בעולם שבו AI אמור לעזור לנו לקבל החלטות, לפעמים הוא דווקא הופך אותן למבלבלות יותר. בפרק הזה, יהודית אשר מארחת את ניצן זיו, קו-פאונדר ומנכ"ל OX Security, לשיחה על קבלת החלטות בעידן AI - מה באמת עובד, ואיך משתמשים במודלים בצורה שמחזקת חשיבה במקום להחליף אותה. בפרק דיברנו על: למה הכל מתחיל בקונטקסט: יותר דיוק ומטרה ברורה = תשובות רלוונטיות יותר למה AI מצטיין בלהרחיב אפשרויות (כולל מטריצות השוואה), ולא לבחור במקומנו איך להפעיל Devil’s Advocate כדי לקבל ביקורת אמיתית ולא תשובות "מרצות" ולמה הבייסיקס לא השתנו: תהליך טוב, הבנת משתמשים, חריגים ומשאבים עריכה: מרינה ברודסקי, הודיה בית יעקב האזנה נעימה 🎧

הסוד המלוכלך של עולם העיצוב הוא שבסופו של דבר מעצבים לא יכולים לייצר מוצרים לבד. גם העיצוב המושלם, היפה, והשימושי ביותר חייב לעבור בידיים של מפתח פרונט-אנד לפני שיגיע לעיניים של משתמשים. ומערכת היחסים עם אותו מפתח, שמתרגם את הפיקסלים השטוחים לקוד חי, היא שתקבע את היכולת שלנו להשפיע על איכות המוצר הסופי.

כשמעצבים מתחילים עבודה חדשה, הם מקבלים שלושה דברים: מחשב, חולצה עם הלוגו של החברה, ופיאם. כמובן שלא ניתן לבחור את הפיאם (והוא לא בוחר מעצב גם כן), אך מערכת היחסים הזאת תשפיע על היכולת של אותו מעצב להעלות מוצרים לאוויר, להשפיע על תוכנית העבודה, ולשגשג בסביבה המקצועית.

בפרק הזה של רדיו באטן, עדי לוין מארחת את אן שרייבר לשיחה על הובלת עיצוב בארגונים טכנולוגיים ומה באמת נדרש כדי לבנות תרבות עיצובית שמייצרת שינוי. אן משתפת על המעבר לפאלו אלטו ועל האתגר של שינוי תרבות עיצוב בתוך ארגון, ומדגישה שעיצוב עם השפעה אמיתית חייב להתחבר לביזנס, ליעדים ולמפת הדרכים - ולא להישאר רק בשכבת האסתטיקה. בפרק הן צוללות לכמה נושאים מרכזיים: איך בונים אמון ושיתוף פעולה שמאפשרים לעיצוב להוביל למה עיצוב צריך להיכנס מוקדם, עוד לפני שה PRD נסגר איך מפשטים חוויות במערכות B2B מורכבות, במיוחד בעולמות AI מה הופך צוות עיצוב לחזק לאורך זמן, מעבר לכישרון אישי עריכה: מרינה ברודסקי האזנה נעימה 🎧 בחסות Triolla

תמיד נראה שאין זמן למחקר, אבל כשבודקים לעומק מגלים שהקושי הוא אחר לגמרי. דיברנו עם שירה על למה מעט מחקר עדיף על בלי מחקר בכלל, איך מניעים אותו בארגונים קטנים וגדולים ומתגברים על חסמים אישיים וארגוניים בדרך לקבלת החלטה מבוססת יותר.

מעצבים לא רק מעצבים את הממשק, אלא גם את האופן שבו AI נכנס למוצר וליום יום של הצוות. בפרק מעצבים בעידן ה AI - פחות פיקסלים, יותר השפעה, יהודית אשר מארחת את דניאל בוארון, מעצב מוצר ב Remitly ומייסד כנס Design AI, לשיחה על איך תפקיד המעצבים הולך ומשתנה בעידן ה AI. הם מדברים על העבודה עם כלים כמו Claude, Cursor ופיגמה AI, על הגבול המטושטש בין עיצוב, פרודקט ופיתוח, ועל השאלה הגדולה: אם AI יודע לייצר וריאציות, קוד ותובנות מתוך דאטה - מה נשאר בידיים של המעצבים? מתוך השיחה עולה תשובה מחזקת וברורה: היצירתיות, החשיבה המערכתית, ההבנה האנושית של ההקשר והיכולת לשאול את השאלות הנכונות. AI הוא מאיץ, לא מחליף. אם אתם מעצבים ומעצבות שמנסים להבין איך התפקיד שלכם משתנה בעידן ה AI, ואיך אפשר להשתמש בו כדי להרחיב את ההשפעה שלכם במקום לצמצם אותה, הפרק הזה לגמרי בשבילכם. 🎧✨ עריכה: מרינה ברודסקי האזנה נעימה 🎧 בחסות Triolla

בפרק הזה אני מארח את ענבר עדות, מעצבת רב-תחומית שחיה על התפר בין חוויות פיזיות, ועיצוב דיגיטלי ומראה איך אפשר לחבר בינה מלאכותית לתהליך העבודה של מעצבים בלי לאבד את הניצוץ האנושי. אנחנו מדברים על המוח האנושי כמנוע היצירתי שמביא את ההברקות, ההשראה, תחושת הבטן והניואנסים מהעולם האמיתי. ועל ה-AI כ"סיידקיק" עם אנרגיה אינסופית שמבצע, ממיין, מסכם, עושה מחקרי מתחרים, מדייק ניסוחים ומקצר שלבים שלמים בתהליכי UX, דיזיין ספרינט ומיתוג. במקום לפחד ש AI יחליף מעצבים, ענבר מציגה גישה אבולוציונית: אנחנו הופכים ל"מעצבי־על" כשאנחנו מבינים מה אנחנו שומרים אצלנו (השראה, קונספט, שפה ויזואלית, ברנד פרסונליטי) ומה מוציאים החוצה ל AI כעבודה שחורה. דרך קייס סטאדי אנחנו צוללים לפרקטיקה: ענבר משתפת איך היא בונה תהליך היברידי - לוח ופתקיות, פגישות צוות וסיעור מוחות מצד אחד, ומצד שני עבודה חכמה עם כלים כמו ChatGPT, Midjourney, Runway ו-Kling כדי לתרגם חלומות, השראות וזיקי יצירתיות לדמויות, עולמות ויזואליים וחומרים שיווקיים. בסוף הפרק יוצאת תמונה מאוד ברורה: אין תחליף למוח האנושי, אבל למי שמוכן לשתף פעולה עם AI - מחכה קפיצה מקצועית ואישית מטורפת.

רן אביב, ארט דירקטור שמדבר על הניסיון העשיר שלו והשיטות היצירתיות שבהן הוא משתמש בכלי בינה גנרטיבית בעבודה שלו. הוא משתף איך הוא משלב אפליקציות כמו Midjourney, Sora ו־Stable Diffusion, יחד עם מודלי שפה כמו ChatGPT, כדי ליצור במהירות קונספטים, רקעים ונכסים לפרויקטים אמנותיים ומשחקיים. רן מדגיש את החשיבות של שמירה על חתימה אמנותית ייחודית גם כשהוא משתמש בכלים עם סגנון מובנה, ומספר על תהליך העבודה שלו. כולל שימוש בפלטפורמות אוטומציה להאצת יצירה ובדיקות תוכן. כל זה כחלק מהמטרה שלו להישאר תמיד בחזית, ולשלב את טכנולוגיות ה־AI החדשות בעולם היצירה והעיצוב. דוגמאות לעבודות של רן אפשר למצוא באתר שלו https://ranaviv.com/ לינקים לכלים שהזכרנו https://openai.com/sora/ https://openai.com/index/dall-e-2/ https://www.midjourney.com/ https://stablediffusionweb.com/ https://www.comfy.org/ https://pika.art/ https://fal.ai/ https://replicate.com/ https://suno.com/ https://nanobanana.ai/ https://www.vo3ai.com/ https://n8n.io/ https://www.weavy.ai/ קורס דיגיטלי חינמי של מתי מריאנסקי ׳ממילה לתמונה׳ https://youtube.com/playlist?list=PLgSyvmjqGGWLEhAPqcHdt5W6jv6UFSZcl&si=xsiTaIUgul1RJH7j

בעולם שבו בינה מלאכותית הופכת לחלק בלתי נפרד מהעבודה שלנו, חברות כמו אלמנטור כבר חיות את העתיד ומראות איך AI משנה מהיסוד את תהליכי הפיתוח, העיצוב והחשיבה על מוצר. בפרק הזה נקבל הצצה אל מאחורי הקלעים של הצוותים שכבר עובדים עם מודלים, אסיסטנטים ו־LLMs, ונבין איך בונים אמון, מגדירים חוקים חדשים, ונותנים למשתמשים להרגיש שהם עדיין בשליטה גם כשהמכונה עושה את רוב העבודה. מעבר לטכנולוגיה עצמה, נדבר על המיינדסט החדש שנדרש כדי לבנות מוצרי AI - איך נראים היום בריפים, איטרציות, ואפילו פגישות קיק־אוף בעולם שבו הכול קורה במקביל ומהר. מה קורה כשמעצבים, פרודקט ומפתחים רצים יחד באותו קצב? ומה אפשר ללמוד מזה על העתיד של כולנו, כש-AI כבר לא “תוסף” אלא חלק בלתי נפרד מה־workflow.

בפרק החדש של הפודקאסט אני מדבר עם יובל קשטכר על איך מעצבים לא רק מסכים, אלא מערכות שלמות.אנחנו צוללים לעולם האוטומציות ומדברים על איך לבנות לעצמנו “כפיל דיגיטלי” שעובד בזמן שאנחנו ישנים, מה אפשר ללמוד מכלים כמו n8n, Make, Zapier, ואיך הבינה המלאכותית משתלבת בכל זה.במהלך הפרק אנחנו מדגימים שורה של יוזקייסים פרקטיים: מפוסט שמתפרסם אוטומטית ונכנס לפאנל, דרך בוט שמסכם לנו טיקטים שבהם תוייגנו, ועד עוזר תוכן שמבין את ה-Style Guide של הארגון ויודע להציע מיקרוקופי רלוונטי.אנחנו מראים איך אנחנו מחברים בין הכלים האלה לבניית תהליכים שמבצעים בשבילנו את העבודה האפורה - סיכומי טיקטים מג’ירה, עדכונים לסלאק, יצירת מסמכים אוטומטית, וחיבור פשוט לדאטה דרך איגוד נתונים ב-Airtable או אפילו ב-Excel.דיברנו גם על המעבר ממעצבים למעצבי מערכות, על איך מתחילים מאוטומציה קטנה שחוסכת חמש דקות ומגיעים למערכת שלמה שמנהלת תהליכים בעצמה.ולבסוף, שוחחנו על סיפור מעורר השראה במיוחד: איך אותם עקרונות וכלים סייעו ליובל לפתח כלים לאיתור נעדרים בשביעי באוקטובר. ולמה מהירות, אינטגרציות חכמות ועיצוב נכון של מערכת יכולים באמת לשנות מציאות.זה פרק שמחבר בין יצירתיות, טכנולוגיה והיכולת לעצב תהליכים.

הפרק החדש עם שירן צולל לסטוריטלינג כסקיל שמקפיץ אותנו בכל שלב בקריירה. מהגשת פרויקט גמר, דרך ראיונות ועד היום-יום בצוות. דיברנו על איך לפתוח בקונטקסט חד שמייצר קשב ואמון, להתאים את השפה למי שבחדר (HR, פיתוח, פיננסים), ולהוריד עומס קוגניטיבי ע"י מיקוד ברציונל במקום ב”לקריין את המסך”. שירן משתפת רגעים אמיתיים ממכירות ועד פרודקט, ומראה איך סיפור נכון הופך נתונים להחלטות, התנגדויות להסכמות, ו”עוד מצגת” לשיחה שמקדמת דברים. לקחנו מזה צ’קליסט פרקטי: להתחיל במשפט-שניים שמבהירים מה הבעיה ולמי, לעגן פתרונות במחקר בלי להציף בפרטים, לשזור חזרתיות חכמה (“זוכרים שאמרנו…?”) ולסגור עם שורה תחתונה ואקשן אייטמס. התוצאה: נרטיב ברור בשלבים. קונטקסט - חיבור ורגש - פתרון מגובה - סיכום ו־next steps ששומר את כולם בפוקוס. טיפים פרקטיים (צ’קליסט ליישום) 1. קונטקסט קודם כל - ⁠פתחו במשפט שניים שמבהירים: מה הבעיה, למי, ולמה עכשיו. - במערכות מורכבות: התחילו ב־high-level flow (אפילו פתקים/סכמה) לפני ה-UI. 2. צרו קשב ואמון - ספרו “רגע טריגר” אישי או ממשתמשים שממחיש צורך אמיתי. - קשר עין, שאלות ישירות למקבלי ההחלטות, והפיכת השיחה לדיאלוג. 3. התאמת המסר לקהל - בחרו טרמינולוגיה ודוגמאות לפי התפקידים בחדר. - בריאיון: עם HR דגש על soft-skills; עם VP Product על החלטות, פוקוס והשפעה. 4. מיקוד בעיקר והפחתת עומס קוגניטיבי - לא “לקריין את המסך”; דברו על הרציונל מאחורי ההחלטות. - קבצו נתונים לתובנות (“בחרנו X כי 80%...”), לא רשימת מטלות (“עשינו סקר, ואז…“). 5. בנו נרטיב עם עוגנים - פתיחה: קונטקסט ורגש | אמצע: פתרון מגובה מחקר | סיום: סיכום ברור ו-Next Step. - השתמשו בחזרתיות: “זוכרים שאמרנו…? כאן זה מתממש”. 6. סגירה ברורה - סיימו בסיכום קצר (3-4 משפטים) + מה מצופה מהקהל (החלטה/פידבק/עדכון סטטוס).

בפרק הזה אני מארח את יוסי גוואטה, ואנחנו עוברים יחד שלב־אחר־שלב על איך לחבר דיזיין סיסטם מפיגמה לקרסר. נדבר בצורה פשוטה וברורה על כל מה שצריך לדעת – מההכנה בפיגמה, דרך החיבור עצמו, ועד איך לבדוק שהכול עובד חלק. המטרה שלנו היא שתוכלו לעשות את זה בעצמכם בקלות, בלי תסכולים ובלי קיצורי דרך מעורפלים. אם רציתם להבין סוף סוף איך סוגרים את הפער בין עיצוב לקוד – זה בדיוק המקום להתחיל ממנו. הדרכה בוידאו + מסמך שמסביר ומדגים את התהליך אפשר למצוא כאן: https://tinyurl.com/ra5zhudh

מה באמת גורם למוצר לעורר רגש? בפרק הזה עדי לוין מארחת את עידו שביט - יועץ עצמאי לאסטרטגיה ואפיון חוויית משתמש, מעצב וחוקר עם יותר מ 35 שנות ניסיון, לשיחה על דילייטרים: אותם רגעים קטנים שמשדרגים חוויה מספקת למרגשת.עידו מסביר איך דילייטרים התפתחו מאלמנטים ויזואליים פשוטים לפיצ’רים אינטגרליים, ומדוע הם חלק מהותי מהחוויה ולא רק תוספת עיצובית.הפרק נוגע גם באתגר שמעצבים נתקלים בו שוב ושוב - מתי נכון להשקיע בדילייטרים, ואיך הם משתנים בעידן של בינה מלאכותית. הפרק הזה יצא כחלק משיתוף פעולה עם כנס COM.PLEX שיתקיים ב 19.11.25, אנו מארחות א.נשים שהולכים.ות להרצות שם ובכך לתת לכם.ן הצצה למה שהולך להיות בכנס. הכנס יתמקד במחקר, עיצוב ואפיון מערכות מורכבות.

בפרק בועט במיוחד אני מארח את דניאל בוארון לשיחה סופר-פרקטית על הגבולות שנמחקים בין דיזיין לפרודקט והפיתוח. דיברנו על איך לעבוד “עמוק ולא רחב” עם כלים כמו Figma Make, Cursor ו-FigJam , למה MCP הוא ה-API של עידן ה-AI, ואיך בונים Pipeline של אוטומציות שמחבר ג’ירה, סלאק, פיגמה וגיטהאב – עד Pull Requests שמעצבים פותחים בעצמם. דניאל משתף טקטיקות לוייב קודינג מבוססות דיזיין סיסטם, שימוש בטמפלטים לטסטים מהירים, ו-Human-in-the-Loop שמבטיח דיוק בלי לאבד מהירות. נשמע גם קייסים מהשטח שמראים איך צוותים לא-עיצוביים מייצרים פרוטוטייפים שעוברים ולידציה אמיתית. אם מעניין אתכם לשדרג את תהליך העבודה, לדבר “קוד” בלי לוותר על חוש העיצוב, ולהפוך למעצבים שמובילים החלטות—זה הפרק בשבילכם.

פרוטוטייפים מהירים שנבנו על ידי מעצבים ומנהלי מוצר בכלי וייב-קודינג ו־AI שימשו לוולידציה בלבד - ולבסוף נזרקו לפח כי לא השתלבו עם הקוד הקיים. Myop משנה את כללי המשחק: המערכת עוטפת אלפי שורות קוד שנוצרו בכלי חיצוני והופכת אותן ל־3 שורות שמתחברות ישירות לפרודקשן. כך אפשר להריץ ניסויים, לשנות קומפוננטות ולהוציא פיצ'רים חדשים תוך שעות או ימים, במקום שבועות וחודשים. אבל זה לא נגמר כאן. החזון של קרן הוא עולם שבו מעצבים ומנהלי מוצר מקבלים אייג’נסי אמיתי: הם בונים את חוויית המשתמש ישירות בפרודקשן, מריצים A/B, ומבצעים התאמות בזמן אמת, בעוד המפתחים מתמקדים בלוגיקות העסקיות המורכבות והייחודיות. התוצאה: קצבי פיתוח מהירים, מוצר גמיש יותר, והזדמנות אמיתית לסגור את הלופ בין רעיון לאימפקט עסקי.

עולם הבלוקצ׳יין נמצא במהפכה. מהפכה טובה כמובן - כזו שגודלת, משתנה כל הזמן, וממציאה את עצמה. זה נהדר לעצב בתחום שכזה - כי זה נותן מקום ואף מחייב לחשוב כל הזמן על יצירת פתרונות חדשים, הסתכלות קדימה, אבל גם למטה לקרקע. בפרק החדש ״לעצב מהפכה - חווית משתמש בעולם הבלוקצ׳יין״, עדי לוין אירחה את לירן בשארי, שהוא ראש מחלקת עיצוב מוצר בחברת פיירבלוקס. לירן סיפר על האתגרים וההזדמנויות בעיצוב לתחום שנמצא בתנועה מתמדת, על המתח בין ריצה מהירה לבנייה לטווח ארוך, ועל מה המשמעות שם להיות מעצב.ת במהפכה טכנולוגית. אתגר מעניין שלירן סיפר עליו הוא שיש להם המון סוגים של לקוחות - עם צרכים מאוד שונים, ורמות ידע מאוד שונות. יש להם מספר צוותי עיצוב שעובדים על חלקים שונים במוצר. אחת המשימות החשובות מבחינתו היא להצליח ליצור מוצר עם חוויה הוליסטית, בו זה לא יורגש למשתמשים שמספר צוותים עבדו עליו במהלך הדרך. ומבחינתו זו ההצלחה הכי גדולה של צוות עיצוב. אני לא אספר לכם כאן מה זה בלוקציין, כי אני לא אעשה את זה מספיק טוב, את זה נשאיר ללירן.

ישראל, הידועה כמדינת הסטארטאפ, מהווה בית לאלפי סטארטאפים - רבים מהם כוללים מעצב אחד בלבד. אלה הם חייו של המעצב הבודד: מוקף במהנדסים ואנשי מוצר, מדווח למנכ״ל או סמנכ״ל, נלחם על מקומו, ועובד קשה בכדי להתפתח מקצועית. אך יחד עם כל האתגרים, ישנם יתרונות רבים שעושים את תפקיד המעצב הבודד לעמדה חזקה ורבת פוטנציאל.

בתוך המילה ״הייטקס״ מתחבא עולם שלם של סוגי חברות בגדלים שונים, מבנים שונים, מוצרים שונים, וחוויות שונות. מהסטארטאפ המשפחתי שכולל עשרה עובדים, ועד החברה הציבורית שמכילה עשרות ומאות אלפי אנשים, לכל סוג חברה יש את המאפיינים שלה, שבסופו של דבר יעניקו לנו כעובדים חוויית עבודה שונה לגמרי.

מאז הקורונה העולם גילה שיש חיים מחוץ למשרד: במכה אחת כל המשרדים נסגרו, ובנינו כלי עבודה ומתודולוגיות תקשורת בכדי שנוכל להמשיך לעבוד מהבית. וגם היום, שנים אחרי, רוב החברות בישראל עובדות במודל היברידי. אך עד כמה שאנחנו נהנים לעבוד מהבית, אפשר ליפול למלכודות ולעשות את זה בצורה שפוגעת בבריאות, בפרודקטיביות, וביכולת להתקדם בקריירה.

בפרק הפודקאסט שוחחנו על השימוש בכלי Figma Make, ככלי לפרוטוטייפינג מהיר ובדיקות משתמשים. נסטיה גולובוצקי מצוות המוצר של אש הסבירה כיצד השתמשה בפיגמה מייק כדי לבנות אב־טיפוס לטופס מורכב שמחשב ערכים בזמן אמת – צורך שנבע מעבודה מול קהלים כמו רואי חשבון ובנקאים, שדורשים דיוק גבוה במספרים. הפרק התמקד בגישה פרקטית שמתחילה מהגדרה מדויקת של מה רוצים לבדוק, ממשיכה דרך ניסוח פרומפט חכם (בשילוב ChatGPT), ועוברת דרך עבודה ישירה עם פיגמה מייק כדי לדמות את ההתנהגות הנדרשת, גם אם העיצוב עדיין לא מושלם. נסטיה הדגישה את היתרון שבמהירות - אפשר לבנות אב־טיפוס פונקציונלי ולהשתמש בו לבדיקה מיידית, בלי להפעיל צוות פיתוח. בנוסף, היא שיתפה כיצד להשתמש באותו תהליך ובאותה שיחה עם ChatGPT גם ליצירת שאלון בדיקה, סיכום ראיונות משתמשים, ואפילו לאפיון פתרונות ראשוניים – מה שחוסך המון זמן וממקסם את הערך מכל שיחה עם משתמש. בשיחה נגענו גם בהתמודדות עם תקלות, בניית אב־טיפוס בשלבים, שמירה על גרסאות, והתובנה שה־AI הוא לא תחליף לאדם – אלא שותף שעוזר לבצע משימות חוזרות ומורכבות במהירות, תוך שמירה על שליטה אנושית ויצירתיות.

כולנו שמענו סיפורים על צוותי עיצוב מדהימים ברחבי העולם – כאלה שמתמודדים עם אתגרים קשים, מעצבים מוצרים יוצאי דופן ונראים כאילו הם שוברים את גבולות האפשר. אבל מה בעצם אפשר ללמוד מהם? האם נוכל להבין ולנסח מה עובר להם בראש? בהרצאה הזו גיא מדבר על המרכיבים המרכזיים של מה שהוא קורא לו “מיינדסט עיצובי פורץ-דרך” – במטרה לבאר ולהמשיג את סוגי המחשבה והפעולה בעזרתם צוותי עיצוב מעולים מטפחים שאפתנות גבוהה, כוונה ברורה, פעולה מהירה, אקספירמנטליות וראייה לטווח ארוך – וכל הזמן שואפים לפרוץ גבולות ולהגיע רחוק יותר. הוא מנסה להדביק את באי הכנס באנרגיה ולהראות איך אפשר לתת לגיטימציה מקצועית לקורטוב של טירוף.

כל שינוי גרפי במוצר – אפילו כזה שקורה במאית השניה – מעמיס על המוח שלנו. בהרצאה ענבל מדברת על המשמעות של מושן בממשק – כיצד תנועה עוזרת לנו לשלוט בדרך שבא אנחנו מדגישים מידע, מחזקים היררכיות ואוריינטציה, הופכים אינטראקציות לאינטואיטיביות יותר ומורידים את העומס הקוגנטיבי. ענבל מציגה מודל פשוט בן שלושה שלבים לתכנון והערכה של תנועה במוצר לצד דוגמאות אמיתיות ששיפרו את החוויה ב-monday, ומסבירה איך היא מציעה לבקר אינטראקציות מפרספקטיבה של ציר זמן, גם בלי רקע באנימציה.

בעולם המוצר בו הכל נמדד, אנחנו עדיין מדברים על חוויית משתמש בתחושות, רגשות, ושאר מילים רכות ונעימות. אך מה אם היינו יכולים לקחת Flow, להכניס לתוך מכונת קסם, ולקבל ציון ברור שמתאר את איכות החוויה? עמרי והצוות ב-Payoneer החליטו לבנות מכונה כזאת. בהרצאה עמרי מספר על המסע שעבר הצוות ב-Payoneer במטרה לייצר דרך ברורה למדוד את החוויה במוצר, ההחלטות הטכניות והפילוסופיות שנדרשו לעשות, ואיך מספר פשוט בין 1 ל-10 גרם לכל הארגון להתאהב מחדש בעיצוב.

כאדריכלית ומעצבת פנים, מה ההבדל העדין בין לתת ללקוחות מה שהם רוצים לבין לתת להם מה שהם צריכים? בהרצאה אבישג מציגה פרוייקט לתכנון ועיצוב חלל שהגיע עם בריף ספציפי מאוד ושהפך לאחר לחלוטין, בזכות הקשבה וחיפוש עיקש אחרי הפתרון המדויק. היא מספרת איך, לאחר שהתאהבה בדיזיין שיצרה, נדרשה לשחרר ואיך הצליחה להישאר לאחר מכן עם הפנים קדימה ולמצוא השראה. ניתן ללמוד מהנסיון שלה על הדומה והשונה בין עולם האדריכלות ועיצוב הפנים לעולם עיצוב המוצר.

לא כל יום יוצא לפתח מוצר לנוער, ובטח לא מוצר פיננסי ראשון מסוגו. בהרצאה משתפות נעה ודפנה תובנות מתהליך העבודה המשותף על הפיצ’רים הייחודיים של PayBox Young. נעה מציגה כמה מהאתגרים הבולטים שהיו לה כמנהלת המוצר ותובנות חשובות שעלו בבדיקות השמישות, ודפנה מספרת על מגוון הדרכים שבהן קופי נתן מענה לאתגרים האלה. בין היתר, הן מספרות מה גילו שבני נוער ידעו על ממשקים דיגיטליים ועל התנהלות עם כסף ואיך זה השפיע על היכולת שלהם להשתמש במוצר בהצלחה; איך עזרו למשתמשים (שלא קוראים) להשלים פעולות מורכבות, אפילו בשיתוף פעולה עם צד שלישי (ההורים); ואיך השתדלו לגרום למשתמשים להרגיש שהמוצר הוא בול בשבילם, גם כשיש הבדלים גדולים בסגנונות השפה של קהל היעד.

מי מקבל את ההחלטות במוצר שלכם – אתם כמעצבים, המשתמשים, או האלגוריתמים? בהרצאה צליל מדברת על האתגר שבאיזון בין אוטומציה לשיקול דעת אנושי בעיצוב חוויית משתמש. איך שילבו ב-Fiverr בינה מלאכותית כך שהיא תייעל ותשפר – בלי לקחת מהמשתמשים שליטה? דרך מקרה המבחן שהיא מציגה, צליל חושפת תובנות פרקטיות על יצירת חוויות מאוזנות, מדויקות ומעוררות אמון בעידן שבו אלגוריתמים הופכים לחלק בלתי נפרד מעיצוב מוצר.

מכירים את התחושה שהעולם דוהר קדימה, ונדמה שאם לא נרוץ מהר מספיק – הוא ישאיר אותנו, הלא רלוונטיים, מאחור? כמו האיום השקט שה-AI כאן להישאר ולא עוצר לרגע. ומה לגבי תשוקה? בעולם של מגבלות ויעדים אנחנו מוצאים פתרונות יצירתיים, אבל יש הבדל בין לפתור בעיות בצורה יצירתית לבין לבטא תשוקה – למרות שזה בדיוק מה שהביא אותנו לעיצוב מלכתחילה. ההרצאה של תמי עוסקת בכוחו הפרקטי ורב העוצמה של פרויקט צד כדרך לצמיחה מקצועית ויצירתית. תמי משתפת בסיפורה האישי על הרגע שבו הכל נעצר, ואיך דווקא אז, נולד פרויקט צד ששינה הכל. היא מדגימה איך הכלים שאנחנו כבר משתמשים בהם ביום-יום יכולים לשרת לא רק את היעדים העסקיים של מקום העבודה, אלא גם את החלומות והשאיפות שלנו, ולמה אין דבר יותר פרקטי מחלום.

**על ההרצאה** באגדות תמיד יש מסלול קסמים: דרך הלבנים הצהובות, השביל במערה של אלאדין. הגיבורים תמיד הולכים בשביל ולא עוזבים אותו. אבל זה קורה רק באגדות. במציאות, פעמים רבות משתמשים עוזבים את תהליך האונבורדינג שעיצבנו בעמל כה רב. אנחנו מגלים שאיבדנו משתמשים פוטנציאליים בדרך. נכון, זה יכול להיות קשור למוטיבציה ההתחלתית שלהם, אבל היי - עם יד על הלב - כמה פעמים התכנון שלנו פשוט גורם להם לעזוב? ואיך בכלל מתכננים יואיקס לתהליך אונבורדינג שישאיר את המשתמשים שלנו בדרך ויגרום להם להשתמש במוצר? מסתבר שישנן דרכים לתכנן את זה נכון, ועל זה בדיוק הוובינר! באנה להקשיב וחשוב אפילו יותר - לשאול שאלות ולהשתתף בדיון על תכנון אונבורדינג מייטבי! מהן נקודות חיכוך של המשתמשים עם המוצר שלנו ומה גורם להן? מה המסלול הרגשי של המשתמשים בתהליך? איך נזהה פערים ביכולת ההבנה של המשתמשים? איפה התהליך הזה מתחיל ואיפה הוא בכלל נגמר? אלו רק חלק מהשאלות שנענה עליהן בוובינר הקרוב. אה. לשאלה אחת לא תהיה תשובה, לצערי: איך למען השם אומרים Onboarding בעברית?! --- **על המרצה** ד״ר יעקב גרינשפן, איש יואיקס עם 30 שנה ניסיון. סיימתי דוקטורט בפסיכולוגיה קוגניטיבית בטכניון. הקמתי חברת יו.אי, שהפכה לחברה המובילה בישראל. אחרי מכירת בעלותי, הפכתי ליועץ עצמאי. בשנים האחרונות, עזרתי לגוגל לבנות קהילות מנטורים ותוכניות אקסלרציה עולמיות.

התגעגענו, אז חזרנו!ארבע דוברות, שלוש הרצאות, שתיים על בינה מלאכותית וכדור טניס אחדזו אומנם לא ההגדה שלנו ולא נתכנס סביב שולחן אחד גדול אבל המיטאפ הבא שלנו יהיה לא פחות חגיגי ומה שבטוח מלא בחמץ.מה מחכה לנו?איך טניס ועיצוב מוצר מתחברים? איך אפשר לדבר עם משתמשים בלי משתמשים? ואיך יוצרים אייג׳נטים שיכולים להחליף אפילו חברי צוות שרק חלמתם שיהיו לכם?ואיך פלטפורמות נו קוד יכולות לקצר משמעותית זמני פיתוח וקבלת החלטות?מלא שאלות, כל התשובות אצלנו במיטאפ!

4 הרצאות על AI שרלוונטיות לעיצוב ומחקר חווית משתמש. אורי פרידמן, מרינה ברודסקי, דנה שמעוני ורום-יה קארו סיפרו לנו בתמצות ממש 'סיפורים מהשטח' על שילוב כלי AI בעבודה השוטפת בחווית משתמש.

היום נראה דמו של כלי חדשני שמשנה את האופן בו מעצבי מוצר מנהלים את הטקסטים במסכי המוצר בתוך פיגמה. https://www.frontitude.com/ הכלי משתלב באופן טבעי בסביבת העבודה ומציע למעצבים הצעות תוכן חכמות מבוססות בינה מלאכותית, עוזר לשמור על אחידות בטקסטים, ומאפשר לנהל את כל תהליך הכתיבה והעריכה מבלי לצאת מסביבת העיצוב. מעבר לייעול תהליך הכתיבה, הכלי מפשט משמעותית את העבודה המשותפת עם שאר חברי הצוות. המעצבים יכולים לשתף את הטקסטים לביקורת עם אנשי תוכן או מנהלי מוצר ללא צורך בהרשאות מיוחדות, לצפות בתרגומים בזמן אמת ולזהות בעיות עיצוב הקשורות לאורך טקסט בשפות שונות, ולעדכן את כל השינויים באופן אוטומטי. הכלי אף מתחבר ישירות לסביבת העבודה של צוותי הפיתוח, מה שהופך את תהליך העברת הטקסטים לקוד לפשוט וחלק. בתכלס, פרונטיטיוד מאפשר למעצבים להתמקד ביצירת חוויות משתמש מעולות, בזמן שהוא מטפל בכל המורכבות של ניהול הטקסטים והתקשורת עם שאר הצוות.

השבוע נתתי ביקורת עבור ליטל לאפליקציית קפה, ולפולינה למשחק מובייל.

עברתי על יומן המטלות של פולינה ומשחק חדש שהיא מעצבת, נתתי טיפים לנירית בבחירת צבעים על רקע כהה, וגם עברתי על תיק העבודות שנירית שיפרה מפעם קודמת, ונתתי ביקורת לעיצובים של שי עבור אפליקציית מובייל למתן הלוואות. על התוכנית: החלטתי להרים את הכפפה וליצור תוכנית ללימודי עיצוב ממשק משתמש הכולל מדריך ללימוד ותרגול. בנוסף, נפתחה קבוצת למידה בווצאפ למי שרוצה מסגרת מחייבת עם אפשרות לפידבק. ההשתתפות ללא עלות כחלק מיוזמה שלי לעזור בתקופה המאתגרת שאנחנו נמצאים בה. הקישור למדריך: https://lambrian.notion.site/THAT-GUI...

בין אם אתם מתעניינים בבינה מלאכותית, מחקר משתמשים, או כתיבה למערכות מורכבות – המפגש הזה יספק תובנות וכלים פרקטיים שיעזרו לכם בעבודה היומיומית שלנו כמעצבים.‍ במיטאפ נחקור נושאים מגוונים – משימוש של ארטליסט בבינה מלאכותית להאצת תהליכי יצירה, דרך הפיכת בקשות משתמשים להזדמנויות עם מקרי בוחן אמיתיים מעולם הרובוטים האוטונומיים ועד כתיבת יו אקס למערכות מורכבות ושמירה על חוויית משתמש חלקה ופשוטה.‍

שבוע 4 לתוכנית לימודי UI. נתתי ביקורת לליטל לעבודת העתקה שהיא הלכה שלב אחד קדימה והתאימה עיצוב לצרכים שלה - דיברתי על איזון סימטרי, ביקורת לתיק העבודות של נירית שהיא תיקנה בעקבות פידבק משבוע שעבר, ביקורת לדשבוארד לשירה. על התוכנית: החלטתי להרים את הכפפה וליצור תוכנית ללימודי עיצוב ממשק משתמש הכולל מדריך ללימוד ותרגול. בנוסף, נפתחה קבוצת למידה בווצאפ למי שרוצה מסגרת מחייבת עם אפשרות לפידבק. ההשתתפות ללא עלות כחלק מיוזמה שלי לעזור בתקופה המאתגרת שאנחנו נמצאים בה. הקישור למדריך: https://lambrian.notion.site/THAT-GUI...

שבוע 3 לתוכנית לימודי UI - - התחלתי מתזכורת לאתגרים עיצוביים והראתי חומרים שאני ממליצה להתחיל מהם. נתתי ביקורת לליטל לעבודת העתקה שהיא הלכה שלב אחד קדימה והתאימה עיצוב לצרכים שלה. אנסטסיה עשתה מודבוארד לאפליקצייה מעקב הריון ועיצבה מחדש אפליקציה של מכבי, וביקורת לתיק העבודות של נירית. תציצו, נתתי שם גם תוך כדי טיפ מתקדם לשילוב הצבעים ואיך לתקן clashing colors. על התוכנית: החלטתי להרים את הכפפה וליצור תוכנית ללימודי עיצוב ממשק משתמש הכולל מדריך ללימוד ותרגול. בנוסף, נפתחה קבוצת למידה בווצאפ למי שרוצה מסגרת מחייבת עם אפשרות לפידבק. ההשתתפות ללא עלות כחלק מיוזמה שלי לעזור בתקופה המאתגרת שאנחנו נמצאים בה. הקישור למדריך: https://lambrian.notion.site/THAT-GUI...

כמה טיפים להעתקות מסך, על מה לשים לב, איחודות בסגנון האיקונים. פידבק ל-2 עיצובים. על התוכנית: החלטתי להרים את הכפפה וליצור תוכנית ללימודי עיצוב ממשק משתמש הכולל מדריך ללימוד ותרגול. בנוסף, נפתחה קבוצת למידה בווצאפ למי שרוצה מסגרת מחייבת עם אפשרות לפידבק. ההשתתפות ללא עלות כחלק מיוזמה שלי לעזור בתקופה המאתגרת שאנחנו נמצאים בה. הקישור למדריך: https://lambrian.notion.site/THAT-GUI...

על התוכנית: החלטתי להרים את הכפפה וליצור תוכנית ללימודי עיצוב ממשק משתמש הכולל מדריך ללימוד ותרגול. בנוסף, נפתחה קבוצת למידה בווצאפ למי שרוצה מסגרת מחייבת עם אפשרות לפידבק. ההשתתפות ללא עלות כחלק מיוזמה שלי לעזור בתקופה המאתגרת שאנחנו נמצאים בה.

בהרצאה שגיא שרייבר שיתף איתנו את השיטה שהוא פיתח בסטודיו שלו לזיהוי המשתמש המרכזי והצרכים שלו. ברגע שנבין מי הגיבור שלנו ומה המניעים החיצוניים והפנימיים שלו נדע לדבר אליו בצורה מדוייקת ולייצר Emotional stickiness.שגיא יספר לנו איך הם עובדים עם סטרטאפים בשיטה הזאת להבין מי הגיבור המרכזי שלהם, איך השיטה קשורה לסטורי טלינג ואיזה טעויות אנחנו עושים על הדרך.

הילה אורן הדגימה לנו במיטאפ איך נוכל להתחבר לדאטה לקבלת החלטות מתוך ידע ולשקף את האימפקט של העיצוב שלנו למקבלי החלטות.