לא רק יותר אפשרויות, אלא גם הבנה עמוקה יותר על מה שעובד ומה פחות – כי הם שותפים לתהליך. אפשר להבין די מהר שאחרי שעושים דבר כזה, קשה לחזור אחורה… דבר נוסף מעניין מאוד שהם מכניסים לתהליכים שלהם זהו רדאר טרנדים - כלי שפיתחו בעצמם ומחבר בין מודלי שפה, מאגרי מידע, ותובנות שמוזנות ידנית כדי ליצור מפת טרנדים ברורה ונגישה. הכלי הזה מאפשר ללקוחות לראות את התמונה הגדולה – מה צפוי לקרות בשנה הקרובה, בעוד שנתיים, ואפילו בעוד חמש שנים. אפשר להכניס שאלה כמו ״אני מנהלת של חברת מזון לילדים, באילו תחומים שווה לי להתמקד ולפתח מוצרים חדשים?״ לאחר מכן נקבל תשובה ויזואלית בצורה שתאפשר לנו לדבר על זה יחד - כל הסטייקהולדרים (וגם אנחנו המעצבים מאוד רלוונטים לכאן). כך ניתן לחזות לא רק את העתיד העסקי, אלא גם את הצרכים העתידיים של המשתמשים, ולתכנן בהתאם את המוצרים והחוויות. נכנסנו גם לעומק של חוויית משתמש בעידן הבינה המלאכותית. לפעמים מרגיש שכדי לא להשאר מאחור, חברות מוסיפות למוצרים שלהן חיבור לג׳יפיטי בתור השיח של המשתמש עם המערכת וחושבים שזה עושה את העבודה. אז זהו - שממש לא. הצ׳אט הוא דרך מאוד ספציפית לשפר את החיים שלנו, אבל לא כל מוצר צריך את זה, ולא לכל מוצר זה מספיק כדי לספק חוויה מדהימה למשתמשים. דוד מעלה את השאלה - האם אנחנו צריכים לעצב היום כמו לפני שנתיים, או שאולי הגיע הזמן לחשוב מחדש על החוויה עצמה? לדוגמה, האם חוויית משתמש צריכה להיראות אותו דבר לכולם, או להפוך לפרסונלית לכל יוזר? שווה לראות את הקונספט המגניב שהם עשו לאיקאה - ובו הגדירו מחדש את חווית הקנייה הדיגיטלית. אז נכון, זה לא משהו שיצא בשנה הקרובה, אבל חשוב לחלום רחוק כדי להבין לאיפה אנחנו רוצים להגיע. לסיכום ומצד שני (ויש כזה), צריך לזכור ולא לבטל שנים של UX שהוכיח את עצמו (כמו הכנסת פילטרים שעוזרים לקבל החלטות). היום, עם שימוש בצ׳אט חכם לחוויות איקומרס לדוגמא, אנחנו לפעמים מחזירים את החוויה לנקודת ההתחלה – ודורשים מהמשתשמש לשאול שאלה פתוחה. האתגר שלנו המעצבים הוא לשלב את החדש מבלי לאבד את מה שעבד. עריכה: מרינה ברודסקי האזנה נעימה 🎧

תלוי בגודל החברה, לפעמים מסע ראיונות העבודה יעבור דרך המשרד הפינתי של המנכ״ל. בשונה מראיונות מקצועיים שבוחנים יכולות ביצוע, וראיונות אישיותיים שבוחנים אופי והתאמה, ראיון מנכ״ל בוחן הכל וכלום באותו זמן. נשמע מסתורי? לחלוטין. ולכן ראיון עם האדם ששמו כתוב על הדלת דורש הכנה.

פרק 9: אומרים שעיצוב הוא ספורט קבוצתי, עובדה שנכונה במיוחד כשמדובר בבניית קריירה. האנשים שנכיר, בין אם חברים קרובים ובין אם מכרי עבודה, הם יהיו אלה שיפתחו הכי הרבה דלתות במסע הקריירה. לעיתים היכולת לאסוף קשרים ולבנות רשת תמיכה תעזור לקדם את מסע העיצוב שלנו יותר מכל קיצור מקשים חדש בפיגמה. ההשראה השבועית: https://www.youtube.com/watch?v=AX2uz2XYkbo

בשנים האחרונות הגיע לחופינו סוג חדש של ראיון עבודה, שנהיה יותר ויותר פופולרי: תרגיל הלוח. במקום לקבל תרגיל עיצובי הביתה שיכול לקחת עשרות שעות, חברות רבות בוחרות בפורמט שבו המועמד עובר תהליך מוצרי שלם בפחות משישים דקות. זהו אתגר חדש עבור מעצבים רבים, שלפתע צריכים לצמצם את תהליך פתרון הבעיות לשעה, לדבר ולתקשר את התהליך בזמן אמת, ולעצב פתרון מוצרי ללא פיקסלים. ההשראה השבועית: https://public.tableau.com/app/discover

A design system is made up of parts: visual style, UI components, code, editorial, and often more. We know how to design, build, deliver them is like any other digital product development process. And there's the rub: your system is a product in and of itself, applied to an enterprise's ecosystem of other products built by autonomous teams of designers and developers. A design system strategy must answer "What products will use it, when and to what extent?" "Who's our audience?" "Who participates and contributes?" "What groups must we align with?" "Who wants it, and – really – who doesn't?" In this talk, Nathan will explore ways to identify and prioritize how to engage your enterprise's people and products as you spread and sustain a system over time.

העורך של WalkMe מאפשר למשתמש ליצור שכבת הדרכה פשוטה מעל מערכת מורכבת, תוך שימוש ביכולות ויזואליות ולוגיות. בפרויקט הזה הצוות ב-WalkMe לקח את העורך הישן והלינארי של המוצר, הכניס אותו למערבל בטון, והוציא אותו גרפי, עשיר, וחזק. איך זה קרה? איזה פדיחות הם עשו בדרך (רמז: וויי וויי איזה פדיחות), ואיך זה קשור ל- Yoda? הרצאה קלילה של אודי על עיצוב רציני, עם מה לעשות ומה פחות, ועם משתמש בודד שלקח את הצוות ב-WalkMe לקצה.

מה הקשר בין זבוב בשירותים לדלתות מסתובבות?קונספט ה"הֶינֵּד" (nudge) הוא תחום זוכה פרס נובל לכלכלה העוסק בפעולות קטנות עם אימפקט גדול.נדבר על הכוחות הפסיכולוגיים הסמויים המעצבים את הבחירות שלנו, נסקור אוסף כלים ושיטות לעיצוב התנהגות, ונחשוב איך אפשר לשפר את העולם שסביבנו בעזרת עיצוב.‍

כיצד יוצרים שפה גרפית, דינאמית וצעירה, לארגון אנטרפרייז השביעי בגודלו בעולם? איך מעודדים ומשמרים עקביות בפורטפוליו של מאות מוצרים? היכן עובר הגבול בין שבירת מוסכמות עיצוביות, לבין הכרת קהל היעד, אותו נועדה לשרת השפה העיצובית? בהרצאה זו ראובן מתמקד בתהליך המרתק והמצליח ביצירת שפה עיצובית ארגונית, במיזוג בין HPE software ו-Micro Focus. ראובן משתף את העקרונות שיעזרו לכם בתהליכים דומים, גם אם אתם בארגון בסדר גודל צנוע יותר.

"תעשה לי את זה מסובך וקשה לשימוש", אמר אף משתמש אף פעם. כולם רוצים ממשק פשוט, קל להבנה, נקי וכל המילים היפות שאנחנו רגילים לשמוע. חשיפה הדרגתית – progressive disclosure – הוא אחד הכלים החשובים בארגז של מאפיין ה-UX, במיוחד במערכות מורכבות. ליאב יציג בהרצאה שלו כמה דוגמאות ייחודיות ליישום של הכלי הזה.

אם אתה חושב להמשיך בקריירה כמעצב UI או מעצב UX אז הסרטון הזה הוא בשבילך. זה יכול להיות קשה לדעת מאיפה להתחיל ואיזה כביש מתאים לך לנסוע. למרות שיש כמה קווי דמיון מובנה בין שני התפקידים, הם שונים מאוד באופיים.‍

פסקה מיושרת לימין? גודל אות של 16px? פונט אריאל או ורדנה? תשובות לשאלות אלו משליכות באופן ישיר על האינטראקציה הרצויה. ההרצאה תעסוק בטיפוגרפיה – תורת האות, בדגש על מסך וחוויית משתמש. על משמעות הטיפוגרפיה עבורנו כמעצבים – באופן מודע, ועל ההשלכות של טיפוגרפיה על המשתמשים שלנו – באופן בלתי מודע. בשנים האחרונות חלו שינויים רבים בתחום הטיפוגרפיה על מסכים. לאחרונה google הוציאו 11 פונטים חדשים בעברית, שלאט לאט מתחילים לשבור את ההגמוניה של גופן אריאל המוכר. אתרים מתחילים להעביר תחושות לא רק דרך פונקציונליות, קומפוזיציות וצבעים אלא גם באמצעות אותיות. דרך היכרות עם המהלכים העדכניים ביותר, לירון תשתף כמה כללי אצבע על מה שהופך טיפוגרפיה לטובה יותר, ותיתן כמה טיפים על הדרך לבחון אותה בסביבת מסך ומשתמש.

כמאפיינים, מעצבים ומנהלים אנחנו מורגלים בשאילת שאלות. אנחנו שואלים את הלקוח אודות הבריף, אנחנו מתשאלים משתמשים בשלב המחקר או בבדיקות שמישות. אנחנו עושים את הטעות וחושבים שרק בגלל שאנחנו עושים את זה הרבה, כנראה אומר שאנחנו עושים את זה טוב. אנחנו מתמקדים באיתור התשובות הכי טובות ולעיתים רחוקות מקדישים מספיק זמן לאיתור השאלות הכי טובות.בהרצאה אספר על האובססיה שלי לשאלות ועל המסע שהיא לקחה אותי אליו; על ניסויים שערכתי בסטודיו ובבית, כדי להבין טוב יותר איך אנחנו שואלים היום ואיך נוכל להשתפר בזה; על סוגי השאלות השונים ועל היישומים הטובים ביותר עבור כל סוג. ובמיוחד, על איך מעודדים תרבות ארגונית של שאילת שאלות טובות יותר.‍

במשך 6 חודשים למדנו מאות אפליקציות מובייל בדגש על חוויית המשתמש הראשונית שלהם. לאחר המחקר המעמיק הצלחנו לזהות את המנגונים השונים שנועדו להפוך את חוויית המשתמש הראשונה למושלמת – שימוש בווידאו, מיקרו-קופי, אילוסטרציה, אינטראקציה ועוד.ככלל, אפליקציות מובייל מתמודדות עם אחוז נטישה גבוה של משתמשים, בימים הראשונים לאחר ההתקנה והמפגש הראשון עם הממשק (4 מתוך 5 לא שורדים אפילו 72 שעות!).בהרצאה זאת ננתח את מבנה החוויה הראשונית ונייצר ארגז כלים פרקטי שילווה אתכם בפעם הבאה שתבנו חוויה כזאת.‍

מחקר בשלבים שונים במעגל חיים של מוצר אינטראקטיבי – איך מה ולמה זה טוב. מחקר בפיתוח אסטרטגיה מוצרית וככלי לאופטימיזציה.‍