בפרק הזה עדי לוין מארחת את נועה אופיר, Head of Product בפייבוקס בשש השנים האחרונות. הפרק עוסק בעיצוב בסקייל - איך משפרים מוצר שכבר יש לו מיליוני משתמשים? כשנועה הצטרפה לפייבוקס, החברה עוד הייתה קטנה, עם כ 120 אלף משתמשים בלבד. היום - כמעט 5 מיליון. נועה משתפת איך בתחילת הדרך היה צריך להבין לא רק את המשתמשים, אלא גם איך בונים את החברה עצמה. בין היתר, היה צורך לרכך חששות טבעיים של המשתמשים הראשונים - האם באמת אפשר להעביר כסף דרך מספר טלפון? האם זה בטוח?.. וזה היה רק לפני 6 שנים - נדמה כאילו תמיד הזדקקנו למוצר הזה ואיך בכלל התנהלנו לפני? מה שאומר שהמוצר באמת מיצב את עצמו לאורך הזמן והוא ממשיך להתפתח. פייבוקס צמחה במהירות, והעיצוב היה צריך להתאים את עצמו לסקייל הזה - תוך התייחסות למגוון עצום של משתמשים: צעירים, מבוגרים, טכנולוגיים יותר ופחות. בנוסף, הקשבה מתמדת לקהל דרך שירות הלקוחות, רשתות חברתיות, והתנסות אישית של הצוות עזרה לשמור על חוויית משתמש חזקה. במקום שינויים דרמטיים (רבולוציה) - פייבוקס בחרה באסטרטגיית שיפור אבולוציונית: התאמות קטנות, ניטור תמידי של תגובות משתמשים, ושמירה על חוויית שימוש חיובית. דוגמה מקסימה שהוזכרה בפרק: הוספת הסברים במקומות רלוונטיים או שינוי עיצובי קטן כמו הגדלת כפתור כדי למנוע טעויות בשימוש. דבר שחוזר שוב ושוב לאורך הפרק הוא האופן שבו פייבוקס בונה תחושת שייכות ואמון בקרב המשתמשים, קהילתיות שכזו שמחזקת את השימוש במוצר. לסיום, נועה מספרת גם על פיתוח אפליקציית פייבוקס יאנג בשנה וחצי האחרונות - חוויה מטורפת מבחינתה. המשתמשים, דור שגדל בעולם דיגיטלי, השתלטו במהירות על השימוש באפליקציה. האתגר המרכזי היה דווקא איך להנגיש עולמות פיננסיים בצורה מדוברת, יומיומית ורלוונטית להם - תוך שילוב קונבנציות מעולמות מוכרים כמו טיקטוק וקסטומיזציה. בתהליך פיתוח פייבוקס יאנג, נועה ושותפתה דפנה (שכתבה את הקופי באפליקציה) הבינו שהשפה היא מפתח קריטי לחוויית המשתמש. איך בונים קופי מדויק שמדבר בגובה העיניים של המשתמשים? איך מנגישים ארנק דיגיטלי לדור הצעיר? על זה הן ידברו בהרצאה המשותפת שלהן בכנס UXI Live הקרוב 🤗 👆הפרק הזה הוא פרק נוסף שעלה כחלק משיתוף הפעולה של רדיו באטן עם כנס UXI Live - הכנס הגדול של קהילת עיצוב המוצר בישראל, שיתקיים ב 13.05.25. עריכה: Marina Brodsky האזנה נעימה 🎧

עבור אנשים מסוימים פסגת ההר הגדולה ביותר שיש לכבוש בקריירה העיצובית היא להתקבל לחברות הגדולות: מטא, גוגל, מיקרוסופט -אם אתה מצליח להכנס לשם, תוכל להכנס לכל מקום. ובהתאם לאיכות החברות, כך גם רמת הקושי של מסלול הראיונות בכדי להתקבל אליהן. אז בכדי להבין טוב יותר מה הן מחפשות ואיך נראה תהליך גיוס בחברות הגדולות אנחנו מארחים את מג ראיי, אגדת גיוס שכוללת 10 שנות ניסיון בגיוס מעצבים בחברת מטא.

השנים האחרונות הביאו שינויים רדיקליים בתפקיד המעצב - מהגדרת התפקיד ההולכת ומתרחבת, ועד כלי עבודה ומהפכת האינטליגנציה המלאכותית. אז השבוע אירחנו את דקל מועלם, המנהל המקצועי באקדמיית נטקראפט, בכדי לדבר על מה דרוש בכדי להכשיר את המעצבים של העתיד.

איך מלמדים עיצוב חוויית משתמש בעידן שבו הכל משתנה כל כך מהר? בפרק הזה אני מארחת את רוית גונן – מנהלת תחום ux ומוצר אסטרטגי בקידו, מלווה את ארגון הילמ"ה (הייטק למען החברה) בתחומי חוויית משתמש, ועוסקת בהכשרת מעצבים מעל עשור, כרגע במכללת ספיר. לרוית יש נסיון רב שנים בהוראה, והפעם נפגשנו לדבר על האתגרים בתקופה האחרונה שדורשים ממנה להתאים מערכי שיעור למציאות המשתנה, במהירות. רוית מסבירה שהבינה המלאכותית השפיעה מן הסתם גם על האופן שבו מלמדים עיצוב, ומתארת אותה כמהפכה הכי גדולה מאז עידן המובייל – אז, כשפתאום היה צריך לעדכן את הסילבוס כולו... גם עכשיו, אנחנו באירוע דומה, וגם הפעם אנחנו מלמדים את עצמנו תוך כדי תנועה. אבל דווקא בתוך כל השינויים האלה, רוית מדברת על הצורך ללמד קודם כל את התחושה. להרגיש את המקצוע. להרגיש את העיפרון. להבין את התהליך היצירתי שצריך לעבור לנו בראש. היא שואפת שהתלמידים יבינו את הבייסיק, יפתחו את הסנס המקצועי שלהם ויפתחו תהליכים טובים, ורק אז ישתמשו בכלים שמאיצים את התהליך. בפרק דיברנו על ההבדל בין כלים חיצוניים לבין סקילס. ורוית מאמינה שאיי־איי לא מחליף את התהליך היצירתי, אלא רק מחזק אותו – אם משלבים אותו בצורה נכונה. והיא אכן עושה את זה – מלמדת גם כלים מבוססי בינה מלאכותית בקורס, הדיוק הוא שהיא בוחרת מה, כמה ולמה. מתי זה מועיל (ואף הכרחי), ומתי היא דורשת לשים את זה בצד. כי יש דברים שאי־אפשר לקצר או לעקוף – לא משנה כמה הכלי מתקדם. למשל, ארכיטקטורת מידע: רוית רואה שוב ושוב כמה קשה למעצבים לחשוב במבנים, בפלואוז, בקשרים בין חלקים – ולא רק במסכים נפרדים. זו תשתית שמעצבת את כל החוויה, ולא תמיד מקבלת מספיק מקום כשמלמדים עיצוב. רוית מלמדת לנגן על המסכים, ולא לבודד אותם. וזה אחד הדברים הכי חשובים שהיא מתעקשת ללמד. השיחה הזו מיועדת לא רק למי שלומד – אלא גם למי שמלמד, מלווה, ומעצב את הדור הבא. 👆הפרק הזה יצא כחלק משיתוף הפעולה שלנו עם כנס UXI Live שיתקיים ב־13.05.25 – הכנס הגדול של קהילת עיצוב המוצר בישראל. במהלך הפרקים הקרובים נארח א.נשים שהולכים להרצות בכנס, ובכך ניתן לכםן הצצה למה הולך להיות שם. ההרצאה של רוית (יחד עם מיכל קאופמן) נקראת: "כל האמצעים כשרים: גמישות ואדפטיביות בתהליכי עיצוב?" – ואני כבר ממש מחכה לשמוע אותה. נשמח לפגוש אתכםן שם! עריכה: מרינה ברודסקי האזנה נעימה 🎧

כמו כל קבוצה סגורה גם להייטק ועיצוב יש שפה משלהם. מילים מקצועיות, הגדרות, ושלל תיאורים שמרגישים טבעיים לחלוטין לחברי הקבוצה, אך יהיו זרים למי שמביט מבחוץ. לשפה יש כוח, ובכדי להכנס ולהיות חלק ממועדון עיצוב המוצר חשוב שנכיר את השפה המקומית, המילים, והביטויים. השראת השבוע: https://www.anoda.co.il/

בפרק זה נצלול עם ארז לעולם הפרוטוטייפינג המודרני ונבחן את הכלים החדשניים העומדים לרשות מעצבי המוצר. נחקור את המתח המעניין בין פלטפורמות קנבס מסורתיות כמו פיגמה, המציעות שליטה מדויקת אבל מנותקות מהמציאות, לבין כלי בינה מלאכותית חדשניים המאפשרים יצירת מוצרים פעילים ובדיקתם בתנאי אמת. נגלה כיצד שילוב נכון בין שני העולמות יכול להאיץ את תהליך הוולידציה ולשפר משמעותית את תהליך פיתוח המוצר.

אנחנו נוהגים לחשוב על תהליכי גיוס כהליך לינארי, שבו נעים קדימה שלב אחרי שלב, עד שלבסוף מגיעים לקו הסיום. אך בעולם האמיתי לרוב ננהל מספר תהליכים לינארים במקביל, שמוביל ללחץ, טעויות, ובלבול. אם נרצה את הסיכוי הטוב ביותר לעבור את כל שלבי הראיונות, נצטרף למצוא טכניקות לניהול המידע, הזמן, והאנרגיה בצורה יעילה.

פרק 22: בעולם העבודה, אחת הדרכים הכי ברורות להגדיר רמה או ותק של מעצב היא על פי הטייטל שלו. ועד כמה שנרצה להגיד לעצמנו שאין לטייטלים משמעות, בסופו של דבר הדבר הראשון שאנחנו עושים אחרי קידום זה לרוץ לעדכן את הכותרת בלינקדאין. אבל לטייטלים יש משמעות יותר עמוקה מאשר כלי להשוויץ מול זרים באינטרנט - הם יכולים להיות כלי חשוב בניהול הקריירה. ההשראה השבועית: https://www.amazon.com/USAOPOLY-Vibrant-Guessing-Perfect-Together/dp/B084D2XQ9F?th=1

בשונה מהתקופה הפרה-היסטורית של שנות ה90, היום ישנן דרכים רבות להכנס לעולם העיצוב. מתעודה אקדמית של ארבע שנים, דרך מסלולי המרה מקצועיים, ועד למידה עצמאית עיקשת מול וידאויים של יוטיוב - איך אפשר לדעת מה הטכניקה הנכונה עבורך?

איך עושים מחקר משתמשים נכון? כשמדברים על מחקר משתמשים בחברות טכנולוגיה, נעם סגל הוא בדיוק האדם שרציתם לשמוע. עם ניסיון עשיר בחברות כמו Meta, Twitter ו-Airbnb, הוא היה שם כשהתעשייה עיצבה מחדש את הדרך בה אנחנו מתקשרים, מתארחים ומשתפים מידע. בשיחה עם תום אבן, נעם משתף בתובנות על המתח המתמיד בין טכנולוגיה לאנושיות, מסביר איך AI משנה את כללי המשחק במחקר משתמשים, ולמה לפעמים דווקא רובוט יכול לגרום לנו להיות יותר כנים. זוהי שיחה על ההבדל בין לבנות מוצר, לבין לבנות מוצר שאנשים באמת צריכים. 💌 להרשמה לניוזלטר: ~~~ על האורח: נעם סגל הוא חוקר ומנהל מחקר בכיר בתעשיית הטכנולוגיה, עם רקע עשיר בפסיכולוגיה ומחקר משתמשים. לאורך הקריירה שלו הוביל צוותי מחקר בחברות מובילות כמו Meta, Twitter, Airbnb ו-Upwork. בנוסף לתפקידיו בתעשייה, נועם הוא מאמן מוסמך המתמחה בליווי אנשי טכנולוגיה בפיתוח הקריירה והמנהיגות שלהם. הוא משלב את הרקע האקדמי שלו בפסיכולוגיה עם ניסיונו העשיר בתעשייה כדי לעזור לאנשים להתגבר על חסמים מנטליים ולממש את הפוטנציאל שלהם.

פרק 19: קריירה יכולה לקרות בשתי דרכים: הראשונה, בטעות. עבודה מובילה לעבודה שמובילה לעבודה, ולבסוף אפשר להסתכל במראה האחורית ולזהות מסלול שנוצר. השנייה, היא באופן מודע ומתוכנן, שבה הבנה עמוקה של עצמך מובילה אותנו למקומות שבו אנחנו נהנים, מרוויחים, ומתפתחים. בכדי לבנות את מצפן הקריירה שחסר לרבים מאיתנו הזמנו את עידן אפלמן, מרצה ויועץ קריירה, לחלוק עצות לניהול קריירה אפקטיבי. ההשראה השבועית: https://www.instagram.com/ux.ui.dan/

ישנן שתי דרכים להתקדם בקריירה: הדרך הקשה והדרך הקלה. הדרך הקשה כוללת ניסיון וטעייה, כשלונות, נפילות, והרבה כאב. והדרך הקלה? היא כוללת מנטור, שיוכל לענות על שאלות, ללוות תהליכים, לחלוק טריקים וסודות, ובסופו של דבר להעניק קיצור דרך אמיתי לשלב הבא בקריירה. ההשראה השבועית: MadS https://www.youtube.com/watch?v=Vm6_MDnj3Hg

פרק 17: לרוב מעצבים נוטים להיות זן אנשים שנהנה לשקוע בעבודה; אחרי הכל, מה יותר כיף מאשר יום ללא פגישות שבו אף אחד לא מכריח אותנו להרים את האף מהמסך? אך האמת היא שהמעצב המודרני נדרש להיות מודע לעולם שמסביבו, מטרנדים עיצוביים ועד חדשות טכנולוגיה ועסקים. העבודה שלנו כמעצבים, כמו תהליך העיצוב עצמו, חייב לכלול שיחה תמידית עם העולם הגדול, ויש לנו את החובה להשאר עם היד על דופק התעשייה. ההשראה השבועית: https://frnkl.co/ השראות אינסטגרם של תמר: https://www.tamarsegura.com/insta-inspiration

תרגילי בית דורשים כמות לא קטנה של שעות בכדי לפתור, אך פרוטוטייפ ברמה גבוהה הוא רק נקודת אמצע הדרך. החצי השני של המבחן הוא להציג את העבודה בפני פאנל של מגייסים, ולהסביר את התהליך שהביא אותנו מהבעיה לפתרון, עם תחנות עצירה בניתוח הבעיה, בניית פרסונות, הגדרת הפתרון ועוד. השראת השבוע: https://playbook.ebay.com/

אין דבר מרגש יותר מאשר להתחיל עבודה חדשה; אנשים חדשים, מוצר חדש, מכונת קפה חדשה. אך כגודל ההזדמנות גם קודם הסיכון - והחודש הראשון בעבודה טומן בתוכו כמות שווה של שניהם. הכניסה הרשמית לעבודה חדשה, תהליך האונבורדינג, דורש מאיתנו להיות אקטיביים, מתוכננים, ואסטרטגיים בכדי שנתחיל את המסע החדש ברגל ימין. השראת השבוע: https://www.youtube.com/watch?v=DYaq2sWTWAA

כיצד מעצבים אתרים שמניעים לפעולה? איך משפיעים על התנהגות גולשים?

בעידן שבו בינה מלאכותית משנה את חוקי המשחק, איך אנחנו ממציאים מחדש את הדרך שבה אנחנו מעצבים חוויות משתמש? זו השאלה העיקרית שהתעסקנו בה בפרק הזה, בו עדי לוין מארחת את דוד קלר, מנכ״ל ומייסד מאניוואן ישראל. בפרק דברנו על איך AI מאפשר ליצור תהליכי עיצוב חדשניים ומהירים, איך מראים ללקוח 200 קונספטים בלי לבלבל אותו, ועל שבירת המוצרים הרגילים שאנחנו מכירים ויצירת חוויות חדשות שמתאימות לעידן ולטכנולוגיה הנוכחים. דוד משתף בפרק על שלב הקונספט אקספלוריישן שהם יצרו במאניוואן – שם הבינה מלאכותית משנה את הדרך בה הם עובדים כבר בתהליכי העבודה שלהם. כאשר הם עובדים על מוצרים פיזים, כלי ה איי-איי מאפשרים להם לייצר ולסנן מאות קונספטים בצורה מסודרת וברורה, במקום להציג רק 3-4 רעיונות ללקוח כמו בדרך המסורתית. הפריימוורק הייחודי הזה משלב יצירה ואוצרות, ומביא לכך שהלקוחות מקבל לא רק יותר אפשרויות, אלא גם הבנה עמוקה יותר על מה שעובד ומה פחות – כי הם שותפים לתהליך. אפשר להבין די מהר שאחרי שעושים דבר כזה, קשה לחזור אחורה… דבר נוסף מעניין מאוד שהם מכניסים לתהליכים שלהם זהו רדאר טרנדים - כלי שפיתחו בעצמם ומחבר בין מודלי שפה, מאגרי מידע, ותובנות שמוזנות ידנית כדי ליצור מפת טרנדים ברורה ונגישה. הכלי הזה מאפשר ללקוחות לראות את התמונה הגדולה – מה צפוי לקרות בשנה הקרובה, בעוד שנתיים, ואפילו בעוד חמש שנים. אפשר להכניס שאלה כמו ״אני מנהלת של חברת מזון לילדים, באילו תחומים שווה לי להתמקד ולפתח מוצרים חדשים?״ לאחר מכן נקבל תשובה ויזואלית בצורה שתאפשר לנו לדבר על זה יחד - כל הסטייקהולדרים (וגם אנחנו המעצבים מאוד רלוונטים לכאן). כך ניתן לחזות לא רק את העתיד העסקי, אלא גם את הצרכים העתידיים של המשתמשים, ולתכנן בהתאם את המוצרים והחוויות. נכנסנו גם לעומק של חוויית משתמש בעידן הבינה המלאכותית. לפעמים מרגיש שכדי לא להשאר מאחור, חברות מוסיפות למוצרים שלהן חיבור לג׳יפיטי בתור השיח של המשתמש עם המערכת וחושבים שזה עושה את העבודה. אז זהו - שממש לא. הצ׳אט הוא דרך מאוד ספציפית לשפר את החיים שלנו, אבל לא כל מוצר צריך את זה, ולא לכל מוצר זה מספיק כדי לספק חוויה מדהימה למשתמשים. דוד מעלה את השאלה - האם אנחנו צריכים לעצב היום כמו לפני שנתיים, או שאולי הגיע הזמן לחשוב מחדש על החוויה עצמה? לדוגמה, האם חוויית משתמש צריכה להיראות אותו דבר לכולם, או להפוך לפרסונלית לכל יוזר? שווה לראות את הקונספט המגניב שהם עשו לאיקאה - ובו הגדירו מחדש את חווית הקנייה הדיגיטלית. אז נכון, זה לא משהו שיצא בשנה הקרובה, אבל חשוב לחלום רחוק כדי להבין לאיפה אנחנו רוצים להגיע. לסיכום ומצד שני (ויש כזה), צריך לזכור ולא לבטל שנים של UX שהוכיח את עצמו (כמו הכנסת פילטרים שעוזרים לקבל החלטות). היום, עם שימוש בצ׳אט חכם לחוויות איקומרס לדוגמא, אנחנו לפעמים מחזירים את החוויה לנקודת ההתחלה – ודורשים מהמשתשמש לשאול שאלה פתוחה. האתגר שלנו המעצבים הוא לשלב את החדש מבלי לאבד את מה שעבד. עריכה: מרינה ברודסקי האזנה נעימה 🎧

מהי הפסיכולוגיה של האינטראקציה? איך לעצב חוויה אנושית? כדי לענות על כל השאלות, תום אבן נפגש לשוחח עם ד"ר עופר מונר - מומחה באפיון חוויית משתמש, תהליכי קשב, עיבוד מידע ויזואלי, רגשות וכלכלה התנהגותית. עופר הכשיר דורות של מאפייני חוויית משתמש, מייסד ומרצה ב UXER - קורסי אפיון למתחילים ולאפיון מתקדם למערכות מורכבות. מייסד וראש התוכנית לתואר ראשון בפסיכולוגיה במסלול אפיון חוויית משתמש באקדמית ת"א יפו וכן מרצה לתואר שני בפסיכולוגיה בקורס אספקטים פסיכולוגים של חוויית משתמש באוניברסיטת ת"א. השנה עופר פרסם את ספרו ״הפסיכולוגיה של האינטראקציה: עיצוב חוויה אנושית״. זהו ספר על אפיון לבני אדם, 570 עמודים המסכמים עשרות שנות ניסיון בתעשייה ובאקדמיה. 💎 שאלות שאהבנו במיוחד מתוך השיחה: מהי תיאוריית ה"נטפליקס מומנט"? מה ההבדל בין בעיות ויזואליות ולוגיות? איך משחקי מחשב יכולים ללמד אותנו על UX

תלוי בגודל החברה, לפעמים מסע ראיונות העבודה יעבור דרך המשרד הפינתי של המנכ״ל. בשונה מראיונות מקצועיים שבוחנים יכולות ביצוע, וראיונות אישיותיים שבוחנים אופי והתאמה, ראיון מנכ״ל בוחן הכל וכלום באותו זמן. נשמע מסתורי? לחלוטין. ולכן ראיון עם האדם ששמו כתוב על הדלת דורש הכנה.

פרק 9: אומרים שעיצוב הוא ספורט קבוצתי, עובדה שנכונה במיוחד כשמדובר בבניית קריירה. האנשים שנכיר, בין אם חברים קרובים ובין אם מכרי עבודה, הם יהיו אלה שיפתחו הכי הרבה דלתות במסע הקריירה. לעיתים היכולת לאסוף קשרים ולבנות רשת תמיכה תעזור לקדם את מסע העיצוב שלנו יותר מכל קיצור מקשים חדש בפיגמה. ההשראה השבועית: https://www.youtube.com/watch?v=AX2uz2XYkbo

מהו תחום המחקר של HCI באקדמיה בעולם? איך זה מתחבר לעולמות הUX, עיצוב אינטראקציה, ועיצוב טכנולוגיות חדשניות? מה השינויים שעולם הUX עובר בחברות המובילות בעולם, בדגש על החיבור וההפרדה בין צוותי UX, UI, ותפקידי הפרודקט? הכירו את אורן: ד"ר אורן צוקרמן, בוגר מעבדת המדיה של MIT, ראש תוכנית תואר שני בHCI ומנהל המעבדה לחדשנות במדיה במרכז הבינתחומי הרצליה, חוקר ומרצה בתחומי אינטראקציית אדם-מחשב בדגש על אינטראקציה פיזית-דיגיטלית בין אדם לאובייקטים חכמים.

בעבר, בדיקות שמישות נתפסו לי בתור ׳הפקה׳. בייחוד כפרילנסרית, כשתמיד מנסים לצמצם את העלויות של הפרוייקט, בדיקות שמישות הרגישו כסוג של ׳מותרות׳. עד שלפני שנה למדתי את הנושא והבנתי שזה לא חייב להיות מסובך ואפילו די נגיש. ומאז בדיקות שמישות הן מאסט מבחינתי בתהליך העבודה השוטף. בהרצאה אני אסביר שלב אחרי שלב- למה, מתי ואיך עושים בדיקות שמישות. אז מי זו נטלי?: נטלי היא מאפיינת, מעצבת ויזמית. ייסדה ב-2010 את Best Designers Ever יחד עם סער גיל וכיום מנהלת את הסטודיו בעצמה. מנחה סדנאות דיזיין ספרינט ומלווה חברות משלב הקונספט ועד לשלב ההטמעה. עבדה על מגוון של פרוייקטים מתחומים שונים: זיהוי פנים, מסחר בשוק ההון, קופה רושמת ועוד. ב2017 הקימה יחד עם דניאל שטרנליכט מנוע חיפוש לצ׳טבוטים: There is a bot for that נהנית מכל אתגר גדול כקטן ומכל שלב בתהליך

"שגיא, אני שולח/ת קורות חיים ותיק עבודות שוב ושוב, אבל אף אחד לא חוזר אליי…"זאת בהחלט אחת השאלות ששואלים אותי המון.שאלתי בשבילכם את חברי הטוב סער גיל – שהוא מעצב סופר סופר מוכשר, בן אדם מדהים, וספציפית כרגע מנהל עיצוב בחברת סטרטאפ מצליחה ובאמצא תקופת חיפוש מעצבים לצוות שלו. התשובה שלו תפתיע את חלקכם.ספוילר – לחפש עבודה באמצעות לוחות דרושים למעצבים וחיפוש עבודות למעצבים בפייסבוק וגוגל לא בהכרח ישיג לכם את העבודה הנחשקת…‍

ד"ר גלולה, ראש מכון המחקר האקדמי UED ומנכ"ל חברת ProUX, פתח את הרצאתו בהצהרה ש"העצמה אינה יעד אלא מסע" והמשיך לתאר כיצד אנחנו מועצמים בכל רגע בחיינו. הוא סקר את התפתחות תחום אינטראקציית אדם-מחשב (HCI), מהתקופה בה האדם היה משרת המחשב ועד להתפתחות תחום חוויית המשתמש (UX), המעמיד את חוויית המשתמש במרכז. בהמשך, ד"ר גלולה תיאר את מהפכת העצמת המשתמשים (UED), המתמקדת בשליטה, עצמאות, מסוגלות עצמית ומשמעות. הוא הציג את עקרונות שיטת UED: העצמה מרחיבה, כיוּון לנתיב מרכזי, והשפעה ארוכת טווח. לסיום, ד"ר גלולה הציג עקרונות עיצוב מעצימים מהמחקר שערך, והדגים כיצד לעצב מערכות שמעצימות את תחושת השליטה, העצמאות, המסוגלות העצמית והמשמעות של המשתמשים, באמצעות מתן כלים לתכנון וניבוי, עידוד עצמאות, מתן מקום להתנסות בטוחה, והצפת משמעות הפעולות של המשתמשים.

ראשון המרצים היה ד"ר עופר מונר, ראש התוכנית ללימודי UX ביחידה ללימודי חוץ באוניברסיטת חיפה וראש התוכנית לתואר ראשון במדעי ההתנהגות עם התמחות באינטראקציית אדם־מחשב (HCI) במכללה האקדמית תל אביב-יפו ומחבר הספר Interaction Psychology, שעסק במהפכת המידע תחת הכותרת "כשסקיינט פגשה את טרון: על אנושות, על טכנולוגיה, על טכנולוגיה אנושית".ד"ר מונר פתח בהצגת ההיסטוריה של האנושות כחברה יוצרת כלים – החל מן הפשוטים ביותר, כגון אבן הצור והגרזן, וכלה בכלים המתוחכמים של ימינו: המחשבים והטלפונים החכמים. לפי ד"ר מונר, האדם פיתח ומפתח כלים כדי להשתלט על העולם, כדי לשפר את היכולות שלנו ולתת להן ביטוי חזק יותר וכדי לשפר את התקשורת שלנו עם בני אדם אחרים. הכלי המתוחכם ביותר, שבו כולם מחזיקים, הוא הטלפון החכם; בטלפון ממוצע כזה יש כוח חישוב שדי בו כדי לשגר חללית לירח, וגם הוא נועד לאפשר לנו יכולת תקשורת רחבה עם העולם כולו ולהרחיב את יכולותינו ולהשלים חוסרים כגון בעיות זיכרון, קשיי התמצאות ועוד.אחת התוצאות של השינויים הללו היא שהמשאב החשוב ביותר כיום הוא מידע. בתחילה התאפשרה גישה למידע מסונן ומהונדס בלבד, אבל כיום הרשת מספקת "מידע נא" (RAW) שמגיע ממקורות שונים ורבים באיכות משתנה. עוד אחת מתוצאות מהפכת המידע היא שהמשתמשים בטכנולוגיה הולכים ונהפכים בעצמם למוצר – כשהמטרה של החברות הגדולות היא שהמשתמשים ייצרו תוכן שייצרך על ידי משתמשים אחרים ויגדיל את ההתמכרות לפלטפורמה ואת יכולת המכירה של החברות. ד"ר מונר הפציר בקהל להילחם עבור המשתמשים, ולדרבן את המאבק למען המשתמשים כדי שלא יהפכו למוצר, כאשר מעצבי הטכנולוגיה חייבים לזכור תמיד שהמשתמשים הם לפני הכל בני אדם. כך, סקיינט מנצחת את טרון.ד"ר מונר סיכם את הרצאתו בקביעה שמטרת מכון המחקר UED היא למנוע מצב שבו המשתמשים הופכים למשרתיה של הטכנולוגיה ולקדם מציאות שבה אנחנו השולטים בטכנולוגיה והיא משמשת בעיקר לטובתנו.‍

אנו חיים בתרבות של הסחות דעת. מחקרים מראים שאנשים מחליפים משימות בממוצע כל שלוש דקות. הסחות הדעת הללו לא רק פוגעות ביעילות העבודה אלא גם מייצרות השפעות רגשיות שליליות, כגון מתח גבוה ומצב רוח רע. כמאפיינים, אנו יכולים לסייע בהפחתת חלק מההשפעות השליליות, על ידי תכנון מערכות התומכות באופן שבו המשתמש מנהל ריבוי משימות. נתמקד בכמה היבטים של איפיון למציאות של ריבוי משימות והפרעות, כולל כיצד לצמצם את הזמן שנדרש כדי לעבור בין משימות, מתי וכיצד להפריע למשתמש בצורה חכמה, ואיך לתמוך בהתמקדות במשימה נתונה. בנוסף לשיתוף דוגמאות, נדון בתיאוריות קוגניטיביות התומכות בעקרונות המוצגים.

האפיון והעיצוב מחדש של המערכות התפעוליות בסניפי דומינוס (קופה, מסכים למכיני פיצות ועוד) התחיל בבקשה פשוטה: הלקוח ביקש לקצר את עקומת הלמידה לעובדים חדשים, מצד אחד, ולהגיע ליעילות מקסימלית בתפעול השוטף, מצד שני. והאתגר הגדול מכולם – לדאוג להטמעה חלקה של המערכות החדשות אצל המשתמשים הוותיקים שלא תמיד שמחים ש"מזיזים להם את הגבינה".בהרצאה ניצן ישתף מהניסיון של הצוות ב-UXPERT בעבודה על הפרויקט המורכב הזה, וידבר על העקרונות שהנחו אותם, המהלכים הייחודיים שבוצעו בתהליך העבודה, ועל השיפור הדרמטי שהתחולל בדומינוס בעקבות הפרויקט.מומלץ להגיע להרצאה שבעים‍

"תעשה לי את זה מסובך וקשה לשימוש", אמר אף משתמש אף פעם. כולם רוצים ממשק פשוט, קל להבנה, נקי וכל המילים היפות שאנחנו רגילים לשמוע. חשיפה הדרגתית – progressive disclosure – הוא אחד הכלים החשובים בארגז של מאפיין ה-UX, במיוחד במערכות מורכבות. ליאב יציג בהרצאה שלו כמה דוגמאות ייחודיות ליישום של הכלי הזה.

אם אתה חושב להמשיך בקריירה כמעצב UI או מעצב UX אז הסרטון הזה הוא בשבילך. זה יכול להיות קשה לדעת מאיפה להתחיל ואיזה כביש מתאים לך לנסוע. למרות שיש כמה קווי דמיון מובנה בין שני התפקידים, הם שונים מאוד באופיים.‍

כמאפיינים, מעצבים ומנהלים אנחנו מורגלים בשאילת שאלות. אנחנו שואלים את הלקוח אודות הבריף, אנחנו מתשאלים משתמשים בשלב המחקר או בבדיקות שמישות. אנחנו עושים את הטעות וחושבים שרק בגלל שאנחנו עושים את זה הרבה, כנראה אומר שאנחנו עושים את זה טוב. אנחנו מתמקדים באיתור התשובות הכי טובות ולעיתים רחוקות מקדישים מספיק זמן לאיתור השאלות הכי טובות.בהרצאה אספר על האובססיה שלי לשאלות ועל המסע שהיא לקחה אותי אליו; על ניסויים שערכתי בסטודיו ובבית, כדי להבין טוב יותר איך אנחנו שואלים היום ואיך נוכל להשתפר בזה; על סוגי השאלות השונים ועל היישומים הטובים ביותר עבור כל סוג. ובמיוחד, על איך מעודדים תרבות ארגונית של שאילת שאלות טובות יותר.‍

במשך 6 חודשים למדנו מאות אפליקציות מובייל בדגש על חוויית המשתמש הראשונית שלהם. לאחר המחקר המעמיק הצלחנו לזהות את המנגונים השונים שנועדו להפוך את חוויית המשתמש הראשונה למושלמת – שימוש בווידאו, מיקרו-קופי, אילוסטרציה, אינטראקציה ועוד.ככלל, אפליקציות מובייל מתמודדות עם אחוז נטישה גבוה של משתמשים, בימים הראשונים לאחר ההתקנה והמפגש הראשון עם הממשק (4 מתוך 5 לא שורדים אפילו 72 שעות!).בהרצאה זאת ננתח את מבנה החוויה הראשונית ונייצר ארגז כלים פרקטי שילווה אתכם בפעם הבאה שתבנו חוויה כזאת.‍

"המין האנושי לא היה שורד לולא פיתחנו מנגנון קבלת החלטות המסוגל לבצע שיפוטים מהירים על בסיס מעט מאוד מידע" (מלקולם גלדוול). אנחנו נוטים לתאר את עצמנו כאנשים רציונאליים הפועלים משיקולי עלות-תועלת. עם זאת, מחקרים רבים שנעשו הראו שמידת השליטה שלנו בהחלטות שלנו היא מועטה עד כדי אפסית. המנגנון החלופי שלנו לקבלת החלטות, מופעל אוטומטית בין אם מדובר בהחלטה הנוגעת לעולם האמיתי או הוירטואלי.ההרצאה מאפשרת הצצה למתרחש במוחו של המשתמש והבנת הגורמים הלא מודעים מאחורי קבלת החלטות, באמצעות מערכת המאפשרת את ניתוח התנהגות הגולשים בזמן אמת. במהלך ההרצאה, המשלבת תיאוריה ופרקטיקה, תתוודעו לאופן שבו מתקבלות החלטות בעולם הוירטואלי, ולגורמים המודעים והלא מודעים המשפיעים עליהן.‍

אם תשאלו אנשים שלא עוסקים ב-UX על מחקר משתמשים, הם יגידו לכם שמדובר במשהו יקר, ארוך ולרוב – מיותר. "אנחנו מכירים את המשתמשים שלנו מצוין" הם יגידו לכם. "אנחנו כבר נספר לכם מה הם צריכים, לא צריך מחקר". אחרים יגידו: "עדיף להשיק את המוצר ולראות איך הקהל מגיב", או "אין לנו עדיין משתמשים, את מי תחקור?"למרות כל ההתנגדויות האלה, הנסיון מראה שמחקר משתמשים מאפשר להגיע לתובנות מהותיות גם בזמן קצר, כאלה שקשה מאוד להשיג בדרך אחרת. הוא מחבר את צוות האפיון לצרכים האמיתיים של המערכת ומאפשר לו ליצור חוויית משתמש הרבה יותר טובה – כזו שמביאה הרבה ערך למשתמשים, ולכן גם לרוב שווה הרבה כסף.מה כלי המחקר האפקטיביים ביותר? איך אפשר להשיג תובנות משמעותיות בתקציב מצומצם? ברק יענה על השאלות האלה דרך סיפורי מקרה אמיתיים מהסטודיו ביוניק יו איי ומהעולם.‍

"אתה לא המשתמש" הוא אחד השיעורים החשובים שכל מאפיין UI/UX צריך ללמוד. לא משנה כמה אתה מאפיין טוב, עד שהמוצר שלך פוגש את המשתמשים האמיתיים שלו, אין לך שום דרך לדעת כמה הוא טוב. כל החלטות ה UI שלך מבוססות על ניחוש בלבד. זה לא נשמע כמו היסוד הכי יציב לבסס עליו את הצלחת החברה או המוצר שלך…אז איך מתבססים על יותר מניחוש? איך גורמים למוצר לפגוש את המשתמשים שלו מוקדם יותר בתהליך? ולא פחות חשוב, איך לומדים משהו מועיל מהמפגש הזה? ב-30 דקות יציג ערן חלק מהתשובות של חברת Jifiti לשאלות האלה, בתור חברת מוצר שמתמודדת איתן כל יום. ההרצאה הזאת לא מכילה שום אמירות כלליות על אפיון ממשק משתמש. היא גם לא מכילה שום ציטוטים ממאמרים בסגנון "איך לעצב נכון" ו"מה משתמשים אוהבים". היא כן מכילה דוגמאות אמיתיות ומסקנות מעשיות שלמדו ב-Jifiti ממשתמשי המובייל וה-web של מוצרי החברה, ואי אפשר היה ללמוד בשום דרך אחרת. היא גם מכילה כלים שמנצלים ב-Jifiti כדי לשפר את הלימוד ממשתמשים, לעשות כמה שיותר ממנו עוד לפני שהמוצר באמת יוצא לשוק, וגם להמשיך אחרי שהוא כבר שם.

מחקר בשלבים שונים במעגל חיים של מוצר אינטראקטיבי – איך מה ולמה זה טוב. מחקר בפיתוח אסטרטגיה מוצרית וככלי לאופטימיזציה.‍

ישנן דרכים רבות לגשת לתהליך אפיון חוויית משתמש. עם השנים, כל אחד מפתח לעצמו את הדרך הנכונה עבורו ועבור הארגון שהוא פועל בו, מתודולוגיה ייחודית. בפאנל נשוחח עם הדוברים בפאנל ועם הקהל על המתודולגיה שלהם – אנשים שונים בארגונים מסוגים שונים – ונננסה ללמוד מהנסיון הייחודי של המשתתפים בשיחה.