תהליך ראיונות הוא חוויה מתסכלת, ואילו רק בגלל ההרגשה המעיקה שהכל בנוי כקופסה שחורה - אנחנו שולחים קורות חיים, אולי אפילו מתראיינים, ואז... מי יודע? אך האמת היא שמה שקורה מאחורי הקלעים אינו תעלומה אפופה במסתורין, אלא רצף של החלטות בעלות היגיון (ולעיתים נטולות היגיון) שברגע שנכיר אותן חוויות ראיונות יכולה להיות קצת פחות מתסכלת.

פרק 102 העולם לימד אותנו שהתפתחות מקצועית היא קו ישר ב45 מעלות שתמיד עולה ועולה. מג׳וניור לסיניור, מסיניור למנהל, ממנהל לקיסר העיצוב העולמי. אך החיי האמיתיים מעט יותר מסובכים, והתמונה האמיתית של מסלול קריירה נוטה להיות מבולגנת ומסועפת, כשצעד קדימה לעיתים נותן יותר כסף ופחות אחריות, ובפעמים אחרות מעניק טייטל יותר מרשים אך בחברה קטנה יותר. התפתחות מקצועית יכולה לנוע לכל מיני כיוונים, ולרוב לכמה כיוונים בבת אחת.

פרק 101 למביטים מבחוץ החיים בהייטקס הם חופשת ספא אחת גדולה: מקרר ארטיקים צמוד, מסיבות עם נינט טייב, ולו״ז גמיש שמאפשר שיעורי יוגה באמצע יום העבודה. אך עם הזכויות מגיעות חובות, וגם בימים הטובים ביותר במשרד אנחנו נתונים ללחץ אינסופי של פרויקטים, שותפים, וזמן שלא מספיק להכל. הלחץ יכול לייצר מצב נפשי לא פשוט, אך ישנן טכניקות להתמודד איתו, ואפילו לעיתים לזהות שהלחץ לא באמת קיים מלכתחילה.

בפרק הזה של רדיו באטן, מארחת עדי לוין את ד"ר יעקב גרינשפן לשיחה על אחד האתגרים המרכזיים של UX בעידן AI: לא איך להשתמש בעוד כלי, אלא איך לתכנן נכון מוצרים שמשלבים רכיבים תבוניים.

בימים בהם יותר ויותר מהעבודה שלנו עוברת לג׳מיני וצ׳אטג׳יפיטי, יש כאלה שעברו לאבולוציה הבאה של מעצבי המוצר והשאירו את פיגמה מאחור. ליאור ברטל חוזרת בפעם השנייה כדי לספר על התהליך שעברה כמעצבת יחידה בסטארטאפ, בו היא והארגון עברו מחיים בפיגמה לתהליך עבודה בקלוד קוד.

בעולם הנוכחי, שבו מעט חברות פותחות משרות לג׳וניורים, אפשר לקבל את ההרגשה שאין דלת כניסה לתעשייה. ההרגשה נהיית מתסכלת עוד יותר עבור אנשים בעלי ניסיון במקצועות עיצוב נושקים, שמנסים להכנס לתחום עיצוב המוצר ללא הצלחה רבה. אז עולה השאלה: האם זה בכלל אפשרי? אם תשאלו את מליסה טאוב, זה אפשרי לגמרי, והיא חושפת בפנינו את כל הסודות שעזרו לעבור מתפקיד עיצוב מרקטינג לתפקיד עיצוב מוצר.

עיצוב הוא ברובו תהליך ויזואלי — אנשים חווים אותו עם העיניים. אבל מנהלים, מהנדסים ופיאמים לא תמיד "רואים" את מה שהמעצב רואה, וכאן נכנסת השפה. בפרק הזה מדברים על איך מעצבים יכולים להשתמש במילים — לא רק בפיקסלים — כדי להסביר, לשכנע ולקדם את העבודה.

פרק חי במשותף עם קהילת סטארטאפ דיזיינרס שעסק בשאלה האמיתית: האם מבחנים ושיעורי בית עדיין רלוונטיים בעולם שבו AI עונה על הכל? אומרים שהמשבר בהייטק הוא כמו מזג האוויר — כולם מדברים עליו אבל אף אחד לא עושה משהו בנידון. בפרק הזה שילבו כוחות ודיברו על טיפים, טריקים ועקרונות שעוזרים לנווט בשוק העבודה של 2026.

אם לפני כמה שנים דיברנו על הטריו של פרודקט, דיזיין ופיתוח, היום השאלה היא כבר אחרת. כשכולם עובדים עם הבינה, האם בן אדם אחד יכול לעשות הכל? בפרק עם נדב אבידן דיברנו על הגבולות שמתחילים להיטשטש בין התפקידים, ולמה דווקא עכשיו המומחיות הופכת לחשובה יותר — לא פחות. AI מרחיב את היכולות שלנו, אבל לא מחליף שיקול דעת, ניסיון והיכולת לראות ניואנסים שכל דיסציפלינה מביאה לשולחן.

בזמן שכולם מדברים על פרומפטים, Agents, MCP ויצירת מוצרים בלחיצת כפתור, פיי ברק ואני דווקא הלכנו אחורה צעד אחד. דיברנו על משהו שנשמע כמעט מיושן ב-2026: דף ועט. על למה דווקא היום, כשהכל נהיה מהיר ואוטומטי, חשוב לא לאבד את היכולת לחשוב לפני שמתחילים לבנות. פיי שיתפה איך גם היום, בתור Product Lead ב-AT&T, כל פרויקט מתחיל אצלה בשרבוטים, סקיצות וחשיבה ידנית. רק אחרי שיש כיוון ברור, היא מכניסה את הכלים לתמונה — כי היא רוצה להשתמש ב-AI כמכפיל כוח, לא כמי שמקבל את ההחלטות במקומה.

אחת התלונות השכיחות בפינת הקפה של המעצבים היא שאין לנו כוח לעשות החלטות גדולות באמת. אנחנו חוקרים, בודקים, מעצבים, ומציעים רעיונות מדהימים (לדעתנו), ואז מגיע פיאם או פיאמית בהינף יד דוחפים את הקונספט לתחתית הערימה. ואז עולה בנו המחשבה המוכרת: אם אני הייתי פיאם הכל היה אחרת! אז השבוע אנחנו מדברים עם שני ברוסילובסקי שלקחה את המחשבה ועשתה מעשה — עברה מתפקיד של מנהלת עיצוב בכירה לתפקיד של פיאמית מובילה.

בכנס Design AI ראיינתי את המרצים והמרצות מיד אחרי שירדו מהבמה לזקק את התובנות מכל הרצאה. הוורקפלואים, הכלים, הניסויים, הדברים שעבדו וגם הדברים שפחות. הכלים משתנים בקצב מסחרר. רוב ההרצאות אפילו השתנו לגמרי בחודשיים שבין החזרות לכנס עצמו. אבל המיינדסט נשאר. היכולת להבין בעיה, לזהות תובנה, לבנות תהליך עבודה נכון, לחבר בין דיסציפלינות שונות ולהוביל רעיון עד שהוא פוגש משתמשים אמיתיים. למי שרוצה לקפוץ ישר להרצאה ספציפית - הנה הטיימליין המלא 👇 00:00 | מבוא עם שגיא שרייבר איך יוצרים בידול בעולם שבו כולם קיבלו יכולות על בעזרת שימוש בכלי AI? מקצועיות היא רק אחת מארבע חפיסות הקלפים. לצד היכולת המקצועית, גם תוכן, נטוורקינג ומכירה הופכים לחלק בלתי נפרד מהמשחק. 09:19 | דניאל בוארון היזם והמארגן של הכנס דיבר על טשטוש הגבולות בין עיצוב, מוצר ופיתוח ועל המעבר ל-Builder Mindset. לא לרדוף אחרי כל כלי חדש, אלא לבנות דרך עבודה שמאפשרת לקחת רעיון עד לפרודקשן. 13:15 | עומרי הרמן הדגים את Spring והציג גישה שבה מעצבים עובדים על המוצר עצמו ולא רק על ייצוג שלו בפיגמה. פחות סימולציה של המוצר ויותר חיבור לפרודקשן בעזרת כלי ידידותי יותר מהטרמינל. 23:42 | רון ברנוב הראה איך Figma Weave מאפשר לבנות Workflow יצירתי שחוזר על עצמו. בעולם של אינסוף מודלים וכלים, היכולת לנהל תהליך חשובה לא פחות מהיכולת לייצר. 33:47 | שלי אור גיסר הזכירה שכשכולם יכולים לייצר, היכולת לייצר כבר לא מספיקה. הזהות, ה-DNA והטעם האישי הם מה שמבדיל בין מוצר גנרי למוצר שאפשר לזהות למי הוא שייך. 44:49 | ענבל ברקוביץ הציגה עולם של Generative UI שבו המשתמש מפסיק ללמוד את המערכת והמערכת מתחילה ללמוד את המשתמש. הממשק כבר לא קבוע מראש - הוא נבנה בזמן אמת בהתאם לצרכי המשתמשים. 54:24 | שירה וינברג הראל שיתפה גישה שבה AI הופך ממנוע ליצירת תוכן למנטור אישי ומקצועי באירגונים. לא רק לכתוב, לסכם ולנתח, אלא גם להתייעץ, להתכונן לשיחות מורכבות, לבצע סימולציות ולקבל נקודות מבט נוספות לפני קבלת החלטות. 1:03:36 | ד"ר יעקב גרינשפן הזכיר ששום דבר לא השתנה. הטכנולוגיה מתקדמת מהר, אבל בני האדם עדיין פועלים דרך אותם מנגנונים של אמון, ציפיות ורגשות. בלי אמון, שום מוצר לא יחזיק לאורך זמן. 1:13:39 | עידו זייפמן וקרן שגב דיברו על מה שקורה כשעוברים מסביבת סטארטאפ לסקייל אמיתי. הבעיה כבר לא לייצר מהר יותר אלא לשמר את ההחלטות, הידע וההיגיון שהובילו למה שנבנה. 1:26:54 | טל זגורי דיבר על סטוריטלינג כמקצוע ליבה. אם AI חוסך לנו זמן, אין סיבה שנמשיך להסביר רעיונות דרך מסמכים ומצגות אינסופיות כשאפשר להעביר את אותו המסר בסרטון קצר ומדויק. 1:36:06 | שחר קגן הציג גישה שבה המוצר לא רק עונה על שאלות אלא חושף תובנות שהמשתמש בכלל לא ידע לחפש. לא עוד דשבורד, אלא מנגנון דיסקברי. 1:46:01 | גל דולב סגרה את הכנס עם תזכורת חשובה. הקראפט לא נעלם - הוא משתנה. השאלה היא לא איך שומרים על העבודה כמו שהייתה, אלא איך שומרים על היצירתיות, הסקרנות והברק בעיניים בתוך כל השינוי הזה. אספתי את הרגעים, המשפטים והרעיונות שהכי נשארו איתי לשיחת פודקאסט אחת. מקווה שתהנו!

עד כמה שהחיים נוחים וצפויים כשיש משכורת קבועה שנכנסת לבנק כל חודש, קשה שלא להחסיר פעימה כששומעים את המושג ׳לצאת לעצמאות׳. לחלק הרעיון מעורר התרגשות, אצל אחרים פחד אימים — אבל קשה להישאר אדיש. השבוע דיברו עם מיכל נינברג, שעשתה בדיוק את המהלך הזה, ושרדה כדי לספר את הסיפור.

יש מצב שרובנו כבר לא "הולכים ברגל" עם AI, אבל גם עוד לא ממש הגענו לחללית. עדי לוין מארחת את תום אבן לשיחה על אייג׳נטים, ולמה הם בעצם הרבה יותר מעוד צ׳אט חכם. דרך מטאפורה של הולך רגל, רוכב אופניים, מכונית וחללית, תום מתאר את המעבר משימוש נקודתי ב AI לעבודה עם צוות של אייג׳נטים: ישויות עם תפקידים, יכולות, תחומי אחריות ורמות שונות של אוטונומיה. במהלך הפרק הוא משתף איך נראית מערכת כזו בפועל, אילו אייג׳נטים הוא בנה, ואיך הם עובדים יחד על תוכן, שיווק, שירות, תהליכים ורעיונות. ולצד כל ה wow, השיחה נוגעת גם בשאלה חשובה לא פחות: אם הכול נעשה אוטומטי יותר - מה אנחנו עדיין רוצים להשאיר אנושי?

אביבית בלומשטיין משתפת איך המעצב המודרני הופך לבילדר אמיתי שבונה מוצרים מקצה לקצה. היא מסבירה שהגבולות בין עיצוב לפיתוח הולכים ומטשטשים, מה שמעניק למעצבים מעין "סופר-פאוור" המאפשר להם להגשים את החזון העיצובי שלהם במדויק וללא תלות במפתחים גם עבור יצירת פורטפוליו או אתרים תדמיתיים. אביבית בנתה את אתר הפורטפוליו החלומי שלה ביומיים בלבד ישירות בתוך קלוד, מבלי לעבור בכלל דרך פיגמה, על ידי שימוש בסוכנים חכמים שסרקו את האתר הקודם שלה והמירו אותו לקוד חי עם התאמות אישיות של צבעים ופונטים. תהליך העבודה שאביבית מתארת מבוסס על מתן קונטקסט לקלוד דרך קבצי Markdown, המגדירים את האפיון והדרישות הטכניות של הפרויקט. היא מבחינה בין ה"סוכן" (Agent) שמתפקד כ"מוח" המנהל את הידע של הפרויקט, לבין ה"מיומנות" (Skill) שמעניקה לתוצרים את הטון והאישיות הייחודיים של המעצבת. אחרי שהאתר נבנה ונבדק בסביבה לוקלית במחשב, שם אפשר לדייק כל אנימציה ומיקרו-אינטראקציה, הוא עולה לענן דרך GitHub ומחובר לפלטפורמת Vercel לצורך חיבור ועליה לאוויר עם דומיין אישי. השימוש בקלוד דסקטופ מאפשר לנהל את קבצי הפרויקט ישירות בתיקיות המחשב, מה שהופך את התהליך לסופר יעיל ומסודר. מבחינת עלויות ויעילות, מדובר במהפכה של ממש עבור מעצבים עצמאיים או כאלו שבונים תיק עבודות. במקום להשקיע עשרות אלפי שקלים בעבודה מול מפתחים ובסבבי איטרציות אינסופיים, אפשר להגיע לתוצאה מקצועית בעלות של כ-120 דולר. אביבית מציינת שברגע שהאתר באוויר, לא חייבים להמשיך לשלם על המנויים היקרים אלא אם רוצים לבצע עדכונים נוספים. המסר המרכזי של הפרק הוא לעודד מעצבים לצאת מאזור הנוחות ולהתגבר על החשש מהעולם הטכני או מהטרמינל, השליטה המוחלטת בתוצר הסופי והיכולת לבנות את "אתר החלומות" לבד זה תגמול ששווה את המאמץ. שווה להכנס לאתר של הפורטפוליו לאבז ולהתעדכן על וובינרים וסדנאות: https://portfoliolab.studio/

כולם בונים עם AI - אבל רובם בונים את אותו הדבר.‍בפרק הזה אנחנו מפרקים את האשליה: למה עצם השימוש ב-AI לא מספיק ואיך כן יוצרים מוצר שיש לו ערך אמיתי בשוק.‍דרך Lovable אנחנו נכנסים לעומק של תהליך נכון - מהגדרת רעיון מדויק, דרך איפיון מעמיק ועד ניסוח ערך ייחודי שלא נשמע כמו כולם.‍נדבר על ההבדל בין כלי למוצר, על טעויות שחוזרות על עצמן אצל יזמים ומעצבים בתחילת הדרך, ואיך מתרגמים ידע ליכולת עבודה שמדברת שוק - ולא רק קונספט.‍אם אתם רוצים לבנות משהו שבאמת צריך, ולא עוד דמו נחמד - זה הפרק בשבילכם.

It turns out that the term "prompt" existed long before the AI era. Sometimes we forget that user interfaces don't have to be graphical. The question is- what does the UX role look like in that case? And how does it affect the work of UX design, research, and even microcopy in conversation-based interfaces? מסתבר שהמונח פרומפט קיים עוד מלפני עידן ה ai. לפעמים אנחנו שוכחים שממשקי משתמש לא חייבים להיות גרפיים. השאלה היא- איך נראה תפקיד היואקס במקרה כזה? ואיך זה משפיע על עבודת האיפיון, המחקר ואפילו המיקרוקופי בממשקים מבוססי שיחה?

פרק 84 חרב הפיפיות של עבודה בעולם המודרני היא החופש הגדול שרובנו מקבלים לנהל את הזמן של עצמנו. מצד אחד אנחנו קובעים על מה נעבוד ומתי, ואפילו מאיפה. מצד שני, שבוע עבודה ממוצע כנראה מכיל יותר עבודה משניתן לדחוס בשעות העבודה. האתגר הזה דורש יכולת ניהול זמנים אישית וקבוצתית, בעבודה ובבית - ובעזרת טכניקות תיעדוף, תקשורת, וניהול זמנים ניתן לדאוג שאף פרויקט לא יפול בצד הדרך.

כשקלוד נכנס לפרודקט – מי מנהל את מי? אחרי שיחה קצרה עם חנה ריז , מהר מאוד הבנתי שאנחנו כבר לא מדברים על “ניהול מוצר” כמו שהכרנו. זה הרגיש יותר כמו צפייה מאחורי הקלעים של דור חדש. כזה שלא רק מאפיין ומכוון, אלא פשוט בונה. חנה סיפרה איך בעזרת כלים כמו קלוד היא זזה במהירות בין רעיון, סקיצה ופרוטוטייפ עובד, בלי לחכות ששרשרת שלמה של אנשים תתיישר. פתאום PRD הוא לא מסמך - הוא משהו שאפשר לראות, לגעת בו, להתווכח עליו בזמן אמת. וזה משנה את כל הדינמיקה בצוות. אבל אולי החלק הכי מעניין בשיחה היה דווקא הגישה: לא “לתת לקלוד לעבוד במקומך”, אלא לעבוד איתו נכון. צעד־אחר־צעד, עם שליטה, סקרנות, וביקורת. חנה מדברת על להיות Human in the loop לא כסיסמה, אלא כהרגל עבודה. להבין קוד לפני שמדברים עם פיתוח, לשאול שאלות במקום להניח הנחות, ולבנות מספיק מהר כדי לגלות טעויות מוקדם. זה לא מבטל מומחיות - זה פשוט דורש סוג חדש שלה. כזה שמחבר בין חשיבה מוצרית, טכנית ועיצובית. אם אתם עובדים על מוצר היום יש סיכוי טוב שהשינוי הזה כבר קורה גם אצלכם. השאלה רק איך כדאי לעשות את זה נכון. לינק להצטרפות לקבוצת הווטסאפ השקטה של הדיזיין קלאב שלא תפספסו עדכונים ואירועים: ⁠https://chat.whatsapp.com/LwihGWnYnjt7YpywOXnaUh?mode=wwt⁠ עוד תכנים מקצועיים בנושא אפשר למצוא באתר שלנו: ⁠www.DesignClub.co.il

העתיד של מעצבי המוצר כבר כאן, והוא עובר דרך טשטוש הגבולות שבין עיצוב לפיתוח. בשיחה מרתקת עם מקס נמירובסקי, צללנו למושג ה"בילדר" - מעצב שלא רק מצייר מסכים בפיגמה, אלא לוקח אחריות על התוצר הסופי עד רמת הפרודקשן. באמצעות שילוב עוצמתי בין VS Code לבין Claude (כסוכן בינה מלאכותית), מעצבים יכולים היום להיכנס לסביבת העבודה של המפתחים, לעבוד עם GitHub, ולדחוף שינויים שהם פיקסל פרפקט ישירות לקוד. התהליך הזה הופך את המעצב למכפיל כוח בצוות, שמקצר סבבי פיתוח של שבועות לימים בודדים ומונע את ה"טלפון השבור" המוכר מול מחלקת הפיתוח. הערך האמיתי של העבודה כבילדר נחשף כשהמעצב מתחיל לעבוד עם נתונים אמיתיים מהבקאנד במקום טקסטים זמניים בפיגמה, מה שמאפשר לזהות בעיות שמישות וחריגות עיצוביות בזמן אמת בסביבה לוקלית בטוחה. בעזרת פרוטוקול ה-MCP, שמאפשר לקלוד "לראות" את הקבצים בפיגמה ולתרגם אותם לקוד, חסם הכניסה הטכני יורד משמעותית. המסר המרכזי של מקס לכל מעצב הוא פשוט להעז ולהתחיל: אל תחכו חודשים ללמוד הכל, פשוט בקשו גישה ל-Repository, תפתחו VS Code ותנו ל-AI להוביל אתכם יד ביד. זה הרבה יותר פשוט ממה שזה נשמע, וזה משנה לחלוטין את הדרך שבה אנחנו בונים מוצרים. לינק להצטרפות לקבוצת הווטסאפ השקטה של הדיזיין קלאב שלא תפספסו עדכונים ואירועים: https://chat.whatsapp.com/LwihGWnYnjt7YpywOXnaUh?mode=wwt עוד תכנים מקצועיים בנושא אפשר למצוא באתר שלנו: www.DesignClub.co.il

כאדריכלית ומעצבת פנים, מה ההבדל העדין בין לתת ללקוחות מה שהם רוצים לבין לתת להם מה שהם צריכים? בהרצאה אבישג מציגה פרוייקט לתכנון ועיצוב חלל שהגיע עם בריף ספציפי מאוד ושהפך לאחר לחלוטין, בזכות הקשבה וחיפוש עיקש אחרי הפתרון המדויק. היא מספרת איך, לאחר שהתאהבה בדיזיין שיצרה, נדרשה לשחרר ואיך הצליחה להישאר לאחר מכן עם הפנים קדימה ולמצוא השראה. ניתן ללמוד מהנסיון שלה על הדומה והשונה בין עולם האדריכלות ועיצוב הפנים לעולם עיצוב המוצר.

לא כל יום יוצא לפתח מוצר לנוער, ובטח לא מוצר פיננסי ראשון מסוגו. בהרצאה משתפות נעה ודפנה תובנות מתהליך העבודה המשותף על הפיצ’רים הייחודיים של PayBox Young. נעה מציגה כמה מהאתגרים הבולטים שהיו לה כמנהלת המוצר ותובנות חשובות שעלו בבדיקות השמישות, ודפנה מספרת על מגוון הדרכים שבהן קופי נתן מענה לאתגרים האלה. בין היתר, הן מספרות מה גילו שבני נוער ידעו על ממשקים דיגיטליים ועל התנהלות עם כסף ואיך זה השפיע על היכולת שלהם להשתמש במוצר בהצלחה; איך עזרו למשתמשים (שלא קוראים) להשלים פעולות מורכבות, אפילו בשיתוף פעולה עם צד שלישי (ההורים); ואיך השתדלו לגרום למשתמשים להרגיש שהמוצר הוא בול בשבילם, גם כשיש הבדלים גדולים בסגנונות השפה של קהל היעד.

מי מקבל את ההחלטות במוצר שלכם – אתם כמעצבים, המשתמשים, או האלגוריתמים? בהרצאה צליל מדברת על האתגר שבאיזון בין אוטומציה לשיקול דעת אנושי בעיצוב חוויית משתמש. איך שילבו ב-Fiverr בינה מלאכותית כך שהיא תייעל ותשפר – בלי לקחת מהמשתמשים שליטה? דרך מקרה המבחן שהיא מציגה, צליל חושפת תובנות פרקטיות על יצירת חוויות מאוזנות, מדויקות ומעוררות אמון בעידן שבו אלגוריתמים הופכים לחלק בלתי נפרד מעיצוב מוצר.

מכירים את התחושה שהעולם דוהר קדימה, ונדמה שאם לא נרוץ מהר מספיק – הוא ישאיר אותנו, הלא רלוונטיים, מאחור? כמו האיום השקט שה-AI כאן להישאר ולא עוצר לרגע. ומה לגבי תשוקה? בעולם של מגבלות ויעדים אנחנו מוצאים פתרונות יצירתיים, אבל יש הבדל בין לפתור בעיות בצורה יצירתית לבין לבטא תשוקה – למרות שזה בדיוק מה שהביא אותנו לעיצוב מלכתחילה. ההרצאה של תמי עוסקת בכוחו הפרקטי ורב העוצמה של פרויקט צד כדרך לצמיחה מקצועית ויצירתית. תמי משתפת בסיפורה האישי על הרגע שבו הכל נעצר, ואיך דווקא אז, נולד פרויקט צד ששינה הכל. היא מדגימה איך הכלים שאנחנו כבר משתמשים בהם ביום-יום יכולים לשרת לא רק את היעדים העסקיים של מקום העבודה, אלא גם את החלומות והשאיפות שלנו, ולמה אין דבר יותר פרקטי מחלום.

**על ההרצאה** באגדות תמיד יש מסלול קסמים: דרך הלבנים הצהובות, השביל במערה של אלאדין. הגיבורים תמיד הולכים בשביל ולא עוזבים אותו. אבל זה קורה רק באגדות. במציאות, פעמים רבות משתמשים עוזבים את תהליך האונבורדינג שעיצבנו בעמל כה רב. אנחנו מגלים שאיבדנו משתמשים פוטנציאליים בדרך. נכון, זה יכול להיות קשור למוטיבציה ההתחלתית שלהם, אבל היי - עם יד על הלב - כמה פעמים התכנון שלנו פשוט גורם להם לעזוב? ואיך בכלל מתכננים יואיקס לתהליך אונבורדינג שישאיר את המשתמשים שלנו בדרך ויגרום להם להשתמש במוצר? מסתבר שישנן דרכים לתכנן את זה נכון, ועל זה בדיוק הוובינר! באנה להקשיב וחשוב אפילו יותר - לשאול שאלות ולהשתתף בדיון על תכנון אונבורדינג מייטבי! מהן נקודות חיכוך של המשתמשים עם המוצר שלנו ומה גורם להן? מה המסלול הרגשי של המשתמשים בתהליך? איך נזהה פערים ביכולת ההבנה של המשתמשים? איפה התהליך הזה מתחיל ואיפה הוא בכלל נגמר? אלו רק חלק מהשאלות שנענה עליהן בוובינר הקרוב. אה. לשאלה אחת לא תהיה תשובה, לצערי: איך למען השם אומרים Onboarding בעברית?! --- **על המרצה** ד״ר יעקב גרינשפן, איש יואיקס עם 30 שנה ניסיון. סיימתי דוקטורט בפסיכולוגיה קוגניטיבית בטכניון. הקמתי חברת יו.אי, שהפכה לחברה המובילה בישראל. אחרי מכירת בעלותי, הפכתי ליועץ עצמאי. בשנים האחרונות, עזרתי לגוגל לבנות קהילות מנטורים ותוכניות אקסלרציה עולמיות.

התגעגענו, אז חזרנו!ארבע דוברות, שלוש הרצאות, שתיים על בינה מלאכותית וכדור טניס אחדזו אומנם לא ההגדה שלנו ולא נתכנס סביב שולחן אחד גדול אבל המיטאפ הבא שלנו יהיה לא פחות חגיגי ומה שבטוח מלא בחמץ.מה מחכה לנו?איך טניס ועיצוב מוצר מתחברים? איך אפשר לדבר עם משתמשים בלי משתמשים? ואיך יוצרים אייג׳נטים שיכולים להחליף אפילו חברי צוות שרק חלמתם שיהיו לכם?ואיך פלטפורמות נו קוד יכולות לקצר משמעותית זמני פיתוח וקבלת החלטות?מלא שאלות, כל התשובות אצלנו במיטאפ!

4 הרצאות על AI שרלוונטיות לעיצוב ומחקר חווית משתמש. אורי פרידמן, מרינה ברודסקי, דנה שמעוני ורום-יה קארו סיפרו לנו בתמצות ממש 'סיפורים מהשטח' על שילוב כלי AI בעבודה השוטפת בחווית משתמש.

היום נראה דמו של כלי חדשני שמשנה את האופן בו מעצבי מוצר מנהלים את הטקסטים במסכי המוצר בתוך פיגמה. https://www.frontitude.com/ הכלי משתלב באופן טבעי בסביבת העבודה ומציע למעצבים הצעות תוכן חכמות מבוססות בינה מלאכותית, עוזר לשמור על אחידות בטקסטים, ומאפשר לנהל את כל תהליך הכתיבה והעריכה מבלי לצאת מסביבת העיצוב. מעבר לייעול תהליך הכתיבה, הכלי מפשט משמעותית את העבודה המשותפת עם שאר חברי הצוות. המעצבים יכולים לשתף את הטקסטים לביקורת עם אנשי תוכן או מנהלי מוצר ללא צורך בהרשאות מיוחדות, לצפות בתרגומים בזמן אמת ולזהות בעיות עיצוב הקשורות לאורך טקסט בשפות שונות, ולעדכן את כל השינויים באופן אוטומטי. הכלי אף מתחבר ישירות לסביבת העבודה של צוותי הפיתוח, מה שהופך את תהליך העברת הטקסטים לקוד לפשוט וחלק. בתכלס, פרונטיטיוד מאפשר למעצבים להתמקד ביצירת חוויות משתמש מעולות, בזמן שהוא מטפל בכל המורכבות של ניהול הטקסטים והתקשורת עם שאר הצוות.

השבוע נתתי ביקורת עבור ליטל לאפליקציית קפה, ולפולינה למשחק מובייל.

עברתי על יומן המטלות של פולינה ומשחק חדש שהיא מעצבת, נתתי טיפים לנירית בבחירת צבעים על רקע כהה, וגם עברתי על תיק העבודות שנירית שיפרה מפעם קודמת, ונתתי ביקורת לעיצובים של שי עבור אפליקציית מובייל למתן הלוואות. על התוכנית: החלטתי להרים את הכפפה וליצור תוכנית ללימודי עיצוב ממשק משתמש הכולל מדריך ללימוד ותרגול. בנוסף, נפתחה קבוצת למידה בווצאפ למי שרוצה מסגרת מחייבת עם אפשרות לפידבק. ההשתתפות ללא עלות כחלק מיוזמה שלי לעזור בתקופה המאתגרת שאנחנו נמצאים בה. הקישור למדריך: https://lambrian.notion.site/THAT-GUI...

בין אם אתם מתעניינים בבינה מלאכותית, מחקר משתמשים, או כתיבה למערכות מורכבות – המפגש הזה יספק תובנות וכלים פרקטיים שיעזרו לכם בעבודה היומיומית שלנו כמעצבים.‍ במיטאפ נחקור נושאים מגוונים – משימוש של ארטליסט בבינה מלאכותית להאצת תהליכי יצירה, דרך הפיכת בקשות משתמשים להזדמנויות עם מקרי בוחן אמיתיים מעולם הרובוטים האוטונומיים ועד כתיבת יו אקס למערכות מורכבות ושמירה על חוויית משתמש חלקה ופשוטה.‍

שבוע 4 לתוכנית לימודי UI. נתתי ביקורת לליטל לעבודת העתקה שהיא הלכה שלב אחד קדימה והתאימה עיצוב לצרכים שלה - דיברתי על איזון סימטרי, ביקורת לתיק העבודות של נירית שהיא תיקנה בעקבות פידבק משבוע שעבר, ביקורת לדשבוארד לשירה. על התוכנית: החלטתי להרים את הכפפה וליצור תוכנית ללימודי עיצוב ממשק משתמש הכולל מדריך ללימוד ותרגול. בנוסף, נפתחה קבוצת למידה בווצאפ למי שרוצה מסגרת מחייבת עם אפשרות לפידבק. ההשתתפות ללא עלות כחלק מיוזמה שלי לעזור בתקופה המאתגרת שאנחנו נמצאים בה. הקישור למדריך: https://lambrian.notion.site/THAT-GUI...

שבוע 3 לתוכנית לימודי UI - - התחלתי מתזכורת לאתגרים עיצוביים והראתי חומרים שאני ממליצה להתחיל מהם. נתתי ביקורת לליטל לעבודת העתקה שהיא הלכה שלב אחד קדימה והתאימה עיצוב לצרכים שלה. אנסטסיה עשתה מודבוארד לאפליקצייה מעקב הריון ועיצבה מחדש אפליקציה של מכבי, וביקורת לתיק העבודות של נירית. תציצו, נתתי שם גם תוך כדי טיפ מתקדם לשילוב הצבעים ואיך לתקן clashing colors. על התוכנית: החלטתי להרים את הכפפה וליצור תוכנית ללימודי עיצוב ממשק משתמש הכולל מדריך ללימוד ותרגול. בנוסף, נפתחה קבוצת למידה בווצאפ למי שרוצה מסגרת מחייבת עם אפשרות לפידבק. ההשתתפות ללא עלות כחלק מיוזמה שלי לעזור בתקופה המאתגרת שאנחנו נמצאים בה. הקישור למדריך: https://lambrian.notion.site/THAT-GUI...

כמה טיפים להעתקות מסך, על מה לשים לב, איחודות בסגנון האיקונים. פידבק ל-2 עיצובים. על התוכנית: החלטתי להרים את הכפפה וליצור תוכנית ללימודי עיצוב ממשק משתמש הכולל מדריך ללימוד ותרגול. בנוסף, נפתחה קבוצת למידה בווצאפ למי שרוצה מסגרת מחייבת עם אפשרות לפידבק. ההשתתפות ללא עלות כחלק מיוזמה שלי לעזור בתקופה המאתגרת שאנחנו נמצאים בה. הקישור למדריך: https://lambrian.notion.site/THAT-GUI...

על התוכנית: החלטתי להרים את הכפפה וליצור תוכנית ללימודי עיצוב ממשק משתמש הכולל מדריך ללימוד ותרגול. בנוסף, נפתחה קבוצת למידה בווצאפ למי שרוצה מסגרת מחייבת עם אפשרות לפידבק. ההשתתפות ללא עלות כחלק מיוזמה שלי לעזור בתקופה המאתגרת שאנחנו נמצאים בה.

בהרצאה שגיא שרייבר שיתף איתנו את השיטה שהוא פיתח בסטודיו שלו לזיהוי המשתמש המרכזי והצרכים שלו. ברגע שנבין מי הגיבור שלנו ומה המניעים החיצוניים והפנימיים שלו נדע לדבר אליו בצורה מדוייקת ולייצר Emotional stickiness.שגיא יספר לנו איך הם עובדים עם סטרטאפים בשיטה הזאת להבין מי הגיבור המרכזי שלהם, איך השיטה קשורה לסטורי טלינג ואיזה טעויות אנחנו עושים על הדרך.

הילה אורן הדגימה לנו במיטאפ איך נוכל להתחבר לדאטה לקבלת החלטות מתוך ידע ולשקף את האימפקט של העיצוב שלנו למקבלי החלטות.

המיטאפ כלל 3 הרצאות של עמרי דביר, צליל שטנדל חיים ולילך נווה: ‍1. איך לשפר את מערכת היחסים עם המנהל באמצעות חשיבה עיצובית עמרי דביר, Head of Product Design @Fairmatic‍2. היכרות עם שיטת העבודה של Continuous Discovery צליל שטנדל חיים, Product Design Team Lead @Yotpo‍3. עיצוב & Machine Learning על קצה המזלג לילך נווה, Product Designer @Booking

בואו נדבר קצת על אותנטיות, מתי הייתה הפעם האחרונה שערערתם על מוסכמות והרגלים? ואם כבר בחרתם לערער, איך אתם מבטיחים קרקע כמה שיותר יציבה לפיתרון שלכם? ואיך בכלל עושים סדר בחוויות משתמש עמוסות פרטים? על כל אלו נשוחח במיטאפ הקרוב, אתם לא רוצים לפספס את זה! ‍ לאן נעלמה האותנטיות? בקי ברי בואו נתחיל לערער על הרגלים ומוסכמות שרכשנו בדרך. נדבר על רשתות חברתיות, צילום ופודקאסט. נלמד איך רשתות חברתיות השפיעו על התוכן שאנחנו מייצרים ולמה שום דבר כבר לא מרגיש אותנטי. נכיר סוג אחר של יוצרי תוכן שיוצרים בצורה קצת שונה ומחזירים את האותנטיות שחסרה לנו היום. ‍ אל תרוצו להיי פידליטי - דניאל ברש כמעצבים, כשאנחנו נדרשים לעצב חוויה, יש לנו נטייה לקפוץ משלב הבנת הבעיה הישר לתוכנות העיצוב כדי לקצר תהליכים. ואז, כשאנחנו נתקעים הרבה יותר קשה לנו לחזור אחורה. בזבזנו זמן בהזזת פיקסלים ולא השקענו מספיק מחשבה במוצר ובסיפור. בהרצאה אציג לכם את הפריימוורק שבו אני משתמש כשאני ניגש לעצב חוויה. הוא עוזר לי לבנות יסודות למוצר טוב ומדויק יותר, וכשאני מגיע לשלב העיצוב היי-פידליטי 80% מהעבודה כבר נעשתה. ‍ למצוא מחט בערימת שחת - איך לעשות סדר בחוויות משתמש עמוסות פרטים - שיר זלצברג חוויות משתמש של מערכות מורכבות, כוללות המון פרטים ופיצ׳רים שזמינים למגוון רחב של משתמשים. התוצאה היא הרבה פעמים סביבה קשה לניווט ותפעול. בהרצאה הקרובה, אחלוק כיצד ניגשנו לפרוייקט חדש בסיילספורס מתוך כוונה תחילה של הורדת עומס והנגשת החוויה לקהל יעד משתנה, ובאיזה שיטות השתמשנו על מנת לאפשר את זה

ההרצאה תעסוק במסע של נעמה והצוות שלה ב-Taboola News להפיכת משתמשים לא מעורבים, אשר לא בחרו במוצר (בעלי "Low Intent"), למשתמשים בעלי כוונה ומעורבות גבוהה. נעמה תציג דוגמאות קונקרטיות מתהליך הלמידה שהובילה, כולל כאלו שלא הזיזו את המחט. היא תספר גם כיצד המעבר מחוויית משתמש מפסיבית לאקטיבית הוביל להצלחה ושיפור משמעותי של כלל מדדי ה-engagement. נעמה תדגים גם את המורכבות של הסתמכות על בדיקות משתמשים, בהתמודדות עם low-intent users ואת ההשפעה שיש לכך הן ברמת העיצוב והן בתהליך הוולידציה.