בפרק השני במיני סדרה שלנו על עיצוב בפשטות אנחנו מדברים על נושא שנשמע טריוויאלי למדי במחשבה ראשונה: למה חשוב להבין את הבעיה בכל פרויקט שאנחנו ניגשים אליו? מסתבר שזה לא כל כך פשוט. כמעצבים, המטרה שלנו היא לתת ערך למשתמשים או לייצר חוויה מסוימת. וכאן מגיע האתגר: הנטייה הטבעית שלנו היא לקפוץ מיד ל׳איך׳ במקום להתעכב על ה-׳למה׳ – וכשאנחנו עושים את זה, אנחנו יכולים לפספס לגמרי את המטרה האמיתית וליצור משהו שהוא אולי מאוד יפה, אבל בכלל לא שימושי. ״גם לי, כמעצבת, מיד עולה הפתרון שאני חושבת שהוא הכי נכון. אבל אז אני עוצרת וחושבת איך אני צריכה לפתור את הבעיה, איך לגשת למשימה ולנטרל את התהליך הטבעי שאני רגילה אליו. אני לוקחת רגע להיות במקום שהוא יותר חוקר, שואל שאלות ולומד. ברוב המקרים, הפתרונות שיגיעו אחר כך יהיו הרבה יותר טובים ומדוייקים״. (מאי קישון) אז לאילו מקורות כדאי לנו לפנות בשביל פידבק שימושי למה שיצרנו? מה תפקיד המעצבים בתוך תהליכי בדיקת המוצר? ואיזה ויתורים נדרשים מאיתנו, כמעצבים, אנשי פרודקט ומפתחים, בשביל להגיע לפתרון הכי מדויק עבור כל בעיה? בפרק הזה מצטרפת אלינו מאי קישון, מעצבת מוצר במאנדיי.קום, ומשתפת באתגרים שהיא חווה כמעצבת בתוך צוות שעיקר מטרתו היא להבין טוב יותר את המשתמשים במוצר. מתוך דוגמא על תהליך ההרשמה ללקוחות חדשים במאנדיי.קום, מאי מספרת מה קורה כששוכחים לעצור ולהתמקד בבעיה, או יותר נכון – מה קורה כשאנחנו בטוחים שאנחנו יודעים מה הפתרון, למרות שאנחנו ממש לא בכיוון.

זה הפרק הראשון במיני סדרה הראשונה שאנחנו משיקים, שתעסוק בעיצוב וביכולת שלנו להנגיש באמצעותו דברים בצורה פשוטה. יצירה של חוויה פשוטה למשתמש היא עקרון מנחה בכל דבר שאנחנו עושים. את ההבנה הזו זיקקנו לשישה כלים שמלווים אותנו בכל תהליך שאנחנו ניגשים אליו. הפרק הזה אמנם מדבר על עיצוב, אבל פונה לכל מי שעוסק בבנייה ובפיתוח של מוצרים ותוכן, ומתעניין בהעברת מסרים בצורה ברורה וקלה. בפרק המבוא לסדרה מתארחים רותם וויסמן, Head of Design, ויבגני קזינץ, Product Design Lead במאנדיי.קום. הם סוקרים את ששת הכלים הללו: לספר סיפור להבין את הבעיה לזקק את המהות להכיר את המדיום לדבר עם בני אדם לחלום בלי גבולות בפרקים הבאים בסדרה יארחו רותם ויבגני מעצבים נוספים ממחלקת העיצוב במאנדיי.קום, ויחד איתם יעמיקו בכל אחד מהכלים האלה.

הסיבה המרכזית שסטארטאפים נכשלים היא לא קשיים בהשגת מימון, טכנולוגיה גרועה או הרכב לוקה של צוות מייסדים. מחקרים מראים שרוב הסטארטאפים נכשלים כי למוצר שלהם אין ״פרודקט-מרקט פיט״ – מוצר שאינו פוגש את השוק, או במילים אחרות – מוצר שאינו עונה על צורך באופן מספק.אז איך בכל זאת מנצחים את הסטטיסטיקה ובונים מוצר שעובד?התשובה של הרבה חברות היא להיות ״דאטה דריבן״. כלומר, לנתח את נתוני השימוש במוצר ודפוסי ההתנהגות של המשתמשים כדי לדעת אם המוצר בכיוון הנכון או לא. אבל האם ״דאטה דריבן״ אומר בהכרח טבלאות אקסל, גרפים ומספרים מעשרות אלפי משתמשים?שירלי באומר, מנהלת מוצר במאנדיי.קום, טוענת שלא, וכי השילוב של דאטה איכותני עם דאטה כמותי הוא זה שמספק תמונה רחבה של צרכי המשתמשים. באופן ספציפי, שירלי מדגישה את החשיבות של ראיונות עם משתמשים בכדי להבין את הצורך של משתמשים בצורה טובה ועמוקה: ״…שאלות איכותניות יודעות לענות על שאלות מאתגרות כמו – מה הבעיה שאנחנו מנסים לפתור? למה אנשים מתנהגים ככה? מה בעצם קורה כאן?״בפרק שירלי תעבור איתנו על כל שלבי הביצוע של ראיון איכותי – מבניית השאלות בצורה מיטיבה ותיאום ציפיות מול המרואיין, דרך דגשים לניהול הראיון עצמו ועד לניתוח המידע שנאסף ודרכים לתקשר את התובנות ממנו חזרה לחברה.

הצצה לפגישה השבועית של צוות סטודיו Best Designers Ever – עם תהליכי עבודה, דילמות ותובנות. בלי פילטרים. בפגישה השבועית, יאנה לקחה אותנו אל תוך תהליך העבודה על פיצ'ר חדש במערכת מורכבת - מהגדרת האתגר ועד לשלב ההכנה לפיתוח. מה בפרק? •⁠ ⁠פירוק האתגר: איך הופכים בעיה גדולה לשאלות ממוקדות שצריך לפתור •⁠ ⁠ניפוי אופציות: הצצה לכיוונים שירדו מהפרק ועל השיקולים מאחורי זה •⁠ ⁠הפתרון הנבחר: איך שימוש ב-AI עזר להמחיש את הקונספט בצורה מדויקת •⁠ ⁠החלטות עיצוביות נוספות כחלק מאותו פיצ'ר במערכת אם אתם עובדים על מוצרים מורכבים, זה פרק שמראה איך לנהל תהליך חשיבה, לקבל החלטות ולהציג אותן לצוות בצורה מעשית.

**פאנל בנושא הכי חם: איך לעבוד עם AI? 🤖** כל הזמן יוצאים עוד ועוד כלים, אבל איך באמת מכניסים אותם לתהליך העבודה שלנו? האם הם באמת תורמים לנו ומקצרים את העבודה? איך משכנעים את האירגון להשתמש בהם? ומאיפה בכלל מתחילים? בפאנל ישתתפו 2 מומחיות שיענו על כל השאלות שלכם וישתפו מהניסיון שלהן, אחת כמעצבת יחידה בסטרטאפ, והשנייה על עבודה בשיתוף פעולה עם צוות שלם. יהיה מעניין! --- בואו נכיר קצת את הדוברות... 👋 💜 **חן ויצמן** מעצבת חוויות משתמש וחוקרת משתמשים, מתמקדת בעיקר במערכות מורכבות, ומובילה את הפרודקט דיזיין בסטארטאפ של team8 שעדיין ב-stealth. אל תפקידה כמובילת תחום העיצוב הראשונה היא מגיעה עם רקע בסטארטאפים וקורפורייטים בגדלים שונים. בנוסף, חן היא קו-פאונדר של UXR Lounge, קהילה המתמקדת במחקר משתמשים בישראל, בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה וסוציולוגיה מאוניברסיטת תל אביב, ותואר שני בתקשורת מאוניברסיטת רייכמן. **יוליה בודיאנסקי** מעצבת יואיקס יואיי בכירה בחברת Zoominfo, עם למעלה משבע שנות ניסיון בעיצוב חוויית משתמש למערכות מורכבות, כולל ניהול צוותי עיצוב. בחיפוש מתמיד אחר דרכים לעבוד חכם יותר - בתוך צוות העיצוב ובשיתופי פעולה עם מחלקות אחרות, לאחרונה, כמובן, גם באמצעות בינה מלאכותית. בעלת תואר שני בפסיכולוגיה ומרצה מעת לעת על חוויותיה מהשטח.

החלטנו לפתוח ולשתף לצפייה את הפגישה השבועית של סטודיו בסט דיזיינרז אוור, בלי פילטרים☺️ נטלי, יאנה, יעל ומאיה נפגשות כל שבוע להסתנכרן ולשתף ידע. זה יכול להיות תהליך עבודה, כלי חדש שניסינו, כתבה שקראנו, וגם הזדמנות להריץ בדיקות שמישות אחת על השניה על משהו שעבדנו עליו. בפגישה הזו , יאנה שיתפה תהליך עבודה על פיצר בשילוב כלי AI לחיפוש השראות ויצירת אילוסטרציות. והציגה טמפלט Design log לניהול שינויים שנעשים בדיזיין סיסטם. את הטמפלט תוכלו למצוא כחלק מטמפלט שלם לסידור של דיזיין סיסטם בקומיוניטי של פיגמה: https://www.figma.com/community/file/... נטלי הציגה דילמה בבנייה של דיזיין סיסטם, למשפחה של אפליקציות שחלקן יהיו דסקטופ, חלקן דסקופ טאצ וטאצ טבלט. מוגש באהבה מסטודיו בסט BestDesignersEver.com

הדס אלמגור האונבורדינג שכמעט חיסל מוצר מעולה ומה עשינו עם זה אחד המוצרים הכי טובים שלנו סיפק ערך אמיתי, אבל רק למי שהצליח לעבור את האונבורדינג שלו: תהליך ארוך, מורכב, וכזה שגרם למשתמשים לוותר עוד לפני שראו את הערך. במצגת אשתף איך מיפיתי את הבעיה והתחלתי לפרק אותה לחלקים קטנים וברורים יותר, איך יזמתי תהליך עבודה חוצה צוותים כדי לחשוב יחד על פתרונות. ואיך דווקא במקומות שלא קשורים לעיצוב הרגשתי הכי משמעותית. גלית וינר עיצוב בלי גבולות: בניית אמון ויצירתיות ברמוט: כמעצבים אנחנו רגילים לרגעים הקטנים שמניעים את התהליך: שיחת מסדרון, סקיצה על הלוח, רעיון ליד הקפה. אבל מה קורה כשהצוות מפוזר בכמה מדינות, ואין את כל אלה? איך מחליפים את המפגשים הלא־מתוכננים, שומרים על דינמיקה יצירתית ומוודאים שהעיצוב ממשיך להתפתח יחד, גם מרחוק? כמעצבת יחידה בארץ, בהרצאה אשתף כלים והרגלים שיכולים לעזור לכל מי שעובד בצוות בינלאומי: איך בונים אמון, איך יוצרים שפה עיצובית משותפת גם בלי לחלוק משרד, ואיך הבדלים תרבותיים יכולים להפוך ממכשול למנוע של יצירתיות. קרן קושמן הסיפור שלנו עם קרסור - AI כשעיצוב פוגש כולם מדברים על איך AI הולך לשנות את עולמות העיצוב, אז החלטנו לנסות בעצמנו עם Cursor. בהתחלה זה נשמע מבטיח: עיצובים בלחיצת כפתור, פחות ישיבות, יותר קסם ובעיקר שיתוף פעולה של כולם על סביבת עבודה אחת. בפועל, המציאות הייתה קצת פחות הוליוודית. בהרצאה אשתף אתכם ביוזקייס חי מהניסיון שלנו בדארו, על המקומות שבהם Cursor באמת עזר, על המקומות שבהם הוא פשוט התעקש לייצר פיקסלים עקומים ועל מה למדנו מכל זה על שילוב AI בעבודה יומיומית דניאל שגיא AI לאלף את ה הבינה המלאכותית משנה את כל מה שאנחנו מכירים - אבל היא גם לא צפויה או עקבית, מה שגורם לה להיות כלי בעייתי לעבודה. לנו כמעצבי מוצר, יש את האתגר המרתק של לקחת את הכוח הגולמי הזה ולהפוך אותו לכלים שאנשים באמת יכולים לסמוך עליהם. ai במפגש הזה נצלול לשלוש דוגמאות של מוצרים שהצליחו ליצור פתרונות מדויקים שנותנים למשתמשים תוצאות צפויות ועקביות.

מי ניצוח במאבק על עולם ראיונות ה-UX? חוקר אנושי עתיר ניסיון, או AI חדשני שמראיין מאות משתמשים במקביל? בארבעה פרקים מותחים שעוסקים בראיונות משתמשים (לוגיסטיקה, תכנון, ביצוע, אנליטיקה והשפעה), אודי רביד מתחרה במנוע AI בביצוע מחקר קונטקסטואלי זהה על חוויית קניות מצרכים מקוונת. התוצאות, שנחשפו לראשונה בכנס, מספקות תובנות עדכניות על עתיד המקצוע, ומזהות את ה-X-Factor שלנו – היתרונות הייחודיים של החוקר האנושי בעידן ה-AI – אותם יתרונות שכולנו צריכים לחדד בעידן ה-AI.

בהרצאה זו, נדב בוחן את תהליכי קבלת ההחלטות מאחורי העיצוב במספר קייס סטאדיז מ-Waze ו-Fiverr, ואת השפעת העיצוב על קהילות המשתמשים שמניעות את לב המוצרים הללו. נדב מתמקד בהחלטות עיצוביות בתחומי תנועה, טיפוגרפיה, איקונוגרפיה ואינטראקציה, ומשתף בהתלבטויות ובתהליך היצירה ובחיבור העדין שבין המותג והמוצר.

בעולם המוצר בו הכל נמדד, אנחנו עדיין מדברים על חוויית משתמש בתחושות, רגשות, ושאר מילים רכות ונעימות. אך מה אם היינו יכולים לקחת Flow, להכניס לתוך מכונת קסם, ולקבל ציון ברור שמתאר את איכות החוויה? עמרי והצוות ב-Payoneer החליטו לבנות מכונה כזאת. בהרצאה עמרי מספר על המסע שעבר הצוות ב-Payoneer במטרה לייצר דרך ברורה למדוד את החוויה במוצר, ההחלטות הטכניות והפילוסופיות שנדרשו לעשות, ואיך מספר פשוט בין 1 ל-10 גרם לכל הארגון להתאהב מחדש בעיצוב.

לא כל יום יוצא לפתח מוצר לנוער, ובטח לא מוצר פיננסי ראשון מסוגו. בהרצאה משתפות נעה ודפנה תובנות מתהליך העבודה המשותף על הפיצ’רים הייחודיים של PayBox Young. נעה מציגה כמה מהאתגרים הבולטים שהיו לה כמנהלת המוצר ותובנות חשובות שעלו בבדיקות השמישות, ודפנה מספרת על מגוון הדרכים שבהן קופי נתן מענה לאתגרים האלה. בין היתר, הן מספרות מה גילו שבני נוער ידעו על ממשקים דיגיטליים ועל התנהלות עם כסף ואיך זה השפיע על היכולת שלהם להשתמש במוצר בהצלחה; איך עזרו למשתמשים (שלא קוראים) להשלים פעולות מורכבות, אפילו בשיתוף פעולה עם צד שלישי (ההורים); ואיך השתדלו לגרום למשתמשים להרגיש שהמוצר הוא בול בשבילם, גם כשיש הבדלים גדולים בסגנונות השפה של קהל היעד.

מי מקבל את ההחלטות במוצר שלכם – אתם כמעצבים, המשתמשים, או האלגוריתמים? בהרצאה צליל מדברת על האתגר שבאיזון בין אוטומציה לשיקול דעת אנושי בעיצוב חוויית משתמש. איך שילבו ב-Fiverr בינה מלאכותית כך שהיא תייעל ותשפר – בלי לקחת מהמשתמשים שליטה? דרך מקרה המבחן שהיא מציגה, צליל חושפת תובנות פרקטיות על יצירת חוויות מאוזנות, מדויקות ומעוררות אמון בעידן שבו אלגוריתמים הופכים לחלק בלתי נפרד מעיצוב מוצר.

התגעגענו, אז חזרנו!ארבע דוברות, שלוש הרצאות, שתיים על בינה מלאכותית וכדור טניס אחדזו אומנם לא ההגדה שלנו ולא נתכנס סביב שולחן אחד גדול אבל המיטאפ הבא שלנו יהיה לא פחות חגיגי ומה שבטוח מלא בחמץ.מה מחכה לנו?איך טניס ועיצוב מוצר מתחברים? איך אפשר לדבר עם משתמשים בלי משתמשים? ואיך יוצרים אייג׳נטים שיכולים להחליף אפילו חברי צוות שרק חלמתם שיהיו לכם?ואיך פלטפורמות נו קוד יכולות לקצר משמעותית זמני פיתוח וקבלת החלטות?מלא שאלות, כל התשובות אצלנו במיטאפ!

4 הרצאות על AI שרלוונטיות לעיצוב ומחקר חווית משתמש. אורי פרידמן, מרינה ברודסקי, דנה שמעוני ורום-יה קארו סיפרו לנו בתמצות ממש 'סיפורים מהשטח' על שילוב כלי AI בעבודה השוטפת בחווית משתמש.

בין אם אתם מתעניינים בבינה מלאכותית, מחקר משתמשים, או כתיבה למערכות מורכבות – המפגש הזה יספק תובנות וכלים פרקטיים שיעזרו לכם בעבודה היומיומית שלנו כמעצבים.‍ במיטאפ נחקור נושאים מגוונים – משימוש של ארטליסט בבינה מלאכותית להאצת תהליכי יצירה, דרך הפיכת בקשות משתמשים להזדמנויות עם מקרי בוחן אמיתיים מעולם הרובוטים האוטונומיים ועד כתיבת יו אקס למערכות מורכבות ושמירה על חוויית משתמש חלקה ופשוטה.‍

הדר שלום האלופה הציגה לנו איך הם עובדים באלמנטור עם כלי שנקרא Dovetail ליצירת דשבורד של מאגר ידע מקוטלג שפורס פידבקים בצורה רוחבית ומנגיש את המידע כדי שבאמת כולם יוכלו לצפות בזה, ולהגיע לנקודות ספציפיות בתוך שעות של הקלטות. צפו בוידאו מתוך המיטאפ האחרון של הדיזיין קלאב בנושא מחקר משתמשים

עיצוב אמפתי חולל מהפכה בתעשיית המוצר בכך שהוא מאפשר למעצבים ולמנהלי מוצר להבין את המשתמשים והצרכים שלהם בצורה מדויקת יותר, מה שמוביל לפיתוח מוצרים טובים יותר. עיצוב זה מתמקד ברגש ובהבנת המשתמשים, תוך שימוש בהם ככלי להשגת מטרות פונקציונליות. בהרצאתה, מאיה תעסוק בדור הבא של עיצוב אמפתי, שבו הרגש הופך למטרה בפני עצמה ולא רק לאמצעי. היא תשתף את עבודתה עם EliQ ו-Intuition Robotics, שם יישמה גישה זו בפיתוח רובוט אמפתי המצליח לשפר את חייהם של אלפי קשישים בארה"ב, תוך בידול מ-Alexa ו-Cortana. מאיה תסביר כיצד הגישה הזו יכולה להוות כלי עוצמתי וחדשני בארגז הכלים של כל מעצב.

יובל קשטכר מדגים בלייב איך הוא משתמש בבינה מלאכותית לסיעור מוחות עם המכונה במחקר משתמשים. זה מתחיל באפיון המשתמשים שלנו, ומשם הבנת הצרכים, ניתוח שפה ואפילו יצירת מסע משתמש. כל זה בתהליך פשוט ומהיר בהתכתבות עם ChatGPT

את מי אנחנו מדמיינים כשאנחנו חושבים על היוזרים שלנו? בדרך כלל לא על משתמשים מעל גיל 60. מיכל גילתה, שיש הרבה סיבות דווקא כן להסתכל על יוזרים אלו ולא רק מבחינת הביזנס. בהרצאתה מיכל תציג 3 מקרים שבהם המפגש עם קהל מבוגר הפתיע ויצר עבור המוצר הזדמנויות חדשות שלא היו שם קודם – לא רק עם הקהל המבוגר אלא עם כלל המשתמשים. היא תשתף כיצד, מהנסיון שלה, מחקר על קבוצה שנוטה לנטוש יותר יכול לעזור לנו ללמוד על המוצר ועל היכן ניתן לייצר אימפקט.

זה קורה לכולנו- חשבנו, חקרנו, מצאנו פתרון מקורי, עיצבנו ואנחנו מרוצים מהתוצאה. ואז, הפיצ׳ר פוגש לראשונה את המשתמשים, ו…הם לא מצליחים להשתמש בו, או לפחות לא כמו שחשבנו. בהרצאה מעין תדבר על המהפך שעשתה ב-OneStep, סטארטאפ העוסק ב-motion analysis, לפיצ'ר הכי חשוב במוצר, שנחל כשלון חרוץ כשפגש משתמשים בפעם הראשונה. מעין תציג את הקשיים והאתגרים שעמדו בפניה בזיהוי הכשלים, ואת הפתרונות שמצאה והביאו לשינוי דרמטי באחוזי ההצלחה של המשתמשים. היא תספר על הקושי לשחרר רגשית ומנטלית מהקיים והמוכר, ועל הדרך שבה הגיעה לפריצת דרך מחשבתית שהביאה לשינוי עמוק במוצר.

ההרצאה תעסוק במסע של נעמה והצוות שלה ב-Taboola News להפיכת משתמשים לא מעורבים, אשר לא בחרו במוצר (בעלי "Low Intent"), למשתמשים בעלי כוונה ומעורבות גבוהה. נעמה תציג דוגמאות קונקרטיות מתהליך הלמידה שהובילה, כולל כאלו שלא הזיזו את המחט. היא תספר גם כיצד המעבר מחוויית משתמש מפסיבית לאקטיבית הוביל להצלחה ושיפור משמעותי של כלל מדדי ה-engagement. נעמה תדגים גם את המורכבות של הסתמכות על בדיקות משתמשים, בהתמודדות עם low-intent users ואת ההשפעה שיש לכך הן ברמת העיצוב והן בתהליך הוולידציה.

צוות מחקר ב-Google בחן את השפעת התראות על רווחת משתמשים. המחקר התמקד בשלושה מוצרים ספציפיים: Google Photos, Google Search, ו-Google Maps. מטרת המחקר היתה חיפוש שיטות מדידה אוניברסליות להשפעת התראות על כלל המשתמשים ופיתוח כלים לשיפור הרווחה הדיגיטלית שלהם, במטרה לייצר חוויית התראות מיטבית. המחקר חשף את השפעתן של התראות על הדרך בה אנו מקבלים מידע, מתקשרים ומבצעים פעולות וגם את המחיר שאנחנו כמשתמשים משלמים – הן באופן מודע והן באופן לא מודע – כתוצאה מהן. בהרצאתה תציג דניאל כמה מהממצאים המרכזיים של המחקר ואת היתרונות והאתגרים שפגשה בעבודה על המחקר בצוות רב-תחומי, בארגון גדול (מאוד). כמו כן היא תציג את הגישה שלה בנושא ההתראות כחלק אינטגרלי מחוויית המשתמש בכל אפליקציה, בהשפעות הפסיכולוגיות והחברתיות של התראות על בריאותנו הנפשית והרגשית ובאחריות שלנו כמעצבי ומעצבות חוויית משתמש.

בפרק הזה התארחה: ליאת פיקסלר מושקוביץ - בתחום העיצוב מעל לעשרים שנה, מתוכן כעשר שנים בעיצוב ממשקים. חוקרת תהליכי עבודה תוך כדי עבודה. חלק מצוות מעצבים החולקים דיזיין סיסטם, חיבה מוגזמת למזון, חלל משותף אחד והרבה שיחות ליד שולחן העבודה. מראיין: עידו זייפמן - מלווה צוותי עיצוב, מרצה, מייסד קהילת פיגמה ישראל ומייסד שותף ב-Kido. על מה הם דיברו: מה זה דיזיין אופס? למה צריך דיזיין סיסטם? ניהול דיזיין סיסטם מה התפקיד של הדיזיין סיסטם בתהליך העיצובי? האם מודדים את הדיזיין סיסטם? מדדים בעלי ערך במדידת דיזיין סיסטם מה זה התבגרות עיצוב וצוותי עיצוב בחברה? מה זה תהליך קונטריביושן בחברה? מבנה התפקידים בצוות תהליכי דיזיין אופס ומה משפיע עליהם? תהליכים משמעותיים בחברה תהליכי האנד-אוף ותחזוקה של ה-״Source of truth״ עיצוב מונחה דאטה איך תפקיד הדיזיין אופס יראה בעתיד?