תהליך ראיונות הוא חוויה מתסכלת, ואילו רק בגלל ההרגשה המעיקה שהכל בנוי כקופסה שחורה - אנחנו שולחים קורות חיים, אולי אפילו מתראיינים, ואז... מי יודע? אך האמת היא שמה שקורה מאחורי הקלעים אינו תעלומה אפופה במסתורין, אלא רצף של החלטות בעלות היגיון (ולעיתים נטולות היגיון) שברגע שנכיר אותן חוויות ראיונות יכולה להיות קצת פחות מתסכלת.

פרק 102 העולם לימד אותנו שהתפתחות מקצועית היא קו ישר ב45 מעלות שתמיד עולה ועולה. מג׳וניור לסיניור, מסיניור למנהל, ממנהל לקיסר העיצוב העולמי. אך החיי האמיתיים מעט יותר מסובכים, והתמונה האמיתית של מסלול קריירה נוטה להיות מבולגנת ומסועפת, כשצעד קדימה לעיתים נותן יותר כסף ופחות אחריות, ובפעמים אחרות מעניק טייטל יותר מרשים אך בחברה קטנה יותר. התפתחות מקצועית יכולה לנוע לכל מיני כיוונים, ולרוב לכמה כיוונים בבת אחת.

פרק 101 למביטים מבחוץ החיים בהייטקס הם חופשת ספא אחת גדולה: מקרר ארטיקים צמוד, מסיבות עם נינט טייב, ולו״ז גמיש שמאפשר שיעורי יוגה באמצע יום העבודה. אך עם הזכויות מגיעות חובות, וגם בימים הטובים ביותר במשרד אנחנו נתונים ללחץ אינסופי של פרויקטים, שותפים, וזמן שלא מספיק להכל. הלחץ יכול לייצר מצב נפשי לא פשוט, אך ישנן טכניקות להתמודד איתו, ואפילו לעיתים לזהות שהלחץ לא באמת קיים מלכתחילה.

בפרק הזה של רדיו באטן, מארחת עדי לוין את ד"ר יעקב גרינשפן לשיחה על אחד האתגרים המרכזיים של UX בעידן AI: לא איך להשתמש בעוד כלי, אלא איך לתכנן נכון מוצרים שמשלבים רכיבים תבוניים.

בימים בהם יותר ויותר מהעבודה שלנו עוברת לג׳מיני וצ׳אטג׳יפיטי, יש כאלה שעברו לאבולוציה הבאה של מעצבי המוצר והשאירו את פיגמה מאחור. ליאור ברטל חוזרת בפעם השנייה כדי לספר על התהליך שעברה כמעצבת יחידה בסטארטאפ, בו היא והארגון עברו מחיים בפיגמה לתהליך עבודה בקלוד קוד.

בעולם הנוכחי, שבו מעט חברות פותחות משרות לג׳וניורים, אפשר לקבל את ההרגשה שאין דלת כניסה לתעשייה. ההרגשה נהיית מתסכלת עוד יותר עבור אנשים בעלי ניסיון במקצועות עיצוב נושקים, שמנסים להכנס לתחום עיצוב המוצר ללא הצלחה רבה. אז עולה השאלה: האם זה בכלל אפשרי? אם תשאלו את מליסה טאוב, זה אפשרי לגמרי, והיא חושפת בפנינו את כל הסודות שעזרו לעבור מתפקיד עיצוב מרקטינג לתפקיד עיצוב מוצר.

עיצוב הוא ברובו תהליך ויזואלי — אנשים חווים אותו עם העיניים. אבל מנהלים, מהנדסים ופיאמים לא תמיד "רואים" את מה שהמעצב רואה, וכאן נכנסת השפה. בפרק הזה מדברים על איך מעצבים יכולים להשתמש במילים — לא רק בפיקסלים — כדי להסביר, לשכנע ולקדם את העבודה.

פרק חי במשותף עם קהילת סטארטאפ דיזיינרס שעסק בשאלה האמיתית: האם מבחנים ושיעורי בית עדיין רלוונטיים בעולם שבו AI עונה על הכל? אומרים שהמשבר בהייטק הוא כמו מזג האוויר — כולם מדברים עליו אבל אף אחד לא עושה משהו בנידון. בפרק הזה שילבו כוחות ודיברו על טיפים, טריקים ועקרונות שעוזרים לנווט בשוק העבודה של 2026.

אם לפני כמה שנים דיברנו על הטריו של פרודקט, דיזיין ופיתוח, היום השאלה היא כבר אחרת. כשכולם עובדים עם הבינה, האם בן אדם אחד יכול לעשות הכל? בפרק עם נדב אבידן דיברנו על הגבולות שמתחילים להיטשטש בין התפקידים, ולמה דווקא עכשיו המומחיות הופכת לחשובה יותר — לא פחות. AI מרחיב את היכולות שלנו, אבל לא מחליף שיקול דעת, ניסיון והיכולת לראות ניואנסים שכל דיסציפלינה מביאה לשולחן.

בזמן שכולם מדברים על פרומפטים, Agents, MCP ויצירת מוצרים בלחיצת כפתור, פיי ברק ואני דווקא הלכנו אחורה צעד אחד. דיברנו על משהו שנשמע כמעט מיושן ב-2026: דף ועט. על למה דווקא היום, כשהכל נהיה מהיר ואוטומטי, חשוב לא לאבד את היכולת לחשוב לפני שמתחילים לבנות. פיי שיתפה איך גם היום, בתור Product Lead ב-AT&T, כל פרויקט מתחיל אצלה בשרבוטים, סקיצות וחשיבה ידנית. רק אחרי שיש כיוון ברור, היא מכניסה את הכלים לתמונה — כי היא רוצה להשתמש ב-AI כמכפיל כוח, לא כמי שמקבל את ההחלטות במקומה.

אחת התלונות השכיחות בפינת הקפה של המעצבים היא שאין לנו כוח לעשות החלטות גדולות באמת. אנחנו חוקרים, בודקים, מעצבים, ומציעים רעיונות מדהימים (לדעתנו), ואז מגיע פיאם או פיאמית בהינף יד דוחפים את הקונספט לתחתית הערימה. ואז עולה בנו המחשבה המוכרת: אם אני הייתי פיאם הכל היה אחרת! אז השבוע אנחנו מדברים עם שני ברוסילובסקי שלקחה את המחשבה ועשתה מעשה — עברה מתפקיד של מנהלת עיצוב בכירה לתפקיד של פיאמית מובילה.

בכנס Design AI ראיינתי את המרצים והמרצות מיד אחרי שירדו מהבמה לזקק את התובנות מכל הרצאה. הוורקפלואים, הכלים, הניסויים, הדברים שעבדו וגם הדברים שפחות. הכלים משתנים בקצב מסחרר. רוב ההרצאות אפילו השתנו לגמרי בחודשיים שבין החזרות לכנס עצמו. אבל המיינדסט נשאר. היכולת להבין בעיה, לזהות תובנה, לבנות תהליך עבודה נכון, לחבר בין דיסציפלינות שונות ולהוביל רעיון עד שהוא פוגש משתמשים אמיתיים. למי שרוצה לקפוץ ישר להרצאה ספציפית - הנה הטיימליין המלא 👇 00:00 | מבוא עם שגיא שרייבר איך יוצרים בידול בעולם שבו כולם קיבלו יכולות על בעזרת שימוש בכלי AI? מקצועיות היא רק אחת מארבע חפיסות הקלפים. לצד היכולת המקצועית, גם תוכן, נטוורקינג ומכירה הופכים לחלק בלתי נפרד מהמשחק. 09:19 | דניאל בוארון היזם והמארגן של הכנס דיבר על טשטוש הגבולות בין עיצוב, מוצר ופיתוח ועל המעבר ל-Builder Mindset. לא לרדוף אחרי כל כלי חדש, אלא לבנות דרך עבודה שמאפשרת לקחת רעיון עד לפרודקשן. 13:15 | עומרי הרמן הדגים את Spring והציג גישה שבה מעצבים עובדים על המוצר עצמו ולא רק על ייצוג שלו בפיגמה. פחות סימולציה של המוצר ויותר חיבור לפרודקשן בעזרת כלי ידידותי יותר מהטרמינל. 23:42 | רון ברנוב הראה איך Figma Weave מאפשר לבנות Workflow יצירתי שחוזר על עצמו. בעולם של אינסוף מודלים וכלים, היכולת לנהל תהליך חשובה לא פחות מהיכולת לייצר. 33:47 | שלי אור גיסר הזכירה שכשכולם יכולים לייצר, היכולת לייצר כבר לא מספיקה. הזהות, ה-DNA והטעם האישי הם מה שמבדיל בין מוצר גנרי למוצר שאפשר לזהות למי הוא שייך. 44:49 | ענבל ברקוביץ הציגה עולם של Generative UI שבו המשתמש מפסיק ללמוד את המערכת והמערכת מתחילה ללמוד את המשתמש. הממשק כבר לא קבוע מראש - הוא נבנה בזמן אמת בהתאם לצרכי המשתמשים. 54:24 | שירה וינברג הראל שיתפה גישה שבה AI הופך ממנוע ליצירת תוכן למנטור אישי ומקצועי באירגונים. לא רק לכתוב, לסכם ולנתח, אלא גם להתייעץ, להתכונן לשיחות מורכבות, לבצע סימולציות ולקבל נקודות מבט נוספות לפני קבלת החלטות. 1:03:36 | ד"ר יעקב גרינשפן הזכיר ששום דבר לא השתנה. הטכנולוגיה מתקדמת מהר, אבל בני האדם עדיין פועלים דרך אותם מנגנונים של אמון, ציפיות ורגשות. בלי אמון, שום מוצר לא יחזיק לאורך זמן. 1:13:39 | עידו זייפמן וקרן שגב דיברו על מה שקורה כשעוברים מסביבת סטארטאפ לסקייל אמיתי. הבעיה כבר לא לייצר מהר יותר אלא לשמר את ההחלטות, הידע וההיגיון שהובילו למה שנבנה. 1:26:54 | טל זגורי דיבר על סטוריטלינג כמקצוע ליבה. אם AI חוסך לנו זמן, אין סיבה שנמשיך להסביר רעיונות דרך מסמכים ומצגות אינסופיות כשאפשר להעביר את אותו המסר בסרטון קצר ומדויק. 1:36:06 | שחר קגן הציג גישה שבה המוצר לא רק עונה על שאלות אלא חושף תובנות שהמשתמש בכלל לא ידע לחפש. לא עוד דשבורד, אלא מנגנון דיסקברי. 1:46:01 | גל דולב סגרה את הכנס עם תזכורת חשובה. הקראפט לא נעלם - הוא משתנה. השאלה היא לא איך שומרים על העבודה כמו שהייתה, אלא איך שומרים על היצירתיות, הסקרנות והברק בעיניים בתוך כל השינוי הזה. אספתי את הרגעים, המשפטים והרעיונות שהכי נשארו איתי לשיחת פודקאסט אחת. מקווה שתהנו!

עד כמה שהחיים נוחים וצפויים כשיש משכורת קבועה שנכנסת לבנק כל חודש, קשה שלא להחסיר פעימה כששומעים את המושג ׳לצאת לעצמאות׳. לחלק הרעיון מעורר התרגשות, אצל אחרים פחד אימים — אבל קשה להישאר אדיש. השבוע דיברו עם מיכל נינברג, שעשתה בדיוק את המהלך הזה, ושרדה כדי לספר את הסיפור.

יש מצב שרובנו כבר לא "הולכים ברגל" עם AI, אבל גם עוד לא ממש הגענו לחללית. עדי לוין מארחת את תום אבן לשיחה על אייג׳נטים, ולמה הם בעצם הרבה יותר מעוד צ׳אט חכם. דרך מטאפורה של הולך רגל, רוכב אופניים, מכונית וחללית, תום מתאר את המעבר משימוש נקודתי ב AI לעבודה עם צוות של אייג׳נטים: ישויות עם תפקידים, יכולות, תחומי אחריות ורמות שונות של אוטונומיה. במהלך הפרק הוא משתף איך נראית מערכת כזו בפועל, אילו אייג׳נטים הוא בנה, ואיך הם עובדים יחד על תוכן, שיווק, שירות, תהליכים ורעיונות. ולצד כל ה wow, השיחה נוגעת גם בשאלה חשובה לא פחות: אם הכול נעשה אוטומטי יותר - מה אנחנו עדיין רוצים להשאיר אנושי?

אביבית בלומשטיין משתפת איך המעצב המודרני הופך לבילדר אמיתי שבונה מוצרים מקצה לקצה. היא מסבירה שהגבולות בין עיצוב לפיתוח הולכים ומטשטשים, מה שמעניק למעצבים מעין "סופר-פאוור" המאפשר להם להגשים את החזון העיצובי שלהם במדויק וללא תלות במפתחים גם עבור יצירת פורטפוליו או אתרים תדמיתיים. אביבית בנתה את אתר הפורטפוליו החלומי שלה ביומיים בלבד ישירות בתוך קלוד, מבלי לעבור בכלל דרך פיגמה, על ידי שימוש בסוכנים חכמים שסרקו את האתר הקודם שלה והמירו אותו לקוד חי עם התאמות אישיות של צבעים ופונטים. תהליך העבודה שאביבית מתארת מבוסס על מתן קונטקסט לקלוד דרך קבצי Markdown, המגדירים את האפיון והדרישות הטכניות של הפרויקט. היא מבחינה בין ה"סוכן" (Agent) שמתפקד כ"מוח" המנהל את הידע של הפרויקט, לבין ה"מיומנות" (Skill) שמעניקה לתוצרים את הטון והאישיות הייחודיים של המעצבת. אחרי שהאתר נבנה ונבדק בסביבה לוקלית במחשב, שם אפשר לדייק כל אנימציה ומיקרו-אינטראקציה, הוא עולה לענן דרך GitHub ומחובר לפלטפורמת Vercel לצורך חיבור ועליה לאוויר עם דומיין אישי. השימוש בקלוד דסקטופ מאפשר לנהל את קבצי הפרויקט ישירות בתיקיות המחשב, מה שהופך את התהליך לסופר יעיל ומסודר. מבחינת עלויות ויעילות, מדובר במהפכה של ממש עבור מעצבים עצמאיים או כאלו שבונים תיק עבודות. במקום להשקיע עשרות אלפי שקלים בעבודה מול מפתחים ובסבבי איטרציות אינסופיים, אפשר להגיע לתוצאה מקצועית בעלות של כ-120 דולר. אביבית מציינת שברגע שהאתר באוויר, לא חייבים להמשיך לשלם על המנויים היקרים אלא אם רוצים לבצע עדכונים נוספים. המסר המרכזי של הפרק הוא לעודד מעצבים לצאת מאזור הנוחות ולהתגבר על החשש מהעולם הטכני או מהטרמינל, השליטה המוחלטת בתוצר הסופי והיכולת לבנות את "אתר החלומות" לבד זה תגמול ששווה את המאמץ. שווה להכנס לאתר של הפורטפוליו לאבז ולהתעדכן על וובינרים וסדנאות: https://portfoliolab.studio/

כולם בונים עם AI - אבל רובם בונים את אותו הדבר.‍בפרק הזה אנחנו מפרקים את האשליה: למה עצם השימוש ב-AI לא מספיק ואיך כן יוצרים מוצר שיש לו ערך אמיתי בשוק.‍דרך Lovable אנחנו נכנסים לעומק של תהליך נכון - מהגדרת רעיון מדויק, דרך איפיון מעמיק ועד ניסוח ערך ייחודי שלא נשמע כמו כולם.‍נדבר על ההבדל בין כלי למוצר, על טעויות שחוזרות על עצמן אצל יזמים ומעצבים בתחילת הדרך, ואיך מתרגמים ידע ליכולת עבודה שמדברת שוק - ולא רק קונספט.‍אם אתם רוצים לבנות משהו שבאמת צריך, ולא עוד דמו נחמד - זה הפרק בשבילכם.

It turns out that the term "prompt" existed long before the AI era. Sometimes we forget that user interfaces don't have to be graphical. The question is- what does the UX role look like in that case? And how does it affect the work of UX design, research, and even microcopy in conversation-based interfaces? מסתבר שהמונח פרומפט קיים עוד מלפני עידן ה ai. לפעמים אנחנו שוכחים שממשקי משתמש לא חייבים להיות גרפיים. השאלה היא- איך נראה תפקיד היואקס במקרה כזה? ואיך זה משפיע על עבודת האיפיון, המחקר ואפילו המיקרוקופי בממשקים מבוססי שיחה?

פרק 84 חרב הפיפיות של עבודה בעולם המודרני היא החופש הגדול שרובנו מקבלים לנהל את הזמן של עצמנו. מצד אחד אנחנו קובעים על מה נעבוד ומתי, ואפילו מאיפה. מצד שני, שבוע עבודה ממוצע כנראה מכיל יותר עבודה משניתן לדחוס בשעות העבודה. האתגר הזה דורש יכולת ניהול זמנים אישית וקבוצתית, בעבודה ובבית - ובעזרת טכניקות תיעדוף, תקשורת, וניהול זמנים ניתן לדאוג שאף פרויקט לא יפול בצד הדרך.

כשקלוד נכנס לפרודקט – מי מנהל את מי? אחרי שיחה קצרה עם חנה ריז , מהר מאוד הבנתי שאנחנו כבר לא מדברים על “ניהול מוצר” כמו שהכרנו. זה הרגיש יותר כמו צפייה מאחורי הקלעים של דור חדש. כזה שלא רק מאפיין ומכוון, אלא פשוט בונה. חנה סיפרה איך בעזרת כלים כמו קלוד היא זזה במהירות בין רעיון, סקיצה ופרוטוטייפ עובד, בלי לחכות ששרשרת שלמה של אנשים תתיישר. פתאום PRD הוא לא מסמך - הוא משהו שאפשר לראות, לגעת בו, להתווכח עליו בזמן אמת. וזה משנה את כל הדינמיקה בצוות. אבל אולי החלק הכי מעניין בשיחה היה דווקא הגישה: לא “לתת לקלוד לעבוד במקומך”, אלא לעבוד איתו נכון. צעד־אחר־צעד, עם שליטה, סקרנות, וביקורת. חנה מדברת על להיות Human in the loop לא כסיסמה, אלא כהרגל עבודה. להבין קוד לפני שמדברים עם פיתוח, לשאול שאלות במקום להניח הנחות, ולבנות מספיק מהר כדי לגלות טעויות מוקדם. זה לא מבטל מומחיות - זה פשוט דורש סוג חדש שלה. כזה שמחבר בין חשיבה מוצרית, טכנית ועיצובית. אם אתם עובדים על מוצר היום יש סיכוי טוב שהשינוי הזה כבר קורה גם אצלכם. השאלה רק איך כדאי לעשות את זה נכון. לינק להצטרפות לקבוצת הווטסאפ השקטה של הדיזיין קלאב שלא תפספסו עדכונים ואירועים: ⁠https://chat.whatsapp.com/LwihGWnYnjt7YpywOXnaUh?mode=wwt⁠ עוד תכנים מקצועיים בנושא אפשר למצוא באתר שלנו: ⁠www.DesignClub.co.il

העתיד של מעצבי המוצר כבר כאן, והוא עובר דרך טשטוש הגבולות שבין עיצוב לפיתוח. בשיחה מרתקת עם מקס נמירובסקי, צללנו למושג ה"בילדר" - מעצב שלא רק מצייר מסכים בפיגמה, אלא לוקח אחריות על התוצר הסופי עד רמת הפרודקשן. באמצעות שילוב עוצמתי בין VS Code לבין Claude (כסוכן בינה מלאכותית), מעצבים יכולים היום להיכנס לסביבת העבודה של המפתחים, לעבוד עם GitHub, ולדחוף שינויים שהם פיקסל פרפקט ישירות לקוד. התהליך הזה הופך את המעצב למכפיל כוח בצוות, שמקצר סבבי פיתוח של שבועות לימים בודדים ומונע את ה"טלפון השבור" המוכר מול מחלקת הפיתוח. הערך האמיתי של העבודה כבילדר נחשף כשהמעצב מתחיל לעבוד עם נתונים אמיתיים מהבקאנד במקום טקסטים זמניים בפיגמה, מה שמאפשר לזהות בעיות שמישות וחריגות עיצוביות בזמן אמת בסביבה לוקלית בטוחה. בעזרת פרוטוקול ה-MCP, שמאפשר לקלוד "לראות" את הקבצים בפיגמה ולתרגם אותם לקוד, חסם הכניסה הטכני יורד משמעותית. המסר המרכזי של מקס לכל מעצב הוא פשוט להעז ולהתחיל: אל תחכו חודשים ללמוד הכל, פשוט בקשו גישה ל-Repository, תפתחו VS Code ותנו ל-AI להוביל אתכם יד ביד. זה הרבה יותר פשוט ממה שזה נשמע, וזה משנה לחלוטין את הדרך שבה אנחנו בונים מוצרים. לינק להצטרפות לקבוצת הווטסאפ השקטה של הדיזיין קלאב שלא תפספסו עדכונים ואירועים: https://chat.whatsapp.com/LwihGWnYnjt7YpywOXnaUh?mode=wwt עוד תכנים מקצועיים בנושא אפשר למצוא באתר שלנו: www.DesignClub.co.il

בפגישה השבועית שלנו, נטלי שיתפה ספרינט עיצובי שהובילה עם מאיה בנטפים, לתכנון בקר השקיה לגינות פרטיות.האתגר הפעם נבע מהעובדה שמדובר במכשיר עם תצוגה מונוכרום וכפתורים פיזיים - ולא הממשק שאנחנו רגילים לעצב.נטלי שיתפה היישר מפיגמה כיצד, בעזרת תהליך קצר וממוקד, הם הצליחו לפצח את הקונספט הראשוני ביום אחד.ניתן להוריד את תבנית פיגמה לתהליך חשיבה כזה מקהילת פיגמה:https://www.figma.com/community/file/...* Design Sprint- מתודולוגיה לפתרון אתגרים גדולים בזמן קצר.

**פאנל בנושא הכי חם: איך לעבוד עם AI? 🤖** כל הזמן יוצאים עוד ועוד כלים, אבל איך באמת מכניסים אותם לתהליך העבודה שלנו? האם הם באמת תורמים לנו ומקצרים את העבודה? איך משכנעים את האירגון להשתמש בהם? ומאיפה בכלל מתחילים? בפאנל ישתתפו 2 מומחיות שיענו על כל השאלות שלכם וישתפו מהניסיון שלהן, אחת כמעצבת יחידה בסטרטאפ, והשנייה על עבודה בשיתוף פעולה עם צוות שלם. יהיה מעניין! --- בואו נכיר קצת את הדוברות... 👋 💜 **חן ויצמן** מעצבת חוויות משתמש וחוקרת משתמשים, מתמקדת בעיקר במערכות מורכבות, ומובילה את הפרודקט דיזיין בסטארטאפ של team8 שעדיין ב-stealth. אל תפקידה כמובילת תחום העיצוב הראשונה היא מגיעה עם רקע בסטארטאפים וקורפורייטים בגדלים שונים. בנוסף, חן היא קו-פאונדר של UXR Lounge, קהילה המתמקדת במחקר משתמשים בישראל, בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה וסוציולוגיה מאוניברסיטת תל אביב, ותואר שני בתקשורת מאוניברסיטת רייכמן. **יוליה בודיאנסקי** מעצבת יואיקס יואיי בכירה בחברת Zoominfo, עם למעלה משבע שנות ניסיון בעיצוב חוויית משתמש למערכות מורכבות, כולל ניהול צוותי עיצוב. בחיפוש מתמיד אחר דרכים לעבוד חכם יותר - בתוך צוות העיצוב ובשיתופי פעולה עם מחלקות אחרות, לאחרונה, כמובן, גם באמצעות בינה מלאכותית. בעלת תואר שני בפסיכולוגיה ומרצה מעת לעת על חוויותיה מהשטח.

הקלטה של המיטאפ של הדיזיין קלאב בשיתוף פעולה עם אלמנטור. דיברנו על איך ליצור חוויית שימוש טובה יותר בממשקי שיחה, איך לשלב בינה מלאכותית בארגון בצורה חכמה, איך לחשוב במונחים של "כלכלת פרומפטים" בוייב קודינג, ואיך לבנות תהליכי עבודה ואוטומציה שמקצרים משמעותית את הזמן מרעיון למוצר. 00:00 אינטרו של סער גיל 02:40 אדפטיישן - שרית לב נותנת טיפים לשילוב כלי בינה מלאכותית במוצר שלנו ואיך נוכל להקל על משתמשים בממשקי צ'ט: הפחתת חיכוך, תבניות והשלמות חכמות. 20:17 אינטגריישן - שמוליק דבר משתף איך מזהים מקומות בתהליך העבודה שלנו שבהם אפשר לשלב כלי בינה מלאכותית לייעול 39:26 ולידיישן - נסטיה גולובוצקי מדגימה איך אפשר ליצור פרוטוטייפים מהירים ומדוייקים באמצעות פיגמה מייק כדי לקבל פידבקים מהשטח בזמן קצר 53:40 אוטומיישן - יובל קשטכר מציג שימוש בכלי נו-קוד לשיכפול כח העבודה ויצירת אוטומציות למשימות רפיטטיביות

פותחים את המצלמות - פרק שני דיזיין סיסטם אחד, 3 רזולוציות מסך בפרק הקודם העלנו דילמה איך יהיה נכון יותר לנהל דיזיין סיסטם שתומך בפלטפורמות דסקטופ וטאצ (הקמה ותחזוק של דיזיין סיסטם אחד מול שני דיזיין סיסטמז) בפרק הזה סוגרות את הלופ, יאנה מציגה פתרון לבנייה ותחזוק של דיזיין סיסטם אחד שמבוסס על סקיילינג שיטתי ומאפשר החלפת רזולוציה בלחיצת כפתור. ממש כמו שמעבירים את הצבעוניות מלייט לדארק, גם המעבר מדסקטופ לטאצ מעדכן את הערכים של הגדלים כמו קסם. היא משתפת איך השימוש בפלאגין Tokens Studio מאפשר לעקוף את המגבלות של פיגמה והופך את האתגרים לפתרון שעובד גם בצד העיצוב וגם בפיתוח. כל התהליך, הדילמות והפתרון המעשי - כאן בסרטון

אז Auto Layout ב-Figma יכול להיות מאתגר, ובסרטון הזה אני מסביר שלב אחרי שלב איך יצרתי קומפוננטות Pricing Cards רספונסיביים בעזרת Auto Layout.

החלטנו לפתוח ולשתף לצפייה את הפגישה השבועית של סטודיו בסט דיזיינרז אוור, בלי פילטרים☺️ נטלי, יאנה, יעל ומאיה נפגשות כל שבוע להסתנכרן ולשתף ידע. זה יכול להיות תהליך עבודה, כלי חדש שניסינו, כתבה שקראנו, וגם הזדמנות להריץ בדיקות שמישות אחת על השניה על משהו שעבדנו עליו. בפגישה הזו , יאנה שיתפה תהליך עבודה על פיצר בשילוב כלי AI לחיפוש השראות ויצירת אילוסטרציות. והציגה טמפלט Design log לניהול שינויים שנעשים בדיזיין סיסטם. את הטמפלט תוכלו למצוא כחלק מטמפלט שלם לסידור של דיזיין סיסטם בקומיוניטי של פיגמה: https://www.figma.com/community/file/... נטלי הציגה דילמה בבנייה של דיזיין סיסטם, למשפחה של אפליקציות שחלקן יהיו דסקטופ, חלקן דסקופ טאצ וטאצ טבלט. מוגש באהבה מסטודיו בסט BestDesignersEver.com

איך יצרתי מיקרו-אינטראקציות של Lottie — בלי לפתוח After Effects? בסרטון הזה אני מדגים איך יצרתי אנימציה בעזרת Figma ו-Lottielab בלבד. עד היום, כל פעם שרציתי להוסיף מיקרו־אינטראקציות, הייתי עובר דרך After Effects. וזה אחלה כלי, אני עובד איתו לא מעט… אבל הוורקפלואו מסורבל, וה-learning curve שלו משמעותי. בעזרת Lottielab אפשר ליצור, לערוך ולייצא אנימציות בפורמט Lottie — ישירות מהדפדפן, ובממשק שמאוד דומה ל-Figma. בסרטון הזה, אני מראה את התהליך, שלב-שלב, איך יצרתי את האנימציה ישירות מעיצוב שיצרתי ב-Figma. אם אתם יוצרים מיקרו-אינטראקציות למוצרים שאתם עובדים עליהם או לאתרי אינטרנט — שווה לבדוק.

אם אתם עובדים על פלואים ב-Figma ועדיין מציירים ידנית את הקווים שמחברים בין המסכים השונים – אז זה בשבילכם. אז ההאק הזה אמנם ממש קטן, אבל חוסך זמן וכאב ראש של ציור ידני של הקווים המחברים בפלואו שלכם. מכיוון שאנחנו נשתמש ב-Connector lines ישירות מ-Figjam בשביל זה, אז יש לנו התנהגות נייטיבית שעובדת הרבה יותר טוב משימוש בפלאגינים כדי להגיע לאותה תוצאה. נסו את זה בפלואו הבא שלכם ותראו כמה זה חוסך זמן. ואם יש לכם האקים נוספים שעושים לכם חיים קלים בפיגמה, אשמח שתשתפו בתגובות.

הדס אלמגור האונבורדינג שכמעט חיסל מוצר מעולה ומה עשינו עם זה אחד המוצרים הכי טובים שלנו סיפק ערך אמיתי, אבל רק למי שהצליח לעבור את האונבורדינג שלו: תהליך ארוך, מורכב, וכזה שגרם למשתמשים לוותר עוד לפני שראו את הערך. במצגת אשתף איך מיפיתי את הבעיה והתחלתי לפרק אותה לחלקים קטנים וברורים יותר, איך יזמתי תהליך עבודה חוצה צוותים כדי לחשוב יחד על פתרונות. ואיך דווקא במקומות שלא קשורים לעיצוב הרגשתי הכי משמעותית. גלית וינר עיצוב בלי גבולות: בניית אמון ויצירתיות ברמוט: כמעצבים אנחנו רגילים לרגעים הקטנים שמניעים את התהליך: שיחת מסדרון, סקיצה על הלוח, רעיון ליד הקפה. אבל מה קורה כשהצוות מפוזר בכמה מדינות, ואין את כל אלה? איך מחליפים את המפגשים הלא־מתוכננים, שומרים על דינמיקה יצירתית ומוודאים שהעיצוב ממשיך להתפתח יחד, גם מרחוק? כמעצבת יחידה בארץ, בהרצאה אשתף כלים והרגלים שיכולים לעזור לכל מי שעובד בצוות בינלאומי: איך בונים אמון, איך יוצרים שפה עיצובית משותפת גם בלי לחלוק משרד, ואיך הבדלים תרבותיים יכולים להפוך ממכשול למנוע של יצירתיות. קרן קושמן הסיפור שלנו עם קרסור - AI כשעיצוב פוגש כולם מדברים על איך AI הולך לשנות את עולמות העיצוב, אז החלטנו לנסות בעצמנו עם Cursor. בהתחלה זה נשמע מבטיח: עיצובים בלחיצת כפתור, פחות ישיבות, יותר קסם ובעיקר שיתוף פעולה של כולם על סביבת עבודה אחת. בפועל, המציאות הייתה קצת פחות הוליוודית. בהרצאה אשתף אתכם ביוזקייס חי מהניסיון שלנו בדארו, על המקומות שבהם Cursor באמת עזר, על המקומות שבהם הוא פשוט התעקש לייצר פיקסלים עקומים ועל מה למדנו מכל זה על שילוב AI בעבודה יומיומית דניאל שגיא AI לאלף את ה הבינה המלאכותית משנה את כל מה שאנחנו מכירים - אבל היא גם לא צפויה או עקבית, מה שגורם לה להיות כלי בעייתי לעבודה. לנו כמעצבי מוצר, יש את האתגר המרתק של לקחת את הכוח הגולמי הזה ולהפוך אותו לכלים שאנשים באמת יכולים לסמוך עליהם. ai במפגש הזה נצלול לשלוש דוגמאות של מוצרים שהצליחו ליצור פתרונות מדויקים שנותנים למשתמשים תוצאות צפויות ועקביות.

ידעתם שאפשר לייבא ל-Figma כמעט כל קומפוננטה או לייאאוט של מוצרים מוכרים כמו Airbnb, ChatGPT או Notion – עם אוטו-לייאאוט, גודל פונטים, צבעים, ספייסינג, פאדינג, hover states – כמעט כאילו זה הקובץ דיזיין המקורי? 🤯 אז בפוסט הקודם שיתפתי אתכם בפורמט החדש שאני עובד עליו - סרטונים על עיצוב מוצר, והכי כיף היה לשמוע שהוא באמת עזר ונתן ערך פרקטי. הפעם הסרטון הוא על פלאגין לפיגמה שעושה קסמים: הוא מאפשר להמיר כמעט כל מבנה HTML לפיגמה. קודם כל, אם אתם עובדים על קומפוננטות או דיזיין סיסטם עבור מוצר אצלכם בחברה, הפלאגין הזה מאפשר לקבל הצצה והשראה לאיך המעצבים הטובים בעולם בונים קומפוננטות. קחו לדוגמא Popover מChatGPT - תוכלו לראות בדיוק איך המעצבים בOpenAI מגיעים לרמת דיוק בטיפוגרפיה, צבעים וספייסינג ותוכלו ליישם את זה גם אצלכם במוצר. הפלאגין פותח גם דרך חדשה לעשות QA לדיזיין מול הפיתוח: אפשר לקחת פיצ'ר שעיצבתם, להחזיר אותו מתוך הפרונט חזרה לפיגמה, ולבדוק אם מה שפותח תואם אחד לאחד למה שעיצבתם בפיגמה.

מה זה מודל ה- HSL בכלל? במה הוא שונה מ- RGB?HSL במקום RGBולמה ממש כדאי לכם להשתמש בולמה ממש כדאי לכם להשתמש ב HSL במקום RGB?

Learn how to design trustworthy AI experiences that users believe in. This webinar breaks down the five pillars of trustworthy AI design, giving you a clear framework to build better, more reliable products. Feeling overwhelmed by AI? You're not alone. The old rules of usability are not enough anymore. In this session, I share the lessons I learned while building an AI agent for a cybersecurity startup and how it led me to create the TrustBuilder framework. We'll move beyond just making things easy to use and focus on making them worthy of your user's confidence. If you're a UI/UX designer ready to move from just doing tasks to becoming a strategic partner, this is for you.

הקלטה של המיטאפ שלנו בשיתוף פעולה של הדיזיין קלאב וריברסייד להדגמות של שימוש פרקטי בבינה מלאכותית. אינטרו של בקי ברי וסער גיל תום אבן משכפל את הצוות שלו לסוכנים שאיתם הוא יכול לסער מוחות צחי דינר פותח את הראש ומקבל השראה ליצירתיות מכלים לא שיגרתיים ארז רזניקוב בוחן כלי ווייב קודינג שונים ומציג יתרונות וחסרונות ליטל פוריה מעצבת ישירות מסביבת הפיתוח בקרסר

לפני קצת פחות מחצי שנה, קפצתי ראש לתוך העולם של Lovable. היום אני יכול לספר שהמוצר הזה שינה לגמרי את הפעילות שלי. לא. זה לא כלי ליצירת הדמיות למוצרים עתידיים. זה לא כלי להדגמת פיצ׳רים. מבחינתי Lovable זה כלי עבודה שמייצר לי אתרים, מערכות ניהול, כלי שיווק ומאפשר לי להיות אופרציית שיווק משוגעת של אדם אחד. יש לי גמישות מעכשיו לעכשיו, Time to market מיידי להגיב לסיטואציות, והתוצרים שאני מרים מגיעים לרמות הגימור שאני מחפש כמעצב, בלי להתפשר על כלום. אז אתמול בערב קפצתי לוובינר כדי להראות איך כל הכיף הזה נראה מאחורי הקלעים.

Missed our incredible design meetup? We've got you covered! Watch as our excellent speakers shared game-changing insights on the future of product design. What you'll see in this video: How AI is reshaping product design approaches (Hadar from Hibob) From idea to Figma plugin using AI code generation (Yair from BigID) Transforming design chaos into crystal-clear workflows (Noy from Cellebrite) Breaking down the dev vs design war with heart-to-heart alignment (Inbar from Gong) Enterprise governance that actually makes sense (Leni & Adi from Bank Hapoalim) How scaling design unlocked more profound impact (Cheli from Natural Intelligence) The critical first steps of redesigning living design systems (Natalie from Palo Alto Networks)

Michal Cohen | COO & Co founder @Anima | AI and Design Systems Let's talk Design Systems meetup | April 27 2025 @ Melio

מי ניצוח במאבק על עולם ראיונות ה-UX? חוקר אנושי עתיר ניסיון, או AI חדשני שמראיין מאות משתמשים במקביל? בארבעה פרקים מותחים שעוסקים בראיונות משתמשים (לוגיסטיקה, תכנון, ביצוע, אנליטיקה והשפעה), אודי רביד מתחרה במנוע AI בביצוע מחקר קונטקסטואלי זהה על חוויית קניות מצרכים מקוונת. התוצאות, שנחשפו לראשונה בכנס, מספקות תובנות עדכניות על עתיד המקצוע, ומזהות את ה-X-Factor שלנו – היתרונות הייחודיים של החוקר האנושי בעידן ה-AI – אותם יתרונות שכולנו צריכים לחדד בעידן ה-AI.

כולנו שמענו סיפורים על צוותי עיצוב מדהימים ברחבי העולם – כאלה שמתמודדים עם אתגרים קשים, מעצבים מוצרים יוצאי דופן ונראים כאילו הם שוברים את גבולות האפשר. אבל מה בעצם אפשר ללמוד מהם? האם נוכל להבין ולנסח מה עובר להם בראש? בהרצאה הזו גיא מדבר על המרכיבים המרכזיים של מה שהוא קורא לו “מיינדסט עיצובי פורץ-דרך” – במטרה לבאר ולהמשיג את סוגי המחשבה והפעולה בעזרתם צוותי עיצוב מעולים מטפחים שאפתנות גבוהה, כוונה ברורה, פעולה מהירה, אקספירמנטליות וראייה לטווח ארוך – וכל הזמן שואפים לפרוץ גבולות ולהגיע רחוק יותר. הוא מנסה להדביק את באי הכנס באנרגיה ולהראות איך אפשר לתת לגיטימציה מקצועית לקורטוב של טירוף.

כל שינוי גרפי במוצר – אפילו כזה שקורה במאית השניה – מעמיס על המוח שלנו. בהרצאה ענבל מדברת על המשמעות של מושן בממשק – כיצד תנועה עוזרת לנו לשלוט בדרך שבא אנחנו מדגישים מידע, מחזקים היררכיות ואוריינטציה, הופכים אינטראקציות לאינטואיטיביות יותר ומורידים את העומס הקוגנטיבי. ענבל מציגה מודל פשוט בן שלושה שלבים לתכנון והערכה של תנועה במוצר לצד דוגמאות אמיתיות ששיפרו את החוויה ב-monday, ומסבירה איך היא מציעה לבקר אינטראקציות מפרספקטיבה של ציר זמן, גם בלי רקע באנימציה.

בעולם המוצר בו הכל נמדד, אנחנו עדיין מדברים על חוויית משתמש בתחושות, רגשות, ושאר מילים רכות ונעימות. אך מה אם היינו יכולים לקחת Flow, להכניס לתוך מכונת קסם, ולקבל ציון ברור שמתאר את איכות החוויה? עמרי והצוות ב-Payoneer החליטו לבנות מכונה כזאת. בהרצאה עמרי מספר על המסע שעבר הצוות ב-Payoneer במטרה לייצר דרך ברורה למדוד את החוויה במוצר, ההחלטות הטכניות והפילוסופיות שנדרשו לעשות, ואיך מספר פשוט בין 1 ל-10 גרם לכל הארגון להתאהב מחדש בעיצוב.