מה קורה כשבמקום לפתוח אפליקציות, לנווט בין מסכים וללחוץ על עשרות כפתורים, אנחנו פשוט אומרים מה אנחנו רוצים והAI עושה את השאר? בפרק הזה אירחתי את רועי אלבק לשיחה על Instinct, Muse והדור החדש של סוכני הAI שכבר לא רק עונים על שאלות, אלא מבינים את הכוונה שלנו (Intent), מתחברים לכלים שלנו ומבצעים משימות מקצה לקצה.

פרק 107. מי לא רוצה להיות בדרגה גבוהה יותר? ועוד יותר מזה: מי לא רוצה להשיל מעליו את תואר הג׳וניו�ר, וסוף סוף להציג את עצמינו כמעצבים בכירים בארוחת שישי עם ההורים. אבל עם כל זכות מגיעות חובות רבות, ומהר מאוד מגיעה ההבנה שלהיות מעצב סיניור זה לא רק לעצב ממש ממש טוב, אלא שלל חובות, משימות, ודרכי מחשבה שדורשות מאיתנו להפעיל שרירים שלעיתים פחות טבעיים עבור אנשי עיצוב.

פרק 106. בבסיסו עולם הגיוס לא השתנה הרבה: ראיון טלפוני, הצגת תיק עבודות, תרגיל בית או שניים. אך מתחת לפני השטח נוסף עולם שלם שנפתח בפני מועמדים: הבינה המלאכותית. היום ישנם כלים רבים שזמינים עבורנו לפתור כמעט כל בעיה בעולם, מתיקון מכונת כביסה ועד קבלת החזרי מיסים. ואם נשתמש בהם נכון, כלי בינה מלאכותית יכולים לעזור לנו לפתוח דלתות בתהליך גיוס למשרות עיצוב.

אחת החוויות שכולנו מחכים להן כל השנה היא לצאת עם הצוות לכנס עיצוב. אנחנו מבלים עם החברים לעבודה, פוגשים מעצבים מהקהילה, ויושבים ומקשיבים לרצף הרצאות מקצועיות. אך כמות ההנאה והערך שניתן להוציא מיום כזה תלוי במידה רבה בנו, וישנן דרכים ושיטות להתנהל בכנס בכדי להוציא את המיטב מהאירוע.

בפרק הזה של רדיו באטן מארחת יהודית אשר את שיר זלצברג, מנהלת עיצוב ב Salesforce, לשיחה על שינוי, AI והעתיד של עבודת העיצוב.

בפרק הזה של רדיו באטן, מארחת עדי לוין את ד"ר יעקב גרינשפן לשיחה על אחד האתגרים המרכזיים של UX בעידן AI: לא איך להשתמש בעוד כלי, אלא איך לתכנן נכון מוצרים שמשלבים רכיבים תבוניים.

שנת 2026 הביאה איתה שינויים רבים למקצוע שלנו, הרבה מהם בעקבות התקדמויות בעולם הבינה המלאכותית. ועם שינויים ברורים בדרכי העבודה, אנחנו חשים שינויים גם בתהליכי חיפוש עבודה — וספציפית בגישה חדשה לבניית תיקי עבודות. ועם הציפייה של חברות מגייסות להבנת בינה מלאכותית ממועמדים, ישנה עלינו חובה לבנות תיקי עבודות שמשלבים בינה מלאכותית בדרכים שונות ויצירתיות.

בעולם הנוכחי, שבו מעט חברות פותחות משרות לג׳וניורים, אפשר לקבל את ההרגשה שאין דלת כניסה לתעשייה. ההרגשה נהיית מתסכלת עוד יותר עבור אנשים בעלי ניסיון במקצועות עיצוב נושקים, שמנסים להכנס לתחום עיצוב המוצר ללא הצלחה רבה. אז עולה השאלה: האם זה בכלל אפשרי? אם תשאלו את מליסה טאוב, זה אפשרי לגמרי, והיא חושפת בפנינו את כל הסודות שעזרו לעבור מתפקיד עיצוב מרקטינג לתפקיד עיצוב מוצר.

עיצוב הוא ברובו תהליך ויזואלי — אנשים חווים אותו עם העיניים. אבל מנהלים, מהנדסים ופיאמים לא תמיד "רואים" את מה שהמעצב רואה, וכאן נכנסת השפה. בפרק הזה מדברים על איך מעצבים יכולים להשתמש במילים — לא רק בפיקסלים — כדי להסביר, לשכנע ולקדם את העבודה.

פרק חי במשותף עם קהילת סטארטאפ דיזיינרס שעסק בשאלה האמיתית: האם מבחנים ושיעורי בית עדיין רלוונטיים בעולם שבו AI עונה על הכל? אומרים שהמשבר בהייטק הוא כמו מזג האוויר — כולם מדברים עליו אבל אף אחד לא עושה משהו בנידון. בפרק הזה שילבו כוחות ודיברו על טיפים, טריקים ועקרונות שעוזרים לנווט בשוק העבודה של 2026.

בכנס Design AI ראיינתי את המרצים והמרצות מיד אחרי שירדו מהבמה לזקק את התובנות מכל הרצאה. הוורקפלואים, הכלים, הניסויים, הדברים שעבדו וגם הדברים שפחות. הכלים משתנים בקצב מסחרר. רוב ההרצאות אפילו השתנו לגמרי בחודשיים שבין החזרות לכנס עצמו. אבל המיינדסט נשאר. היכולת להבין בעיה, לזהות תובנה, לבנות תהליך עבודה נכון, לחבר בין דיסציפלינות שונות ולהוביל רעיון עד שהוא פוגש משתמשים אמיתיים. למי שרוצה לקפוץ ישר להרצאה ספציפית - הנה הטיימליין המלא 👇 00:00 | מבוא עם שגיא שרייבר איך יוצרים בידול בעולם שבו כולם קיבלו יכולות על בעזרת שימוש בכלי AI? מקצועיות היא רק אחת מארבע חפיסות הקלפים. לצד היכולת המקצועית, גם תוכן, נטוורקינג ומכירה הופכים לחלק בלתי נפרד מהמשחק. 09:19 | דניאל בוארון היזם והמארגן של הכנס דיבר על טשטוש הגבולות בין עיצוב, מוצר ופיתוח ועל המעבר ל-Builder Mindset. לא לרדוף אחרי כל כלי חדש, אלא לבנות דרך עבודה שמאפשרת לקחת רעיון עד לפרודקשן. 13:15 | עומרי הרמן הדגים את Spring והציג גישה שבה מעצבים עובדים על המוצר עצמו ולא רק על ייצוג שלו בפיגמה. פחות סימולציה של המוצר ויותר חיבור לפרודקשן בעזרת כלי ידידותי יותר מהטרמינל. 23:42 | רון ברנוב הראה איך Figma Weave מאפשר לבנות Workflow יצירתי שחוזר על עצמו. בעולם של אינסוף מודלים וכלים, היכולת לנהל תהליך חשובה לא פחות מהיכולת לייצר. 33:47 | שלי אור גיסר הזכירה שכשכולם יכולים לייצר, היכולת לייצר כבר לא מספיקה. הזהות, ה-DNA והטעם האישי הם מה שמבדיל בין מוצר גנרי למוצר שאפשר לזהות למי הוא שייך. 44:49 | ענבל ברקוביץ הציגה עולם של Generative UI שבו המשתמש מפסיק ללמוד את המערכת והמערכת מתחילה ללמוד את המשתמש. הממשק כבר לא קבוע מראש - הוא נבנה בזמן אמת בהתאם לצרכי המשתמשים. 54:24 | שירה וינברג הראל שיתפה גישה שבה AI הופך ממנוע ליצירת תוכן למנטור אישי ומקצועי באירגונים. לא רק לכתוב, לסכם ולנתח, אלא גם להתייעץ, להתכונן לשיחות מורכבות, לבצע סימולציות ולקבל נקודות מבט נוספות לפני קבלת החלטות. 1:03:36 | ד"ר יעקב גרינשפן הזכיר ששום דבר לא השתנה. הטכנולוגיה מתקדמת מהר, אבל בני האדם עדיין פועלים דרך אותם מנגנונים של אמון, ציפיות ורגשות. בלי אמון, שום מוצר לא יחזיק לאורך זמן. 1:13:39 | עידו זייפמן וקרן שגב דיברו על מה שקורה כשעוברים מסביבת סטארטאפ לסקייל אמיתי. הבעיה כבר לא לייצר מהר יותר אלא לשמר את ההחלטות, הידע וההיגיון שהובילו למה שנבנה. 1:26:54 | טל זגורי דיבר על סטוריטלינג כמקצוע ליבה. אם AI חוסך לנו זמן, אין סיבה שנמשיך להסביר רעיונות דרך מסמכים ומצגות אינסופיות כשאפשר להעביר את אותו המסר בסרטון קצר ומדויק. 1:36:06 | שחר קגן הציג גישה שבה המוצר לא רק עונה על שאלות אלא חושף תובנות שהמשתמש בכלל לא ידע לחפש. לא עוד דשבורד, אלא מנגנון דיסקברי. 1:46:01 | גל דולב סגרה את הכנס עם תזכורת חשובה. הקראפט לא נעלם - הוא משתנה. השאלה היא לא איך שומרים על העבודה כמו שהייתה, אלא איך שומרים על היצירתיות, הסקרנות והברק בעיניים בתוך כל השינוי הזה. אספתי את הרגעים, המשפטים והרעיונות שהכי נשארו איתי לשיחת פודקאסט אחת. מקווה שתהנו!

בין אם זה נעלי קרוקס או תספורת קוצים מחומצנים, טרנדים באים והולכים (ולעיתים חוזרים). גם בעולם העיצוב אנחנו חווים טרנדים, ופתאום בבוקר אחד כולם לפתע מעצבים עם זכוכיות או במציאות מדומה. חלק מהטרנדים נעלמים במהירות, וטרנדים אחרים נשארים והופכים למוסכמות עיצוביות שמחזיקות שנים רבות. האתגר שלנו כמעצבים הוא לדעת מתי לאמץ את הטרנד, מתי לחכות, ומתי לדלג עליו לגמרי.

העולם סביבנו, ועולם העיצוב בפרט, משתנה במהירות מואצת, עד שנראה שיום מודרני הוא שווה ערך לשבוע של פעם. אז איך מעצבים צעירים (וגם מנוסים) יכולים לגשת לשנה הנוכחית באופן שיאפשר לנו להמשיך לגדול במקצוע שלנו ובתוך התעשייה? אנחנו שמחים לפרסם הקלטה מלאה של אירוע העיצוב של קהילת WDYT שאירחו אותנו לערב של הרהורים על מצב העיצוב, איך הגענו לכאן, וכיצד מעצבי יכולים להמשיך לשגשג ב2026.

בפרק הזה נדבר על עיצוב רגשי - מה המושג אומר, איך הוא התפתח, ולמה היום בעולם הבינה המלאכותית הוא רלוונטי יותר מתמיד. נדבר על שלושת רובדי העיצוב של דון נורמן, ונשתף כיצד השתמשנו בהם כדי לעצב את המוצר שלנו: Wix User Voice. (משתתפים: גיא עזיזה וליאל מאיר)

בפרק הזה של רדיו באטן, יהודית אשר מארחת את אייל בינו - יזם ומשקיע שחי בניו יורק מעל ל 20 שנה - לשיחה שמתחילה בקור, תרבות וגעגוע לאוכל מהבית, ומגיעה מהר מאוד לליבה של מה שמעסיק הרבה מאיתנו עכשיו.

אומרים שסבל אוהב חברים, ובניית תיק עבודות הוא סבל מיוחד שדורש מאמץ קבוצתי בכדי להגיע לקו הסיום. אז תמר, יחד עם יאנה שטיינברג ועדן גיל, בנו מעיין ׳קייטנת עיצוב׳ שבה הם בילו ימים ארוכים ביחד בכדי לבנות תיקי עבודות ולעבור את תהליך הגיוס כקבוצה. מפידבק מהיר ועד תמיכה נפשית, חיפוש עבודה קבוצתי יכול להיות ההבדל בין התפרקות נפשית והשגת המטרה.

יהודית אשר אירחה את אסף וולף מBereisheet Tech וUniversity of the People לשיחה על חווית משתמש, לימודים באוניברסיטה, נטווריקנג וכמובן AI.

בפרק הזה נצלול לשאלה שכל מעצב, יוצר או יזם חייב לשאול את עצמו בשלב מוקדם: מה למעשה המוצר שלי עושה — ולמה זה חשוב למשתמש? נבין איך זיהוי נכון של המהות של המוצר הוא מה שמגדיר את הפונקציונאליות המרכזית שלו, ואיך ההבחנה הזו משפיעה ישירות על כל החלטת עיצוב — מהממשק ועד החוויה. איך יוטיוב עשו את זה? ומה לגבי וואטצספ? נדבר על הדרך לתרגם נכון את ההבנה של הפונקציונאליות של המוצר שלנו, כך נבין אם יש לו סיכוי אמיתי להתקיים בשוק.

עם ימים עמוסים בפגישות, שיחות מוצריות, דאטה, ועיצוב ממשקים, קל לשכוח שמעצבי מוצר הם לא האנשים היחידים בארגון שמייצרים פיקסלים. מעצבי המרקטינג הם קרובי המשפחה שלנו מהצד השני של השכונה, שמשלימים את עבודת המוצר שלנו עם מגוון רחב של תוצרים ויזואליים - מעמודי נחיתה ווידואיים ועד מדבקות למחשב ותפאורה לכנסים. וכמו שכנים אמיתיים, החיים שלנו משיקים ומתחברים בצורות שונות שיכולות לחזק את העולם הויזואלי של החברה שלנו.

בפרק הזה דיברנו על מה עושה עיצוב להיות באמת WOW — כזה שתופס את העין ומשאיר רושם. דיברנו על למה הוויז’ואליות היא לא רק "יופי" אלא מנגנון פסיכולוגי שמפעיל אנשים, איך לקחת השראה בצורה חכמה, ואיך לשלב פתרונות קיימים מהנישה כדי ליצור משהו חדש, אסתטי וקוהרנטי שעובד באמת. האזנה נעימה

המיטאפ כלל 3 הרצאות של עמרי דביר, צליל שטנדל חיים ולילך נווה: ‍1. איך לשפר את מערכת היחסים עם המנהל באמצעות חשיבה עיצובית עמרי דביר, Head of Product Design @Fairmatic‍2. היכרות עם שיטת העבודה של Continuous Discovery צליל שטנדל חיים, Product Design Team Lead @Yotpo‍3. עיצוב & Machine Learning על קצה המזלג לילך נווה, Product Designer @Booking

רבים ורבות מאיתנו, מעצבי ומעצבות מוצר, מרגישים שיש פחות ופחות מקום ליצירתיות בעבודה שלנו, ושעיצוב, מה לעשות, הוא לא אמנות. זה אולי נכון, ובכל זאת, אסור לנו לשכוח שאנשים מגיבים לעיצוב בצורה רגשית וזאת נקודת מפתח בעבודה שלנו, לצד הפונקציונליות. בהרצאה של בוב, נצא יחד למסע רב מהמורות, ובו נבחן ביחד את גבולות התעוזה, היצירתיות והמקום שלנו כיוצרים בתהליך.

דרך הצגת case study של פיתוח האתר brain.space ודוגמאות מאתרים רבים נוספים, יספר אסף כיצד הופכות טכנולוגיות תלת-מימד ואנימציה ליותר ויותר זמינות, מלהיבות ופשוטות לשימוש. אסף יסביר בהרצאה כיצד ספריות וכלים מודרניים של תלת-מימד כמו three.js ו-Spline ושל אנימציה כמו GSAP, פותחות את הדלת לדיזיינרז ליצור עיצובים עדכניים. כדי לפתוח לכולנו את התיאבון, הוא יציג דוגמאות של עיצובים מעוררי השראה שנוצרו בעזרת ספריות אלו ואחרות.

מי אמר שלעצב נתונים זה משעמם? אנחנו חיים בעולם שבו המידע מציף אותנו בכמויות אדירות ומכל מקום. היוזרים צמאים שנעשה להם סדר ולכן לעיצוב המידע יש כוח. חוויית משתמש טובה הנוצרת באמצעות חשיבה יצירתית יכולה לגרום לנתונים מורכבים ולמידע רב להיות מעניינים, מובנים ונגישים, כך שהיוזר ירצה לצרוך אותם ולהתעניין בהם. בהרצאה מקס ישתף מניסיונו בהנגשת הדאטה בתקופת המלחמה, החל מבניית תהליכי חשיבה, דרך בחירה נכונה של כלים עיצוביים ועד ליצירת חוויה מתאימה אשר הובילה לאימפקט ב-traffic וב-engagement.

מיתוג הוא כלי עבודה אסטרטגי וחשוב בארגז הכלים של כל דיזיינר.ית. בהרצאתה תדבר עינת על הדרך בה חשיבה מיתוגית ויצירת חיבור רגשי למותג עוזרת לצאת מהקופסה ומסייעת במציאת פתרונות קריאטיביים לאורך כל שלבי הדיזיין. היא תדגים כיצד הבנה עמוקה ורגשית של המותג מובילה למוצר מקצועי, המדייק את יעדי הארגון. לתפיסתה, זה נכון גם אם מדובר במוצר B2B, אפליקציה, אתר, מערכת מורכבת או מוצר שקיים כבר שנים ואנו לוקחים אותו כמובן מאליו. עינת תשתף בהרצאה בהצלחות שחוותה וגם באתגרים, ובעיקר במציאת פתרונות מפתיעים לאורך כל תהליך העבודה.

הרגע בו זוג צעיר הופך להורים הוא רגע מרגש מאין כמוהו. ההורות הטריה מביאה איתה אושר רב ואהבה גדולה לצד פחדים, מתחים ומעט מאוד שעות שינה. הורים רבים בוחרים להכניס לחדר התינוק טכנולוגיות שונות ככלי עזר בהתמודדות עם האתגרים הרבים של ההורות. Nanit יוצרת את אחת מהטכנולוגיות הללו: מצלמת מוניטור AI שמנטרת את נשימות התינוק, נותנת להורים מידע ואנליטיקה אודות התינוק, התפתחותו וסדר יומו ומאפשרת לצפות בו מכל מקום. סיון תדבר על האתגרים בעיצוב מוצר להורים טריים וכיצד המצב הרגשי והסיטואציה של חייהם השפיעו על אופן השימוש במוצר, לעיתים באופנים שלא צפו. היא תשתף מה קרה כשהרגיזו הורים חסרי שינה ולמה מעבר לחשיבה על שמישות חשוב מאוד גם לפעול ברגישות ומתוך מחשבה מעמיקה על רגש וקונטקסט.

איך זה להיות שכיר לעומת עצמאי? פאנל מעצבים שמדברים על היתרונות, החסרונות ומה שבינהם + שאלות פתוחות מהקה.

בהמשך ליצירת וריאבלז לצבעים ומידות עבור הדיזיין סיסטם שלנו, פיגמה שיחררו עדכון שמאפשר יצירת וריאבלז גם לטיפוגרפיה, שקיפות וגרדיאנטים 🙌 בוידאו סער גיל ויאנה בליטמן מדגימים את השינויים ואיך מומלץ להשתמש ביכולות החדשות בדיזיין סיסטם שלנו.

בפרק התארח: נמרוד אשכנזי - מנהל ה-UX בTabnine.com. מעצב UX בכיר לממשקים דיגיטלים, פיזיים ומשולבים. מרצה בשנקר ומנטור. מראיין: עידו זייפמן - מלווה צוותי עיצוב, מרצה, מייסד קהילת פיגמה ישראל ומייסד שותף ב-Kido. על מה הם דיברו: למי נועדה סביבת האג׳׳יל? איך מנהלים צוות עיצוב באג׳ייל עיצוב = אנטי אג׳ייל צרכים אנושיים וצרכי משתמשים איך מגדלים מעצבים טובים? איך אפשר לייצר עיצוב וקריאייטיב טובים בסביבה אג׳ילית? האם עיצוב צריך להיות תחת פרודקט או במקביל לפרודקט בסביבות טכנולוגיות? חדשנות בעיצוב איך יוצרים ״מפץ גדול״ בעיצוב כלים מתקדמים בעיצוב משתמשי העתיד מדדים בעלי ערך בהערכת עיצוב בסקייל מה זה בכלל אומר לעצב בסקייל? תהליכי אנטי סקייל דיזיין אופס, עיצוב תעשייתי, עולם הרכב וחיות אחרות

בפרק התארחו: מירב רון - מעצבת מוצר בכירה ומובילת הדיזיין סיסטם ב-monday.com. מתמחה בתהליכי עיצוב והטמעה של דיזיין סיסטמס במערכות מורכבות, מרצה, מנטורית ואמא. מראיין: עידו זייפמן - מלווה צוותי עיצוב, מרצה, מייסד קהילת פיגמה ישראל ומייסד שותף ב-Kido. על הם דיברו: הקראש של עידו על מאנדיי אופי ומבנה צוות העיצוב במאנדיי למה חשוב שמוצר יהיה ״יפה״? מה החשיבות של עיצוב במוצר ובארגון בכלל? מה התפקיד של דיזיין סיסטם אל מול העיצוב? הכח של סיסטם - איך לתת מקום למעצבים מבלי להתפשר על עיצוב איך עובד הדיזיין סיסטם של מאנדיי בדיקות שמישות של הדיזיין סיסטם ולמה זה חשוב מה לאג׳ייל ולעבודה על דיזיין סיסטם האם דיזיין סיסטם מפריע ליצירתיות? גרסאות של הדיזיין סיסטם בסביבה אג׳ילית (versioning) איך דוקומנטציה באה לידי ביטוי בברנד של מאנדיי? מה הקשר בין הברנד למוצר? תהליכים ושינויים במערכת של מאנדיי מה ההבדל בחשיבה של מעצבי ברנד ומעצבי סיסטם? תהליכי ברנד במאנדיי והקשר של הברנד לסיסטם

בפרק התארחו: עידו זייפמן - מלווה צוותי עיצוב, מרצה, מייסד קהילת פיגמה ישראל ומייסד שותף ב-Kido. קרן שגב - מעל 20 שנה בעולם העיצוב מוצר ומרקטינג, ומייסדת שותפה ב-Kido. עופר בן שושן - מוביל עיצוב עם נסיון של יותר מ-20 שנה, מתמחה בהקמה, ניהול והנחיה של צוותי עיצוב, בניית תהליכים עם הממשקים השונים ותכנון אסטרטגי של עיצוב מוצרים ומערכות מורכבות. נהנה לעבוד עם אנשים וללמוד דבר חדש לפחות פעם ביום. על מה הם דיברו: מה קרה לעולם העיצוב? מה ההבדל בין UX לבין UI? איך הם מתחברים? ומה התפקיד שלהם? איך עובד היום עולם המרקטינג? מה תפקיד המעצבים בסטארטאפים היום? חיבור או הפרדה בין מרקטינג לפרודקט - האם זה נכון? מקצוע העיצוב כמקצוע חדש האם למעצב יש מקום בקבלת החלטות בחברה טכנולוגית? איך מודדים עיצוב במוצר? איך הופכים את העיצוב למשהו אסטרטגי בארגון? איפה היתרונות והחסרונות בהפרדה בין UX לבין UI? האם שינוי תפקיד המעצב אומר שיש רגרסיה בעיצוב? מבנה צוות העיצוב מה זה אומר גיוס מעצבים בעולם החדש? מה צריכים לחפש מגייסים במעצב?

עידו זייפמן (מראיין) - מלווה צוותי עיצוב, מרצה, מייסד קהילת פיגמה ישראל ומייסד שותף ב-Kido. ענבר עמיר - מעל עשור בתחום העיצוב, בעלת ניסיון רב בבניית תשתיות ושפה משותפת עבור צוותי עיצוב ופיתוח. מאוהבת בתחום ה-design systems בקטע מביך ומתמחה בסטוקינג למומחים בתחום. חובבת כלבים, נייר ומיניאטורות. על מה הם דיברו בפרק: רקע על ענבר והמוצר של GONG מה זה דיזיין אופס? על מדידה של עיצוב, איך ניגשים למדידה של מעצבים ומה האימפקט של מדידה של הסיסטם תהליכים של קונטריביושן והנד-אוף מה המקום של מעצבי UI בעבודה על דיזיין סיסטם דוקומנטציה, כלים ותהליכים אדוקיישן של מעצבים על פיגמה דברים שאנשים שונאים בפיגמה ואיך דיזיין אופס עוזר לפתור את זה מבט לעתיד התחום

אתי לייפר שרביט - מעצבת ותיקה בעלת ניסיון עשיר בעולם העיצוב. בנתה אינספור Design Systems והובילה תהליכי DesOps בחברות טכנולוגיות מובילות בישראל. אוהבת לרכוב על אופניים ושוקולד לינט מריר עם מלח ים. יוליה סקיגר - מעצבת עם רקע של פרודקט דיזיין במגוון מערכות מורכבות. ניהלה ובנתה Design Systems של חברות מובילות בישראל. מתמחה בבניית תשתיות חכמות אשר תומכות במערכות white label. אוהבת לגלות את הטוקנים בכל בוקר מחדש ומאתגרת את הקשר עם עיצוב לפיתוח בכל פרויקט. על מה הם דיברו בפרק: מי אנחנו? מה התפקיד שלנו כדיזיין אופס? מה זה דיזיין אופס בכלל? מהי עבודת הדייזין אופס ביום-יום? האם דיזיין אופס זה למעשה עבודת UI? - מה זה תהליך קונטריביושן? למה צריך סיסטם ותהליכי קונטריובשן? מה האימפקט הכלכלי של עבודה עם סיסטם? מה זה אומר תהליכי התבגרות של חברה ואיך זה קורה בפועל? איך מודדים את היעילות של הסיסטם? קשיים ביום-יום בעבודה על פיגמה ועם דיזיין סיסטם איך דיזיין אופס יכול לעזור למעצבים ביום-יום? איך פיגמה והסיסטם משמשים ככלי חשיבה? מה זה ניהול של תהליכי Scaling של חברה? מסר לאומה

הסדנה תתן לך כלים ליצור דיזיין סיסטם מאפס בצורה יעילה ונכונה, ולתקשר את זה בתוך צוות העיצוב ומול הפיתוח. בסדנה נראה כמה זה פשוט לעבוד עם היכולות של פיגמה - נתחיל ביסודות על ידי שימוש בערכים של וריאבלז ליצירת לוגיקה והורשה בצבעים, טיפוגרפיה, מידות וגריד ונמשיך בשימוש ביכולות החדשות של אוטו-לייאאוט לבניית קומפוננטות מורכבות עם וריאנטים ליצירת רספונסיביות אוטומטית. את כל זה נחבר לצרכים של הפיתוח מבחינת טרמינולוגיה והנחיות להטמעה ונלמד איך ליצור תיעוד ללוגיקה ולהחלטות שיצרנו, כולל מבנה להתמצאות של כולם במערכת. הסדנה מתאימה גם למי שרוצה לעשות את המעבר לפיגמה מתוכנות אחרות, מכיוון שנלמד הכל מאפס ובניה של דיזיין סיסטם נותנת הבנה עמוקה של עבודה עם פיגמה ביעילות מקסימלית. הכנתי וידאו נוסף שנותן סקירה כללית על התוכנה מבחינת יכולות ושימוש למי שאלו הצעדים הראשונים עם פיגמה: https://vimeo.com/799742714

כיצד דיזיין סיסטם יכול להפוך מכלי טכני למתודולוגיה שמשפרת את חוויית המשתמשים שלנו? איך נייצר מתוך המטא-דאטה של הדיזיין סיסטם שלנו תובנות, שישפיעו באופן ישיר על האופן שבו אנחנו מעצבים? איך נוודא שהדיזיין סיסטם לא רק שלא מגביל אותנו, אלא להיפך – מאפשר לנו להיות מעצבים טובים יותר? בהרצאה זו, מירב תשתף במתודולוגיות ובכלים הפרקטיים איתם עובדים בצוות הדיזיין סיסטם במאנדיי, תוך מתן דוגמאות מתהליכי עיצוב שנעשו בשנה האחרונה. הכלים והמתודולוגיות הללו מאפשרים לצוותי עיצוב המוצר בחברה לייצר חוויית משתמש טובה יותר. ההרצאה תציע אפשרות לפיתוח הדיזיין סיסטם לשלב הבא שלו, מתוך ההבנה שכבר לא מדובר רק ב"אבני לגו" לבניית המוצר, אלא במוצר בפני עצמו שמאפשר לנו לעצב חוויית משתמש טובה יותר.

בפרק הזה אירחתי את מושון, שדיבר על התשוקה שלו לויזואליזציה ומיפוי.

השאלה ״איך עושים רילוקיישן כמעצבים״ עולה בקבוצה כל הזמן והמחשבות על עבודה מחוץ לישראל עוברות בראש של הרבה מעצבים. בזום הקרוב, נדבר עם שלושה מעצבים ישראלים שעובדים מחוץ לישראל במודלים שונים.

צחי דינר הוא ראש המחלקה לתקשורת חזותית בחולון. היתה לי שיחה מעניינת על השאלות המוכרות בהכשרת מעצבים.

אילן, דמות מרתקת בנוף העיצוב הישראלי, שיתף אותנו בדרך, בראייה המיוחדת, והחזון שלו על חדשנות, עיצוב ותקשורת בארגון.

אפליקציות רבות כוללות כדף פתיחה לוח מחוונים – dashboard. הדשבורד הוא גם פונקציונלי, גם אסתטי, וגם מהווה מעין חלון-ראווה של האפליקציה, ויכול להציג באופן חי ומושך את יתרונותיה עבור המשתמש. הוא כלי ויזואלי חזק לביטוי הערכים שאנו רוצים להדגיש, וזאת באמצעות נתונים חיים של המשתמש עצמו. במקביל, ה-dashboard הוא נקודת ההתחלה של השימוש באפליקציה, ולכן אמור לתמוך היטב בתרחישי השימוש, ה-workflows, הראשוניים. איך ליישב את הדרישות האלה? כיצד לתכנן דשבורד אפקטיבי: מושך, נעים, שמכיל מספיק אינפורמציה אך אינו מרתיע, ומאזן כל זאת עם פונקציונליות? כיצד לשלב רעיונות אינפוגרפיים בתוך ה-design-pattern הדשבורדי? מאידך, לא בכל מקום דשבורד הוא הפיתרון הנכון; מתי עדיף לוותר על דשבורד לטובת פתרונות אחרים?‍