פרק חי במשותף עם קהילת סטארטאפ דיזיינרס שעסק בשאלה האמיתית: האם מבחנים ושיעורי בית עדיין רלוונטיים בעולם שבו AI עונה על הכל? אומרים שהמשבר בהייטק הוא כמו מזג האוויר — כולם מדברים עליו אבל אף אחד לא עושה משהו בנידון. בפרק הזה שילבו כוחות ודיברו על טיפים, טריקים ועקרונות שעוזרים לנווט בשוק העבודה של 2026.

אם לפני כמה שנים דיברנו על הטריו של פרודקט, דיזיין ופיתוח, היום השאלה היא כבר אחרת. כשכולם עובדים עם הבינה, האם בן אדם אחד יכול לעשות הכל? בפרק עם נדב אבידן דיברנו על הגבולות שמתחילים להיטשטש בין התפקידים, ולמה דווקא עכשיו המומחיות הופכת לחשובה יותר — לא פחות. AI מרחיב את היכולות שלנו, אבל לא מחליף שיקול דעת, ניסיון והיכולת לראות ניואנסים שכל דיסציפלינה מביאה לשולחן.

בזמן שכולם מדברים על פרומפטים, Agents, MCP ויצירת מוצרים בלחיצת כפתור, פיי ברק ואני דווקא הלכנו אחורה צעד אחד. דיברנו על משהו שנשמע כמעט מיושן ב-2026: דף ועט. על למה דווקא היום, כשהכל נהיה מהיר ואוטומטי, חשוב לא לאבד את היכולת לחשוב לפני שמתחילים לבנות. פיי שיתפה איך גם היום, בתור Product Lead ב-AT&T, כל פרויקט מתחיל אצלה בשרבוטים, סקיצות וחשיבה ידנית. רק אחרי שיש כיוון ברור, היא מכניסה את הכלים לתמונה — כי היא רוצה להשתמש ב-AI כמכפיל כוח, לא כמי שמקבל את ההחלטות במקומה.

מה AI באמת משנה: את הכלים שלנו, או את הדרך שבה אנחנו חושבים על עבודה, זהות מקצועית ועתיד? יהודית אשר מארחת את ד״ר מריה בליכר לשיחה על השפעת AI על שוק העבודה, על החרדה וחוסר הוודאות שהוא מייצר, ועל מה עדיין נשאר אנושי גם בעולם של אוטומציה.

בכנס Design AI ראיינתי את המרצים והמרצות מיד אחרי שירדו מהבמה לזקק את התובנות מכל הרצאה. הוורקפלואים, הכלים, הניסויים, הדברים שעבדו וגם הדברים שפחות. הכלים משתנים בקצב מסחרר. רוב ההרצאות אפילו השתנו לגמרי בחודשיים שבין החזרות לכנס עצמו. אבל המיינדסט נשאר. היכולת להבין בעיה, לזהות תובנה, לבנות תהליך עבודה נכון, לחבר בין דיסציפלינות שונות ולהוביל רעיון עד שהוא פוגש משתמשים אמיתיים. למי שרוצה לקפוץ ישר להרצאה ספציפית - הנה הטיימליין המלא 👇 00:00 | מבוא עם שגיא שרייבר איך יוצרים בידול בעולם שבו כולם קיבלו יכולות על בעזרת שימוש בכלי AI? מקצועיות היא רק אחת מארבע חפיסות הקלפים. לצד היכולת המקצועית, גם תוכן, נטוורקינג ומכירה הופכים לחלק בלתי נפרד מהמשחק. 09:19 | דניאל בוארון היזם והמארגן של הכנס דיבר על טשטוש הגבולות בין עיצוב, מוצר ופיתוח ועל המעבר ל-Builder Mindset. לא לרדוף אחרי כל כלי חדש, אלא לבנות דרך עבודה שמאפשרת לקחת רעיון עד לפרודקשן. 13:15 | עומרי הרמן הדגים את Spring והציג גישה שבה מעצבים עובדים על המוצר עצמו ולא רק על ייצוג שלו בפיגמה. פחות סימולציה של המוצר ויותר חיבור לפרודקשן בעזרת כלי ידידותי יותר מהטרמינל. 23:42 | רון ברנוב הראה איך Figma Weave מאפשר לבנות Workflow יצירתי שחוזר על עצמו. בעולם של אינסוף מודלים וכלים, היכולת לנהל תהליך חשובה לא פחות מהיכולת לייצר. 33:47 | שלי אור גיסר הזכירה שכשכולם יכולים לייצר, היכולת לייצר כבר לא מספיקה. הזהות, ה-DNA והטעם האישי הם מה שמבדיל בין מוצר גנרי למוצר שאפשר לזהות למי הוא שייך. 44:49 | ענבל ברקוביץ הציגה עולם של Generative UI שבו המשתמש מפסיק ללמוד את המערכת והמערכת מתחילה ללמוד את המשתמש. הממשק כבר לא קבוע מראש - הוא נבנה בזמן אמת בהתאם לצרכי המשתמשים. 54:24 | שירה וינברג הראל שיתפה גישה שבה AI הופך ממנוע ליצירת תוכן למנטור אישי ומקצועי באירגונים. לא רק לכתוב, לסכם ולנתח, אלא גם להתייעץ, להתכונן לשיחות מורכבות, לבצע סימולציות ולקבל נקודות מבט נוספות לפני קבלת החלטות. 1:03:36 | ד"ר יעקב גרינשפן הזכיר ששום דבר לא השתנה. הטכנולוגיה מתקדמת מהר, אבל בני האדם עדיין פועלים דרך אותם מנגנונים של אמון, ציפיות ורגשות. בלי אמון, שום מוצר לא יחזיק לאורך זמן. 1:13:39 | עידו זייפמן וקרן שגב דיברו על מה שקורה כשעוברים מסביבת סטארטאפ לסקייל אמיתי. הבעיה כבר לא לייצר מהר יותר אלא לשמר את ההחלטות, הידע וההיגיון שהובילו למה שנבנה. 1:26:54 | טל זגורי דיבר על סטוריטלינג כמקצוע ליבה. אם AI חוסך לנו זמן, אין סיבה שנמשיך להסביר רעיונות דרך מסמכים ומצגות אינסופיות כשאפשר להעביר את אותו המסר בסרטון קצר ומדויק. 1:36:06 | שחר קגן הציג גישה שבה המוצר לא רק עונה על שאלות אלא חושף תובנות שהמשתמש בכלל לא ידע לחפש. לא עוד דשבורד, אלא מנגנון דיסקברי. 1:46:01 | גל דולב סגרה את הכנס עם תזכורת חשובה. הקראפט לא נעלם - הוא משתנה. השאלה היא לא איך שומרים על העבודה כמו שהייתה, אלא איך שומרים על היצירתיות, הסקרנות והברק בעיניים בתוך כל השינוי הזה. אספתי את הרגעים, המשפטים והרעיונות שהכי נשארו איתי לשיחת פודקאסט אחת. מקווה שתהנו!

יש מצב שרובנו כבר לא "הולכים ברגל" עם AI, אבל גם עוד לא ממש הגענו לחללית. עדי לוין מארחת את תום אבן לשיחה על אייג׳נטים, ולמה הם בעצם הרבה יותר מעוד צ׳אט חכם. דרך מטאפורה של הולך רגל, רוכב אופניים, מכונית וחללית, תום מתאר את המעבר משימוש נקודתי ב AI לעבודה עם צוות של אייג׳נטים: ישויות עם תפקידים, יכולות, תחומי אחריות ורמות שונות של אוטונומיה. במהלך הפרק הוא משתף איך נראית מערכת כזו בפועל, אילו אייג׳נטים הוא בנה, ואיך הם עובדים יחד על תוכן, שיווק, שירות, תהליכים ורעיונות. ולצד כל ה wow, השיחה נוגעת גם בשאלה חשובה לא פחות: אם הכול נעשה אוטומטי יותר - מה אנחנו עדיין רוצים להשאיר אנושי?

אביבית בלומשטיין משתפת איך המעצב המודרני הופך לבילדר אמיתי שבונה מוצרים מקצה לקצה. היא מסבירה שהגבולות בין עיצוב לפיתוח הולכים ומטשטשים, מה שמעניק למעצבים מעין "סופר-פאוור" המאפשר להם להגשים את החזון העיצובי שלהם במדויק וללא תלות במפתחים גם עבור יצירת פורטפוליו או אתרים תדמיתיים. אביבית בנתה את אתר הפורטפוליו החלומי שלה ביומיים בלבד ישירות בתוך קלוד, מבלי לעבור בכלל דרך פיגמה, על ידי שימוש בסוכנים חכמים שסרקו את האתר הקודם שלה והמירו אותו לקוד חי עם התאמות אישיות של צבעים ופונטים. תהליך העבודה שאביבית מתארת מבוסס על מתן קונטקסט לקלוד דרך קבצי Markdown, המגדירים את האפיון והדרישות הטכניות של הפרויקט. היא מבחינה בין ה"סוכן" (Agent) שמתפקד כ"מוח" המנהל את הידע של הפרויקט, לבין ה"מיומנות" (Skill) שמעניקה לתוצרים את הטון והאישיות הייחודיים של המעצבת. אחרי שהאתר נבנה ונבדק בסביבה לוקלית במחשב, שם אפשר לדייק כל אנימציה ומיקרו-אינטראקציה, הוא עולה לענן דרך GitHub ומחובר לפלטפורמת Vercel לצורך חיבור ועליה לאוויר עם דומיין אישי. השימוש בקלוד דסקטופ מאפשר לנהל את קבצי הפרויקט ישירות בתיקיות המחשב, מה שהופך את התהליך לסופר יעיל ומסודר. מבחינת עלויות ויעילות, מדובר במהפכה של ממש עבור מעצבים עצמאיים או כאלו שבונים תיק עבודות. במקום להשקיע עשרות אלפי שקלים בעבודה מול מפתחים ובסבבי איטרציות אינסופיים, אפשר להגיע לתוצאה מקצועית בעלות של כ-120 דולר. אביבית מציינת שברגע שהאתר באוויר, לא חייבים להמשיך לשלם על המנויים היקרים אלא אם רוצים לבצע עדכונים נוספים. המסר המרכזי של הפרק הוא לעודד מעצבים לצאת מאזור הנוחות ולהתגבר על החשש מהעולם הטכני או מהטרמינל, השליטה המוחלטת בתוצר הסופי והיכולת לבנות את "אתר החלומות" לבד זה תגמול ששווה את המאמץ. שווה להכנס לאתר של הפורטפוליו לאבז ולהתעדכן על וובינרים וסדנאות: https://portfoliolab.studio/

כולם בונים עם AI - אבל רובם בונים את אותו הדבר.‍בפרק הזה אנחנו מפרקים את האשליה: למה עצם השימוש ב-AI לא מספיק ואיך כן יוצרים מוצר שיש לו ערך אמיתי בשוק.‍דרך Lovable אנחנו נכנסים לעומק של תהליך נכון - מהגדרת רעיון מדויק, דרך איפיון מעמיק ועד ניסוח ערך ייחודי שלא נשמע כמו כולם.‍נדבר על ההבדל בין כלי למוצר, על טעויות שחוזרות על עצמן אצל יזמים ומעצבים בתחילת הדרך, ואיך מתרגמים ידע ליכולת עבודה שמדברת שוק - ולא רק קונספט.‍אם אתם רוצים לבנות משהו שבאמת צריך, ולא עוד דמו נחמד - זה הפרק בשבילכם.

It turns out that the term "prompt" existed long before the AI era. Sometimes we forget that user interfaces don't have to be graphical. The question is- what does the UX role look like in that case? And how does it affect the work of UX design, research, and even microcopy in conversation-based interfaces? מסתבר שהמונח פרומפט קיים עוד מלפני עידן ה ai. לפעמים אנחנו שוכחים שממשקי משתמש לא חייבים להיות גרפיים. השאלה היא- איך נראה תפקיד היואקס במקרה כזה? ואיך זה משפיע על עבודת האיפיון, המחקר ואפילו המיקרוקופי בממשקים מבוססי שיחה?

כשקלוד נכנס לפרודקט – מי מנהל את מי? אחרי שיחה קצרה עם חנה ריז , מהר מאוד הבנתי שאנחנו כבר לא מדברים על “ניהול מוצר” כמו שהכרנו. זה הרגיש יותר כמו צפייה מאחורי הקלעים של דור חדש. כזה שלא רק מאפיין ומכוון, אלא פשוט בונה. חנה סיפרה איך בעזרת כלים כמו קלוד היא זזה במהירות בין רעיון, סקיצה ופרוטוטייפ עובד, בלי לחכות ששרשרת שלמה של אנשים תתיישר. פתאום PRD הוא לא מסמך - הוא משהו שאפשר לראות, לגעת בו, להתווכח עליו בזמן אמת. וזה משנה את כל הדינמיקה בצוות. אבל אולי החלק הכי מעניין בשיחה היה דווקא הגישה: לא “לתת לקלוד לעבוד במקומך”, אלא לעבוד איתו נכון. צעד־אחר־צעד, עם שליטה, סקרנות, וביקורת. חנה מדברת על להיות Human in the loop לא כסיסמה, אלא כהרגל עבודה. להבין קוד לפני שמדברים עם פיתוח, לשאול שאלות במקום להניח הנחות, ולבנות מספיק מהר כדי לגלות טעויות מוקדם. זה לא מבטל מומחיות - זה פשוט דורש סוג חדש שלה. כזה שמחבר בין חשיבה מוצרית, טכנית ועיצובית. אם אתם עובדים על מוצר היום יש סיכוי טוב שהשינוי הזה כבר קורה גם אצלכם. השאלה רק איך כדאי לעשות את זה נכון. לינק להצטרפות לקבוצת הווטסאפ השקטה של הדיזיין קלאב שלא תפספסו עדכונים ואירועים: ⁠https://chat.whatsapp.com/LwihGWnYnjt7YpywOXnaUh?mode=wwt⁠ עוד תכנים מקצועיים בנושא אפשר למצוא באתר שלנו: ⁠www.DesignClub.co.il

העתיד של מעצבי המוצר כבר כאן, והוא עובר דרך טשטוש הגבולות שבין עיצוב לפיתוח. בשיחה מרתקת עם מקס נמירובסקי, צללנו למושג ה"בילדר" - מעצב שלא רק מצייר מסכים בפיגמה, אלא לוקח אחריות על התוצר הסופי עד רמת הפרודקשן. באמצעות שילוב עוצמתי בין VS Code לבין Claude (כסוכן בינה מלאכותית), מעצבים יכולים היום להיכנס לסביבת העבודה של המפתחים, לעבוד עם GitHub, ולדחוף שינויים שהם פיקסל פרפקט ישירות לקוד. התהליך הזה הופך את המעצב למכפיל כוח בצוות, שמקצר סבבי פיתוח של שבועות לימים בודדים ומונע את ה"טלפון השבור" המוכר מול מחלקת הפיתוח. הערך האמיתי של העבודה כבילדר נחשף כשהמעצב מתחיל לעבוד עם נתונים אמיתיים מהבקאנד במקום טקסטים זמניים בפיגמה, מה שמאפשר לזהות בעיות שמישות וחריגות עיצוביות בזמן אמת בסביבה לוקלית בטוחה. בעזרת פרוטוקול ה-MCP, שמאפשר לקלוד "לראות" את הקבצים בפיגמה ולתרגם אותם לקוד, חסם הכניסה הטכני יורד משמעותית. המסר המרכזי של מקס לכל מעצב הוא פשוט להעז ולהתחיל: אל תחכו חודשים ללמוד הכל, פשוט בקשו גישה ל-Repository, תפתחו VS Code ותנו ל-AI להוביל אתכם יד ביד. זה הרבה יותר פשוט ממה שזה נשמע, וזה משנה לחלוטין את הדרך שבה אנחנו בונים מוצרים. לינק להצטרפות לקבוצת הווטסאפ השקטה של הדיזיין קלאב שלא תפספסו עדכונים ואירועים: https://chat.whatsapp.com/LwihGWnYnjt7YpywOXnaUh?mode=wwt עוד תכנים מקצועיים בנושא אפשר למצוא באתר שלנו: www.DesignClub.co.il

בינה מלאכותית משנה לא רק את הכלים שאנחנו עובדים איתם, אלא גם את מבנה התפקידים עצמם. בפרק הזה של רדיו באטן, יהודית אשר מארחת את יובל בר-אור, מנכ״ל ומייסד Triolla, לשיחה על מה שקורה עכשיו בעולם העיצוב: הלחץ להספיק יותר, הגבולות שמיטשטשים בין עיצוב, מוצר ופיתוח, והצורך לבנות עומק מקצועי בתוך שוק שכל הזמן משתנה. בין הנושאים שעולים בפרק: איך סקטורים שונים מאמצים AI בקצב שונה, למה הפחד הגדול הוא לא רק מהחלפה אלא גם מ FOMO מקצועי, ואיך התמחות בתחום מסוים יכולה להפוך ליתרון משמעותי בתקופה של חוסר יציבות. זה פרק על שינוי, על הסתגלות, ועל הדרך להישאר פרואקטיביים גם כשהכול זז מהר. עריכה: הודיה בית יעקב האזנה נעימה 🎧 בחסות Triolla

ישנן שיחות רבות סביב מה הולך להיות כלי העיצוב של העתיד, מעולמות הבינה המלאכותית ועד בניית קוד על ידי מעצבים. אך כלי עיצוב הם רק חלק מסדר היום של המעצב המודרני; יום עבודה ממוצע דורש קפיצה בין כלים רבים, מכלי ניהול משימות ועד כלי תיעוד ותקשורת - ישנו עולם שלם של כלים שלא מייצרים אף פיקסל.

בפרק הזה נדבר על עיצוב רגשי - מה המושג אומר, איך הוא התפתח, ולמה היום בעולם הבינה המלאכותית הוא רלוונטי יותר מתמיד. נדבר על שלושת רובדי העיצוב של דון נורמן, ונשתף כיצד השתמשנו בהם כדי לעצב את המוצר שלנו: Wix User Voice. (משתתפים: גיא עזיזה וליאל מאיר)

בפרק הזה של רדיו באטן, יהודית אשר מארחת את אייל בינו - יזם ומשקיע שחי בניו יורק מעל ל 20 שנה - לשיחה שמתחילה בקור, תרבות וגעגוע לאוכל מהבית, ומגיעה מהר מאוד לליבה של מה שמעסיק הרבה מאיתנו עכשיו.

בפרק שוחחנו על שיתוף הפעולה בין עיצוב לפיתוח ועל הטשטוש ההולך וגובר בין התפקידים, במיוחד בעידן שבו כלי בינה מלאכותית נכנסים עמוק לתוך תהליכי העבודה. טליה בקשי (מעצבת) ובר שעיה (מפתחת) שיתפו איך הניסיון הראשוני להפוך עיצוב לקוד באמצעות AI חשף בעיות יסוד של חוסר אחידות, מה שהוביל לבנייה מחודשת של Design System כבסיס משותף וברור לכולם. הן דיברו על החשיבות של שפה אחידה בין מעצבים למפתחים, על Naming Conventions ועל שימוש ב Design Tokens כדי להימנע מערכים אקראיים וליצור מקור אמת אחד שמאפשר גם לאנשים וגם לכלים חכמים לעבוד בצורה מדויקת ועקבית יותר. בהמשך העמקנו בכלים שמייעלים את התהליך, כמו Figma MCP ו Copilot, שמחברים בין סביבת העיצוב לסביבת הפיתוח ומאפשרים לייצר קוד שמבוסס על רכיבים קיימים במקום להמציא אותם מחדש. דיברנו גם על תהליך ההעברה לפיתוח, על החשיבות של הגדרת מקרי קצה, מצבי שגיאה ונגישות כדי למנוע בלבול ועיכובים. לבסוף הסתכלנו קדימה על התפקיד של AI כמכפיל כוח שמאיץ משימות טכניות ומשחרר זמן לחשיבה עמוקה ומשותפת יותר בין עיצוב, פיתוח ופרודקט, כדי להתמקד בפתרון הבעיות הנכונות עבור המשתמשים.

פרק 04: המעצב וה-AI – אויב או חבר? כולם מדברים על איך ה-AI הולך להחליף מעצבים. אבל האמת? זה ממש לא הסיפור. בפרק הזה נדבר על למה הכלים האלה דווקא יכולים להפוך אותנו למעצבים טובים יותר, אם נדע איך להשתמש בהם נכון. נסביר למה אי אפשר פשוט להתעלם מ-AI, ולמה חשוב שכל מי שעובד בתחום העיצוב יסגל לעצמו אוריינטציה ל-AI. זה פרק על שינוי, על סקרנות, ועל איך נשארים רלוונטיים בעולם שהופך חכם יותר ויותר בכל יום.

יהודית אשר אירחה את אסף וולף מBereisheet Tech וUniversity of the People לשיחה על חווית משתמש, לימודים באוניברסיטה, נטווריקנג וכמובן AI.

בעולם שבו AI אמור לעזור לנו לקבל החלטות, לפעמים הוא דווקא הופך אותן למבלבלות יותר. בפרק הזה, יהודית אשר מארחת את ניצן זיו, קו-פאונדר ומנכ"ל OX Security, לשיחה על קבלת החלטות בעידן AI - מה באמת עובד, ואיך משתמשים במודלים בצורה שמחזקת חשיבה במקום להחליף אותה. בפרק דיברנו על: למה הכל מתחיל בקונטקסט: יותר דיוק ומטרה ברורה = תשובות רלוונטיות יותר למה AI מצטיין בלהרחיב אפשרויות (כולל מטריצות השוואה), ולא לבחור במקומנו איך להפעיל Devil’s Advocate כדי לקבל ביקורת אמיתית ולא תשובות "מרצות" ולמה הבייסיקס לא השתנו: תהליך טוב, הבנת משתמשים, חריגים ומשאבים עריכה: מרינה ברודסקי, הודיה בית יעקב האזנה נעימה 🎧

בפרק הפתיחה, צחי נאמני (מעצב מוצר, פרילנסר ומרצה לסדנאות עיצוב) מסביר למה אסתטיקה היא לא קישוט – אלא שילוב של היררכיה, פונקציונליות והרמוניה שמעבירה מסרים נכונים. טיימסטאמפים: 00:00 – מבוא לפודקאסט 01:30 – מהי אסתטיקה בעיצוב? 03:00 – דוגמת מסך הרשמה 05:30 – היררכיה ופוקוס 08:00 – תפקיד המעצב בעולם ה‑AI 10:30 – טיזר לפרקים הבאים (מינימליזם, דיזיין סיסטם)

טל פלורנטין הוא מעצב ומאפיין חוויות משתמש, אחד ממומחי היואיקס הויתיקים והמוערכים בישראל, ובשנים האחרונות הקים ומוביל את סמוראי, אפליקציה שבין השאר מייצרת סיכומי באודיו של חומרים טקסטואליים ארוכים. בשיחה אנחנו מדברים על הכיוונים השונים שאליהם עיצוב בסביבת בינה מלאכותית יכול להתפתח. מה הייפ, מה באמת מהותי, האם יש לנו מה לפחד כמעצבים ואיך טל רואה ומשתמש בקדמה טכנולוגית.

הגזע האנושי חייב להבין. אנחנו חייבים להבין מדוע דברים קורים, ותמיד מחפשים סיבה והסבר, גם כשהם לא שם. זו הסיבה לכך שאנשים צריכים לדעת מדוע הבנק דחה את בקשת ההלוואה שלהם או מדוע המרק יצא תפל. זה ממש לא משנה אם מדובר במערכות אנושיות או במערכות טכנולוגיות. אבל הנה העניין: מערכות AI – ובמיוחד המורכבות והמתוחכמות שביניהן – קשות מאוד להבנה על ידי משתמשים.ות. כלומר, הן מספקות למשתמשים.ות המלצות והחלטות נפלאות. אבל זה מגיע עם מחיר כבד של הבנת ה"מדוע קיבלתי את ההמלצה הזו?" – ומי אוהבת לסמוך על המלצה שהיא לא מבינה את הרציונל שלה? בהרצאה זו יעקב ידבר על הדרכים להסביר למשתמש.ת את תוצאות פעילותה של מערכת AI באופן פשוט ונהיר. כיצד מאפשרים למשתמשות.ים לבטוח בתוצאות? כיצד מונעים רגשות שליליים של משתמשים.ות? אלו הם אתגרי UX חדשים לחלוטין שאף זכו לשם XAI – קיצור של eXplainable AI , אתגרים ששכיחותם הולכת ועולה עם חדירת מערכות AI לעולמנו. מבחינת עולם ה-UX, התחום עדיין בחיתוליו, אבל ישנם לא מעט דברים שכבר אפשר לעשות. ובניתוח הבעיה, דוגמאות לפתרונות והצגת כלים למומחי.ות UX לאתגרים אלו תעסוק ההרצאה כולה.

בינה מלאכותית היא חלק ניכר מחיי השגרה של כולנו. האם יום אחד נתעורר לעולם שבו בינה מלאכותית גזענית ושוביניסטית תשלוט בחיינו? אחת מתופעות הלוואי של חיקוי תהליכי חשיבה אנושיים על ידי בינה מלאכותית, היא הטיות שונות. הטיות יכולות להגביר את הדיוק של מערכות כאלו, אבל באותה נשימה הן גם מהדהדות את חוסר הגיוון ומדגישות את עליונותן של קבוצות חברתיות מסויימות על פני אחרות. בהרצאה שלי אתייחס להטיות השונות שמתרחשות בעולם הטכנולוגיה והפסיכולוגיה ואציג את הקו העדין והמתעתע שביניהן. הכירו את איה: היוש, אני איה בורשטיין בן אהרון, אני מאפיינת וחוקרת חווית משתמש ברד אינטראקטיב- אנחנו סטודיו לתכנון ופיתוח של מוצרים ושירותים דיגיטליים. אנחנו עוזרים לחברות וסטארטאפים בארץ ובעולם והמומחיות שלנו היא לעשות את זה באמצעות דיזיין ספרינטס

מהו תחום המחקר של HCI באקדמיה בעולם? איך זה מתחבר לעולמות הUX, עיצוב אינטראקציה, ועיצוב טכנולוגיות חדשניות? מה השינויים שעולם הUX עובר בחברות המובילות בעולם, בדגש על החיבור וההפרדה בין צוותי UX, UI, ותפקידי הפרודקט? הכירו את אורן: ד"ר אורן צוקרמן, בוגר מעבדת המדיה של MIT, ראש תוכנית תואר שני בHCI ומנהל המעבדה לחדשנות במדיה במרכז הבינתחומי הרצליה, חוקר ומרצה בתחומי אינטראקציית אדם-מחשב בדגש על אינטראקציה פיזית-דיגיטלית בין אדם לאובייקטים חכמים.

ראשון המרצים היה ד"ר עופר מונר, ראש התוכנית ללימודי UX ביחידה ללימודי חוץ באוניברסיטת חיפה וראש התוכנית לתואר ראשון במדעי ההתנהגות עם התמחות באינטראקציית אדם־מחשב (HCI) במכללה האקדמית תל אביב-יפו ומחבר הספר Interaction Psychology, שעסק במהפכת המידע תחת הכותרת "כשסקיינט פגשה את טרון: על אנושות, על טכנולוגיה, על טכנולוגיה אנושית".ד"ר מונר פתח בהצגת ההיסטוריה של האנושות כחברה יוצרת כלים – החל מן הפשוטים ביותר, כגון אבן הצור והגרזן, וכלה בכלים המתוחכמים של ימינו: המחשבים והטלפונים החכמים. לפי ד"ר מונר, האדם פיתח ומפתח כלים כדי להשתלט על העולם, כדי לשפר את היכולות שלנו ולתת להן ביטוי חזק יותר וכדי לשפר את התקשורת שלנו עם בני אדם אחרים. הכלי המתוחכם ביותר, שבו כולם מחזיקים, הוא הטלפון החכם; בטלפון ממוצע כזה יש כוח חישוב שדי בו כדי לשגר חללית לירח, וגם הוא נועד לאפשר לנו יכולת תקשורת רחבה עם העולם כולו ולהרחיב את יכולותינו ולהשלים חוסרים כגון בעיות זיכרון, קשיי התמצאות ועוד.אחת התוצאות של השינויים הללו היא שהמשאב החשוב ביותר כיום הוא מידע. בתחילה התאפשרה גישה למידע מסונן ומהונדס בלבד, אבל כיום הרשת מספקת "מידע נא" (RAW) שמגיע ממקורות שונים ורבים באיכות משתנה. עוד אחת מתוצאות מהפכת המידע היא שהמשתמשים בטכנולוגיה הולכים ונהפכים בעצמם למוצר – כשהמטרה של החברות הגדולות היא שהמשתמשים ייצרו תוכן שייצרך על ידי משתמשים אחרים ויגדיל את ההתמכרות לפלטפורמה ואת יכולת המכירה של החברות. ד"ר מונר הפציר בקהל להילחם עבור המשתמשים, ולדרבן את המאבק למען המשתמשים כדי שלא יהפכו למוצר, כאשר מעצבי הטכנולוגיה חייבים לזכור תמיד שהמשתמשים הם לפני הכל בני אדם. כך, סקיינט מנצחת את טרון.ד"ר מונר סיכם את הרצאתו בקביעה שמטרת מכון המחקר UED היא למנוע מצב שבו המשתמשים הופכים למשרתיה של הטכנולוגיה ולקדם מציאות שבה אנחנו השולטים בטכנולוגיה והיא משמשת בעיקר לטובתנו.‍

הרצאתו של ד"ר דוד גלולה ראש המכון על המתח בין בינה מלאכותית והעצמת משתמשים בכנס טלדן ה-34 ליישומי מידע. ד"ר גלולה הציע חזון, נחמה ומשימה. חזון בקולו של צ'רלי צ'פלין. קצת נחמה לכל האנשים המפחדים מהבינה המלאכותית באמצעות משחקי השחמט והגו. אבל בעיקר הטיל משימה כבדה על יצרני הטכנולוגיה בעולם לקחת על עצמם - להסיט את ספינת הבינה המלאכותית להעצים את בני האדם ואת האנושיות.