מתכון שלושת השלבים לניסוח סיפור משתמש אמיתי ואפקטיבי

איך נמנעים מעכברים משוטטים בפיגמה? איך מאפיינים תהליך עבודה מחדש? ואיך אנחנו יודעים שזה עובד? שירלי גואטה ועומר מורג מעצב מוצר Senior Product Designer JFrog משוחחים על שיפור תהליכי עבודה בחברה, ומעקב אחר ביצועי התהליך לאורך זמן. בואו ללמוד איתנו איך להתבונן בתהליך העבודה הקיים ומשם עובדים יותר נכון ויעיל.

היי חברים, הפעם אנחנו עם ישי כהן, מומחה UX, ויחד אנחנו צוללים לחפירה עמוקה על הקו הדק בין פרודקט לUX. ישי מדגיש את החשיבות של שיתוף פעולה אפקטיבי בין השניים וגם מדבר על השינוי שחל בתעשייה בעקבות מהפכת כלי הAI. בשיחה נגענו בחשיבות הנחת האגו בצד בהתנהלות שבין UX וPM כדי להגיע לתוצאות מיטיבות, ועל המחשבה מאחורי החלטות מוצר מסוימות שנובעות משילוב בין המוצר לקהל היעד, ואפילו דיברנו קצת על טיקטוק

בפרק הזה נלמד על פרסונות. יש כמה מתודולוגיות מאוד נפוצות באקדמיה, שתמיד תהיתם האם בתעשייה שמים אליהן בכלל לב. פרסונות זה לגמרי אחת מהן. מי שרציני בתעשייה ישתמש ומי שלחוץ בזמן או שלא מעריך את הכלי הזה, ישכח ממנו מאוד מהר. בפרק הזה נעקוב אחרי שודד הים הידוע "הלל שחור הזקן" שבאופן מפתיע לא מצליח לשדוד...

אודי סלנט, מנהל ובעלים של סטודיו סלנט איי די ומרצה באוניברסיטת רייכמן, מתמחה באפיון ועיצוב מערכות מורכבות. הוא משמש גם כמנטור בתוכנית האקסלרטורים של גוגל. בפרק, אודי מדבר על תפקידו כיועץ לחוויית משתמש בחברות עם מוצרים בעייתיים או "שבורים." תהליך העבודה שלו כולל תצפיות וניתוח אנליטיקה כדי לזהות מגמות חוסמות המונעות מהמוצר להצליח. את המגמות הוא מציף לצוות המוצר ומעניק המלצות לשיפור. אודי מציין שעקב אכילס של מוצרים רבים הוא ארכיטקטורת מוצר מסורבלת עם פיצ'רים מיותרים, לעיתים עקב חוסר תשומת לב ודיוק בעבודה במשך השנים. לדבריו, הפתרון הוא לפרק את המוצר ולבנות אותו מחדש. האתגר המשמעותי בתהליך זה הוא התקשורת עם צוות המוצר, ולכן אודי מדגיש את חשיבות הסופט סקילס כדי להעביר ביקורת בצורה בונה ולא מאשימה, ולהוביל את הצוות להבנת שורש הבעיה ולשיפור המוצר.

מה ההזדמנות בשילוב Generative AI במוצר שלנו? לאיזה מוצרים זה מתאים? ואיך מוודאים שזה לא פוגע באיכות המוצר שאנחנו מציעים? חודש אוגוסט הגיע ואנחנו עומדים להקדיש את כולו לנושא שיהיה לכם קל לצרוך גם אם אתם בחופש – AI. בכל פרק בחודש, נסקור איך אפשר להשתמש ב-AI כדי לאפטם ולשפר תחום אחר בסטארטאפ שלנו – מה הכלים שקיימים, ואיך נכון להשתמש בהם. ובפרק הפעם – האחרון לחודש – אנחנו מדברים על איך אפשר לשלב Generative AI במוצר שלנו, כדי להגדיל את הצעת הערך שלנו למשתמשים. בשנה האחרונה AI נהיה מושג נפוץ, והתחושה היא שכל מוצר צריך להטמיע בתוכו פיצ׳רים של בינה מלאכותית, ושכל יזם צריך לקחת את זה בחשבון כשהוא יוצא לגייס כסף. אכן, אין ספק של-AI יש יתרונות משמעותיים, אבל האם הוא אכן מתאים לכל סוגי המוצרים? מי יכול להרוויח מהטמעה שלו, ובאיזה מוצרים זה דווקא יכול לפגוע? אז השבוע אדוה שיסגל מדברת עם מירב פרלמוטר, Data Analytics Lead ב-Tastewise, שלפני חצי שנה התחילו תהליך של הטמעת Generative AI במוצר שלהם, מה שיצר אימפקט מאוד משמעותי על הצעת הערך שלהם. מירב משתפת בהזדמנות שהם זיהו ב-Tastewise ובאיך עשו את ההטמעה בפועל, באתגרים שהם עוד חווים סביב התהליך, וגם לאיזה חברות ומוצרים הטמעה של AI לא בהכרח מתאימה.

בפרק היום נדבר על דיזיין סיסטם, מה זה, מתי כדאי לבנות אחד ומתי לא.. נדבר על בניית דיזיין סיסטם בצורה היעילה ביותר והאם אפשר לחיות בלעדיה.

בפרק עומרי ואני דיברנו על:  - מה זה תרבות עיצובית בארגון, ומה שלושת המרכיבים שעומרי מכוון בהגדרתה  - איך מתחילים ליצור תרבות עיצובית, גם כשאתה מעצב יחיד  - נקודות המפגש בין תרבות ארגונית לתרבות עיצובית  - איך שריר האמפטיה תורם לנו ליצירת תרבות יותר מודעת  - למה חשוב להגדיר את התרבות עיצובית האישית שלנו, וכיצד לשדר אותה גם במסגרת חיפוש עבודה   ההמלצה של עומרי: Material Design Foundations   לינקדין: עומרי דביר

יש רגעים בחיים שנתקלים במשהו קסום, והחיים לא חוזרים להיות כמו שהיו לפני אותו רגע.‍ככה אני מרגישה לגבי העולם של Design Thinking.‍השבוע אירחתי את דורון אגוזי המופלאה, לשיחה שבה חלקנו את אהבתנו לשיטה ולכלים שהיא טומנת בחובה.‍שוחחנו על הערך והיעילות שהיא מספקת, על כלים שאהובים עלינו במיוחד, ועל מקורות מידע שבהם למדנו כל מה שרק יכולנו על השיטה ששינתה את חיינו.‍את דורון אפשר למצא כאן:‍https://www.linkedin.com/in/doron-egozi/

דורון ואני דיברנו בפרק על: -המעבר כמנהלת בקורפורייט למנהלת בסטארטפ. מה גרם לדורון לעשות את הקפיצה? - מעברים לא נוחים, ותחושת אי נוחות בעשייה -  השלבים הראשונים של הקמת תהליכי עבודה בסטארטפ ללא אסטרטגיה עיצובית מוקדמת - הנעה לייעול תהליכי עיצוב מגלי לעורר התנגדות - האימפקט בביזנס והלחץ שמופעל כשאתה מוביל במוצר אחד ויחיד - הכנת תוכנית 90 יום ועבודה עם פאונדר ללא נסיון רחב של עבודה עם מנהלת עיצוב  - אפקט המפתח עם הטוש   ההמלצה של דורון: פרק עם שחף שקוף   לינקדין: דורון אגוזי

בפרק אבירן ואני דיברנו על: - ארבעת הגורמים שמקשים עלינו כמנהלים כשזה מגיע למתן פידבק: ״אמפטיה״, זמן, מידע וסטנדרטים, ואיך ruinous empathy נכנסת לתמונה. - איך ניגשים למפגש של מתן פידבק, ואיך נמנעים מלהעיר את שלושת המוקשים: identity, truth, relationship - שלושה סוגי הפידבק: appreciation, evaluation, coaching.

עדוא ואני דיברנו על: - באילו חברות ובאילו פרוייקטים כדאי לגייס מאפיינים ומעצבים לחוד, ומתי פרודאקט דזיינרס - מה קורה עם סוגיית הownership ברגע עובדים עם מאפיינים ומעצבים בנפרד - מה בממשק בין PM לבין פרודאקט דזיינר או לבין מאפיין, ועד כמה הצוות שמלווה אותנו משפיע גם על האנשים שכדאי שנביא לפרויקט, איפה מאפיינים פורחים ואיפה product designers דווקא יכולים להשלים את המשימה יותר טוב - ההשפעה של ux maturity של חברה על העבודה היומיומית שלנו.

בפרק השלישי מיכל ואני דיברנו על: - על הטעויות הכי בסיסית שמנהלים צעירים צריכים להימנע ממנה - איך בונים תהליכים כשאין בסיס ואין role model - איך צולחים את התקופת ״גם ניהול וגם הנדס-און״ - הדרך הנכונה לנצל את הseat at the table שקיבלנו ההמלצה של מיכל: ״המחתרת התאילנדית״.

בפרק הראשון והחגיגי טל ואני דיברנו על: - מה הייחודיות בצוות העיצוב ברדיס - מהו מודל המורכבות של מוצרים טכנולוגים - מה עושים באונבורדינג של רדיס כדי לעזור למעצבים חדשים להצליח בעבודה - מהו האתגר הכי גדול שלנו כמנהלים - על מסלול ההתמחות באקדמית תל אביב יפו.

בפרק השני עידן ואני דיברנו על: - איך פועל צוות עיצוב בחברה בצמיחה מואצת (hypergrowth) כדי להשיג תוצאות מיטביות - איך מנגישים למעצבים רואדמאפ ותיעדופים של חברה - איך אנחנו כצוות עיצוב משתלבים בתמונה הגדולה של חזון החברה - על הדרך להבטיח שגם מתוך השוטף, נעשית עבודת עומק והתקדמות מקצועית - על ניצול הזדמנויות עסקיות כדי לעשות עבודת דיזיין איכותית - הכוח הסודי של נגישות (accesibility) כהזדמנות שלנו לשדרג את המוצר - על ההתקדמות המוצרית ורעיונית של airbnb והשדרוג בעקבות הקורונה.

בפרק שוחחתי עם דנה שמעוני על יצירת תהליכי עבודה בריאים ויעילים מול צוותי מוצר ופיתוח, כשצריך לנוע מהר.שוחחנו על מאיפה מתחילים ואיך מגדירים הגדרת משימה בצורה יסודית, עם עקרונות מפתח שיעזרו לנו בתהליך,כמה חשוב להבין מי הפרטנרים שלנו ומה הצרכים שהם מגיעים איתם.(Design Systems)מהן דיזיין סיסטמזכמה הן חשובות לארגון ומאיפה להתחיל‍ואפילו הוספנו בונוס חביב לקינוח(חכו לסוף של הסגיר)‍

איך נראים שבעת השלבים של עיצוב מוצר במאנדיי? למה אסור להגיע עם עיצוב מוגמר כבר בשלב הראשון? ולמה חשוב שמפתחים ייקחו חלק בראיונות המשתמשים? במשך תקופה ארוכה במאנדיי, נתקלנו בהרבה קשיים סביב התקשורת הבין צוותית שלנו, מה שהתבטא בהמון מקרים של תחושות כישלון – גם מהצד של העיצוב וגם מהצד של הפיתוח.החברה גדלה, הפוקוס היה על פיתוח ומשימות פרודקטיות עם דגש על חווית משתמש היו נדחקות הצידה ולאורך האיטרציה יורדות בעדיפות עד שהגענו למצב שמעצבים היו מכניסים משימות לאיטרציות ובכלל לא מצפים שהם יקרו, וזה יצר הרבה תסכול.זיהינו ששני הכאבים העיקריים ששני הצדדים חווים הם חוסר הבנה של הערך של המשימות הפרודקטיות מצב המפתחים, וחוסר הבנה של ההיתכנות הטכנית מצד העיצוב והפרודקט. בפרק השבוע דריה ורטהיים מדברת עם דניאל ורטמן, Senior Product Designer במאנדיי, על התהליך העבודה שבנינו בעקבות הכאבים האלו, ומתרכז כולו סביב תקשורת. הן מדברות על התפקיד של המעצב בכל אחד משבעת השלבים בתהליך, איך משלבים את המפתחים בשלבים מוקדמים ועל למה המעצבים אצלנו הם אלו שעושים copy ux למוצר.

בפרק אירחנו את ארז מורביה, מנהל פיתוח תוכנה ומוביל את ההטמעה האג'ילית בחברת ראפיד (Rapygility). מוביל צוותי פיתוח בארץ ובאיסלנד (+ דובר איסלנדית בסיסית). בנוסף, מוביל את צוות ה Technical Program Managers בראפיד. בעל 25+ שנות נסיון בעולם פיתוח מוצרי תוכנה (החל מסטארטאפים קטנים ועד חברות ענק). בשמונה השנים האחרונות מתמחה בעולם האג'ייל הפרקטי. בעל יותר מחמישים הסמכות בעולם האג'ילי ומלווה צוותים בארץ ובעולם בשיפור פיתוח מוצרי תוכנה. מחבר הספר "Make your workweek awesome" - מדריך מעשי לניהול אפקטיבי של שבוע עבודה עמוס באימיילים, ישיבות ואינספור משימות.‍דיברנו על המון מושגים בעולם האג'ייל ובכלל הגדרנו מה זה, איך מצליחים להזיז ארגון שלם לשיטת עבודה חדשה, מה עובד יותר ופחות טוב בשיטה הזו, איך מתמודדים עם בלתמים, למה צריך להתאים את השיטה לחברה הספציפית ומה כדאי לעשות אם אתם רוצים לשפר את ה-Velocity בחברה שלכם. קצת על ראפיד: חברת פינטק אשר פיתחה פלטפורמת תשלומים בינלאומית עבור עסקים וצרכנים ומפעילה את רשת התשלומים המקוונים הגדולה מסוגה בעולם. הפלטפורמה של ראפיד מאפשרת לבצע העברות בנקאיות, תשתית לארנקים דיגיטליים, תשלום מזומן, אמצעי תשלום אלטרנטיביים מקומיים על ידי תמיכה ב-65 סוגי מטבעות ביותר מ-170 מדינות ובמעל 900 אמצעי תשלום שונים. החברה גייסה עד כה 960 מיליון דולר בארבעה סבבים מבתי ההשקעות המובילים בעולם. בחברה 600 עובדים הפרוסים במשרדים הממוקמים בלונדון, אמסטרדם, איסלנד, מאונטן ויו קליפורניה, דובאי, הונג קונג, סינגפור ותל אביב.‍

בשונה מתפקידים אחרים בחברה, עיצוב הוא אזור שלעיתים נוצר סביבו בלבול – לא כולם חושבים שהם יודעים לתכנת, אבל לכולנו נדמה שאנחנו יודעים לדבר עיצובית ויודעים להגיד מה נראה יפה. בתוך זה, העבודה בין מעצבים למפתחים היא לא תמיד פשוטה – למעצבים יש חזון, המתכנתים מכירים את היכולות – ובמפגש בין השניים יכול להיווצר הרבה תסכול. בפרק הזה של בקצרה, אנחנו חוזרים לפרק השני שלנו ׳איך הופכים את צוות העיצוב לחלק אינטגרלי במוצר׳, שבו ליאור קרנכל דיברה עם ערן זינמן, מנכ״ל ושותף מייסד במאנדיי ועם רותם וייסמן, VP Design והמעצבת הראשונה במאנדיי. נתמקד בתובנות העיקריות שעוסקות בשיתוף הפעולה של מעצבים ומפתחים – איפה נוצרים התסכולים, מה אפשר לעשות כדי למנוע אותם, ולמה חשוב שמפתחים יכירו גם את השפה העיצובית.

איך עיצוב פיצ׳ר משפיע על התכנון הטכני שלו, וההיפך? מה קורה כשמשחררים פיצ׳ר ללקוחות לפני שהוא מוכן לגמרי? ואיך נוכל לוודא שהפיצ׳ר אכן פותר את הבעיה שהגדרנו?אז היה לכם רעיון בראש לפיצ׳ר שאתם רוצים לפתח. ישבתם וחקרתם, הגדרתם את הבעיה ואפילו שרטטתם בקווים כלליים איך הפיצ׳ר הזה הולך להיראות. בשבוע שעבר דיברנו על כל השלבים האלו, ואפשר לחשוב שכאן כבר עברתם את מרבית השלבים בדרך ועכשיו אפשר פשוט – לפתח. אבל מכאן ועד שיש לכם פיצ׳ר אמיתי שבאמת עובד ליוזרים – יש עוד דרך משמעותית לעשות. אז השבוע, בחלק ב׳ של הפרק, אנחנו עוברים מה׳קדימון׳ לדבר האמיתי: עיצוב, תכנון טכני, ביצוע, שחרור הפיצ׳ר וקבלת פידבק. בפרק דריה ורטהיים מדברת עם שירלי באומר, Group Product Manager, ואורון מורד, Group Engineering Manager במאנדיי.קום, על כל המיני-שיעורים שלמדנו מהשלבים השונים בבניית הפיצ׳ר, שאספנו מכל הטעויות וההצלחות שחווינו בשנים האחרונות.

"תדגיש את זה בצהוב כדי שיבלוט"! "תגדיל את הכפתור ב-30% לפחות"! "אף אחד לא יגלול עד לשם"!כמה פעמים אפיינתם או עיצבתם את יצירת המופת האישית שלכם ומישהו טען שזה אולי 'נכון', זה 'מתאים למותג', זה 'נראה טוב', אבל זה 'לא מספיק מניע לפעולה'?עולם ה- Conversion Optimization מציע ארגז כלים שמאפשר לנו ליצור חוויית משתמש שמאפשרת להנות מכל העולמות – גם לשרת את המותג ולהזמין לשימוש, וגם להגדיל המרות.בהרצאתו, יחשוף עילי טכניקות, שיטות עבודה ו- Case Studies אמיתיים, שיראו לכם איך אפשר לשפר יחס המרה, ועדיין לתת למשתמשים ממשק שהם רוצים להשתמש בו.‍

אם תשאלו אנשים שלא עוסקים ב-UX על מחקר משתמשים, הם יגידו לכם שמדובר במשהו יקר, ארוך ולרוב – מיותר. "אנחנו מכירים את המשתמשים שלנו מצוין" הם יגידו לכם. "אנחנו כבר נספר לכם מה הם צריכים, לא צריך מחקר". אחרים יגידו: "עדיף להשיק את המוצר ולראות איך הקהל מגיב", או "אין לנו עדיין משתמשים, את מי תחקור?"למרות כל ההתנגדויות האלה, הנסיון מראה שמחקר משתמשים מאפשר להגיע לתובנות מהותיות גם בזמן קצר, כאלה שקשה מאוד להשיג בדרך אחרת. הוא מחבר את צוות האפיון לצרכים האמיתיים של המערכת ומאפשר לו ליצור חוויית משתמש הרבה יותר טובה – כזו שמביאה הרבה ערך למשתמשים, ולכן גם לרוב שווה הרבה כסף.מה כלי המחקר האפקטיביים ביותר? איך אפשר להשיג תובנות משמעותיות בתקציב מצומצם? ברק יענה על השאלות האלה דרך סיפורי מקרה אמיתיים מהסטודיו ביוניק יו איי ומהעולם.‍

ישנן דרכים רבות לגשת לתהליך אפיון חוויית משתמש. עם השנים, כל אחד מפתח לעצמו את הדרך הנכונה עבורו ועבור הארגון שהוא פועל בו, מתודולוגיה ייחודית. בפאנל נשוחח עם הדוברים בפאנל ועם הקהל על המתודולגיה שלהם – אנשים שונים בארגונים מסוגים שונים – ונננסה ללמוד מהנסיון הייחודי של המשתתפים בשיחה.