פרק 58 בין פגישות עבודה, לקוחות לחוצים, דדליינים צפופים, ואינספור שעות של דחיפת פיקסלים, עבודת עיצוב יכולה התחיל להרגיש כמו... עבודה. אך לפעמים הדרך לגלות מחדש את הניצוץ והאהבה לעיצוב היא עם פרויקט צד. כן, טכנית זוהי עוד עבודה, אך בחירה מושכלת של פרויקט צד יכולה להכניס לחיים עוד הנאה, השראה, למידה, וכסף.

בפרק זה נדבר על הקשר שבין חווית משתמש למטרות עסקיות, נציג תובנות מעבודתנו על מוצרים בוויקס, נדבר על כיצד חווית משתמש טובה מהווה מנוע משמעותי לצמיחה עסקית, תוך התמקדות בערך למשתמש והסרת חסמים. (משתתפים: ענת שטיינר ואיתי נוף)

בפרק בועט במיוחד אני מארח את דניאל בוארון לשיחה סופר-פרקטית על הגבולות שנמחקים בין דיזיין לפרודקט והפיתוח. דיברנו על איך לעבוד “עמוק ולא רחב” עם כלים כמו Figma Make, Cursor ו-FigJam , למה MCP הוא ה-API של עידן ה-AI, ואיך בונים Pipeline של אוטומציות שמחבר ג’ירה, סלאק, פיגמה וגיטהאב – עד Pull Requests שמעצבים פותחים בעצמם. דניאל משתף טקטיקות לוייב קודינג מבוססות דיזיין סיסטם, שימוש בטמפלטים לטסטים מהירים, ו-Human-in-the-Loop שמבטיח דיוק בלי לאבד מהירות. נשמע גם קייסים מהשטח שמראים איך צוותים לא-עיצוביים מייצרים פרוטוטייפים שעוברים ולידציה אמיתית. אם מעניין אתכם לשדרג את תהליך העבודה, לדבר “קוד” בלי לוותר על חוש העיצוב, ולהפוך למעצבים שמובילים החלטות—זה הפרק בשבילכם.

עולם הבלוקצ׳יין נמצא במהפכה. מהפכה טובה כמובן - כזו שגודלת, משתנה כל הזמן, וממציאה את עצמה. זה נהדר לעצב בתחום שכזה - כי זה נותן מקום ואף מחייב לחשוב כל הזמן על יצירת פתרונות חדשים, הסתכלות קדימה, אבל גם למטה לקרקע. בפרק החדש ״לעצב מהפכה - חווית משתמש בעולם הבלוקצ׳יין״, עדי לוין אירחה את לירן בשארי, שהוא ראש מחלקת עיצוב מוצר בחברת פיירבלוקס. לירן סיפר על האתגרים וההזדמנויות בעיצוב לתחום שנמצא בתנועה מתמדת, על המתח בין ריצה מהירה לבנייה לטווח ארוך, ועל מה המשמעות שם להיות מעצב.ת במהפכה טכנולוגית. אתגר מעניין שלירן סיפר עליו הוא שיש להם המון סוגים של לקוחות - עם צרכים מאוד שונים, ורמות ידע מאוד שונות. יש להם מספר צוותי עיצוב שעובדים על חלקים שונים במוצר. אחת המשימות החשובות מבחינתו היא להצליח ליצור מוצר עם חוויה הוליסטית, בו זה לא יורגש למשתמשים שמספר צוותים עבדו עליו במהלך הדרך. ומבחינתו זו ההצלחה הכי גדולה של צוות עיצוב. אני לא אספר לכם כאן מה זה בלוקציין, כי אני לא אעשה את זה מספיק טוב, את זה נשאיר ללירן.

ישראל, הידועה כמדינת הסטארטאפ, מהווה בית לאלפי סטארטאפים - רבים מהם כוללים מעצב אחד בלבד. אלה הם חייו של המעצב הבודד: מוקף במהנדסים ואנשי מוצר, מדווח למנכ״ל או סמנכ״ל, נלחם על מקומו, ועובד קשה בכדי להתפתח מקצועית. אך יחד עם כל האתגרים, ישנם יתרונות רבים שעושים את תפקיד המעצב הבודד לעמדה חזקה ורבת פוטנציאל.

בפרק הזה נדבר על המעבר בין לימודי עיצוב מוצר באקדמיה למציאות ולפרקטיקה בעולם ״האמיתי״. איך דווקא בתוך ״מגבלות״ העבודה בתעשייה נדרשת יצירתיות מסוג שלא הכרנו בלימודים, אילו כישורים שנרכשו באקדמיה באמת שימושיים בשטח, נדבר על מה עשוי להפתיע אתכם ביום יום וגם כמה טיפים לבוגרים טריים. (משתתפים: אור פינס ורועי שלאין)

בפרק הזה נדבר על איך מבססים מערכת יחסים טובה ושיתוף פעולה בין UX לפיתוח, בתקופה שבה AI וטכנולוגיות חדשות מטשטשות את הגבולות בין שני התחומים.

פרק 41 אי אפשר ללמוד שפה שלמה בשיעור אחד, אז הנה חלק ב׳ של ג׳רגון מקצועי. ומי שפספס את חלק א׳ מוזמן לחזור לפרק 25 ולהשלים חומר, שיעזור לפענח חלק מהמילים מהפרק הנוכחי. ההשראה השבועית: https://www.smartless.com/episodes/episode/25dc43d0/stephen-graham

כשאנחנו מדמיינים מותגים אנחנו לרוב חושבים על נייק, קוקה קולה, אפל. לפעמים אפשר להרחיב את המחשבה גם על בני אדם - טיילור סוויפט, ליידי גאגא, דונלד טראמפ. לכל אחד מאפיינים משלו, אופי משלו, ודרך שונה שאנחנו מרגישים כלפי אותו ברנד. ואומנם אנחנו לא כוכבי רוק או מותג בינלאומי, אבל גם לנו כאנשי מקצוע יש צורך בבניית מותג, שתעזור לתקשר לעולם מי אנחנו, במה אנחנו טובים, ואיך להרגיש כלפינו.

קוואליטי בליץ – הדרך להשיק מוצרים במהירות בלי להתפשר על איכות. נדבר על איך השיטה עובדת, למה היא כל כך אפקטיבית ואיך לתכנן בליץ ולרתום אליו את כל השותפים שלנו. (משתתפים: אור גרטמן ומאור יצחק)

בפרק הזה עדי לוין מארחת את נועה אופיר, Head of Product בפייבוקס בשש השנים האחרונות. הפרק עוסק בעיצוב בסקייל - איך משפרים מוצר שכבר יש לו מיליוני משתמשים? כשנועה הצטרפה לפייבוקס, החברה עוד הייתה קטנה, עם כ 120 אלף משתמשים בלבד. היום - כמעט 5 מיליון. נועה משתפת איך בתחילת הדרך היה צריך להבין לא רק את המשתמשים, אלא גם איך בונים את החברה עצמה. בין היתר, היה צורך לרכך חששות טבעיים של המשתמשים הראשונים - האם באמת אפשר להעביר כסף דרך מספר טלפון? האם זה בטוח?.. וזה היה רק לפני 6 שנים - נדמה כאילו תמיד הזדקקנו למוצר הזה ואיך בכלל התנהלנו לפני? מה שאומר שהמוצר באמת מיצב את עצמו לאורך הזמן והוא ממשיך להתפתח. פייבוקס צמחה במהירות, והעיצוב היה צריך להתאים את עצמו לסקייל הזה - תוך התייחסות למגוון עצום של משתמשים: צעירים, מבוגרים, טכנולוגיים יותר ופחות. בנוסף, הקשבה מתמדת לקהל דרך שירות הלקוחות, רשתות חברתיות, והתנסות אישית של הצוות עזרה לשמור על חוויית משתמש חזקה. במקום שינויים דרמטיים (רבולוציה) - פייבוקס בחרה באסטרטגיית שיפור אבולוציונית: התאמות קטנות, ניטור תמידי של תגובות משתמשים, ושמירה על חוויית שימוש חיובית. דוגמה מקסימה שהוזכרה בפרק: הוספת הסברים במקומות רלוונטיים או שינוי עיצובי קטן כמו הגדלת כפתור כדי למנוע טעויות בשימוש. דבר שחוזר שוב ושוב לאורך הפרק הוא האופן שבו פייבוקס בונה תחושת שייכות ואמון בקרב המשתמשים, קהילתיות שכזו שמחזקת את השימוש במוצר. לסיום, נועה מספרת גם על פיתוח אפליקציית פייבוקס יאנג בשנה וחצי האחרונות - חוויה מטורפת מבחינתה. המשתמשים, דור שגדל בעולם דיגיטלי, השתלטו במהירות על השימוש באפליקציה. האתגר המרכזי היה דווקא איך להנגיש עולמות פיננסיים בצורה מדוברת, יומיומית ורלוונטית להם - תוך שילוב קונבנציות מעולמות מוכרים כמו טיקטוק וקסטומיזציה. בתהליך פיתוח פייבוקס יאנג, נועה ושותפתה דפנה (שכתבה את הקופי באפליקציה) הבינו שהשפה היא מפתח קריטי לחוויית המשתמש. איך בונים קופי מדויק שמדבר בגובה העיניים של המשתמשים? איך מנגישים ארנק דיגיטלי לדור הצעיר? על זה הן ידברו בהרצאה המשותפת שלהן בכנס UXI Live הקרוב 🤗 👆הפרק הזה הוא פרק נוסף שעלה כחלק משיתוף הפעולה של רדיו באטן עם כנס UXI Live - הכנס הגדול של קהילת עיצוב המוצר בישראל, שיתקיים ב 13.05.25. עריכה: Marina Brodsky האזנה נעימה 🎧

עבור אנשים מסוימים פסגת ההר הגדולה ביותר שיש לכבוש בקריירה העיצובית היא להתקבל לחברות הגדולות: מטא, גוגל, מיקרוסופט -אם אתה מצליח להכנס לשם, תוכל להכנס לכל מקום. ובהתאם לאיכות החברות, כך גם רמת הקושי של מסלול הראיונות בכדי להתקבל אליהן. אז בכדי להבין טוב יותר מה הן מחפשות ואיך נראה תהליך גיוס בחברות הגדולות אנחנו מארחים את מג ראיי, אגדת גיוס שכוללת 10 שנות ניסיון בגיוס מעצבים בחברת מטא.

הפעם אני מארחת את צחי דינר – איש קריאייטיב, יזם, מרצה, ראש המחלקה לתקשורת חזותית לשעבר ב-HIT, ומי שהוביל השקות של עשרות מוצרים דיגיטליים פורצי דרך. — הפרק של היום הוא מאסט להאזנה לכל מי שחי עיצוב, דיגיטל וטכנולוגיה. בפרק אנחנו צוללים יחד לשאלות הכי בוערות של עולם העיצוב ב-2025: מה זה עיצוב בעולם מג'ונרט ואיך משתנה התפקיד של המעצב/ת? למה "מעצב פיגמה" זה לא מספיק, ואיך שומרים על יצירתיות בעידן של AI? מה ההבדלים בין לימודי עיצוב באקדמיה לקורסים קצרים? אילו כלים, מיומנויות וגישות חייבים לאמץ כדי להישאר רלוונטיים? ומה מחפשים ממעצבים בשוק העבודה של היום? — בפרק תלמדו: איך השתנה עולם העיצוב בשנים האחרונות למה החשיבה היצירתית הופכת לחשובה יותר מתמיד כלים וטיפים מעשיים למעצבים שרוצים להצליח ולהישאר רלוונטיים תובנות על שילוב טכנולוגיה, חוויית משתמש וחדשנות — כל התכנים בפודקאסט מיועדים להשראה ולמידה בלבד, ואינם תחליף לייעוץ מקצועי.

השנים האחרונות הביאו שינויים רדיקליים בתפקיד המעצב - מהגדרת התפקיד ההולכת ומתרחבת, ועד כלי עבודה ומהפכת האינטליגנציה המלאכותית. אז השבוע אירחנו את דקל מועלם, המנהל המקצועי באקדמיית נטקראפט, בכדי לדבר על מה דרוש בכדי להכשיר את המעצבים של העתיד.

איך מלמדים עיצוב חוויית משתמש בעידן שבו הכל משתנה כל כך מהר? בפרק הזה אני מארחת את רוית גונן – מנהלת תחום ux ומוצר אסטרטגי בקידו, מלווה את ארגון הילמ"ה (הייטק למען החברה) בתחומי חוויית משתמש, ועוסקת בהכשרת מעצבים מעל עשור, כרגע במכללת ספיר. לרוית יש נסיון רב שנים בהוראה, והפעם נפגשנו לדבר על האתגרים בתקופה האחרונה שדורשים ממנה להתאים מערכי שיעור למציאות המשתנה, במהירות. רוית מסבירה שהבינה המלאכותית השפיעה מן הסתם גם על האופן שבו מלמדים עיצוב, ומתארת אותה כמהפכה הכי גדולה מאז עידן המובייל – אז, כשפתאום היה צריך לעדכן את הסילבוס כולו... גם עכשיו, אנחנו באירוע דומה, וגם הפעם אנחנו מלמדים את עצמנו תוך כדי תנועה. אבל דווקא בתוך כל השינויים האלה, רוית מדברת על הצורך ללמד קודם כל את התחושה. להרגיש את המקצוע. להרגיש את העיפרון. להבין את התהליך היצירתי שצריך לעבור לנו בראש. היא שואפת שהתלמידים יבינו את הבייסיק, יפתחו את הסנס המקצועי שלהם ויפתחו תהליכים טובים, ורק אז ישתמשו בכלים שמאיצים את התהליך. בפרק דיברנו על ההבדל בין כלים חיצוניים לבין סקילס. ורוית מאמינה שאיי־איי לא מחליף את התהליך היצירתי, אלא רק מחזק אותו – אם משלבים אותו בצורה נכונה. והיא אכן עושה את זה – מלמדת גם כלים מבוססי בינה מלאכותית בקורס, הדיוק הוא שהיא בוחרת מה, כמה ולמה. מתי זה מועיל (ואף הכרחי), ומתי היא דורשת לשים את זה בצד. כי יש דברים שאי־אפשר לקצר או לעקוף – לא משנה כמה הכלי מתקדם. למשל, ארכיטקטורת מידע: רוית רואה שוב ושוב כמה קשה למעצבים לחשוב במבנים, בפלואוז, בקשרים בין חלקים – ולא רק במסכים נפרדים. זו תשתית שמעצבת את כל החוויה, ולא תמיד מקבלת מספיק מקום כשמלמדים עיצוב. רוית מלמדת לנגן על המסכים, ולא לבודד אותם. וזה אחד הדברים הכי חשובים שהיא מתעקשת ללמד. השיחה הזו מיועדת לא רק למי שלומד – אלא גם למי שמלמד, מלווה, ומעצב את הדור הבא. 👆הפרק הזה יצא כחלק משיתוף הפעולה שלנו עם כנס UXI Live שיתקיים ב־13.05.25 – הכנס הגדול של קהילת עיצוב המוצר בישראל. במהלך הפרקים הקרובים נארח א.נשים שהולכים להרצות בכנס, ובכך ניתן לכםן הצצה למה הולך להיות שם. ההרצאה של רוית (יחד עם מיכל קאופמן) נקראת: "כל האמצעים כשרים: גמישות ואדפטיביות בתהליכי עיצוב?" – ואני כבר ממש מחכה לשמוע אותה. נשמח לפגוש אתכםן שם! עריכה: מרינה ברודסקי האזנה נעימה 🎧

הפרק הזה הוא המשך ישיר לשיחה הקודמת על יצירת פרוטוטייפים מהירים באמצעות כלי בינה מלאכותית. הפעם צללנו לעולם שבו העיצוב הוא נקודת הפתיחה – דיברנו על גישה של UI First לפיתוח מוצרים.אירחתי את אבישי כהן, מנכ"ל Anima, לשיחה על הכלי שפיתחו שמאפשר פיבלוש ישיר מקובצי Figma לקוד חי. דיברנו על שני יוז-קייסים עיקריים:יצירת פורטפוליו בפיגמה וייצוא מיידי לאתר מתפקדעיצוב מסך, פיבלוש לפרוטוטייפ חי, ואז איטרציות באמצעות פרומפטיםשילבנו גם הדגמות וידאו חיות, ודיברנו על היתרונות בגישה שבה העיצוב מוביל – שליטה, חופש ויכולת לבחון רעיונות מהר מול משתמשים ומפתחים.‍לינק להדגמה בוידאו:https://youtu.be/N9nNaZ4_2pU?si=lBAUqjnLxXtfIpSSלינק להתנסות באנימה:https://www.animaapp.com/

בפרק הזה של רדיו באטן אני מארחת את גיורא פלדמן, VP Product Design של Hello Heart, לשיחה על הנקודה שבה עיצוב פוגש תרבות ארגונית - ועל יצירת תרבות עיצובית בריאה שמזיזה דברים בארגון.דיברנו על הדילמה שמעסיקה לא מעט מעצבים.ות ומנהלי.ות צוותים: איך שומרים על איכות, ומקצוענות - תוך כדי שממשיכים לנוע קדימה? איך עיצוב יכול להוביל תנועה ולא להיות צוואר בקבוק?גיורא שיתף באיך הוא מסתכל על עיצוב כחלק אינטגרלי מתרבות החברה. לא רק כ-output, אלא ככוח שמנהל שיח, מזיז תהליכים קדימה, ומחבר בין ביזנס, מוצר וצוותים שונים.הוא גם דיבר בכנות על המקומות שבהם אפשר להתקע, על דינמיקות ניהוליות מול צוותים אחרים, על הפערים בין חזון לעשייה - ועל מה עוזר להחזיר את העיצוב לקרקע, בלי לוותר על הערך.זה פרק על עיצוב ככוח ארגוני. זה מתחיל בתרבות הצוותית - איך מדברים, מתווכחים, משתפים, ואיך יוצרים מזה כח מניע שמשפיע באופן רוחבי על כל הארגון.עריכה: מרינה ברודסקיהאזנה נעימה! 🎧

כמו כל קבוצה סגורה גם להייטק ועיצוב יש שפה משלהם. מילים מקצועיות, הגדרות, ושלל תיאורים שמרגישים טבעיים לחלוטין לחברי הקבוצה, אך יהיו זרים למי שמביט מבחוץ. לשפה יש כוח, ובכדי להכנס ולהיות חלק ממועדון עיצוב המוצר חשוב שנכיר את השפה המקומית, המילים, והביטויים. השראת השבוע: https://www.anoda.co.il/

בפרק זה נצלול עם ארז לעולם הפרוטוטייפינג המודרני ונבחן את הכלים החדשניים העומדים לרשות מעצבי המוצר. נחקור את המתח המעניין בין פלטפורמות קנבס מסורתיות כמו פיגמה, המציעות שליטה מדויקת אבל מנותקות מהמציאות, לבין כלי בינה מלאכותית חדשניים המאפשרים יצירת מוצרים פעילים ובדיקתם בתנאי אמת. נגלה כיצד שילוב נכון בין שני העולמות יכול להאיץ את תהליך הוולידציה ולשפר משמעותית את תהליך פיתוח המוצר.

אנחנו נוהגים לחשוב על תהליכי גיוס כהליך לינארי, שבו נעים קדימה שלב אחרי שלב, עד שלבסוף מגיעים לקו הסיום. אך בעולם האמיתי לרוב ננהל מספר תהליכים לינארים במקביל, שמוביל ללחץ, טעויות, ובלבול. אם נרצה את הסיכוי הטוב ביותר לעבור את כל שלבי הראיונות, נצטרף למצוא טכניקות לניהול המידע, הזמן, והאנרגיה בצורה יעילה.

גל סיימה את הכנס עם תזכורת חשובה על המקום של היצירתיות בתוך כל המהפכה הזאת. אחרי שנה וחצי שבה כמעט כל העבודה שלה מתבצעת דרך Cursor, Agents וכלי AI שונים, היא מצאה את עצמה מייצרת יותר מתמיד - אבל נהנית פחות. ההרצאה המקורית שלה הייתה אמורה להיות על תהליכי עבודה וכלים, אבל תוך כדי ההכנות היא הבינה שהשאלה המעניינת באמת היא לא איך עובדים מהר יותר, אלא איך שומרים על המקום האנושי בתוך כל זה. אחד הרעיונות המרכזיים שעלו היה שהקראפט לא נעלם - הוא משתנה. במקום להשקיע שעות בביצוע, אנחנו משקיעים יותר זמן בחשיבה, בחיבורים לא צפויים וביכולת לזהות רעיונות שאף מודל לא היה מגיע אליהם לבד. החדשנות לא נוצרת מתוך התשובה הראשונה שקיבלנו מ-Claude או Cursor, אלא מתוך אותם רגעים שבהם אנחנו עוצרים, נותנים למחשבות להתבשל ומחברים בין דברים שלא אמורים להתחבר. אם יש משהו שצריך לקחת מהעולם החדש הזה, זה לא לפחד שהקראפט נעלם - אלא להבין שהוא פשוט עובר למקום אחר.

שחר הציג גישה שמתחילה דווקא מהדאטה. במקום להתמקד בשאלות שהמשתמש כבר יודע לשאול, הוא מחפש את האזורים שבהם מסתתרים הסיגנלים שהמשתמש בכלל לא יודע לחפש. דרך דוגמאות מעולמות הסייבר, מערכות יחסים ואפילו ניהול תקציב אישי, הוא הראה איך אפשר לזהות דפוסים, חריגות והתנהגויות שמסתתרות בתוך כמויות גדולות של מידע ולהפוך אותן לתובנות שהמשתמש לא היה מגיע אליהן בעצמו. התפקיד של המוצר, ושל המעצב שמאחוריו, מתחיל להשתנות בהתאם. במקום רק לענות על שאלות, הוא צריך לעזור למשתמש לגלות דברים שהוא לא ידע לשאול מלכתחילה. לא עוד דשבורד שמציג נתונים, אלא מערכת שיודעת לחבר בין נקודות, לזהות סיגנלים ולהציף את התובנה הנכונה ברגע הנכון. מבחינתו, זה המקום שבו נוצר הערך האמיתי של AI - לא ביכולת לנתח דאטה מהר יותר, אלא ביכולת לחשוף את ה-unknown unknowns שמסתתרים מאחוריו.

טל דיבר על אחד הפערים הכי גדולים שקיימים היום בארגונים. בזמן שכלי AI הופכים אותנו למהירים יותר בכתיבה, פיתוח ועיצוב, הדרך שבה אנחנו מציגים רעיונות כמעט לא השתנתה. עדיין שולחים מסמכים ארוכים, מצגות אינסופיות ופגישות של שעה רק כדי להסביר רעיון שאפשר להבין תוך דקות ספורות. באמצעות כלים כמו Google Vids ובהמשך גם Claude ו-Remotion, הוא הדגים איך אפשר להפוך PRD, חזון מוצרי או פיצ'ר חדש לסרטון קצר שמעביר את אותו המסר בצורה הרבה יותר ברורה ואפקטיבית. היכולת לספר סיפור הופכת לחלק בלתי נפרד מהעבודה של מנהלי מוצר, מעצבים ומובילי צוותים. לא רק להגדיר מה בונים, אלא לגרום לאנשים להבין למה בונים את זה ולהרגיש חלק מהכיוון. בעולם שבו כולנו מוצפים במידע, תשומת לב הופכת למשאב נדיר. מי שיודע לארוז רעיון מורכב לכמה דקות ממוקדות, יצליח לייצר הרבה יותר Alignment, לקבל החלטות מהר יותר ולהניע אנשים לפעולה.

אחרי שנים של בניית Design Systems עבור חברות גדולות, עידו וקרן רואים מקרוב את הפער שנוצר בין מה שעובד מצוין בסטארטאפ קטן לבין מה שקורה כשצריך לנהל מוצר מורכב לאורך שנים. Vibe Coding מאפשר להגיע לתוצאות מרשימות במהירות, אבל בסביבות מורכבות עם עשרות צוותים, קוד לגאסי ומאות החלטות שהצטברו לאורך הדרך, האתגר כבר לא נמצא ביכולת לייצר אלא ביכולת להבין מה נבנה ולמה. אחת התובנות המרכזיות שעלו בשיחה הייתה שהנכס החשוב ביותר בארגון הוא לא הקומפוננטות עצמן אלא ההחלטות שמאחוריהן. למה רכיב מסוים נבנה בצורה מסוימת, אילו פשרות התקבלו בדרך, ואיך ההחלטות האלה באות לידי ביטוי בפיגמה, בקוד ובפרודקשן. ככל שיותר עבודה נוצרת על ידי מודלים, כך גדלה החשיבות של Decision Log מסודר ושל Human in the Loop שיודע לחבר בין הכוונה המקורית לבין התוצאה שנוצרה בפועל.

יעקב לקח את הדיון על AI למקום הרבה יותר אנושי. בזמן שרוב השיחות עוסקות במודלים, Agents וטכנולוגיה, הוא הזכיר שהמשתמשים שלנו עדיין פועלים לפי אותם מנגנונים פסיכולוגיים שפעלו לפני אלפי שנים. אנחנו עדיין מחפשים אמון, עדיין חוששים מאי ודאות ועדיין מקבלים הרבה מההחלטות שלנו מתוך רגש הרבה לפני שההיגיון נכנס לתמונה. הוא חילק את האמון לשני רבדים. אמון קוגניטיבי שנוצר כשאנחנו מבינים מה המערכת יודעת לעשות ומה המגבלות שלה, ואמון רגשי שנוצר כשאנחנו מרגישים שהמערכת פועלת לטובתנו. בעולם שבו יותר ויותר אנשים מקבלים החלטות בעזרת AI, היכולת לבנות את שני סוגי האמון האלה הופכת להיות קריטית. לא מספיק שהמערכת תהיה חכמה. היא צריכה גם להיות צפויה, ברורה ולגרום למשתמש להרגיש שהוא יכול לסמוך עליה.

שירה הציגה דרך להסתכל על AI לא כעוד כלי לכתיבה, מחקר או יצירת תוכן, אלא כמנטור שנמצא איתנו לאורך כל תהליך העבודה. במקום להשתמש בו רק כדי לייצר תוצרים, אפשר להשתמש בו כדי להתכונן לשיחות קשות, לבצע סימולציות, לקבל ביקורת, לבחון רעיונות מכמה זוויות שונות ולחשוב כמו האנשים שנמצאים סביבנו. לפעמים האתגר הוא לא למצוא תשובה, אלא לדעת אילו שאלות לשאול לפני שנכנסים לחדר. החלק המעניין באמת מתחיל כשמסתכלים על זה ברמה הארגונית. אם אפשר לתעד ידע, ניסיון ומתודולוגיות עבודה של אנשים מנוסים בתוך Workspace משותף, אפשר להנגיש אותם לכל עובד בארגון בדיוק ברגע שהוא צריך אותם. מנהל חדש יכול לקבל הכוונה לפני שיחת One-on-One, מנהל מוצר יכול לקבל ביקורת על PRD לפני Review אמיתי, ועובד חדש יכול ללמוד מהניסיון שהצטבר בארגון בלי לחכות שמישהו יהיה פנוי לעזור לו. במקום לשמור את הידע אצל אנשים ספציפיים, אפשר להפוך אותו למשאב נגיש שעובד עבור כולם.

ענבל הציגה גישה שנקראת Generative UI, שבה הממשק כבר לא מוגדר מראש על ידי מסכים, תפריטים וארכיטקטורת מידע קבועה. במקום לשלוח את המשתמש לחפש פעולה או מידע בתוך המערכת, המערכת מרכיבה עבורו את הממשק בזמן אמת מתוך הקומפוננטות הקיימות בדיזיין סיסטם. המשתמש מבקש מה הוא צריך, והאייג'נט מחליט האם להציג גרף, טבלה, כפתור או כל רכיב אחר שיעזור לו לבצע את המשימה. המשמעות היא שאנחנו מתחילים לעבור מעולם שבו מעצבים מנסים לחזות מראש את כל מסלולי הניווט וה-Use Cases האפשריים, לעולם שבו המשתמש יכול להגיע עם צורך שלא חשבנו עליו מראש. במקום לבנות עוד ועוד מסכים, אנחנו בונים ספריית רכיבים, חוקים ו-Guardrails שמאפשרים לאייג'נט להרכיב חוויה דינמית תוך כדי תנועה. הדיזיין סיסטם לא נעלם - הוא הופך למנוע שמאפשר לממשק להשתנות ולהתאים את עצמו לכל משתמש ולכל סיטואציה.

שלי הדגימה את Geniro, כלי שפיתחה מתוך צורך אישי לאגד במקום אחד תהליכי יצירה שלמים - מכתיבת סיפור, דרך יצירת פרומפטים ועד הפקת תמונות, וידאו ותוצרים קריאטיביים. אבל הנושא המרכזי בהרצאה לא היה הכלי עצמו אלא השאלה איך שומרים על זהות בעולם שבו יותר ויותר מוצרים, קמפיינים וממשקים מתחילים להיראות אותו דבר. אחד הדברים שעלו שוב ושוב היה החשיבות של ה-DNA היצירתי. הצבעוניות, השפה, האווירה, מקורות ההשראה והבחירות העיצוביות שמבדילות בין מוצר גנרי לבין מוצר שאפשר לזהות למי הוא שייך. במקום לתת ל-AI להוביל את התהליך, היא הציגה Workflow שמתחיל דווקא מהזהות הוויזואלית והקריאטיבית ורק אחר כך עובר לכלי היצירה. ככל שהכלים הופכים חזקים יותר, כך גדלה החשיבות של היכולת להגדיר חוקים, כיוון וטעם אישי. אחרת כולם מגיעים לאותו רקע לבן, אותו כפתור כחול ואותו Glow כתום.

רון הדגים את Figma Weave, פלטפורמה שמאפשרת לחבר בין מודלים שונים, כלי יצירה ותהליכי עבודה בתוך קנבס אחד. במקום לקפוץ בין עשרות כלים ולרדוף אחרי התוצאה הבאה, הוא הציג גישה שמבוססת על בניית Workflow מסודר שאפשר לחזור עליו, לשחזר אותו ולהרחיב אותו לאורך זמן. המטרה היא לא רק להגיע לתוצאה טובה, אלא להבין איך הגעת אליה ולהפוך את התהליך עצמו לנכס. התפקיד שלנו מתחיל להשתנות. פחות אנשים שמייצרים כל פיקסל בעצמם ויותר אנשים שמכוונים את התהליך. לדעת להגדיר קונטקסט, לבחור את המודלים הנכונים לכל משימה, לנתח את התוצאות שמתקבלות ולהמשיך לאיטרציה הבאה. לא לעצור בפלט הראשון אלא לבנות מערכת שמאפשרת להגיע שוב ושוב לתוצאה הרצויה תוך שמירה על השפה, האיכות והכוונה המקורית.

עומרי הדגים את Spring, פלטפורמה שמאפשרת לעבוד ישירות על המוצר עצמו ולא רק על ייצוג שלו בפיגמה. במקום לעצב מסכים ביקום מקביל ואז להעביר אותם לפיתוח, הוא הראה איך אפשר לעבוד מול ה-Codebase, הדאטה והאילוצים האמיתיים של המערכת. המטרה היא לצמצם את הפער בין הרעיון לבין המוצר שבאמת מגיע למשתמש. השאלה המרכזית שעלתה לאורך השיחה לא הייתה איך לכתוב קוד או איזה כלי לבחור. השאלה הייתה איך מוצאים את הדרך לעבוד על המוצר עצמו. הכלים ימשיכו להשתנות, אבל הכיוון נשאר זהה - פחות עבודה על סימולציה של המוצר ויותר עבודה על המוצר האמיתי. ברגע שמתחברים לשכבה הזאת, קל יותר להבין את ההשלכות של החלטות עיצוב, לעבוד עם נתונים אמיתיים ולקבל החלטות מתוך המציאות ולא מתוך הנחות.

דניאל פתח את הכנס עם אחד הנושאים שחוזרים כמעט בכל שיחה בתקופה האחרונה — טשטוש הגבולות בין עיצוב, מוצר ופיתוח. במקום להסתכל על התפקידים כתחומים נפרדים, הוא הציג Workflow שבו אפשר לקחת בעיה, להבין אותה, לעצב פתרון ולהגיע עד לפרודקשן. לא דרך מעבר אינסופי בין צוותים וכלים, אלא דרך לקיחת בעלות רחבה יותר על התהליך כולו.

המהפכה שאנחנו חווים עכשיו לא יוצרת רק כלים חדשים — היא גם מערערת הרבה מהיתרונות שהתרגלנו להסתמך עליהם. אם כולם עובדים עם אותם מודלים, אותם Agents ואותם כלי יצירה, השאלה כבר לא מי יודע להשתמש בכלי אלא מי יודע לייצר ערך סביבו. דרך המודל של ארבע חפיסות הקלפים — מקצועיות, נטוורקינג, מכירה ותוכן — שגיא דיבר על הנכסים שממשיכים לייצר יתרון גם כשהטכנולוגיה הופכת זמינה לכולם.

במיטאפ #40 גישרנו על הפערים בין עיצוב, מוצר ובינה מלאכותית. שמענו נקודות מבט שונות, התלבטויות אמיתיות, ניסיון מהשטח, והרבה כנות לגבי איך הדברים נראים כשעובדים עם כלים חדשים, קצב גבוה וציפיות משתנות. עומר אבירם: Bridging the Gap: Static Screens to Live Prototypes מכירים את זה שאתם מייצרים פרוטוטייפ בפיגמה, והכל נראה טוב, אבל כשמנסים לשלב נתונים אמיתיים והתנהגות מורכבת - פתאום משהו לא עובד והכל נהיה מסורבל? בהרצאה אציג איך שימוש בכלי בינה מלאכותית כמו קרסור, מאפשרים לנו לבנות פרוטוטייפ דינמי, מבוסס נתונים אמיתיים ולוגיקות מורכבות כדי לדמות את המוצר האמיתי. נדבר על תהליכי עבודה, דוגמאות פרקטיות וטיפים, שילוב כלים חיצוניים וטכניקות המאפשרות איטרציות ובדיקת פתרונות שונים בקלות. נבין מתי כדאי להשתמש בסוגי הכלים השונים ואת המגבלות שלהם. ⭐ עומר הכין לנו קובץ שמרכז הסברים וטיפים לכתיבת פרומטים בקורזור: https://drive.google.com/file/d/1hIid... אנה סטיליאנו: מי המעצב כאן? כלי בינה מלאכותית הפכו לחלק בלתי נפרד מתהליך העיצוב, ויחד עם היעילות והמהירות, עלו גם שאלות חדשות: מי מקבל את ההחלטות? מי אחראי על הבחירה? ואיפה עובר הגבול בין עזרה להובלה? בהרצאה נדבר על קבלת החלטות בעיצוב בעידן של בינה מלאכותית: הרגעים שבהם הבחירות מרגישות ברורות מאליהן, איך “קול חכם” נוסף משפיע על שיקול הדעת, ולמה דווקא עכשיו חשוב לעצור ולבחון מחדש את תפקיד המעצב בתוך התהליך.

אז Auto Layout ב-Figma יכול להיות מאתגר, ובסרטון הזה אני מסביר שלב אחרי שלב איך יצרתי קומפוננטות Pricing Cards רספונסיביים בעזרת Auto Layout.

איך יצרתי מיקרו-אינטראקציות של Lottie — בלי לפתוח After Effects? בסרטון הזה אני מדגים איך יצרתי אנימציה בעזרת Figma ו-Lottielab בלבד. עד היום, כל פעם שרציתי להוסיף מיקרו־אינטראקציות, הייתי עובר דרך After Effects. וזה אחלה כלי, אני עובד איתו לא מעט… אבל הוורקפלואו מסורבל, וה-learning curve שלו משמעותי. בעזרת Lottielab אפשר ליצור, לערוך ולייצא אנימציות בפורמט Lottie — ישירות מהדפדפן, ובממשק שמאוד דומה ל-Figma. בסרטון הזה, אני מראה את התהליך, שלב-שלב, איך יצרתי את האנימציה ישירות מעיצוב שיצרתי ב-Figma. אם אתם יוצרים מיקרו-אינטראקציות למוצרים שאתם עובדים עליהם או לאתרי אינטרנט — שווה לבדוק.

הדס אלמגור האונבורדינג שכמעט חיסל מוצר מעולה ומה עשינו עם זה אחד המוצרים הכי טובים שלנו סיפק ערך אמיתי, אבל רק למי שהצליח לעבור את האונבורדינג שלו: תהליך ארוך, מורכב, וכזה שגרם למשתמשים לוותר עוד לפני שראו את הערך. במצגת אשתף איך מיפיתי את הבעיה והתחלתי לפרק אותה לחלקים קטנים וברורים יותר, איך יזמתי תהליך עבודה חוצה צוותים כדי לחשוב יחד על פתרונות. ואיך דווקא במקומות שלא קשורים לעיצוב הרגשתי הכי משמעותית. גלית וינר עיצוב בלי גבולות: בניית אמון ויצירתיות ברמוט: כמעצבים אנחנו רגילים לרגעים הקטנים שמניעים את התהליך: שיחת מסדרון, סקיצה על הלוח, רעיון ליד הקפה. אבל מה קורה כשהצוות מפוזר בכמה מדינות, ואין את כל אלה? איך מחליפים את המפגשים הלא־מתוכננים, שומרים על דינמיקה יצירתית ומוודאים שהעיצוב ממשיך להתפתח יחד, גם מרחוק? כמעצבת יחידה בארץ, בהרצאה אשתף כלים והרגלים שיכולים לעזור לכל מי שעובד בצוות בינלאומי: איך בונים אמון, איך יוצרים שפה עיצובית משותפת גם בלי לחלוק משרד, ואיך הבדלים תרבותיים יכולים להפוך ממכשול למנוע של יצירתיות. קרן קושמן הסיפור שלנו עם קרסור - AI כשעיצוב פוגש כולם מדברים על איך AI הולך לשנות את עולמות העיצוב, אז החלטנו לנסות בעצמנו עם Cursor. בהתחלה זה נשמע מבטיח: עיצובים בלחיצת כפתור, פחות ישיבות, יותר קסם ובעיקר שיתוף פעולה של כולם על סביבת עבודה אחת. בפועל, המציאות הייתה קצת פחות הוליוודית. בהרצאה אשתף אתכם ביוזקייס חי מהניסיון שלנו בדארו, על המקומות שבהם Cursor באמת עזר, על המקומות שבהם הוא פשוט התעקש לייצר פיקסלים עקומים ועל מה למדנו מכל זה על שילוב AI בעבודה יומיומית דניאל שגיא AI לאלף את ה הבינה המלאכותית משנה את כל מה שאנחנו מכירים - אבל היא גם לא צפויה או עקבית, מה שגורם לה להיות כלי בעייתי לעבודה. לנו כמעצבי מוצר, יש את האתגר המרתק של לקחת את הכוח הגולמי הזה ולהפוך אותו לכלים שאנשים באמת יכולים לסמוך עליהם. ai במפגש הזה נצלול לשלוש דוגמאות של מוצרים שהצליחו ליצור פתרונות מדויקים שנותנים למשתמשים תוצאות צפויות ועקביות.

מה זה מודל ה- HSL בכלל? במה הוא שונה מ- RGB?HSL במקום RGBולמה ממש כדאי לכם להשתמש בולמה ממש כדאי לכם להשתמש ב HSL במקום RGB?

לפני קצת פחות מחצי שנה, קפצתי ראש לתוך העולם של Lovable. היום אני יכול לספר שהמוצר הזה שינה לגמרי את הפעילות שלי. לא. זה לא כלי ליצירת הדמיות למוצרים עתידיים. זה לא כלי להדגמת פיצ׳רים. מבחינתי Lovable זה כלי עבודה שמייצר לי אתרים, מערכות ניהול, כלי שיווק ומאפשר לי להיות אופרציית שיווק משוגעת של אדם אחד. יש לי גמישות מעכשיו לעכשיו, Time to market מיידי להגיב לסיטואציות, והתוצרים שאני מרים מגיעים לרמות הגימור שאני מחפש כמעצב, בלי להתפשר על כלום. אז אתמול בערב קפצתי לוובינר כדי להראות איך כל הכיף הזה נראה מאחורי הקלעים.

Missed our incredible design meetup? We've got you covered! Watch as our excellent speakers shared game-changing insights on the future of product design. What you'll see in this video: How AI is reshaping product design approaches (Hadar from Hibob) From idea to Figma plugin using AI code generation (Yair from BigID) Transforming design chaos into crystal-clear workflows (Noy from Cellebrite) Breaking down the dev vs design war with heart-to-heart alignment (Inbar from Gong) Enterprise governance that actually makes sense (Leni & Adi from Bank Hapoalim) How scaling design unlocked more profound impact (Cheli from Natural Intelligence) The critical first steps of redesigning living design systems (Natalie from Palo Alto Networks)

כל מה שאתם צריכים בשביל ללמוד, לתרגל ולבנות בעצמכם