עיצוב טוב, ומעצבים טובים, חייבים פידבק. הדרך היחידה להשתפר ולייצר תוצרים טובים יותר היא על ידי קבלת ביקורת מאנשי מקצוע, מנהלים, ואפילו משתמשים. אז מדוע כל כך קשה לנו לקבל את הביקורת שמוצעת לנו? בכדי שפידבק יהיה יעיל צריך ללמוד גם כיצד להעניק אותו, וגם כיצד קבל אותו.

השוק המודרני יכול להיות מאוד מבלבל: מצד אחד אנחנו נדרשים לבנות מומחיות עמוקה בנושא ספציפי, שאותו נוכל להוביל ולהנהיג בצוות. מצד שני אנחנו מצופים לדעת הכל מהכל, ממחקר ואנליזה ועד פרוטוטייפינג ואיור. בסופו של דבר הזמן שלנו מוגבל, ואנחנו נדרשים להחליט האם אנחנו רוצים לעמיק את הידע באיזור מסוים, או להתרחב וללמוד מעט על כמה שיותר נושאים.

אנחנו מעריכים את האקדמיות לעיצוב, יש שם אנשים נהדרים ומבריקים שמשקיעים את הלב והנשמה כדי לעזור לאחרים להתפתח ולהתאהב בעיצוב (גם אם הם לא תמיד מקבלים תמורה מתאימה להשקעה שלהם). יש סיבה שרוב החברות בישראל מעדיפות לגייס בוגרי תקשורת חזותית וגם אנחנו מסכימים שהדרך הנכונה עוברת באקדמיה (בדרך כלל). אבל זה לא אומר שהאקדמית בישראל מושלמות. יש כמה דברים שמפריעים לנו ואנחנו חושבים שהגיע הזמן לדבר עליהם. אנחנו מקווים שזה יגיע לאוזניים הנכונות ויעזור לתקן את מה שצריך לתקן. בין השאר דיברנו על: האם באמת צריך תואר בעיצוב כדי להתקבל לתעשייה ולמה יש חברות שמעדיפות לגייס בוגרי אקדמיה בלבד לתפקידי ג׳וניור? מה ההבדלים בין ללמוד לתואר ולקחת קורס? למה מפריע לנו שהאקדמיות המובילות משחקות משחק כפול ומציעות גם תארים וגם קורסים ולמה זה פוגע בתלמידים שלנו ובתעשייה? מה הסיפור עם התארים החדשים שמשלבים בצורה לא הגיונית בין כמה מקצועות ? ולמה צריך להיזהר מזה (לדעתנו). מה הבעיה עם הפידבק שסטודנטים מקבלים באקדמיה ולמה פידבק שנעשה בצורה לא נכונה יכול לגרום? איך אפשר לטפל בתופעה הזאת? טיפים לאקדמיה: איך נותנים פידבק נכון ומה לדעתנו נכון להכניס כבר לתוכניות הלימוד בשנה הבאה.

פרק 62 למרות שאמא לרוב צודקת, ישנה עצה אחת שכדאי לקחת בעירבון מוגבל: תמיד תשאר מי שאתה. באיזושהי רמה זה נכון, אך לכולנו יש מספר גרסאות של מי שאנחנו. הרי מי שאנחנו עם חברי ילדות הוא לא אותו אדם שמגיע לעבודה ומציג הצעות עיצוב. וזאת המשמעות של קוד סוויצ׳ינג - היכולת שלנו להתאים את עצמנו וצורת התקשורת שלנו בהתאם לחדר בו אנחנו נמצאים.

בשנים האחרונות צמחה לה תעשייה של מנטורים שמלווים (בתשלום או בהתנדבות) מעצבים שתהליכי קבלה למשרות, שיפור קורות החיים ושיפור תיק העבודות. התפקיד ראוי ויכול מאוד לעזור להשיג מטרות מקצועיות אבל לצד היתרונות יש לא מעט חסרונות שיכולות לפגוע מאוד במעצבים שעושים את הצעדים הראשונים שלהם (אבל לא רק בהם). לפרק הזה הזמנו את מיכל ברזילי-מימרן מנכ״לית Diviners שמתמחה בגיוס מעצבי פרודקט לרוב חברות המוצר המובילות בישראל כדי להבין לעומק את תעשיית המנטורים בישראל ולעזור לכם להבין מתי אתם צריכים מנטור ואיך בוחרים מנטורים מתאימים. דיברנו על המנטורים בישראל, על תהליך הגיוס ועל הקשיים שיש לגוניורים בתעשייה. מיכל לא הסתפקה בנושא המנטורים ונתנה המון עצות על תהליכי הגיוס, מבחני הבית והראיונות ושיתפה אותנו בניסיון המעמיק שלה בתחום. בין השאר דיברנו על: מצב תעשיית המנטורים שצצה בישראל. איך אנחנו מגדירים מנטור/ית ומתי כדאי לקחת אותם? האם מי שסיימת לימודים צריך לקחת מנטור? האם זו לא האחריות של המרצים שלו מהלימודים לדאוג שיהיה לו תיק עבודות מרשים ונכון? מה הופך מנטור/ית לטובים? איך בוחרים נכונה וממה כדאי להיזהר? כמה כסף/או זמן תהליך ליווי של מנטור/ית צריך לקחת? מה גורם למיכל לרדוף אחרי מועמד ומאיזה מועמדים היא תעדיף להתרחק. עצות סופר שימושיות לתהליכי קבלה וראיונות שרק מגייסת מנוסה יכולה לתת.

אחרי שבועות של הכנה סוף סוף זה קרה: הקלטה של פרק חי מול קהל במשרדים של גונג! בנוסף לשיחות על סטטיסטיקות האזנה ושעשועון נושא פרסים, התארחו בפרק ליאור פרנקל, דלית הלדנברג, וליאור יאיר, שתרמו מהניסיון שלהם על נושאים מגוונים מAI ועד תכנון קריירה.

בעולם שבו רובינו מעבירים חלק משבוע העבודה בבית, ומספר דו ספרתי של שעות בפגישות זום, זה לא פלא שגם הרבה ראיונות עבודה עברו לסביבה דיגיטלית. כן, זה נוח יותר, וכבר לא צריך לקחת יום חופש לכל שיחה עם מנהל מגייס, אך ראיון זום גם מביא איתו הרבה חסרונות שדורשים מאיתנו גישה קצת שונה בכדי לצלוח את הראיון הדיגיטלי.

ללא תיק עבודות אי אפשר להתחיל להתראיין בתעשייה. הוא הכרטיס כניסה שלנו לתהליך ויקבע לא רק אם נעבור את שלב הסינון הראשוני אלא גם איך יראה שאר התהליך. בפרק הזה התעמקנו בשאלות קשות וניסינו לעזור למועמדים, גוניורים וסיניורים, להבין לעומק איך מגייסים מסתכלים על תיקי העבודות שלהם ומה באמת יכול לתת לכם יתרון תחרותי על מועמדים אחרים. ריכזנו מה שאתם באמת צריכים כדי לתכנן נכון את תיק העבודות שלכם ועברנו על תיקי עבודות מוצלחים של גוניורים שנמצאים בדיוק בשלב שבו אתם נמצאים. בין השאר דיברנו על: מה בכלל המטרה של תיק העבודות ולמה אתם צריכים להסתכל עליו כמו כל מוצר שאתם מתכננים ומעצבים? איך מגייסים מסתכלים על תיק העבודות שלכם? ומה גורם להם לסגור אותו מיד או לרצות לפנות אליכם?. מה באמת חייב להיות בתיק העבודות? איך להפריד בין עיקר לטפל. היה לנו ויכוח סוער על איך ואיפה צריך לבנות את תיק העבודות איך תיק העבודות יכול להעניק לכם יתרון מול המועמדים האחרים?

פרק 58 בין פגישות עבודה, לקוחות לחוצים, דדליינים צפופים, ואינספור שעות של דחיפת פיקסלים, עבודת עיצוב יכולה התחיל להרגיש כמו... עבודה. אך לפעמים הדרך לגלות מחדש את הניצוץ והאהבה לעיצוב היא עם פרויקט צד. כן, טכנית זוהי עוד עבודה, אך בחירה מושכלת של פרויקט צד יכולה להכניס לחיים עוד הנאה, השראה, למידה, וכסף.

הפרק החדש עם שירן צולל לסטוריטלינג כסקיל שמקפיץ אותנו בכל שלב בקריירה. מהגשת פרויקט גמר, דרך ראיונות ועד היום-יום בצוות. דיברנו על איך לפתוח בקונטקסט חד שמייצר קשב ואמון, להתאים את השפה למי שבחדר (HR, פיתוח, פיננסים), ולהוריד עומס קוגניטיבי ע"י מיקוד ברציונל במקום ב”לקריין את המסך”. שירן משתפת רגעים אמיתיים ממכירות ועד פרודקט, ומראה איך סיפור נכון הופך נתונים להחלטות, התנגדויות להסכמות, ו”עוד מצגת” לשיחה שמקדמת דברים. לקחנו מזה צ’קליסט פרקטי: להתחיל במשפט-שניים שמבהירים מה הבעיה ולמי, לעגן פתרונות במחקר בלי להציף בפרטים, לשזור חזרתיות חכמה (“זוכרים שאמרנו…?”) ולסגור עם שורה תחתונה ואקשן אייטמס. התוצאה: נרטיב ברור בשלבים. קונטקסט - חיבור ורגש - פתרון מגובה - סיכום ו־next steps ששומר את כולם בפוקוס. טיפים פרקטיים (צ’קליסט ליישום) 1. קונטקסט קודם כל - ⁠פתחו במשפט שניים שמבהירים: מה הבעיה, למי, ולמה עכשיו. - במערכות מורכבות: התחילו ב־high-level flow (אפילו פתקים/סכמה) לפני ה-UI. 2. צרו קשב ואמון - ספרו “רגע טריגר” אישי או ממשתמשים שממחיש צורך אמיתי. - קשר עין, שאלות ישירות למקבלי ההחלטות, והפיכת השיחה לדיאלוג. 3. התאמת המסר לקהל - בחרו טרמינולוגיה ודוגמאות לפי התפקידים בחדר. - בריאיון: עם HR דגש על soft-skills; עם VP Product על החלטות, פוקוס והשפעה. 4. מיקוד בעיקר והפחתת עומס קוגניטיבי - לא “לקריין את המסך”; דברו על הרציונל מאחורי ההחלטות. - קבצו נתונים לתובנות (“בחרנו X כי 80%...”), לא רשימת מטלות (“עשינו סקר, ואז…“). 5. בנו נרטיב עם עוגנים - פתיחה: קונטקסט ורגש | אמצע: פתרון מגובה מחקר | סיום: סיכום ברור ו-Next Step. - השתמשו בחזרתיות: “זוכרים שאמרנו…? כאן זה מתממש”. 6. סגירה ברורה - סיימו בסיכום קצר (3-4 משפטים) + מה מצופה מהקהל (החלטה/פידבק/עדכון סטטוס).

רוב מסעות חיפוש עבודה מתחילות במודעה: לפעמים בלינקדין, לפעמים בפייסבוק, לפעמים באתר של החברה. וזו לא מודעה מינימליסטית כמו הצעה לבייביסיטר או מנקה - היום תיאור משרה זה מסמך ארוך, מסובך, ומלא במסרים סודיים, סותרים, ומבלבלים. פיענוח של תיאור משרה היא משימה מאתגרת, אך עם הכלים הנכונים ניתן להפיק ממנו הרבה רמזים שיוכלו לעזור לנו להגיע לראש רשימת המועמדים.

קל לאבד פרספקטיבה על תהליך גיוס כשמנסים להתרכז בתרגילי בית והצגות פורטפוליו, אך אם לוקחים כמה צעדים אחורה ומסתכלים על סך כל השלבים מבינים שגם אנחנו כמועמדים עוברים חוויה. חוויית המועמד, שאותה מייצרים המראיינים והמגייסות, יכולה להיות קריטית עבור המועמד המתלבט שצריך להחליט האם לחתום על החוזה שמולו.

פרק טעון בו התווכחנו לא מעט אבל הסכמנו הרבה יותר. חלקנו טיפים מתוך הניסיון שלנו בכל הקשור להכנה לראיונות עבודה ותכנון נכון של הקריירה. בין השאר דיברנו על: האם אפשר בכלל להתכונן לראיונות עבודה? (כן , התשובה היא כן) אילו סוגי שאלות ישאלו בראיון? מה ההגיון מאחורי כל שאלה ואין נכון להתמודד איתן? למה חשוב להתכונן גם לשאול שאלות ולא רק לענות עליהן? האם זה בסדר לשלוח מבחן בית? איזה סוגי מבחני בית יש? מתי להגיד לא למבחן בית? מה אנחנו ממליצים למועמדים לשאול בראיון ואיך לזהות דגלים אדומים שעולים בראיונות אישיים.

כל ראיון, שיחה, תרגיל, ודחייה בסופו של דבר מתחבר לסיפור גדול יותר, שמייצר את תקופת חיפוש העבודה. בשוק הנוכחי לא נדיר לראות אנשים שמחפשים עבודה במשך חודשים ארוכים, אם לא יותר. והתקופה הזאת, אם לא מנוהלת נכון, יכולה להוביל לתחושות קשות ובורות נפשיים שקשה לצאת מהם.

בפרק הזה נדבר על המעבר בין לימודי עיצוב מוצר באקדמיה למציאות ולפרקטיקה בעולם ״האמיתי״. איך דווקא בתוך ״מגבלות״ העבודה בתעשייה נדרשת יצירתיות מסוג שלא הכרנו בלימודים, אילו כישורים שנרכשו באקדמיה באמת שימושיים בשטח, נדבר על מה עשוי להפתיע אתכם ביום יום וגם כמה טיפים לבוגרים טריים. (משתתפים: אור פינס ורועי שלאין)

בתוך המילה ״הייטקס״ מתחבא עולם שלם של סוגי חברות בגדלים שונים, מבנים שונים, מוצרים שונים, וחוויות שונות. מהסטארטאפ המשפחתי שכולל עשרה עובדים, ועד החברה הציבורית שמכילה עשרות ומאות אלפי אנשים, לכל סוג חברה יש את המאפיינים שלה, שבסופו של דבר יעניקו לנו כעובדים חוויית עבודה שונה לגמרי.

בין אם מדובר במעצב בתחילת הדרך, ובין אם מעצבת בכירה עם שנים רבות של ניסיון, בשלב מסוים כולם יחוו את סינדרום המתחזה. זאת הרגשה משונה, שפתאום המוח שלנו שואל את עצמנו האם באמת מגיע לנו להיות פה, האם ההצלחות שלנו מגיעות לנו, ומתי בדיוק כל מי שמסביבנו יגלה שאנחנו מתחזים. החדשות הרעות הן שזאת תחושה בעייתית, שיכולה לפגוע בהתקדמות הקריירה. החדשות הטובות? אפשר לחיות עם זה, להתנהל מול זה, ואולי אפילו לפתור את זה.

בעבודה, כמו באהבה, חייבת להיות התאמה בכדי לבנות מערכת יחסים מוצלחת. והתאמה היא הרבה מעבר לציפיות שכר: אופי החברה, סוג המוצר, תנאי העבודה, מבנה הדיווח. ישנם גורמים רבים שיכולים לקבוע האם זאת תהיה אהבה ארוכת טווח, או דייט שתרצו לברוח ממנו כמה שיותר מהר.

רילוקיישן זה לא רק יעד - זה מסע. בפרק החדש של רדיו באטן, עדי לוין מארחת את יהודית אשר - מעצבת מוצר ומייסדת הפודקאסט - לשיחה כנה על המעבר שלה לניו יורק: מהדחף להגשים חלום, דרך התהליך הזוגי של קבלת ההחלטה, ועד ההתמודדות עם הבירוקרטיה, התרבות החדשה והחיים כמהגרת. זה לא סיפור על מעבר קל, אלא על דרך שמורכבת מהתלבטויות, אמונה והמון הסתגלות.יהודית משתפת גם על תחושת השייכות שמתחילה להיבנות, על ההבדלים בצורת העבודה עם צוותים אמריקאיים - וגם על החשש מהשפה, שמתחלף לאט־לאט בהבנה שהחיבור האנושי חזק מהניסוח המושלם. בפרק תמצאו גם הצצה למעבר שלה לתחום הסייבר, לתהליך הקבלה לגוגל קלאוד, ולשיחה על חשיבות הסיפור שאנחנו מספרים על עצמנו בתוך שינוי גדול.

בין כל השאלות המקצועיות, בדיקה של תרגילי בית, הצגת תיק עבודות, ושאלות של ציפיות שכר, יגיעו גם שאלות קשות באמת. הרי להסביר למה בחרנו בכפתור מסוים או אייקון ספציפי זה קל, אבל להסביר מדוע אנחנו עוזבים את המשרה הנוכחית? כבר סיפור אחר. שאלות קשות עלולות להפיל כל מועמד, ולכן צריך להתכונן אליהן היטב.

אנחנו מעריכים את האקדמיות לעיצוב, יש שם אנשים נהדרים ומבריקים שמשקיעים את הלב והנשמה כדי לעזור לאחרים להתפתח ולהתאהב בעיצוב (גם אם הם לא תמיד מקבלים תמורה מתאימה להשקעה שלהם). יש סיבה שרוב החברות בישראל מעדיפות לגייס בוגרי תקשורת חזותית וגם אנחנו מסכימים שהדרך הנכונה עוברת באקדמיה (בדרך כלל). אבל זה לא אומר שהאקדמית בישראל מושלמות. יש כמה דברים שמפריעים לנו ואנחנו חושבים שהגיע הזמן לדבר עליהם. אנחנו מקווים שזה יגיע לאוזניים הנכונות ויעזור לתקן את מה שצריך לתקן. הפרק מתאים לכל מי שמתלבט איך ללמוד בין השאר דיברנו על: האם באמת צריך תואר בעיצוב כדי להתקבל לתעשייה ולמה יש חברות שמעדיפות לגייס בוגרי אקדמיה בלבד לתפקידי ג׳וניור? מה ההבדלים בין ללמוד לתואר ולקחת קורס? למה מפריע לנו שהאקדמיות המובילות משחקות משחק כפול ומציעות גם תארים וגם קורסים ולמה זה פוגע בתלמידים שלנו ובתעשייה? מה הסיפור עם התארים החדשים שמשלבים בצורה לא הגיונית בין כמה מקצועות ? ולמה צריך להיזהר מזה (לדעתנו). מה הבעיה עם הפידבק שסטודנטים מקבלים באקדמיה ולמה פידבק שנעשה בצורה לא נכונה יכול לגרום? איך אפשר לטפל בתופעה הזאת? טיפים לאקדמיה: איך נותנים פידבק נכון ומה לדעתנו נכון להכניס כבר לתוכניות הלימוד בשנה הבאה.

בשנים האחרונות צמחה לה תעשייה של מנטורים שמלווים (בתשלום או בהתנדבות) מעצבים שתהליכי קבלה למשרות, שיפור קורות החיים ושיפור תיק העבודות. התפקיד ראוי ויכול מאוד לעזור להשיג מטרות מקצועיות אבל לצד היתרונות יש לא מעט חסרונות שיכולות לפגוע מאוד במעצבים שעושים את הצעדים הראשונים שלהם (אבל לא רק בהם). לפרק הזה הזמנו את מיכל ברזילי-מימרן מנכ״לית Diviners שמתמחה בגיוס מעצבי פרודקט לרוב חברות המוצר המובילות בישראל כדי להבין לעומק את תעשיית המנטורים בישראל ולעזור לכם להבין מתי אתם צריכים מנטור ואיך בוחרים מנטורים מתאימים. דיברנו על המנטורים בישראל, על תהליך הגיוס ועל הקשיים שיש לגוניורים בתעשייה. מיכל לא הסתפקה בנושא המנטורים ונתנה המון עצות על תהליכי הגיוס, מבחני הבית והראיונות ושיתפה אותנו בניסיון המעמיק שלה בתחום. בין השאר דיברנו על: מצב תעשיית המנטורים שצצה בישראל. איך אנחנו מגדירים מנטור/ית ומתי כדאי לקחת אותם? האם מי שסיימת לימודים צריך לקחת מנטור? האם זו לא האחריות של המרצים שלו מהלימודים לדאוג שיהיה לו תיק עבודות מרשים ונכון? מה הופך מנטור/ית לטובים? איך בוחרים נכונה וממה כדאי להיזהר? כמה כסף/או זמן תהליך ליווי של מנטור/ית צריך לקחת? מה גורם למיכל לרדוף אחרי מועמד ומאיזה מועמדים היא תעדיף להתרחק. עצות סופר שימושיות לתהליכי קבלה וראיונות שרק מגייסת מנוסה יכולה לתת.

ללא תיק עבודות אי אפשר להתחיל להתראיין בתעשייה. הוא הכרטיס כניסה שלנו לתהליך ויקבע לא רק אם נעבור את שלב הסינון הראשוני אלא גם איך יראה שאר התהליך. בפרק הזה התעמקנו בשאלות קשות וניסינו לעזור למועמדים, גוניורים וסיניורים, להבין לעומק איך מגייסים מסתכלים על תיקי העבודות שלהם ומה באמת יכול לתת לכם יתרון תחרותי על מועמדים אחרים. ריכזנו מה שאתם באמת צריכים כדי לתכנן נכון את תיק העבודות שלכם ועברנו על תיקי עבודות מוצלחים של גוניורים שנמצאים בדיוק בשלב שבו אתם נמצאים. דיברנו על: מה בכלל המטרה של תיק העבודות ולמה אתם צריכים להסתכל עליו - כמו כל מוצר שאתם מתכננים ומעצבים? איך מגייסים מסתכלים על תיק העבודות שלכם? ומה גורם להם לסגור אותו מיד או לרצות לפנות אליכם? מה באמת חייב להיות בתיק העבודות? איך להפריד בין עיקר לטפל. איך ואיפה צריך לבנות את תיק העבודות? איך תיק העבודות יכול להעניק לכם יתרון מול המועמדים האחרים? לינקים לתיקי עבודות שראינו בפרק: https://fantasy.co/ https://tal-shapira.framer.website/ https://itaibarre.com/ https://keyavadgama.com/ https://vemula.me/

פרק טעון בו התווכחנו לא מעט אבל הסכמנו הרבה יותר. חלקנו טיפים מתוך הניסיון שלנו בכל הקשור להכנה לראיונות עבודה ותכנון נכון של הקריירה. בין השאר דיברנו על: האם אפשר בכלל להתכונן לראיונות עבודה? (כן , התשובה היא כן) אילו סוגי שאלות ישאלו בראיון? מה ההגיון מאחורי כל שאלה ואין נכון להתמודד איתן? למה חשוב להתכונן גם לשאול שאלות ולא רק לענות עליהן? האם זה בסדר לשלוח מבחן בית? איזה סוגי מבחני בית יש? מתי להגיד לא למבחן בית? מה אנחנו ממליצים למועמדים לשאול בראיון ואיך לזהות דגלים אדומים שעולים בראיונות אישיים.

בפרק התארחו: עידו זייפמן - מלווה צוותי עיצוב, מרצה, מייסד קהילת פיגמה ישראל ומייסד שותף ב-Kido. קרן שגב - מעל 20 שנה בעולם העיצוב מוצר ומרקטינג, ומייסדת שותפה ב-Kido. עופר בן שושן - מוביל עיצוב עם נסיון של יותר מ-20 שנה, מתמחה בהקמה, ניהול והנחיה של צוותי עיצוב, בניית תהליכים עם הממשקים השונים ותכנון אסטרטגי של עיצוב מוצרים ומערכות מורכבות. נהנה לעבוד עם אנשים וללמוד דבר חדש לפחות פעם ביום. על מה הם דיברו: מה קרה לעולם העיצוב? מה ההבדל בין UX לבין UI? איך הם מתחברים? ומה התפקיד שלהם? איך עובד היום עולם המרקטינג? מה תפקיד המעצבים בסטארטאפים היום? חיבור או הפרדה בין מרקטינג לפרודקט - האם זה נכון? מקצוע העיצוב כמקצוע חדש האם למעצב יש מקום בקבלת החלטות בחברה טכנולוגית? איך מודדים עיצוב במוצר? איך הופכים את העיצוב למשהו אסטרטגי בארגון? איפה היתרונות והחסרונות בהפרדה בין UX לבין UI? האם שינוי תפקיד המעצב אומר שיש רגרסיה בעיצוב? מבנה צוות העיצוב מה זה אומר גיוס מעצבים בעולם החדש? מה צריכים לחפש מגייסים במעצב?

וובינר בנושא מילות מפתח בפרופיל הלינקדאין כמנגנון להעלאת מס' הפעמים שהפרופיל עולה בחיפוש חופשי אצל לקוחות או מעסיקות/ים ומגייסות/ים.

השאלה ״איך עושים רילוקיישן כמעצבים״ עולה בקבוצה כל הזמן והמחשבות על עבודה מחוץ לישראל עוברות בראש של הרבה מעצבים. בזום הקרוב, נדבר עם שלושה מעצבים ישראלים שעובדים מחוץ לישראל במודלים שונים.

אחד הנושאים הכי מדוברים בקהילה הוא תהליכי גיוס וקבלה לעבודה. אז הבאנו את יאיר רונן ממיקרוסופט לתת לכם סריקה על התהליך גיוס שהוא מעביר ובעיקר הרבה טיפים איך להתכונן לתהליך ואיך לצלוח אותו. הכירו את יאיר: מנהל צוותי עיצוב וחווית משתמש במיקרוסופט ומרצה בשנקר. במיקרוסופט אני מנהל צוותים מולטי-דיסיפלינרים של מעצבים, חוקרים וכותבי תוכן. הצוות שלי אחראי על חווית המשתמש של מוצרים מפלטפורמת הענן של מיקרוסופט (אז׳ור). בשנקר אני מרצה לעיצוב מוצרים דיגיטליים במחלקה לתקשורת חזותית. ״״בהרצאה אשתף מנסיוני כיצד נראה תהליך ראיונות עבודה, מה תוכלו לעשות במהלכו ולפניו על מנת להגיע אליו מוכנים יותר ודגשים ספציפיים לכל שלב״

שני היא מעצבת ותיקה שהובילה כבר כמה סטארטאפים בהצלחה. דיברנו על גיוס מועמדים, איך למצוא נישה ולתכנן קריירה בעיצוב, איך לתקשר בצוות ומה החשיבות של אסטרטגית מוצר בתהליך העיצובי.

לעצב קריירה - עמרי דביר מזל טוב, אתם עובדים בעיצוב! אז… מה עכשיו? כולנו רוצים להתפתח מקצועית, לגדול, ללמוד, ואולי אפילו להרוויח קצת יותר כסף מאשר הרווחנו שנה שעברה. כל צעד ופעולה שאנחנו לוקחים מקדם אותנו קצת - אבל איך מתרגמים את כל הצעדים הקטנים האלו לקריירה? איך לוקחים שליטה על קריירת העיצוב שלנו ופועלים באופן מכוון בכדי להשיג את המטרות שלנו? איך בכלל קובעים מטרות קריירה?? בהרצאה אני אחלוק צעדים פרקטיים, פשוטים וברורים שכל מעצב.ת יכול.ה להטמיע כבר מחר בכדי לנהל ולפתח קריירת עיצוב - בין אם אתם בתחילת הקריירה או שנים של ניסיון. עיצוב ממשקים מקצועיים - תמר שולץ בעבודה השוטפת שלנו אנחנו עובדים עם הרבה אנשי מקצוע, ובאופן טבעי יש חפיפה בין חלק מתחומי האחריות, או מנגד, ניתוק לא רצוי. בהרצאה נתמקד בממשק שבין מעצבים למנהלי מוצר, נסקור מה תחומי האחריות של מנהלי מוצר ואיפה ההזדמניות לשיתוף פעולה, נדבר על כלים שיכולים לעזור לשתף פעולה באופן פורה, ואיך ניתן למפות ולעצב מחדש את ממשקי עבודה שלנו כך שנגיע לתוצרים טובים יותר וסביבת עבודה חיובית ומספקת. Candidate journey: From studies to contract - עדן שופן תהליכי גיוס משתנים מחברה לחברה, ולמרות שיש שלבים בסיסיים שחוזרים על עצמם, בסופו של דבר מדובר על חוויה אינדיבדואלית ומשתנה של כל אחד ואחת. זה יכול להיות קצר, ארוך, מאתגר או מלא במזל. בשנים האחרונות ליוויתי עשרות מעצבים בדרך למציאת עבודה וגיליתי שאין מתכון אחד להצלחה ושום דבר הוא לא שחור או לבן, אבל כן יש ידע קולקטיבי שיכול לעזור לנו. בהרצאה נדבר על השאלות והתובנות הכי שכיחות שאספתי לאורך הדרך ואיך הם יוכלו להקל על תהליך מציאת העבודה.

In this talk, I will be sharing practical tips and insights on how to craft and establish your online presence as a product designer. I will be sharing all the lessons I've learned, what mistakes to avoid and how you too, can build an authentic personal brand! About Miriam: Miriam Isaac is a 35-year-old UX Designer, residing in Israel. Originally born in Manchester England, Miriam had dreams of being a fashion designer and was on her way to the prestigious Central St Martins. However, with a change of location and lifestyle, Miriam found herself studying graphic and web design in Jerusalem and has been designing for the web ever since. When she isn't busy solving UX problems, she spends her time with her 4 children, listening to one too many true crime podcasts, and ordering overpriced stationery.

אם לפני 20 שנה היינו צריכים תקציב של 200 אלף דולר כדי לשים את המודעות לשירותים שלנו באמצעות רדיו או טלוויזיה, אז היום הרשתות החברתיות מאפשרות לכל אדם בעולם לשתף תכנים בחינם, המייצרים תנועה עבור המוצרים והשירותים שלהם.בין אם אתם פרילאנסרים שמחפשים פרוייקטים, מעצבים שמחפשים את הצוות מוצר הבא לעבוד בו או מובילי עיצוב בחברה נחשבת שמעוניינים לגייס את המעצבים האיכותיים ביותר, ההרצאה הבאה היא בשבילכם!בסשן הבא נלמד:תולדות המהפכה הטכנולוגית הרביעית ועידן יצרני התוכןמה זה אומר עבורנו כמעצבי חווית משתמש ויצרני תוכן לעתידמה משמעות המילה תוכןטיפים פרקטים ליצירת תוכן עבור מעצביםאיך לעשות מונטיזציה באמצעות אסטרטגיית תוכן‍הכירו את הדובר:יובל קשטכר הוא מעצב שאוהב לכתוב וכותב שאוהב לעצב.מייסד חברת UX Writing Hubשאחראית על הכשרות בתחומי העיצוב והכתיבה.עשה בעבר סדנאות אסטרטגיית תוכן למעצבים מחברות כמו מאנדיי, כותבי התוכן של ממשלת נורווגיה ותלמידי בית הספר לעיצוב חווית משתמש של בצלאל. ‍

לינקדין יכול להרגיש קצת מלחיץ: לכתוב את הסיכום והכותרת הנכונים, להתחבר עם לפחות 500 קונקשיינים, וליצור תוכן. כולם אומרים שכדאי להתחיל ליצור תוכן…אבל אפשר גם להסתכל על זה מנקודת מבט אחרת - כי לא חייבים להיות אינפלואנסר בלינקדין כדי לצלוח את הפלטפרומה.בהרצאה שירה, פרפקציוניסטית לשעבר, תסביר מה חשוב, איך בונים פרופיל לינקדין חזק, ואיך משתמשים בו ככלי לחיפוש עבודה נכון. היא גם תדבר על איך היא יצרה קשרים עם אנשים בחברות כמו מאנדיי, שופיפיי, אינטל, וולט, ועוד - וגם הגיעה לתפקיד בחווית משתמש שבכלל לא פורסם - וכל זה בלי ליצור תוכן בלינקדין בכלל.עוד על שירה:ישראלית-קנדית שמביאה את המאה 21 לבי”ס הבינלאומי באוניברסיטת ת”א דרך הטמעת מערכות טכנולוגיות. כשהיא לא משפרת תהליכים ארגוניים, היא עוזרת למעצבי חווית משתמש עם מיתוג אישי וניהול קריירה אסטרטגים ועובדת ב:UX Writing Hub.אוהבת את המשפחה והחברים, להאזין לפודקסטים תוך כדי הליכות, שוקולד מריר עם מלח, וחקירות עמוקות על אפליקציות שעוזרות ליעל משימות.

היום, שהשוק מוצף במעצבים שמחפשים עבודה, יותר מתמיד אנחנו חייבים לדעת איך לשווק את עצמנו.פורטפוליו טוב - זה כבר לא מספיק, וגם ניסיון שתפס תפקיד מאוד משמעותי בגיוסים, לאט לאט מאבד מהערך שלו.אז מה אנחנו בתור מעצבים יכולים לעשות כדי להגיע למשרות הכי שוות בשוק, ו/או להשיג את הלקוחות שאנחנו באמת רוצים.?שיווק עצמי, זה נושא מאוד מורכב...קשה לנו בתור מעצבים לשווק את עצמנו ולספר על היכולות שלנו וכמה שאנחנו טובים...אבל לא חייבים לעשות רק קמפיינים ופרסומות בעשרות אלפי שקלים כדי לשווק את עצמנו, יש עוד דרכים שכל אחד מאיתנו יכול לעשות כבר עכשיו!שגיא שרייבר הוזמן על ידי "סטרטאפ דיזיינרז" להעביר וובינר שבו הציג המון טיפים וכלים פרקטיים על איך אנחנו בתור מעצבים יכולים לשווק את עצמנו, מבלי שאף אחד ירגיש!אז תביאו מחברת / דף לרשום עליו סייד נוטס, כי אחרי הסרטון הזה, השם שלכם בתעשייה והקריירה שלכם רק הולכים לצמוח.

תקופת הקורונה לא היתה כמו שום דבר שהכרנו קודם. מקומות עבודה נסגרו, מעצבים רבים ומנוסים נאלצו לחפש עבודה במפתיע, וכמעט כולנו התבקשנו בן רגע להפוך את כל שגרת חיינו על מנת לעבוד מהבית. לעבוד מהבית. כל יום. עם הילדים/החיות/השכנים הרועשים ותוך כדי שמי שגר איתכם בבית עושה בדיוק שיחת זום וצועק ״שומעים אותי??״ כל כמה דקות. זה לא קל. אבל זו גם הזדמנות מדהימה לשינוי שישפיע על כל עתיד העבודה שלנו. אז מה אנחנו צריכים לדעת כמעצבים ויוצרים על התקופה הזו? מה יעזור לנו להיות יותר פרודקטיביים? איך אנחנו יכולים לצאת מהקורונה חזקים יותר ואיך אנחנו מקדמים את הקריירה שלנו בתהליך? במפגש דיברנו עם ליאור פרנקל - האיש והעולם החדש - על כל השאלות האלה. עוד על ליאור: אהלן, אני ליאור, שותף בחברת ג׳ולט - בית הספר של העולם החדש. אני מנהל שם את חטיבות המוצר, הפיתוח, והלמידה. עד לפני מספר שנים הייתי מנכ״ל-שותף ב-nuSchool - שהיה בית ספר למעצבים פרילנסרים מכל העולם, ובמקביל גם ניהלתי פרויקטים ללקוחות כפרילנס בעצמי - ועבדתי עם מעצבים פרילנסרים כפרויקטורים - מניו-יורק, וושינגטון, וורשה, הודו, וכמובן גם מישראל. אני גם מוביל את הפודקאסט של פופקורן - על מסלולי קריירה מעניינים ועולם העבודה המתעדכן

Personal Branding is one of the most important investments you can make for yourself and your business. Dot Lung will share her personal branding secrets that have kept her 6-figure freelance business thriving from one global 2008 recession till today’s 2020 pandemic. Join the Mother of Social Dragons for a session on “Personal Branding, more than just pretty colors and a logo”

אינסטגרם נהפך לחלק משמעותי מהחיים המקצועיים שלנו. בין אם אנחנו שמה בשביל לייצר אסטים לחברה שבה אנחנו עובדים, או אם זה בשביל לקדם את עצמנו ואת המוצג שהוא אנחנו - אינסטגרם הוא כלי עבודה למעצבים לכל דבר. במפגש שאלות ותשובות הקרוב, אירה חרקובסקי דותן, מנהלת קבוצת אינסטגרם ישראל ושם דבר בתחום הקידום בדיגיטל - תבוא לענות לנו על השאלות ולעזור לנו להשתפר ביחד! *המפגש מיועד לאנשים עם היכרות בפלטפורמה ולא לאנשים שאין להם היכרות בסיסית עם אינסטגרם. אם אתם מרגישים שאתם צריכים תזכורת או חיזוק, אירה דאגה לצרף לנו להקלטה לשיעור דיגיטלי שהיא מעבירה על אינסטגרם שעובר על כ---ל הבסיס, ממש מומלץ לצפייה לפני הסשן שאלות שלנו: https://youtu.be/n6TC1U5VCY4

הרבה מעצבים מסיימים את הלימודים ונזרקים לעולם האמיתי. שם הם מגלים שלהיות מעצב טוב זה לא מספיק. ההרצאה מאפשרת למעצבים בכל רמות הסניוריטי, להשתמש ביכולות "הרכות" שלהם כדי לבנות ביטחון בעצמם. נדבר על היתרונות היחסיים של מעצבים בחברה, נבחן כיצד אפשר לזהות יכולות "רכות" בעצמך, ונמנף את יתרונות החשיבה הקריאטיבית כדי לבנות לעצמנו ביטחון ביצירה שלנו. עוד על אבירם: אבירם פלג הוא מעצב בוגר בצלאל, בעל 15 שנות ניסיון בעיצוב ואיפיון מוצרים דיגיטליים, שימש כ-Head of Design & UX במספר חברות והוביל פרויקטים בהיקף בינלאומי, כמו כן הוא מכהן כראש מסלול "UX\UI" בלימודי החוץ של האוניברסיטה הפתוחה.

אז למפגש הקרוב הזמנו את גל בשביל שיחלוק איתנו קצת מהקסם שלו. נדבר על הצלחה, קריירה, על סלילת דרך מקצועית, על פיתוח פרוייקטים אישיים ועל בניית שם לעצמכם. על גל: After years working as a designer and illustrator for startups, Gal quit his job to become an independent artist and to focus solely on his creative pursuits. His artwork gained massive exposure on social media where he's cultivating an ever-growing community of artists and fans. https://galshir.com/about

"שגיא, אני שולח/ת קורות חיים ותיק עבודות שוב ושוב, אבל אף אחד לא חוזר אליי…"זאת בהחלט אחת השאלות ששואלים אותי המון.שאלתי בשבילכם את חברי הטוב סער גיל – שהוא מעצב סופר סופר מוכשר, בן אדם מדהים, וספציפית כרגע מנהל עיצוב בחברת סטרטאפ מצליחה ובאמצא תקופת חיפוש מעצבים לצוות שלו. התשובה שלו תפתיע את חלקכם.ספוילר – לחפש עבודה באמצעות לוחות דרושים למעצבים וחיפוש עבודות למעצבים בפייסבוק וגוגל לא בהכרח ישיג לכם את העבודה הנחשקת…‍