תרגילי בית דורשים כמות לא קטנה של שעות בכדי לפתור, אך פרוטוטייפ ברמה גבוהה הוא רק נקודת אמצע הדרך. החצי השני של המבחן הוא להציג את העבודה בפני פאנל של מגייסים, ולהסביר את התהליך שהביא אותנו מהבעיה לפתרון, עם תחנות עצירה בניתוח הבעיה, בניית פרסונות, הגדרת הפתרון ועוד. השראת השבוע: https://playbook.ebay.com/

בעידן שבו בינה מלאכותית משנה את חוקי המשחק, איך אנחנו ממציאים מחדש את הדרך שבה אנחנו מעצבים חוויות משתמש? זו השאלה העיקרית שהתעסקנו בה בפרק הזה, בו עדי לוין מארחת את דוד קלר, מנכ״ל ומייסד מאניוואן ישראל. בפרק דברנו על איך AI מאפשר ליצור תהליכי עיצוב חדשניים ומהירים, איך מראים ללקוח 200 קונספטים בלי לבלבל אותו, ועל שבירת המוצרים הרגילים שאנחנו מכירים ויצירת חוויות חדשות שמתאימות לעידן ולטכנולוגיה הנוכחים. דוד משתף בפרק על שלב הקונספט אקספלוריישן שהם יצרו במאניוואן – שם הבינה מלאכותית משנה את הדרך בה הם עובדים כבר בתהליכי העבודה שלהם. כאשר הם עובדים על מוצרים פיזים, כלי ה איי-איי מאפשרים להם לייצר ולסנן מאות קונספטים בצורה מסודרת וברורה, במקום להציג רק 3-4 רעיונות ללקוח כמו בדרך המסורתית. הפריימוורק הייחודי הזה משלב יצירה ואוצרות, ומביא לכך שהלקוחות מקבל לא רק יותר אפשרויות, אלא גם הבנה עמוקה יותר על מה שעובד ומה פחות – כי הם שותפים לתהליך. אפשר להבין די מהר שאחרי שעושים דבר כזה, קשה לחזור אחורה… דבר נוסף מעניין מאוד שהם מכניסים לתהליכים שלהם זהו רדאר טרנדים - כלי שפיתחו בעצמם ומחבר בין מודלי שפה, מאגרי מידע, ותובנות שמוזנות ידנית כדי ליצור מפת טרנדים ברורה ונגישה. הכלי הזה מאפשר ללקוחות לראות את התמונה הגדולה – מה צפוי לקרות בשנה הקרובה, בעוד שנתיים, ואפילו בעוד חמש שנים. אפשר להכניס שאלה כמו ״אני מנהלת של חברת מזון לילדים, באילו תחומים שווה לי להתמקד ולפתח מוצרים חדשים?״ לאחר מכן נקבל תשובה ויזואלית בצורה שתאפשר לנו לדבר על זה יחד - כל הסטייקהולדרים (וגם אנחנו המעצבים מאוד רלוונטים לכאן). כך ניתן לחזות לא רק את העתיד העסקי, אלא גם את הצרכים העתידיים של המשתמשים, ולתכנן בהתאם את המוצרים והחוויות. נכנסנו גם לעומק של חוויית משתמש בעידן הבינה המלאכותית. לפעמים מרגיש שכדי לא להשאר מאחור, חברות מוסיפות למוצרים שלהן חיבור לג׳יפיטי בתור השיח של המשתמש עם המערכת וחושבים שזה עושה את העבודה. אז זהו - שממש לא. הצ׳אט הוא דרך מאוד ספציפית לשפר את החיים שלנו, אבל לא כל מוצר צריך את זה, ולא לכל מוצר זה מספיק כדי לספק חוויה מדהימה למשתמשים. דוד מעלה את השאלה - האם אנחנו צריכים לעצב היום כמו לפני שנתיים, או שאולי הגיע הזמן לחשוב מחדש על החוויה עצמה? לדוגמה, האם חוויית משתמש צריכה להיראות אותו דבר לכולם, או להפוך לפרסונלית לכל יוזר? שווה לראות את הקונספט המגניב שהם עשו לאיקאה - ובו הגדירו מחדש את חווית הקנייה הדיגיטלית. אז נכון, זה לא משהו שיצא בשנה הקרובה, אבל חשוב לחלום רחוק כדי להבין לאיפה אנחנו רוצים להגיע. לסיכום ומצד שני (ויש כזה), צריך לזכור ולא לבטל שנים של UX שהוכיח את עצמו (כמו הכנסת פילטרים שעוזרים לקבל החלטות). היום, עם שימוש בצ׳אט חכם לחוויות איקומרס לדוגמא, אנחנו לפעמים מחזירים את החוויה לנקודת ההתחלה – ודורשים מהמשתשמש לשאול שאלה פתוחה. האתגר שלנו המעצבים הוא לשלב את החדש מבלי לאבד את מה שעבד. עריכה: מרינה ברודסקי האזנה נעימה 🎧

בפרק הזה עדי התרגשה לארח את ד״ר יעקב גרינשפן. יעקב הוא מומחה לאפיון ממשקי משתמש, והוא מסוג האנשים שיכול להפוך כל מילה לנושא שיחה שלם, ויכול לדבר עליו שעות. כמות הידע שיש לו ואסף לאורך 25 שנות הקריירה שלו היא מרשימה מאוד, ואפילו מרתק לשמוע ממנו דוגמאות שקשורות בטכנולוגיות שכבר עברו מהעולם… 🙃 (לא מפתיע שהעקרונות נשארו דומים). בפרק הזה דיבר עם עדי על עקרונות קוגנטיביים בעיצוב אונבורדינג. לא חיפשנו מדריך קסמים של "עשה ואל תעשה", אלא ניסינו להבין מה באמת קורה בראש של משתמשים בתהליך הזה. יעקב הסביר על הרמות העמוקות הקוגניטיביות שאנחנו עוברים וצריכים לדעת כאשר אנחנו מעצבים אנבורדינג. התחלנו בלדבר על על מתי אונבורדינג מתחיל ומתי נגמר. יעקב טען שאונבורדינג לא מתחיל בהכנסת האימייל ולא נגמר בהרשמה, אלא הרבה לפני ואחרי. הוא דיבר על החשיבות של תפיסת המוצר על ידי המשתמשים, ועל זה שאנחנו צריכים לקחת בחשבון את המחשבות והדעות שיש למשתמשים עוד לפני שהם בכלל נכנסים למוצר. עוד נושא מעניין שדברו עליו היה מה הופך אונבורדינג למוצלח. יעקב טען שצריך להפריד בין הצלחה במדדי הקונברז׳ן שהגדרנו לעצמנו לבין הצלחה של האונבורדינג לאורך זמן. אונבורדינג מוצלח הוא הרבה יותר משילם/נרשם/מסר פרטים. הסיבה היא שמה שקורה בתהליך הראשוני, חייב להיות בהלימה עם המוצר עצמו. אחרת יכול להתפתח פער בין מה שהבנתי שהמוצר הוא, לבין מה שאקבל בפועל. ובמקרה הטוב המשתמשת כבר נרשמה, ובמקרה הפחות טוב היא בכלל לא נרשמה, כי לא הבינה את הדבר הבסיסי ביותר - מה הוא המוצר הזה בכלל. יעקב סיפר על "קיללת הידע" - הקושי שלנו, כאנשי מקצוע, לחשוב מנקודת מבט של מי שלא מכיר את המוצר. זה קריטי לבנות את הידע של המשתמשים על המוצר בצורה נכונה - לא לאט מידי ולא מהר מידי. לתת בדיוק את המידע שהם צריכים בכל נקודת זמן. פעמים רבות יעקב ראה מוצרים נכשלים מכיוון שהיוזרים לא הבינו את הדבר הבסיסי ביותר - מה המוצר שאותו ירכשו. שיטה מעולה לבדוק את עצמנו היא לשאול את עצמנו (ואת המשתמשים) - האם יש הלימה נכונה בין מה שהמשתמש יכול לדעת, לבין מה שהוא צריך לדעת. יעקב גרינשפן הוא ממקימי חברת UI, בעשור האחרון יעקב מאפיין קונספטים לממשקי משתמש לחברות גדולות כמו גם קטנות ומלמד מספר קורסים בתחום ה-UX באוניברסיטת רייכמן. בנוסף מלווה סטארטאפים ומעביר הרצאות וסדנאות בארץ וברחבי העולם. ☝הפרק הזה יצא כחלק משיתוף הפעולה שלנו עם כנס com.plex, מבית UXI Live שיתקיים ב19.11.24, בו אנחנו מארחות א.נשים שהולכים להרצות שם, ובכך לתת לכםן הצצה למה הולך להיות בכנס. הכנס יתמקד במחקר, אפיון ועיצוב של מערכות מורכבות. ההרצאה של יעקב נקראת - ״כשהמוח בלחץ: איך לתכנן UX מתוך חשיבה על עומס קוגניטיבי?״, ואני כבר ממש מחכה לשמוע אותה. נשמח לפגוש אתכםן שם! עריכה: מרינה ברודסקי

אנחנו יכולים להעזר בבינה מלאכותית כמכפיל כח בכל אחד מהשלבים בתהליכי Design Thinking. רן לירון משתף אותנו בכלים מומלצים לכל שלב.

איך שומטים את הידע על הממשק וחוזרים להיות משתמשים קלולסים

מדוע נדרשת מטוטלת בתהליך האפיון והעיצוב, ולמה עליה לנוע כל הזמן בין צד המומחה וצד המשתמש

הזמנתי את שגיא שרייבר להדגים לנו מה זה אומר עיצוב אמוציונלי כדי שנבין ונדע לנמק החלטות עיצוביות ואיך להשפיע על המשתמשים באמצעות הטריגרים.

שיטת שלושת השלבים לניסוח סיפור משתמש - הפעם מול מערכת מורכבת

מתכון שלושת השלבים לניסוח סיפור משתמש אמיתי ואפקטיבי

איך נמנעים מעכברים משוטטים בפיגמה? איך מאפיינים תהליך עבודה מחדש? ואיך אנחנו יודעים שזה עובד? שירלי גואטה ועומר מורג מעצב מוצר Senior Product Designer JFrog משוחחים על שיפור תהליכי עבודה בחברה, ומעקב אחר ביצועי התהליך לאורך זמן. בואו ללמוד איתנו איך להתבונן בתהליך העבודה הקיים ומשם עובדים יותר נכון ויעיל.

היי חברים, הפעם אנחנו עם ישי כהן, מומחה UX, ויחד אנחנו צוללים לחפירה עמוקה על הקו הדק בין פרודקט לUX. ישי מדגיש את החשיבות של שיתוף פעולה אפקטיבי בין השניים וגם מדבר על השינוי שחל בתעשייה בעקבות מהפכת כלי הAI. בשיחה נגענו בחשיבות הנחת האגו בצד בהתנהלות שבין UX וPM כדי להגיע לתוצאות מיטיבות, ועל המחשבה מאחורי החלטות מוצר מסוימות שנובעות משילוב בין המוצר לקהל היעד, ואפילו דיברנו קצת על טיקטוק

בפרק הזה נלמד על פרסונות. יש כמה מתודולוגיות מאוד נפוצות באקדמיה, שתמיד תהיתם האם בתעשייה שמים אליהן בכלל לב. פרסונות זה לגמרי אחת מהן. מי שרציני בתעשייה ישתמש ומי שלחוץ בזמן או שלא מעריך את הכלי הזה, ישכח ממנו מאוד מהר. בפרק הזה נעקוב אחרי שודד הים הידוע "הלל שחור הזקן" שבאופן מפתיע לא מצליח לשדוד...

אודי סלנט, מנהל ובעלים של סטודיו סלנט איי די ומרצה באוניברסיטת רייכמן, מתמחה באפיון ועיצוב מערכות מורכבות. הוא משמש גם כמנטור בתוכנית האקסלרטורים של גוגל. בפרק, אודי מדבר על תפקידו כיועץ לחוויית משתמש בחברות עם מוצרים בעייתיים או "שבורים." תהליך העבודה שלו כולל תצפיות וניתוח אנליטיקה כדי לזהות מגמות חוסמות המונעות מהמוצר להצליח. את המגמות הוא מציף לצוות המוצר ומעניק המלצות לשיפור. אודי מציין שעקב אכילס של מוצרים רבים הוא ארכיטקטורת מוצר מסורבלת עם פיצ'רים מיותרים, לעיתים עקב חוסר תשומת לב ודיוק בעבודה במשך השנים. לדבריו, הפתרון הוא לפרק את המוצר ולבנות אותו מחדש. האתגר המשמעותי בתהליך זה הוא התקשורת עם צוות המוצר, ולכן אודי מדגיש את חשיבות הסופט סקילס כדי להעביר ביקורת בצורה בונה ולא מאשימה, ולהוביל את הצוות להבנת שורש הבעיה ולשיפור המוצר.

מה ההזדמנות בשילוב Generative AI במוצר שלנו? לאיזה מוצרים זה מתאים? ואיך מוודאים שזה לא פוגע באיכות המוצר שאנחנו מציעים? חודש אוגוסט הגיע ואנחנו עומדים להקדיש את כולו לנושא שיהיה לכם קל לצרוך גם אם אתם בחופש – AI. בכל פרק בחודש, נסקור איך אפשר להשתמש ב-AI כדי לאפטם ולשפר תחום אחר בסטארטאפ שלנו – מה הכלים שקיימים, ואיך נכון להשתמש בהם. ובפרק הפעם – האחרון לחודש – אנחנו מדברים על איך אפשר לשלב Generative AI במוצר שלנו, כדי להגדיל את הצעת הערך שלנו למשתמשים. בשנה האחרונה AI נהיה מושג נפוץ, והתחושה היא שכל מוצר צריך להטמיע בתוכו פיצ׳רים של בינה מלאכותית, ושכל יזם צריך לקחת את זה בחשבון כשהוא יוצא לגייס כסף. אכן, אין ספק של-AI יש יתרונות משמעותיים, אבל האם הוא אכן מתאים לכל סוגי המוצרים? מי יכול להרוויח מהטמעה שלו, ובאיזה מוצרים זה דווקא יכול לפגוע? אז השבוע אדוה שיסגל מדברת עם מירב פרלמוטר, Data Analytics Lead ב-Tastewise, שלפני חצי שנה התחילו תהליך של הטמעת Generative AI במוצר שלהם, מה שיצר אימפקט מאוד משמעותי על הצעת הערך שלהם. מירב משתפת בהזדמנות שהם זיהו ב-Tastewise ובאיך עשו את ההטמעה בפועל, באתגרים שהם עוד חווים סביב התהליך, וגם לאיזה חברות ומוצרים הטמעה של AI לא בהכרח מתאימה.

בפרק היום נדבר על דיזיין סיסטם, מה זה, מתי כדאי לבנות אחד ומתי לא.. נדבר על בניית דיזיין סיסטם בצורה היעילה ביותר והאם אפשר לחיות בלעדיה.

נטלי ועומר מדברים על דיזיין ספרינטז. מתי ואיך לעשות אותם, ממה להזהר ואיך לקבל השראה מהתהליך.

בפרק עומרי ואני דיברנו על:  - מה זה תרבות עיצובית בארגון, ומה שלושת המרכיבים שעומרי מכוון בהגדרתה  - איך מתחילים ליצור תרבות עיצובית, גם כשאתה מעצב יחיד  - נקודות המפגש בין תרבות ארגונית לתרבות עיצובית  - איך שריר האמפטיה תורם לנו ליצירת תרבות יותר מודעת  - למה חשוב להגדיר את התרבות עיצובית האישית שלנו, וכיצד לשדר אותה גם במסגרת חיפוש עבודה   ההמלצה של עומרי: Material Design Foundations   לינקדין: עומרי דביר

יש רגעים בחיים שנתקלים במשהו קסום, והחיים לא חוזרים להיות כמו שהיו לפני אותו רגע.‍ככה אני מרגישה לגבי העולם של Design Thinking.‍השבוע אירחתי את דורון אגוזי המופלאה, לשיחה שבה חלקנו את אהבתנו לשיטה ולכלים שהיא טומנת בחובה.‍שוחחנו על הערך והיעילות שהיא מספקת, על כלים שאהובים עלינו במיוחד, ועל מקורות מידע שבהם למדנו כל מה שרק יכולנו על השיטה ששינתה את חיינו.‍את דורון אפשר למצא כאן:‍https://www.linkedin.com/in/doron-egozi/

דורון ואני דיברנו בפרק על: -המעבר כמנהלת בקורפורייט למנהלת בסטארטפ. מה גרם לדורון לעשות את הקפיצה? - מעברים לא נוחים, ותחושת אי נוחות בעשייה -  השלבים הראשונים של הקמת תהליכי עבודה בסטארטפ ללא אסטרטגיה עיצובית מוקדמת - הנעה לייעול תהליכי עיצוב מגלי לעורר התנגדות - האימפקט בביזנס והלחץ שמופעל כשאתה מוביל במוצר אחד ויחיד - הכנת תוכנית 90 יום ועבודה עם פאונדר ללא נסיון רחב של עבודה עם מנהלת עיצוב  - אפקט המפתח עם הטוש   ההמלצה של דורון: פרק עם שחף שקוף   לינקדין: דורון אגוזי

בפרק אבירן ואני דיברנו על: - ארבעת הגורמים שמקשים עלינו כמנהלים כשזה מגיע למתן פידבק: ״אמפטיה״, זמן, מידע וסטנדרטים, ואיך ruinous empathy נכנסת לתמונה. - איך ניגשים למפגש של מתן פידבק, ואיך נמנעים מלהעיר את שלושת המוקשים: identity, truth, relationship - שלושה סוגי הפידבק: appreciation, evaluation, coaching.

הצצה לפגישה השבועית של סטודיו Best Designers Ever – עם תהליכי עבודה, דילמות ותובנות. בלי פילטרים. הפרק כולל שתי הדגמות קלילות: יאנה הדגימה את החידושים של סלוט בפיגמה, חידוש שמשדרג את העבודה עם קומפוננטות שמכילות מספר פריטים ומאפשר לשמור על גמישותן. בהמשך הוצג החיבור בין קלאוד לבין Figma Console MCP לטובת דקומנטציה בדיזיין סיסטם.

הקלטתי הדרכה מלאה על כלי שתייגתם אותי לגביו לא מעט לאחרונה, והיה לי חשוב לבדוק אותו לעומק: Figma Console MCP.

הצצה לפגישה השבועית של סטודיו Best Designers Ever – עם תהליכי עבודה, דילמות ותובנות. בלי פילטרים. בפגישה הזו יאנה ריכזה לנו טיפים פרקטיים להוספה של דארק מוד במערכות מורכבות: מאיפה נכון להתחיל, אילו אתגרים מחכים בדרך ואיך לא להסתבך עם קונטרסטים, טוקנים ותלויות בין קומפוננטות. היא שיתפה טכניקות שונות ליישום נכון בדיזיין סיסטם, והציגה דוגמאות מסיפריות דיזיין סיסטם גדולות. כל השאלות, ההתלבטויות והפתרונות שעלו תוך כדי – מחכים לכם בפרק. 🎥

במיטאפ #40 גישרנו על הפערים בין עיצוב, מוצר ובינה מלאכותית. שמענו נקודות מבט שונות, התלבטויות אמיתיות, ניסיון מהשטח, והרבה כנות לגבי איך הדברים נראים כשעובדים עם כלים חדשים, קצב גבוה וציפיות משתנות. עומר אבירם: Bridging the Gap: Static Screens to Live Prototypes מכירים את זה שאתם מייצרים פרוטוטייפ בפיגמה, והכל נראה טוב, אבל כשמנסים לשלב נתונים אמיתיים והתנהגות מורכבת - פתאום משהו לא עובד והכל נהיה מסורבל? בהרצאה אציג איך שימוש בכלי בינה מלאכותית כמו קרסור, מאפשרים לנו לבנות פרוטוטייפ דינמי, מבוסס נתונים אמיתיים ולוגיקות מורכבות כדי לדמות את המוצר האמיתי. נדבר על תהליכי עבודה, דוגמאות פרקטיות וטיפים, שילוב כלים חיצוניים וטכניקות המאפשרות איטרציות ובדיקת פתרונות שונים בקלות. נבין מתי כדאי להשתמש בסוגי הכלים השונים ואת המגבלות שלהם. ⭐ עומר הכין לנו קובץ שמרכז הסברים וטיפים לכתיבת פרומטים בקורזור: https://drive.google.com/file/d/1hIid... אנה סטיליאנו: מי המעצב כאן? כלי בינה מלאכותית הפכו לחלק בלתי נפרד מתהליך העיצוב, ויחד עם היעילות והמהירות, עלו גם שאלות חדשות: מי מקבל את ההחלטות? מי אחראי על הבחירה? ואיפה עובר הגבול בין עזרה להובלה? בהרצאה נדבר על קבלת החלטות בעיצוב בעידן של בינה מלאכותית: הרגעים שבהם הבחירות מרגישות ברורות מאליהן, איך “קול חכם” נוסף משפיע על שיקול הדעת, ולמה דווקא עכשיו חשוב לעצור ולבחון מחדש את תפקיד המעצב בתוך התהליך.

הצצה לפגישה השבועית של צוות סטודיו Best Designers Ever – עם תהליכי עבודה, דילמות ותובנות. בלי פילטרים. בפגישה השבועית, יאנה לקחה אותנו אל תוך תהליך העבודה על פיצ'ר חדש במערכת מורכבת - מהגדרת האתגר ועד לשלב ההכנה לפיתוח. מה בפרק? •⁠ ⁠פירוק האתגר: איך הופכים בעיה גדולה לשאלות ממוקדות שצריך לפתור •⁠ ⁠ניפוי אופציות: הצצה לכיוונים שירדו מהפרק ועל השיקולים מאחורי זה •⁠ ⁠הפתרון הנבחר: איך שימוש ב-AI עזר להמחיש את הקונספט בצורה מדויקת •⁠ ⁠החלטות עיצוביות נוספות כחלק מאותו פיצ'ר במערכת אם אתם עובדים על מוצרים מורכבים, זה פרק שמראה איך לנהל תהליך חשיבה, לקבל החלטות ולהציג אותן לצוות בצורה מעשית.

הצצה לפגישה השבועית של צוות סטודיו Best Designers Ever – עם תהליכי עבודה, דילמות ותובנות כמו שהן באמת. בפגישה השבועית נטלי שיתפה המשך עבודה על בקר ההשקיה לגינות פרטיות של נטפים, ואיך התכתבות קצרה עם הצוות בוואטסאפ על המסכים פתאום סידרה לה את הראש והובילה ללייאאוט האופטימלי 🙌 כי אין כמו נקודת מבט חיצונית :) למי שפספס, זה המשך ישיר לפרק 3, שבו הוצג תהליך חשיבה ממוקד של יום אחד לפיצוח הקונספט הראשוני. בחלק השני של הפגישה נטלי ויאנה נכנסו לשאלה הגדולה: איך ניגשים לעשות סדר בדיזיין סיסטם, ומהם הצעדים הפרקטיים להתחיל מהם. את טמפלט שיצרנו לבנייה וסדר של הדיזיין סיסטם, תוכלו להוריד מהקומיוניטי של פיגמה: https://www.figma.com/community/file/...

בפגישה השבועית שלנו, נטלי שיתפה ספרינט עיצובי שהובילה עם מאיה בנטפים, לתכנון בקר השקיה לגינות פרטיות.האתגר הפעם נבע מהעובדה שמדובר במכשיר עם תצוגה מונוכרום וכפתורים פיזיים - ולא הממשק שאנחנו רגילים לעצב.נטלי שיתפה היישר מפיגמה כיצד, בעזרת תהליך קצר וממוקד, הם הצליחו לפצח את הקונספט הראשוני ביום אחד.ניתן להוריד את תבנית פיגמה לתהליך חשיבה כזה מקהילת פיגמה:https://www.figma.com/community/file/...* Design Sprint- מתודולוגיה לפתרון אתגרים גדולים בזמן קצר.

**פאנל בנושא הכי חם: איך לעבוד עם AI? 🤖** כל הזמן יוצאים עוד ועוד כלים, אבל איך באמת מכניסים אותם לתהליך העבודה שלנו? האם הם באמת תורמים לנו ומקצרים את העבודה? איך משכנעים את האירגון להשתמש בהם? ומאיפה בכלל מתחילים? בפאנל ישתתפו 2 מומחיות שיענו על כל השאלות שלכם וישתפו מהניסיון שלהן, אחת כמעצבת יחידה בסטרטאפ, והשנייה על עבודה בשיתוף פעולה עם צוות שלם. יהיה מעניין! --- בואו נכיר קצת את הדוברות... 👋 💜 **חן ויצמן** מעצבת חוויות משתמש וחוקרת משתמשים, מתמקדת בעיקר במערכות מורכבות, ומובילה את הפרודקט דיזיין בסטארטאפ של team8 שעדיין ב-stealth. אל תפקידה כמובילת תחום העיצוב הראשונה היא מגיעה עם רקע בסטארטאפים וקורפורייטים בגדלים שונים. בנוסף, חן היא קו-פאונדר של UXR Lounge, קהילה המתמקדת במחקר משתמשים בישראל, בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה וסוציולוגיה מאוניברסיטת תל אביב, ותואר שני בתקשורת מאוניברסיטת רייכמן. **יוליה בודיאנסקי** מעצבת יואיקס יואיי בכירה בחברת Zoominfo, עם למעלה משבע שנות ניסיון בעיצוב חוויית משתמש למערכות מורכבות, כולל ניהול צוותי עיצוב. בחיפוש מתמיד אחר דרכים לעבוד חכם יותר - בתוך צוות העיצוב ובשיתופי פעולה עם מחלקות אחרות, לאחרונה, כמובן, גם באמצעות בינה מלאכותית. בעלת תואר שני בפסיכולוגיה ומרצה מעת לעת על חוויותיה מהשטח.

הקלטה של המיטאפ של הדיזיין קלאב בשיתוף פעולה עם אלמנטור. דיברנו על איך ליצור חוויית שימוש טובה יותר בממשקי שיחה, איך לשלב בינה מלאכותית בארגון בצורה חכמה, איך לחשוב במונחים של "כלכלת פרומפטים" בוייב קודינג, ואיך לבנות תהליכי עבודה ואוטומציה שמקצרים משמעותית את הזמן מרעיון למוצר. 00:00 אינטרו של סער גיל 02:40 אדפטיישן - שרית לב נותנת טיפים לשילוב כלי בינה מלאכותית במוצר שלנו ואיך נוכל להקל על משתמשים בממשקי צ'ט: הפחתת חיכוך, תבניות והשלמות חכמות. 20:17 אינטגריישן - שמוליק דבר משתף איך מזהים מקומות בתהליך העבודה שלנו שבהם אפשר לשלב כלי בינה מלאכותית לייעול 39:26 ולידיישן - נסטיה גולובוצקי מדגימה איך אפשר ליצור פרוטוטייפים מהירים ומדוייקים באמצעות פיגמה מייק כדי לקבל פידבקים מהשטח בזמן קצר 53:40 אוטומיישן - יובל קשטכר מציג שימוש בכלי נו-קוד לשיכפול כח העבודה ויצירת אוטומציות למשימות רפיטטיביות

פותחים את המצלמות - פרק שני דיזיין סיסטם אחד, 3 רזולוציות מסך בפרק הקודם העלנו דילמה איך יהיה נכון יותר לנהל דיזיין סיסטם שתומך בפלטפורמות דסקטופ וטאצ (הקמה ותחזוק של דיזיין סיסטם אחד מול שני דיזיין סיסטמז) בפרק הזה סוגרות את הלופ, יאנה מציגה פתרון לבנייה ותחזוק של דיזיין סיסטם אחד שמבוסס על סקיילינג שיטתי ומאפשר החלפת רזולוציה בלחיצת כפתור. ממש כמו שמעבירים את הצבעוניות מלייט לדארק, גם המעבר מדסקטופ לטאצ מעדכן את הערכים של הגדלים כמו קסם. היא משתפת איך השימוש בפלאגין Tokens Studio מאפשר לעקוף את המגבלות של פיגמה והופך את האתגרים לפתרון שעובד גם בצד העיצוב וגם בפיתוח. כל התהליך, הדילמות והפתרון המעשי - כאן בסרטון

אז Auto Layout ב-Figma יכול להיות מאתגר, ובסרטון הזה אני מסביר שלב אחרי שלב איך יצרתי קומפוננטות Pricing Cards רספונסיביים בעזרת Auto Layout.

החלטנו לפתוח ולשתף לצפייה את הפגישה השבועית של סטודיו בסט דיזיינרז אוור, בלי פילטרים☺️ נטלי, יאנה, יעל ומאיה נפגשות כל שבוע להסתנכרן ולשתף ידע. זה יכול להיות תהליך עבודה, כלי חדש שניסינו, כתבה שקראנו, וגם הזדמנות להריץ בדיקות שמישות אחת על השניה על משהו שעבדנו עליו. בפגישה הזו , יאנה שיתפה תהליך עבודה על פיצר בשילוב כלי AI לחיפוש השראות ויצירת אילוסטרציות. והציגה טמפלט Design log לניהול שינויים שנעשים בדיזיין סיסטם. את הטמפלט תוכלו למצוא כחלק מטמפלט שלם לסידור של דיזיין סיסטם בקומיוניטי של פיגמה: https://www.figma.com/community/file/... נטלי הציגה דילמה בבנייה של דיזיין סיסטם, למשפחה של אפליקציות שחלקן יהיו דסקטופ, חלקן דסקופ טאצ וטאצ טבלט. מוגש באהבה מסטודיו בסט BestDesignersEver.com

איך יצרתי מיקרו-אינטראקציות של Lottie — בלי לפתוח After Effects? בסרטון הזה אני מדגים איך יצרתי אנימציה בעזרת Figma ו-Lottielab בלבד. עד היום, כל פעם שרציתי להוסיף מיקרו־אינטראקציות, הייתי עובר דרך After Effects. וזה אחלה כלי, אני עובד איתו לא מעט… אבל הוורקפלואו מסורבל, וה-learning curve שלו משמעותי. בעזרת Lottielab אפשר ליצור, לערוך ולייצא אנימציות בפורמט Lottie — ישירות מהדפדפן, ובממשק שמאוד דומה ל-Figma. בסרטון הזה, אני מראה את התהליך, שלב-שלב, איך יצרתי את האנימציה ישירות מעיצוב שיצרתי ב-Figma. אם אתם יוצרים מיקרו-אינטראקציות למוצרים שאתם עובדים עליהם או לאתרי אינטרנט — שווה לבדוק.

אם אתם עובדים על פלואים ב-Figma ועדיין מציירים ידנית את הקווים שמחברים בין המסכים השונים – אז זה בשבילכם. אז ההאק הזה אמנם ממש קטן, אבל חוסך זמן וכאב ראש של ציור ידני של הקווים המחברים בפלואו שלכם. מכיוון שאנחנו נשתמש ב-Connector lines ישירות מ-Figjam בשביל זה, אז יש לנו התנהגות נייטיבית שעובדת הרבה יותר טוב משימוש בפלאגינים כדי להגיע לאותה תוצאה. נסו את זה בפלואו הבא שלכם ותראו כמה זה חוסך זמן. ואם יש לכם האקים נוספים שעושים לכם חיים קלים בפיגמה, אשמח שתשתפו בתגובות.

הדס אלמגור האונבורדינג שכמעט חיסל מוצר מעולה ומה עשינו עם זה אחד המוצרים הכי טובים שלנו סיפק ערך אמיתי, אבל רק למי שהצליח לעבור את האונבורדינג שלו: תהליך ארוך, מורכב, וכזה שגרם למשתמשים לוותר עוד לפני שראו את הערך. במצגת אשתף איך מיפיתי את הבעיה והתחלתי לפרק אותה לחלקים קטנים וברורים יותר, איך יזמתי תהליך עבודה חוצה צוותים כדי לחשוב יחד על פתרונות. ואיך דווקא במקומות שלא קשורים לעיצוב הרגשתי הכי משמעותית. גלית וינר עיצוב בלי גבולות: בניית אמון ויצירתיות ברמוט: כמעצבים אנחנו רגילים לרגעים הקטנים שמניעים את התהליך: שיחת מסדרון, סקיצה על הלוח, רעיון ליד הקפה. אבל מה קורה כשהצוות מפוזר בכמה מדינות, ואין את כל אלה? איך מחליפים את המפגשים הלא־מתוכננים, שומרים על דינמיקה יצירתית ומוודאים שהעיצוב ממשיך להתפתח יחד, גם מרחוק? כמעצבת יחידה בארץ, בהרצאה אשתף כלים והרגלים שיכולים לעזור לכל מי שעובד בצוות בינלאומי: איך בונים אמון, איך יוצרים שפה עיצובית משותפת גם בלי לחלוק משרד, ואיך הבדלים תרבותיים יכולים להפוך ממכשול למנוע של יצירתיות. קרן קושמן הסיפור שלנו עם קרסור - AI כשעיצוב פוגש כולם מדברים על איך AI הולך לשנות את עולמות העיצוב, אז החלטנו לנסות בעצמנו עם Cursor. בהתחלה זה נשמע מבטיח: עיצובים בלחיצת כפתור, פחות ישיבות, יותר קסם ובעיקר שיתוף פעולה של כולם על סביבת עבודה אחת. בפועל, המציאות הייתה קצת פחות הוליוודית. בהרצאה אשתף אתכם ביוזקייס חי מהניסיון שלנו בדארו, על המקומות שבהם Cursor באמת עזר, על המקומות שבהם הוא פשוט התעקש לייצר פיקסלים עקומים ועל מה למדנו מכל זה על שילוב AI בעבודה יומיומית דניאל שגיא AI לאלף את ה הבינה המלאכותית משנה את כל מה שאנחנו מכירים - אבל היא גם לא צפויה או עקבית, מה שגורם לה להיות כלי בעייתי לעבודה. לנו כמעצבי מוצר, יש את האתגר המרתק של לקחת את הכוח הגולמי הזה ולהפוך אותו לכלים שאנשים באמת יכולים לסמוך עליהם. ai במפגש הזה נצלול לשלוש דוגמאות של מוצרים שהצליחו ליצור פתרונות מדויקים שנותנים למשתמשים תוצאות צפויות ועקביות.

ידעתם שאפשר לייבא ל-Figma כמעט כל קומפוננטה או לייאאוט של מוצרים מוכרים כמו Airbnb, ChatGPT או Notion – עם אוטו-לייאאוט, גודל פונטים, צבעים, ספייסינג, פאדינג, hover states – כמעט כאילו זה הקובץ דיזיין המקורי? 🤯 אז בפוסט הקודם שיתפתי אתכם בפורמט החדש שאני עובד עליו - סרטונים על עיצוב מוצר, והכי כיף היה לשמוע שהוא באמת עזר ונתן ערך פרקטי. הפעם הסרטון הוא על פלאגין לפיגמה שעושה קסמים: הוא מאפשר להמיר כמעט כל מבנה HTML לפיגמה. קודם כל, אם אתם עובדים על קומפוננטות או דיזיין סיסטם עבור מוצר אצלכם בחברה, הפלאגין הזה מאפשר לקבל הצצה והשראה לאיך המעצבים הטובים בעולם בונים קומפוננטות. קחו לדוגמא Popover מChatGPT - תוכלו לראות בדיוק איך המעצבים בOpenAI מגיעים לרמת דיוק בטיפוגרפיה, צבעים וספייסינג ותוכלו ליישם את זה גם אצלכם במוצר. הפלאגין פותח גם דרך חדשה לעשות QA לדיזיין מול הפיתוח: אפשר לקחת פיצ'ר שעיצבתם, להחזיר אותו מתוך הפרונט חזרה לפיגמה, ולבדוק אם מה שפותח תואם אחד לאחד למה שעיצבתם בפיגמה.

מה זה מודל ה- HSL בכלל? במה הוא שונה מ- RGB?HSL במקום RGBולמה ממש כדאי לכם להשתמש בולמה ממש כדאי לכם להשתמש ב HSL במקום RGB?

Learn how to design trustworthy AI experiences that users believe in. This webinar breaks down the five pillars of trustworthy AI design, giving you a clear framework to build better, more reliable products. Feeling overwhelmed by AI? You're not alone. The old rules of usability are not enough anymore. In this session, I share the lessons I learned while building an AI agent for a cybersecurity startup and how it led me to create the TrustBuilder framework. We'll move beyond just making things easy to use and focus on making them worthy of your user's confidence. If you're a UI/UX designer ready to move from just doing tasks to becoming a strategic partner, this is for you.

הקלטה של המיטאפ שלנו בשיתוף פעולה של הדיזיין קלאב וריברסייד להדגמות של שימוש פרקטי בבינה מלאכותית. אינטרו של בקי ברי וסער גיל תום אבן משכפל את הצוות שלו לסוכנים שאיתם הוא יכול לסער מוחות צחי דינר פותח את הראש ומקבל השראה ליצירתיות מכלים לא שיגרתיים ארז רזניקוב בוחן כלי ווייב קודינג שונים ומציג יתרונות וחסרונות ליטל פוריה מעצבת ישירות מסביבת הפיתוח בקרסר

לפני קצת פחות מחצי שנה, קפצתי ראש לתוך העולם של Lovable. היום אני יכול לספר שהמוצר הזה שינה לגמרי את הפעילות שלי. לא. זה לא כלי ליצירת הדמיות למוצרים עתידיים. זה לא כלי להדגמת פיצ׳רים. מבחינתי Lovable זה כלי עבודה שמייצר לי אתרים, מערכות ניהול, כלי שיווק ומאפשר לי להיות אופרציית שיווק משוגעת של אדם אחד. יש לי גמישות מעכשיו לעכשיו, Time to market מיידי להגיב לסיטואציות, והתוצרים שאני מרים מגיעים לרמות הגימור שאני מחפש כמעצב, בלי להתפשר על כלום. אז אתמול בערב קפצתי לוובינר כדי להראות איך כל הכיף הזה נראה מאחורי הקלעים.