בזמן שכולם מדברים על פרומפטים, Agents, MCP ויצירת מוצרים בלחיצת כפתור, פיי ברק ואני דווקא הלכנו אחורה צעד אחד. דיברנו על משהו שנשמע כמעט מיושן ב-2026: דף ועט. על למה דווקא היום, כשהכל נהיה מהיר ואוטומטי, חשוב לא לאבד את היכולת לחשוב לפני שמתחילים לבנות. פיי שיתפה איך גם היום, בתור Product Lead ב-AT&T, כל פרויקט מתחיל אצלה בשרבוטים, סקיצות וחשיבה ידנית. רק אחרי שיש כיוון ברור, היא מכניסה את הכלים לתמונה — כי היא רוצה להשתמש ב-AI כמכפיל כוח, לא כמי שמקבל את ההחלטות במקומה.

אחת התלונות השכיחות בפינת הקפה של המעצבים היא שאין לנו כוח לעשות החלטות גדולות באמת. אנחנו חוקרים, בודקים, מעצבים, ומציעים רעיונות מדהימים (לדעתנו), ואז מגיע פיאם או פיאמית בהינף יד דוחפים את הקונספט לתחתית הערימה. ואז עולה בנו המחשבה המוכרת: אם אני הייתי פיאם הכל היה אחרת! אז השבוע אנחנו מדברים עם שני ברוסילובסקי שלקחה את המחשבה ועשתה מעשה — עברה מתפקיד של מנהלת עיצוב בכירה לתפקיד של פיאמית מובילה.

בכנס Design AI ראיינתי את המרצים והמרצות מיד אחרי שירדו מהבמה לזקק את התובנות מכל הרצאה. הוורקפלואים, הכלים, הניסויים, הדברים שעבדו וגם הדברים שפחות. הכלים משתנים בקצב מסחרר. רוב ההרצאות אפילו השתנו לגמרי בחודשיים שבין החזרות לכנס עצמו. אבל המיינדסט נשאר. היכולת להבין בעיה, לזהות תובנה, לבנות תהליך עבודה נכון, לחבר בין דיסציפלינות שונות ולהוביל רעיון עד שהוא פוגש משתמשים אמיתיים. למי שרוצה לקפוץ ישר להרצאה ספציפית - הנה הטיימליין המלא 👇 00:00 | מבוא עם שגיא שרייבר איך יוצרים בידול בעולם שבו כולם קיבלו יכולות על בעזרת שימוש בכלי AI? מקצועיות היא רק אחת מארבע חפיסות הקלפים. לצד היכולת המקצועית, גם תוכן, נטוורקינג ומכירה הופכים לחלק בלתי נפרד מהמשחק. 09:19 | דניאל בוארון היזם והמארגן של הכנס דיבר על טשטוש הגבולות בין עיצוב, מוצר ופיתוח ועל המעבר ל-Builder Mindset. לא לרדוף אחרי כל כלי חדש, אלא לבנות דרך עבודה שמאפשרת לקחת רעיון עד לפרודקשן. 13:15 | עומרי הרמן הדגים את Spring והציג גישה שבה מעצבים עובדים על המוצר עצמו ולא רק על ייצוג שלו בפיגמה. פחות סימולציה של המוצר ויותר חיבור לפרודקשן בעזרת כלי ידידותי יותר מהטרמינל. 23:42 | רון ברנוב הראה איך Figma Weave מאפשר לבנות Workflow יצירתי שחוזר על עצמו. בעולם של אינסוף מודלים וכלים, היכולת לנהל תהליך חשובה לא פחות מהיכולת לייצר. 33:47 | שלי אור גיסר הזכירה שכשכולם יכולים לייצר, היכולת לייצר כבר לא מספיקה. הזהות, ה-DNA והטעם האישי הם מה שמבדיל בין מוצר גנרי למוצר שאפשר לזהות למי הוא שייך. 44:49 | ענבל ברקוביץ הציגה עולם של Generative UI שבו המשתמש מפסיק ללמוד את המערכת והמערכת מתחילה ללמוד את המשתמש. הממשק כבר לא קבוע מראש - הוא נבנה בזמן אמת בהתאם לצרכי המשתמשים. 54:24 | שירה וינברג הראל שיתפה גישה שבה AI הופך ממנוע ליצירת תוכן למנטור אישי ומקצועי באירגונים. לא רק לכתוב, לסכם ולנתח, אלא גם להתייעץ, להתכונן לשיחות מורכבות, לבצע סימולציות ולקבל נקודות מבט נוספות לפני קבלת החלטות. 1:03:36 | ד"ר יעקב גרינשפן הזכיר ששום דבר לא השתנה. הטכנולוגיה מתקדמת מהר, אבל בני האדם עדיין פועלים דרך אותם מנגנונים של אמון, ציפיות ורגשות. בלי אמון, שום מוצר לא יחזיק לאורך זמן. 1:13:39 | עידו זייפמן וקרן שגב דיברו על מה שקורה כשעוברים מסביבת סטארטאפ לסקייל אמיתי. הבעיה כבר לא לייצר מהר יותר אלא לשמר את ההחלטות, הידע וההיגיון שהובילו למה שנבנה. 1:26:54 | טל זגורי דיבר על סטוריטלינג כמקצוע ליבה. אם AI חוסך לנו זמן, אין סיבה שנמשיך להסביר רעיונות דרך מסמכים ומצגות אינסופיות כשאפשר להעביר את אותו המסר בסרטון קצר ומדויק. 1:36:06 | שחר קגן הציג גישה שבה המוצר לא רק עונה על שאלות אלא חושף תובנות שהמשתמש בכלל לא ידע לחפש. לא עוד דשבורד, אלא מנגנון דיסקברי. 1:46:01 | גל דולב סגרה את הכנס עם תזכורת חשובה. הקראפט לא נעלם - הוא משתנה. השאלה היא לא איך שומרים על העבודה כמו שהייתה, אלא איך שומרים על היצירתיות, הסקרנות והברק בעיניים בתוך כל השינוי הזה. אספתי את הרגעים, המשפטים והרעיונות שהכי נשארו איתי לשיחת פודקאסט אחת. מקווה שתהנו!

עד כמה שהחיים נוחים וצפויים כשיש משכורת קבועה שנכנסת לבנק כל חודש, קשה שלא להחסיר פעימה כששומעים את המושג ׳לצאת לעצמאות׳. לחלק הרעיון מעורר התרגשות, אצל אחרים פחד אימים — אבל קשה להישאר אדיש. השבוע דיברו עם מיכל נינברג, שעשתה בדיוק את המהלך הזה, ושרדה כדי לספר את הסיפור.

יש מצב שרובנו כבר לא "הולכים ברגל" עם AI, אבל גם עוד לא ממש הגענו לחללית. עדי לוין מארחת את תום אבן לשיחה על אייג׳נטים, ולמה הם בעצם הרבה יותר מעוד צ׳אט חכם. דרך מטאפורה של הולך רגל, רוכב אופניים, מכונית וחללית, תום מתאר את המעבר משימוש נקודתי ב AI לעבודה עם צוות של אייג׳נטים: ישויות עם תפקידים, יכולות, תחומי אחריות ורמות שונות של אוטונומיה. במהלך הפרק הוא משתף איך נראית מערכת כזו בפועל, אילו אייג׳נטים הוא בנה, ואיך הם עובדים יחד על תוכן, שיווק, שירות, תהליכים ורעיונות. ולצד כל ה wow, השיחה נוגעת גם בשאלה חשובה לא פחות: אם הכול נעשה אוטומטי יותר - מה אנחנו עדיין רוצים להשאיר אנושי?

אביבית בלומשטיין משתפת איך המעצב המודרני הופך לבילדר אמיתי שבונה מוצרים מקצה לקצה. היא מסבירה שהגבולות בין עיצוב לפיתוח הולכים ומטשטשים, מה שמעניק למעצבים מעין "סופר-פאוור" המאפשר להם להגשים את החזון העיצובי שלהם במדויק וללא תלות במפתחים גם עבור יצירת פורטפוליו או אתרים תדמיתיים. אביבית בנתה את אתר הפורטפוליו החלומי שלה ביומיים בלבד ישירות בתוך קלוד, מבלי לעבור בכלל דרך פיגמה, על ידי שימוש בסוכנים חכמים שסרקו את האתר הקודם שלה והמירו אותו לקוד חי עם התאמות אישיות של צבעים ופונטים. תהליך העבודה שאביבית מתארת מבוסס על מתן קונטקסט לקלוד דרך קבצי Markdown, המגדירים את האפיון והדרישות הטכניות של הפרויקט. היא מבחינה בין ה"סוכן" (Agent) שמתפקד כ"מוח" המנהל את הידע של הפרויקט, לבין ה"מיומנות" (Skill) שמעניקה לתוצרים את הטון והאישיות הייחודיים של המעצבת. אחרי שהאתר נבנה ונבדק בסביבה לוקלית במחשב, שם אפשר לדייק כל אנימציה ומיקרו-אינטראקציה, הוא עולה לענן דרך GitHub ומחובר לפלטפורמת Vercel לצורך חיבור ועליה לאוויר עם דומיין אישי. השימוש בקלוד דסקטופ מאפשר לנהל את קבצי הפרויקט ישירות בתיקיות המחשב, מה שהופך את התהליך לסופר יעיל ומסודר. מבחינת עלויות ויעילות, מדובר במהפכה של ממש עבור מעצבים עצמאיים או כאלו שבונים תיק עבודות. במקום להשקיע עשרות אלפי שקלים בעבודה מול מפתחים ובסבבי איטרציות אינסופיים, אפשר להגיע לתוצאה מקצועית בעלות של כ-120 דולר. אביבית מציינת שברגע שהאתר באוויר, לא חייבים להמשיך לשלם על המנויים היקרים אלא אם רוצים לבצע עדכונים נוספים. המסר המרכזי של הפרק הוא לעודד מעצבים לצאת מאזור הנוחות ולהתגבר על החשש מהעולם הטכני או מהטרמינל, השליטה המוחלטת בתוצר הסופי והיכולת לבנות את "אתר החלומות" לבד זה תגמול ששווה את המאמץ. שווה להכנס לאתר של הפורטפוליו לאבז ולהתעדכן על וובינרים וסדנאות: https://portfoliolab.studio/

כולם בונים עם AI - אבל רובם בונים את אותו הדבר.‍בפרק הזה אנחנו מפרקים את האשליה: למה עצם השימוש ב-AI לא מספיק ואיך כן יוצרים מוצר שיש לו ערך אמיתי בשוק.‍דרך Lovable אנחנו נכנסים לעומק של תהליך נכון - מהגדרת רעיון מדויק, דרך איפיון מעמיק ועד ניסוח ערך ייחודי שלא נשמע כמו כולם.‍נדבר על ההבדל בין כלי למוצר, על טעויות שחוזרות על עצמן אצל יזמים ומעצבים בתחילת הדרך, ואיך מתרגמים ידע ליכולת עבודה שמדברת שוק - ולא רק קונספט.‍אם אתם רוצים לבנות משהו שבאמת צריך, ולא עוד דמו נחמד - זה הפרק בשבילכם.

It turns out that the term "prompt" existed long before the AI era. Sometimes we forget that user interfaces don't have to be graphical. The question is- what does the UX role look like in that case? And how does it affect the work of UX design, research, and even microcopy in conversation-based interfaces? מסתבר שהמונח פרומפט קיים עוד מלפני עידן ה ai. לפעמים אנחנו שוכחים שממשקי משתמש לא חייבים להיות גרפיים. השאלה היא- איך נראה תפקיד היואקס במקרה כזה? ואיך זה משפיע על עבודת האיפיון, המחקר ואפילו המיקרוקופי בממשקים מבוססי שיחה?

פרק 84 חרב הפיפיות של עבודה בעולם המודרני היא החופש הגדול שרובנו מקבלים לנהל את הזמן של עצמנו. מצד אחד אנחנו קובעים על מה נעבוד ומתי, ואפילו מאיפה. מצד שני, שבוע עבודה ממוצע כנראה מכיל יותר עבודה משניתן לדחוס בשעות העבודה. האתגר הזה דורש יכולת ניהול זמנים אישית וקבוצתית, בעבודה ובבית - ובעזרת טכניקות תיעדוף, תקשורת, וניהול זמנים ניתן לדאוג שאף פרויקט לא יפול בצד הדרך.

כשקלוד נכנס לפרודקט – מי מנהל את מי? אחרי שיחה קצרה עם חנה ריז , מהר מאוד הבנתי שאנחנו כבר לא מדברים על “ניהול מוצר” כמו שהכרנו. זה הרגיש יותר כמו צפייה מאחורי הקלעים של דור חדש. כזה שלא רק מאפיין ומכוון, אלא פשוט בונה. חנה סיפרה איך בעזרת כלים כמו קלוד היא זזה במהירות בין רעיון, סקיצה ופרוטוטייפ עובד, בלי לחכות ששרשרת שלמה של אנשים תתיישר. פתאום PRD הוא לא מסמך - הוא משהו שאפשר לראות, לגעת בו, להתווכח עליו בזמן אמת. וזה משנה את כל הדינמיקה בצוות. אבל אולי החלק הכי מעניין בשיחה היה דווקא הגישה: לא “לתת לקלוד לעבוד במקומך”, אלא לעבוד איתו נכון. צעד־אחר־צעד, עם שליטה, סקרנות, וביקורת. חנה מדברת על להיות Human in the loop לא כסיסמה, אלא כהרגל עבודה. להבין קוד לפני שמדברים עם פיתוח, לשאול שאלות במקום להניח הנחות, ולבנות מספיק מהר כדי לגלות טעויות מוקדם. זה לא מבטל מומחיות - זה פשוט דורש סוג חדש שלה. כזה שמחבר בין חשיבה מוצרית, טכנית ועיצובית. אם אתם עובדים על מוצר היום יש סיכוי טוב שהשינוי הזה כבר קורה גם אצלכם. השאלה רק איך כדאי לעשות את זה נכון. לינק להצטרפות לקבוצת הווטסאפ השקטה של הדיזיין קלאב שלא תפספסו עדכונים ואירועים: ⁠https://chat.whatsapp.com/LwihGWnYnjt7YpywOXnaUh?mode=wwt⁠ עוד תכנים מקצועיים בנושא אפשר למצוא באתר שלנו: ⁠www.DesignClub.co.il

העתיד של מעצבי המוצר כבר כאן, והוא עובר דרך טשטוש הגבולות שבין עיצוב לפיתוח. בשיחה מרתקת עם מקס נמירובסקי, צללנו למושג ה"בילדר" - מעצב שלא רק מצייר מסכים בפיגמה, אלא לוקח אחריות על התוצר הסופי עד רמת הפרודקשן. באמצעות שילוב עוצמתי בין VS Code לבין Claude (כסוכן בינה מלאכותית), מעצבים יכולים היום להיכנס לסביבת העבודה של המפתחים, לעבוד עם GitHub, ולדחוף שינויים שהם פיקסל פרפקט ישירות לקוד. התהליך הזה הופך את המעצב למכפיל כוח בצוות, שמקצר סבבי פיתוח של שבועות לימים בודדים ומונע את ה"טלפון השבור" המוכר מול מחלקת הפיתוח. הערך האמיתי של העבודה כבילדר נחשף כשהמעצב מתחיל לעבוד עם נתונים אמיתיים מהבקאנד במקום טקסטים זמניים בפיגמה, מה שמאפשר לזהות בעיות שמישות וחריגות עיצוביות בזמן אמת בסביבה לוקלית בטוחה. בעזרת פרוטוקול ה-MCP, שמאפשר לקלוד "לראות" את הקבצים בפיגמה ולתרגם אותם לקוד, חסם הכניסה הטכני יורד משמעותית. המסר המרכזי של מקס לכל מעצב הוא פשוט להעז ולהתחיל: אל תחכו חודשים ללמוד הכל, פשוט בקשו גישה ל-Repository, תפתחו VS Code ותנו ל-AI להוביל אתכם יד ביד. זה הרבה יותר פשוט ממה שזה נשמע, וזה משנה לחלוטין את הדרך שבה אנחנו בונים מוצרים. לינק להצטרפות לקבוצת הווטסאפ השקטה של הדיזיין קלאב שלא תפספסו עדכונים ואירועים: https://chat.whatsapp.com/LwihGWnYnjt7YpywOXnaUh?mode=wwt עוד תכנים מקצועיים בנושא אפשר למצוא באתר שלנו: www.DesignClub.co.il

כמה פעמים עשיתםן מחקר, בניתםן לוגיקה מוצקה, האמנתםן בפיצ'ר לגמרי - ובסוף הוא פשוט לא המריא? ומה אם אפשר היה לדעת את זה קודם - לפני שהוא נחשף לכל המשתמשים?בפרק הזה עדי שוחחה עם חנן להר על איך בונים ומשחררים פיצ׳רים עם סיכוי גבוה להצלחה בפרודקשן. על בניית מערכת שמאפשרת לך לטעות ולתקן, לפני שכולם רואים. חנן להר, Chief UX Officer ב-Pic-Time, מספר שהם בנו לאורך השנים שיטה שעושה בדיוק את זה - כל פיצ'ר עובר כמה שכבות של פידבק לפני שיוצא לכולם, כך שכשהוא יוצא, הם כבר יודעים שהוא עובד ואהוב על ידי המשתמשים. כל שכבת פידבק מגיעה בשלב אחר ונותנת אינסייטים קצת שונים שמשלימים זה את זה: בהתחלה אנשי קאסטומר סאפורט שהם עצמם צלמים (חכם!), בהמשך גולדן יוזרים - המשתמשים הכי מסיביים שלהם שהם צלמים.ות בינלאומיים מוכרים, והסיי שלהם חשוב מאוד (גם איך שהם מייחצנים את זה החוצה), ולבסוף וקבוצת בטא של כמה מאות משתמשים. כל זה מאפשר לצאת לפרודקשן עם ביטחון אמיתי.👆 הפרק יצא בשיתוף כנס UXI Live שיתקיים ב 20.5, בהרצאה חנן יספר על תהליך עבודה חדש שמתרחש אצלהם - שבו כל קוד הפרונט-אנד במוצר נוצר באופן בלעדי על ידי מעצבים ומעצבות. אנחנו כבר ממש מחכות לשמוע את הרצאה. נשמח לפגוש אתכםן שם!

בינה מלאכותית משנה לא רק את הכלים שאנחנו עובדים איתם, אלא גם את מבנה התפקידים עצמם. בפרק הזה של רדיו באטן, יהודית אשר מארחת את יובל בר-אור, מנכ״ל ומייסד Triolla, לשיחה על מה שקורה עכשיו בעולם העיצוב: הלחץ להספיק יותר, הגבולות שמיטשטשים בין עיצוב, מוצר ופיתוח, והצורך לבנות עומק מקצועי בתוך שוק שכל הזמן משתנה. בין הנושאים שעולים בפרק: איך סקטורים שונים מאמצים AI בקצב שונה, למה הפחד הגדול הוא לא רק מהחלפה אלא גם מ FOMO מקצועי, ואיך התמחות בתחום מסוים יכולה להפוך ליתרון משמעותי בתקופה של חוסר יציבות. זה פרק על שינוי, על הסתגלות, ועל הדרך להישאר פרואקטיביים גם כשהכול זז מהר. עריכה: הודיה בית יעקב האזנה נעימה 🎧 בחסות Triolla

ישנן שיחות רבות סביב מה הולך להיות כלי העיצוב של העתיד, מעולמות הבינה המלאכותית ועד בניית קוד על ידי מעצבים. אך כלי עיצוב הם רק חלק מסדר היום של המעצב המודרני; יום עבודה ממוצע דורש קפיצה בין כלים רבים, מכלי ניהול משימות ועד כלי תיעוד ותקשורת - ישנו עולם שלם של כלים שלא מייצרים אף פיקסל.

מה קורה כשמפסיקים לראות בקריירה משהו ש"פשוט קורה", ומתחילים להתייחס אליה כמו אל מוצר? בפרק הזה, עדי לוין מארחת את תומר ורטהיימר לשיחה על ownership בקריירה, צמיחה מקצועית, וחשיבה דרך design thinking. השיחה נוגעת בשאלות כמו איך מגדירים כיוון מקצועי, למה דווקא מטרה אחת ל 90 יום יכולה לייצר שינוי אמיתי, ואיך בונים קריירה שלא נמדדת רק בהישגים - אלא גם במשמעות, קיימות והתאמה לחיים. זהו פרק על פוקוס, על זהות מקצועית, ועל הדרך להפוך שינוי גדול לצעדים קטנים שאפשר באמת להתחיל מהם.

העולם סביבנו, ועולם העיצוב בפרט, משתנה במהירות מואצת, עד שנראה שיום מודרני הוא שווה ערך לשבוע של פעם. אז איך מעצבים צעירים (וגם מנוסים) יכולים לגשת לשנה הנוכחית באופן שיאפשר לנו להמשיך לגדול במקצוע שלנו ובתוך התעשייה? אנחנו שמחים לפרסם הקלטה מלאה של אירוע העיצוב של קהילת WDYT שאירחו אותנו לערב של הרהורים על מצב העיצוב, איך הגענו לכאן, וכיצד מעצבי יכולים להמשיך לשגשג ב2026.

מכירים את הרגע הזה שאתם מעבירים עיצוב מושלם למפתחים, ומה שחוזר אליכם נראה כמו... משהו אחר? בפרק הזה אנחנו צוללים לאחת ממערכות היחסים המורכבות והחשובות ביותר בתעשייה: הקשר בין עיצוב לפיתוח. לנו כמעצבים, לא מספיק רק לדעת לעצב – צריך לדעת איך לתקשר את העיצוב הזה החוצה. נדבר על הפערים המובנים בין הציפיות כלפי צוות העיצוב לבין צוות הפיתוח, ולמה זה מרגיש לפעמים שאנחנו מדברים בשפות שונות לגמרי. קישור לעמוד של סתיו כץ: https://www.instagram.com/ux.plained?utm_source=ig_web_button_share_sheet&igsh=ZDNlZDc0MzIxNw==

בפרק הזה של רדיו באטן, יהודית אשר מארחת את אייל בינו - יזם ומשקיע שחי בניו יורק מעל ל 20 שנה - לשיחה שמתחילה בקור, תרבות וגעגוע לאוכל מהבית, ומגיעה מהר מאוד לליבה של מה שמעסיק הרבה מאיתנו עכשיו.

בעולם שבו AI אמור לעזור לנו לקבל החלטות, לפעמים הוא דווקא הופך אותן למבלבלות יותר. בפרק הזה, יהודית אשר מארחת את ניצן זיו, קו-פאונדר ומנכ"ל OX Security, לשיחה על קבלת החלטות בעידן AI - מה באמת עובד, ואיך משתמשים במודלים בצורה שמחזקת חשיבה במקום להחליף אותה. בפרק דיברנו על: למה הכל מתחיל בקונטקסט: יותר דיוק ומטרה ברורה = תשובות רלוונטיות יותר למה AI מצטיין בלהרחיב אפשרויות (כולל מטריצות השוואה), ולא לבחור במקומנו איך להפעיל Devil’s Advocate כדי לקבל ביקורת אמיתית ולא תשובות "מרצות" ולמה הבייסיקס לא השתנו: תהליך טוב, הבנת משתמשים, חריגים ומשאבים עריכה: מרינה ברודסקי, הודיה בית יעקב האזנה נעימה 🎧

הסוד המלוכלך של עולם העיצוב הוא שבסופו של דבר מעצבים לא יכולים לייצר מוצרים לבד. גם העיצוב המושלם, היפה, והשימושי ביותר חייב לעבור בידיים של מפתח פרונט-אנד לפני שיגיע לעיניים של משתמשים. ומערכת היחסים עם אותו מפתח, שמתרגם את הפיקסלים השטוחים לקוד חי, היא שתקבע את היכולת שלנו להשפיע על איכות המוצר הסופי.

בפרק התארחו: עידו זייפמן - מלווה צוותי עיצוב, מרצה, מייסד קהילת פיגמה ישראל ומייסד שותף ב-Kido. קרן שגב - מעל 20 שנה בעולם העיצוב מוצר ומרקטינג, ומייסדת שותפה ב-Kido. עופר בן שושן - מוביל עיצוב עם נסיון של יותר מ-20 שנה, מתמחה בהקמה, ניהול והנחיה של צוותי עיצוב, בניית תהליכים עם הממשקים השונים ותכנון אסטרטגי של עיצוב מוצרים ומערכות מורכבות. נהנה לעבוד עם אנשים וללמוד דבר חדש לפחות פעם ביום. על מה הם דיברו: מה קרה לעולם העיצוב? מה ההבדל בין UX לבין UI? איך הם מתחברים? ומה התפקיד שלהם? איך עובד היום עולם המרקטינג? מה תפקיד המעצבים בסטארטאפים היום? חיבור או הפרדה בין מרקטינג לפרודקט - האם זה נכון? מקצוע העיצוב כמקצוע חדש האם למעצב יש מקום בקבלת החלטות בחברה טכנולוגית? איך מודדים עיצוב במוצר? איך הופכים את העיצוב למשהו אסטרטגי בארגון? איפה היתרונות והחסרונות בהפרדה בין UX לבין UI? האם שינוי תפקיד המעצב אומר שיש רגרסיה בעיצוב? מבנה צוות העיצוב מה זה אומר גיוס מעצבים בעולם החדש? מה צריכים לחפש מגייסים במעצב?

עידו זייפמן (מראיין) - מלווה צוותי עיצוב, מרצה, מייסד קהילת פיגמה ישראל ומייסד שותף ב-Kido. ענבר עמיר - מעל עשור בתחום העיצוב, בעלת ניסיון רב בבניית תשתיות ושפה משותפת עבור צוותי עיצוב ופיתוח. מאוהבת בתחום ה-design systems בקטע מביך ומתמחה בסטוקינג למומחים בתחום. חובבת כלבים, נייר ומיניאטורות. על מה הם דיברו בפרק: רקע על ענבר והמוצר של GONG מה זה דיזיין אופס? על מדידה של עיצוב, איך ניגשים למדידה של מעצבים ומה האימפקט של מדידה של הסיסטם תהליכים של קונטריביושן והנד-אוף מה המקום של מעצבי UI בעבודה על דיזיין סיסטם דוקומנטציה, כלים ותהליכים אדוקיישן של מעצבים על פיגמה דברים שאנשים שונאים בפיגמה ואיך דיזיין אופס עוזר לפתור את זה מבט לעתיד התחום

אתי לייפר שרביט - מעצבת ותיקה בעלת ניסיון עשיר בעולם העיצוב. בנתה אינספור Design Systems והובילה תהליכי DesOps בחברות טכנולוגיות מובילות בישראל. אוהבת לרכוב על אופניים ושוקולד לינט מריר עם מלח ים. יוליה סקיגר - מעצבת עם רקע של פרודקט דיזיין במגוון מערכות מורכבות. ניהלה ובנתה Design Systems של חברות מובילות בישראל. מתמחה בבניית תשתיות חכמות אשר תומכות במערכות white label. אוהבת לגלות את הטוקנים בכל בוקר מחדש ומאתגרת את הקשר עם עיצוב לפיתוח בכל פרויקט. על מה הם דיברו בפרק: מי אנחנו? מה התפקיד שלנו כדיזיין אופס? מה זה דיזיין אופס בכלל? מהי עבודת הדייזין אופס ביום-יום? האם דיזיין אופס זה למעשה עבודת UI? - מה זה תהליך קונטריביושן? למה צריך סיסטם ותהליכי קונטריובשן? מה האימפקט הכלכלי של עבודה עם סיסטם? מה זה אומר תהליכי התבגרות של חברה ואיך זה קורה בפועל? איך מודדים את היעילות של הסיסטם? קשיים ביום-יום בעבודה על פיגמה ועם דיזיין סיסטם איך דיזיין אופס יכול לעזור למעצבים ביום-יום? איך פיגמה והסיסטם משמשים ככלי חשיבה? מה זה ניהול של תהליכי Scaling של חברה? מסר לאומה

הסדנה תתן לך כלים ליצור דיזיין סיסטם מאפס בצורה יעילה ונכונה, ולתקשר את זה בתוך צוות העיצוב ומול הפיתוח. בסדנה נראה כמה זה פשוט לעבוד עם היכולות של פיגמה - נתחיל ביסודות על ידי שימוש בערכים של וריאבלז ליצירת לוגיקה והורשה בצבעים, טיפוגרפיה, מידות וגריד ונמשיך בשימוש ביכולות החדשות של אוטו-לייאאוט לבניית קומפוננטות מורכבות עם וריאנטים ליצירת רספונסיביות אוטומטית. את כל זה נחבר לצרכים של הפיתוח מבחינת טרמינולוגיה והנחיות להטמעה ונלמד איך ליצור תיעוד ללוגיקה ולהחלטות שיצרנו, כולל מבנה להתמצאות של כולם במערכת. הסדנה מתאימה גם למי שרוצה לעשות את המעבר לפיגמה מתוכנות אחרות, מכיוון שנלמד הכל מאפס ובניה של דיזיין סיסטם נותנת הבנה עמוקה של עבודה עם פיגמה ביעילות מקסימלית. הכנתי וידאו נוסף שנותן סקירה כללית על התוכנה מבחינת יכולות ושימוש למי שאלו הצעדים הראשונים עם פיגמה: https://vimeo.com/799742714

אורי הוא אחד המעצבים הותיקים והמוערכים בישראל. יש מאחוריו רקע אדיר של עשייה עיצובית ואסטרטגית, גם בתחום המוצר וגם בחינוך. אורי, שיתף אותנו בתהליכים, התרגילים והשיטות שהוא מעביר סטארטאפים שצריכים לפצח את חווית המותג שלהם.

בואו נדבר קצת על אותנטיות, מתי הייתה הפעם האחרונה שערערתם על מוסכמות והרגלים? ?ואם כבר בחרתם לערער, איך אתם מבטיחים קרקע כמה שיותר יציבה לפיתרון שלכם ואיך בכלל עושים סדר בחוויות משתמש עמוסות פרטים? על כל אלו נשוחח במיטאפ הקרוב, אתם לא רוצים לפספס את זה! לאן נעלמה האותנטיות? בקי ברי בואו נתחיל לערער על הרגלים ומוסכמות שרכשנו בדרך. נדבר על רשתות חברתיות, צילום ופודקאסט. נלמד איך רשתות חברתיות השפיעו על התוכן שאנחנו מייצרים ולמה שום דבר כבר לא מרגיש אותנטי. נכיר סוג אחר של יוצרי תוכן שיוצרים בצורה קצת שונה ומחזירים את האותנטיות שחסרה לנו היום. אל תרוצו להיי פידליטי - דניאל ברש כמעצבים, כשאנחנו נדרשים לעצב חוויה, יש לנו נטייה לקפוץ משלב הבנת הבעיה הישר לתוכנות העיצוב כדי לקצר תהליכים. ואז, כשאנחנו נתקעים הרבה יותר קשה לנו לחזור אחורה. בזבזנו זמן בהזזת פיקסלים ולא השקענו מספיק מחשבה במוצר ובסיפור. בהרצאה אציג לכם את הפריימוורק שבו אני משתמש כשאני ניגש לעצב חוויה. הוא עוזר לי לבנות יסודות למוצר טוב ומדויק יותר, וכשאני מגיע לשלב העיצוב היי-פידליטי 80% מהעבודה כבר נעשתה. למצוא מחט בערימת שחת - איך לעשות סדר בחוויות משתמש עמוסות פרטים - שיר זלצברג חוויות משתמש של מערכות מורכבות, כוללות המון פרטים ופיצ׳רים שזמינים למגוון רחב של משתמשים. התוצאה היא הרבה פעמים סביבה קשה לניווט ותפעול. בהרצאה הקרובה, אחלוק כיצד ניגשנו לפרוייקט חדש בסיילספורס מתוך כוונה תחילה של הורדת עומס והנגשת החוויה לקהל יעד משתנה, ובאיזה שיטות השתמשנו על מנת לאפשר את זה

בפרק הזה דיברנו על הדיזיין ספרינט. על מה כל ההייפ והאם הוא בכלל מוצדק. בחנו באילו מצבים כדאי להשתמש, עם אילו לקוחות ועוד. עומר הגיע ממקום קצת סקפטי שאולי השיטה זוכה ליותר מדי אהדה, וטען שהיא לא תמיד בטוחה לשימוש ונטלי תופסת את הדיזיין ספרינט כשיטה קסומה ששינתה לה את החיים.

מערכות מורכבות בעולמות ה-B2B דורשות הסתכלות רחבה הרבה מעבר לפרסונות שאמורות להשתמש בהן. אותן פרסונות יושבות בתוך ארגונים שגם להם יש תרבות ארגונית, תהליכי עבודה ומאפיינים ייחודיים. האתגר הזה גדול במיוחד עבור חברות בעולם ה-Contech, המכניסות טכנולוגיה לתעשיית הבניה המסורתית, שבה אירגונים צריכים לשתף פעולה יחד תחת רגולציה מחמירה. אז איך אפשר להתייחס גם לרמת הפרסונה וגם לרמת הארגון במחקר, אפיון ועיצוב? בהרצאה זו סיגל והיאלי ישתפו כיצד הן מתמודדות עם האתגרים הללו בעבודתן על פלטפורמת Autodesk Construction Cloud הפונה לקהל מגוון בתעשיית הבניה. הן יציגו את הכלים והמתודות בהם משתמשים צוותי המוצר והמחקר ב-Autodesk בכדי ליצור חוויית משתמש אופטימלית המותאמת לכלל הפרסונות והאירגונים.

מה הן בעיות מורכבות? למה כדאי להשקיע זמן בלהבין את מכלול האתגרים ואיך כדאי לעשות את זה? בהרצאה, רם יתאר גישה פרקטית להבנת בעיות מורכבות כהכנה לאפיון והוא ידגים זאת על אחד המוצרים אותם תיכנן. ההרצאה תתמקד בתהליכים שעבר צוות המוצר וכיצד, דרך ניסוי וטעיה, הם למדו להבין את מכלול האתגרים שעמדו בפניהם, בדרך למוצר לא שיגרתי.

מחקר במערכות מורכבות מזמן אתגרים יחודיים. בעוד שמורכבות המערכת נמדדת בעיקר בצד הטכנולוגי שלה ואולי במספר הרכיבים, מחקר משתמשים במערכת כזו כולל מורכבויות במימדים נוספים: אירגוניים, מתודולוגיים ואחרים. איך מתכננים ומנהלים מחקר משמעותי ומשפיע לאורך זמן במערכות מורכבות? יקיר ישתף בהרצאתו מחקרים מהשטח שהוא וצוות המחקר שלו הובילו במגוון ארגונים, מערכות ותעשיות, וידגים איך אפשר ליישם את התובנות ממקרים אלה.

פונקציונליות מורכבת על פי הגדרתה דורשת תפעול מורכב, ותפעול מורכב מצריך הדרכה ו/או מערך תמיכה משמעותי בתפעול המוצר. ככל שיותר לקוחות ישתמשו במוצר יגדל גם צוות ה-CS כדי להבטיח שהלקוחות מפיקים את מירב הערך מהמוצר. אז זהו שלא. אפשר גם אחרת. אפשר להעביר את המוצר המורכב (ויחד איתו את כל הארגון) ממצב של High Touch עם הלקוח למצב של Low Touch או לפחות Lower Touch. הדבר מצריך שינוי אדיר במוצר ואפילו בארגון, אבל התועלות שהוא מביא הן עצומות. שחקן המפתח בתהליך הוא כמובן ה-UX. בהרצאה נטע תספר על מוצרים מסוגים שונים אותם העבירה מ-High Touch ל-Lower Touch ותשתף בלקחים המרכזיים שלה מהתהליך.

בין אם אתם עובדים בחברה גדולה או קטנה, האירוע הבא של הקהילה הוא לגמרי בשבילכם! במיטאפ תשמעו 3 הרצאות מרתקות על עיצוב מונחה מגדר, חוויית משתמש והתפר בין פרודקט לעיצוב. Infinite ways to grow - שרון אדלר מנהלת מוצר, מעצבת חוויית משתמש, וכלכלנית נכנסות לחדר ישיבות. נשמע כמו התחלה של... משחק? כאשר יוצרים משחק, ישנה חשיבות גדולה לכל אחד מבעלי התפקידים שמביאים איתם זווית ראייה, ניסיון וכישרון מגוונים. אך מה קורה כאשר אדם אחד ממלא שני תפקידים? בהרצאה תוכלו לקבל נקודת מבט ייחודית ואינסייטס מעניינים על היותי מנהלת מוצר וגם מעצבת חוויית משתמש. Assume nothing, question everything - כרמל ארד גם אם נראה לפעמים שהבעיה שאותה אנחנו צריכים לפתור כמעצבים מובנית מאליה, בהרבה מקרים משהו פשוט לא מסתדר. בהרצאה אסקור איך לזהות מקרים בהם אנחנו כמעצבים צריכים להגדיר מחדש את הבעיה אותה אנחנו באים לפתור, ואיזה כלים עומדים לרשותינו כדי להצליח לעשות את זה בצורה טובה ומקיפה, שתוביל לפתרון שיצור אימפקט אמיתי על המשתמשים שלנו ועל המוצר. Gender-Inclusive Design - סטפני פרייגר As digital solution designers we have the ability to influence digital experiences by including those who often suffer from exclusion in many aspects of their lives. By applying inclusive design methodologies, we can ensure that the experiences we create are equally engaging, useful and effective for ALL users, eliminating chances for discrimination based on gender. The path towards equality begins with empathy!

אדם מנהל את עיצוב הפרודקט במחלקה שלו בטאבולה מזה שנתיים. במשך הזמן הוא שיפר את חווית המשתמש במוצר, הוכיח ביצועים אפקטיביים, הצדיק השקעה בתחום מול ההנהלה והפרודקט והפך את חווית המשתמש לחלק מהתרבות הארגונית בחברה. אבל איך זה התחיל לפני כשנתיים כאשר הצטרף לחברה כמעצב הפרודקט הראשון והיחיד במחלקה? בהרצאה אדם ישתף באתגרים שעמדו בפניו בתהליך בניית התחום ויחלוק את תהליכי הפרודקט שנקבעו במקביל לגיוס פרטנרים והגדרת מדדי הצלחה.

המיטאפ כלל 3 הרצאות של הילה לביא, תמר עקביה ואיתי ש. צור: 1. The power of agile thinking in a design-centric company - הילה לביא 2. אמא'לה, אני כבר לא בסטארט-אפ! תמר עקביה 3. אפליקציית יילו - מתחנת דלק לארנק דיגיטלי - איתי ש. צור

כאנשי חווית משתמש אנחנו הרבה פעמים צריכים להתמודד עם מורכבויות מהמון כיוונים שונים. בין אם זה הפרודקט, הפיתוח, הקופירייטרים, המרקטינג, ועוד. אז איך נוכל לעשות את זה בצורה יעילה יותר ומהירה יותר? בדיוק בשביל זה החברים מרד אינטראקטיב באים לעשות לנו סדנה לפתרון בעיות! על הסדנה: בסדנה תורגלו פתרון בעיות וקבלת החלטות בדרך אפקטיבית ומהירה, תוך כדי יצירת מיקוד ומטרה משותפת לצוות, בלי דיונים אינסופיים ובלי לשנות את התהליכים הקיימים - כך שתוכלו ליישם את הכלים כבר למחרת בבוקר בעבודה שלכם.

איך בנינו צוות עיצוב (או: ככה עמתי בגבורה באתגרים של ארגון שגדל וגדל וגדל) - יוני לרנר תארו לכן שאתן מתחילות לעבוד במקום חדש, ששונה לגמרי מכל מקום אחר שהייתן בו קודם לכן. לתוך זה, תוסיפו שינויים מבניים בארגון, צוות Design שגדל בצורה אקספוננציאלית, הכרזות מטלטלות של Apple, שלושה סגרים ושנה עבודה מהבית. זו הייתה השנה שלי. בהרצאה אדבר על השינויים והתהליכים שקידמנו בשנה האחרונה ב-AppsFlyer למרות כל האתגרים שהיא טמנה בחובה. אספר איך בנינו מחדש את תהליכי העבודה שלנו, איך הגדרנו את תחומי האחריות ואיך מיצבנו את צוות ה-Design בתור החברה. Until 120? How to get older adults to use your products - ד״ר מיכל הלפרין בן צבי כשליש מהאיקומרס מתבצע ע"י אנשים מעל גיל 65. מיהם אותם משתמשים מבוגרים? למה למרות הרצון הטוב, כמחצית מהם לא מצליחים לעשות שימוש אופטימאלי במוצרים דיגיטליים? על מה חשוב לשים דגש בתהליכי הפיתוח של המוצר אם אנחנו לא רוצים לפספס אותם? בהרצאה נרחיב על קבוצת הגיל המורכבת והמרתקת הזאת, על האתגרים השונים שהיא חווה במרחב הדיגיטלי ונציג מספר קווים מנחים להתאמת הממשק. מי מפחד.ת מקוד - יהודית אשר תמיד קוד היה נראה לי כמו משהו גדול ומפחיד עם טקסטים וסימנים מוזרים. אבל היה צריך רק רגע אחד, בשביל לגרום לי לפתוח את הראש ולהתחיל לכתוב קוד. בהתחלה התרגשתי רק מעצם זה שאני מצליחה לכתוב קוד, במבט לאחור אני מבינה כמה שהידע הזה הקפיץ אותי כמעצבת. בהרצאה נבין למה הנטייה הטבעית שלנו היא לפחד מקוד, איך אפשר להתמודד עם הפחד ואיך הקוד יכול לעזור לנו להיות מעצבים טובים יותר..

בעידן של שפע צרכני ובתקופה של היצע בלתי מוגבל של מוצרים ושירותים, יזמים, מקבלי החלטות ואנשי מקצוע בתחום עסוקים בלמצוא כלים ותובנות שיעזרו להם לקבל את ההחלטות הנכונות: מה אנחנו מציעים לעולם? עם איזה פיצ׳רים לצאת לדרך? מי באמת המתחרים שלנו ואיזה צורך אנחנו ממלאים? :בתנאים האלו, זה לא מפתיע שהתיאוריה הותיקה של JTBD (Jobs to be done) הפכה בשנים האחרונות להיות רלוונטית יותר מתמיד .במרכז הכלי עומד איך לא, המשתמש והכוחות המניעים אותו לקבל החלטות. הרי כשקצת חושבים על זה, אנשים לא באמת קונים לקסוס רק כדי להגיע ממקום למקום. במפגש הפעם, נדבר על על חדשנות על הפרקטיקה מאחורי התיאוריה, מה עומד מאחוריה ואיך לשאול את השאלות נכונות כדי לקבל תשובות מועילות. נעים להכיר - צחי דינר מעצב, אמן, יזם וראש המחלקה לעיצוב ותקשורת חזותית במכון הטכנולוגי. מלווה פרוייקטים דיגיטליים מהימים שהמציאו את הדפדפן ואת סיומת הדוטקום. היה בעלים ושותף של מספר חברות עיצוב בארץ ובחו״ל. ועיצב וניהל קריאטיבית עשרות רבות של פרוייקטים. בנוסף להרצאות ואקדמיה גם עובד ומלווה יזמים וגופים גדולים בתכנון ואסטרטגיה של מוצרים ושירותים דיגיטליים. מנטור בגוגל קמפוס ולא משועמם לרגע. בעל תואר שני בפילוסופיה ותרבות דיגטלית, בוגר התכנית של חדשנות אסטרטגית בהרווארד ולא מפסיק ליצור,להסתקרן וללמוד עוד על העולם.

דמיינו לעצמכם שהגיעה העת בה אתם חייבים, פשוט חייבים, לקחת כמה החלטות חשובות בנוגע למוצר שלכם. אתם לא רוצים להחליט לבד, אז אתם מכנסים את מיטב המוחות ל…. ישיבה. ואחריה עוד אחת, ואולי עוד אחת, וכרגיל, אותם אנשים מדברים, אותן החלטות נעשות (אם נעשות) ואתם חוזרים לדפוסי האפיון המוכרים והנוחים שלכם. אבל … יש דרך אחרת. ולא חייבים לצאת לספרינט של חמישה ימים, או אפילו של יום, כדי להוציא מעצמכם ומהצוות שלכם יצירתיות ודרכי מחשבה אחרות. דרושות רק שעה שעתיים, ותוכנית. בהרצאה זאת אספר לכם מה למדתי מ50+ סדנאות קריאייטיב שהעברתי בשנים האחרונות. אתן לכם דפוסי פעולה וכלי הפעלה שיחלצו יצירתיות מהצוות שלכם ויהפכו את הישיבות המשמימות לסדנאות אפקטיביות של קריאייטיביות וקבלת החלטות. תכירו את המרצה שלנו! מכירים את דורי? דורי אדר, מעצב משחקים, מרצה ומקים בית הספר לעיצוב משחקים Hands on Games. דורי עובד בתעשיית המשחקים משנת 2012 בתפקידי קריאייטיב שונים. כיום הוא מלמד עיצוב ופיתח משחקים בHands on Games ועובד עם חברות גדולות וקטנות על המוצרים המשחקיים שלהם. כמפתח משחקים עצמאי דורי מפתח משחקים פוליטיים. הוא הציג את עבודותיו בפצ'ה קוצ'ה, Tedx, Casual Connect ומעל במות נוספות.

ד"ר גלולה, ראש מכון המחקר האקדמי UED ומנכ"ל חברת ProUX, פתח את הרצאתו בהצהרה ש"העצמה אינה יעד אלא מסע" והמשיך לתאר כיצד אנחנו מועצמים בכל רגע בחיינו. הוא סקר את התפתחות תחום אינטראקציית אדם-מחשב (HCI), מהתקופה בה האדם היה משרת המחשב ועד להתפתחות תחום חוויית המשתמש (UX), המעמיד את חוויית המשתמש במרכז. בהמשך, ד"ר גלולה תיאר את מהפכת העצמת המשתמשים (UED), המתמקדת בשליטה, עצמאות, מסוגלות עצמית ומשמעות. הוא הציג את עקרונות שיטת UED: העצמה מרחיבה, כיוּון לנתיב מרכזי, והשפעה ארוכת טווח. לסיום, ד"ר גלולה הציג עקרונות עיצוב מעצימים מהמחקר שערך, והדגים כיצד לעצב מערכות שמעצימות את תחושת השליטה, העצמאות, המסוגלות העצמית והמשמעות של המשתמשים, באמצעות מתן כלים לתכנון וניבוי, עידוד עצמאות, מתן מקום להתנסות בטוחה, והצפת משמעות הפעולות של המשתמשים.

האפיון והעיצוב מחדש של המערכות התפעוליות בסניפי דומינוס (קופה, מסכים למכיני פיצות ועוד) התחיל בבקשה פשוטה: הלקוח ביקש לקצר את עקומת הלמידה לעובדים חדשים, מצד אחד, ולהגיע ליעילות מקסימלית בתפעול השוטף, מצד שני. והאתגר הגדול מכולם – לדאוג להטמעה חלקה של המערכות החדשות אצל המשתמשים הוותיקים שלא תמיד שמחים ש"מזיזים להם את הגבינה".בהרצאה ניצן ישתף מהניסיון של הצוות ב-UXPERT בעבודה על הפרויקט המורכב הזה, וידבר על העקרונות שהנחו אותם, המהלכים הייחודיים שבוצעו בתהליך העבודה, ועל השיפור הדרמטי שהתחולל בדומינוס בעקבות הפרויקט.מומלץ להגיע להרצאה שבעים‍