יש רגעים בחיים שנתקלים במשהו קסום, והחיים לא חוזרים להיות כמו שהיו לפני אותו רגע.‍ככה אני מרגישה לגבי העולם של Design Thinking.‍השבוע אירחתי את דורון אגוזי המופלאה, לשיחה שבה חלקנו את אהבתנו לשיטה ולכלים שהיא טומנת בחובה.‍שוחחנו על הערך והיעילות שהיא מספקת, על כלים שאהובים עלינו במיוחד, ועל מקורות מידע שבהם למדנו כל מה שרק יכולנו על השיטה ששינתה את חיינו.‍את דורון אפשר למצא כאן:‍https://www.linkedin.com/in/doron-egozi/

דורון ואני דיברנו בפרק על: -המעבר כמנהלת בקורפורייט למנהלת בסטארטפ. מה גרם לדורון לעשות את הקפיצה? - מעברים לא נוחים, ותחושת אי נוחות בעשייה -  השלבים הראשונים של הקמת תהליכי עבודה בסטארטפ ללא אסטרטגיה עיצובית מוקדמת - הנעה לייעול תהליכי עיצוב מגלי לעורר התנגדות - האימפקט בביזנס והלחץ שמופעל כשאתה מוביל במוצר אחד ויחיד - הכנת תוכנית 90 יום ועבודה עם פאונדר ללא נסיון רחב של עבודה עם מנהלת עיצוב  - אפקט המפתח עם הטוש   ההמלצה של דורון: פרק עם שחף שקוף   לינקדין: דורון אגוזי

בפרק אבירן ואני דיברנו על: - ארבעת הגורמים שמקשים עלינו כמנהלים כשזה מגיע למתן פידבק: ״אמפטיה״, זמן, מידע וסטנדרטים, ואיך ruinous empathy נכנסת לתמונה. - איך ניגשים למפגש של מתן פידבק, ואיך נמנעים מלהעיר את שלושת המוקשים: identity, truth, relationship - שלושה סוגי הפידבק: appreciation, evaluation, coaching.

בפרק הקודם נטלי הסבירה לנו איך עושים בדיקות שמישות - מהתכנון, דרך המהלך ועד הסיכום. בפרק הזה נלמד איך לייעל את תהליך העבודה שלנו ולהמיר את הפידבקים שקיבלנו לפתרונות מעשיים. נטלי מתחילה כמעט כל פרויקט בסטודיו שלה מסדנאות דיזיין ספרינט (מתודולוגיה לפתרון בעיות כשיש אתגרים משמעותיים). ופיתחה בעצמה סדנת ׳מיני דיזיין ספרינט׳ ביום אחד, לבעיות טקטיות ביומיום כדי לסנכרן את כולם (פרודקט, דיזיין ופיתוח) להבנת הצורך ולהגיע לפתרונות מהירים יחד. אפשר לקבל את כל הפרטים על סדנה שנטלי מעבירה ללמוד איך תוכלו להעביר סדנאות כאלה אצלכם באירגון: https://www.DesignClub.co.il/designsprint אפשר גם לראות וידאו מהמיטאפ שלנו בו נטלי הדגימה בלייב את השיטה: https://www.facebook.com/natali.gil.75/videos/1557090794767614 ואפשר להוריד בחינם טמפלט של קובץ Figma לעבודה: https://www.figma.com/community/file/1197845027050836783

נטלי באה לספר לנו איך אפשר לשלב בדיקות שמישות כחלק בלתי נפרד מתהליך העבודה שלנו ללא חשש. אז איך בכלל מוצאים משתמשים? איך מגדירים את מטרת הבדיקה? מה חשוב לתכנן בראיון ומה עושים עם כל המידע שאספנו?

עדוא ואני דיברנו על: - באילו חברות ובאילו פרוייקטים כדאי לגייס מאפיינים ומעצבים לחוד, ומתי פרודאקט דזיינרס - מה קורה עם סוגיית הownership ברגע עובדים עם מאפיינים ומעצבים בנפרד - מה בממשק בין PM לבין פרודאקט דזיינר או לבין מאפיין, ועד כמה הצוות שמלווה אותנו משפיע גם על האנשים שכדאי שנביא לפרויקט, איפה מאפיינים פורחים ואיפה product designers דווקא יכולים להשלים את המשימה יותר טוב - ההשפעה של ux maturity של חברה על העבודה היומיומית שלנו.

בפרק השלישי מיכל ואני דיברנו על: - על הטעויות הכי בסיסית שמנהלים צעירים צריכים להימנע ממנה - איך בונים תהליכים כשאין בסיס ואין role model - איך צולחים את התקופת ״גם ניהול וגם הנדס-און״ - הדרך הנכונה לנצל את הseat at the table שקיבלנו ההמלצה של מיכל: ״המחתרת התאילנדית״.

בפרק הראשון והחגיגי טל ואני דיברנו על: - מה הייחודיות בצוות העיצוב ברדיס - מהו מודל המורכבות של מוצרים טכנולוגים - מה עושים באונבורדינג של רדיס כדי לעזור למעצבים חדשים להצליח בעבודה - מהו האתגר הכי גדול שלנו כמנהלים - על מסלול ההתמחות באקדמית תל אביב יפו.

בפרק השני עידן ואני דיברנו על: - איך פועל צוות עיצוב בחברה בצמיחה מואצת (hypergrowth) כדי להשיג תוצאות מיטביות - איך מנגישים למעצבים רואדמאפ ותיעדופים של חברה - איך אנחנו כצוות עיצוב משתלבים בתמונה הגדולה של חזון החברה - על הדרך להבטיח שגם מתוך השוטף, נעשית עבודת עומק והתקדמות מקצועית - על ניצול הזדמנויות עסקיות כדי לעשות עבודת דיזיין איכותית - הכוח הסודי של נגישות (accesibility) כהזדמנות שלנו לשדרג את המוצר - על ההתקדמות המוצרית ורעיונית של airbnb והשדרוג בעקבות הקורונה.

בפרק שוחחתי עם דנה שמעוני על יצירת תהליכי עבודה בריאים ויעילים מול צוותי מוצר ופיתוח, כשצריך לנוע מהר.שוחחנו על מאיפה מתחילים ואיך מגדירים הגדרת משימה בצורה יסודית, עם עקרונות מפתח שיעזרו לנו בתהליך,כמה חשוב להבין מי הפרטנרים שלנו ומה הצרכים שהם מגיעים איתם.(Design Systems)מהן דיזיין סיסטמזכמה הן חשובות לארגון ומאיפה להתחיל‍ואפילו הוספנו בונוס חביב לקינוח(חכו לסוף של הסגיר)‍

איך נראים שבעת השלבים של עיצוב מוצר במאנדיי? למה אסור להגיע עם עיצוב מוגמר כבר בשלב הראשון? ולמה חשוב שמפתחים ייקחו חלק בראיונות המשתמשים? במשך תקופה ארוכה במאנדיי, נתקלנו בהרבה קשיים סביב התקשורת הבין צוותית שלנו, מה שהתבטא בהמון מקרים של תחושות כישלון – גם מהצד של העיצוב וגם מהצד של הפיתוח.החברה גדלה, הפוקוס היה על פיתוח ומשימות פרודקטיות עם דגש על חווית משתמש היו נדחקות הצידה ולאורך האיטרציה יורדות בעדיפות עד שהגענו למצב שמעצבים היו מכניסים משימות לאיטרציות ובכלל לא מצפים שהם יקרו, וזה יצר הרבה תסכול.זיהינו ששני הכאבים העיקריים ששני הצדדים חווים הם חוסר הבנה של הערך של המשימות הפרודקטיות מצב המפתחים, וחוסר הבנה של ההיתכנות הטכנית מצד העיצוב והפרודקט. בפרק השבוע דריה ורטהיים מדברת עם דניאל ורטמן, Senior Product Designer במאנדיי, על התהליך העבודה שבנינו בעקבות הכאבים האלו, ומתרכז כולו סביב תקשורת. הן מדברות על התפקיד של המעצב בכל אחד משבעת השלבים בתהליך, איך משלבים את המפתחים בשלבים מוקדמים ועל למה המעצבים אצלנו הם אלו שעושים copy ux למוצר.

בפרק אירחנו את ארז מורביה, מנהל פיתוח תוכנה ומוביל את ההטמעה האג'ילית בחברת ראפיד (Rapygility). מוביל צוותי פיתוח בארץ ובאיסלנד (+ דובר איסלנדית בסיסית). בנוסף, מוביל את צוות ה Technical Program Managers בראפיד. בעל 25+ שנות נסיון בעולם פיתוח מוצרי תוכנה (החל מסטארטאפים קטנים ועד חברות ענק). בשמונה השנים האחרונות מתמחה בעולם האג'ייל הפרקטי. בעל יותר מחמישים הסמכות בעולם האג'ילי ומלווה צוותים בארץ ובעולם בשיפור פיתוח מוצרי תוכנה. מחבר הספר "Make your workweek awesome" - מדריך מעשי לניהול אפקטיבי של שבוע עבודה עמוס באימיילים, ישיבות ואינספור משימות.‍דיברנו על המון מושגים בעולם האג'ייל ובכלל הגדרנו מה זה, איך מצליחים להזיז ארגון שלם לשיטת עבודה חדשה, מה עובד יותר ופחות טוב בשיטה הזו, איך מתמודדים עם בלתמים, למה צריך להתאים את השיטה לחברה הספציפית ומה כדאי לעשות אם אתם רוצים לשפר את ה-Velocity בחברה שלכם. קצת על ראפיד: חברת פינטק אשר פיתחה פלטפורמת תשלומים בינלאומית עבור עסקים וצרכנים ומפעילה את רשת התשלומים המקוונים הגדולה מסוגה בעולם. הפלטפורמה של ראפיד מאפשרת לבצע העברות בנקאיות, תשתית לארנקים דיגיטליים, תשלום מזומן, אמצעי תשלום אלטרנטיביים מקומיים על ידי תמיכה ב-65 סוגי מטבעות ביותר מ-170 מדינות ובמעל 900 אמצעי תשלום שונים. החברה גייסה עד כה 960 מיליון דולר בארבעה סבבים מבתי ההשקעות המובילים בעולם. בחברה 600 עובדים הפרוסים במשרדים הממוקמים בלונדון, אמסטרדם, איסלנד, מאונטן ויו קליפורניה, דובאי, הונג קונג, סינגפור ותל אביב.‍

בשונה מתפקידים אחרים בחברה, עיצוב הוא אזור שלעיתים נוצר סביבו בלבול – לא כולם חושבים שהם יודעים לתכנת, אבל לכולנו נדמה שאנחנו יודעים לדבר עיצובית ויודעים להגיד מה נראה יפה. בתוך זה, העבודה בין מעצבים למפתחים היא לא תמיד פשוטה – למעצבים יש חזון, המתכנתים מכירים את היכולות – ובמפגש בין השניים יכול להיווצר הרבה תסכול. בפרק הזה של בקצרה, אנחנו חוזרים לפרק השני שלנו ׳איך הופכים את צוות העיצוב לחלק אינטגרלי במוצר׳, שבו ליאור קרנכל דיברה עם ערן זינמן, מנכ״ל ושותף מייסד במאנדיי ועם רותם וייסמן, VP Design והמעצבת הראשונה במאנדיי. נתמקד בתובנות העיקריות שעוסקות בשיתוף הפעולה של מעצבים ומפתחים – איפה נוצרים התסכולים, מה אפשר לעשות כדי למנוע אותם, ולמה חשוב שמפתחים יכירו גם את השפה העיצובית.

איך עיצוב פיצ׳ר משפיע על התכנון הטכני שלו, וההיפך? מה קורה כשמשחררים פיצ׳ר ללקוחות לפני שהוא מוכן לגמרי? ואיך נוכל לוודא שהפיצ׳ר אכן פותר את הבעיה שהגדרנו?אז היה לכם רעיון בראש לפיצ׳ר שאתם רוצים לפתח. ישבתם וחקרתם, הגדרתם את הבעיה ואפילו שרטטתם בקווים כלליים איך הפיצ׳ר הזה הולך להיראות. בשבוע שעבר דיברנו על כל השלבים האלו, ואפשר לחשוב שכאן כבר עברתם את מרבית השלבים בדרך ועכשיו אפשר פשוט – לפתח. אבל מכאן ועד שיש לכם פיצ׳ר אמיתי שבאמת עובד ליוזרים – יש עוד דרך משמעותית לעשות. אז השבוע, בחלק ב׳ של הפרק, אנחנו עוברים מה׳קדימון׳ לדבר האמיתי: עיצוב, תכנון טכני, ביצוע, שחרור הפיצ׳ר וקבלת פידבק. בפרק דריה ורטהיים מדברת עם שירלי באומר, Group Product Manager, ואורון מורד, Group Engineering Manager במאנדיי.קום, על כל המיני-שיעורים שלמדנו מהשלבים השונים בבניית הפיצ׳ר, שאספנו מכל הטעויות וההצלחות שחווינו בשנים האחרונות.

כל פעם שאנחנו ניגשים לבניית פיצ׳ר במוצר, בין אם הוא גדול או קטן, אנחנו עוברים את אותו התהליך:1 – זיהוי האימפקט2 – הגדרת הבעיה3 – תכנון הפתרון 4 – ביצוע 5- שחרור למשתמשים וקבלת פידבקזה אולי נשמע טריוויאלי, אבל במשך תקופה ארוכה של ניסוי וטעיה גיבשנו את הפרקטיקות היעילות ביותר, את ה-pitfalls האפשריים בכל שלב, ואת הניואנסים שיגרמו לפיצ׳ר להצליח. זה היה מסע שכלל הרבה מאוד למידות, שבעיקר הוכיחו לנו כמה חשוב להתעכב על כל שלב, למרות שלפעמים די מפתה לוותר על אחד או שניים בדרך.השבוע דריה ורטהיים דיברה עם שירלי באומר, Group Product Manager, ואורון מורד, Group Engineering Manager במאנדיי.קום, על השלבים השונים שעומדים בבסיס מתודולוגיית הפרודקט שלנו. זה הפרק הראשון מתוך שניים בנושא, והוא עוסק בשלושת השלבים הראשונים בתהליך.

במאי 2019 מאנדיי.קום הפכה לראשונה לנגישה בשפה שאינה השפה האנגלית. התחלנו עם ספרדית, ובאוגוסט של אותה השנה כבר היינו נגישים בשבע שפות נוספות. אבל כשאנחנו מדברים על הנגשת הפלטפורמה ולוקליזציה, חשוב להדגיש שממש לא מדובר רק בתרגום – תרגום הוא רק קצה הקרחון. לכל שוק צרכים, תרבות ואסטרטגיה משלו, ולא בטוח שמה שעובד לנו מצויין בארה״ב, יעבוד גם בברזיל או בגרמניה.אז איך לוקחים שפה שלמה של מוצר ומבצעים לה התאמה מדויקת לשווקים השונים? באילו מדדים אנחנו יכולים להשתמש בשביל לבדוק את הביצועים שלנו בשוק חדש לחלוטין? איזה מחלקות בארגון מעורבות בעולם הלוקליזציה? ולמה חשוב להתאים את המוצר לשוק לא רק מבחינת השפה, אלא גם מבחינת התרבות?השבוע אנחנו מדברים עם איתן אבני, Head of Localization במאנדיי.קום, שהוביל בעבר תהליכים דומים גם בוויקס. איתן מספר לנו איך לוקחים את מה שנקרא לוקליזציה והופכים אותו למכונה משומנת – כזו ששמה דגש על תוכן וכן על פיתוח עסקי, מאפשרת לתהליך התרגום של פיצ׳רים חדשים להתבצע בצורה אוטומטית, ומצליחה לחבר את כל היחידות העסקיות בחברה – החל מ-Customer Experience ועד הפרודקט – לחשיבות האסטרטגית של חדירה לשווקים חדשים.

רן לירון,  ‏‎Head of UX‎‏ ב-‏‎CyberArk Israel‎‏ מתארח בפרק השמיני של הפודקאסט.בשיחה מרתקת יחד עם רן שוחחנו על המצב היום בו אנשים רק חושבים שהם "מבינים" חוויית משתמש אבל בפועל הם לא...ואיך באמת גורמים להם באמת להבין? הגענו גם לדבר על ההתפתחות של המקצוע ומדוע השכר של ויזואל דיזיינרד יותר נמוך מ-Product Designers?הזדמנות מעולה להכיר לעומק את אחת מאושיות מקצוע חוויית המשתמש ולגלות גם למה ממש לאחרונה הוא בחר לעזוב את המשרה הבטוחה שלו כמנהל צוות ועובר לעבוד כ-UX יחיד בסטארטאפ קטן.כל זה ועוד בפרק מספר שמונה של Radio Button !

בפגישה השבועית נטלי המשיכה לשתף את הדיזיין ספרינט — והפעם עם פוקוס על איפה הבינה המלאכותית עזרה בתהליך, ואיפה לא. מעבר על הכנת תסריט לבדיקות שמישות, הגדרת קריטריונים במאגר משתמשים, ואיך פלטפורמת User Interviews שימשה לגיוס משתמשים. תובנות מבדיקות שמישות 1:1 לעומת בדיקות שמישות מונחות AI, ולסיום מעבר על הכנת סיכום ספרינט. הצצה לפגישה השבועית של סטודיו Best Designers Ever — עם תהליכי עבודה, דילמות ותובנות. בלי פילטרים.

בפגישה השבועית נטלי לקחה אותנו אל תוך דיזיין ספרינט שהיא הנחתה — שלב אחרי שלב. מההכנות לסדנה, דרך מיפוי עולם הבעיה (הגדרת האתגרים וההזדמנויות: למי פונים? מה לא עובד בפתרון הקיים? מהם הצרכים והכאבים של המשתמשים?), ועד שרטוט פתרונות והתכנסות לקונספט אחד. ולקונספט הנבחר יצרנו פרוטוטייפ — עם קלוד קוד, כמובן. הצצה לפגישה השבועית של סטודיו Best Designers Ever — עם תהליכי עבודה, דילמות ותובנות. בלי פילטרים.

בפגישה השבועית של סטודיו Best Designers Ever, יעל שיתפה עבודה על דיזיין סיסטם למרקטינג — הצרכים, המבנה וההתאמות לצוותי עיצוב ופרודקט. דיברו גם על ביצועי הסוכן החדש של פיגמה, ויאנה הציגה סקיל VQA שיצרה בקלוד שמייצר קובץ MD מובנה למפתחים, ועבודה על פיצ׳ר אירועים על ציר זמן עם פרוטוטייפ אינטראקטיבי ועיצוב סופי בפיגמה.

שלוש הרצאות ממיטאפ 41 של Startup Designers באימפרווה: קארין סיבוני לשץ ורחלי ארליך על PM/UX Handover בעידן ה-AI, אביחי ברס על בניית זהות מקצועית בנישה ספציפית, ונטע שמר על ניהול אי-ודאות וקבלת החלטות UX בעידן הבינה המלאכותית.

גל סיימה את הכנס עם תזכורת חשובה על המקום של היצירתיות בתוך כל המהפכה הזאת. אחרי שנה וחצי שבה כמעט כל העבודה שלה מתבצעת דרך Cursor, Agents וכלי AI שונים, היא מצאה את עצמה מייצרת יותר מתמיד - אבל נהנית פחות. ההרצאה המקורית שלה הייתה אמורה להיות על תהליכי עבודה וכלים, אבל תוך כדי ההכנות היא הבינה שהשאלה המעניינת באמת היא לא איך עובדים מהר יותר, אלא איך שומרים על המקום האנושי בתוך כל זה. אחד הרעיונות המרכזיים שעלו היה שהקראפט לא נעלם - הוא משתנה. במקום להשקיע שעות בביצוע, אנחנו משקיעים יותר זמן בחשיבה, בחיבורים לא צפויים וביכולת לזהות רעיונות שאף מודל לא היה מגיע אליהם לבד. החדשנות לא נוצרת מתוך התשובה הראשונה שקיבלנו מ-Claude או Cursor, אלא מתוך אותם רגעים שבהם אנחנו עוצרים, נותנים למחשבות להתבשל ומחברים בין דברים שלא אמורים להתחבר. אם יש משהו שצריך לקחת מהעולם החדש הזה, זה לא לפחד שהקראפט נעלם - אלא להבין שהוא פשוט עובר למקום אחר.

שחר הציג גישה שמתחילה דווקא מהדאטה. במקום להתמקד בשאלות שהמשתמש כבר יודע לשאול, הוא מחפש את האזורים שבהם מסתתרים הסיגנלים שהמשתמש בכלל לא יודע לחפש. דרך דוגמאות מעולמות הסייבר, מערכות יחסים ואפילו ניהול תקציב אישי, הוא הראה איך אפשר לזהות דפוסים, חריגות והתנהגויות שמסתתרות בתוך כמויות גדולות של מידע ולהפוך אותן לתובנות שהמשתמש לא היה מגיע אליהן בעצמו. התפקיד של המוצר, ושל המעצב שמאחוריו, מתחיל להשתנות בהתאם. במקום רק לענות על שאלות, הוא צריך לעזור למשתמש לגלות דברים שהוא לא ידע לשאול מלכתחילה. לא עוד דשבורד שמציג נתונים, אלא מערכת שיודעת לחבר בין נקודות, לזהות סיגנלים ולהציף את התובנה הנכונה ברגע הנכון. מבחינתו, זה המקום שבו נוצר הערך האמיתי של AI - לא ביכולת לנתח דאטה מהר יותר, אלא ביכולת לחשוף את ה-unknown unknowns שמסתתרים מאחוריו.

טל דיבר על אחד הפערים הכי גדולים שקיימים היום בארגונים. בזמן שכלי AI הופכים אותנו למהירים יותר בכתיבה, פיתוח ועיצוב, הדרך שבה אנחנו מציגים רעיונות כמעט לא השתנתה. עדיין שולחים מסמכים ארוכים, מצגות אינסופיות ופגישות של שעה רק כדי להסביר רעיון שאפשר להבין תוך דקות ספורות. באמצעות כלים כמו Google Vids ובהמשך גם Claude ו-Remotion, הוא הדגים איך אפשר להפוך PRD, חזון מוצרי או פיצ'ר חדש לסרטון קצר שמעביר את אותו המסר בצורה הרבה יותר ברורה ואפקטיבית. היכולת לספר סיפור הופכת לחלק בלתי נפרד מהעבודה של מנהלי מוצר, מעצבים ומובילי צוותים. לא רק להגדיר מה בונים, אלא לגרום לאנשים להבין למה בונים את זה ולהרגיש חלק מהכיוון. בעולם שבו כולנו מוצפים במידע, תשומת לב הופכת למשאב נדיר. מי שיודע לארוז רעיון מורכב לכמה דקות ממוקדות, יצליח לייצר הרבה יותר Alignment, לקבל החלטות מהר יותר ולהניע אנשים לפעולה.

אחרי שנים של בניית Design Systems עבור חברות גדולות, עידו וקרן רואים מקרוב את הפער שנוצר בין מה שעובד מצוין בסטארטאפ קטן לבין מה שקורה כשצריך לנהל מוצר מורכב לאורך שנים. Vibe Coding מאפשר להגיע לתוצאות מרשימות במהירות, אבל בסביבות מורכבות עם עשרות צוותים, קוד לגאסי ומאות החלטות שהצטברו לאורך הדרך, האתגר כבר לא נמצא ביכולת לייצר אלא ביכולת להבין מה נבנה ולמה. אחת התובנות המרכזיות שעלו בשיחה הייתה שהנכס החשוב ביותר בארגון הוא לא הקומפוננטות עצמן אלא ההחלטות שמאחוריהן. למה רכיב מסוים נבנה בצורה מסוימת, אילו פשרות התקבלו בדרך, ואיך ההחלטות האלה באות לידי ביטוי בפיגמה, בקוד ובפרודקשן. ככל שיותר עבודה נוצרת על ידי מודלים, כך גדלה החשיבות של Decision Log מסודר ושל Human in the Loop שיודע לחבר בין הכוונה המקורית לבין התוצאה שנוצרה בפועל.

יעקב לקח את הדיון על AI למקום הרבה יותר אנושי. בזמן שרוב השיחות עוסקות במודלים, Agents וטכנולוגיה, הוא הזכיר שהמשתמשים שלנו עדיין פועלים לפי אותם מנגנונים פסיכולוגיים שפעלו לפני אלפי שנים. אנחנו עדיין מחפשים אמון, עדיין חוששים מאי ודאות ועדיין מקבלים הרבה מההחלטות שלנו מתוך רגש הרבה לפני שההיגיון נכנס לתמונה. הוא חילק את האמון לשני רבדים. אמון קוגניטיבי שנוצר כשאנחנו מבינים מה המערכת יודעת לעשות ומה המגבלות שלה, ואמון רגשי שנוצר כשאנחנו מרגישים שהמערכת פועלת לטובתנו. בעולם שבו יותר ויותר אנשים מקבלים החלטות בעזרת AI, היכולת לבנות את שני סוגי האמון האלה הופכת להיות קריטית. לא מספיק שהמערכת תהיה חכמה. היא צריכה גם להיות צפויה, ברורה ולגרום למשתמש להרגיש שהוא יכול לסמוך עליה.

שירה הציגה דרך להסתכל על AI לא כעוד כלי לכתיבה, מחקר או יצירת תוכן, אלא כמנטור שנמצא איתנו לאורך כל תהליך העבודה. במקום להשתמש בו רק כדי לייצר תוצרים, אפשר להשתמש בו כדי להתכונן לשיחות קשות, לבצע סימולציות, לקבל ביקורת, לבחון רעיונות מכמה זוויות שונות ולחשוב כמו האנשים שנמצאים סביבנו. לפעמים האתגר הוא לא למצוא תשובה, אלא לדעת אילו שאלות לשאול לפני שנכנסים לחדר. החלק המעניין באמת מתחיל כשמסתכלים על זה ברמה הארגונית. אם אפשר לתעד ידע, ניסיון ומתודולוגיות עבודה של אנשים מנוסים בתוך Workspace משותף, אפשר להנגיש אותם לכל עובד בארגון בדיוק ברגע שהוא צריך אותם. מנהל חדש יכול לקבל הכוונה לפני שיחת One-on-One, מנהל מוצר יכול לקבל ביקורת על PRD לפני Review אמיתי, ועובד חדש יכול ללמוד מהניסיון שהצטבר בארגון בלי לחכות שמישהו יהיה פנוי לעזור לו. במקום לשמור את הידע אצל אנשים ספציפיים, אפשר להפוך אותו למשאב נגיש שעובד עבור כולם.

ענבל הציגה גישה שנקראת Generative UI, שבה הממשק כבר לא מוגדר מראש על ידי מסכים, תפריטים וארכיטקטורת מידע קבועה. במקום לשלוח את המשתמש לחפש פעולה או מידע בתוך המערכת, המערכת מרכיבה עבורו את הממשק בזמן אמת מתוך הקומפוננטות הקיימות בדיזיין סיסטם. המשתמש מבקש מה הוא צריך, והאייג'נט מחליט האם להציג גרף, טבלה, כפתור או כל רכיב אחר שיעזור לו לבצע את המשימה. המשמעות היא שאנחנו מתחילים לעבור מעולם שבו מעצבים מנסים לחזות מראש את כל מסלולי הניווט וה-Use Cases האפשריים, לעולם שבו המשתמש יכול להגיע עם צורך שלא חשבנו עליו מראש. במקום לבנות עוד ועוד מסכים, אנחנו בונים ספריית רכיבים, חוקים ו-Guardrails שמאפשרים לאייג'נט להרכיב חוויה דינמית תוך כדי תנועה. הדיזיין סיסטם לא נעלם - הוא הופך למנוע שמאפשר לממשק להשתנות ולהתאים את עצמו לכל משתמש ולכל סיטואציה.

רון הדגים את Figma Weave, פלטפורמה שמאפשרת לחבר בין מודלים שונים, כלי יצירה ותהליכי עבודה בתוך קנבס אחד. במקום לקפוץ בין עשרות כלים ולרדוף אחרי התוצאה הבאה, הוא הציג גישה שמבוססת על בניית Workflow מסודר שאפשר לחזור עליו, לשחזר אותו ולהרחיב אותו לאורך זמן. המטרה היא לא רק להגיע לתוצאה טובה, אלא להבין איך הגעת אליה ולהפוך את התהליך עצמו לנכס. התפקיד שלנו מתחיל להשתנות. פחות אנשים שמייצרים כל פיקסל בעצמם ויותר אנשים שמכוונים את התהליך. לדעת להגדיר קונטקסט, לבחור את המודלים הנכונים לכל משימה, לנתח את התוצאות שמתקבלות ולהמשיך לאיטרציה הבאה. לא לעצור בפלט הראשון אלא לבנות מערכת שמאפשרת להגיע שוב ושוב לתוצאה הרצויה תוך שמירה על השפה, האיכות והכוונה המקורית.

עומרי הדגים את Spring, פלטפורמה שמאפשרת לעבוד ישירות על המוצר עצמו ולא רק על ייצוג שלו בפיגמה. במקום לעצב מסכים ביקום מקביל ואז להעביר אותם לפיתוח, הוא הראה איך אפשר לעבוד מול ה-Codebase, הדאטה והאילוצים האמיתיים של המערכת. המטרה היא לצמצם את הפער בין הרעיון לבין המוצר שבאמת מגיע למשתמש. השאלה המרכזית שעלתה לאורך השיחה לא הייתה איך לכתוב קוד או איזה כלי לבחור. השאלה הייתה איך מוצאים את הדרך לעבוד על המוצר עצמו. הכלים ימשיכו להשתנות, אבל הכיוון נשאר זהה - פחות עבודה על סימולציה של המוצר ויותר עבודה על המוצר האמיתי. ברגע שמתחברים לשכבה הזאת, קל יותר להבין את ההשלכות של החלטות עיצוב, לעבוד עם נתונים אמיתיים ולקבל החלטות מתוך המציאות ולא מתוך הנחות.

דניאל פתח את הכנס עם אחד הנושאים שחוזרים כמעט בכל שיחה בתקופה האחרונה — טשטוש הגבולות בין עיצוב, מוצר ופיתוח. במקום להסתכל על התפקידים כתחומים נפרדים, הוא הציג Workflow שבו אפשר לקחת בעיה, להבין אותה, לעצב פתרון ולהגיע עד לפרודקשן. לא דרך מעבר אינסופי בין צוותים וכלים, אלא דרך לקיחת בעלות רחבה יותר על התהליך כולו.

הצצה לפגישה השבועית של סטודיו Best Designers Ever – עם תהליכי עבודה, דילמות ותובנות. בלי פילטרים. הפרק כולל שתי הדגמות קלילות: יאנה הדגימה את החידושים של סלוט בפיגמה, חידוש שמשדרג את העבודה עם קומפוננטות שמכילות מספר פריטים ומאפשר לשמור על גמישותן. בהמשך הוצג החיבור בין קלאוד לבין Figma Console MCP לטובת דקומנטציה בדיזיין סיסטם.

הקלטתי הדרכה מלאה על כלי שתייגתם אותי לגביו לא מעט לאחרונה, והיה לי חשוב לבדוק אותו לעומק: Figma Console MCP.

הצצה לפגישה השבועית של סטודיו Best Designers Ever – עם תהליכי עבודה, דילמות ותובנות. בלי פילטרים. בפגישה הזו יאנה ריכזה לנו טיפים פרקטיים להוספה של דארק מוד במערכות מורכבות: מאיפה נכון להתחיל, אילו אתגרים מחכים בדרך ואיך לא להסתבך עם קונטרסטים, טוקנים ותלויות בין קומפוננטות. היא שיתפה טכניקות שונות ליישום נכון בדיזיין סיסטם, והציגה דוגמאות מסיפריות דיזיין סיסטם גדולות. כל השאלות, ההתלבטויות והפתרונות שעלו תוך כדי – מחכים לכם בפרק. 🎥

במיטאפ #40 גישרנו על הפערים בין עיצוב, מוצר ובינה מלאכותית. שמענו נקודות מבט שונות, התלבטויות אמיתיות, ניסיון מהשטח, והרבה כנות לגבי איך הדברים נראים כשעובדים עם כלים חדשים, קצב גבוה וציפיות משתנות. עומר אבירם: Bridging the Gap: Static Screens to Live Prototypes מכירים את זה שאתם מייצרים פרוטוטייפ בפיגמה, והכל נראה טוב, אבל כשמנסים לשלב נתונים אמיתיים והתנהגות מורכבת - פתאום משהו לא עובד והכל נהיה מסורבל? בהרצאה אציג איך שימוש בכלי בינה מלאכותית כמו קרסור, מאפשרים לנו לבנות פרוטוטייפ דינמי, מבוסס נתונים אמיתיים ולוגיקות מורכבות כדי לדמות את המוצר האמיתי. נדבר על תהליכי עבודה, דוגמאות פרקטיות וטיפים, שילוב כלים חיצוניים וטכניקות המאפשרות איטרציות ובדיקת פתרונות שונים בקלות. נבין מתי כדאי להשתמש בסוגי הכלים השונים ואת המגבלות שלהם. ⭐ עומר הכין לנו קובץ שמרכז הסברים וטיפים לכתיבת פרומטים בקורזור: https://drive.google.com/file/d/1hIid... אנה סטיליאנו: מי המעצב כאן? כלי בינה מלאכותית הפכו לחלק בלתי נפרד מתהליך העיצוב, ויחד עם היעילות והמהירות, עלו גם שאלות חדשות: מי מקבל את ההחלטות? מי אחראי על הבחירה? ואיפה עובר הגבול בין עזרה להובלה? בהרצאה נדבר על קבלת החלטות בעיצוב בעידן של בינה מלאכותית: הרגעים שבהם הבחירות מרגישות ברורות מאליהן, איך “קול חכם” נוסף משפיע על שיקול הדעת, ולמה דווקא עכשיו חשוב לעצור ולבחון מחדש את תפקיד המעצב בתוך התהליך.

הצצה לפגישה השבועית של צוות סטודיו Best Designers Ever – עם תהליכי עבודה, דילמות ותובנות. בלי פילטרים. בפגישה השבועית, יאנה לקחה אותנו אל תוך תהליך העבודה על פיצ'ר חדש במערכת מורכבת - מהגדרת האתגר ועד לשלב ההכנה לפיתוח. מה בפרק? •⁠ ⁠פירוק האתגר: איך הופכים בעיה גדולה לשאלות ממוקדות שצריך לפתור •⁠ ⁠ניפוי אופציות: הצצה לכיוונים שירדו מהפרק ועל השיקולים מאחורי זה •⁠ ⁠הפתרון הנבחר: איך שימוש ב-AI עזר להמחיש את הקונספט בצורה מדויקת •⁠ ⁠החלטות עיצוביות נוספות כחלק מאותו פיצ'ר במערכת אם אתם עובדים על מוצרים מורכבים, זה פרק שמראה איך לנהל תהליך חשיבה, לקבל החלטות ולהציג אותן לצוות בצורה מעשית.

הצצה לפגישה השבועית של צוות סטודיו Best Designers Ever – עם תהליכי עבודה, דילמות ותובנות כמו שהן באמת. בפגישה השבועית נטלי שיתפה המשך עבודה על בקר ההשקיה לגינות פרטיות של נטפים, ואיך התכתבות קצרה עם הצוות בוואטסאפ על המסכים פתאום סידרה לה את הראש והובילה ללייאאוט האופטימלי 🙌 כי אין כמו נקודת מבט חיצונית :) למי שפספס, זה המשך ישיר לפרק 3, שבו הוצג תהליך חשיבה ממוקד של יום אחד לפיצוח הקונספט הראשוני. בחלק השני של הפגישה נטלי ויאנה נכנסו לשאלה הגדולה: איך ניגשים לעשות סדר בדיזיין סיסטם, ומהם הצעדים הפרקטיים להתחיל מהם. את טמפלט שיצרנו לבנייה וסדר של הדיזיין סיסטם, תוכלו להוריד מהקומיוניטי של פיגמה: https://www.figma.com/community/file/...