עם ימים עמוסים בפגישות, שיחות מוצריות, דאטה, ועיצוב ממשקים, קל לשכוח שמעצבי מוצר הם לא האנשים היחידים בארגון שמייצרים פיקסלים. מעצבי המרקטינג הם קרובי המשפחה שלנו מהצד השני של השכונה, שמשלימים את עבודת המוצר שלנו עם מגוון רחב של תוצרים ויזואליים - מעמודי נחיתה ווידואיים ועד מדבקות למחשב ותפאורה לכנסים. וכמו שכנים אמיתיים, החיים שלנו משיקים ומתחברים בצורות שונות שיכולות לחזק את העולם הויזואלי של החברה שלנו.

והפעם, ליאור יאיר וזיו מלצר מראיינים את ניר יוז, וי פי יו איקס בוויקס, בפרק מיוחד מתוך הפודקאסט „חוויה ממש”. ניר יוז, מנהל את סטודיו חווית המשתמש של וויקס שמונה היום יותר מ-200 מעצבים, מה שהופך אותו לסטודיו הגדול ביותר של מעצבי חווית משתמש בישראל. בשיחה כנה הוא הוא משתף בתהליכי הקבלה לתפקיד בחברה, על איזה מעצבים הוא מחפש בתהליך, על תוכנית ההכשרה של וויקס למעצבים מתחילים, ועל איך אפשר לקדם את התעשייה בישראל למקומות טובים יותר. כל זה, וגם כמה טיפים שימושיים למעצבים מתחילים ומנוסים שרוצים לעבוד בחברות מוצר גדולות כמו וויקס.

הסוד המלוכלך של עולם העיצוב הוא שבסופו של דבר מעצבים לא יכולים לייצר מוצרים לבד. גם העיצוב המושלם, היפה, והשימושי ביותר חייב לעבור בידיים של מפתח פרונט-אנד לפני שיגיע לעיניים של משתמשים. ומערכת היחסים עם אותו מפתח, שמתרגם את הפיקסלים השטוחים לקוד חי, היא שתקבע את היכולת שלנו להשפיע על איכות המוצר הסופי.

בפרק הזה של רדיו באטן, עדי לוין מארחת את אן שרייבר לשיחה על הובלת עיצוב בארגונים טכנולוגיים ומה באמת נדרש כדי לבנות תרבות עיצובית שמייצרת שינוי. אן משתפת על המעבר לפאלו אלטו ועל האתגר של שינוי תרבות עיצוב בתוך ארגון, ומדגישה שעיצוב עם השפעה אמיתית חייב להתחבר לביזנס, ליעדים ולמפת הדרכים - ולא להישאר רק בשכבת האסתטיקה. בפרק הן צוללות לכמה נושאים מרכזיים: איך בונים אמון ושיתוף פעולה שמאפשרים לעיצוב להוביל למה עיצוב צריך להיכנס מוקדם, עוד לפני שה PRD נסגר איך מפשטים חוויות במערכות B2B מורכבות, במיוחד בעולמות AI מה הופך צוות עיצוב לחזק לאורך זמן, מעבר לכישרון אישי עריכה: מרינה ברודסקי האזנה נעימה 🎧 בחסות Triolla

מעצבים לא רק מעצבים את הממשק, אלא גם את האופן שבו AI נכנס למוצר וליום יום של הצוות. בפרק מעצבים בעידן ה AI - פחות פיקסלים, יותר השפעה, יהודית אשר מארחת את דניאל בוארון, מעצב מוצר ב Remitly ומייסד כנס Design AI, לשיחה על איך תפקיד המעצבים הולך ומשתנה בעידן ה AI. הם מדברים על העבודה עם כלים כמו Claude, Cursor ופיגמה AI, על הגבול המטושטש בין עיצוב, פרודקט ופיתוח, ועל השאלה הגדולה: אם AI יודע לייצר וריאציות, קוד ותובנות מתוך דאטה - מה נשאר בידיים של המעצבים? מתוך השיחה עולה תשובה מחזקת וברורה: היצירתיות, החשיבה המערכתית, ההבנה האנושית של ההקשר והיכולת לשאול את השאלות הנכונות. AI הוא מאיץ, לא מחליף. אם אתם מעצבים ומעצבות שמנסים להבין איך התפקיד שלכם משתנה בעידן ה AI, ואיך אפשר להשתמש בו כדי להרחיב את ההשפעה שלכם במקום לצמצם אותה, הפרק הזה לגמרי בשבילכם. 🎧✨ עריכה: מרינה ברודסקי האזנה נעימה 🎧 בחסות Triolla

בפרק הזה אני מארח את ערן זהבי, אנחנו צוללים לעולם של עיצוב אמפטי - כזה שלא מסתפק ב”פונקציונלי” אלא מחפש לייצר חיבור רגשי אמיתי. דרך הסיפור של ׳אליקיו׳, רובוט חבר לגיל השלישי - ערן מספר איך מעצבים חוויה למשתמשים שחווים בדידות, פחד מטכנולוגיה ומגבלות פיזיות, כשאין לנו כמעט מסך לעבוד איתו. במקום עיצוב ממשק קלאסי, הוא מתאר איך בונים שפה שלמה רק מתנועה, סאונד ואור: החל מהנהון קטן שמסמן “אני איתך”, דרך נשימות מודרכות שמסייעות להרגעה, ועד רגעים מרגשים שבהם המשתמשים ממש מפתחים קשר רגשי לרובוט פלסטיק. מתוך הניסיון שלו כמעצב שעבר כמעט כל טייטל אפשרי, ערן מדבר על ורסטיליות, סקרנות אינסופית, ועל איך האישיות והתשוקה של המעצב מחלחלים לתוך המוצר. אנחנו מדברים על ההבנה שהמגבלות של המשתמש, של המדיום, של הטכנולוגיה - דווקא יוצרות מיקוד ויצירתיות.

מעצבים, האמנים שאנחנו, לא אוהבים להעתיק. אנחנו רוצים להיות מיוחדים, ולשים על הנייר פיקסלים שאיש לא ראה מעולם. אך בעולם שבו כל כך הרבה מוצרים מצליחים מתחילים להראות כמו העתק מושלם אחד של השני, אולי כדאי לחשוב מחדש מהי העתקה, היכן עובר הגבול, והאם מוצרים דומים זה דבר כל כך גרוע אחרי הכל.

פרק 58 בין פגישות עבודה, לקוחות לחוצים, דדליינים צפופים, ואינספור שעות של דחיפת פיקסלים, עבודת עיצוב יכולה התחיל להרגיש כמו... עבודה. אך לפעמים הדרך לגלות מחדש את הניצוץ והאהבה לעיצוב היא עם פרויקט צד. כן, טכנית זוהי עוד עבודה, אך בחירה מושכלת של פרויקט צד יכולה להכניס לחיים עוד הנאה, השראה, למידה, וכסף.

בפרק זה נדבר על הקשר שבין חווית משתמש למטרות עסקיות, נציג תובנות מעבודתנו על מוצרים בוויקס, נדבר על כיצד חווית משתמש טובה מהווה מנוע משמעותי לצמיחה עסקית, תוך התמקדות בערך למשתמש והסרת חסמים. (משתתפים: ענת שטיינר ואיתי נוף)

בפרק בועט במיוחד אני מארח את דניאל בוארון לשיחה סופר-פרקטית על הגבולות שנמחקים בין דיזיין לפרודקט והפיתוח. דיברנו על איך לעבוד “עמוק ולא רחב” עם כלים כמו Figma Make, Cursor ו-FigJam , למה MCP הוא ה-API של עידן ה-AI, ואיך בונים Pipeline של אוטומציות שמחבר ג’ירה, סלאק, פיגמה וגיטהאב – עד Pull Requests שמעצבים פותחים בעצמם. דניאל משתף טקטיקות לוייב קודינג מבוססות דיזיין סיסטם, שימוש בטמפלטים לטסטים מהירים, ו-Human-in-the-Loop שמבטיח דיוק בלי לאבד מהירות. נשמע גם קייסים מהשטח שמראים איך צוותים לא-עיצוביים מייצרים פרוטוטייפים שעוברים ולידציה אמיתית. אם מעניין אתכם לשדרג את תהליך העבודה, לדבר “קוד” בלי לוותר על חוש העיצוב, ולהפוך למעצבים שמובילים החלטות—זה הפרק בשבילכם.

עולם הבלוקצ׳יין נמצא במהפכה. מהפכה טובה כמובן - כזו שגודלת, משתנה כל הזמן, וממציאה את עצמה. זה נהדר לעצב בתחום שכזה - כי זה נותן מקום ואף מחייב לחשוב כל הזמן על יצירת פתרונות חדשים, הסתכלות קדימה, אבל גם למטה לקרקע. בפרק החדש ״לעצב מהפכה - חווית משתמש בעולם הבלוקצ׳יין״, עדי לוין אירחה את לירן בשארי, שהוא ראש מחלקת עיצוב מוצר בחברת פיירבלוקס. לירן סיפר על האתגרים וההזדמנויות בעיצוב לתחום שנמצא בתנועה מתמדת, על המתח בין ריצה מהירה לבנייה לטווח ארוך, ועל מה המשמעות שם להיות מעצב.ת במהפכה טכנולוגית. אתגר מעניין שלירן סיפר עליו הוא שיש להם המון סוגים של לקוחות - עם צרכים מאוד שונים, ורמות ידע מאוד שונות. יש להם מספר צוותי עיצוב שעובדים על חלקים שונים במוצר. אחת המשימות החשובות מבחינתו היא להצליח ליצור מוצר עם חוויה הוליסטית, בו זה לא יורגש למשתמשים שמספר צוותים עבדו עליו במהלך הדרך. ומבחינתו זו ההצלחה הכי גדולה של צוות עיצוב. אני לא אספר לכם כאן מה זה בלוקציין, כי אני לא אעשה את זה מספיק טוב, את זה נשאיר ללירן.

ישראל, הידועה כמדינת הסטארטאפ, מהווה בית לאלפי סטארטאפים - רבים מהם כוללים מעצב אחד בלבד. אלה הם חייו של המעצב הבודד: מוקף במהנדסים ואנשי מוצר, מדווח למנכ״ל או סמנכ״ל, נלחם על מקומו, ועובד קשה בכדי להתפתח מקצועית. אך יחד עם כל האתגרים, ישנם יתרונות רבים שעושים את תפקיד המעצב הבודד לעמדה חזקה ורבת פוטנציאל.

בפרק הזה נדבר על המעבר בין לימודי עיצוב מוצר באקדמיה למציאות ולפרקטיקה בעולם ״האמיתי״. איך דווקא בתוך ״מגבלות״ העבודה בתעשייה נדרשת יצירתיות מסוג שלא הכרנו בלימודים, אילו כישורים שנרכשו באקדמיה באמת שימושיים בשטח, נדבר על מה עשוי להפתיע אתכם ביום יום וגם כמה טיפים לבוגרים טריים. (משתתפים: אור פינס ורועי שלאין)

בפרק הזה נדבר על איך מבססים מערכת יחסים טובה ושיתוף פעולה בין UX לפיתוח, בתקופה שבה AI וטכנולוגיות חדשות מטשטשות את הגבולות בין שני התחומים.

פרק 41 אי אפשר ללמוד שפה שלמה בשיעור אחד, אז הנה חלק ב׳ של ג׳רגון מקצועי. ומי שפספס את חלק א׳ מוזמן לחזור לפרק 25 ולהשלים חומר, שיעזור לפענח חלק מהמילים מהפרק הנוכחי. ההשראה השבועית: https://www.smartless.com/episodes/episode/25dc43d0/stephen-graham

כשאנחנו מדמיינים מותגים אנחנו לרוב חושבים על נייק, קוקה קולה, אפל. לפעמים אפשר להרחיב את המחשבה גם על בני אדם - טיילור סוויפט, ליידי גאגא, דונלד טראמפ. לכל אחד מאפיינים משלו, אופי משלו, ודרך שונה שאנחנו מרגישים כלפי אותו ברנד. ואומנם אנחנו לא כוכבי רוק או מותג בינלאומי, אבל גם לנו כאנשי מקצוע יש צורך בבניית מותג, שתעזור לתקשר לעולם מי אנחנו, במה אנחנו טובים, ואיך להרגיש כלפינו.

קוואליטי בליץ – הדרך להשיק מוצרים במהירות בלי להתפשר על איכות. נדבר על איך השיטה עובדת, למה היא כל כך אפקטיבית ואיך לתכנן בליץ ולרתום אליו את כל השותפים שלנו. (משתתפים: אור גרטמן ומאור יצחק)

בפרק הזה עדי לוין מארחת את נועה אופיר, Head of Product בפייבוקס בשש השנים האחרונות. הפרק עוסק בעיצוב בסקייל - איך משפרים מוצר שכבר יש לו מיליוני משתמשים? כשנועה הצטרפה לפייבוקס, החברה עוד הייתה קטנה, עם כ 120 אלף משתמשים בלבד. היום - כמעט 5 מיליון. נועה משתפת איך בתחילת הדרך היה צריך להבין לא רק את המשתמשים, אלא גם איך בונים את החברה עצמה. בין היתר, היה צורך לרכך חששות טבעיים של המשתמשים הראשונים - האם באמת אפשר להעביר כסף דרך מספר טלפון? האם זה בטוח?.. וזה היה רק לפני 6 שנים - נדמה כאילו תמיד הזדקקנו למוצר הזה ואיך בכלל התנהלנו לפני? מה שאומר שהמוצר באמת מיצב את עצמו לאורך הזמן והוא ממשיך להתפתח. פייבוקס צמחה במהירות, והעיצוב היה צריך להתאים את עצמו לסקייל הזה - תוך התייחסות למגוון עצום של משתמשים: צעירים, מבוגרים, טכנולוגיים יותר ופחות. בנוסף, הקשבה מתמדת לקהל דרך שירות הלקוחות, רשתות חברתיות, והתנסות אישית של הצוות עזרה לשמור על חוויית משתמש חזקה. במקום שינויים דרמטיים (רבולוציה) - פייבוקס בחרה באסטרטגיית שיפור אבולוציונית: התאמות קטנות, ניטור תמידי של תגובות משתמשים, ושמירה על חוויית שימוש חיובית. דוגמה מקסימה שהוזכרה בפרק: הוספת הסברים במקומות רלוונטיים או שינוי עיצובי קטן כמו הגדלת כפתור כדי למנוע טעויות בשימוש. דבר שחוזר שוב ושוב לאורך הפרק הוא האופן שבו פייבוקס בונה תחושת שייכות ואמון בקרב המשתמשים, קהילתיות שכזו שמחזקת את השימוש במוצר. לסיום, נועה מספרת גם על פיתוח אפליקציית פייבוקס יאנג בשנה וחצי האחרונות - חוויה מטורפת מבחינתה. המשתמשים, דור שגדל בעולם דיגיטלי, השתלטו במהירות על השימוש באפליקציה. האתגר המרכזי היה דווקא איך להנגיש עולמות פיננסיים בצורה מדוברת, יומיומית ורלוונטית להם - תוך שילוב קונבנציות מעולמות מוכרים כמו טיקטוק וקסטומיזציה. בתהליך פיתוח פייבוקס יאנג, נועה ושותפתה דפנה (שכתבה את הקופי באפליקציה) הבינו שהשפה היא מפתח קריטי לחוויית המשתמש. איך בונים קופי מדויק שמדבר בגובה העיניים של המשתמשים? איך מנגישים ארנק דיגיטלי לדור הצעיר? על זה הן ידברו בהרצאה המשותפת שלהן בכנס UXI Live הקרוב 🤗 👆הפרק הזה הוא פרק נוסף שעלה כחלק משיתוף הפעולה של רדיו באטן עם כנס UXI Live - הכנס הגדול של קהילת עיצוב המוצר בישראל, שיתקיים ב 13.05.25. עריכה: Marina Brodsky האזנה נעימה 🎧

עבור אנשים מסוימים פסגת ההר הגדולה ביותר שיש לכבוש בקריירה העיצובית היא להתקבל לחברות הגדולות: מטא, גוגל, מיקרוסופט -אם אתה מצליח להכנס לשם, תוכל להכנס לכל מקום. ובהתאם לאיכות החברות, כך גם רמת הקושי של מסלול הראיונות בכדי להתקבל אליהן. אז בכדי להבין טוב יותר מה הן מחפשות ואיך נראה תהליך גיוס בחברות הגדולות אנחנו מארחים את מג ראיי, אגדת גיוס שכוללת 10 שנות ניסיון בגיוס מעצבים בחברת מטא.

הפעם אני מארחת את צחי דינר – איש קריאייטיב, יזם, מרצה, ראש המחלקה לתקשורת חזותית לשעבר ב-HIT, ומי שהוביל השקות של עשרות מוצרים דיגיטליים פורצי דרך. — הפרק של היום הוא מאסט להאזנה לכל מי שחי עיצוב, דיגיטל וטכנולוגיה. בפרק אנחנו צוללים יחד לשאלות הכי בוערות של עולם העיצוב ב-2025: מה זה עיצוב בעולם מג'ונרט ואיך משתנה התפקיד של המעצב/ת? למה "מעצב פיגמה" זה לא מספיק, ואיך שומרים על יצירתיות בעידן של AI? מה ההבדלים בין לימודי עיצוב באקדמיה לקורסים קצרים? אילו כלים, מיומנויות וגישות חייבים לאמץ כדי להישאר רלוונטיים? ומה מחפשים ממעצבים בשוק העבודה של היום? — בפרק תלמדו: איך השתנה עולם העיצוב בשנים האחרונות למה החשיבה היצירתית הופכת לחשובה יותר מתמיד כלים וטיפים מעשיים למעצבים שרוצים להצליח ולהישאר רלוונטיים תובנות על שילוב טכנולוגיה, חוויית משתמש וחדשנות — כל התכנים בפודקאסט מיועדים להשראה ולמידה בלבד, ואינם תחליף לייעוץ מקצועי.

כמה טיפים להעתקות מסך, על מה לשים לב, איחודות בסגנון האיקונים. פידבק ל-2 עיצובים. על התוכנית: החלטתי להרים את הכפפה וליצור תוכנית ללימודי עיצוב ממשק משתמש הכולל מדריך ללימוד ותרגול. בנוסף, נפתחה קבוצת למידה בווצאפ למי שרוצה מסגרת מחייבת עם אפשרות לפידבק. ההשתתפות ללא עלות כחלק מיוזמה שלי לעזור בתקופה המאתגרת שאנחנו נמצאים בה. הקישור למדריך: https://lambrian.notion.site/THAT-GUI...

על התוכנית: החלטתי להרים את הכפפה וליצור תוכנית ללימודי עיצוב ממשק משתמש הכולל מדריך ללימוד ותרגול. בנוסף, נפתחה קבוצת למידה בווצאפ למי שרוצה מסגרת מחייבת עם אפשרות לפידבק. ההשתתפות ללא עלות כחלק מיוזמה שלי לעזור בתקופה המאתגרת שאנחנו נמצאים בה.

המיטאפ כלל 3 הרצאות של עמרי דביר, צליל שטנדל חיים ולילך נווה: ‍1. איך לשפר את מערכת היחסים עם המנהל באמצעות חשיבה עיצובית עמרי דביר, Head of Product Design @Fairmatic‍2. היכרות עם שיטת העבודה של Continuous Discovery צליל שטנדל חיים, Product Design Team Lead @Yotpo‍3. עיצוב & Machine Learning על קצה המזלג לילך נווה, Product Designer @Booking

רבים ורבות מאיתנו, מעצבי ומעצבות מוצר, מרגישים שיש פחות ופחות מקום ליצירתיות בעבודה שלנו, ושעיצוב, מה לעשות, הוא לא אמנות. זה אולי נכון, ובכל זאת, אסור לנו לשכוח שאנשים מגיבים לעיצוב בצורה רגשית וזאת נקודת מפתח בעבודה שלנו, לצד הפונקציונליות. בהרצאה של בוב, נצא יחד למסע רב מהמורות, ובו נבחן ביחד את גבולות התעוזה, היצירתיות והמקום שלנו כיוצרים בתהליך.

דרך הצגת case study של פיתוח האתר brain.space ודוגמאות מאתרים רבים נוספים, יספר אסף כיצד הופכות טכנולוגיות תלת-מימד ואנימציה ליותר ויותר זמינות, מלהיבות ופשוטות לשימוש. אסף יסביר בהרצאה כיצד ספריות וכלים מודרניים של תלת-מימד כמו three.js ו-Spline ושל אנימציה כמו GSAP, פותחות את הדלת לדיזיינרז ליצור עיצובים עדכניים. כדי לפתוח לכולנו את התיאבון, הוא יציג דוגמאות של עיצובים מעוררי השראה שנוצרו בעזרת ספריות אלו ואחרות.

מי אמר שלעצב נתונים זה משעמם? אנחנו חיים בעולם שבו המידע מציף אותנו בכמויות אדירות ומכל מקום. היוזרים צמאים שנעשה להם סדר ולכן לעיצוב המידע יש כוח. חוויית משתמש טובה הנוצרת באמצעות חשיבה יצירתית יכולה לגרום לנתונים מורכבים ולמידע רב להיות מעניינים, מובנים ונגישים, כך שהיוזר ירצה לצרוך אותם ולהתעניין בהם. בהרצאה מקס ישתף מניסיונו בהנגשת הדאטה בתקופת המלחמה, החל מבניית תהליכי חשיבה, דרך בחירה נכונה של כלים עיצוביים ועד ליצירת חוויה מתאימה אשר הובילה לאימפקט ב-traffic וב-engagement.

מיתוג הוא כלי עבודה אסטרטגי וחשוב בארגז הכלים של כל דיזיינר.ית. בהרצאתה תדבר עינת על הדרך בה חשיבה מיתוגית ויצירת חיבור רגשי למותג עוזרת לצאת מהקופסה ומסייעת במציאת פתרונות קריאטיביים לאורך כל שלבי הדיזיין. היא תדגים כיצד הבנה עמוקה ורגשית של המותג מובילה למוצר מקצועי, המדייק את יעדי הארגון. לתפיסתה, זה נכון גם אם מדובר במוצר B2B, אפליקציה, אתר, מערכת מורכבת או מוצר שקיים כבר שנים ואנו לוקחים אותו כמובן מאליו. עינת תשתף בהרצאה בהצלחות שחוותה וגם באתגרים, ובעיקר במציאת פתרונות מפתיעים לאורך כל תהליך העבודה.

הרגע בו זוג צעיר הופך להורים הוא רגע מרגש מאין כמוהו. ההורות הטריה מביאה איתה אושר רב ואהבה גדולה לצד פחדים, מתחים ומעט מאוד שעות שינה. הורים רבים בוחרים להכניס לחדר התינוק טכנולוגיות שונות ככלי עזר בהתמודדות עם האתגרים הרבים של ההורות. Nanit יוצרת את אחת מהטכנולוגיות הללו: מצלמת מוניטור AI שמנטרת את נשימות התינוק, נותנת להורים מידע ואנליטיקה אודות התינוק, התפתחותו וסדר יומו ומאפשרת לצפות בו מכל מקום. סיון תדבר על האתגרים בעיצוב מוצר להורים טריים וכיצד המצב הרגשי והסיטואציה של חייהם השפיעו על אופן השימוש במוצר, לעיתים באופנים שלא צפו. היא תשתף מה קרה כשהרגיזו הורים חסרי שינה ולמה מעבר לחשיבה על שמישות חשוב מאוד גם לפעול ברגישות ומתוך מחשבה מעמיקה על רגש וקונטקסט.

איך זה להיות שכיר לעומת עצמאי? פאנל מעצבים שמדברים על היתרונות, החסרונות ומה שבינהם + שאלות פתוחות מהקה.

בהמשך ליצירת וריאבלז לצבעים ומידות עבור הדיזיין סיסטם שלנו, פיגמה שיחררו עדכון שמאפשר יצירת וריאבלז גם לטיפוגרפיה, שקיפות וגרדיאנטים 🙌 בוידאו סער גיל ויאנה בליטמן מדגימים את השינויים ואיך מומלץ להשתמש ביכולות החדשות בדיזיין סיסטם שלנו.

בפרק התארח: נמרוד אשכנזי - מנהל ה-UX בTabnine.com. מעצב UX בכיר לממשקים דיגיטלים, פיזיים ומשולבים. מרצה בשנקר ומנטור. מראיין: עידו זייפמן - מלווה צוותי עיצוב, מרצה, מייסד קהילת פיגמה ישראל ומייסד שותף ב-Kido. על מה הם דיברו: למי נועדה סביבת האג׳׳יל? איך מנהלים צוות עיצוב באג׳ייל עיצוב = אנטי אג׳ייל צרכים אנושיים וצרכי משתמשים איך מגדלים מעצבים טובים? איך אפשר לייצר עיצוב וקריאייטיב טובים בסביבה אג׳ילית? האם עיצוב צריך להיות תחת פרודקט או במקביל לפרודקט בסביבות טכנולוגיות? חדשנות בעיצוב איך יוצרים ״מפץ גדול״ בעיצוב כלים מתקדמים בעיצוב משתמשי העתיד מדדים בעלי ערך בהערכת עיצוב בסקייל מה זה בכלל אומר לעצב בסקייל? תהליכי אנטי סקייל דיזיין אופס, עיצוב תעשייתי, עולם הרכב וחיות אחרות

בפרק התארחו: מירב רון - מעצבת מוצר בכירה ומובילת הדיזיין סיסטם ב-monday.com. מתמחה בתהליכי עיצוב והטמעה של דיזיין סיסטמס במערכות מורכבות, מרצה, מנטורית ואמא. מראיין: עידו זייפמן - מלווה צוותי עיצוב, מרצה, מייסד קהילת פיגמה ישראל ומייסד שותף ב-Kido. על הם דיברו: הקראש של עידו על מאנדיי אופי ומבנה צוות העיצוב במאנדיי למה חשוב שמוצר יהיה ״יפה״? מה החשיבות של עיצוב במוצר ובארגון בכלל? מה התפקיד של דיזיין סיסטם אל מול העיצוב? הכח של סיסטם - איך לתת מקום למעצבים מבלי להתפשר על עיצוב איך עובד הדיזיין סיסטם של מאנדיי בדיקות שמישות של הדיזיין סיסטם ולמה זה חשוב מה לאג׳ייל ולעבודה על דיזיין סיסטם האם דיזיין סיסטם מפריע ליצירתיות? גרסאות של הדיזיין סיסטם בסביבה אג׳ילית (versioning) איך דוקומנטציה באה לידי ביטוי בברנד של מאנדיי? מה הקשר בין הברנד למוצר? תהליכים ושינויים במערכת של מאנדיי מה ההבדל בחשיבה של מעצבי ברנד ומעצבי סיסטם? תהליכי ברנד במאנדיי והקשר של הברנד לסיסטם

בפרק התארחו: עידו זייפמן - מלווה צוותי עיצוב, מרצה, מייסד קהילת פיגמה ישראל ומייסד שותף ב-Kido. קרן שגב - מעל 20 שנה בעולם העיצוב מוצר ומרקטינג, ומייסדת שותפה ב-Kido. עופר בן שושן - מוביל עיצוב עם נסיון של יותר מ-20 שנה, מתמחה בהקמה, ניהול והנחיה של צוותי עיצוב, בניית תהליכים עם הממשקים השונים ותכנון אסטרטגי של עיצוב מוצרים ומערכות מורכבות. נהנה לעבוד עם אנשים וללמוד דבר חדש לפחות פעם ביום. על מה הם דיברו: מה קרה לעולם העיצוב? מה ההבדל בין UX לבין UI? איך הם מתחברים? ומה התפקיד שלהם? איך עובד היום עולם המרקטינג? מה תפקיד המעצבים בסטארטאפים היום? חיבור או הפרדה בין מרקטינג לפרודקט - האם זה נכון? מקצוע העיצוב כמקצוע חדש האם למעצב יש מקום בקבלת החלטות בחברה טכנולוגית? איך מודדים עיצוב במוצר? איך הופכים את העיצוב למשהו אסטרטגי בארגון? איפה היתרונות והחסרונות בהפרדה בין UX לבין UI? האם שינוי תפקיד המעצב אומר שיש רגרסיה בעיצוב? מבנה צוות העיצוב מה זה אומר גיוס מעצבים בעולם החדש? מה צריכים לחפש מגייסים במעצב?

עידו זייפמן (מראיין) - מלווה צוותי עיצוב, מרצה, מייסד קהילת פיגמה ישראל ומייסד שותף ב-Kido. ענבר עמיר - מעל עשור בתחום העיצוב, בעלת ניסיון רב בבניית תשתיות ושפה משותפת עבור צוותי עיצוב ופיתוח. מאוהבת בתחום ה-design systems בקטע מביך ומתמחה בסטוקינג למומחים בתחום. חובבת כלבים, נייר ומיניאטורות. על מה הם דיברו בפרק: רקע על ענבר והמוצר של GONG מה זה דיזיין אופס? על מדידה של עיצוב, איך ניגשים למדידה של מעצבים ומה האימפקט של מדידה של הסיסטם תהליכים של קונטריביושן והנד-אוף מה המקום של מעצבי UI בעבודה על דיזיין סיסטם דוקומנטציה, כלים ותהליכים אדוקיישן של מעצבים על פיגמה דברים שאנשים שונאים בפיגמה ואיך דיזיין אופס עוזר לפתור את זה מבט לעתיד התחום

אתי לייפר שרביט - מעצבת ותיקה בעלת ניסיון עשיר בעולם העיצוב. בנתה אינספור Design Systems והובילה תהליכי DesOps בחברות טכנולוגיות מובילות בישראל. אוהבת לרכוב על אופניים ושוקולד לינט מריר עם מלח ים. יוליה סקיגר - מעצבת עם רקע של פרודקט דיזיין במגוון מערכות מורכבות. ניהלה ובנתה Design Systems של חברות מובילות בישראל. מתמחה בבניית תשתיות חכמות אשר תומכות במערכות white label. אוהבת לגלות את הטוקנים בכל בוקר מחדש ומאתגרת את הקשר עם עיצוב לפיתוח בכל פרויקט. על מה הם דיברו בפרק: מי אנחנו? מה התפקיד שלנו כדיזיין אופס? מה זה דיזיין אופס בכלל? מהי עבודת הדייזין אופס ביום-יום? האם דיזיין אופס זה למעשה עבודת UI? - מה זה תהליך קונטריביושן? למה צריך סיסטם ותהליכי קונטריובשן? מה האימפקט הכלכלי של עבודה עם סיסטם? מה זה אומר תהליכי התבגרות של חברה ואיך זה קורה בפועל? איך מודדים את היעילות של הסיסטם? קשיים ביום-יום בעבודה על פיגמה ועם דיזיין סיסטם איך דיזיין אופס יכול לעזור למעצבים ביום-יום? איך פיגמה והסיסטם משמשים ככלי חשיבה? מה זה ניהול של תהליכי Scaling של חברה? מסר לאומה

הסדנה תתן לך כלים ליצור דיזיין סיסטם מאפס בצורה יעילה ונכונה, ולתקשר את זה בתוך צוות העיצוב ומול הפיתוח. בסדנה נראה כמה זה פשוט לעבוד עם היכולות של פיגמה - נתחיל ביסודות על ידי שימוש בערכים של וריאבלז ליצירת לוגיקה והורשה בצבעים, טיפוגרפיה, מידות וגריד ונמשיך בשימוש ביכולות החדשות של אוטו-לייאאוט לבניית קומפוננטות מורכבות עם וריאנטים ליצירת רספונסיביות אוטומטית. את כל זה נחבר לצרכים של הפיתוח מבחינת טרמינולוגיה והנחיות להטמעה ונלמד איך ליצור תיעוד ללוגיקה ולהחלטות שיצרנו, כולל מבנה להתמצאות של כולם במערכת. הסדנה מתאימה גם למי שרוצה לעשות את המעבר לפיגמה מתוכנות אחרות, מכיוון שנלמד הכל מאפס ובניה של דיזיין סיסטם נותנת הבנה עמוקה של עבודה עם פיגמה ביעילות מקסימלית. הכנתי וידאו נוסף שנותן סקירה כללית על התוכנה מבחינת יכולות ושימוש למי שאלו הצעדים הראשונים עם פיגמה: https://vimeo.com/799742714

כיצד דיזיין סיסטם יכול להפוך מכלי טכני למתודולוגיה שמשפרת את חוויית המשתמשים שלנו? איך נייצר מתוך המטא-דאטה של הדיזיין סיסטם שלנו תובנות, שישפיעו באופן ישיר על האופן שבו אנחנו מעצבים? איך נוודא שהדיזיין סיסטם לא רק שלא מגביל אותנו, אלא להיפך – מאפשר לנו להיות מעצבים טובים יותר? בהרצאה זו, מירב תשתף במתודולוגיות ובכלים הפרקטיים איתם עובדים בצוות הדיזיין סיסטם במאנדיי, תוך מתן דוגמאות מתהליכי עיצוב שנעשו בשנה האחרונה. הכלים והמתודולוגיות הללו מאפשרים לצוותי עיצוב המוצר בחברה לייצר חוויית משתמש טובה יותר. ההרצאה תציע אפשרות לפיתוח הדיזיין סיסטם לשלב הבא שלו, מתוך ההבנה שכבר לא מדובר רק ב"אבני לגו" לבניית המוצר, אלא במוצר בפני עצמו שמאפשר לנו לעצב חוויית משתמש טובה יותר.

בפרק הזה אירחתי את מושון, שדיבר על התשוקה שלו לויזואליזציה ומיפוי.

השאלה ״איך עושים רילוקיישן כמעצבים״ עולה בקבוצה כל הזמן והמחשבות על עבודה מחוץ לישראל עוברות בראש של הרבה מעצבים. בזום הקרוב, נדבר עם שלושה מעצבים ישראלים שעובדים מחוץ לישראל במודלים שונים.

צחי דינר הוא ראש המחלקה לתקשורת חזותית בחולון. היתה לי שיחה מעניינת על השאלות המוכרות בהכשרת מעצבים.