הזמינו אתכם לצ'ייסר על חשבון הבית? מה קורה לנו כשמישהו נותן לנו מתנה? מה קורה לאחרים כשאנחנו עושים להם טובה? מסתבר שמעבר לחוויית ההפתעה הנעימה והשמחה, נלווית לזה גם תחושת מחויבות. נורמות חברתיות ורגשות אשם גורמים לצורך להחזיר. במילים פשוטות: אנשים נוטים להחזיר למי שעושה להם טובה. לאפקט הזה קוראים אפקט ההדדיות (RECIPROCITY) והוא אחד מששת עקרונות השכנוע של הפסיכולוג רוברט סיאלדיני.

בשונה מתפקידים אחרים בחברה, עיצוב הוא אזור שלעיתים נוצר סביבו בלבול – לא כולם חושבים שהם יודעים לתכנת, אבל לכולנו נדמה שאנחנו יודעים לדבר עיצובית ויודעים להגיד מה נראה יפה. בתוך זה, העבודה בין מעצבים למפתחים היא לא תמיד פשוטה – למעצבים יש חזון, המתכנתים מכירים את היכולות – ובמפגש בין השניים יכול להיווצר הרבה תסכול. בפרק הזה של בקצרה, אנחנו חוזרים לפרק השני שלנו ׳איך הופכים את צוות העיצוב לחלק אינטגרלי במוצר׳, שבו ליאור קרנכל דיברה עם ערן זינמן, מנכ״ל ושותף מייסד במאנדיי ועם רותם וייסמן, VP Design והמעצבת הראשונה במאנדיי. נתמקד בתובנות העיקריות שעוסקות בשיתוף הפעולה של מעצבים ומפתחים – איפה נוצרים התסכולים, מה אפשר לעשות כדי למנוע אותם, ולמה חשוב שמפתחים יכירו גם את השפה העיצובית.

בפרק שוחחנו על: למה BOOKING מציגים לנו בתוצאות החיפוש בתי מלון שנמצאים בתפוסה מלאה? מה יגרום לתום ולרועי לתרום לעמותת כלבים? ואיך מעודדים נהגי מוניות לקחת נסיעות נוספות?

בפרק עם תום אבן, דיברנו על האתיקה בשימוש בטכניקות של כלכלה התנהגותית, על נאדג' ועל אחיו המרושע - הסלאדג’.
נאדג' זה דחיפות שאנחנו נותנים ליוזרים בשביל שיפעלו בצורה חיובית והסלאדג אלו דחיפות עבור דברים שליליים.
אחת הדוגמאות שתום הביא בפרק וממש התחברתי, זה את סכין המנתחים אל מול סכין הרוצחים, יש כאן כלי שהוא סכין ואפשר ליצור איתו טוב או רע.
הדוגמאה הזאת גרמה לי לחשוב על כמה אחריות יש לנו כמעצבים! האם אנחנו רוצים לקחת את הכישרון שלנו בשביל ליצר הרס או לבחור בסכין מנתחים וליצר טוב? (מי לא חלם להיות מנתח?) אולי בפעם הבאה שאתם מעצבים מוצר, נחשוב שוה האם אתם משתמשים בסכין המנתחים או בסכין הרוצחים?

אנחנו לא מקבלים החלטות בתוך ואקום. מידע משפיע על הבחירות שלנו והצורה בה המידע מעוצב יכולה להניע אותנו לפעולה. הפעם שוחחתי עם Roy Bendor על עיקרון הנאדג׳ - תחום זוכה פרס נובל לכלכלה החושף את הכוחות הפסיכולוגיים הסמויים המשפיעים על ההחלטות שלנו לטובה. לנאדג' יש תאום מרושע הנקרא סלאדג' - שימוש בכל הטכניקות לרעה כדי לעבוד על המשתמשים. דיברנו בפרק על ההבדלים ביניהם ועל האתיקה של שימוש בעיצוב התנהגות.

למה א.נשים לא נותנים לייקים לפוסטים שהם אוהבים בפייסבוק? נפגשנו לדבר על השאלה הזו ועוד כמה נושאים מעניינים עם ד״ר אורן שפירא - מומחה לפסיכולוגיה חברתית והתנהגות אנושית. חוקר חוויית משתמש בכיר בחברת Bizzabo, ממייסדי ומובילי קהילת 'פסיכולוגיה חברתית בעולם האמיתי'. שוחחנו עם אורן על פסיכולוגיה חברתית, מיקרו-קופי ומה שביניהם, על מגמות בתחום התובנות ההתנהגותיות בארץ, ולמה אנשים לא נותנים לייקים לפוסטים שהם אוהבים בפייסבוק.

איך עיצוב פיצ׳ר משפיע על התכנון הטכני שלו, וההיפך? מה קורה כשמשחררים פיצ׳ר ללקוחות לפני שהוא מוכן לגמרי? ואיך נוכל לוודא שהפיצ׳ר אכן פותר את הבעיה שהגדרנו?אז היה לכם רעיון בראש לפיצ׳ר שאתם רוצים לפתח. ישבתם וחקרתם, הגדרתם את הבעיה ואפילו שרטטתם בקווים כלליים איך הפיצ׳ר הזה הולך להיראות. בשבוע שעבר דיברנו על כל השלבים האלו, ואפשר לחשוב שכאן כבר עברתם את מרבית השלבים בדרך ועכשיו אפשר פשוט – לפתח. אבל מכאן ועד שיש לכם פיצ׳ר אמיתי שבאמת עובד ליוזרים – יש עוד דרך משמעותית לעשות. אז השבוע, בחלק ב׳ של הפרק, אנחנו עוברים מה׳קדימון׳ לדבר האמיתי: עיצוב, תכנון טכני, ביצוע, שחרור הפיצ׳ר וקבלת פידבק. בפרק דריה ורטהיים מדברת עם שירלי באומר, Group Product Manager, ואורון מורד, Group Engineering Manager במאנדיי.קום, על כל המיני-שיעורים שלמדנו מהשלבים השונים בבניית הפיצ׳ר, שאספנו מכל הטעויות וההצלחות שחווינו בשנים האחרונות.

כל פעם שאנחנו ניגשים לבניית פיצ׳ר במוצר, בין אם הוא גדול או קטן, אנחנו עוברים את אותו התהליך:1 – זיהוי האימפקט2 – הגדרת הבעיה3 – תכנון הפתרון 4 – ביצוע 5- שחרור למשתמשים וקבלת פידבקזה אולי נשמע טריוויאלי, אבל במשך תקופה ארוכה של ניסוי וטעיה גיבשנו את הפרקטיקות היעילות ביותר, את ה-pitfalls האפשריים בכל שלב, ואת הניואנסים שיגרמו לפיצ׳ר להצליח. זה היה מסע שכלל הרבה מאוד למידות, שבעיקר הוכיחו לנו כמה חשוב להתעכב על כל שלב, למרות שלפעמים די מפתה לוותר על אחד או שניים בדרך.השבוע דריה ורטהיים דיברה עם שירלי באומר, Group Product Manager, ואורון מורד, Group Engineering Manager במאנדיי.קום, על השלבים השונים שעומדים בבסיס מתודולוגיית הפרודקט שלנו. זה הפרק הראשון מתוך שניים בנושא, והוא עוסק בשלושת השלבים הראשונים בתהליך.

מה משותף לקמפיין של 30 יום ניסיון, מודל פרימיום ונסיעת מבחן במכונית? בכל המקרים נוצרת תחושת בעלות של הלקוח על המוצר וכתוצאה מכך גובר הסיכוי שתיסגר העסקה. בפרק 04 נדבר על "אפקט הבעלות" - הנטייה של אנשים להעריך דברים שבבעלותם יותר משהם מעריכים מה שאינו בבעלותם. כמה שאלות שעליהן נענה בפרק: איך חברות כמו לינקדין, אפל ודואלינגו מניעות אותנו לשימוש באפליקציות שלהם? מה עשו בפארקים ציבוריים בארצות הברית כדי למנוע ממבקרים ללכלך? ואיך משמרים עובדים בארגון לאורך זמן? האזנה נעימה, תום ורועי

אם כולם יקפצו מהגג, גם אתם תקפצו? התשובה המצערת היא: כנראה שכן. אנחנו יצורים חברתיים, אנו מושפעים מפעולות של אחרים ולא תמיד חושבים בכוחות עצמנו. הוכחות חברתיות טבועות בנו כבר מאות אלפי שנים, מי שנהג בשונה משאר השבט נטרף ויצא מהמאגר הגנטי. אנחנו למעשה צאצאים של אלו ששרדו. שרדתם עד כאן? מעולה! בפרק דיברנו על... למה 97% מהצרכנים בודקים ביקורות באינטרנט לפני שהם רוכשים מדוע תיירים ביפן לא חוצים באור אדום מהו העונש הכבד ביותר בבתי סהר למה חשוב להציג למשתמשים את הפעולות של האנשים שהכי דומים להם ומדוע צחוק מזויף בסדרות סיטקום גורם לנו לצחוק יותר רק שתדעו שכולם כבר האזינו לפרק הזה :) האזנה נעימה, תום ורועי

לחכות זה מייסר, הורג אותנו לא לדעת עוד כמה זה הולך לקחת. אנחנו מכורים לשליטה, חיזוי, ניבוי, ניהול סיכונים, נתונים מתעדכנים, או בקיצור תחושת ודאות. אי-ודאות זו אחת התחושות הכי קשות שהמשתמשים והלקוחות שלנו יכולים לחוות, סיבה טובה להקדיש את הפרק השני בפודקאסט החדש שלנו כדי להבין לעומק את התופעה. איך חברות ענק כמו נטפליקס, אובר ובוקינג מצליחות להפחית את חששות המשתמשים? מדוע טיימרים ברמזורים אדומים עוזרים למנוע תאונות דרכים? ומה מנהלי חדשנות חייבים לדעת כדי לקחת יותר סיכונים? הצטרפו אלינו אל הלא נודע. האזנה נעימה, תום ורועי

.

הפרק הזה הוא לא עוד פרק קלאסי עם מעצב.ת מחברה כזו או אחרת, אלא נותן הצצה לתחום ה-UX מעולם הטלווזיה.כמעצבת, אני מחפשת הרבה השראות, אחד הדברים שיותר פותחים לי את הראש, זה לחפש השראות מעולמות קצת שונים.
בפרק עם Ofer Naor VP Product at Mako נחשפתי לעולם תוכן חדש ומרתק.עופר סיפר בפרק על אפליקציית האח הגדול, הם השקיעו המון כסף באפליקציה, אבל בפועל כשהעיצוב פגש את המשתמשים הוא נכשל ובגדול.החלק היותר מענין בסיפור היה איך הם שיפרו את האפליקציה תוך שבוע עד השידור של הפרק הבא בתוכנית!אני ממש סקרנית לשמוע מה דעתכם על הפרק, האם תרצו לשמוע עוד פרקים בנושאים רחבים יותר?

איך מוודאים שמשתמשים לא רק ירשמו למוצר שלנו – אלא גם ישתמשו בו? איך יודעים איזה מהפיצ׳רים שלנו צריך לשנות כדי להגדיל retention? ומתי יודעים שאקטיבציה הצליחה? למי מאיתנו לא יצא להירשם לאפליקציית מדיטציה, רק כדי לא להיכנס אליה שוב לעולם? חלון ההזדמנויות ליצירת ערך עבור משתמשים חדשים שנרשמים למאנדיי נסגר אחרי מספר דקות בלבד, כאשר אחוז לא קטן מהם עוזב את המערכת ולא חוזר אליה. טמון כאן פוטנציאל צמיחה עצום, המלווה באתגר ענק – איך נראה ׳מה אנחנו שווים׳ בזמן מועט כל כך, ואיך נוודא שמשתמשים לא רק נרשמים לפלטפורמה – אלא גם ממשיכים להשתמש בה?  התשובה לכך היא אקטיבציה – הגשר שמחבר בין הרגע בו יוזר נרשם למערכת לבין מצב בו היוזר באמת משתמש בה. בפרק 34, ליאור קרנכל דיברה עם ערן זינמן ועם מיכל לופו, Group Product Manager במאנדיי, על שיטות העבודה של צוות ה-Growth, שתפקידו למקסם את הערך בחלון ההזדמנויות הזה.השבוע ב׳בקצרה׳ אנחנו חוזרים לפרק 34 ומתמקדים בשלב האקטיבציה ובהזדמנות הטמונה בו. נבין מהם חמשת השלבים שמרכיבים את טקטיקת הצמיחה שלנו, איך להבין כיצד לעודד משתמשים להיות פעילים בפלטפורמה, וכמה מקום צריך לתת לאינטואיציה שלנו בתהליך.

.

1. סקירת ספרים בעברית על כלכלה התנהגותית: shilmanalex.com/blog אותו האוסף הפעם מסודר ויזואלית לפי שנת יציאה: behavioralbooks.com2. אוסף המקורות הכי מעניינים ברשת לכלכלה התנהגותית: shilmanalex.com/resources3. הניוזלטר הכי חשוב על habitweekly.com - Behavioral Design 4. האינסטגרם הכי מעניין - brainydesigntips@

איך מעצבים ללא מגבלות או מחסומים? איך משתמשים בחזון וחלומות כדי לעצב מוצר טוב יותר? ואיך מנגישים את החזון הזה לחברה כולה? ״לכל מעצב יש את המהות שלו – הדבר שבשבילו הוא קם בבוקר, שמרגש אותו ומניע אותו. זה קשור ליכולת להעז בצורה שהיא יותר גדולה, יותר חולמנית ועם יותר passion. ביום יום הריגוש הזה לפעמים הולך לאיבוד, כי אנחנו רצים ממשימה למשימה ומדברים על מה צריך לעשות במקום לחשוב על מה נכון לעשות – עבורי כמעצבת ועבור המוצר. השאלה היא איך בכלל חולמים? איך מגיעים למצב שאתה יוצר משהו שעוד לא יצרו? אני חושבת שזו אחת התשוקות היותר גדולות של כל מעצב״. (הילי נאמן מגיד) השבוע ליאור קרנכל מארחת את היא-לי נאמן מגיד ויבגני קזינץ, Senior Design Leads במאנדיי.קום, שמספרים כיצד ניגשנו לעצב את הפלטפורמה מחדש בקיץ 2018 באמצעות שימוש בחזון של כל אחד מששת המעצבים של מאנדיי באותה תקופה. הילי ויבגני מתארים את תהליך העבודה ונותנים שישה כלים שבאמצעותם ניתן להפוך את האימרה הדי-רומנטית הזו – ׳לחלום ללא גבולות׳ – לכלי עבודה של ממש.

עד לאיזו רמה צריך לפשט את המוצר כדי לספק לאנשים חווית שימוש קלה? ומה עושים כשהמוצר צריך לדבר להרבה אנשים מרקע שונה לחלוטין? ולמה בכלל חשוב לשים את בני האדם במרכז כשניגשים לעצב פיצ׳ר חדש? בין אם אנחנו מעצבים תוכנה לארגונים, אפליקציה לטלפון או רהיט – בסופו של דבר בקצה השני יושב אדם שמשתמש במוצר שלכם. זה אולי משפט מובן מאליו, אבל המשמעות שלו היא שכל פיצ׳ר במוצר שלנו לא רק צריך לעבוד מעולה, אלא גם להיות אינטואיטיבי ונגיש עבור כל המשתמשים שלנו. אבל כשהמשתמשים כל כך שונים אחד מהשני, נוצר אתגר נוסף: איך בונים מוצר שעובד לכולם? ״בתוך עולם המוצר אנחנו תמיד נתייחס ללקוחות שלנו כ״יוזרים״. וכשמדברים על יוזרים, לפעמים מאוד קל לשכוח שמדובר בבני אדם – כאלה שהם שונים זה מזה, שמגיעים מרקעים שונים ושיש להם מטרות שונות בתוך המוצר עצמו.״ (ליאור קרנכל) השבוע אנחנו מארחים את מיטל בדיחי, Senior Product Designer ויבגני קזינץ, Product Design Lead במאנדיי.קום, שמספרים איך העיקרון של לדבר עם בני אדם ליווה אותנו במהלך פיתוח פיצ׳ר האוטומציות בפלטפורמה של מאנדיי. מיטל ויבגני מדברים על דפוסים וסימנים שמוכרים לכולנו שעליהם ניתן להתבסס כשמעצבים חוויה חדשה, ומשתפים בעקרונות ליצירת UI שמצד אחד תומך בטכנולוגיות מורכבות ומצד שני יוצר חוויה פשוטה לבני אדם.

ארטיום Artiom Dashinsky הוא מעצב, ייזם ומחבר הספר Solving Product Design Exercisesהספר הוא רב מכר באמזון בקטגוריית עיצוב ונקרא על ידי מעצבים ומנהלים בכל החברות המובחרות, הספר גם משמש סטודנטים באוניברסיטאות הכי נחשבת בעולם כמו  UC Berkeley, Stanford, UCLA, MIT וכו׳ואם זה לא מספיק, ארטיום גם ראיין מעצבים רבים בתפקידו הקודם ב-WeWork.בשיחה מרתקת יחד עם ארטיום דיברנו על הדרך הנכונה לפתירת תרגילי בית ותרגיל במקום. מה המגייסים בוחנים בתהליך? מה השיטה שלו לעבור מבחני בית בקלות? ואיזה בעיה הספר בא לפתור?

תחשבו על מותג שאתם מתחברים אליו. יכול להיות שנחשפתם אליו בפרסומת בפייסבוק שמשכה את תשומת לבכם, או על שלט חוצות גדול. אולי אתם אוהבים את מה שהוא מייצג, או שאופן השימוש בו כל כך נוח ואינטואיטיבי עבורכם שאתם פשוט מתחברים אליו יותר מלמותגים אחרים. אנחנו פוגשים מוצרים בהמון רגעים ומקומות בחיים שלנו, אבל כדי שנצליח באמת להתחבר אליהם, המסר שמועבר לנו חייב להיות נכון ומדויק לאותו הרגע, הפורמט והמקום. זו הסיבה שבפרק הרביעי במיני סדרה שלנו על עיצוב בפשטות אנחנו מדברים על למה חשוב להכיר את המדיום עבורו אנחנו מעצבים. איך ניתן להתאים את המסרים שלנו לכל פלטפורמה? למה אי אפשר להשתמש באותו קריאייטיב לפרסומת באינסטגרם ופרסומת ברכבת התחתית? ובאיזה אופן מדידה של תוצאות של קמפיין אונליין שונה ממדידת קמפיין אופליין? השבוע אנחנו מארחים את מעיין וקסלר דגן, מעצבת מוצר, שמצטרפת אל רותם ויסמן, ראש מחלקת העיצוב במאנדיי.קום, ומשתפת בתהליך ההכנה שאנחנו מבצעים כאשר אנחנו ניגשים לעצב במדיום חדש. מעיין מסבירה איך אפשר לעצב בצורה נכונה גם עבור פלטפורמות שלא הכרנו קודם לכן (הדור הבא של המשתמשים שלנו נמצא בטיק טוק, אנחנו עדיין לא) וגם מספרת איך מודעה אחת יצירתית במיוחד בפייסבוק עזרה לנו להבין כמה חשוב שהערך של המוצר יהיה ברור – עוד לפני שהיוזרים מתחילים להשתמש בו.

מהו תחום המחקר של HCI באקדמיה בעולם? איך זה מתחבר לעולמות הUX, עיצוב אינטראקציה, ועיצוב טכנולוגיות חדשניות? מה השינויים שעולם הUX עובר בחברות המובילות בעולם, בדגש על החיבור וההפרדה בין צוותי UX, UI, ותפקידי הפרודקט? הכירו את אורן: ד"ר אורן צוקרמן, בוגר מעבדת המדיה של MIT, ראש תוכנית תואר שני בHCI ומנהל המעבדה לחדשנות במדיה במרכז הבינתחומי הרצליה, חוקר ומרצה בתחומי אינטראקציית אדם-מחשב בדגש על אינטראקציה פיזית-דיגיטלית בין אדם לאובייקטים חכמים.

בעבר, בדיקות שמישות נתפסו לי בתור ׳הפקה׳. בייחוד כפרילנסרית, כשתמיד מנסים לצמצם את העלויות של הפרוייקט, בדיקות שמישות הרגישו כסוג של ׳מותרות׳. עד שלפני שנה למדתי את הנושא והבנתי שזה לא חייב להיות מסובך ואפילו די נגיש. ומאז בדיקות שמישות הן מאסט מבחינתי בתהליך העבודה השוטף. בהרצאה אני אסביר שלב אחרי שלב- למה, מתי ואיך עושים בדיקות שמישות. אז מי זו נטלי?: נטלי היא מאפיינת, מעצבת ויזמית. ייסדה ב-2010 את Best Designers Ever יחד עם סער גיל וכיום מנהלת את הסטודיו בעצמה. מנחה סדנאות דיזיין ספרינט ומלווה חברות משלב הקונספט ועד לשלב ההטמעה. עבדה על מגוון של פרוייקטים מתחומים שונים: זיהוי פנים, מסחר בשוק ההון, קופה רושמת ועוד. ב2017 הקימה יחד עם דניאל שטרנליכט מנוע חיפוש לצ׳טבוטים: There is a bot for that נהנית מכל אתגר גדול כקטן ומכל שלב בתהליך

"שגיא, אני שולח/ת קורות חיים ותיק עבודות שוב ושוב, אבל אף אחד לא חוזר אליי…"זאת בהחלט אחת השאלות ששואלים אותי המון.שאלתי בשבילכם את חברי הטוב סער גיל – שהוא מעצב סופר סופר מוכשר, בן אדם מדהים, וספציפית כרגע מנהל עיצוב בחברת סטרטאפ מצליחה ובאמצא תקופת חיפוש מעצבים לצוות שלו. התשובה שלו תפתיע את חלקכם.ספוילר – לחפש עבודה באמצעות לוחות דרושים למעצבים וחיפוש עבודות למעצבים בפייסבוק וגוגל לא בהכרח ישיג לכם את העבודה הנחשקת…‍

ד"ר גלולה, ראש מכון המחקר האקדמי UED ומנכ"ל חברת ProUX, פתח את הרצאתו בהצהרה ש"העצמה אינה יעד אלא מסע" והמשיך לתאר כיצד אנחנו מועצמים בכל רגע בחיינו. הוא סקר את התפתחות תחום אינטראקציית אדם-מחשב (HCI), מהתקופה בה האדם היה משרת המחשב ועד להתפתחות תחום חוויית המשתמש (UX), המעמיד את חוויית המשתמש במרכז. בהמשך, ד"ר גלולה תיאר את מהפכת העצמת המשתמשים (UED), המתמקדת בשליטה, עצמאות, מסוגלות עצמית ומשמעות. הוא הציג את עקרונות שיטת UED: העצמה מרחיבה, כיוּון לנתיב מרכזי, והשפעה ארוכת טווח. לסיום, ד"ר גלולה הציג עקרונות עיצוב מעצימים מהמחקר שערך, והדגים כיצד לעצב מערכות שמעצימות את תחושת השליטה, העצמאות, המסוגלות העצמית והמשמעות של המשתמשים, באמצעות מתן כלים לתכנון וניבוי, עידוד עצמאות, מתן מקום להתנסות בטוחה, והצפת משמעות הפעולות של המשתמשים.

ראשון המרצים היה ד"ר עופר מונר, ראש התוכנית ללימודי UX ביחידה ללימודי חוץ באוניברסיטת חיפה וראש התוכנית לתואר ראשון במדעי ההתנהגות עם התמחות באינטראקציית אדם־מחשב (HCI) במכללה האקדמית תל אביב-יפו ומחבר הספר Interaction Psychology, שעסק במהפכת המידע תחת הכותרת "כשסקיינט פגשה את טרון: על אנושות, על טכנולוגיה, על טכנולוגיה אנושית".ד"ר מונר פתח בהצגת ההיסטוריה של האנושות כחברה יוצרת כלים – החל מן הפשוטים ביותר, כגון אבן הצור והגרזן, וכלה בכלים המתוחכמים של ימינו: המחשבים והטלפונים החכמים. לפי ד"ר מונר, האדם פיתח ומפתח כלים כדי להשתלט על העולם, כדי לשפר את היכולות שלנו ולתת להן ביטוי חזק יותר וכדי לשפר את התקשורת שלנו עם בני אדם אחרים. הכלי המתוחכם ביותר, שבו כולם מחזיקים, הוא הטלפון החכם; בטלפון ממוצע כזה יש כוח חישוב שדי בו כדי לשגר חללית לירח, וגם הוא נועד לאפשר לנו יכולת תקשורת רחבה עם העולם כולו ולהרחיב את יכולותינו ולהשלים חוסרים כגון בעיות זיכרון, קשיי התמצאות ועוד.אחת התוצאות של השינויים הללו היא שהמשאב החשוב ביותר כיום הוא מידע. בתחילה התאפשרה גישה למידע מסונן ומהונדס בלבד, אבל כיום הרשת מספקת "מידע נא" (RAW) שמגיע ממקורות שונים ורבים באיכות משתנה. עוד אחת מתוצאות מהפכת המידע היא שהמשתמשים בטכנולוגיה הולכים ונהפכים בעצמם למוצר – כשהמטרה של החברות הגדולות היא שהמשתמשים ייצרו תוכן שייצרך על ידי משתמשים אחרים ויגדיל את ההתמכרות לפלטפורמה ואת יכולת המכירה של החברות. ד"ר מונר הפציר בקהל להילחם עבור המשתמשים, ולדרבן את המאבק למען המשתמשים כדי שלא יהפכו למוצר, כאשר מעצבי הטכנולוגיה חייבים לזכור תמיד שהמשתמשים הם לפני הכל בני אדם. כך, סקיינט מנצחת את טרון.ד"ר מונר סיכם את הרצאתו בקביעה שמטרת מכון המחקר UED היא למנוע מצב שבו המשתמשים הופכים למשרתיה של הטכנולוגיה ולקדם מציאות שבה אנחנו השולטים בטכנולוגיה והיא משמשת בעיקר לטובתנו.‍

אנו חיים בתרבות של הסחות דעת. מחקרים מראים שאנשים מחליפים משימות בממוצע כל שלוש דקות. הסחות הדעת הללו לא רק פוגעות ביעילות העבודה אלא גם מייצרות השפעות רגשיות שליליות, כגון מתח גבוה ומצב רוח רע. כמאפיינים, אנו יכולים לסייע בהפחתת חלק מההשפעות השליליות, על ידי תכנון מערכות התומכות באופן שבו המשתמש מנהל ריבוי משימות. נתמקד בכמה היבטים של איפיון למציאות של ריבוי משימות והפרעות, כולל כיצד לצמצם את הזמן שנדרש כדי לעבור בין משימות, מתי וכיצד להפריע למשתמש בצורה חכמה, ואיך לתמוך בהתמקדות במשימה נתונה. בנוסף לשיתוף דוגמאות, נדון בתיאוריות קוגניטיביות התומכות בעקרונות המוצגים.

האפיון והעיצוב מחדש של המערכות התפעוליות בסניפי דומינוס (קופה, מסכים למכיני פיצות ועוד) התחיל בבקשה פשוטה: הלקוח ביקש לקצר את עקומת הלמידה לעובדים חדשים, מצד אחד, ולהגיע ליעילות מקסימלית בתפעול השוטף, מצד שני. והאתגר הגדול מכולם – לדאוג להטמעה חלקה של המערכות החדשות אצל המשתמשים הוותיקים שלא תמיד שמחים ש"מזיזים להם את הגבינה".בהרצאה ניצן ישתף מהניסיון של הצוות ב-UXPERT בעבודה על הפרויקט המורכב הזה, וידבר על העקרונות שהנחו אותם, המהלכים הייחודיים שבוצעו בתהליך העבודה, ועל השיפור הדרמטי שהתחולל בדומינוס בעקבות הפרויקט.מומלץ להגיע להרצאה שבעים‍

"תעשה לי את זה מסובך וקשה לשימוש", אמר אף משתמש אף פעם. כולם רוצים ממשק פשוט, קל להבנה, נקי וכל המילים היפות שאנחנו רגילים לשמוע. חשיפה הדרגתית – progressive disclosure – הוא אחד הכלים החשובים בארגז של מאפיין ה-UX, במיוחד במערכות מורכבות. ליאב יציג בהרצאה שלו כמה דוגמאות ייחודיות ליישום של הכלי הזה.

אם אתה חושב להמשיך בקריירה כמעצב UI או מעצב UX אז הסרטון הזה הוא בשבילך. זה יכול להיות קשה לדעת מאיפה להתחיל ואיזה כביש מתאים לך לנסוע. למרות שיש כמה קווי דמיון מובנה בין שני התפקידים, הם שונים מאוד באופיים.‍

כמאפיינים, מעצבים ומנהלים אנחנו מורגלים בשאילת שאלות. אנחנו שואלים את הלקוח אודות הבריף, אנחנו מתשאלים משתמשים בשלב המחקר או בבדיקות שמישות. אנחנו עושים את הטעות וחושבים שרק בגלל שאנחנו עושים את זה הרבה, כנראה אומר שאנחנו עושים את זה טוב. אנחנו מתמקדים באיתור התשובות הכי טובות ולעיתים רחוקות מקדישים מספיק זמן לאיתור השאלות הכי טובות.בהרצאה אספר על האובססיה שלי לשאלות ועל המסע שהיא לקחה אותי אליו; על ניסויים שערכתי בסטודיו ובבית, כדי להבין טוב יותר איך אנחנו שואלים היום ואיך נוכל להשתפר בזה; על סוגי השאלות השונים ועל היישומים הטובים ביותר עבור כל סוג. ובמיוחד, על איך מעודדים תרבות ארגונית של שאילת שאלות טובות יותר.‍

במשך 6 חודשים למדנו מאות אפליקציות מובייל בדגש על חוויית המשתמש הראשונית שלהם. לאחר המחקר המעמיק הצלחנו לזהות את המנגונים השונים שנועדו להפוך את חוויית המשתמש הראשונה למושלמת – שימוש בווידאו, מיקרו-קופי, אילוסטרציה, אינטראקציה ועוד.ככלל, אפליקציות מובייל מתמודדות עם אחוז נטישה גבוה של משתמשים, בימים הראשונים לאחר ההתקנה והמפגש הראשון עם הממשק (4 מתוך 5 לא שורדים אפילו 72 שעות!).בהרצאה זאת ננתח את מבנה החוויה הראשונית ונייצר ארגז כלים פרקטי שילווה אתכם בפעם הבאה שתבנו חוויה כזאת.‍

"המין האנושי לא היה שורד לולא פיתחנו מנגנון קבלת החלטות המסוגל לבצע שיפוטים מהירים על בסיס מעט מאוד מידע" (מלקולם גלדוול). אנחנו נוטים לתאר את עצמנו כאנשים רציונאליים הפועלים משיקולי עלות-תועלת. עם זאת, מחקרים רבים שנעשו הראו שמידת השליטה שלנו בהחלטות שלנו היא מועטה עד כדי אפסית. המנגנון החלופי שלנו לקבלת החלטות, מופעל אוטומטית בין אם מדובר בהחלטה הנוגעת לעולם האמיתי או הוירטואלי.ההרצאה מאפשרת הצצה למתרחש במוחו של המשתמש והבנת הגורמים הלא מודעים מאחורי קבלת החלטות, באמצעות מערכת המאפשרת את ניתוח התנהגות הגולשים בזמן אמת. במהלך ההרצאה, המשלבת תיאוריה ופרקטיקה, תתוודעו לאופן שבו מתקבלות החלטות בעולם הוירטואלי, ולגורמים המודעים והלא מודעים המשפיעים עליהן.‍

אם תשאלו אנשים שלא עוסקים ב-UX על מחקר משתמשים, הם יגידו לכם שמדובר במשהו יקר, ארוך ולרוב – מיותר. "אנחנו מכירים את המשתמשים שלנו מצוין" הם יגידו לכם. "אנחנו כבר נספר לכם מה הם צריכים, לא צריך מחקר". אחרים יגידו: "עדיף להשיק את המוצר ולראות איך הקהל מגיב", או "אין לנו עדיין משתמשים, את מי תחקור?"למרות כל ההתנגדויות האלה, הנסיון מראה שמחקר משתמשים מאפשר להגיע לתובנות מהותיות גם בזמן קצר, כאלה שקשה מאוד להשיג בדרך אחרת. הוא מחבר את צוות האפיון לצרכים האמיתיים של המערכת ומאפשר לו ליצור חוויית משתמש הרבה יותר טובה – כזו שמביאה הרבה ערך למשתמשים, ולכן גם לרוב שווה הרבה כסף.מה כלי המחקר האפקטיביים ביותר? איך אפשר להשיג תובנות משמעותיות בתקציב מצומצם? ברק יענה על השאלות האלה דרך סיפורי מקרה אמיתיים מהסטודיו ביוניק יו איי ומהעולם.‍

"אתה לא המשתמש" הוא אחד השיעורים החשובים שכל מאפיין UI/UX צריך ללמוד. לא משנה כמה אתה מאפיין טוב, עד שהמוצר שלך פוגש את המשתמשים האמיתיים שלו, אין לך שום דרך לדעת כמה הוא טוב. כל החלטות ה UI שלך מבוססות על ניחוש בלבד. זה לא נשמע כמו היסוד הכי יציב לבסס עליו את הצלחת החברה או המוצר שלך…אז איך מתבססים על יותר מניחוש? איך גורמים למוצר לפגוש את המשתמשים שלו מוקדם יותר בתהליך? ולא פחות חשוב, איך לומדים משהו מועיל מהמפגש הזה? ב-30 דקות יציג ערן חלק מהתשובות של חברת Jifiti לשאלות האלה, בתור חברת מוצר שמתמודדת איתן כל יום. ההרצאה הזאת לא מכילה שום אמירות כלליות על אפיון ממשק משתמש. היא גם לא מכילה שום ציטוטים ממאמרים בסגנון "איך לעצב נכון" ו"מה משתמשים אוהבים". היא כן מכילה דוגמאות אמיתיות ומסקנות מעשיות שלמדו ב-Jifiti ממשתמשי המובייל וה-web של מוצרי החברה, ואי אפשר היה ללמוד בשום דרך אחרת. היא גם מכילה כלים שמנצלים ב-Jifiti כדי לשפר את הלימוד ממשתמשים, לעשות כמה שיותר ממנו עוד לפני שהמוצר באמת יוצא לשוק, וגם להמשיך אחרי שהוא כבר שם.

מחקר בשלבים שונים במעגל חיים של מוצר אינטראקטיבי – איך מה ולמה זה טוב. מחקר בפיתוח אסטרטגיה מוצרית וככלי לאופטימיזציה.‍

ישנן דרכים רבות לגשת לתהליך אפיון חוויית משתמש. עם השנים, כל אחד מפתח לעצמו את הדרך הנכונה עבורו ועבור הארגון שהוא פועל בו, מתודולוגיה ייחודית. בפאנל נשוחח עם הדוברים בפאנל ועם הקהל על המתודולגיה שלהם – אנשים שונים בארגונים מסוגים שונים – ונננסה ללמוד מהנסיון הייחודי של המשתתפים בשיחה.