בעולם שבו רובינו מעבירים חלק משבוע העבודה בבית, ומספר דו ספרתי של שעות בפגישות זום, זה לא פלא שגם הרבה ראיונות עבודה עברו לסביבה דיגיטלית. כן, זה נוח יותר, וכבר לא צריך לקחת יום חופש לכל שיחה עם מנהל מגייס, אך ראיון זום גם מביא איתו הרבה חסרונות שדורשים מאיתנו גישה קצת שונה בכדי לצלוח את הראיון הדיגיטלי.

ללא תיק עבודות אי אפשר להתחיל להתראיין בתעשייה. הוא הכרטיס כניסה שלנו לתהליך ויקבע לא רק אם נעבור את שלב הסינון הראשוני אלא גם איך יראה שאר התהליך. בפרק הזה התעמקנו בשאלות קשות וניסינו לעזור למועמדים, גוניורים וסיניורים, להבין לעומק איך מגייסים מסתכלים על תיקי העבודות שלהם ומה באמת יכול לתת לכם יתרון תחרותי על מועמדים אחרים. ריכזנו מה שאתם באמת צריכים כדי לתכנן נכון את תיק העבודות שלכם ועברנו על תיקי עבודות מוצלחים של גוניורים שנמצאים בדיוק בשלב שבו אתם נמצאים. בין השאר דיברנו על: מה בכלל המטרה של תיק העבודות ולמה אתם צריכים להסתכל עליו כמו כל מוצר שאתם מתכננים ומעצבים? איך מגייסים מסתכלים על תיק העבודות שלכם? ומה גורם להם לסגור אותו מיד או לרצות לפנות אליכם?. מה באמת חייב להיות בתיק העבודות? איך להפריד בין עיקר לטפל. היה לנו ויכוח סוער על איך ואיפה צריך לבנות את תיק העבודות איך תיק העבודות יכול להעניק לכם יתרון מול המועמדים האחרים?

פרק 58 בין פגישות עבודה, לקוחות לחוצים, דדליינים צפופים, ואינספור שעות של דחיפת פיקסלים, עבודת עיצוב יכולה התחיל להרגיש כמו... עבודה. אך לפעמים הדרך לגלות מחדש את הניצוץ והאהבה לעיצוב היא עם פרויקט צד. כן, טכנית זוהי עוד עבודה, אך בחירה מושכלת של פרויקט צד יכולה להכניס לחיים עוד הנאה, השראה, למידה, וכסף.

הפרק החדש עם שירן צולל לסטוריטלינג כסקיל שמקפיץ אותנו בכל שלב בקריירה. מהגשת פרויקט גמר, דרך ראיונות ועד היום-יום בצוות. דיברנו על איך לפתוח בקונטקסט חד שמייצר קשב ואמון, להתאים את השפה למי שבחדר (HR, פיתוח, פיננסים), ולהוריד עומס קוגניטיבי ע"י מיקוד ברציונל במקום ב”לקריין את המסך”. שירן משתפת רגעים אמיתיים ממכירות ועד פרודקט, ומראה איך סיפור נכון הופך נתונים להחלטות, התנגדויות להסכמות, ו”עוד מצגת” לשיחה שמקדמת דברים. לקחנו מזה צ’קליסט פרקטי: להתחיל במשפט-שניים שמבהירים מה הבעיה ולמי, לעגן פתרונות במחקר בלי להציף בפרטים, לשזור חזרתיות חכמה (“זוכרים שאמרנו…?”) ולסגור עם שורה תחתונה ואקשן אייטמס. התוצאה: נרטיב ברור בשלבים. קונטקסט - חיבור ורגש - פתרון מגובה - סיכום ו־next steps ששומר את כולם בפוקוס. טיפים פרקטיים (צ’קליסט ליישום) 1. קונטקסט קודם כל - ⁠פתחו במשפט שניים שמבהירים: מה הבעיה, למי, ולמה עכשיו. - במערכות מורכבות: התחילו ב־high-level flow (אפילו פתקים/סכמה) לפני ה-UI. 2. צרו קשב ואמון - ספרו “רגע טריגר” אישי או ממשתמשים שממחיש צורך אמיתי. - קשר עין, שאלות ישירות למקבלי ההחלטות, והפיכת השיחה לדיאלוג. 3. התאמת המסר לקהל - בחרו טרמינולוגיה ודוגמאות לפי התפקידים בחדר. - בריאיון: עם HR דגש על soft-skills; עם VP Product על החלטות, פוקוס והשפעה. 4. מיקוד בעיקר והפחתת עומס קוגניטיבי - לא “לקריין את המסך”; דברו על הרציונל מאחורי ההחלטות. - קבצו נתונים לתובנות (“בחרנו X כי 80%...”), לא רשימת מטלות (“עשינו סקר, ואז…“). 5. בנו נרטיב עם עוגנים - פתיחה: קונטקסט ורגש | אמצע: פתרון מגובה מחקר | סיום: סיכום ברור ו-Next Step. - השתמשו בחזרתיות: “זוכרים שאמרנו…? כאן זה מתממש”. 6. סגירה ברורה - סיימו בסיכום קצר (3-4 משפטים) + מה מצופה מהקהל (החלטה/פידבק/עדכון סטטוס).

רוב מסעות חיפוש עבודה מתחילות במודעה: לפעמים בלינקדין, לפעמים בפייסבוק, לפעמים באתר של החברה. וזו לא מודעה מינימליסטית כמו הצעה לבייביסיטר או מנקה - היום תיאור משרה זה מסמך ארוך, מסובך, ומלא במסרים סודיים, סותרים, ומבלבלים. פיענוח של תיאור משרה היא משימה מאתגרת, אך עם הכלים הנכונים ניתן להפיק ממנו הרבה רמזים שיוכלו לעזור לנו להגיע לראש רשימת המועמדים.

קל לאבד פרספקטיבה על תהליך גיוס כשמנסים להתרכז בתרגילי בית והצגות פורטפוליו, אך אם לוקחים כמה צעדים אחורה ומסתכלים על סך כל השלבים מבינים שגם אנחנו כמועמדים עוברים חוויה. חוויית המועמד, שאותה מייצרים המראיינים והמגייסות, יכולה להיות קריטית עבור המועמד המתלבט שצריך להחליט האם לחתום על החוזה שמולו.

פרק טעון בו התווכחנו לא מעט אבל הסכמנו הרבה יותר. חלקנו טיפים מתוך הניסיון שלנו בכל הקשור להכנה לראיונות עבודה ותכנון נכון של הקריירה. בין השאר דיברנו על: האם אפשר בכלל להתכונן לראיונות עבודה? (כן , התשובה היא כן) אילו סוגי שאלות ישאלו בראיון? מה ההגיון מאחורי כל שאלה ואין נכון להתמודד איתן? למה חשוב להתכונן גם לשאול שאלות ולא רק לענות עליהן? האם זה בסדר לשלוח מבחן בית? איזה סוגי מבחני בית יש? מתי להגיד לא למבחן בית? מה אנחנו ממליצים למועמדים לשאול בראיון ואיך לזהות דגלים אדומים שעולים בראיונות אישיים.

כל ראיון, שיחה, תרגיל, ודחייה בסופו של דבר מתחבר לסיפור גדול יותר, שמייצר את תקופת חיפוש העבודה. בשוק הנוכחי לא נדיר לראות אנשים שמחפשים עבודה במשך חודשים ארוכים, אם לא יותר. והתקופה הזאת, אם לא מנוהלת נכון, יכולה להוביל לתחושות קשות ובורות נפשיים שקשה לצאת מהם.

בפרק הזה נדבר על המעבר בין לימודי עיצוב מוצר באקדמיה למציאות ולפרקטיקה בעולם ״האמיתי״. איך דווקא בתוך ״מגבלות״ העבודה בתעשייה נדרשת יצירתיות מסוג שלא הכרנו בלימודים, אילו כישורים שנרכשו באקדמיה באמת שימושיים בשטח, נדבר על מה עשוי להפתיע אתכם ביום יום וגם כמה טיפים לבוגרים טריים. (משתתפים: אור פינס ורועי שלאין)

בתוך המילה ״הייטקס״ מתחבא עולם שלם של סוגי חברות בגדלים שונים, מבנים שונים, מוצרים שונים, וחוויות שונות. מהסטארטאפ המשפחתי שכולל עשרה עובדים, ועד החברה הציבורית שמכילה עשרות ומאות אלפי אנשים, לכל סוג חברה יש את המאפיינים שלה, שבסופו של דבר יעניקו לנו כעובדים חוויית עבודה שונה לגמרי.

בין אם מדובר במעצב בתחילת הדרך, ובין אם מעצבת בכירה עם שנים רבות של ניסיון, בשלב מסוים כולם יחוו את סינדרום המתחזה. זאת הרגשה משונה, שפתאום המוח שלנו שואל את עצמנו האם באמת מגיע לנו להיות פה, האם ההצלחות שלנו מגיעות לנו, ומתי בדיוק כל מי שמסביבנו יגלה שאנחנו מתחזים. החדשות הרעות הן שזאת תחושה בעייתית, שיכולה לפגוע בהתקדמות הקריירה. החדשות הטובות? אפשר לחיות עם זה, להתנהל מול זה, ואולי אפילו לפתור את זה.

בעבודה, כמו באהבה, חייבת להיות התאמה בכדי לבנות מערכת יחסים מוצלחת. והתאמה היא הרבה מעבר לציפיות שכר: אופי החברה, סוג המוצר, תנאי העבודה, מבנה הדיווח. ישנם גורמים רבים שיכולים לקבוע האם זאת תהיה אהבה ארוכת טווח, או דייט שתרצו לברוח ממנו כמה שיותר מהר.

רילוקיישן זה לא רק יעד - זה מסע. בפרק החדש של רדיו באטן, עדי לוין מארחת את יהודית אשר - מעצבת מוצר ומייסדת הפודקאסט - לשיחה כנה על המעבר שלה לניו יורק: מהדחף להגשים חלום, דרך התהליך הזוגי של קבלת ההחלטה, ועד ההתמודדות עם הבירוקרטיה, התרבות החדשה והחיים כמהגרת. זה לא סיפור על מעבר קל, אלא על דרך שמורכבת מהתלבטויות, אמונה והמון הסתגלות.יהודית משתפת גם על תחושת השייכות שמתחילה להיבנות, על ההבדלים בצורת העבודה עם צוותים אמריקאיים - וגם על החשש מהשפה, שמתחלף לאט־לאט בהבנה שהחיבור האנושי חזק מהניסוח המושלם. בפרק תמצאו גם הצצה למעבר שלה לתחום הסייבר, לתהליך הקבלה לגוגל קלאוד, ולשיחה על חשיבות הסיפור שאנחנו מספרים על עצמנו בתוך שינוי גדול.

בין כל השאלות המקצועיות, בדיקה של תרגילי בית, הצגת תיק עבודות, ושאלות של ציפיות שכר, יגיעו גם שאלות קשות באמת. הרי להסביר למה בחרנו בכפתור מסוים או אייקון ספציפי זה קל, אבל להסביר מדוע אנחנו עוזבים את המשרה הנוכחית? כבר סיפור אחר. שאלות קשות עלולות להפיל כל מועמד, ולכן צריך להתכונן אליהן היטב.

רגע אחרי הראיון האחרון ורגע לפני קבלת החוזה, המעסיקים ירצו לבדוק מי האדם שמולם על ידי שיחה עם ממליצים. מה שמרגיש כמו צעד קליל לפרוטוקול עדיין יכול להיות מלכודת לא צפויה, במיוחד אם נעשה בחירת ממליצים לא טובה ולא נכין את הממליצים כראוי.

מה עדיף להיות – שכיר או פרילנסר? בפרק החדש של ג'וניורקס הפכנו את הדילמה לשעשועון! עם בר רחמים בצד הפרילנס, וצורי בצד השכיר – שאלות טריוויה, שכנועים ודרמה מקצועית במיטבה טיקטים מול חשבוניות. פגישות 1:1 מול לקוחות עצמאיים. מי ינצח? מי יתבלבל? ומי יישאר בלי הטבות סוציאליות? מוזמנים להאזין ולצחוק, וכתבו לנו באיזה צד אתם

פרק 37 העולם הפנימי של תהליך הגיוס נוטה להיות קופסה שחורה עבור מועמדים: אנחנו מנחשים, מסיקים, מנסים להבין את תהליך קבלת ההחלטות שקורה מאחורי הקלעים אי שם במחשכי הצוות המגייס. בכדי לשפוך קצת אור על מה קורה מהצד השני של שולחן הראיונות הזמנו את ליאור בארי ברטל, שתחלוק איתנו את סודות הגיוס מזוית של מישהי שמגייסת ברגעים אלה ממש.

יוני מוצא את עצמו במעמקי הגיהנום, מול השטן, עזאזל, ו… אבנר הדזיינר. כולם בוחנים דבר אחד בלבד: תיק העבודות שלו. בפרק השני של הסדרה על מציאת עבודה, אנחנו צוללים לתוך השאלות שהכי מטרידות ג'וניורים: איך בונים תיק עבודות שמרשים? מה לעשות אם אין לי ניסיון? והאם מיתוג זה נחשב UX (רמז: לא). יחד עם דמויות מהשאול וטיפים מהחיים, הלל וצורי מסבירים מה חייב להיות בכל פורטפוליו – מהעמוד הראשי ועד לסיפור שמאחורי הפרויקטים, ואיך לייצר "מדליות" גם בלי ניסיון מקצועי. פרק חובה לכל מי שרוצה להפוך את הגהינום הקרוי "חיפוש עבודה" למסע קצת יותר… מעוצב.

בפרק מיוחד בשיתוף עם רדיו באטן, יהודית אש מצטרפת לשיחה על ניהול קריירה - איך לחשוב קדימה, כמה רחוק להסתכל, ולמה להשיג את משרת העיצוב הראשון יכול לרגש כמעט כמו לקבל חוזה עבודה מגוגל.

עבור אנשים מסוימים פסגת ההר הגדולה ביותר שיש לכבוש בקריירה העיצובית היא להתקבל לחברות הגדולות: מטא, גוגל, מיקרוסופט -אם אתה מצליח להכנס לשם, תוכל להכנס לכל מקום. ובהתאם לאיכות החברות, כך גם רמת הקושי של מסלול הראיונות בכדי להתקבל אליהן. אז בכדי להבין טוב יותר מה הן מחפשות ואיך נראה תהליך גיוס בחברות הגדולות אנחנו מארחים את מג ראיי, אגדת גיוס שכוללת 10 שנות ניסיון בגיוס מעצבים בחברת מטא.

שבנו לדבר עם אורי ער לשיחה על תחילת הדרך - איך משיגים את העבודה הראשונה בתור מעצבי חווית משתמש?לאורי יש ניסיון של כשלושים שנה בעבודה עם סטארטאפים בארץ ובעמק הסיליקון. הוא היה המנהל של סטודיו לוליין במשך תשע שנים והיום מייעץ לסטארטאפים של בית ההשקעות אלף.דיברנו על:* איך להשיג עבודה ראשונה ללא ניסיון?* הסיכונים שעסק לוקח על עצמו בהעסקת מעצבים צעירים, ולמה בכל זאת משתלם לעשות את זה?* לפי מה הוא החליט את מי להעסיק ואיך נראה תהליך הקבלה?* צללנו לעומק על איך תיק העבודות הוא מוצר לכל דבר וצריך להקל על המשתמשים שלו* מה הופך מעצב לאטרקטיבי בעיני המעסיק?* איך להמשיך ללמוד ולהתפתח בתור בעצב יחיד בחברה?זאת שיחה מנקודת מבט של מעצב ותיק שליווה וגידל אין ספור מעצבים בתחילת דרכם והיא סופר רלוונטית למי שרוצה להיכנס לתחום.