בפרק הזה אני מארח את ענבר עדות, מעצבת רב-תחומית שחיה על התפר בין חוויות פיזיות, ועיצוב דיגיטלי ומראה איך אפשר לחבר בינה מלאכותית לתהליך העבודה של מעצבים בלי לאבד את הניצוץ האנושי. אנחנו מדברים על המוח האנושי כמנוע היצירתי שמביא את ההברקות, ההשראה, תחושת הבטן והניואנסים מהעולם האמיתי. ועל ה-AI כ"סיידקיק" עם אנרגיה אינסופית שמבצע, ממיין, מסכם, עושה מחקרי מתחרים, מדייק ניסוחים ומקצר שלבים שלמים בתהליכי UX, דיזיין ספרינט ומיתוג. במקום לפחד ש AI יחליף מעצבים, ענבר מציגה גישה אבולוציונית: אנחנו הופכים ל"מעצבי־על" כשאנחנו מבינים מה אנחנו שומרים אצלנו (השראה, קונספט, שפה ויזואלית, ברנד פרסונליטי) ומה מוציאים החוצה ל AI כעבודה שחורה. דרך קייס סטאדי אנחנו צוללים לפרקטיקה: ענבר משתפת איך היא בונה תהליך היברידי - לוח ופתקיות, פגישות צוות וסיעור מוחות מצד אחד, ומצד שני עבודה חכמה עם כלים כמו ChatGPT, Midjourney, Runway ו-Kling כדי לתרגם חלומות, השראות וזיקי יצירתיות לדמויות, עולמות ויזואליים וחומרים שיווקיים. בסוף הפרק יוצאת תמונה מאוד ברורה: אין תחליף למוח האנושי, אבל למי שמוכן לשתף פעולה עם AI - מחכה קפיצה מקצועית ואישית מטורפת.

רן אביב, ארט דירקטור שמדבר על הניסיון העשיר שלו והשיטות היצירתיות שבהן הוא משתמש בכלי בינה גנרטיבית בעבודה שלו. הוא משתף איך הוא משלב אפליקציות כמו Midjourney, Sora ו־Stable Diffusion, יחד עם מודלי שפה כמו ChatGPT, כדי ליצור במהירות קונספטים, רקעים ונכסים לפרויקטים אמנותיים ומשחקיים. רן מדגיש את החשיבות של שמירה על חתימה אמנותית ייחודית גם כשהוא משתמש בכלים עם סגנון מובנה, ומספר על תהליך העבודה שלו. כולל שימוש בפלטפורמות אוטומציה להאצת יצירה ובדיקות תוכן. כל זה כחלק מהמטרה שלו להישאר תמיד בחזית, ולשלב את טכנולוגיות ה־AI החדשות בעולם היצירה והעיצוב. דוגמאות לעבודות של רן אפשר למצוא באתר שלו https://ranaviv.com/ לינקים לכלים שהזכרנו https://openai.com/sora/ https://openai.com/index/dall-e-2/ https://www.midjourney.com/ https://stablediffusionweb.com/ https://www.comfy.org/ https://pika.art/ https://fal.ai/ https://replicate.com/ https://suno.com/ https://nanobanana.ai/ https://www.vo3ai.com/ https://n8n.io/ https://www.weavy.ai/ קורס דיגיטלי חינמי של מתי מריאנסקי ׳ממילה לתמונה׳ https://youtube.com/playlist?list=PLgSyvmjqGGWLEhAPqcHdt5W6jv6UFSZcl&si=xsiTaIUgul1RJH7j

בעולם שבו בינה מלאכותית הופכת לחלק בלתי נפרד מהעבודה שלנו, חברות כמו אלמנטור כבר חיות את העתיד ומראות איך AI משנה מהיסוד את תהליכי הפיתוח, העיצוב והחשיבה על מוצר. בפרק הזה נקבל הצצה אל מאחורי הקלעים של הצוותים שכבר עובדים עם מודלים, אסיסטנטים ו־LLMs, ונבין איך בונים אמון, מגדירים חוקים חדשים, ונותנים למשתמשים להרגיש שהם עדיין בשליטה גם כשהמכונה עושה את רוב העבודה. מעבר לטכנולוגיה עצמה, נדבר על המיינדסט החדש שנדרש כדי לבנות מוצרי AI - איך נראים היום בריפים, איטרציות, ואפילו פגישות קיק־אוף בעולם שבו הכול קורה במקביל ומהר. מה קורה כשמעצבים, פרודקט ומפתחים רצים יחד באותו קצב? ומה אפשר ללמוד מזה על העתיד של כולנו, כש-AI כבר לא “תוסף” אלא חלק בלתי נפרד מה־workflow.

בפרק החדש של הפודקאסט אני מדבר עם יובל קשטכר על איך מעצבים לא רק מסכים, אלא מערכות שלמות.אנחנו צוללים לעולם האוטומציות ומדברים על איך לבנות לעצמנו “כפיל דיגיטלי” שעובד בזמן שאנחנו ישנים, מה אפשר ללמוד מכלים כמו n8n, Make, Zapier, ואיך הבינה המלאכותית משתלבת בכל זה.במהלך הפרק אנחנו מדגימים שורה של יוזקייסים פרקטיים: מפוסט שמתפרסם אוטומטית ונכנס לפאנל, דרך בוט שמסכם לנו טיקטים שבהם תוייגנו, ועד עוזר תוכן שמבין את ה-Style Guide של הארגון ויודע להציע מיקרוקופי רלוונטי.אנחנו מראים איך אנחנו מחברים בין הכלים האלה לבניית תהליכים שמבצעים בשבילנו את העבודה האפורה - סיכומי טיקטים מג’ירה, עדכונים לסלאק, יצירת מסמכים אוטומטית, וחיבור פשוט לדאטה דרך איגוד נתונים ב-Airtable או אפילו ב-Excel.דיברנו גם על המעבר ממעצבים למעצבי מערכות, על איך מתחילים מאוטומציה קטנה שחוסכת חמש דקות ומגיעים למערכת שלמה שמנהלת תהליכים בעצמה.ולבסוף, שוחחנו על סיפור מעורר השראה במיוחד: איך אותם עקרונות וכלים סייעו ליובל לפתח כלים לאיתור נעדרים בשביעי באוקטובר. ולמה מהירות, אינטגרציות חכמות ועיצוב נכון של מערכת יכולים באמת לשנות מציאות.זה פרק שמחבר בין יצירתיות, טכנולוגיה והיכולת לעצב תהליכים.

הפרק החדש עם שירן צולל לסטוריטלינג כסקיל שמקפיץ אותנו בכל שלב בקריירה. מהגשת פרויקט גמר, דרך ראיונות ועד היום-יום בצוות. דיברנו על איך לפתוח בקונטקסט חד שמייצר קשב ואמון, להתאים את השפה למי שבחדר (HR, פיתוח, פיננסים), ולהוריד עומס קוגניטיבי ע"י מיקוד ברציונל במקום ב”לקריין את המסך”. שירן משתפת רגעים אמיתיים ממכירות ועד פרודקט, ומראה איך סיפור נכון הופך נתונים להחלטות, התנגדויות להסכמות, ו”עוד מצגת” לשיחה שמקדמת דברים. לקחנו מזה צ’קליסט פרקטי: להתחיל במשפט-שניים שמבהירים מה הבעיה ולמי, לעגן פתרונות במחקר בלי להציף בפרטים, לשזור חזרתיות חכמה (“זוכרים שאמרנו…?”) ולסגור עם שורה תחתונה ואקשן אייטמס. התוצאה: נרטיב ברור בשלבים. קונטקסט - חיבור ורגש - פתרון מגובה - סיכום ו־next steps ששומר את כולם בפוקוס. טיפים פרקטיים (צ’קליסט ליישום) 1. קונטקסט קודם כל - ⁠פתחו במשפט שניים שמבהירים: מה הבעיה, למי, ולמה עכשיו. - במערכות מורכבות: התחילו ב־high-level flow (אפילו פתקים/סכמה) לפני ה-UI. 2. צרו קשב ואמון - ספרו “רגע טריגר” אישי או ממשתמשים שממחיש צורך אמיתי. - קשר עין, שאלות ישירות למקבלי ההחלטות, והפיכת השיחה לדיאלוג. 3. התאמת המסר לקהל - בחרו טרמינולוגיה ודוגמאות לפי התפקידים בחדר. - בריאיון: עם HR דגש על soft-skills; עם VP Product על החלטות, פוקוס והשפעה. 4. מיקוד בעיקר והפחתת עומס קוגניטיבי - לא “לקריין את המסך”; דברו על הרציונל מאחורי ההחלטות. - קבצו נתונים לתובנות (“בחרנו X כי 80%...”), לא רשימת מטלות (“עשינו סקר, ואז…“). 5. בנו נרטיב עם עוגנים - פתיחה: קונטקסט ורגש | אמצע: פתרון מגובה מחקר | סיום: סיכום ברור ו-Next Step. - השתמשו בחזרתיות: “זוכרים שאמרנו…? כאן זה מתממש”. 6. סגירה ברורה - סיימו בסיכום קצר (3-4 משפטים) + מה מצופה מהקהל (החלטה/פידבק/עדכון סטטוס).

בפרק הזה אני מארח את יוסי גוואטה, ואנחנו עוברים יחד שלב־אחר־שלב על איך לחבר דיזיין סיסטם מפיגמה לקרסר. נדבר בצורה פשוטה וברורה על כל מה שצריך לדעת – מההכנה בפיגמה, דרך החיבור עצמו, ועד איך לבדוק שהכול עובד חלק. המטרה שלנו היא שתוכלו לעשות את זה בעצמכם בקלות, בלי תסכולים ובלי קיצורי דרך מעורפלים. אם רציתם להבין סוף סוף איך סוגרים את הפער בין עיצוב לקוד – זה בדיוק המקום להתחיל ממנו. הדרכה בוידאו + מסמך שמסביר ומדגים את התהליך אפשר למצוא כאן: https://tinyurl.com/ra5zhudh

מה באמת גורם למוצר לעורר רגש? בפרק הזה עדי לוין מארחת את עידו שביט - יועץ עצמאי לאסטרטגיה ואפיון חוויית משתמש, מעצב וחוקר עם יותר מ 35 שנות ניסיון, לשיחה על דילייטרים: אותם רגעים קטנים שמשדרגים חוויה מספקת למרגשת.עידו מסביר איך דילייטרים התפתחו מאלמנטים ויזואליים פשוטים לפיצ’רים אינטגרליים, ומדוע הם חלק מהותי מהחוויה ולא רק תוספת עיצובית.הפרק נוגע גם באתגר שמעצבים נתקלים בו שוב ושוב - מתי נכון להשקיע בדילייטרים, ואיך הם משתנים בעידן של בינה מלאכותית. הפרק הזה יצא כחלק משיתוף פעולה עם כנס COM.PLEX שיתקיים ב 19.11.25, אנו מארחות א.נשים שהולכים.ות להרצות שם ובכך לתת לכם.ן הצצה למה שהולך להיות בכנס. הכנס יתמקד במחקר, עיצוב ואפיון מערכות מורכבות.

בפרק בועט במיוחד אני מארח את דניאל בוארון לשיחה סופר-פרקטית על הגבולות שנמחקים בין דיזיין לפרודקט והפיתוח. דיברנו על איך לעבוד “עמוק ולא רחב” עם כלים כמו Figma Make, Cursor ו-FigJam , למה MCP הוא ה-API של עידן ה-AI, ואיך בונים Pipeline של אוטומציות שמחבר ג’ירה, סלאק, פיגמה וגיטהאב – עד Pull Requests שמעצבים פותחים בעצמם. דניאל משתף טקטיקות לוייב קודינג מבוססות דיזיין סיסטם, שימוש בטמפלטים לטסטים מהירים, ו-Human-in-the-Loop שמבטיח דיוק בלי לאבד מהירות. נשמע גם קייסים מהשטח שמראים איך צוותים לא-עיצוביים מייצרים פרוטוטייפים שעוברים ולידציה אמיתית. אם מעניין אתכם לשדרג את תהליך העבודה, לדבר “קוד” בלי לוותר על חוש העיצוב, ולהפוך למעצבים שמובילים החלטות—זה הפרק בשבילכם.

פרוטוטייפים מהירים שנבנו על ידי מעצבים ומנהלי מוצר בכלי וייב-קודינג ו־AI שימשו לוולידציה בלבד - ולבסוף נזרקו לפח כי לא השתלבו עם הקוד הקיים. Myop משנה את כללי המשחק: המערכת עוטפת אלפי שורות קוד שנוצרו בכלי חיצוני והופכת אותן ל־3 שורות שמתחברות ישירות לפרודקשן. כך אפשר להריץ ניסויים, לשנות קומפוננטות ולהוציא פיצ'רים חדשים תוך שעות או ימים, במקום שבועות וחודשים. אבל זה לא נגמר כאן. החזון של קרן הוא עולם שבו מעצבים ומנהלי מוצר מקבלים אייג’נסי אמיתי: הם בונים את חוויית המשתמש ישירות בפרודקשן, מריצים A/B, ומבצעים התאמות בזמן אמת, בעוד המפתחים מתמקדים בלוגיקות העסקיות המורכבות והייחודיות. התוצאה: קצבי פיתוח מהירים, מוצר גמיש יותר, והזדמנות אמיתית לסגור את הלופ בין רעיון לאימפקט עסקי.

עולם הבלוקצ׳יין נמצא במהפכה. מהפכה טובה כמובן - כזו שגודלת, משתנה כל הזמן, וממציאה את עצמה. זה נהדר לעצב בתחום שכזה - כי זה נותן מקום ואף מחייב לחשוב כל הזמן על יצירת פתרונות חדשים, הסתכלות קדימה, אבל גם למטה לקרקע. בפרק החדש ״לעצב מהפכה - חווית משתמש בעולם הבלוקצ׳יין״, עדי לוין אירחה את לירן בשארי, שהוא ראש מחלקת עיצוב מוצר בחברת פיירבלוקס. לירן סיפר על האתגרים וההזדמנויות בעיצוב לתחום שנמצא בתנועה מתמדת, על המתח בין ריצה מהירה לבנייה לטווח ארוך, ועל מה המשמעות שם להיות מעצב.ת במהפכה טכנולוגית. אתגר מעניין שלירן סיפר עליו הוא שיש להם המון סוגים של לקוחות - עם צרכים מאוד שונים, ורמות ידע מאוד שונות. יש להם מספר צוותי עיצוב שעובדים על חלקים שונים במוצר. אחת המשימות החשובות מבחינתו היא להצליח ליצור מוצר עם חוויה הוליסטית, בו זה לא יורגש למשתמשים שמספר צוותים עבדו עליו במהלך הדרך. ומבחינתו זו ההצלחה הכי גדולה של צוות עיצוב. אני לא אספר לכם כאן מה זה בלוקציין, כי אני לא אעשה את זה מספיק טוב, את זה נשאיר ללירן.

ישראל, הידועה כמדינת הסטארטאפ, מהווה בית לאלפי סטארטאפים - רבים מהם כוללים מעצב אחד בלבד. אלה הם חייו של המעצב הבודד: מוקף במהנדסים ואנשי מוצר, מדווח למנכ״ל או סמנכ״ל, נלחם על מקומו, ועובד קשה בכדי להתפתח מקצועית. אך יחד עם כל האתגרים, ישנם יתרונות רבים שעושים את תפקיד המעצב הבודד לעמדה חזקה ורבת פוטנציאל.

בתוך המילה ״הייטקס״ מתחבא עולם שלם של סוגי חברות בגדלים שונים, מבנים שונים, מוצרים שונים, וחוויות שונות. מהסטארטאפ המשפחתי שכולל עשרה עובדים, ועד החברה הציבורית שמכילה עשרות ומאות אלפי אנשים, לכל סוג חברה יש את המאפיינים שלה, שבסופו של דבר יעניקו לנו כעובדים חוויית עבודה שונה לגמרי.

מאז הקורונה העולם גילה שיש חיים מחוץ למשרד: במכה אחת כל המשרדים נסגרו, ובנינו כלי עבודה ומתודולוגיות תקשורת בכדי שנוכל להמשיך לעבוד מהבית. וגם היום, שנים אחרי, רוב החברות בישראל עובדות במודל היברידי. אך עד כמה שאנחנו נהנים לעבוד מהבית, אפשר ליפול למלכודות ולעשות את זה בצורה שפוגעת בבריאות, בפרודקטיביות, וביכולת להתקדם בקריירה.

בפרק הפודקאסט שוחחנו על השימוש בכלי Figma Make, ככלי לפרוטוטייפינג מהיר ובדיקות משתמשים. נסטיה גולובוצקי מצוות המוצר של אש הסבירה כיצד השתמשה בפיגמה מייק כדי לבנות אב־טיפוס לטופס מורכב שמחשב ערכים בזמן אמת – צורך שנבע מעבודה מול קהלים כמו רואי חשבון ובנקאים, שדורשים דיוק גבוה במספרים. הפרק התמקד בגישה פרקטית שמתחילה מהגדרה מדויקת של מה רוצים לבדוק, ממשיכה דרך ניסוח פרומפט חכם (בשילוב ChatGPT), ועוברת דרך עבודה ישירה עם פיגמה מייק כדי לדמות את ההתנהגות הנדרשת, גם אם העיצוב עדיין לא מושלם. נסטיה הדגישה את היתרון שבמהירות - אפשר לבנות אב־טיפוס פונקציונלי ולהשתמש בו לבדיקה מיידית, בלי להפעיל צוות פיתוח. בנוסף, היא שיתפה כיצד להשתמש באותו תהליך ובאותה שיחה עם ChatGPT גם ליצירת שאלון בדיקה, סיכום ראיונות משתמשים, ואפילו לאפיון פתרונות ראשוניים – מה שחוסך המון זמן וממקסם את הערך מכל שיחה עם משתמש. בשיחה נגענו גם בהתמודדות עם תקלות, בניית אב־טיפוס בשלבים, שמירה על גרסאות, והתובנה שה־AI הוא לא תחליף לאדם – אלא שותף שעוזר לבצע משימות חוזרות ומורכבות במהירות, תוך שמירה על שליטה אנושית ויצירתיות.

סביבת העבודה המודרנית מאפשרת חופש גדול בהרבה משקיבלו הדורות הקודמים, ובאותו זמן דורשת הרבה יותר מהזמן והריכוז שלנו. פגישות בערב, הודעות עבודה שמופיעות על הטלפון האישי, וניסיון נואש לעלות לפגישות וידאו כשהילדים מטפסים עלינו ברקע - מה היא הדרך הנכונה לייצר איזון בריא בין החיים הפרטיים לחיים המקצועיים? ההשראה השבועית: https://www.amazon.com/Iconic-Photographic-Tribute-Apple-Innovation/dp/098858171X

בפרק הזה נדבר על איך מבססים מערכת יחסים טובה ושיתוף פעולה בין UX לפיתוח, בתקופה שבה AI וטכנולוגיות חדשות מטשטשות את הגבולות בין שני התחומים.

תום אבן בנה לעצמו פאנל של סוכנים בצ׳אט, שכל אחד מהם מדמה קול אחר בצוות שלו – טכנולוגיה, פרודקט, מרקטינג ואסטרטגיה. הם תמיד זמינים, תמיד מגיבים בפרספקטיבה הייחודית שלהם, ויש גם סוכן מנחה שמוביל את הדיון ומוציא תובנות. דיברנו גם על מה קורה כשה-AI לא רק מייעץ – אלא גם מתחיל לבצע משימות בעצמו. בהמשך נפרסם גם את הפרומפטים ואת ההדגמות – כדי שתוכלו לנסות את זה בעצמכם.

בפרק החדש של רדיו באטן, עדי לוין מארחת את איילה נרושביץ', ששימשה בשבע השנים האחרונות כ-Director of Product Design ב Monday ויצאה לאחרונה לדרך עצמאית. הפרק עוסק בפיתוח דרגות מקצועיות (levels) במחלקת העיצוב של Monday כחלק מתהליך צמיחה ארגונית. איילה משתפת בתהליך שבאמצעותו החברה יצרה מסלול ברור להתקדמות בתוך תפקידים, כולל שינוי תחומי עיסוק תוך שמירה על אותו לבל - במטרה לשמור על עניין, מוטיבציה וצמיחה אישית. הצורך בדרגות במחלקות העיצוב והמוצר הגיע ממחלקת הפיתוח. המודל שנבנה שם שימש כהשראה, והושקף גם למחלקות נוספות, מתוך מטרה לייצר שפה מקצועית אחידה ואיזון בין תפקידים בצוותים משולבים (מוצר, עיצוב, פיתוח). איילה מדברת על האיזון החשוב הזה, במיוחד כשיש פער בין דרגות שונות בצוות - מצב שדורש לעיתים תמיכה כדי לשמור על תהליך עבודה בריא. הפרק עוסק גם בשאלה האם מעצבים מתחילים עלולים להוביל לתוצאה פחות טובה במוצר? התשובה של איילה מעודדת: לא בהכרח. מעצבים בתחילת הדרך מביאים איתם רעיונות חדשים, רעננות ויצירתיות. לצורך הגדרת הדרגות בעיצוב, נעשה שימוש בשיטת PDP-Professional Development Plan, שהותאמה למעצבים מתוך המודל הקיים בפיתוח והיא כוללת קריטריונים כמו: יכולות מקצועיות (UX/UI), עבודה עם פידבק, שיתופי פעולה, הובלת פרויקטים והשפעה על תרבות הצוות. בכל לבל יש אתגרים אחרים - בתחילת הדרך, למשל, קשה יותר לקבל פידבק או להוביל פרויקטים מקצה לקצה. כדי להתקדם, Monday יצרו טבלה המציגה מהם הכישורים או ההתנהגויות הנדרשות בכל דרגה, כולל תחומים כמו הבנת מטריקות עסקיות ולקיחת יוזמה. וגם - איך יוזמה נתפסת בארגון לפני קבלת הטייטל? איילה מסבירה שבתחומי הסופט סקילס דווקא מעודדים לקחת יוזמה עוד לפני קבלת האחריות הפורמלית, בליווי מתאים. פרק מרתק ומומלץ מאוד למובילי צוותים, למעצבים.ות מתחילים (ולא רק) שרוצים.ות להבין איך נראית התקדמות מבפנים, ולמי שחוקר את הקשר בין עיצוב לתרבות ארגונית. עריכה: מרינה ברודסקי האזנה נעימה 🎧

היה כיף להשתתף בפאנל מסכם במפגש של קהילת Design Systems Israel שהתקיים במשרדי Melio ✨ רותם דקל שאירגנה את המיטאפ פתחה את האירוע בהרצאה מעוררת השראה על נגישות בדיזיין סיסטם – נושא קריטי שכדאי לכל צוות עיצוב לקחת בחשבון. https://www.youtube.com/watch?v=WGtMcJAPKrs אחריה שמענו את מיכל כהן עם הרצאה מרתקת על כלי בינה מלאכותית שיכולים לעזור לנו ולייעל את העבודה בבניית דיזיין סיסטם. https://www.youtube.com/watch?v=2TrM8oPWGjU ולבסוף, פאנל סופר מעניין בהנחיית ארז רזניקוב, שבו דיברנו על אתגרים, פתרונות וחזון לעתיד. תודה רבה לשותפים לפאנל 🫶 📌 למי שרוצה להמשיך וללמוד על דיזיין סיסטמס – מוזמנים להיכנס לאתר שמרכז ידע בנושא DesignSystem.co.il תמצאו שם תשובות לשאלות נפוצות, קישורים לכלים שמייעלים את העבודה, ואפילו סדנה מוקלטת לצפייה חופשית שתלמד אתכם לבנות דיזיין סיסטם בפיגמה – שלב אחרי שלב. מוזמנים לשאול בתגובות כל שאלה שעדיין לא קיבלה מענה, או לשתף כלים שחייבים להיכנס לרשימה – נשמח ללמוד מכם!

קוואליטי בליץ – הדרך להשיק מוצרים במהירות בלי להתפשר על איכות. נדבר על איך השיטה עובדת, למה היא כל כך אפקטיבית ואיך לתכנן בליץ ולרתום אליו את כל השותפים שלנו. (משתתפים: אור גרטמן ומאור יצחק)

שבוע 4 לתוכנית לימודי UI. נתתי ביקורת לליטל לעבודת העתקה שהיא הלכה שלב אחד קדימה והתאימה עיצוב לצרכים שלה - דיברתי על איזון סימטרי, ביקורת לתיק העבודות של נירית שהיא תיקנה בעקבות פידבק משבוע שעבר, ביקורת לדשבוארד לשירה. על התוכנית: החלטתי להרים את הכפפה וליצור תוכנית ללימודי עיצוב ממשק משתמש הכולל מדריך ללימוד ותרגול. בנוסף, נפתחה קבוצת למידה בווצאפ למי שרוצה מסגרת מחייבת עם אפשרות לפידבק. ההשתתפות ללא עלות כחלק מיוזמה שלי לעזור בתקופה המאתגרת שאנחנו נמצאים בה. הקישור למדריך: https://lambrian.notion.site/THAT-GUI...

שבוע 3 לתוכנית לימודי UI - - התחלתי מתזכורת לאתגרים עיצוביים והראתי חומרים שאני ממליצה להתחיל מהם. נתתי ביקורת לליטל לעבודת העתקה שהיא הלכה שלב אחד קדימה והתאימה עיצוב לצרכים שלה. אנסטסיה עשתה מודבוארד לאפליקצייה מעקב הריון ועיצבה מחדש אפליקציה של מכבי, וביקורת לתיק העבודות של נירית. תציצו, נתתי שם גם תוך כדי טיפ מתקדם לשילוב הצבעים ואיך לתקן clashing colors. על התוכנית: החלטתי להרים את הכפפה וליצור תוכנית ללימודי עיצוב ממשק משתמש הכולל מדריך ללימוד ותרגול. בנוסף, נפתחה קבוצת למידה בווצאפ למי שרוצה מסגרת מחייבת עם אפשרות לפידבק. ההשתתפות ללא עלות כחלק מיוזמה שלי לעזור בתקופה המאתגרת שאנחנו נמצאים בה. הקישור למדריך: https://lambrian.notion.site/THAT-GUI...

כמה טיפים להעתקות מסך, על מה לשים לב, איחודות בסגנון האיקונים. פידבק ל-2 עיצובים. על התוכנית: החלטתי להרים את הכפפה וליצור תוכנית ללימודי עיצוב ממשק משתמש הכולל מדריך ללימוד ותרגול. בנוסף, נפתחה קבוצת למידה בווצאפ למי שרוצה מסגרת מחייבת עם אפשרות לפידבק. ההשתתפות ללא עלות כחלק מיוזמה שלי לעזור בתקופה המאתגרת שאנחנו נמצאים בה. הקישור למדריך: https://lambrian.notion.site/THAT-GUI...

על התוכנית: החלטתי להרים את הכפפה וליצור תוכנית ללימודי עיצוב ממשק משתמש הכולל מדריך ללימוד ותרגול. בנוסף, נפתחה קבוצת למידה בווצאפ למי שרוצה מסגרת מחייבת עם אפשרות לפידבק. ההשתתפות ללא עלות כחלק מיוזמה שלי לעזור בתקופה המאתגרת שאנחנו נמצאים בה.

בהרצאה שגיא שרייבר שיתף איתנו את השיטה שהוא פיתח בסטודיו שלו לזיהוי המשתמש המרכזי והצרכים שלו. ברגע שנבין מי הגיבור שלנו ומה המניעים החיצוניים והפנימיים שלו נדע לדבר אליו בצורה מדוייקת ולייצר Emotional stickiness.שגיא יספר לנו איך הם עובדים עם סטרטאפים בשיטה הזאת להבין מי הגיבור המרכזי שלהם, איך השיטה קשורה לסטורי טלינג ואיזה טעויות אנחנו עושים על הדרך.

הילה אורן הדגימה לנו במיטאפ איך נוכל להתחבר לדאטה לקבלת החלטות מתוך ידע ולשקף את האימפקט של העיצוב שלנו למקבלי החלטות.

המיטאפ כלל 3 הרצאות של עמרי דביר, צליל שטנדל חיים ולילך נווה: ‍1. איך לשפר את מערכת היחסים עם המנהל באמצעות חשיבה עיצובית עמרי דביר, Head of Product Design @Fairmatic‍2. היכרות עם שיטת העבודה של Continuous Discovery צליל שטנדל חיים, Product Design Team Lead @Yotpo‍3. עיצוב & Machine Learning על קצה המזלג לילך נווה, Product Designer @Booking

בואו נדבר קצת על אותנטיות, מתי הייתה הפעם האחרונה שערערתם על מוסכמות והרגלים? ואם כבר בחרתם לערער, איך אתם מבטיחים קרקע כמה שיותר יציבה לפיתרון שלכם? ואיך בכלל עושים סדר בחוויות משתמש עמוסות פרטים? על כל אלו נשוחח במיטאפ הקרוב, אתם לא רוצים לפספס את זה! ‍ לאן נעלמה האותנטיות? בקי ברי בואו נתחיל לערער על הרגלים ומוסכמות שרכשנו בדרך. נדבר על רשתות חברתיות, צילום ופודקאסט. נלמד איך רשתות חברתיות השפיעו על התוכן שאנחנו מייצרים ולמה שום דבר כבר לא מרגיש אותנטי. נכיר סוג אחר של יוצרי תוכן שיוצרים בצורה קצת שונה ומחזירים את האותנטיות שחסרה לנו היום. ‍ אל תרוצו להיי פידליטי - דניאל ברש כמעצבים, כשאנחנו נדרשים לעצב חוויה, יש לנו נטייה לקפוץ משלב הבנת הבעיה הישר לתוכנות העיצוב כדי לקצר תהליכים. ואז, כשאנחנו נתקעים הרבה יותר קשה לנו לחזור אחורה. בזבזנו זמן בהזזת פיקסלים ולא השקענו מספיק מחשבה במוצר ובסיפור. בהרצאה אציג לכם את הפריימוורק שבו אני משתמש כשאני ניגש לעצב חוויה. הוא עוזר לי לבנות יסודות למוצר טוב ומדויק יותר, וכשאני מגיע לשלב העיצוב היי-פידליטי 80% מהעבודה כבר נעשתה. ‍ למצוא מחט בערימת שחת - איך לעשות סדר בחוויות משתמש עמוסות פרטים - שיר זלצברג חוויות משתמש של מערכות מורכבות, כוללות המון פרטים ופיצ׳רים שזמינים למגוון רחב של משתמשים. התוצאה היא הרבה פעמים סביבה קשה לניווט ותפעול. בהרצאה הקרובה, אחלוק כיצד ניגשנו לפרוייקט חדש בסיילספורס מתוך כוונה תחילה של הורדת עומס והנגשת החוויה לקהל יעד משתנה, ובאיזה שיטות השתמשנו על מנת לאפשר את זה

ההרצאה תעסוק במסע של נעמה והצוות שלה ב-Taboola News להפיכת משתמשים לא מעורבים, אשר לא בחרו במוצר (בעלי "Low Intent"), למשתמשים בעלי כוונה ומעורבות גבוהה. נעמה תציג דוגמאות קונקרטיות מתהליך הלמידה שהובילה, כולל כאלו שלא הזיזו את המחט. היא תספר גם כיצד המעבר מחוויית משתמש מפסיבית לאקטיבית הוביל להצלחה ושיפור משמעותי של כלל מדדי ה-engagement. נעמה תדגים גם את המורכבות של הסתמכות על בדיקות משתמשים, בהתמודדות עם low-intent users ואת ההשפעה שיש לכך הן ברמת העיצוב והן בתהליך הוולידציה.

מיתוג הוא כלי עבודה אסטרטגי וחשוב בארגז הכלים של כל דיזיינר.ית. בהרצאתה תדבר עינת על הדרך בה חשיבה מיתוגית ויצירת חיבור רגשי למותג עוזרת לצאת מהקופסה ומסייעת במציאת פתרונות קריאטיביים לאורך כל שלבי הדיזיין. היא תדגים כיצד הבנה עמוקה ורגשית של המותג מובילה למוצר מקצועי, המדייק את יעדי הארגון. לתפיסתה, זה נכון גם אם מדובר במוצר B2B, אפליקציה, אתר, מערכת מורכבת או מוצר שקיים כבר שנים ואנו לוקחים אותו כמובן מאליו. עינת תשתף בהרצאה בהצלחות שחוותה וגם באתגרים, ובעיקר במציאת פתרונות מפתיעים לאורך כל תהליך העבודה.

בפרק התארח: לירן אלבוים - אסטרטג, מנהל וארכיטקט UX מאז שנת 2004. כיום מוביל קבוצת UX של מוצר הדגל ב- HP Indigo. מומחה בניהול והטמעה של קבוצות UX ומוביל דעה בתחום ה- Design Systems בארגונים גדולים ובינוניים. בוגר MA בפסיכולוגיה קוגניטיבית והנדסת גורמי אנוש מאוניברסיטת חיפה. מראיין: עידו זייפמן - מלווה צוותי עיצוב, מרצה, מייסד קהילת פיגמה ישראל ומייסד שותף ב-Kido. על מה הם דיברו: איך הכרנו? ועל האהבה המשותפת לדיזיין סיסטמס על הקבוצה דיזיין סיסטם ישראל טעויות נפוצות בדיזיין סיסטם המבנה התלת-שכבתי של הדיזיין סיסטם ע״פ לירן השכבה הבסיסית השכבה האמצעית (המתוחכמת) - קומונלית באופן חלקי השכבה הפרויקטלית הדינמיות בדיזיין סיסטמס בעיות בדיזיין סיסטמס שעדיין לא נפתרו תהליך התיעוד בסביבה אג׳ילית תנועה נגד האג׳ייל האם דיזיין סיסטם מתאים גם לסטארטאפים קטנים? השילוב בין אג׳ייל ובניית דיזיין סיסטם בסיסי הקשר דיזיין בין אופס ודיזיין סיסטמס מתודולוגיות לקבלת החלטות בדיזיין סיסטם מי אחראי על סיסטם בחברה יצירתיות בדיזיין סיסטם ככלי עבודה

שלום לכולם וברוכים הבאים לפרק החדש של הפודקאסט - על טכנולוגיה ואנשים מבית מכון UED להעצמת משתמשים. בפודקאסט הזה אנחנו משוחחים בכל פרק עם אנשים מעניינים שרותמים את הידע שלהם על בני אדם על מנת ליצור מוצרים דיגיטליים טובים יותר עבור המשתמשים שלהם. היי, אני ד"ר דוד גלולה, ראש מכון UED להעצמת משתמשים, מנכ"ל ProUX לפרוייקטי תוכנה וחווית משתמש ומרצה במכללות האקדמיות עמק יזרעאל ותל אביב יפו. בפרק הזה אני מארח דוקטור שלא סיים בגרות מלאה בתיכון, גיק מחשבים שמצא את עצמו מלמד מחוננים כבר בגיל 21, תיאורטיקן צעיר שנזרק ישירות לאפיון של מערכת מורכבת בלי הכנות מוקדמת, וסופר שמצא את הדרך לשלב 3 אהבות גדולות שלו בחיים - טכנולוגיה, פסיכולוגיה והוראה - ל-570 עמודים של ידע מזוקק וצרוף עבור התעשיה. הדוקטור, כפי שהוא מכונה בקרב תלמידיו הרבים, או ד"ר עופר מונר כפי שהוא קורא לעצמו, הוא מאפיין עם נסיון בארץ ובחו"ל במערכות מורכבות, מייסד קורסי -הUX תחת UXER ומחבר הספר הפסיכולוגיה של האינטרקאציה. בשיחה איתו, עברנו על התשוקות שלו ליצור טכנולוגיה טובה, הכרנו את הדרך שלו בתעשיה ובאקדמיה. לא פספסנו את ההזדמנות ללמוד כמה נושאים מתוך הספר החדש שלו. למדנו להבין את הנקודת המבט שלו על התחום בעבר, בהווה וגם בעתיד. לא פסחנו על השערת הנטפליקס ועל טיפים לאפיון מוצרים. מוזמנים לצלול ולהאזין לשיחה.

בפרק התארחו: עידו זייפמן - מלווה צוותי עיצוב, מרצה, מייסד קהילת פיגמה ישראל ומייסד שותף ב-Kido. קרן שגב - מעל 20 שנה בעולם העיצוב מוצר ומרקטינג, ומייסדת שותפה ב-Kido. עופר בן שושן - מוביל עיצוב עם נסיון של יותר מ-20 שנה, מתמחה בהקמה, ניהול והנחיה של צוותי עיצוב, בניית תהליכים עם הממשקים השונים ותכנון אסטרטגי של עיצוב מוצרים ומערכות מורכבות. נהנה לעבוד עם אנשים וללמוד דבר חדש לפחות פעם ביום. על מה הם דיברו: מה קרה לעולם העיצוב? מה ההבדל בין UX לבין UI? איך הם מתחברים? ומה התפקיד שלהם? איך עובד היום עולם המרקטינג? מה תפקיד המעצבים בסטארטאפים היום? חיבור או הפרדה בין מרקטינג לפרודקט - האם זה נכון? מקצוע העיצוב כמקצוע חדש האם למעצב יש מקום בקבלת החלטות בחברה טכנולוגית? איך מודדים עיצוב במוצר? איך הופכים את העיצוב למשהו אסטרטגי בארגון? איפה היתרונות והחסרונות בהפרדה בין UX לבין UI? האם שינוי תפקיד המעצב אומר שיש רגרסיה בעיצוב? מבנה צוות העיצוב מה זה אומר גיוס מעצבים בעולם החדש? מה צריכים לחפש מגייסים במעצב?

עידו זייפמן (מראיין) - מלווה צוותי עיצוב, מרצה, מייסד קהילת פיגמה ישראל ומייסד שותף ב-Kido. ענבר עמיר - מעל עשור בתחום העיצוב, בעלת ניסיון רב בבניית תשתיות ושפה משותפת עבור צוותי עיצוב ופיתוח. מאוהבת בתחום ה-design systems בקטע מביך ומתמחה בסטוקינג למומחים בתחום. חובבת כלבים, נייר ומיניאטורות. על מה הם דיברו בפרק: רקע על ענבר והמוצר של GONG מה זה דיזיין אופס? על מדידה של עיצוב, איך ניגשים למדידה של מעצבים ומה האימפקט של מדידה של הסיסטם תהליכים של קונטריביושן והנד-אוף מה המקום של מעצבי UI בעבודה על דיזיין סיסטם דוקומנטציה, כלים ותהליכים אדוקיישן של מעצבים על פיגמה דברים שאנשים שונאים בפיגמה ואיך דיזיין אופס עוזר לפתור את זה מבט לעתיד התחום

אתי לייפר שרביט - מעצבת ותיקה בעלת ניסיון עשיר בעולם העיצוב. בנתה אינספור Design Systems והובילה תהליכי DesOps בחברות טכנולוגיות מובילות בישראל. אוהבת לרכוב על אופניים ושוקולד לינט מריר עם מלח ים. יוליה סקיגר - מעצבת עם רקע של פרודקט דיזיין במגוון מערכות מורכבות. ניהלה ובנתה Design Systems של חברות מובילות בישראל. מתמחה בבניית תשתיות חכמות אשר תומכות במערכות white label. אוהבת לגלות את הטוקנים בכל בוקר מחדש ומאתגרת את הקשר עם עיצוב לפיתוח בכל פרויקט. על מה הם דיברו בפרק: מי אנחנו? מה התפקיד שלנו כדיזיין אופס? מה זה דיזיין אופס בכלל? מהי עבודת הדייזין אופס ביום-יום? האם דיזיין אופס זה למעשה עבודת UI? - מה זה תהליך קונטריביושן? למה צריך סיסטם ותהליכי קונטריובשן? מה האימפקט הכלכלי של עבודה עם סיסטם? מה זה אומר תהליכי התבגרות של חברה ואיך זה קורה בפועל? איך מודדים את היעילות של הסיסטם? קשיים ביום-יום בעבודה על פיגמה ועם דיזיין סיסטם איך דיזיין אופס יכול לעזור למעצבים ביום-יום? איך פיגמה והסיסטם משמשים ככלי חשיבה? מה זה ניהול של תהליכי Scaling של חברה? מסר לאומה

הסדנה תתן לך כלים ליצור דיזיין סיסטם מאפס בצורה יעילה ונכונה, ולתקשר את זה בתוך צוות העיצוב ומול הפיתוח. בסדנה נראה כמה זה פשוט לעבוד עם היכולות של פיגמה - נתחיל ביסודות על ידי שימוש בערכים של וריאבלז ליצירת לוגיקה והורשה בצבעים, טיפוגרפיה, מידות וגריד ונמשיך בשימוש ביכולות החדשות של אוטו-לייאאוט לבניית קומפוננטות מורכבות עם וריאנטים ליצירת רספונסיביות אוטומטית. את כל זה נחבר לצרכים של הפיתוח מבחינת טרמינולוגיה והנחיות להטמעה ונלמד איך ליצור תיעוד ללוגיקה ולהחלטות שיצרנו, כולל מבנה להתמצאות של כולם במערכת. הסדנה מתאימה גם למי שרוצה לעשות את המעבר לפיגמה מתוכנות אחרות, מכיוון שנלמד הכל מאפס ובניה של דיזיין סיסטם נותנת הבנה עמוקה של עבודה עם פיגמה ביעילות מקסימלית. הכנתי וידאו נוסף שנותן סקירה כללית על התוכנה מבחינת יכולות ושימוש למי שאלו הצעדים הראשונים עם פיגמה: https://vimeo.com/799742714

אורי הוא אחד המעצבים הותיקים והמוערכים בישראל. יש מאחוריו רקע אדיר של עשייה עיצובית ואסטרטגית, גם בתחום המוצר וגם בחינוך. אורי, שיתף אותנו בתהליכים, התרגילים והשיטות שהוא מעביר סטארטאפים שצריכים לפצח את חווית המותג שלהם.

בואו נדבר קצת על אותנטיות, מתי הייתה הפעם האחרונה שערערתם על מוסכמות והרגלים? ?ואם כבר בחרתם לערער, איך אתם מבטיחים קרקע כמה שיותר יציבה לפיתרון שלכם ואיך בכלל עושים סדר בחוויות משתמש עמוסות פרטים? על כל אלו נשוחח במיטאפ הקרוב, אתם לא רוצים לפספס את זה! לאן נעלמה האותנטיות? בקי ברי בואו נתחיל לערער על הרגלים ומוסכמות שרכשנו בדרך. נדבר על רשתות חברתיות, צילום ופודקאסט. נלמד איך רשתות חברתיות השפיעו על התוכן שאנחנו מייצרים ולמה שום דבר כבר לא מרגיש אותנטי. נכיר סוג אחר של יוצרי תוכן שיוצרים בצורה קצת שונה ומחזירים את האותנטיות שחסרה לנו היום. אל תרוצו להיי פידליטי - דניאל ברש כמעצבים, כשאנחנו נדרשים לעצב חוויה, יש לנו נטייה לקפוץ משלב הבנת הבעיה הישר לתוכנות העיצוב כדי לקצר תהליכים. ואז, כשאנחנו נתקעים הרבה יותר קשה לנו לחזור אחורה. בזבזנו זמן בהזזת פיקסלים ולא השקענו מספיק מחשבה במוצר ובסיפור. בהרצאה אציג לכם את הפריימוורק שבו אני משתמש כשאני ניגש לעצב חוויה. הוא עוזר לי לבנות יסודות למוצר טוב ומדויק יותר, וכשאני מגיע לשלב העיצוב היי-פידליטי 80% מהעבודה כבר נעשתה. למצוא מחט בערימת שחת - איך לעשות סדר בחוויות משתמש עמוסות פרטים - שיר זלצברג חוויות משתמש של מערכות מורכבות, כוללות המון פרטים ופיצ׳רים שזמינים למגוון רחב של משתמשים. התוצאה היא הרבה פעמים סביבה קשה לניווט ותפעול. בהרצאה הקרובה, אחלוק כיצד ניגשנו לפרוייקט חדש בסיילספורס מתוך כוונה תחילה של הורדת עומס והנגשת החוויה לקהל יעד משתנה, ובאיזה שיטות השתמשנו על מנת לאפשר את זה

בפרק הזה דיברנו על הדיזיין ספרינט. על מה כל ההייפ והאם הוא בכלל מוצדק. בחנו באילו מצבים כדאי להשתמש, עם אילו לקוחות ועוד. עומר הגיע ממקום קצת סקפטי שאולי השיטה זוכה ליותר מדי אהדה, וטען שהיא לא תמיד בטוחה לשימוש ונטלי תופסת את הדיזיין ספרינט כשיטה קסומה ששינתה לה את החיים.

מערכות מורכבות בעולמות ה-B2B דורשות הסתכלות רחבה הרבה מעבר לפרסונות שאמורות להשתמש בהן. אותן פרסונות יושבות בתוך ארגונים שגם להם יש תרבות ארגונית, תהליכי עבודה ומאפיינים ייחודיים. האתגר הזה גדול במיוחד עבור חברות בעולם ה-Contech, המכניסות טכנולוגיה לתעשיית הבניה המסורתית, שבה אירגונים צריכים לשתף פעולה יחד תחת רגולציה מחמירה. אז איך אפשר להתייחס גם לרמת הפרסונה וגם לרמת הארגון במחקר, אפיון ועיצוב? בהרצאה זו סיגל והיאלי ישתפו כיצד הן מתמודדות עם האתגרים הללו בעבודתן על פלטפורמת Autodesk Construction Cloud הפונה לקהל מגוון בתעשיית הבניה. הן יציגו את הכלים והמתודות בהם משתמשים צוותי המוצר והמחקר ב-Autodesk בכדי ליצור חוויית משתמש אופטימלית המותאמת לכלל הפרסונות והאירגונים.