אומרים שסבל אוהב חברים, ובניית תיק עבודות הוא סבל מיוחד שדורש מאמץ קבוצתי בכדי להגיע לקו הסיום. אז תמר, יחד עם יאנה שטיינברג ועדן גיל, בנו מעיין ׳קייטנת עיצוב׳ שבה הם בילו ימים ארוכים ביחד בכדי לבנות תיקי עבודות ולעבור את תהליך הגיוס כקבוצה. מפידבק מהיר ועד תמיכה נפשית, חיפוש עבודה קבוצתי יכול להיות ההבדל בין התפרקות נפשית והשגת המטרה.

היינו צריכים לעצור כמה פעמים. לפעמים כי הדמעות עלו ולפעמים כי פשוט היינו חייבים לנשום. זה גם היה הפרק הכי מבולגן שלנו, קפצנו בין נושאים כי לפעמים היה קשה להישאר באותו הנושא כשכולם שותקים או מנסים למצוא מה להגיד. זה גם היה הפרק הכי אמיץ, כי הגיעה אלינו אורחת מיוחדת החליטה לשתף אותנו בחוויה שלה מתוך דאגה אמיתית לאנשים אחרים שהיו במקומה ושעוד יכולים להיות. בפרק הזה ראיינו את שהם אליהו, בוגרת קורס עיצוב גרפי וחווית משתמש שגילתה שמכרו לה חלומות שהתנפצו במציאות. מההבטחה להשמה ועד לחוסר הפידבק או התאמת התכנים לתעשיה, שהם גילתה שמה שהבטיחו לה לא תאם לתמורה שקיבלה ולצערה זה היה רק הרבה אחרי שסיימה את הלימודים וזה כמעט שבר אותה. היא הגיעה אלינו כדי לספר את הסיפור שלה ולעזור למי שמתלבט ולא מצליח להבין לפעמים מה עומד מאחורי ההבטחות הנוצצות לשכר גבוה ולמשרה מובטחת. הבהרה: המטרה של הפרק היא לא לפגוע במוסד כזה או אחר, לא ציינו שמות ושמרנו בכוונה כל פרט מזהה. המטרה היא להציף את הנושאים האלה לתודעה, להזהיר ואולי אפילו לדרוש ממקומות שמוכרים חלומות להסתכל לתלמידים שלהם בעיניים, לקחת אחריות ולהשתפר. פרק מרגש, קשה וחשוב שאנחנו (וגם שהם) מקווים שיעזור למישהו לשאול את השאלות הנכונות ולא לעשות את אותן הטעויות.

כולנו מכירים את הרכיבים של קייס סטאדי: בעיה, פתרון, כמה מסכים, ואימפקט לקינוח. אבל הרבה פעמים סך החלקים לא מייצר משהו גדול יותר, חזק יותר, מובן יותר. הסיבה היא שביותר מידי מקרים אנחנו נותנים חשיבות לחלקי הפרויקט השונים, ולא שואלים את עצמנו שאלה בסיסית: מה הסיפור שאנחנו מנסים לספר? ברגע שנבין את הלב של הפרויקט, שאר החלקים יתחברו לסיפור ברור ומעניין שאנשים ירצו לקרוא.

עומר, נועם ושי, שלושה חברים שלמדו יחד תואר בפסיכולוגיה וחוויית משתמש, והקימו תוך כדי הלימודים את אנודה - מיזם שנולד מצורך אישי שלהם. הם שמו לב שסטודנטים ומעצבים בתחילת הדרך פשוט לא יודעים איפה למצוא מידע אמין ונגיש, ושכל אחד שורד עם רשימות, קישורים וקבצים פרטיים משלו. הם החליטו לאחד הכל למקום אחד מסודר שמרכז ידע, תכנים, כלים ואירועים לעולם עיצוב המוצר, עם דגש על הקהילה בישראל ושפה פשוטה. לאורך הדרך הם נתנו לשימוש בפועל להוביל אותם. דרך בחינה של נתונים הם הבינו שהצורך הכי חזק הוא סביב חיפוש עבודה, ומתוך זה נבנו מאגרי תיקי עבודות לפי שנות ניסיון, ובהמשך גם מאגר קורות חיים ויומן אירועים משותף לקהילות שונות, שמונע התנגשויות ומחזק את החיבור בין אנשים. כל זה קורה בזמן שלכל אחד מהם יש משרה מלאה, והניהול מתבצע כמו מוצר אמיתי - עם פגישת תיאום קבועה, חלוקת תפקידים ברורה, שחרור גרסאות קטנות ושיפור מתמיד לפי תגובות מהשטח. אחד הדברים החזקים בשיחה היה להבין כמה ערך אישי ומקצועי פרויקט כזה יכול לייצר. המיזם עזר להם להתבלט בקבלה לעבודה, לבנות שם ומוניטין, להכיר אנשים משמעותיים בתעשייה וללמוד מיומנויות שלא לומדים בשום קורס. המסר שלהם פשוט וברור: לא צריך לחכות לרעיון מושלם או למוצר גדול. אפשר להתחיל בקטן, לבד או בצוות, לעשות משהו שמביא ערך אמיתי לאחרים - ולתת לדרך עצמה לפתוח דלתות.

בפרק הזה נביא את החוויה האישית של שני מעצבי יו איקס שעשו את המעבר לניהול מוצר. נעסוק בשאלות איך יודעים שזה מתאים לי, איך עושים את המעבר בפועל, ומה באמת משתנה בעבודה היומיומית. נדבר על החלק המפתיע של ניהול פרויקטים, על הצורך לשים את האגו בצד כשחוזרים להיות ג’וניור, ועל הדינמיקה בין יו איקס לפרודקט - גם מהצד של המעצב וגם מהצד של מנהל המוצר. (משתתפים: נוי משגב ודוד פרידנברג)

והפעם, ליאור יאיר וזיו מלצר מראיינים את ניר יוז, וי פי יו איקס בוויקס, בפרק מיוחד מתוך הפודקאסט „חוויה ממש”. ניר יוז, מנהל את סטודיו חווית המשתמש של וויקס שמונה היום יותר מ-200 מעצבים, מה שהופך אותו לסטודיו הגדול ביותר של מעצבי חווית משתמש בישראל. בשיחה כנה הוא הוא משתף בתהליכי הקבלה לתפקיד בחברה, על איזה מעצבים הוא מחפש בתהליך, על תוכנית ההכשרה של וויקס למעצבים מתחילים, ועל איך אפשר לקדם את התעשייה בישראל למקומות טובים יותר. כל זה, וגם כמה טיפים שימושיים למעצבים מתחילים ומנוסים שרוצים לעבוד בחברות מוצר גדולות כמו וויקס.

ניר יוז מנהל את סטודיו חווית המשתמש של WIX שמונה היום יותר מ-200 מעצבים, מה שהופך אותו לסטודיו הגדול ביותר של מעצבי חווית משתמש בישראל. בשיחה כנה ועם המון ערך הוא הוא משתף את דעתו תהליכי הקבלה בחברה (דיברנו גם על מבחני הקבלה ועל החשיבות שלהם מבחינתו), מצב האקדמיה בישראל, על איזה מעצבים הוא מחפש כשהוא מגייס ולמה וגם על טיפים מאוד שימושיים למעצבים מתחילים ומנוסים שרוצים לעבוד בחברות מוצר גדולות כמו WIX. דיברנו גם על תוכנית ההכשרה של WIX למעצבים מתחילים ועל איך אפשר לקדם את התעשייה בישראל למקומות טובים יותר.

2025 הייה שנה מלאה בהפתעות, תהפוכות, וכמובן AI. אז רגע לפני כניסת 2026 לחיינו אנחנו מנסים להתבונן בכדור הבדולח ולחזות מה מחכה לנו בשנה החדשה. מבניית קריירה וראיונות עבודה, ועד טכנולוגיות חדשות ותנועות עסקיות, ננסה לנחש מה מצפה לעולם העיצוב מעבר לפינה.

לאורך פרקים רבים חלקנו עצות וסיפורים שמבוססים על הניסיון הארוך שלנו בתעשייה, אך השבוע אנחנו מתרכזים בסיפור טרי ועדכני: המסע של תמר למצוא עבודה לאורך חצי השנה האחרונה. תמר, שעזבה את העבודה בתחילת חופשת הלידה, מספרת בפרטים את הרגעים הקשים, המשמחים, והמשונים. היא חולקת מספרים, סטטיסטיקות, ואינספור טיפים איך לצלוח תהליך ראיונות בשלהי 2025. הרשמה לאירוע WDYT: https://subscribepage.io/wdyt-designers תמצאו אותנו גם ביוטיוב: https://www.youtube.com/@TheGoodInterviewPodcast

עיצוב טוב, ומעצבים טובים, חייבים פידבק. הדרך היחידה להשתפר ולייצר תוצרים טובים יותר היא על ידי קבלת ביקורת מאנשי מקצוע, מנהלים, ואפילו משתמשים. אז מדוע כל כך קשה לנו לקבל את הביקורת שמוצעת לנו? בכדי שפידבק יהיה יעיל צריך ללמוד גם כיצד להעניק אותו, וגם כיצד קבל אותו.

השוק המודרני יכול להיות מאוד מבלבל: מצד אחד אנחנו נדרשים לבנות מומחיות עמוקה בנושא ספציפי, שאותו נוכל להוביל ולהנהיג בצוות. מצד שני אנחנו מצופים לדעת הכל מהכל, ממחקר ואנליזה ועד פרוטוטייפינג ואיור. בסופו של דבר הזמן שלנו מוגבל, ואנחנו נדרשים להחליט האם אנחנו רוצים לעמיק את הידע באיזור מסוים, או להתרחב וללמוד מעט על כמה שיותר נושאים.

אנחנו מעריכים את האקדמיות לעיצוב, יש שם אנשים נהדרים ומבריקים שמשקיעים את הלב והנשמה כדי לעזור לאחרים להתפתח ולהתאהב בעיצוב (גם אם הם לא תמיד מקבלים תמורה מתאימה להשקעה שלהם). יש סיבה שרוב החברות בישראל מעדיפות לגייס בוגרי תקשורת חזותית וגם אנחנו מסכימים שהדרך הנכונה עוברת באקדמיה (בדרך כלל). אבל זה לא אומר שהאקדמית בישראל מושלמות. יש כמה דברים שמפריעים לנו ואנחנו חושבים שהגיע הזמן לדבר עליהם. אנחנו מקווים שזה יגיע לאוזניים הנכונות ויעזור לתקן את מה שצריך לתקן. בין השאר דיברנו על: האם באמת צריך תואר בעיצוב כדי להתקבל לתעשייה ולמה יש חברות שמעדיפות לגייס בוגרי אקדמיה בלבד לתפקידי ג׳וניור? מה ההבדלים בין ללמוד לתואר ולקחת קורס? למה מפריע לנו שהאקדמיות המובילות משחקות משחק כפול ומציעות גם תארים וגם קורסים ולמה זה פוגע בתלמידים שלנו ובתעשייה? מה הסיפור עם התארים החדשים שמשלבים בצורה לא הגיונית בין כמה מקצועות ? ולמה צריך להיזהר מזה (לדעתנו). מה הבעיה עם הפידבק שסטודנטים מקבלים באקדמיה ולמה פידבק שנעשה בצורה לא נכונה יכול לגרום? איך אפשר לטפל בתופעה הזאת? טיפים לאקדמיה: איך נותנים פידבק נכון ומה לדעתנו נכון להכניס כבר לתוכניות הלימוד בשנה הבאה.

פרק 62 למרות שאמא לרוב צודקת, ישנה עצה אחת שכדאי לקחת בעירבון מוגבל: תמיד תשאר מי שאתה. באיזושהי רמה זה נכון, אך לכולנו יש מספר גרסאות של מי שאנחנו. הרי מי שאנחנו עם חברי ילדות הוא לא אותו אדם שמגיע לעבודה ומציג הצעות עיצוב. וזאת המשמעות של קוד סוויצ׳ינג - היכולת שלנו להתאים את עצמנו וצורת התקשורת שלנו בהתאם לחדר בו אנחנו נמצאים.

בשנים האחרונות צמחה לה תעשייה של מנטורים שמלווים (בתשלום או בהתנדבות) מעצבים שתהליכי קבלה למשרות, שיפור קורות החיים ושיפור תיק העבודות. התפקיד ראוי ויכול מאוד לעזור להשיג מטרות מקצועיות אבל לצד היתרונות יש לא מעט חסרונות שיכולות לפגוע מאוד במעצבים שעושים את הצעדים הראשונים שלהם (אבל לא רק בהם). לפרק הזה הזמנו את מיכל ברזילי-מימרן מנכ״לית Diviners שמתמחה בגיוס מעצבי פרודקט לרוב חברות המוצר המובילות בישראל כדי להבין לעומק את תעשיית המנטורים בישראל ולעזור לכם להבין מתי אתם צריכים מנטור ואיך בוחרים מנטורים מתאימים. דיברנו על המנטורים בישראל, על תהליך הגיוס ועל הקשיים שיש לגוניורים בתעשייה. מיכל לא הסתפקה בנושא המנטורים ונתנה המון עצות על תהליכי הגיוס, מבחני הבית והראיונות ושיתפה אותנו בניסיון המעמיק שלה בתחום. בין השאר דיברנו על: מצב תעשיית המנטורים שצצה בישראל. איך אנחנו מגדירים מנטור/ית ומתי כדאי לקחת אותם? האם מי שסיימת לימודים צריך לקחת מנטור? האם זו לא האחריות של המרצים שלו מהלימודים לדאוג שיהיה לו תיק עבודות מרשים ונכון? מה הופך מנטור/ית לטובים? איך בוחרים נכונה וממה כדאי להיזהר? כמה כסף/או זמן תהליך ליווי של מנטור/ית צריך לקחת? מה גורם למיכל לרדוף אחרי מועמד ומאיזה מועמדים היא תעדיף להתרחק. עצות סופר שימושיות לתהליכי קבלה וראיונות שרק מגייסת מנוסה יכולה לתת.

אחרי שבועות של הכנה סוף סוף זה קרה: הקלטה של פרק חי מול קהל במשרדים של גונג! בנוסף לשיחות על סטטיסטיקות האזנה ושעשועון נושא פרסים, התארחו בפרק ליאור פרנקל, דלית הלדנברג, וליאור יאיר, שתרמו מהניסיון שלהם על נושאים מגוונים מAI ועד תכנון קריירה.

בעולם שבו רובינו מעבירים חלק משבוע העבודה בבית, ומספר דו ספרתי של שעות בפגישות זום, זה לא פלא שגם הרבה ראיונות עבודה עברו לסביבה דיגיטלית. כן, זה נוח יותר, וכבר לא צריך לקחת יום חופש לכל שיחה עם מנהל מגייס, אך ראיון זום גם מביא איתו הרבה חסרונות שדורשים מאיתנו גישה קצת שונה בכדי לצלוח את הראיון הדיגיטלי.

ללא תיק עבודות אי אפשר להתחיל להתראיין בתעשייה. הוא הכרטיס כניסה שלנו לתהליך ויקבע לא רק אם נעבור את שלב הסינון הראשוני אלא גם איך יראה שאר התהליך. בפרק הזה התעמקנו בשאלות קשות וניסינו לעזור למועמדים, גוניורים וסיניורים, להבין לעומק איך מגייסים מסתכלים על תיקי העבודות שלהם ומה באמת יכול לתת לכם יתרון תחרותי על מועמדים אחרים. ריכזנו מה שאתם באמת צריכים כדי לתכנן נכון את תיק העבודות שלכם ועברנו על תיקי עבודות מוצלחים של גוניורים שנמצאים בדיוק בשלב שבו אתם נמצאים. בין השאר דיברנו על: מה בכלל המטרה של תיק העבודות ולמה אתם צריכים להסתכל עליו כמו כל מוצר שאתם מתכננים ומעצבים? איך מגייסים מסתכלים על תיק העבודות שלכם? ומה גורם להם לסגור אותו מיד או לרצות לפנות אליכם?. מה באמת חייב להיות בתיק העבודות? איך להפריד בין עיקר לטפל. היה לנו ויכוח סוער על איך ואיפה צריך לבנות את תיק העבודות איך תיק העבודות יכול להעניק לכם יתרון מול המועמדים האחרים?

פרק 58 בין פגישות עבודה, לקוחות לחוצים, דדליינים צפופים, ואינספור שעות של דחיפת פיקסלים, עבודת עיצוב יכולה התחיל להרגיש כמו... עבודה. אך לפעמים הדרך לגלות מחדש את הניצוץ והאהבה לעיצוב היא עם פרויקט צד. כן, טכנית זוהי עוד עבודה, אך בחירה מושכלת של פרויקט צד יכולה להכניס לחיים עוד הנאה, השראה, למידה, וכסף.

הפרק החדש עם שירן צולל לסטוריטלינג כסקיל שמקפיץ אותנו בכל שלב בקריירה. מהגשת פרויקט גמר, דרך ראיונות ועד היום-יום בצוות. דיברנו על איך לפתוח בקונטקסט חד שמייצר קשב ואמון, להתאים את השפה למי שבחדר (HR, פיתוח, פיננסים), ולהוריד עומס קוגניטיבי ע"י מיקוד ברציונל במקום ב”לקריין את המסך”. שירן משתפת רגעים אמיתיים ממכירות ועד פרודקט, ומראה איך סיפור נכון הופך נתונים להחלטות, התנגדויות להסכמות, ו”עוד מצגת” לשיחה שמקדמת דברים. לקחנו מזה צ’קליסט פרקטי: להתחיל במשפט-שניים שמבהירים מה הבעיה ולמי, לעגן פתרונות במחקר בלי להציף בפרטים, לשזור חזרתיות חכמה (“זוכרים שאמרנו…?”) ולסגור עם שורה תחתונה ואקשן אייטמס. התוצאה: נרטיב ברור בשלבים. קונטקסט - חיבור ורגש - פתרון מגובה - סיכום ו־next steps ששומר את כולם בפוקוס. טיפים פרקטיים (צ’קליסט ליישום) 1. קונטקסט קודם כל - ⁠פתחו במשפט שניים שמבהירים: מה הבעיה, למי, ולמה עכשיו. - במערכות מורכבות: התחילו ב־high-level flow (אפילו פתקים/סכמה) לפני ה-UI. 2. צרו קשב ואמון - ספרו “רגע טריגר” אישי או ממשתמשים שממחיש צורך אמיתי. - קשר עין, שאלות ישירות למקבלי ההחלטות, והפיכת השיחה לדיאלוג. 3. התאמת המסר לקהל - בחרו טרמינולוגיה ודוגמאות לפי התפקידים בחדר. - בריאיון: עם HR דגש על soft-skills; עם VP Product על החלטות, פוקוס והשפעה. 4. מיקוד בעיקר והפחתת עומס קוגניטיבי - לא “לקריין את המסך”; דברו על הרציונל מאחורי ההחלטות. - קבצו נתונים לתובנות (“בחרנו X כי 80%...”), לא רשימת מטלות (“עשינו סקר, ואז…“). 5. בנו נרטיב עם עוגנים - פתיחה: קונטקסט ורגש | אמצע: פתרון מגובה מחקר | סיום: סיכום ברור ו-Next Step. - השתמשו בחזרתיות: “זוכרים שאמרנו…? כאן זה מתממש”. 6. סגירה ברורה - סיימו בסיכום קצר (3-4 משפטים) + מה מצופה מהקהל (החלטה/פידבק/עדכון סטטוס).

רוב מסעות חיפוש עבודה מתחילות במודעה: לפעמים בלינקדין, לפעמים בפייסבוק, לפעמים באתר של החברה. וזו לא מודעה מינימליסטית כמו הצעה לבייביסיטר או מנקה - היום תיאור משרה זה מסמך ארוך, מסובך, ומלא במסרים סודיים, סותרים, ומבלבלים. פיענוח של תיאור משרה היא משימה מאתגרת, אך עם הכלים הנכונים ניתן להפיק ממנו הרבה רמזים שיוכלו לעזור לנו להגיע לראש רשימת המועמדים.

שבנו לדבר עם אורי ער לשיחה על תחילת הדרך - איך משיגים את העבודה הראשונה בתור מעצבי חווית משתמש?לאורי יש ניסיון של כשלושים שנה בעבודה עם סטארטאפים בארץ ובעמק הסיליקון. הוא היה המנהל של סטודיו לוליין במשך תשע שנים והיום מייעץ לסטארטאפים של בית ההשקעות אלף.דיברנו על:* איך להשיג עבודה ראשונה ללא ניסיון?* הסיכונים שעסק לוקח על עצמו בהעסקת מעצבים צעירים, ולמה בכל זאת משתלם לעשות את זה?* לפי מה הוא החליט את מי להעסיק ואיך נראה תהליך הקבלה?* צללנו לעומק על איך תיק העבודות הוא מוצר לכל דבר וצריך להקל על המשתמשים שלו* מה הופך מעצב לאטרקטיבי בעיני המעסיק?* איך להמשיך ללמוד ולהתפתח בתור בעצב יחיד בחברה?זאת שיחה מנקודת מבט של מעצב ותיק שליווה וגידל אין ספור מעצבים בתחילת דרכם והיא סופר רלוונטית למי שרוצה להיכנס לתחום.