בפרק הזה אני מארח את ענבר עדות, מעצבת רב-תחומית שחיה על התפר בין חוויות פיזיות, ועיצוב דיגיטלי ומראה איך אפשר לחבר בינה מלאכותית לתהליך העבודה של מעצבים בלי לאבד את הניצוץ האנושי. אנחנו מדברים על המוח האנושי כמנוע היצירתי שמביא את ההברקות, ההשראה, תחושת הבטן והניואנסים מהעולם האמיתי. ועל ה-AI כ"סיידקיק" עם אנרגיה אינסופית שמבצע, ממיין, מסכם, עושה מחקרי מתחרים, מדייק ניסוחים ומקצר שלבים שלמים בתהליכי UX, דיזיין ספרינט ומיתוג. במקום לפחד ש AI יחליף מעצבים, ענבר מציגה גישה אבולוציונית: אנחנו הופכים ל"מעצבי־על" כשאנחנו מבינים מה אנחנו שומרים אצלנו (השראה, קונספט, שפה ויזואלית, ברנד פרסונליטי) ומה מוציאים החוצה ל AI כעבודה שחורה. דרך קייס סטאדי אנחנו צוללים לפרקטיקה: ענבר משתפת איך היא בונה תהליך היברידי - לוח ופתקיות, פגישות צוות וסיעור מוחות מצד אחד, ומצד שני עבודה חכמה עם כלים כמו ChatGPT, Midjourney, Runway ו-Kling כדי לתרגם חלומות, השראות וזיקי יצירתיות לדמויות, עולמות ויזואליים וחומרים שיווקיים. בסוף הפרק יוצאת תמונה מאוד ברורה: אין תחליף למוח האנושי, אבל למי שמוכן לשתף פעולה עם AI - מחכה קפיצה מקצועית ואישית מטורפת.

בשנים האחרונות צמחה לה תעשייה של מנטורים שמלווים (בתשלום או בהתנדבות) מעצבים שתהליכי קבלה למשרות, שיפור קורות החיים ושיפור תיק העבודות. התפקיד ראוי ויכול מאוד לעזור להשיג מטרות מקצועיות אבל לצד היתרונות יש לא מעט חסרונות שיכולות לפגוע מאוד במעצבים שעושים את הצעדים הראשונים שלהם (אבל לא רק בהם). לפרק הזה הזמנו את מיכל ברזילי-מימרן מנכ״לית Diviners שמתמחה בגיוס מעצבי פרודקט לרוב חברות המוצר המובילות בישראל כדי להבין לעומק את תעשיית המנטורים בישראל ולעזור לכם להבין מתי אתם צריכים מנטור ואיך בוחרים מנטורים מתאימים. דיברנו על המנטורים בישראל, על תהליך הגיוס ועל הקשיים שיש לגוניורים בתעשייה. מיכל לא הסתפקה בנושא המנטורים ונתנה המון עצות על תהליכי הגיוס, מבחני הבית והראיונות ושיתפה אותנו בניסיון המעמיק שלה בתחום. בין השאר דיברנו על: מצב תעשיית המנטורים שצצה בישראל. איך אנחנו מגדירים מנטור/ית ומתי כדאי לקחת אותם? האם מי שסיימת לימודים צריך לקחת מנטור? האם זו לא האחריות של המרצים שלו מהלימודים לדאוג שיהיה לו תיק עבודות מרשים ונכון? מה הופך מנטור/ית לטובים? איך בוחרים נכונה וממה כדאי להיזהר? כמה כסף/או זמן תהליך ליווי של מנטור/ית צריך לקחת? מה גורם למיכל לרדוף אחרי מועמד ומאיזה מועמדים היא תעדיף להתרחק. עצות סופר שימושיות לתהליכי קבלה וראיונות שרק מגייסת מנוסה יכולה לתת.

אחרי שבועות של הכנה סוף סוף זה קרה: הקלטה של פרק חי מול קהל במשרדים של גונג! בנוסף לשיחות על סטטיסטיקות האזנה ושעשועון נושא פרסים, התארחו בפרק ליאור פרנקל, דלית הלדנברג, וליאור יאיר, שתרמו מהניסיון שלהם על נושאים מגוונים מAI ועד תכנון קריירה.

רן אביב, ארט דירקטור שמדבר על הניסיון העשיר שלו והשיטות היצירתיות שבהן הוא משתמש בכלי בינה גנרטיבית בעבודה שלו. הוא משתף איך הוא משלב אפליקציות כמו Midjourney, Sora ו־Stable Diffusion, יחד עם מודלי שפה כמו ChatGPT, כדי ליצור במהירות קונספטים, רקעים ונכסים לפרויקטים אמנותיים ומשחקיים. רן מדגיש את החשיבות של שמירה על חתימה אמנותית ייחודית גם כשהוא משתמש בכלים עם סגנון מובנה, ומספר על תהליך העבודה שלו. כולל שימוש בפלטפורמות אוטומציה להאצת יצירה ובדיקות תוכן. כל זה כחלק מהמטרה שלו להישאר תמיד בחזית, ולשלב את טכנולוגיות ה־AI החדשות בעולם היצירה והעיצוב. דוגמאות לעבודות של רן אפשר למצוא באתר שלו https://ranaviv.com/ לינקים לכלים שהזכרנו https://openai.com/sora/ https://openai.com/index/dall-e-2/ https://www.midjourney.com/ https://stablediffusionweb.com/ https://www.comfy.org/ https://pika.art/ https://fal.ai/ https://replicate.com/ https://suno.com/ https://nanobanana.ai/ https://www.vo3ai.com/ https://n8n.io/ https://www.weavy.ai/ קורס דיגיטלי חינמי של מתי מריאנסקי ׳ממילה לתמונה׳ https://youtube.com/playlist?list=PLgSyvmjqGGWLEhAPqcHdt5W6jv6UFSZcl&si=xsiTaIUgul1RJH7j

בעולם שבו רובינו מעבירים חלק משבוע העבודה בבית, ומספר דו ספרתי של שעות בפגישות זום, זה לא פלא שגם הרבה ראיונות עבודה עברו לסביבה דיגיטלית. כן, זה נוח יותר, וכבר לא צריך לקחת יום חופש לכל שיחה עם מנהל מגייס, אך ראיון זום גם מביא איתו הרבה חסרונות שדורשים מאיתנו גישה קצת שונה בכדי לצלוח את הראיון הדיגיטלי.

ללא תיק עבודות אי אפשר להתחיל להתראיין בתעשייה. הוא הכרטיס כניסה שלנו לתהליך ויקבע לא רק אם נעבור את שלב הסינון הראשוני אלא גם איך יראה שאר התהליך. בפרק הזה התעמקנו בשאלות קשות וניסינו לעזור למועמדים, גוניורים וסיניורים, להבין לעומק איך מגייסים מסתכלים על תיקי העבודות שלהם ומה באמת יכול לתת לכם יתרון תחרותי על מועמדים אחרים. ריכזנו מה שאתם באמת צריכים כדי לתכנן נכון את תיק העבודות שלכם ועברנו על תיקי עבודות מוצלחים של גוניורים שנמצאים בדיוק בשלב שבו אתם נמצאים. בין השאר דיברנו על: מה בכלל המטרה של תיק העבודות ולמה אתם צריכים להסתכל עליו כמו כל מוצר שאתם מתכננים ומעצבים? איך מגייסים מסתכלים על תיק העבודות שלכם? ומה גורם להם לסגור אותו מיד או לרצות לפנות אליכם?. מה באמת חייב להיות בתיק העבודות? איך להפריד בין עיקר לטפל. היה לנו ויכוח סוער על איך ואיפה צריך לבנות את תיק העבודות איך תיק העבודות יכול להעניק לכם יתרון מול המועמדים האחרים?

בעולם שבו בינה מלאכותית הופכת לחלק בלתי נפרד מהעבודה שלנו, חברות כמו אלמנטור כבר חיות את העתיד ומראות איך AI משנה מהיסוד את תהליכי הפיתוח, העיצוב והחשיבה על מוצר. בפרק הזה נקבל הצצה אל מאחורי הקלעים של הצוותים שכבר עובדים עם מודלים, אסיסטנטים ו־LLMs, ונבין איך בונים אמון, מגדירים חוקים חדשים, ונותנים למשתמשים להרגיש שהם עדיין בשליטה גם כשהמכונה עושה את רוב העבודה. מעבר לטכנולוגיה עצמה, נדבר על המיינדסט החדש שנדרש כדי לבנות מוצרי AI - איך נראים היום בריפים, איטרציות, ואפילו פגישות קיק־אוף בעולם שבו הכול קורה במקביל ומהר. מה קורה כשמעצבים, פרודקט ומפתחים רצים יחד באותו קצב? ומה אפשר ללמוד מזה על העתיד של כולנו, כש-AI כבר לא “תוסף” אלא חלק בלתי נפרד מה־workflow.

יש רגעים שקל להתאהב בפתרון יפה. אבל אם ה UX לא מחובר לאסטרטגיה, הוא עלול להישאר יפה - ולא לעבוד. בפרק החדש "UX שמכוון החלטות עסקיות" של רדיו באטן, עדי לוין מארחת את מירב כהן, יועצת אסטרטגית לחווית משתמש וראש תחום עיצוב המוצר ב Trustmi, לשיחה על איך מחברים חוויה לאסטרטגיה ולביצוע. מירב מזמינה לראות את המוצר כמערכת שלמה שמחברת מכירה, שיווק ובנייה בפועל והיא משתמשת בדימוי הבית כדי להמחיש את הנושא: הול שמכוון לחדרים - מודולים וזרימות - ולכל חדר תפקיד. גם אם חלק עוד בבנייה, המסלול צריך להיות ברור ומלוטש, תוך איזון בין ריצה לפיצ'רים לחיזוק הליבה לאורך זמן.ובתכל'ס - מעבר לעיצוב - יש מוצר שחייב לעבוד: ברור, יעיל, סימלסי ויפה, אך גם מחובר לביזנס. היום מעצבים ומעצבות חושבים גם מוצרית: לא רק איך זה נראה ומרגיש, אלא מה מקדם ערך למשתמש וגם את מטרות החברה. הפרק הזה יצא כחלק משיתוף פעולה עם כנס COM.PLEX שיתקיים ב 19.11.25, אנו מארחות א.נשים שהולכים.ות להרצות שם ובכך לתת לכם.ן הצצה למה שהולך להיות בכנס. הכנס יתמקד במחקר, עיצוב ואפיון מערכות מורכבות. אירגנו במיוחד למאזינים ולמאזינות של רדיו באטן קוד הנחה של 10% לכרטיסים לכנס - ComRadio10 (תקף לכל סוגי הכרטיסים עד ה-12.11) עריכה: מרינה ברודסקי האזנה נעימה 🎧 בחסות Triolla

מעצבים, האמנים שאנחנו, לא אוהבים להעתיק. אנחנו רוצים להיות מיוחדים, ולשים על הנייר פיקסלים שאיש לא ראה מעולם. אך בעולם שבו כל כך הרבה מוצרים מצליחים מתחילים להראות כמו העתק מושלם אחד של השני, אולי כדאי לחשוב מחדש מהי העתקה, היכן עובר הגבול, והאם מוצרים דומים זה דבר כל כך גרוע אחרי הכל.

בפרק החדש של הפודקאסט אני מדבר עם יובל קשטכר על איך מעצבים לא רק מסכים, אלא מערכות שלמות.אנחנו צוללים לעולם האוטומציות ומדברים על איך לבנות לעצמנו “כפיל דיגיטלי” שעובד בזמן שאנחנו ישנים, מה אפשר ללמוד מכלים כמו n8n, Make, Zapier, ואיך הבינה המלאכותית משתלבת בכל זה.במהלך הפרק אנחנו מדגימים שורה של יוזקייסים פרקטיים: מפוסט שמתפרסם אוטומטית ונכנס לפאנל, דרך בוט שמסכם לנו טיקטים שבהם תוייגנו, ועד עוזר תוכן שמבין את ה-Style Guide של הארגון ויודע להציע מיקרוקופי רלוונטי.אנחנו מראים איך אנחנו מחברים בין הכלים האלה לבניית תהליכים שמבצעים בשבילנו את העבודה האפורה - סיכומי טיקטים מג’ירה, עדכונים לסלאק, יצירת מסמכים אוטומטית, וחיבור פשוט לדאטה דרך איגוד נתונים ב-Airtable או אפילו ב-Excel.דיברנו גם על המעבר ממעצבים למעצבי מערכות, על איך מתחילים מאוטומציה קטנה שחוסכת חמש דקות ומגיעים למערכת שלמה שמנהלת תהליכים בעצמה.ולבסוף, שוחחנו על סיפור מעורר השראה במיוחד: איך אותם עקרונות וכלים סייעו ליובל לפתח כלים לאיתור נעדרים בשביעי באוקטובר. ולמה מהירות, אינטגרציות חכמות ועיצוב נכון של מערכת יכולים באמת לשנות מציאות.זה פרק שמחבר בין יצירתיות, טכנולוגיה והיכולת לעצב תהליכים.

פרק 58 בין פגישות עבודה, לקוחות לחוצים, דדליינים צפופים, ואינספור שעות של דחיפת פיקסלים, עבודת עיצוב יכולה התחיל להרגיש כמו... עבודה. אך לפעמים הדרך לגלות מחדש את הניצוץ והאהבה לעיצוב היא עם פרויקט צד. כן, טכנית זוהי עוד עבודה, אך בחירה מושכלת של פרויקט צד יכולה להכניס לחיים עוד הנאה, השראה, למידה, וכסף.

הפרק החדש עם שירן צולל לסטוריטלינג כסקיל שמקפיץ אותנו בכל שלב בקריירה. מהגשת פרויקט גמר, דרך ראיונות ועד היום-יום בצוות. דיברנו על איך לפתוח בקונטקסט חד שמייצר קשב ואמון, להתאים את השפה למי שבחדר (HR, פיתוח, פיננסים), ולהוריד עומס קוגניטיבי ע"י מיקוד ברציונל במקום ב”לקריין את המסך”. שירן משתפת רגעים אמיתיים ממכירות ועד פרודקט, ומראה איך סיפור נכון הופך נתונים להחלטות, התנגדויות להסכמות, ו”עוד מצגת” לשיחה שמקדמת דברים. לקחנו מזה צ’קליסט פרקטי: להתחיל במשפט-שניים שמבהירים מה הבעיה ולמי, לעגן פתרונות במחקר בלי להציף בפרטים, לשזור חזרתיות חכמה (“זוכרים שאמרנו…?”) ולסגור עם שורה תחתונה ואקשן אייטמס. התוצאה: נרטיב ברור בשלבים. קונטקסט - חיבור ורגש - פתרון מגובה - סיכום ו־next steps ששומר את כולם בפוקוס. טיפים פרקטיים (צ’קליסט ליישום) 1. קונטקסט קודם כל - ⁠פתחו במשפט שניים שמבהירים: מה הבעיה, למי, ולמה עכשיו. - במערכות מורכבות: התחילו ב־high-level flow (אפילו פתקים/סכמה) לפני ה-UI. 2. צרו קשב ואמון - ספרו “רגע טריגר” אישי או ממשתמשים שממחיש צורך אמיתי. - קשר עין, שאלות ישירות למקבלי ההחלטות, והפיכת השיחה לדיאלוג. 3. התאמת המסר לקהל - בחרו טרמינולוגיה ודוגמאות לפי התפקידים בחדר. - בריאיון: עם HR דגש על soft-skills; עם VP Product על החלטות, פוקוס והשפעה. 4. מיקוד בעיקר והפחתת עומס קוגניטיבי - לא “לקריין את המסך”; דברו על הרציונל מאחורי ההחלטות. - קבצו נתונים לתובנות (“בחרנו X כי 80%...”), לא רשימת מטלות (“עשינו סקר, ואז…“). 5. בנו נרטיב עם עוגנים - פתיחה: קונטקסט ורגש | אמצע: פתרון מגובה מחקר | סיום: סיכום ברור ו-Next Step. - השתמשו בחזרתיות: “זוכרים שאמרנו…? כאן זה מתממש”. 6. סגירה ברורה - סיימו בסיכום קצר (3-4 משפטים) + מה מצופה מהקהל (החלטה/פידבק/עדכון סטטוס).

בפרק הזה אני מארח את יוסי גוואטה, ואנחנו עוברים יחד שלב־אחר־שלב על איך לחבר דיזיין סיסטם מפיגמה לקרסר. נדבר בצורה פשוטה וברורה על כל מה שצריך לדעת – מההכנה בפיגמה, דרך החיבור עצמו, ועד איך לבדוק שהכול עובד חלק. המטרה שלנו היא שתוכלו לעשות את זה בעצמכם בקלות, בלי תסכולים ובלי קיצורי דרך מעורפלים. אם רציתם להבין סוף סוף איך סוגרים את הפער בין עיצוב לקוד – זה בדיוק המקום להתחיל ממנו. הדרכה בוידאו + מסמך שמסביר ומדגים את התהליך אפשר למצוא כאן: https://tinyurl.com/ra5zhudh

בפרק זה נדבר על הקשר שבין חווית משתמש למטרות עסקיות, נציג תובנות מעבודתנו על מוצרים בוויקס, נדבר על כיצד חווית משתמש טובה מהווה מנוע משמעותי לצמיחה עסקית, תוך התמקדות בערך למשתמש והסרת חסמים. (משתתפים: ענת שטיינר ואיתי נוף)

מה באמת גורם למוצר לעורר רגש? בפרק הזה עדי לוין מארחת את עידו שביט - יועץ עצמאי לאסטרטגיה ואפיון חוויית משתמש, מעצב וחוקר עם יותר מ 35 שנות ניסיון, לשיחה על דילייטרים: אותם רגעים קטנים שמשדרגים חוויה מספקת למרגשת.עידו מסביר איך דילייטרים התפתחו מאלמנטים ויזואליים פשוטים לפיצ’רים אינטגרליים, ומדוע הם חלק מהותי מהחוויה ולא רק תוספת עיצובית.הפרק נוגע גם באתגר שמעצבים נתקלים בו שוב ושוב - מתי נכון להשקיע בדילייטרים, ואיך הם משתנים בעידן של בינה מלאכותית. הפרק הזה יצא כחלק משיתוף פעולה עם כנס COM.PLEX שיתקיים ב 19.11.25, אנו מארחות א.נשים שהולכים.ות להרצות שם ובכך לתת לכם.ן הצצה למה שהולך להיות בכנס. הכנס יתמקד במחקר, עיצוב ואפיון מערכות מורכבות.

כשאנחנו חושבים על צפייה בתוכן עיצובי, קל למחשבות לנדוד להרצאות ביוטיוב, הדרכות על שימוש בתוכנות, או סרטים דוקומנטרים על היסטוריית העיצוב. אבל דרך העדשה הנכונה ניתן לראות המון ערך גם בסרטים וסדרות שלא בהכרח מיועדים למעצבים. אז תכבו את האורות, תוציאו את הפופקורן מהמיקרוגל, תתיישבו על הספה ושימו את הטלפון על רטט - זה שבוע של סרטים בראיון טוב!

בפרק הפתיחה, החלטנו להסביר מעט למה החלטנו לשים את עצמנו אל מול מצלמה ומדוע בעצם הקמנו את הפודקאסט. בין השאר דיברנו על: מצב השוק בישראל: המעבר מחברות מוצר אל חברות שירותים, שינוי תפקיד המעצב והאחריות שלו, השינויים באקדמיה, ריבוי מוסדות הלימוד ואיך כל זה משפיע על מצב וכמות המשרות. מה ההבדל בין ג׳וניורים לסניורים בעיני התעשייה מי מבוגרי תוכניות הלימוד מצליח ולמה? למה לא כל החברות מוכנות להעסיק ג׳וניורים? ולמה יש חברות שיעדיפו בוגרי תקשורת חזותית? על מה חשוב לשים לב כשבוחרים מוסד לימודים וממה כדאי להיזהר?

רוב מסעות חיפוש עבודה מתחילות במודעה: לפעמים בלינקדין, לפעמים בפייסבוק, לפעמים באתר של החברה. וזו לא מודעה מינימליסטית כמו הצעה לבייביסיטר או מנקה - היום תיאור משרה זה מסמך ארוך, מסובך, ומלא במסרים סודיים, סותרים, ומבלבלים. פיענוח של תיאור משרה היא משימה מאתגרת, אך עם הכלים הנכונים ניתן להפיק ממנו הרבה רמזים שיוכלו לעזור לנו להגיע לראש רשימת המועמדים.

בפרק בועט במיוחד אני מארח את דניאל בוארון לשיחה סופר-פרקטית על הגבולות שנמחקים בין דיזיין לפרודקט והפיתוח. דיברנו על איך לעבוד “עמוק ולא רחב” עם כלים כמו Figma Make, Cursor ו-FigJam , למה MCP הוא ה-API של עידן ה-AI, ואיך בונים Pipeline של אוטומציות שמחבר ג’ירה, סלאק, פיגמה וגיטהאב – עד Pull Requests שמעצבים פותחים בעצמם. דניאל משתף טקטיקות לוייב קודינג מבוססות דיזיין סיסטם, שימוש בטמפלטים לטסטים מהירים, ו-Human-in-the-Loop שמבטיח דיוק בלי לאבד מהירות. נשמע גם קייסים מהשטח שמראים איך צוותים לא-עיצוביים מייצרים פרוטוטייפים שעוברים ולידציה אמיתית. אם מעניין אתכם לשדרג את תהליך העבודה, לדבר “קוד” בלי לוותר על חוש העיצוב, ולהפוך למעצבים שמובילים החלטות—זה הפרק בשבילכם.

קל לאבד פרספקטיבה על תהליך גיוס כשמנסים להתרכז בתרגילי בית והצגות פורטפוליו, אך אם לוקחים כמה צעדים אחורה ומסתכלים על סך כל השלבים מבינים שגם אנחנו כמועמדים עוברים חוויה. חוויית המועמד, שאותה מייצרים המראיינים והמגייסות, יכולה להיות קריטית עבור המועמד המתלבט שצריך להחליט האם לחתום על החוזה שמולו.