תהליך ראיונות הוא חוויה מתסכלת, ואילו רק בגלל ההרגשה המעיקה שהכל בנוי כקופסה שחורה - אנחנו שולחים קורות חיים, אולי אפילו מתראיינים, ואז... מי יודע? אך האמת היא שמה שקורה מאחורי הקלעים אינו תעלומה אפופה במסתורין, אלא רצף של החלטות בעלות היגיון (ולעיתים נטולות היגיון) שברגע שנכיר אותן חוויות ראיונות יכולה להיות קצת פחות מתסכלת.

פרק 102 העולם לימד אותנו שהתפתחות מקצועית היא קו ישר ב45 מעלות שתמיד עולה ועולה. מג׳וניור לסיניור, מסיניור למנהל, ממנהל לקיסר העיצוב העולמי. אך החיי האמיתיים מעט יותר מסובכים, והתמונה האמיתית של מסלול קריירה נוטה להיות מבולגנת ומסועפת, כשצעד קדימה לעיתים נותן יותר כסף ופחות אחריות, ובפעמים אחרות מעניק טייטל יותר מרשים אך בחברה קטנה יותר. התפתחות מקצועית יכולה לנוע לכל מיני כיוונים, ולרוב לכמה כיוונים בבת אחת.

פרק 101 למביטים מבחוץ החיים בהייטקס הם חופשת ספא אחת גדולה: מקרר ארטיקים צמוד, מסיבות עם נינט טייב, ולו״ז גמיש שמאפשר שיעורי יוגה באמצע יום העבודה. אך עם הזכויות מגיעות חובות, וגם בימים הטובים ביותר במשרד אנחנו נתונים ללחץ אינסופי של פרויקטים, שותפים, וזמן שלא מספיק להכל. הלחץ יכול לייצר מצב נפשי לא פשוט, אך ישנן טכניקות להתמודד איתו, ואפילו לעיתים לזהות שהלחץ לא באמת קיים מלכתחילה.

בפרק הזה של רדיו באטן, מארחת עדי לוין את ד"ר יעקב גרינשפן לשיחה על אחד האתגרים המרכזיים של UX בעידן AI: לא איך להשתמש בעוד כלי, אלא איך לתכנן נכון מוצרים שמשלבים רכיבים תבוניים.

בימים בהם יותר ויותר מהעבודה שלנו עוברת לג׳מיני וצ׳אטג׳יפיטי, יש כאלה שעברו לאבולוציה הבאה של מעצבי המוצר והשאירו את פיגמה מאחור. ליאור ברטל חוזרת בפעם השנייה כדי לספר על התהליך שעברה כמעצבת יחידה בסטארטאפ, בו היא והארגון עברו מחיים בפיגמה לתהליך עבודה בקלוד קוד.

בעולם הנוכחי, שבו מעט חברות פותחות משרות לג׳וניורים, אפשר לקבל את ההרגשה שאין דלת כניסה לתעשייה. ההרגשה נהיית מתסכלת עוד יותר עבור אנשים בעלי ניסיון במקצועות עיצוב נושקים, שמנסים להכנס לתחום עיצוב המוצר ללא הצלחה רבה. אז עולה השאלה: האם זה בכלל אפשרי? אם תשאלו את מליסה טאוב, זה אפשרי לגמרי, והיא חושפת בפנינו את כל הסודות שעזרו לעבור מתפקיד עיצוב מרקטינג לתפקיד עיצוב מוצר.

עיצוב הוא ברובו תהליך ויזואלי — אנשים חווים אותו עם העיניים. אבל מנהלים, מהנדסים ופיאמים לא תמיד "רואים" את מה שהמעצב רואה, וכאן נכנסת השפה. בפרק הזה מדברים על איך מעצבים יכולים להשתמש במילים — לא רק בפיקסלים — כדי להסביר, לשכנע ולקדם את העבודה.

פרק חי במשותף עם קהילת סטארטאפ דיזיינרס שעסק בשאלה האמיתית: האם מבחנים ושיעורי בית עדיין רלוונטיים בעולם שבו AI עונה על הכל? אומרים שהמשבר בהייטק הוא כמו מזג האוויר — כולם מדברים עליו אבל אף אחד לא עושה משהו בנידון. בפרק הזה שילבו כוחות ודיברו על טיפים, טריקים ועקרונות שעוזרים לנווט בשוק העבודה של 2026.

אם לפני כמה שנים דיברנו על הטריו של פרודקט, דיזיין ופיתוח, היום השאלה היא כבר אחרת. כשכולם עובדים עם הבינה, האם בן אדם אחד יכול לעשות הכל? בפרק עם נדב אבידן דיברנו על הגבולות שמתחילים להיטשטש בין התפקידים, ולמה דווקא עכשיו המומחיות הופכת לחשובה יותר — לא פחות. AI מרחיב את היכולות שלנו, אבל לא מחליף שיקול דעת, ניסיון והיכולת לראות ניואנסים שכל דיסציפלינה מביאה לשולחן.

בזמן שכולם מדברים על פרומפטים, Agents, MCP ויצירת מוצרים בלחיצת כפתור, פיי ברק ואני דווקא הלכנו אחורה צעד אחד. דיברנו על משהו שנשמע כמעט מיושן ב-2026: דף ועט. על למה דווקא היום, כשהכל נהיה מהיר ואוטומטי, חשוב לא לאבד את היכולת לחשוב לפני שמתחילים לבנות. פיי שיתפה איך גם היום, בתור Product Lead ב-AT&T, כל פרויקט מתחיל אצלה בשרבוטים, סקיצות וחשיבה ידנית. רק אחרי שיש כיוון ברור, היא מכניסה את הכלים לתמונה — כי היא רוצה להשתמש ב-AI כמכפיל כוח, לא כמי שמקבל את ההחלטות במקומה.

אחת התלונות השכיחות בפינת הקפה של המעצבים היא שאין לנו כוח לעשות החלטות גדולות באמת. אנחנו חוקרים, בודקים, מעצבים, ומציעים רעיונות מדהימים (לדעתנו), ואז מגיע פיאם או פיאמית בהינף יד דוחפים את הקונספט לתחתית הערימה. ואז עולה בנו המחשבה המוכרת: אם אני הייתי פיאם הכל היה אחרת! אז השבוע אנחנו מדברים עם שני ברוסילובסקי שלקחה את המחשבה ועשתה מעשה — עברה מתפקיד של מנהלת עיצוב בכירה לתפקיד של פיאמית מובילה.

בכנס Design AI ראיינתי את המרצים והמרצות מיד אחרי שירדו מהבמה לזקק את התובנות מכל הרצאה. הוורקפלואים, הכלים, הניסויים, הדברים שעבדו וגם הדברים שפחות. הכלים משתנים בקצב מסחרר. רוב ההרצאות אפילו השתנו לגמרי בחודשיים שבין החזרות לכנס עצמו. אבל המיינדסט נשאר. היכולת להבין בעיה, לזהות תובנה, לבנות תהליך עבודה נכון, לחבר בין דיסציפלינות שונות ולהוביל רעיון עד שהוא פוגש משתמשים אמיתיים. למי שרוצה לקפוץ ישר להרצאה ספציפית - הנה הטיימליין המלא 👇 00:00 | מבוא עם שגיא שרייבר איך יוצרים בידול בעולם שבו כולם קיבלו יכולות על בעזרת שימוש בכלי AI? מקצועיות היא רק אחת מארבע חפיסות הקלפים. לצד היכולת המקצועית, גם תוכן, נטוורקינג ומכירה הופכים לחלק בלתי נפרד מהמשחק. 09:19 | דניאל בוארון היזם והמארגן של הכנס דיבר על טשטוש הגבולות בין עיצוב, מוצר ופיתוח ועל המעבר ל-Builder Mindset. לא לרדוף אחרי כל כלי חדש, אלא לבנות דרך עבודה שמאפשרת לקחת רעיון עד לפרודקשן. 13:15 | עומרי הרמן הדגים את Spring והציג גישה שבה מעצבים עובדים על המוצר עצמו ולא רק על ייצוג שלו בפיגמה. פחות סימולציה של המוצר ויותר חיבור לפרודקשן בעזרת כלי ידידותי יותר מהטרמינל. 23:42 | רון ברנוב הראה איך Figma Weave מאפשר לבנות Workflow יצירתי שחוזר על עצמו. בעולם של אינסוף מודלים וכלים, היכולת לנהל תהליך חשובה לא פחות מהיכולת לייצר. 33:47 | שלי אור גיסר הזכירה שכשכולם יכולים לייצר, היכולת לייצר כבר לא מספיקה. הזהות, ה-DNA והטעם האישי הם מה שמבדיל בין מוצר גנרי למוצר שאפשר לזהות למי הוא שייך. 44:49 | ענבל ברקוביץ הציגה עולם של Generative UI שבו המשתמש מפסיק ללמוד את המערכת והמערכת מתחילה ללמוד את המשתמש. הממשק כבר לא קבוע מראש - הוא נבנה בזמן אמת בהתאם לצרכי המשתמשים. 54:24 | שירה וינברג הראל שיתפה גישה שבה AI הופך ממנוע ליצירת תוכן למנטור אישי ומקצועי באירגונים. לא רק לכתוב, לסכם ולנתח, אלא גם להתייעץ, להתכונן לשיחות מורכבות, לבצע סימולציות ולקבל נקודות מבט נוספות לפני קבלת החלטות. 1:03:36 | ד"ר יעקב גרינשפן הזכיר ששום דבר לא השתנה. הטכנולוגיה מתקדמת מהר, אבל בני האדם עדיין פועלים דרך אותם מנגנונים של אמון, ציפיות ורגשות. בלי אמון, שום מוצר לא יחזיק לאורך זמן. 1:13:39 | עידו זייפמן וקרן שגב דיברו על מה שקורה כשעוברים מסביבת סטארטאפ לסקייל אמיתי. הבעיה כבר לא לייצר מהר יותר אלא לשמר את ההחלטות, הידע וההיגיון שהובילו למה שנבנה. 1:26:54 | טל זגורי דיבר על סטוריטלינג כמקצוע ליבה. אם AI חוסך לנו זמן, אין סיבה שנמשיך להסביר רעיונות דרך מסמכים ומצגות אינסופיות כשאפשר להעביר את אותו המסר בסרטון קצר ומדויק. 1:36:06 | שחר קגן הציג גישה שבה המוצר לא רק עונה על שאלות אלא חושף תובנות שהמשתמש בכלל לא ידע לחפש. לא עוד דשבורד, אלא מנגנון דיסקברי. 1:46:01 | גל דולב סגרה את הכנס עם תזכורת חשובה. הקראפט לא נעלם - הוא משתנה. השאלה היא לא איך שומרים על העבודה כמו שהייתה, אלא איך שומרים על היצירתיות, הסקרנות והברק בעיניים בתוך כל השינוי הזה. אספתי את הרגעים, המשפטים והרעיונות שהכי נשארו איתי לשיחת פודקאסט אחת. מקווה שתהנו!

עד כמה שהחיים נוחים וצפויים כשיש משכורת קבועה שנכנסת לבנק כל חודש, קשה שלא להחסיר פעימה כששומעים את המושג ׳לצאת לעצמאות׳. לחלק הרעיון מעורר התרגשות, אצל אחרים פחד אימים — אבל קשה להישאר אדיש. השבוע דיברו עם מיכל נינברג, שעשתה בדיוק את המהלך הזה, ושרדה כדי לספר את הסיפור.

יש מצב שרובנו כבר לא "הולכים ברגל" עם AI, אבל גם עוד לא ממש הגענו לחללית. עדי לוין מארחת את תום אבן לשיחה על אייג׳נטים, ולמה הם בעצם הרבה יותר מעוד צ׳אט חכם. דרך מטאפורה של הולך רגל, רוכב אופניים, מכונית וחללית, תום מתאר את המעבר משימוש נקודתי ב AI לעבודה עם צוות של אייג׳נטים: ישויות עם תפקידים, יכולות, תחומי אחריות ורמות שונות של אוטונומיה. במהלך הפרק הוא משתף איך נראית מערכת כזו בפועל, אילו אייג׳נטים הוא בנה, ואיך הם עובדים יחד על תוכן, שיווק, שירות, תהליכים ורעיונות. ולצד כל ה wow, השיחה נוגעת גם בשאלה חשובה לא פחות: אם הכול נעשה אוטומטי יותר - מה אנחנו עדיין רוצים להשאיר אנושי?

אביבית בלומשטיין משתפת איך המעצב המודרני הופך לבילדר אמיתי שבונה מוצרים מקצה לקצה. היא מסבירה שהגבולות בין עיצוב לפיתוח הולכים ומטשטשים, מה שמעניק למעצבים מעין "סופר-פאוור" המאפשר להם להגשים את החזון העיצובי שלהם במדויק וללא תלות במפתחים גם עבור יצירת פורטפוליו או אתרים תדמיתיים. אביבית בנתה את אתר הפורטפוליו החלומי שלה ביומיים בלבד ישירות בתוך קלוד, מבלי לעבור בכלל דרך פיגמה, על ידי שימוש בסוכנים חכמים שסרקו את האתר הקודם שלה והמירו אותו לקוד חי עם התאמות אישיות של צבעים ופונטים. תהליך העבודה שאביבית מתארת מבוסס על מתן קונטקסט לקלוד דרך קבצי Markdown, המגדירים את האפיון והדרישות הטכניות של הפרויקט. היא מבחינה בין ה"סוכן" (Agent) שמתפקד כ"מוח" המנהל את הידע של הפרויקט, לבין ה"מיומנות" (Skill) שמעניקה לתוצרים את הטון והאישיות הייחודיים של המעצבת. אחרי שהאתר נבנה ונבדק בסביבה לוקלית במחשב, שם אפשר לדייק כל אנימציה ומיקרו-אינטראקציה, הוא עולה לענן דרך GitHub ומחובר לפלטפורמת Vercel לצורך חיבור ועליה לאוויר עם דומיין אישי. השימוש בקלוד דסקטופ מאפשר לנהל את קבצי הפרויקט ישירות בתיקיות המחשב, מה שהופך את התהליך לסופר יעיל ומסודר. מבחינת עלויות ויעילות, מדובר במהפכה של ממש עבור מעצבים עצמאיים או כאלו שבונים תיק עבודות. במקום להשקיע עשרות אלפי שקלים בעבודה מול מפתחים ובסבבי איטרציות אינסופיים, אפשר להגיע לתוצאה מקצועית בעלות של כ-120 דולר. אביבית מציינת שברגע שהאתר באוויר, לא חייבים להמשיך לשלם על המנויים היקרים אלא אם רוצים לבצע עדכונים נוספים. המסר המרכזי של הפרק הוא לעודד מעצבים לצאת מאזור הנוחות ולהתגבר על החשש מהעולם הטכני או מהטרמינל, השליטה המוחלטת בתוצר הסופי והיכולת לבנות את "אתר החלומות" לבד זה תגמול ששווה את המאמץ. שווה להכנס לאתר של הפורטפוליו לאבז ולהתעדכן על וובינרים וסדנאות: https://portfoliolab.studio/

כולם בונים עם AI - אבל רובם בונים את אותו הדבר.‍בפרק הזה אנחנו מפרקים את האשליה: למה עצם השימוש ב-AI לא מספיק ואיך כן יוצרים מוצר שיש לו ערך אמיתי בשוק.‍דרך Lovable אנחנו נכנסים לעומק של תהליך נכון - מהגדרת רעיון מדויק, דרך איפיון מעמיק ועד ניסוח ערך ייחודי שלא נשמע כמו כולם.‍נדבר על ההבדל בין כלי למוצר, על טעויות שחוזרות על עצמן אצל יזמים ומעצבים בתחילת הדרך, ואיך מתרגמים ידע ליכולת עבודה שמדברת שוק - ולא רק קונספט.‍אם אתם רוצים לבנות משהו שבאמת צריך, ולא עוד דמו נחמד - זה הפרק בשבילכם.

It turns out that the term "prompt" existed long before the AI era. Sometimes we forget that user interfaces don't have to be graphical. The question is- what does the UX role look like in that case? And how does it affect the work of UX design, research, and even microcopy in conversation-based interfaces? מסתבר שהמונח פרומפט קיים עוד מלפני עידן ה ai. לפעמים אנחנו שוכחים שממשקי משתמש לא חייבים להיות גרפיים. השאלה היא- איך נראה תפקיד היואקס במקרה כזה? ואיך זה משפיע על עבודת האיפיון, המחקר ואפילו המיקרוקופי בממשקים מבוססי שיחה?

פרק 84 חרב הפיפיות של עבודה בעולם המודרני היא החופש הגדול שרובנו מקבלים לנהל את הזמן של עצמנו. מצד אחד אנחנו קובעים על מה נעבוד ומתי, ואפילו מאיפה. מצד שני, שבוע עבודה ממוצע כנראה מכיל יותר עבודה משניתן לדחוס בשעות העבודה. האתגר הזה דורש יכולת ניהול זמנים אישית וקבוצתית, בעבודה ובבית - ובעזרת טכניקות תיעדוף, תקשורת, וניהול זמנים ניתן לדאוג שאף פרויקט לא יפול בצד הדרך.

כשקלוד נכנס לפרודקט – מי מנהל את מי? אחרי שיחה קצרה עם חנה ריז , מהר מאוד הבנתי שאנחנו כבר לא מדברים על “ניהול מוצר” כמו שהכרנו. זה הרגיש יותר כמו צפייה מאחורי הקלעים של דור חדש. כזה שלא רק מאפיין ומכוון, אלא פשוט בונה. חנה סיפרה איך בעזרת כלים כמו קלוד היא זזה במהירות בין רעיון, סקיצה ופרוטוטייפ עובד, בלי לחכות ששרשרת שלמה של אנשים תתיישר. פתאום PRD הוא לא מסמך - הוא משהו שאפשר לראות, לגעת בו, להתווכח עליו בזמן אמת. וזה משנה את כל הדינמיקה בצוות. אבל אולי החלק הכי מעניין בשיחה היה דווקא הגישה: לא “לתת לקלוד לעבוד במקומך”, אלא לעבוד איתו נכון. צעד־אחר־צעד, עם שליטה, סקרנות, וביקורת. חנה מדברת על להיות Human in the loop לא כסיסמה, אלא כהרגל עבודה. להבין קוד לפני שמדברים עם פיתוח, לשאול שאלות במקום להניח הנחות, ולבנות מספיק מהר כדי לגלות טעויות מוקדם. זה לא מבטל מומחיות - זה פשוט דורש סוג חדש שלה. כזה שמחבר בין חשיבה מוצרית, טכנית ועיצובית. אם אתם עובדים על מוצר היום יש סיכוי טוב שהשינוי הזה כבר קורה גם אצלכם. השאלה רק איך כדאי לעשות את זה נכון. לינק להצטרפות לקבוצת הווטסאפ השקטה של הדיזיין קלאב שלא תפספסו עדכונים ואירועים: ⁠https://chat.whatsapp.com/LwihGWnYnjt7YpywOXnaUh?mode=wwt⁠ עוד תכנים מקצועיים בנושא אפשר למצוא באתר שלנו: ⁠www.DesignClub.co.il

העתיד של מעצבי המוצר כבר כאן, והוא עובר דרך טשטוש הגבולות שבין עיצוב לפיתוח. בשיחה מרתקת עם מקס נמירובסקי, צללנו למושג ה"בילדר" - מעצב שלא רק מצייר מסכים בפיגמה, אלא לוקח אחריות על התוצר הסופי עד רמת הפרודקשן. באמצעות שילוב עוצמתי בין VS Code לבין Claude (כסוכן בינה מלאכותית), מעצבים יכולים היום להיכנס לסביבת העבודה של המפתחים, לעבוד עם GitHub, ולדחוף שינויים שהם פיקסל פרפקט ישירות לקוד. התהליך הזה הופך את המעצב למכפיל כוח בצוות, שמקצר סבבי פיתוח של שבועות לימים בודדים ומונע את ה"טלפון השבור" המוכר מול מחלקת הפיתוח. הערך האמיתי של העבודה כבילדר נחשף כשהמעצב מתחיל לעבוד עם נתונים אמיתיים מהבקאנד במקום טקסטים זמניים בפיגמה, מה שמאפשר לזהות בעיות שמישות וחריגות עיצוביות בזמן אמת בסביבה לוקלית בטוחה. בעזרת פרוטוקול ה-MCP, שמאפשר לקלוד "לראות" את הקבצים בפיגמה ולתרגם אותם לקוד, חסם הכניסה הטכני יורד משמעותית. המסר המרכזי של מקס לכל מעצב הוא פשוט להעז ולהתחיל: אל תחכו חודשים ללמוד הכל, פשוט בקשו גישה ל-Repository, תפתחו VS Code ותנו ל-AI להוביל אתכם יד ביד. זה הרבה יותר פשוט ממה שזה נשמע, וזה משנה לחלוטין את הדרך שבה אנחנו בונים מוצרים. לינק להצטרפות לקבוצת הווטסאפ השקטה של הדיזיין קלאב שלא תפספסו עדכונים ואירועים: https://chat.whatsapp.com/LwihGWnYnjt7YpywOXnaUh?mode=wwt עוד תכנים מקצועיים בנושא אפשר למצוא באתר שלנו: www.DesignClub.co.il

דמיינו לעצמכם שהגיעה העת בה אתם חייבים, פשוט חייבים, לקחת כמה החלטות חשובות בנוגע למוצר שלכם. אתם לא רוצים להחליט לבד, אז אתם מכנסים את מיטב המוחות ל…. ישיבה. ואחריה עוד אחת, ואולי עוד אחת, וכרגיל, אותם אנשים מדברים, אותן החלטות נעשות (אם נעשות) ואתם חוזרים לדפוסי האפיון המוכרים והנוחים שלכם. אבל … יש דרך אחרת. ולא חייבים לצאת לספרינט של חמישה ימים, או אפילו של יום, כדי להוציא מעצמכם ומהצוות שלכם יצירתיות ודרכי מחשבה אחרות. דרושות רק שעה שעתיים, ותוכנית. בהרצאה זאת אספר לכם מה למדתי מ50+ סדנאות קריאייטיב שהעברתי בשנים האחרונות. אתן לכם דפוסי פעולה וכלי הפעלה שיחלצו יצירתיות מהצוות שלכם ויהפכו את הישיבות המשמימות לסדנאות אפקטיביות של קריאייטיביות וקבלת החלטות. תכירו את המרצה שלנו! מכירים את דורי? דורי אדר, מעצב משחקים, מרצה ומקים בית הספר לעיצוב משחקים Hands on Games. דורי עובד בתעשיית המשחקים משנת 2012 בתפקידי קריאייטיב שונים. כיום הוא מלמד עיצוב ופיתח משחקים בHands on Games ועובד עם חברות גדולות וקטנות על המוצרים המשחקיים שלהם. כמפתח משחקים עצמאי דורי מפתח משחקים פוליטיים. הוא הציג את עבודותיו בפצ'ה קוצ'ה, Tedx, Casual Connect ומעל במות נוספות.

ד"ר גלולה, ראש מכון המחקר האקדמי UED ומנכ"ל חברת ProUX, פתח את הרצאתו בהצהרה ש"העצמה אינה יעד אלא מסע" והמשיך לתאר כיצד אנחנו מועצמים בכל רגע בחיינו. הוא סקר את התפתחות תחום אינטראקציית אדם-מחשב (HCI), מהתקופה בה האדם היה משרת המחשב ועד להתפתחות תחום חוויית המשתמש (UX), המעמיד את חוויית המשתמש במרכז. בהמשך, ד"ר גלולה תיאר את מהפכת העצמת המשתמשים (UED), המתמקדת בשליטה, עצמאות, מסוגלות עצמית ומשמעות. הוא הציג את עקרונות שיטת UED: העצמה מרחיבה, כיוּון לנתיב מרכזי, והשפעה ארוכת טווח. לסיום, ד"ר גלולה הציג עקרונות עיצוב מעצימים מהמחקר שערך, והדגים כיצד לעצב מערכות שמעצימות את תחושת השליטה, העצמאות, המסוגלות העצמית והמשמעות של המשתמשים, באמצעות מתן כלים לתכנון וניבוי, עידוד עצמאות, מתן מקום להתנסות בטוחה, והצפת משמעות הפעולות של המשתמשים.

האפיון והעיצוב מחדש של המערכות התפעוליות בסניפי דומינוס (קופה, מסכים למכיני פיצות ועוד) התחיל בבקשה פשוטה: הלקוח ביקש לקצר את עקומת הלמידה לעובדים חדשים, מצד אחד, ולהגיע ליעילות מקסימלית בתפעול השוטף, מצד שני. והאתגר הגדול מכולם – לדאוג להטמעה חלקה של המערכות החדשות אצל המשתמשים הוותיקים שלא תמיד שמחים ש"מזיזים להם את הגבינה".בהרצאה ניצן ישתף מהניסיון של הצוות ב-UXPERT בעבודה על הפרויקט המורכב הזה, וידבר על העקרונות שהנחו אותם, המהלכים הייחודיים שבוצעו בתהליך העבודה, ועל השיפור הדרמטי שהתחולל בדומינוס בעקבות הפרויקט.מומלץ להגיע להרצאה שבעים‍

לא משנה אם מקום העבודה שלך פועל על בסיס עקרונות Scrum, Lean, או Kanban – מהירות היא שם המשחק. בהרצאה זו יסביר טל כיצד ליישם שיטות לחקר משתמשים בסביבת Agile מבלי לפגוע באיכות הממצאים, כיצד לשכנע את המנהלים להשקיע (זמן וכסף) במחקר, ובעיקר – איך לגייס את כל צוות המוצר לקחת חלק פעיל בתהליך המחקר ולהתבסס על הממצאים בשלבי העיצוב והפיתוח.

"תדגיש את זה בצהוב כדי שיבלוט"! "תגדיל את הכפתור ב-30% לפחות"! "אף אחד לא יגלול עד לשם"!כמה פעמים אפיינתם או עיצבתם את יצירת המופת האישית שלכם ומישהו טען שזה אולי 'נכון', זה 'מתאים למותג', זה 'נראה טוב', אבל זה 'לא מספיק מניע לפעולה'?עולם ה- Conversion Optimization מציע ארגז כלים שמאפשר לנו ליצור חוויית משתמש שמאפשרת להנות מכל העולמות – גם לשרת את המותג ולהזמין לשימוש, וגם להגדיל המרות.בהרצאתו, יחשוף עילי טכניקות, שיטות עבודה ו- Case Studies אמיתיים, שיראו לכם איך אפשר לשפר יחס המרה, ועדיין לתת למשתמשים ממשק שהם רוצים להשתמש בו.‍

אם תשאלו אנשים שלא עוסקים ב-UX על מחקר משתמשים, הם יגידו לכם שמדובר במשהו יקר, ארוך ולרוב – מיותר. "אנחנו מכירים את המשתמשים שלנו מצוין" הם יגידו לכם. "אנחנו כבר נספר לכם מה הם צריכים, לא צריך מחקר". אחרים יגידו: "עדיף להשיק את המוצר ולראות איך הקהל מגיב", או "אין לנו עדיין משתמשים, את מי תחקור?"למרות כל ההתנגדויות האלה, הנסיון מראה שמחקר משתמשים מאפשר להגיע לתובנות מהותיות גם בזמן קצר, כאלה שקשה מאוד להשיג בדרך אחרת. הוא מחבר את צוות האפיון לצרכים האמיתיים של המערכת ומאפשר לו ליצור חוויית משתמש הרבה יותר טובה – כזו שמביאה הרבה ערך למשתמשים, ולכן גם לרוב שווה הרבה כסף.מה כלי המחקר האפקטיביים ביותר? איך אפשר להשיג תובנות משמעותיות בתקציב מצומצם? ברק יענה על השאלות האלה דרך סיפורי מקרה אמיתיים מהסטודיו ביוניק יו איי ומהעולם.‍

ישנן דרכים רבות לגשת לתהליך אפיון חוויית משתמש. עם השנים, כל אחד מפתח לעצמו את הדרך הנכונה עבורו ועבור הארגון שהוא פועל בו, מתודולוגיה ייחודית. בפאנל נשוחח עם הדוברים בפאנל ועם הקהל על המתודולגיה שלהם – אנשים שונים בארגונים מסוגים שונים – ונננסה ללמוד מהנסיון הייחודי של המשתתפים בשיחה.