בפוסט זה, אנו בוחנים התאמה קרובה: סיפורי משתמשים מול מקרי שימוש. גלו כאן את ההבדלים החשובים.מה בדיוק ההבדלים בין סיפורי משתמש למקרי שימוש? האם הם לא אותו דבר? האם אין להם אותן מטרות? למה לא להסתפק במילה אחת עבור שניהם? כפי שמתברר, סיפורי משתמשים ומקרי שימוש, למרות שיש להם מטרות דומות, אינם זהים לחלוטין.בפוסט זה, נסקור את הפורמטים השונים של מסמכים אלה ואת סוג התוכן שהם מכילים. אני מקווה שאחרי קריאת הפוסט הזה, ההבדלים יהיו ברורים יותר. אתה צריך גם לקבל מושג טוב יותר איזה מהם אתה צריך לכלול במחזור הפיתוח שלך.

מחקר חווית משתמש הוא מרכיב מכריע בתהליך העיצוב הממוקד באדם וחלק חיוני ביצירת פתרונות העונים על ציפיות המשתמשים ומספקים ערך ללקוחות. מדריך מקיף זה למחקר UX צולל לתוך יסודות המחקר והשיטות השונות שלו וכולל טיפים ושיטות עבודה מומלצות ממומחים מובילים בתעשייה.‍

מציע גישה חדשה למיפוי מסע המשתמש (User Journey Mapping) באמצעות כלי חדשני שמקל על הצגת הפיצ'רים השונים של המוצר. המאמר מתאר כיצד הכלי מאפשר למעצבים ולמפתחים להבין טוב יותר את אינטראקציות המשתמש עם המוצר, לזהות בעיות פוטנציאליות ולתכנן שיפורים. הכלי מסייע להציג את הדרך שבה הפיצ'רים תורמים לחוויית המשתמש הכללית, מה שמוביל לתהליך עיצוב ממוקד ומדויק יותר, ובסופו של דבר, לשיפור שביעות רצון המשתמשים.

מסיבות טובות, אקורדיונים הם מרכיב ממשק משתמש פופולרי כיום: בנייד, הם כלי חיוני מכיוון שהם מכווצים תוכן והופכים את אורך העמוד לניהול, אבל אפילו במחשב נייח, הם מפחיתים את המורכבות החזותית ומאפשרים למשתמשים להתמקד בתוכן הרלוונטי ביותר עבור המשימה שעל הפרק (ומתאימים במיוחד ביישומים מורכבים). שאלה שנשאלת לעתים קרובות היא: באיזה סמל עלינו להשתמש כדי לאותת בצורה הטובה ביותר שהתוכן ״יתרחב״ במקום? במילים אחרות, מה הסמן הטוב ביותר לאקורדיונים?

מעצבי חוויתץ משתמש חוקרים המתכננים מערכות מורכבות צריכים לשקול את הקשרים השונים בתוך ה״מורכבות״ כמו אינטגרציה, מידע, כוונה וסביבה.

נתחיל ממה שנשמע הכי מובן מאליו אבל תאמינו או לא, קורה לטובים ביותר.
‍

עבור רוב הצוותים, גישה איכותית ליצירת פרסונות היא האיזון הנכון בין מאמץ לעומת ערך, אך ארגונים גדולים מאוד או קטנים מאוד עשויים להפיק תועלת מגישות סטטיסטיות או קלות משקל, בהתאמה.

ארכיטקטורת מידע (IA) היא היבט מרכזי בעיצוב UX המתמקד בארגון מידע, בניית אתרי אינטרנט ואפליקציות לנייד, וסיוע למשתמשים לנווט בהם כדי למצוא ולעבד את המידע שהם צריכים. ארכיטקטורת מידע מעוצבת וידידותית למשתמש מבטיחה שמשתמשים משקיעים פחות זמן ומאמץ בחיפוש מידע ומצליחים למצוא את מה שהם צריכים. משימות מפתח ארכיטקטורת מידע כוללות זיהוי מאפיינים נפוצים בתוכן, יצירת קבוצות של אובייקטי מידע דומים, וקישור מסמכים למסמכים אחרים באותו נושא. אופטימיזציה של חיפוש עבור אתר אינטרנט או אפליקציה לנייד גם עוזרת למבקרים למצוא מידע במהירות.

מדריך עיצוב נגישות, למוצרים כוללים יותר

במבט לאחור על ממצאים מסדרה של מחקרי מעקב עיניים לאורך 13 שנים, אנו רואים שהתנהגויות סריקה בסיסיות נשארות קבועות, גם כשהעיצובים משתנים.

התפתחותם המטאורית של תחום ה- UX וה- UI בעשור האחרון הובילו באופן טבעי לביקוש רב לקורסי UX UI שונים ומגוונים, שלעתים רבות קשה להבין את ההבדלים ביניהם. שמות הקורסים גם הם יכולים לבלבל. מה ההבדל בין קורס UX לקורס UX UI? האם מומלץ ללמוד קורס שמשלב הכל (גם UX וגם UI) או שעדיף להתמקד בקורס UX? ולמה כדאי לשים לב כאשר אנו מנסים לבחור קורס UX UI המתאים ביותר לצרכים ולמטרות שלנו?

סטוריטלינג ומבנה הסיפור – אחד הכישורים הכי נדרשים בתעשיה לדעתי, ובכלל לחיים.אם נדע איך סיפור בנוי, נוכל לספר סיפורים בעיצובים שלנו, לתקשר יותר טוב עם המשתמשים שלנו, ואפילו למכור את המוצרים והשירותים שלנו יותר טוב.‍

אני מניח שכולכם, (אם לא, אז לפחות רובכם) שמעתם על פרסונות בהקשר של אפיון חווית משתמש. אבל בואו נדבר רגע על משהו נוסף שצריך לבוא אחרי ניתוח הפרסונה בחווית משתמש ובכלל בשיווק ובכל תחום שיש מוצר למכור או בעיה לפתור – Jobs to be Done: ניתוח הסיטואציה בה הפרסונה נמצאת!

העקרונות של קנה מידה, היררכיה ויזואלית, איזון, ניגודיות וגשטאלט לא רק יוצרים עיצובים יפים, אלא גם מגבירים את השימושיות כאשר מיישמים אותם נכון.

אצל אנשים עם ראייה תקינה (או ראייה מתוקנת לתקינה), ביצועי הראייה נוטים להיות טובים יותר במצב אור, בעוד שחלק מהאנשים עם קטרקט והפרעות נלוות עשויים להופיע טוב יותר במצב כהה. מהצד השני, קריאה ארוכת טווח במצב קל עשויה להיות קשורה לקוצר ראייה.

כאשר הם מחליטים על אילו קישורים ללחוץ באינטרנט, משתמשים בוחרים באלה עם ניחוח המידע הגבוה ביותר - שהוא שילוב של רמזים שהם מקבלים מתווית הקישור, ההקשר שבו הקישור מוצג, וההתנסויות הקודמות שלהם.

הנעה לפעולה (Call to Action) היא נושא עשיר ומורכב שנוגע לדיסציפלינות רבות. אלפים רבים של מחקרים והרים של ספרים ומאמרים נכתבו בנושא החשוב והמורכב הזה, שמנסה להתחקות אחר התנהגותנו האנושית, לנתח אותה לפרטי פרטים ולקבוע במידה גבוהה של סבירות מה ישפיע עלינו יותר ומה פחות, מה יגרום לנו להיענות או לא להיענות להצעה כלשהי ומדוע במקרים מסוימים נכונותנו לפעול תהיה גבוהה הרבה יותר מאשר במקרים אחרים.

באינטרנט נעשה יותר ויותר שימוש כדי להשיג ידע והבנה של נושא. ידע זה נרכש לעתים קרובות בטעות, כתוצר לוואי של גלישה. שימוש קריטי באינטרנט הופך לחברתי.

תמיד חשבתי שאני שייכת לאותה קבוצה מצומצמת שהצליחה להימנע מתסמונת המתחזה. אני אוהבת את המקצוע שלי, אני חושבת שאני טובה בו ואני מודעת למקומות בהם אני חלשה וצריכה להשתפר. ואז, לפני כמה שבועות, האופוריה המקצועית הזו התנפצה לי לרסיסים.פגשתי אדם שידע מי אני. ליתר דיוק, פגשתי מעצב מאוד מוכשר שנמצא ברשימת ה״כשאני אהיה גדולה אני רוצה להיות כמוהו״ שלי וגיליתי שהוא ידע מי אני. במשך כל חיי אנשים שידעו מי אני ידעו זאת רק מפני שאמא שלי לימדה אותם מתמטיקה, ובפעם הראשונה נתקלתי במישהו שידע מי אני בזכות עצמי. איזה פחד. במקום לשמוח מהסיטואציה, התמלאתי בפחד. המחשבות שלי נעו סביב נקודה אחת מרכזית: ״אני הולכת לאכזב אותו. אני לא האדם שהוא ציפה לו. אני לא מי שהוא חשב. הוא יגלה.״ ברוכה הבאה תסמונת המתחזה, אני לא יכולה להגיד שציפיתי לבואך. במקום לשקוע בספק עצמי (טוב, יום אחרי ששקעתי בספק עצמי ובגלידה) החלטתי לקרוא על הנושא ולהבין לעומק מה זו התסמונת הזו ואיך ניתן להתמודד איתה. עכשיו כשאני יודעת על זה קצת יותר רציתי לשתף אותכם בידע שצברתי, בתקווה שזה יעזור גם לכם.‍

לא למדתי עיצוב גרפי / תקשורת חזותית, ואני מעוניין בלימודי UX/UI – זה אפשרי? עלתה לכם השאלה הזו? נשמע לכם הגיוני ללמוד עיצוב גרפי כדי שנוכל ללמוד UI, ואולי זה גם משהו שאמרו לכם במקומות מסויימים. הפוסט הזה יענה לכם על השאלה הזו, ועל עוד שאלות שנוגעות למיקוד ולאופי של תוכנית לימודי UX/UI הרלוונטית עבורכם.‍