היי חברים, הפעם אנחנו עם ישי כהן, מומחה UX, ויחד אנחנו צוללים לחפירה עמוקה על הקו הדק בין פרודקט לUX. ישי מדגיש את החשיבות של שיתוף פעולה אפקטיבי בין השניים וגם מדבר על השינוי שחל בתעשייה בעקבות מהפכת כלי הAI. בשיחה נגענו בחשיבות הנחת האגו בצד בהתנהלות שבין UX וPM כדי להגיע לתוצאות מיטיבות, ועל המחשבה מאחורי החלטות מוצר מסוימות שנובעות משילוב בין המוצר לקהל היעד, ואפילו דיברנו קצת על טיקטוק

בפרק הזה נלמד על פרסונות. יש כמה מתודולוגיות מאוד נפוצות באקדמיה, שתמיד תהיתם האם בתעשייה שמים אליהן בכלל לב. פרסונות זה לגמרי אחת מהן. מי שרציני בתעשייה ישתמש ומי שלחוץ בזמן או שלא מעריך את הכלי הזה, ישכח ממנו מאוד מהר. בפרק הזה נעקוב אחרי שודד הים הידוע "הלל שחור הזקן" שבאופן מפתיע לא מצליח לשדוד...

אודי סלנט, מנהל ובעלים של סטודיו סלנט איי די ומרצה באוניברסיטת רייכמן, מתמחה באפיון ועיצוב מערכות מורכבות. הוא משמש גם כמנטור בתוכנית האקסלרטורים של גוגל. בפרק, אודי מדבר על תפקידו כיועץ לחוויית משתמש בחברות עם מוצרים בעייתיים או "שבורים." תהליך העבודה שלו כולל תצפיות וניתוח אנליטיקה כדי לזהות מגמות חוסמות המונעות מהמוצר להצליח. את המגמות הוא מציף לצוות המוצר ומעניק המלצות לשיפור. אודי מציין שעקב אכילס של מוצרים רבים הוא ארכיטקטורת מוצר מסורבלת עם פיצ'רים מיותרים, לעיתים עקב חוסר תשומת לב ודיוק בעבודה במשך השנים. לדבריו, הפתרון הוא לפרק את המוצר ולבנות אותו מחדש. האתגר המשמעותי בתהליך זה הוא התקשורת עם צוות המוצר, ולכן אודי מדגיש את חשיבות הסופט סקילס כדי להעביר ביקורת בצורה בונה ולא מאשימה, ולהוביל את הצוות להבנת שורש הבעיה ולשיפור המוצר.

מה ההזדמנות בשילוב Generative AI במוצר שלנו? לאיזה מוצרים זה מתאים? ואיך מוודאים שזה לא פוגע באיכות המוצר שאנחנו מציעים? חודש אוגוסט הגיע ואנחנו עומדים להקדיש את כולו לנושא שיהיה לכם קל לצרוך גם אם אתם בחופש – AI. בכל פרק בחודש, נסקור איך אפשר להשתמש ב-AI כדי לאפטם ולשפר תחום אחר בסטארטאפ שלנו – מה הכלים שקיימים, ואיך נכון להשתמש בהם. ובפרק הפעם – האחרון לחודש – אנחנו מדברים על איך אפשר לשלב Generative AI במוצר שלנו, כדי להגדיל את הצעת הערך שלנו למשתמשים. בשנה האחרונה AI נהיה מושג נפוץ, והתחושה היא שכל מוצר צריך להטמיע בתוכו פיצ׳רים של בינה מלאכותית, ושכל יזם צריך לקחת את זה בחשבון כשהוא יוצא לגייס כסף. אכן, אין ספק של-AI יש יתרונות משמעותיים, אבל האם הוא אכן מתאים לכל סוגי המוצרים? מי יכול להרוויח מהטמעה שלו, ובאיזה מוצרים זה דווקא יכול לפגוע? אז השבוע אדוה שיסגל מדברת עם מירב פרלמוטר, Data Analytics Lead ב-Tastewise, שלפני חצי שנה התחילו תהליך של הטמעת Generative AI במוצר שלהם, מה שיצר אימפקט מאוד משמעותי על הצעת הערך שלהם. מירב משתפת בהזדמנות שהם זיהו ב-Tastewise ובאיך עשו את ההטמעה בפועל, באתגרים שהם עוד חווים סביב התהליך, וגם לאיזה חברות ומוצרים הטמעה של AI לא בהכרח מתאימה.

בפרק היום נדבר על דיזיין סיסטם, מה זה, מתי כדאי לבנות אחד ומתי לא.. נדבר על בניית דיזיין סיסטם בצורה היעילה ביותר והאם אפשר לחיות בלעדיה.

נטלי ועומר מדברים על דיזיין ספרינטז. מתי ואיך לעשות אותם, ממה להזהר ואיך לקבל השראה מהתהליך.

בפרק עומרי ואני דיברנו על:  - מה זה תרבות עיצובית בארגון, ומה שלושת המרכיבים שעומרי מכוון בהגדרתה  - איך מתחילים ליצור תרבות עיצובית, גם כשאתה מעצב יחיד  - נקודות המפגש בין תרבות ארגונית לתרבות עיצובית  - איך שריר האמפטיה תורם לנו ליצירת תרבות יותר מודעת  - למה חשוב להגדיר את התרבות עיצובית האישית שלנו, וכיצד לשדר אותה גם במסגרת חיפוש עבודה   ההמלצה של עומרי: Material Design Foundations   לינקדין: עומרי דביר

יש רגעים בחיים שנתקלים במשהו קסום, והחיים לא חוזרים להיות כמו שהיו לפני אותו רגע.‍ככה אני מרגישה לגבי העולם של Design Thinking.‍השבוע אירחתי את דורון אגוזי המופלאה, לשיחה שבה חלקנו את אהבתנו לשיטה ולכלים שהיא טומנת בחובה.‍שוחחנו על הערך והיעילות שהיא מספקת, על כלים שאהובים עלינו במיוחד, ועל מקורות מידע שבהם למדנו כל מה שרק יכולנו על השיטה ששינתה את חיינו.‍את דורון אפשר למצא כאן:‍https://www.linkedin.com/in/doron-egozi/

דורון ואני דיברנו בפרק על: -המעבר כמנהלת בקורפורייט למנהלת בסטארטפ. מה גרם לדורון לעשות את הקפיצה? - מעברים לא נוחים, ותחושת אי נוחות בעשייה -  השלבים הראשונים של הקמת תהליכי עבודה בסטארטפ ללא אסטרטגיה עיצובית מוקדמת - הנעה לייעול תהליכי עיצוב מגלי לעורר התנגדות - האימפקט בביזנס והלחץ שמופעל כשאתה מוביל במוצר אחד ויחיד - הכנת תוכנית 90 יום ועבודה עם פאונדר ללא נסיון רחב של עבודה עם מנהלת עיצוב  - אפקט המפתח עם הטוש   ההמלצה של דורון: פרק עם שחף שקוף   לינקדין: דורון אגוזי

בפרק אבירן ואני דיברנו על: - ארבעת הגורמים שמקשים עלינו כמנהלים כשזה מגיע למתן פידבק: ״אמפטיה״, זמן, מידע וסטנדרטים, ואיך ruinous empathy נכנסת לתמונה. - איך ניגשים למפגש של מתן פידבק, ואיך נמנעים מלהעיר את שלושת המוקשים: identity, truth, relationship - שלושה סוגי הפידבק: appreciation, evaluation, coaching.

בפרק הקודם נטלי הסבירה לנו איך עושים בדיקות שמישות - מהתכנון, דרך המהלך ועד הסיכום. בפרק הזה נלמד איך לייעל את תהליך העבודה שלנו ולהמיר את הפידבקים שקיבלנו לפתרונות מעשיים. נטלי מתחילה כמעט כל פרויקט בסטודיו שלה מסדנאות דיזיין ספרינט (מתודולוגיה לפתרון בעיות כשיש אתגרים משמעותיים). ופיתחה בעצמה סדנת ׳מיני דיזיין ספרינט׳ ביום אחד, לבעיות טקטיות ביומיום כדי לסנכרן את כולם (פרודקט, דיזיין ופיתוח) להבנת הצורך ולהגיע לפתרונות מהירים יחד. אפשר לקבל את כל הפרטים על סדנה שנטלי מעבירה ללמוד איך תוכלו להעביר סדנאות כאלה אצלכם באירגון: https://www.DesignClub.co.il/designsprint אפשר גם לראות וידאו מהמיטאפ שלנו בו נטלי הדגימה בלייב את השיטה: https://www.facebook.com/natali.gil.75/videos/1557090794767614 ואפשר להוריד בחינם טמפלט של קובץ Figma לעבודה: https://www.figma.com/community/file/1197845027050836783

נטלי באה לספר לנו איך אפשר לשלב בדיקות שמישות כחלק בלתי נפרד מתהליך העבודה שלנו ללא חשש. אז איך בכלל מוצאים משתמשים? איך מגדירים את מטרת הבדיקה? מה חשוב לתכנן בראיון ומה עושים עם כל המידע שאספנו?

עדוא ואני דיברנו על: - באילו חברות ובאילו פרוייקטים כדאי לגייס מאפיינים ומעצבים לחוד, ומתי פרודאקט דזיינרס - מה קורה עם סוגיית הownership ברגע עובדים עם מאפיינים ומעצבים בנפרד - מה בממשק בין PM לבין פרודאקט דזיינר או לבין מאפיין, ועד כמה הצוות שמלווה אותנו משפיע גם על האנשים שכדאי שנביא לפרויקט, איפה מאפיינים פורחים ואיפה product designers דווקא יכולים להשלים את המשימה יותר טוב - ההשפעה של ux maturity של חברה על העבודה היומיומית שלנו.

בפרק השלישי מיכל ואני דיברנו על: - על הטעויות הכי בסיסית שמנהלים צעירים צריכים להימנע ממנה - איך בונים תהליכים כשאין בסיס ואין role model - איך צולחים את התקופת ״גם ניהול וגם הנדס-און״ - הדרך הנכונה לנצל את הseat at the table שקיבלנו ההמלצה של מיכל: ״המחתרת התאילנדית״.

בפרק הראשון והחגיגי טל ואני דיברנו על: - מה הייחודיות בצוות העיצוב ברדיס - מהו מודל המורכבות של מוצרים טכנולוגים - מה עושים באונבורדינג של רדיס כדי לעזור למעצבים חדשים להצליח בעבודה - מהו האתגר הכי גדול שלנו כמנהלים - על מסלול ההתמחות באקדמית תל אביב יפו.

בפרק השני עידן ואני דיברנו על: - איך פועל צוות עיצוב בחברה בצמיחה מואצת (hypergrowth) כדי להשיג תוצאות מיטביות - איך מנגישים למעצבים רואדמאפ ותיעדופים של חברה - איך אנחנו כצוות עיצוב משתלבים בתמונה הגדולה של חזון החברה - על הדרך להבטיח שגם מתוך השוטף, נעשית עבודת עומק והתקדמות מקצועית - על ניצול הזדמנויות עסקיות כדי לעשות עבודת דיזיין איכותית - הכוח הסודי של נגישות (accesibility) כהזדמנות שלנו לשדרג את המוצר - על ההתקדמות המוצרית ורעיונית של airbnb והשדרוג בעקבות הקורונה.

בפרק שוחחתי עם דנה שמעוני על יצירת תהליכי עבודה בריאים ויעילים מול צוותי מוצר ופיתוח, כשצריך לנוע מהר.שוחחנו על מאיפה מתחילים ואיך מגדירים הגדרת משימה בצורה יסודית, עם עקרונות מפתח שיעזרו לנו בתהליך,כמה חשוב להבין מי הפרטנרים שלנו ומה הצרכים שהם מגיעים איתם.(Design Systems)מהן דיזיין סיסטמזכמה הן חשובות לארגון ומאיפה להתחיל‍ואפילו הוספנו בונוס חביב לקינוח(חכו לסוף של הסגיר)‍

איך נראים שבעת השלבים של עיצוב מוצר במאנדיי? למה אסור להגיע עם עיצוב מוגמר כבר בשלב הראשון? ולמה חשוב שמפתחים ייקחו חלק בראיונות המשתמשים? במשך תקופה ארוכה במאנדיי, נתקלנו בהרבה קשיים סביב התקשורת הבין צוותית שלנו, מה שהתבטא בהמון מקרים של תחושות כישלון – גם מהצד של העיצוב וגם מהצד של הפיתוח.החברה גדלה, הפוקוס היה על פיתוח ומשימות פרודקטיות עם דגש על חווית משתמש היו נדחקות הצידה ולאורך האיטרציה יורדות בעדיפות עד שהגענו למצב שמעצבים היו מכניסים משימות לאיטרציות ובכלל לא מצפים שהם יקרו, וזה יצר הרבה תסכול.זיהינו ששני הכאבים העיקריים ששני הצדדים חווים הם חוסר הבנה של הערך של המשימות הפרודקטיות מצב המפתחים, וחוסר הבנה של ההיתכנות הטכנית מצד העיצוב והפרודקט. בפרק השבוע דריה ורטהיים מדברת עם דניאל ורטמן, Senior Product Designer במאנדיי, על התהליך העבודה שבנינו בעקבות הכאבים האלו, ומתרכז כולו סביב תקשורת. הן מדברות על התפקיד של המעצב בכל אחד משבעת השלבים בתהליך, איך משלבים את המפתחים בשלבים מוקדמים ועל למה המעצבים אצלנו הם אלו שעושים copy ux למוצר.

בפרק אירחנו את ארז מורביה, מנהל פיתוח תוכנה ומוביל את ההטמעה האג'ילית בחברת ראפיד (Rapygility). מוביל צוותי פיתוח בארץ ובאיסלנד (+ דובר איסלנדית בסיסית). בנוסף, מוביל את צוות ה Technical Program Managers בראפיד. בעל 25+ שנות נסיון בעולם פיתוח מוצרי תוכנה (החל מסטארטאפים קטנים ועד חברות ענק). בשמונה השנים האחרונות מתמחה בעולם האג'ייל הפרקטי. בעל יותר מחמישים הסמכות בעולם האג'ילי ומלווה צוותים בארץ ובעולם בשיפור פיתוח מוצרי תוכנה. מחבר הספר "Make your workweek awesome" - מדריך מעשי לניהול אפקטיבי של שבוע עבודה עמוס באימיילים, ישיבות ואינספור משימות.‍דיברנו על המון מושגים בעולם האג'ייל ובכלל הגדרנו מה זה, איך מצליחים להזיז ארגון שלם לשיטת עבודה חדשה, מה עובד יותר ופחות טוב בשיטה הזו, איך מתמודדים עם בלתמים, למה צריך להתאים את השיטה לחברה הספציפית ומה כדאי לעשות אם אתם רוצים לשפר את ה-Velocity בחברה שלכם. קצת על ראפיד: חברת פינטק אשר פיתחה פלטפורמת תשלומים בינלאומית עבור עסקים וצרכנים ומפעילה את רשת התשלומים המקוונים הגדולה מסוגה בעולם. הפלטפורמה של ראפיד מאפשרת לבצע העברות בנקאיות, תשתית לארנקים דיגיטליים, תשלום מזומן, אמצעי תשלום אלטרנטיביים מקומיים על ידי תמיכה ב-65 סוגי מטבעות ביותר מ-170 מדינות ובמעל 900 אמצעי תשלום שונים. החברה גייסה עד כה 960 מיליון דולר בארבעה סבבים מבתי ההשקעות המובילים בעולם. בחברה 600 עובדים הפרוסים במשרדים הממוקמים בלונדון, אמסטרדם, איסלנד, מאונטן ויו קליפורניה, דובאי, הונג קונג, סינגפור ותל אביב.‍

בשונה מתפקידים אחרים בחברה, עיצוב הוא אזור שלעיתים נוצר סביבו בלבול – לא כולם חושבים שהם יודעים לתכנת, אבל לכולנו נדמה שאנחנו יודעים לדבר עיצובית ויודעים להגיד מה נראה יפה. בתוך זה, העבודה בין מעצבים למפתחים היא לא תמיד פשוטה – למעצבים יש חזון, המתכנתים מכירים את היכולות – ובמפגש בין השניים יכול להיווצר הרבה תסכול. בפרק הזה של בקצרה, אנחנו חוזרים לפרק השני שלנו ׳איך הופכים את צוות העיצוב לחלק אינטגרלי במוצר׳, שבו ליאור קרנכל דיברה עם ערן זינמן, מנכ״ל ושותף מייסד במאנדיי ועם רותם וייסמן, VP Design והמעצבת הראשונה במאנדיי. נתמקד בתובנות העיקריות שעוסקות בשיתוף הפעולה של מעצבים ומפתחים – איפה נוצרים התסכולים, מה אפשר לעשות כדי למנוע אותם, ולמה חשוב שמפתחים יכירו גם את השפה העיצובית.

בפרק הזה דיברנו על הדיזיין ספרינט. על מה כל ההייפ והאם הוא בכלל מוצדק. בחנו באילו מצבים כדאי להשתמש, עם אילו לקוחות ועוד. עומר הגיע ממקום קצת סקפטי שאולי השיטה זוכה ליותר מדי אהדה, וטען שהיא לא תמיד בטוחה לשימוש ונטלי תופסת את הדיזיין ספרינט כשיטה קסומה ששינתה לה את החיים.

מערכות מורכבות בעולמות ה-B2B דורשות הסתכלות רחבה הרבה מעבר לפרסונות שאמורות להשתמש בהן. אותן פרסונות יושבות בתוך ארגונים שגם להם יש תרבות ארגונית, תהליכי עבודה ומאפיינים ייחודיים. האתגר הזה גדול במיוחד עבור חברות בעולם ה-Contech, המכניסות טכנולוגיה לתעשיית הבניה המסורתית, שבה אירגונים צריכים לשתף פעולה יחד תחת רגולציה מחמירה. אז איך אפשר להתייחס גם לרמת הפרסונה וגם לרמת הארגון במחקר, אפיון ועיצוב? בהרצאה זו סיגל והיאלי ישתפו כיצד הן מתמודדות עם האתגרים הללו בעבודתן על פלטפורמת Autodesk Construction Cloud הפונה לקהל מגוון בתעשיית הבניה. הן יציגו את הכלים והמתודות בהם משתמשים צוותי המוצר והמחקר ב-Autodesk בכדי ליצור חוויית משתמש אופטימלית המותאמת לכלל הפרסונות והאירגונים.

מה הן בעיות מורכבות? למה כדאי להשקיע זמן בלהבין את מכלול האתגרים ואיך כדאי לעשות את זה? בהרצאה, רם יתאר גישה פרקטית להבנת בעיות מורכבות כהכנה לאפיון והוא ידגים זאת על אחד המוצרים אותם תיכנן. ההרצאה תתמקד בתהליכים שעבר צוות המוצר וכיצד, דרך ניסוי וטעיה, הם למדו להבין את מכלול האתגרים שעמדו בפניהם, בדרך למוצר לא שיגרתי.

מחקר במערכות מורכבות מזמן אתגרים יחודיים. בעוד שמורכבות המערכת נמדדת בעיקר בצד הטכנולוגי שלה ואולי במספר הרכיבים, מחקר משתמשים במערכת כזו כולל מורכבויות במימדים נוספים: אירגוניים, מתודולוגיים ואחרים. איך מתכננים ומנהלים מחקר משמעותי ומשפיע לאורך זמן במערכות מורכבות? יקיר ישתף בהרצאתו מחקרים מהשטח שהוא וצוות המחקר שלו הובילו במגוון ארגונים, מערכות ותעשיות, וידגים איך אפשר ליישם את התובנות ממקרים אלה.

פונקציונליות מורכבת על פי הגדרתה דורשת תפעול מורכב, ותפעול מורכב מצריך הדרכה ו/או מערך תמיכה משמעותי בתפעול המוצר. ככל שיותר לקוחות ישתמשו במוצר יגדל גם צוות ה-CS כדי להבטיח שהלקוחות מפיקים את מירב הערך מהמוצר. אז זהו שלא. אפשר גם אחרת. אפשר להעביר את המוצר המורכב (ויחד איתו את כל הארגון) ממצב של High Touch עם הלקוח למצב של Low Touch או לפחות Lower Touch. הדבר מצריך שינוי אדיר במוצר ואפילו בארגון, אבל התועלות שהוא מביא הן עצומות. שחקן המפתח בתהליך הוא כמובן ה-UX. בהרצאה נטע תספר על מוצרים מסוגים שונים אותם העבירה מ-High Touch ל-Lower Touch ותשתף בלקחים המרכזיים שלה מהתהליך.

בין אם אתם עובדים בחברה גדולה או קטנה, האירוע הבא של הקהילה הוא לגמרי בשבילכם! במיטאפ תשמעו 3 הרצאות מרתקות על עיצוב מונחה מגדר, חוויית משתמש והתפר בין פרודקט לעיצוב. Infinite ways to grow - שרון אדלר מנהלת מוצר, מעצבת חוויית משתמש, וכלכלנית נכנסות לחדר ישיבות. נשמע כמו התחלה של... משחק? כאשר יוצרים משחק, ישנה חשיבות גדולה לכל אחד מבעלי התפקידים שמביאים איתם זווית ראייה, ניסיון וכישרון מגוונים. אך מה קורה כאשר אדם אחד ממלא שני תפקידים? בהרצאה תוכלו לקבל נקודת מבט ייחודית ואינסייטס מעניינים על היותי מנהלת מוצר וגם מעצבת חוויית משתמש. Assume nothing, question everything - כרמל ארד גם אם נראה לפעמים שהבעיה שאותה אנחנו צריכים לפתור כמעצבים מובנית מאליה, בהרבה מקרים משהו פשוט לא מסתדר. בהרצאה אסקור איך לזהות מקרים בהם אנחנו כמעצבים צריכים להגדיר מחדש את הבעיה אותה אנחנו באים לפתור, ואיזה כלים עומדים לרשותינו כדי להצליח לעשות את זה בצורה טובה ומקיפה, שתוביל לפתרון שיצור אימפקט אמיתי על המשתמשים שלנו ועל המוצר. Gender-Inclusive Design - סטפני פרייגר As digital solution designers we have the ability to influence digital experiences by including those who often suffer from exclusion in many aspects of their lives. By applying inclusive design methodologies, we can ensure that the experiences we create are equally engaging, useful and effective for ALL users, eliminating chances for discrimination based on gender. The path towards equality begins with empathy!

אדם מנהל את עיצוב הפרודקט במחלקה שלו בטאבולה מזה שנתיים. במשך הזמן הוא שיפר את חווית המשתמש במוצר, הוכיח ביצועים אפקטיביים, הצדיק השקעה בתחום מול ההנהלה והפרודקט והפך את חווית המשתמש לחלק מהתרבות הארגונית בחברה. אבל איך זה התחיל לפני כשנתיים כאשר הצטרף לחברה כמעצב הפרודקט הראשון והיחיד במחלקה? בהרצאה אדם ישתף באתגרים שעמדו בפניו בתהליך בניית התחום ויחלוק את תהליכי הפרודקט שנקבעו במקביל לגיוס פרטנרים והגדרת מדדי הצלחה.

המיטאפ כלל 3 הרצאות של הילה לביא, תמר עקביה ואיתי ש. צור: 1. The power of agile thinking in a design-centric company - הילה לביא 2. אמא'לה, אני כבר לא בסטארט-אפ! תמר עקביה 3. אפליקציית יילו - מתחנת דלק לארנק דיגיטלי - איתי ש. צור

כאנשי חווית משתמש אנחנו הרבה פעמים צריכים להתמודד עם מורכבויות מהמון כיוונים שונים. בין אם זה הפרודקט, הפיתוח, הקופירייטרים, המרקטינג, ועוד. אז איך נוכל לעשות את זה בצורה יעילה יותר ומהירה יותר? בדיוק בשביל זה החברים מרד אינטראקטיב באים לעשות לנו סדנה לפתרון בעיות! על הסדנה: בסדנה תורגלו פתרון בעיות וקבלת החלטות בדרך אפקטיבית ומהירה, תוך כדי יצירת מיקוד ומטרה משותפת לצוות, בלי דיונים אינסופיים ובלי לשנות את התהליכים הקיימים - כך שתוכלו ליישם את הכלים כבר למחרת בבוקר בעבודה שלכם.

איך בנינו צוות עיצוב (או: ככה עמתי בגבורה באתגרים של ארגון שגדל וגדל וגדל) - יוני לרנר תארו לכן שאתן מתחילות לעבוד במקום חדש, ששונה לגמרי מכל מקום אחר שהייתן בו קודם לכן. לתוך זה, תוסיפו שינויים מבניים בארגון, צוות Design שגדל בצורה אקספוננציאלית, הכרזות מטלטלות של Apple, שלושה סגרים ושנה עבודה מהבית. זו הייתה השנה שלי. בהרצאה אדבר על השינויים והתהליכים שקידמנו בשנה האחרונה ב-AppsFlyer למרות כל האתגרים שהיא טמנה בחובה. אספר איך בנינו מחדש את תהליכי העבודה שלנו, איך הגדרנו את תחומי האחריות ואיך מיצבנו את צוות ה-Design בתור החברה. Until 120? How to get older adults to use your products - ד״ר מיכל הלפרין בן צבי כשליש מהאיקומרס מתבצע ע"י אנשים מעל גיל 65. מיהם אותם משתמשים מבוגרים? למה למרות הרצון הטוב, כמחצית מהם לא מצליחים לעשות שימוש אופטימאלי במוצרים דיגיטליים? על מה חשוב לשים דגש בתהליכי הפיתוח של המוצר אם אנחנו לא רוצים לפספס אותם? בהרצאה נרחיב על קבוצת הגיל המורכבת והמרתקת הזאת, על האתגרים השונים שהיא חווה במרחב הדיגיטלי ונציג מספר קווים מנחים להתאמת הממשק. מי מפחד.ת מקוד - יהודית אשר תמיד קוד היה נראה לי כמו משהו גדול ומפחיד עם טקסטים וסימנים מוזרים. אבל היה צריך רק רגע אחד, בשביל לגרום לי לפתוח את הראש ולהתחיל לכתוב קוד. בהתחלה התרגשתי רק מעצם זה שאני מצליחה לכתוב קוד, במבט לאחור אני מבינה כמה שהידע הזה הקפיץ אותי כמעצבת. בהרצאה נבין למה הנטייה הטבעית שלנו היא לפחד מקוד, איך אפשר להתמודד עם הפחד ואיך הקוד יכול לעזור לנו להיות מעצבים טובים יותר..

בעידן של שפע צרכני ובתקופה של היצע בלתי מוגבל של מוצרים ושירותים, יזמים, מקבלי החלטות ואנשי מקצוע בתחום עסוקים בלמצוא כלים ותובנות שיעזרו להם לקבל את ההחלטות הנכונות: מה אנחנו מציעים לעולם? עם איזה פיצ׳רים לצאת לדרך? מי באמת המתחרים שלנו ואיזה צורך אנחנו ממלאים? :בתנאים האלו, זה לא מפתיע שהתיאוריה הותיקה של JTBD (Jobs to be done) הפכה בשנים האחרונות להיות רלוונטית יותר מתמיד .במרכז הכלי עומד איך לא, המשתמש והכוחות המניעים אותו לקבל החלטות. הרי כשקצת חושבים על זה, אנשים לא באמת קונים לקסוס רק כדי להגיע ממקום למקום. במפגש הפעם, נדבר על על חדשנות על הפרקטיקה מאחורי התיאוריה, מה עומד מאחוריה ואיך לשאול את השאלות נכונות כדי לקבל תשובות מועילות. נעים להכיר - צחי דינר מעצב, אמן, יזם וראש המחלקה לעיצוב ותקשורת חזותית במכון הטכנולוגי. מלווה פרוייקטים דיגיטליים מהימים שהמציאו את הדפדפן ואת סיומת הדוטקום. היה בעלים ושותף של מספר חברות עיצוב בארץ ובחו״ל. ועיצב וניהל קריאטיבית עשרות רבות של פרוייקטים. בנוסף להרצאות ואקדמיה גם עובד ומלווה יזמים וגופים גדולים בתכנון ואסטרטגיה של מוצרים ושירותים דיגיטליים. מנטור בגוגל קמפוס ולא משועמם לרגע. בעל תואר שני בפילוסופיה ותרבות דיגטלית, בוגר התכנית של חדשנות אסטרטגית בהרווארד ולא מפסיק ליצור,להסתקרן וללמוד עוד על העולם.

דמיינו לעצמכם שהגיעה העת בה אתם חייבים, פשוט חייבים, לקחת כמה החלטות חשובות בנוגע למוצר שלכם. אתם לא רוצים להחליט לבד, אז אתם מכנסים את מיטב המוחות ל…. ישיבה. ואחריה עוד אחת, ואולי עוד אחת, וכרגיל, אותם אנשים מדברים, אותן החלטות נעשות (אם נעשות) ואתם חוזרים לדפוסי האפיון המוכרים והנוחים שלכם. אבל … יש דרך אחרת. ולא חייבים לצאת לספרינט של חמישה ימים, או אפילו של יום, כדי להוציא מעצמכם ומהצוות שלכם יצירתיות ודרכי מחשבה אחרות. דרושות רק שעה שעתיים, ותוכנית. בהרצאה זאת אספר לכם מה למדתי מ50+ סדנאות קריאייטיב שהעברתי בשנים האחרונות. אתן לכם דפוסי פעולה וכלי הפעלה שיחלצו יצירתיות מהצוות שלכם ויהפכו את הישיבות המשמימות לסדנאות אפקטיביות של קריאייטיביות וקבלת החלטות. תכירו את המרצה שלנו! מכירים את דורי? דורי אדר, מעצב משחקים, מרצה ומקים בית הספר לעיצוב משחקים Hands on Games. דורי עובד בתעשיית המשחקים משנת 2012 בתפקידי קריאייטיב שונים. כיום הוא מלמד עיצוב ופיתח משחקים בHands on Games ועובד עם חברות גדולות וקטנות על המוצרים המשחקיים שלהם. כמפתח משחקים עצמאי דורי מפתח משחקים פוליטיים. הוא הציג את עבודותיו בפצ'ה קוצ'ה, Tedx, Casual Connect ומעל במות נוספות.

ד"ר גלולה, ראש מכון המחקר האקדמי UED ומנכ"ל חברת ProUX, פתח את הרצאתו בהצהרה ש"העצמה אינה יעד אלא מסע" והמשיך לתאר כיצד אנחנו מועצמים בכל רגע בחיינו. הוא סקר את התפתחות תחום אינטראקציית אדם-מחשב (HCI), מהתקופה בה האדם היה משרת המחשב ועד להתפתחות תחום חוויית המשתמש (UX), המעמיד את חוויית המשתמש במרכז. בהמשך, ד"ר גלולה תיאר את מהפכת העצמת המשתמשים (UED), המתמקדת בשליטה, עצמאות, מסוגלות עצמית ומשמעות. הוא הציג את עקרונות שיטת UED: העצמה מרחיבה, כיוּון לנתיב מרכזי, והשפעה ארוכת טווח. לסיום, ד"ר גלולה הציג עקרונות עיצוב מעצימים מהמחקר שערך, והדגים כיצד לעצב מערכות שמעצימות את תחושת השליטה, העצמאות, המסוגלות העצמית והמשמעות של המשתמשים, באמצעות מתן כלים לתכנון וניבוי, עידוד עצמאות, מתן מקום להתנסות בטוחה, והצפת משמעות הפעולות של המשתמשים.

האפיון והעיצוב מחדש של המערכות התפעוליות בסניפי דומינוס (קופה, מסכים למכיני פיצות ועוד) התחיל בבקשה פשוטה: הלקוח ביקש לקצר את עקומת הלמידה לעובדים חדשים, מצד אחד, ולהגיע ליעילות מקסימלית בתפעול השוטף, מצד שני. והאתגר הגדול מכולם – לדאוג להטמעה חלקה של המערכות החדשות אצל המשתמשים הוותיקים שלא תמיד שמחים ש"מזיזים להם את הגבינה".בהרצאה ניצן ישתף מהניסיון של הצוות ב-UXPERT בעבודה על הפרויקט המורכב הזה, וידבר על העקרונות שהנחו אותם, המהלכים הייחודיים שבוצעו בתהליך העבודה, ועל השיפור הדרמטי שהתחולל בדומינוס בעקבות הפרויקט.מומלץ להגיע להרצאה שבעים‍

לא משנה אם מקום העבודה שלך פועל על בסיס עקרונות Scrum, Lean, או Kanban – מהירות היא שם המשחק. בהרצאה זו יסביר טל כיצד ליישם שיטות לחקר משתמשים בסביבת Agile מבלי לפגוע באיכות הממצאים, כיצד לשכנע את המנהלים להשקיע (זמן וכסף) במחקר, ובעיקר – איך לגייס את כל צוות המוצר לקחת חלק פעיל בתהליך המחקר ולהתבסס על הממצאים בשלבי העיצוב והפיתוח.

"תדגיש את זה בצהוב כדי שיבלוט"! "תגדיל את הכפתור ב-30% לפחות"! "אף אחד לא יגלול עד לשם"!כמה פעמים אפיינתם או עיצבתם את יצירת המופת האישית שלכם ומישהו טען שזה אולי 'נכון', זה 'מתאים למותג', זה 'נראה טוב', אבל זה 'לא מספיק מניע לפעולה'?עולם ה- Conversion Optimization מציע ארגז כלים שמאפשר לנו ליצור חוויית משתמש שמאפשרת להנות מכל העולמות – גם לשרת את המותג ולהזמין לשימוש, וגם להגדיל המרות.בהרצאתו, יחשוף עילי טכניקות, שיטות עבודה ו- Case Studies אמיתיים, שיראו לכם איך אפשר לשפר יחס המרה, ועדיין לתת למשתמשים ממשק שהם רוצים להשתמש בו.‍

אם תשאלו אנשים שלא עוסקים ב-UX על מחקר משתמשים, הם יגידו לכם שמדובר במשהו יקר, ארוך ולרוב – מיותר. "אנחנו מכירים את המשתמשים שלנו מצוין" הם יגידו לכם. "אנחנו כבר נספר לכם מה הם צריכים, לא צריך מחקר". אחרים יגידו: "עדיף להשיק את המוצר ולראות איך הקהל מגיב", או "אין לנו עדיין משתמשים, את מי תחקור?"למרות כל ההתנגדויות האלה, הנסיון מראה שמחקר משתמשים מאפשר להגיע לתובנות מהותיות גם בזמן קצר, כאלה שקשה מאוד להשיג בדרך אחרת. הוא מחבר את צוות האפיון לצרכים האמיתיים של המערכת ומאפשר לו ליצור חוויית משתמש הרבה יותר טובה – כזו שמביאה הרבה ערך למשתמשים, ולכן גם לרוב שווה הרבה כסף.מה כלי המחקר האפקטיביים ביותר? איך אפשר להשיג תובנות משמעותיות בתקציב מצומצם? ברק יענה על השאלות האלה דרך סיפורי מקרה אמיתיים מהסטודיו ביוניק יו איי ומהעולם.‍

ישנן דרכים רבות לגשת לתהליך אפיון חוויית משתמש. עם השנים, כל אחד מפתח לעצמו את הדרך הנכונה עבורו ועבור הארגון שהוא פועל בו, מתודולוגיה ייחודית. בפאנל נשוחח עם הדוברים בפאנל ועם הקהל על המתודולגיה שלהם – אנשים שונים בארגונים מסוגים שונים – ונננסה ללמוד מהנסיון הייחודי של המשתתפים בשיחה.