בפרק הקודם במיני סדרה שלנו על עיצוב בפשטות דיברנו על למה חשוב להבין את הבעיה בכל פרויקט שאנחנו ניגשים אליו. בפרק הנוכחי אנחנו מדברים על השלב שקורה אחרי שהבנו את הבעיה: לזקק את המהות. אנחנו עדיין לא מגדירים את הפתרון, אלא מתעכבים על לחקור את המאפיינים שלו, את התוצאות שאנחנו מצפים ממנו לייצר, ואת החוויה שאנחנו מעוניינים לספק למשתמשים שלנו. אז איך נראה תהליך של ׳זיקוק מהות׳ מפיצ׳ר? מה המחיר שאנחנו עלולים לשלם אם לא נעשה את זה כמו שצריך? האם כדאי ליצור עיצוב על בסיס פתרונות שכבר קיימים ומוכרים בשוק, או דווקא להביא קונספט חדש לחלוטין? ואיך כדאי לגשת לתהליך שכזה אם אנחנו מוגבלים בזמן או במשאבים? היום אנחנו מארחים את שי כהן, מעצב מוצר, ואיתי כהן, מפתח פול סטאק במאנדיי.קום, שמדגימים כיצד ניגשו לתהליך שכזה כאשר הוחלט לפתח פיצ׳ר של הקצאת משאבים (resource allocation) – כלי מעולמות ניהול הפרוייקטים הקלאסיים שלרוב מצטייר כמאוד אפור וכבד. שי ואיתי יספרו איך לאחר הרבה מחקר, בדיקות ושיחות עם משתמשים והשראה עיצובית ממקומות לא צפויים – הצלחנו להפוך את הפיצ׳ר המדובר לחלק בלתי נפרד מהפלטפורמה שלנו. מוזמנים לגלול למטה ולראות דוגמאות לשלבים בתהליך יצירת הפיצ׳ר אצלנו, וגם – איך נראית הקצאת משאבים באקסל לעומת איך נראית הקצאת משאבים במאנדיי.קום היום.

במאי 2019 מאנדיי.קום הפכה לראשונה לנגישה בשפה שאינה השפה האנגלית. התחלנו עם ספרדית, ובאוגוסט של אותה השנה כבר היינו נגישים בשבע שפות נוספות. אבל כשאנחנו מדברים על הנגשת הפלטפורמה ולוקליזציה, חשוב להדגיש שממש לא מדובר רק בתרגום – תרגום הוא רק קצה הקרחון. לכל שוק צרכים, תרבות ואסטרטגיה משלו, ולא בטוח שמה שעובד לנו מצויין בארה״ב, יעבוד גם בברזיל או בגרמניה.אז איך לוקחים שפה שלמה של מוצר ומבצעים לה התאמה מדויקת לשווקים השונים? באילו מדדים אנחנו יכולים להשתמש בשביל לבדוק את הביצועים שלנו בשוק חדש לחלוטין? איזה מחלקות בארגון מעורבות בעולם הלוקליזציה? ולמה חשוב להתאים את המוצר לשוק לא רק מבחינת השפה, אלא גם מבחינת התרבות?השבוע אנחנו מדברים עם איתן אבני, Head of Localization במאנדיי.קום, שהוביל בעבר תהליכים דומים גם בוויקס. איתן מספר לנו איך לוקחים את מה שנקרא לוקליזציה והופכים אותו למכונה משומנת – כזו ששמה דגש על תוכן וכן על פיתוח עסקי, מאפשרת לתהליך התרגום של פיצ׳רים חדשים להתבצע בצורה אוטומטית, ומצליחה לחבר את כל היחידות העסקיות בחברה – החל מ-Customer Experience ועד הפרודקט – לחשיבות האסטרטגית של חדירה לשווקים חדשים.

בפרק השני במיני סדרה שלנו על עיצוב בפשטות אנחנו מדברים על נושא שנשמע טריוויאלי למדי במחשבה ראשונה: למה חשוב להבין את הבעיה בכל פרויקט שאנחנו ניגשים אליו? מסתבר שזה לא כל כך פשוט. כמעצבים, המטרה שלנו היא לתת ערך למשתמשים או לייצר חוויה מסוימת. וכאן מגיע האתגר: הנטייה הטבעית שלנו היא לקפוץ מיד ל׳איך׳ במקום להתעכב על ה-׳למה׳ – וכשאנחנו עושים את זה, אנחנו יכולים לפספס לגמרי את המטרה האמיתית וליצור משהו שהוא אולי מאוד יפה, אבל בכלל לא שימושי. ״גם לי, כמעצבת, מיד עולה הפתרון שאני חושבת שהוא הכי נכון. אבל אז אני עוצרת וחושבת איך אני צריכה לפתור את הבעיה, איך לגשת למשימה ולנטרל את התהליך הטבעי שאני רגילה אליו. אני לוקחת רגע להיות במקום שהוא יותר חוקר, שואל שאלות ולומד. ברוב המקרים, הפתרונות שיגיעו אחר כך יהיו הרבה יותר טובים ומדוייקים״. (מאי קישון) אז לאילו מקורות כדאי לנו לפנות בשביל פידבק שימושי למה שיצרנו? מה תפקיד המעצבים בתוך תהליכי בדיקת המוצר? ואיזה ויתורים נדרשים מאיתנו, כמעצבים, אנשי פרודקט ומפתחים, בשביל להגיע לפתרון הכי מדויק עבור כל בעיה? בפרק הזה מצטרפת אלינו מאי קישון, מעצבת מוצר במאנדיי.קום, ומשתפת באתגרים שהיא חווה כמעצבת בתוך צוות שעיקר מטרתו היא להבין טוב יותר את המשתמשים במוצר. מתוך דוגמא על תהליך ההרשמה ללקוחות חדשים במאנדיי.קום, מאי מספרת מה קורה כששוכחים לעצור ולהתמקד בבעיה, או יותר נכון – מה קורה כשאנחנו בטוחים שאנחנו יודעים מה הפתרון, למרות שאנחנו ממש לא בכיוון.

״הדרך הכי בסיסית ואנושית להעביר מסרים – היא לספר סיפור. לכן זה משהו שכל מעצב, איש פרודקט, או מי שמעביר מצגות צריך לדעת – איך להעביר את המסר שלנו בצורה הכי פשוטה וקלה לעיכול, שתגרום לאנשים לרצות ללמוד עוד. המהות של סטוריטלינג זה לחבר אנשים לרגשות, וזה התפקיד שלנו בתור מעצבים.״ (רותם וויסמן) בפרק הראשון במיני סדרה שלנו אנחנו מדברים על סטוריטלינג, או איך לספר סיפור באמצעות motion. בתחום הזה אנחנו משתמשים הרבה במונח ״גישור״: הרבה פעמים נרצה להעביר מסר שקשה לנסח בפשטות, ואז נשתמש ב-motion בשביל לגשר על הפער שמילים לא יכולות להעביר. הפעם בחרנו להביא כדוגמא את תהליך יצירת הסרטון להשקת מאנדיי 2.0 שהוצאנו לפני חודש – תהליך שבאמת דרש מאיתנו לבצע את הגישור הזה, כיוון שהיה מדובר בדבר שהרבה יותר פשוט להסביר בצורה ויזואלית מאשר במילים. השבוע מצטרפים אלינו רותם וויסמן, Head of Design, ושגיא הוברמן, מוביל צוות ה-motion במאנדיי.קום, ומסבירים איך סטוריטלינג עוזר לנו לעצב בפשטות ב-motion. שגיא ורותם עוברים על תהליך יצירת הסרטונים בחברה, ומתמקדים בשאלות כמו – כמה השפעה יש לסרטון של 5 שניות בלבד? מה זה עקרון הלולאות? ומה צריך להגדיר קודם – את המסר, או את הסיפור עצמו? (רמז – התשובה לא תמיד ברורה 🙂

זה הפרק הראשון במיני סדרה הראשונה שאנחנו משיקים, שתעסוק בעיצוב וביכולת שלנו להנגיש באמצעותו דברים בצורה פשוטה. יצירה של חוויה פשוטה למשתמש היא עקרון מנחה בכל דבר שאנחנו עושים. את ההבנה הזו זיקקנו לשישה כלים שמלווים אותנו בכל תהליך שאנחנו ניגשים אליו. הפרק הזה אמנם מדבר על עיצוב, אבל פונה לכל מי שעוסק בבנייה ובפיתוח של מוצרים ותוכן, ומתעניין בהעברת מסרים בצורה ברורה וקלה. בפרק המבוא לסדרה מתארחים רותם וויסמן, Head of Design, ויבגני קזינץ, Product Design Lead במאנדיי.קום. הם סוקרים את ששת הכלים הללו: לספר סיפור להבין את הבעיה לזקק את המהות להכיר את המדיום לדבר עם בני אדם לחלום בלי גבולות בפרקים הבאים בסדרה יארחו רותם ויבגני מעצבים נוספים ממחלקת העיצוב במאנדיי.קום, ויחד איתם יעמיקו בכל אחד מהכלים האלה.

איך לחבר בין צוותים?Ilan Dray Former VP Creative & Head of Design at Cybereasonבשיחה מרתקת יחד עם אילן שוחחנו על איך לנהל מעצבים תוך שיתופי פעולה בין הצוותים השונים.עד כמה החיבור הוא פשוט וכל אחד יכול לגרום לזה לקרות ולעבוד בצורה טובה יותר...שוחחנו גם על הספר שהוא כותב, סביב חיבור בין חוויות,איך הטלפון שלנו יכול להפוך לאפליקציה אחת במקום להכיל אפליקציות שונות?בקרוב יצא הספר Fusion Experience, אז אל תפספסו...כל זה ועוד בפרק מספר 19 של Radio Button.תוכלו למצוא אותנו בכל אפלקציות הפודקאסט האהובות עליכם

גלעד נפגש עם ד״ר לירז מרגלית, חוקרת התנהגות בעידן הדיגטלי. גלעד ולירז דיברו על עיצוב התנהגות והרגלים, על האחריות הגדולה שמגיעה עם ניהול מוצר בתחום הזה, על הפן הפסיכולוגי של ניהול מוצר וחווית המשתמש ולמה הבסט פרקטיס לפעמיים יכול להיות הוורסט פרקטיס

הסיבה המרכזית שסטארטאפים נכשלים היא לא קשיים בהשגת מימון, טכנולוגיה גרועה או הרכב לוקה של צוות מייסדים. מחקרים מראים שרוב הסטארטאפים נכשלים כי למוצר שלהם אין ״פרודקט-מרקט פיט״ – מוצר שאינו פוגש את השוק, או במילים אחרות – מוצר שאינו עונה על צורך באופן מספק.אז איך בכל זאת מנצחים את הסטטיסטיקה ובונים מוצר שעובד?התשובה של הרבה חברות היא להיות ״דאטה דריבן״. כלומר, לנתח את נתוני השימוש במוצר ודפוסי ההתנהגות של המשתמשים כדי לדעת אם המוצר בכיוון הנכון או לא. אבל האם ״דאטה דריבן״ אומר בהכרח טבלאות אקסל, גרפים ומספרים מעשרות אלפי משתמשים?שירלי באומר, מנהלת מוצר במאנדיי.קום, טוענת שלא, וכי השילוב של דאטה איכותני עם דאטה כמותי הוא זה שמספק תמונה רחבה של צרכי המשתמשים. באופן ספציפי, שירלי מדגישה את החשיבות של ראיונות עם משתמשים בכדי להבין את הצורך של משתמשים בצורה טובה ועמוקה: ״…שאלות איכותניות יודעות לענות על שאלות מאתגרות כמו – מה הבעיה שאנחנו מנסים לפתור? למה אנשים מתנהגים ככה? מה בעצם קורה כאן?״בפרק שירלי תעבור איתנו על כל שלבי הביצוע של ראיון איכותי – מבניית השאלות בצורה מיטיבה ותיאום ציפיות מול המרואיין, דרך דגשים לניהול הראיון עצמו ועד לניתוח המידע שנאסף ודרכים לתקשר את התובנות ממנו חזרה לחברה.

רן לירון,  ‏‎Head of UX‎‏ ב-‏‎CyberArk Israel‎‏ מתארח בפרק השמיני של הפודקאסט.בשיחה מרתקת יחד עם רן שוחחנו על המצב היום בו אנשים רק חושבים שהם "מבינים" חוויית משתמש אבל בפועל הם לא...ואיך באמת גורמים להם באמת להבין? הגענו גם לדבר על ההתפתחות של המקצוע ומדוע השכר של ויזואל דיזיינרד יותר נמוך מ-Product Designers?הזדמנות מעולה להכיר לעומק את אחת מאושיות מקצוע חוויית המשתמש ולגלות גם למה ממש לאחרונה הוא בחר לעזוב את המשרה הבטוחה שלו כמנהל צוות ועובר לעבוד כ-UX יחיד בסטארטאפ קטן.כל זה ועוד בפרק מספר שמונה של Radio Button !

איך להמשיך לפתח את יכולות העיצוב?עומר פרנק, ‎מתארח בפרק ה-15 של הפודקאסט.בשיחה מרתקת יחד עם עומר שוחחנו על איך לפתח את יכולות העיצוב ללא הפסקה? למה הוא חושב שמעצבים לפעמים מתעצלים ובוחרים בדרך הפשוטה במקום להתמודד וליצור עיצובים טובים יותר.

עודד בביוף הוא VP Designe בחברת similarweb וממקימי סטודיו מתנס אינטראקטיב ובין השאר מלמד עיצוב בשנקר.מה גרם לו להחליף 6 מקומות עבודה בשנתיים? איך מוצאים את המקום עבודה הנכון? האם יש קשר בין עיצוב פרודקט לברנד בחברה? מה חשוב לו במעצב מוצר כשהוא מגייס? ומה זה גיק של עיצוב?‍כל זה ועוד - בפרק השלישי של Radio Button!האזנה מהנה :)

**פרק 2**מה התפקיד של מעצב בהייטק? מה זה בכלל עיצוב מוצר? ולמה תואר זה לא הכל?עומרי הוא מוביל צוות עיצוב במיקרוסופט ישראל ולפני זה עבד כמעצב בפייסבוק.עומרי מתמקד בחינוך לעיצוב, הוא מעביר סדנאות בתוך מיקרוספט אבל רוצה גם לעזור מעבר.חשוב לו שמעצבים יבינו את המשמעות של עיצוב מוצר ויפסיקו להתמקד רק בפקסלים.ו........ הוא מזמין אותכם לשלוח קו"ח ישירות למייל האישי שלו ומבטיח להתייחס 😇אז יאללה, תתחילו להקשיב כי זה סופר רלוונטי להיום.המייל של עומרי:Omri.dvir@microsoft.com

*פרק ראשון**היא הקימה את Startup Designers מאפס, למיטאפ השני הגיעו 12 אנשים (כולל בעלה והסדרן), ניהלה במקביל קריירה כמעצבת יחידה בסטארטאפ, והייתה צריכה להתמודד עם לימוד דברים שלא היה לה מושג מה הם.בפרק הראשון שלנו, נארח את שיר זלצברג, אז.. איך היא התקדמה צעד אחרי צעד בהקמה של הקבוצה? למה היא ממליצה למעצבים לנסות להתקבל למשרות שגדולות עליהם? איך היא מצא את המוטיבציה להמשיך למרות האתגרים? ואיך להמשיך ליצור דברים בלי לפחד?אל תשכחו להצטרף לקבוצה:https://www.facebook.com/groups/1208195396047093/

בואו נדבר קצת על אותנטיות, מתי הייתה הפעם האחרונה שערערתם על מוסכמות והרגלים? ?ואם כבר בחרתם לערער, איך אתם מבטיחים קרקע כמה שיותר יציבה לפיתרון שלכם ואיך בכלל עושים סדר בחוויות משתמש עמוסות פרטים? על כל אלו נשוחח במיטאפ הקרוב, אתם לא רוצים לפספס את זה! לאן נעלמה האותנטיות? בקי ברי בואו נתחיל לערער על הרגלים ומוסכמות שרכשנו בדרך. נדבר על רשתות חברתיות, צילום ופודקאסט. נלמד איך רשתות חברתיות השפיעו על התוכן שאנחנו מייצרים ולמה שום דבר כבר לא מרגיש אותנטי. נכיר סוג אחר של יוצרי תוכן שיוצרים בצורה קצת שונה ומחזירים את האותנטיות שחסרה לנו היום. אל תרוצו להיי פידליטי - דניאל ברש כמעצבים, כשאנחנו נדרשים לעצב חוויה, יש לנו נטייה לקפוץ משלב הבנת הבעיה הישר לתוכנות העיצוב כדי לקצר תהליכים. ואז, כשאנחנו נתקעים הרבה יותר קשה לנו לחזור אחורה. בזבזנו זמן בהזזת פיקסלים ולא השקענו מספיק מחשבה במוצר ובסיפור. בהרצאה אציג לכם את הפריימוורק שבו אני משתמש כשאני ניגש לעצב חוויה. הוא עוזר לי לבנות יסודות למוצר טוב ומדויק יותר, וכשאני מגיע לשלב העיצוב היי-פידליטי 80% מהעבודה כבר נעשתה. למצוא מחט בערימת שחת - איך לעשות סדר בחוויות משתמש עמוסות פרטים - שיר זלצברג חוויות משתמש של מערכות מורכבות, כוללות המון פרטים ופיצ׳רים שזמינים למגוון רחב של משתמשים. התוצאה היא הרבה פעמים סביבה קשה לניווט ותפעול. בהרצאה הקרובה, אחלוק כיצד ניגשנו לפרוייקט חדש בסיילספורס מתוך כוונה תחילה של הורדת עומס והנגשת החוויה לקהל יעד משתנה, ובאיזה שיטות השתמשנו על מנת לאפשר את זה

אפליקציות רבות כוללות כדף פתיחה לוח מחוונים – dashboard. הדשבורד הוא גם פונקציונלי, גם אסתטי, וגם מהווה מעין חלון-ראווה של האפליקציה, ויכול להציג באופן חי ומושך את יתרונותיה עבור המשתמש. הוא כלי ויזואלי חזק לביטוי הערכים שאנו רוצים להדגיש, וזאת באמצעות נתונים חיים של המשתמש עצמו. במקביל, ה-dashboard הוא נקודת ההתחלה של השימוש באפליקציה, ולכן אמור לתמוך היטב בתרחישי השימוש, ה-workflows, הראשוניים. איך ליישב את הדרישות האלה? כיצד לתכנן דשבורד אפקטיבי: מושך, נעים, שמכיל מספיק אינפורמציה אך אינו מרתיע, ומאזן כל זאת עם פונקציונליות? כיצד לשלב רעיונות אינפוגרפיים בתוך ה-design-pattern הדשבורדי? מאידך, לא בכל מקום דשבורד הוא הפיתרון הנכון; מתי עדיף לוותר על דשבורד לטובת פתרונות אחרים?‍

נניח שאתם מאפיינים או מעצבים של מוצרי מובייל, תדמית ואינטרנט. אתם ממש ממש טובים בזה. באמת. אבל התחרות בשוק גדולה, הלקוחות באים והולכים ותכל'ס – צריך לעבוד פה ממש קשה בשביל להוציא מזה פרנסה.יום אחד בא לקוח גדול עם כיסים עמוקים ואומר- בואו תעשו לי את המוצר הזה שלי: יש לי מאה קבוצות פיתוח בכל העולם, אני צריך מערכת שתאפשר לקבוצות לנהל את הפיתוח הפנימי שלהן, בקורלציה מלאה עם הקבוצות המקבילות ובו בזמן – תאפשר לי לעקוב אחר קצב העבודה בכל הקבוצות, לנתר את צווארי הבקבוק וליישם פתרונות פרו-אקטיביים.ברור לכם שזה גדול, ברור לכם שיש פה כסף וברור לכם שזה אתגר שעוד לא התמודדתם אתו עד היום. עכשיו עומדות לפניכם שתי אפשרויות: לקחת או לא לקחת. אם לא תיקחו – נשארתם באזור הבטוח שלכם. לא העזתם – ולא נכשלתם. אם תקחו – אתם נכנסים לארץ לא נודעת – ומתחילים לשחק בליגה של הגדולים.אנחנו ננסה לברר איך עושים את הקפיצה, המחשבתית והמקצועית, שתאפשר לכם לעלות למגרש, לשחק בביטחון ולצבור את הניסיון הדרוש כדי להפוך לאנשי פרו אמיתיים.‍

סיימתם לימודים והתחלתם לעבוד. לימדו אותכם איך לאפיין wireframes, איך לתכנן user journeys ואפילו פרסונות. אבל הזמן עובר (כי זה מה שהוא עושה הכי טוב) ואז מגיע הדבר, שלא לימדו אתכם עליו כלום: קידום. הצעה לתפקיד הובלה. או אולי, החלטתם לבד לעשות את הצעד. אבל מה צריך לדעת כדי להוביל? ועוד צוות עיצוב… בהרצאה ישי ישתף מניסיונו בתור מוביל ובתור מי שעבר לצד ההובלה. הוא ישתף חלק מהמתודולוגיות שהוא למד תוך כדי התפקיד לצד שאלות שהציב לעצמו, או אולי היה צריך להציב לעצמו לפני שהחליט לנהל.

בעיצוב לקהל משתמשים באפריקה שום דבר לא ברור מאליו. המרחק הפיזי מהם והפערים התרבותיים הקיימים יוצרים אתגרים בהכרת ובהבנת המשתמשים וכתוצאה מכך – בעיצוב פתרונות וחוויות נכונים עבורם. כשפרטים בסיסיים כמו כתובת דוא״ל או אפילו כתובת מגורים לא קיימים, התהליכים הרגילים שאנו מכירים מוטלים בספק. אז איך נעצב תהליכים טריוויאליים, כמו למשל איפוס סיסמא? ומה לגבי מאפיינים פיזיים ייחודיים, שמקשים עליהם להשתמש ב-UI המהמם שעשינו? בהרצאה תשתף נועה למה חשוב להכיר את המשתמשים שלנו ותציג את אתגרים ושיטות העבודה שיצר הצוות כדי להתגבר עליהם.‍

מה הן בעיות מורכבות? למה כדאי להשקיע זמן בלהבין את מכלול האתגרים ואיך כדאי לעשות את זה? בהרצאה, רם יתאר גישה פרקטית להבנת בעיות מורכבות כהכנה לאפיון והוא ידגים זאת על אחד המוצרים אותם תיכנן. ההרצאה תתמקד בתהליכים שעבר צוות המוצר וכיצד, דרך ניסוי וטעיה, הם למדו להבין את מכלול האתגרים שעמדו בפניהם, בדרך למוצר לא שיגרתי.

מחקר במערכות מורכבות מזמן אתגרים יחודיים. בעוד שמורכבות המערכת נמדדת בעיקר בצד הטכנולוגי שלה ואולי במספר הרכיבים, מחקר משתמשים במערכת כזו כולל מורכבויות במימדים נוספים: אירגוניים, מתודולוגיים ואחרים. איך מתכננים ומנהלים מחקר משמעותי ומשפיע לאורך זמן במערכות מורכבות? יקיר ישתף בהרצאתו מחקרים מהשטח שהוא וצוות המחקר שלו הובילו במגוון ארגונים, מערכות ותעשיות, וידגים איך אפשר ליישם את התובנות ממקרים אלה.

פונקציונליות מורכבת על פי הגדרתה דורשת תפעול מורכב, ותפעול מורכב מצריך הדרכה ו/או מערך תמיכה משמעותי בתפעול המוצר. ככל שיותר לקוחות ישתמשו במוצר יגדל גם צוות ה-CS כדי להבטיח שהלקוחות מפיקים את מירב הערך מהמוצר. אז זהו שלא. אפשר גם אחרת. אפשר להעביר את המוצר המורכב (ויחד איתו את כל הארגון) ממצב של High Touch עם הלקוח למצב של Low Touch או לפחות Lower Touch. הדבר מצריך שינוי אדיר במוצר ואפילו בארגון, אבל התועלות שהוא מביא הן עצומות. שחקן המפתח בתהליך הוא כמובן ה-UX. בהרצאה נטע תספר על מוצרים מסוגים שונים אותם העבירה מ-High Touch ל-Lower Touch ותשתף בלקחים המרכזיים שלה מהתהליך.

בין אם אתם עובדים בחברה גדולה או קטנה, האירוע הבא של הקהילה הוא לגמרי בשבילכם! במיטאפ תשמעו 3 הרצאות מרתקות על עיצוב מונחה מגדר, חוויית משתמש והתפר בין פרודקט לעיצוב. Infinite ways to grow - שרון אדלר מנהלת מוצר, מעצבת חוויית משתמש, וכלכלנית נכנסות לחדר ישיבות. נשמע כמו התחלה של... משחק? כאשר יוצרים משחק, ישנה חשיבות גדולה לכל אחד מבעלי התפקידים שמביאים איתם זווית ראייה, ניסיון וכישרון מגוונים. אך מה קורה כאשר אדם אחד ממלא שני תפקידים? בהרצאה תוכלו לקבל נקודת מבט ייחודית ואינסייטס מעניינים על היותי מנהלת מוצר וגם מעצבת חוויית משתמש. Assume nothing, question everything - כרמל ארד גם אם נראה לפעמים שהבעיה שאותה אנחנו צריכים לפתור כמעצבים מובנית מאליה, בהרבה מקרים משהו פשוט לא מסתדר. בהרצאה אסקור איך לזהות מקרים בהם אנחנו כמעצבים צריכים להגדיר מחדש את הבעיה אותה אנחנו באים לפתור, ואיזה כלים עומדים לרשותינו כדי להצליח לעשות את זה בצורה טובה ומקיפה, שתוביל לפתרון שיצור אימפקט אמיתי על המשתמשים שלנו ועל המוצר. Gender-Inclusive Design - סטפני פרייגר As digital solution designers we have the ability to influence digital experiences by including those who often suffer from exclusion in many aspects of their lives. By applying inclusive design methodologies, we can ensure that the experiences we create are equally engaging, useful and effective for ALL users, eliminating chances for discrimination based on gender. The path towards equality begins with empathy!

!!! מדריך הווידאו המקיף לאיך נכנסים לתחום !!! הכל, הכל פה ! הקהילה הגדולה ברשת - #כולאלייק בשיתוף המכון להעצמת משתמשים קיימה פאנל מומחים הכולל את ד"ר עופר מונר (אנוכי), ד"ר דוד גלולה ומר טל סולומון על הדרכים לכניסה לעולם המרתק של אפיון חוויית משתמש. כל מה שרציתם לדעת בשעתיים צפייה. רוצים להכנס לתחום ה UX/UI? * מה זה בכלל אפיון חוויית משתמש? * מה ההבדל בין UX ל UI? * מה התפקיד של איש חוויית משתמש בפועל ומהם תפקידי המשנה? * מהם מסלולי הכניסה לתחום: תואר או קורס ואיזה רקע נדרש? * איך להתקבל לעבודה בתחום? מה מעסיקים רוצים לראות בתיק העבודות? מה השכר ? * איך מתקדמים? מה אופקי התעסוקה? * מה העתיד צופן למקצוע? על המשתתפים בפאנל: ד״ר עופר מונר - מייסד ובעלים של UXer – אפיון, ייעוץ והדרכת חוויית משתמש המנהל האקדמי של התוכנית ללימודי UX של לימודי חוץ אוניברסיטת חיפה שלוחת ת"א, מרצה לפסיכולוגיה ואפיון חוויית משתמש באקדמית ת"א יפו ובאוניברסיטת ת"א. ד״ר דוד גלולה - מנכ"ל חברת ProUX לפרויקטי תוכנה וחוויית משתמש, ראש מכון המחקר UED להעצמת משתמשים, מרצה לאינטראקצית אדם-מחשב במכללות האקדמיות עמק יזרעאל ותל אביב-יפו. טל סולומון - מוביל צוות העיצוב בחברת Redis, ומנהל מסלול הלימודים בפסיכולוגיה וחוויית משתמש במכללה האקדמית תל-אביב-יפו. תהנו 🙂

המיטאפ כלל 3 הרצאות של יאיר רונן, תום אבן ויגור שגלוב: 1. כיצד להשפיע כמעצב מוצר? - יאיר רונן 2. איך לעצב התנהגות? - תום אבן 3. האבולוציה של Wix Pricing Page:, איך חיפשנו (ומצאנו) מפגש בין המשתמשים לביזנס - יגור שגלוב

המיטאפ כלל 3 הרצאות של הילה לביא, תמר עקביה ואיתי ש. צור: 1. The power of agile thinking in a design-centric company - הילה לביא 2. אמא'לה, אני כבר לא בסטארט-אפ! תמר עקביה 3. אפליקציית יילו - מתחנת דלק לארנק דיגיטלי - איתי ש. צור

At Intuit, design drives product strategy at scale. Our processes, resources, and company culture all encourage design teams to get very close to customers, deeply understand the nature of the design problem, and partner with business leaders to bring the right experiences to market. In this presentation, we’ll share stories of where this design-driven DNA came from and how it has come to life in the past three years.

לעצב קריירה - עמרי דביר מזל טוב, אתם עובדים בעיצוב! אז… מה עכשיו? כולנו רוצים להתפתח מקצועית, לגדול, ללמוד, ואולי אפילו להרוויח קצת יותר כסף מאשר הרווחנו שנה שעברה. כל צעד ופעולה שאנחנו לוקחים מקדם אותנו קצת - אבל איך מתרגמים את כל הצעדים הקטנים האלו לקריירה? איך לוקחים שליטה על קריירת העיצוב שלנו ופועלים באופן מכוון בכדי להשיג את המטרות שלנו? איך בכלל קובעים מטרות קריירה?? בהרצאה אני אחלוק צעדים פרקטיים, פשוטים וברורים שכל מעצב.ת יכול.ה להטמיע כבר מחר בכדי לנהל ולפתח קריירת עיצוב - בין אם אתם בתחילת הקריירה או שנים של ניסיון. עיצוב ממשקים מקצועיים - תמר שולץ בעבודה השוטפת שלנו אנחנו עובדים עם הרבה אנשי מקצוע, ובאופן טבעי יש חפיפה בין חלק מתחומי האחריות, או מנגד, ניתוק לא רצוי. בהרצאה נתמקד בממשק שבין מעצבים למנהלי מוצר, נסקור מה תחומי האחריות של מנהלי מוצר ואיפה ההזדמניות לשיתוף פעולה, נדבר על כלים שיכולים לעזור לשתף פעולה באופן פורה, ואיך ניתן למפות ולעצב מחדש את ממשקי עבודה שלנו כך שנגיע לתוצרים טובים יותר וסביבת עבודה חיובית ומספקת. Candidate journey: From studies to contract - עדן שופן תהליכי גיוס משתנים מחברה לחברה, ולמרות שיש שלבים בסיסיים שחוזרים על עצמם, בסופו של דבר מדובר על חוויה אינדיבדואלית ומשתנה של כל אחד ואחת. זה יכול להיות קצר, ארוך, מאתגר או מלא במזל. בשנים האחרונות ליוויתי עשרות מעצבים בדרך למציאת עבודה וגיליתי שאין מתכון אחד להצלחה ושום דבר הוא לא שחור או לבן, אבל כן יש ידע קולקטיבי שיכול לעזור לנו. בהרצאה נדבר על השאלות והתובנות הכי שכיחות שאספתי לאורך הדרך ואיך הם יוכלו להקל על תהליך מציאת העבודה.

נדבר על שלושה כלים פשוטים וזמינים שיאפשרו לכם לתפוס מעמד של מומחים בארגון שלכם ולהוביל תהליכים. בונוס: יש אפשרות ששימוש בכלים האלו ימתן תסכולים ויזרז את זמן העבודה. יניב מיכאלי: Head of UX, AT&T Israel R&D Center מוביל ומנהל קבוצות וצוותים בתחום חווית המשתמש יותר מ 20 שנה (הרבה לפני שקראו לזה כך). לאורך השנים, עבד עם סטארט-אפים, מותגים מסחריים, בתי תוכנה, משרדי ממשלה, בנקים וחברות תקשורת. הוביל את תהליכי האפיון והעיצוב למספר רב של מוצרים חדשניים ומובילי-שוק בתחומי הרובוטיקה, ממשקים קוליים וחזותיים, ומגוון יישומים מסחריים, מערכות מורכבות ואתרים. יניב מאמין שהתפקיד שלו, כמנהל חווית משתמש הוא לא רק לייצר ממשק וחוויה טובים, אלא להנחות את הצוות כולו בתהליך המחקר, התכנון והפיתוח.

בעידן של שפע צרכני ובתקופה של היצע בלתי מוגבל של מוצרים ושירותים, יזמים, מקבלי החלטות ואנשי מקצוע בתחום עסוקים בלמצוא כלים ותובנות שיעזרו להם לקבל את ההחלטות הנכונות: מה אנחנו מציעים לעולם? עם איזה פיצ׳רים לצאת לדרך? מי באמת המתחרים שלנו ואיזה צורך אנחנו ממלאים? :בתנאים האלו, זה לא מפתיע שהתיאוריה הותיקה של JTBD (Jobs to be done) הפכה בשנים האחרונות להיות רלוונטית יותר מתמיד .במרכז הכלי עומד איך לא, המשתמש והכוחות המניעים אותו לקבל החלטות. הרי כשקצת חושבים על זה, אנשים לא באמת קונים לקסוס רק כדי להגיע ממקום למקום. במפגש הפעם, נדבר על על חדשנות על הפרקטיקה מאחורי התיאוריה, מה עומד מאחוריה ואיך לשאול את השאלות נכונות כדי לקבל תשובות מועילות. נעים להכיר - צחי דינר מעצב, אמן, יזם וראש המחלקה לעיצוב ותקשורת חזותית במכון הטכנולוגי. מלווה פרוייקטים דיגיטליים מהימים שהמציאו את הדפדפן ואת סיומת הדוטקום. היה בעלים ושותף של מספר חברות עיצוב בארץ ובחו״ל. ועיצב וניהל קריאטיבית עשרות רבות של פרוייקטים. בנוסף להרצאות ואקדמיה גם עובד ומלווה יזמים וגופים גדולים בתכנון ואסטרטגיה של מוצרים ושירותים דיגיטליים. מנטור בגוגל קמפוס ולא משועמם לרגע. בעל תואר שני בפילוסופיה ותרבות דיגטלית, בוגר התכנית של חדשנות אסטרטגית בהרווארד ולא מפסיק ליצור,להסתקרן וללמוד עוד על העולם.

תחום האתיקה של עיצוב חווית משתמש מתפתח במהירות לאור השימוש הלא ראוי שנעשה באפיון טכנולוגיות וממשקים המנצלים חולשות אנושיות למטרות הגדלת מדדי שימוש במוצר. ההשפעה העמוקה והרחבה שיש לעיצוב מוצר על התנהגות המשתמש, מצבו הרגשי והפעולות שהוא בוחר לעשות, מחייבת אותנו לדיון והגדרת כללי אתיקה ברורים כדי להחזיר לתחום את המודעות לערכים מובילים ובעיקר לשאול את עצמנו - איך אנחנו רוצים לחיות. במפגש זה נתמקד באספקטים תיאורטיים ופרקטיים בתחום אתיקה של חווית משתמש, נבחן מתי עיצוב טוב למוצר הופך לעיצוב רע למשתמש, ונכיר את החוקרים המובילים בתחום. עוד על נועה: ד"ר נועה מורג היא המנהלת השותפה של המעבדה לחדשנות במדיה (miLAB) בבית ספר סמי עופר לתקשורת בבינתחומי הרצליה, ומובילה את המחקרים העוסקים בהיבטים החברתיים והאתיים של הטכנולוגיות. לאחר סיום התואר השני בעיצוב אינטראקציה בתכנית ITP ב-NYU, נועה עבדה בתעשייה ביצירת תכנים אינטראקטיביים, כולל פיתוח משחקים ותכנים אינטראקטיביים מקוריים עבור HBO ובהמשך עבור ערוץ הילדים ולוגי בישראל. נועה סיימה את הדוקטורט שלה בנושא תנועת המייקרים בישראל באוניברסיטת בר-אילן בתכנית ללימודי מדע וטכנולוגיה.

המושג "עיצוב מכליל" - "Inclusive design"נשמע יותר ויותר בעולם העיצוב.זהו עיצוב שלוקח בחשבון כמה שיותר אנשים, כולל אלה שיש להם יכולות שונות כמו אנשים מבוגרים ואנשים עם מוגבלות, ולבסוף מוביל למוצר שטוב יותר לכולנו. בזכות העיצוב המכליל יותר אנשים יוכלו להשתמש במוצרים שלנו, ולא נשאיר אנשים מאחור.בהרצאה זו אדבר על החיבור בין נגישות לעיצוב מכליל וחווית משתמש, ועל עקרונות העבודה של עיצוב מכליל. אראה מגמות עולמיות בתחום (גם של החברות המובילות), תוך מתן דוגמאות של מוצרים פיזיים ודיגיטליים, ונבין למה עיצוב מכליל טוב לחברה בה אנו חיים וגם לעסק שלנו.הכירו את הדוברת!נעה ניצן - מנהלת המרכז הטכנולוגי בבית איזי שפירא מתמחה בתחום של טכנולוגיה מסייעת, עוסקת בעיצוב חווית משתמש ובהכשרתה בעלת תואר ראשון ושני בריפוי בעיסוק ובוגרת קורס עיצוב חווית משתמש.‍

בשקט בשקט, בזמן שאנחנו מקשיבים בכיף שלנו לפודקאסטים, עולם האודיו מוביל את המהפיכה הדיגיטלית החמישית. כולנו מאזינים לפודקאסטים ומכירים את סירי והעוזרות הקוליות, אבל מפספסים אוקיינוס כחול שנמצא מתחת לאף שלנו – שילוב של אודיו בעולמות השיווק, חוויית המשתמש ומסעות הלקוחות שלנו. למה אחרי התמחות באפיון ממשקי משתמש ויזואליים וקרוב ל-200 פרויקטי אפיון ממשקי משתמש בחרתי לעשות שינוי כיוון ולהוביל מיזם עצמאי שעוסק דווקא באודיו? למה הגיע הזמן שמעצבים ומאפייני ממשקי משתמש יוסיפו את עולם האודיו לרשימת הכלים שהם משתמשים בהם? מה ההזדמנות שאודיו מביא, איך נכון להתייחס לאודיו ואיך משלבים אותו בצורה בציר הזמן של הלקוחות שלכם? עוד על טל - הדובר שלנו! מבכירי ומובילי תחום חוויית המשתמש בישראל, מחבר הספר ״חוויית המשתמש״, זוכה פרס ה-UX Award הבינלאומי, מוביל מסלול ההסמכה למאפייני חוויית משתמש UXV ומנכ״ל ומקים Summurai – שעוזרת לאנשים עסוקים לדעת יותר בפחות מאמץ.

דמיינו לעצמכם שהגיעה העת בה אתם חייבים, פשוט חייבים, לקחת כמה החלטות חשובות בנוגע למוצר שלכם. אתם לא רוצים להחליט לבד, אז אתם מכנסים את מיטב המוחות ל…. ישיבה. ואחריה עוד אחת, ואולי עוד אחת, וכרגיל, אותם אנשים מדברים, אותן החלטות נעשות (אם נעשות) ואתם חוזרים לדפוסי האפיון המוכרים והנוחים שלכם. אבל … יש דרך אחרת. ולא חייבים לצאת לספרינט של חמישה ימים, או אפילו של יום, כדי להוציא מעצמכם ומהצוות שלכם יצירתיות ודרכי מחשבה אחרות. דרושות רק שעה שעתיים, ותוכנית. בהרצאה זאת אספר לכם מה למדתי מ50+ סדנאות קריאייטיב שהעברתי בשנים האחרונות. אתן לכם דפוסי פעולה וכלי הפעלה שיחלצו יצירתיות מהצוות שלכם ויהפכו את הישיבות המשמימות לסדנאות אפקטיביות של קריאייטיביות וקבלת החלטות. תכירו את המרצה שלנו! מכירים את דורי? דורי אדר, מעצב משחקים, מרצה ומקים בית הספר לעיצוב משחקים Hands on Games. דורי עובד בתעשיית המשחקים משנת 2012 בתפקידי קריאייטיב שונים. כיום הוא מלמד עיצוב ופיתח משחקים בHands on Games ועובד עם חברות גדולות וקטנות על המוצרים המשחקיים שלהם. כמפתח משחקים עצמאי דורי מפתח משחקים פוליטיים. הוא הציג את עבודותיו בפצ'ה קוצ'ה, Tedx, Casual Connect ומעל במות נוספות.