אין חלום גדול יותר מעבודה שתמצא אותנו, במקום שנתאמץ לחפש אותה. בפרק היום נדבר על טיפים לחיפוש עבודה בלינקדאין (כי אין מה לעשות, לפעמים צריך להתאמץ טיפה) וגם איך להגדיל את הסיכויים לכך שעבודת חלומותינו תמצא אותנו.

בפרק אירחנו את ארז מורביה, מנהל פיתוח תוכנה ומוביל את ההטמעה האג'ילית בחברת ראפיד (Rapygility). מוביל צוותי פיתוח בארץ ובאיסלנד (+ דובר איסלנדית בסיסית). בנוסף, מוביל את צוות ה Technical Program Managers בראפיד. בעל 25+ שנות נסיון בעולם פיתוח מוצרי תוכנה (החל מסטארטאפים קטנים ועד חברות ענק). בשמונה השנים האחרונות מתמחה בעולם האג'ייל הפרקטי. בעל יותר מחמישים הסמכות בעולם האג'ילי ומלווה צוותים בארץ ובעולם בשיפור פיתוח מוצרי תוכנה. מחבר הספר "Make your workweek awesome" - מדריך מעשי לניהול אפקטיבי של שבוע עבודה עמוס באימיילים, ישיבות ואינספור משימות.‍דיברנו על המון מושגים בעולם האג'ייל ובכלל הגדרנו מה זה, איך מצליחים להזיז ארגון שלם לשיטת עבודה חדשה, מה עובד יותר ופחות טוב בשיטה הזו, איך מתמודדים עם בלתמים, למה צריך להתאים את השיטה לחברה הספציפית ומה כדאי לעשות אם אתם רוצים לשפר את ה-Velocity בחברה שלכם. קצת על ראפיד: חברת פינטק אשר פיתחה פלטפורמת תשלומים בינלאומית עבור עסקים וצרכנים ומפעילה את רשת התשלומים המקוונים הגדולה מסוגה בעולם. הפלטפורמה של ראפיד מאפשרת לבצע העברות בנקאיות, תשתית לארנקים דיגיטליים, תשלום מזומן, אמצעי תשלום אלטרנטיביים מקומיים על ידי תמיכה ב-65 סוגי מטבעות ביותר מ-170 מדינות ובמעל 900 אמצעי תשלום שונים. החברה גייסה עד כה 960 מיליון דולר בארבעה סבבים מבתי ההשקעות המובילים בעולם. בחברה 600 עובדים הפרוסים במשרדים הממוקמים בלונדון, אמסטרדם, איסלנד, מאונטן ויו קליפורניה, דובאי, הונג קונג, סינגפור ותל אביב.‍

הפעם אירחנו את עופר סנדריי. עופר מוביל את תחום המחקר ב- Soluto והוא אחד ממייסדי קהילת "פסיכולוגיה חברתית בעולם האמיתי". לפני כן הוא היה המייסד והמנכ"ל של חברת BeApplied - חברת ייעוץ מבוסס תובנות התנהגותיות. יש לו תואר שני בפסיכולוגיה חברתית מאוניברסיטת רייכמן. בפרק שוחחנו עם עופר על: איך מחקר יכול לתמוך קבלת החלטות של צוותי מוצר? ההבדל בין מחקר אקדמי למחקר יישומי. מתי סומכים על האינטואיציה ומתי יוצאים לתהליך מחקר? איך מגלים את התפיסה הסובייקטיבית של משתמשים? איך מודדים הצלחה ואימפקט של מחקר?

חדשות חמות: מיתוג אישי יכול להיות כיף, מעניין ואינטואיטיבי בלי להרגיש שאתם נדחפים לפי שלא מעוניין במה שיש לכםן לומר. בפרק הזה של הלינקדינאים נדבר על מיתוג אישי בלינקדאין, כמה שהוא מבוסס יותר מהכל על אינטראקציה בינאישית (בכל זאת, רשת חברתית) ויצירת תוכן סביב דברים שבאמת מעניינים אותנו.

בפרק נדבר על הדרכים שונים וגישות שכדאי לאמץ בשביל לתפוס את העבודה הראשונה בעיצוב. דקל ישתף בניסיון האישי שלו שהוביל אותו לעבוד בסימילר ווב ומשם גם להפוך למרצה בבצלאל ויוליה תאתגר את שנינו בשאלות טובות.

רוציםות לבקש Connect בלינקדאין מאדם שאתם לא מכיריםות אישית? כך תעשו את זה בצורה הכי אפקטיבית ומנומסת. בפרק היום נדבר על הכלי המשמעותי שהוא Personal note, ואיך ליצור באמצעותו רושם ראשוני חיובי שיגדיל את הסיכוי שלכםן להשיג את מה שאתםן רוציםות, אפילו ממי שלא החלפתםן איתו מילה לפני.

פרופיל האישי בלינקדאין הוא חלון הראווה שלנו, בין אם אנחנו סטודנטיםות ללא ניסיון או בכיריםות מנוסיםות. בפרק הזה נדבר על חשיבות הפרופיל האישי וההבדל בין הפרופיל האישי בלינקדאין לפרופיל בכל רשת חברתית אחרת. על חשיבות מילות המפתח בפרופיל, ועל אסטרטגיית כתיבת ה-Headline שימשכו לפרופיל שלכםן את האנשים נכוניםות.

אחד הנכסים שיש לנו בחברה שאנחנו לא תמיד זוכרים לנצל כמעצבי UX, זה צוותי ‫ה-Customer‬ Success, Sales. למה זה נכס? הצוותים האלה מדברים עם היוזרים באופן יומיומי, הם מכירים את נקודות הכאב מקרוב והם יוכלים לעזור לנו בכל שלב של פיתוח המוצר. אם זה בשלב של המחקר לחבר אותנו ליוזרים הנכונים (במקום לחפור באינסוף טיקטים) ואם זה בפידבק על פיצ׳רים שאנחנו רוצים לפתח. בפרק אירחתי את יעל קרן, יעל היא מובילה את הסניף הישראלי של Dropbox ומנהלת את צוות היו איקס בארץ (כבוד!) יעל שיתפה איך הם בנו מערכת יחסים מיוחדת עם צוות Customer Succe וגם סיפרה על שיטות מחקר יחודיות. יש לכם גם שיטות מחקר מעניינות, רוצים לשתף כאן?

הפרק שוחחנו על אפקט הנדירות/מחסור (SCARCITY), אחד מששת עקרונות השכנוע של רוברט סיאלדיני. אנחנו נוטים לתפוס דברים כבעלי ערך רב יותר אם יש מעט מהם או קשה להשיגם. זה נכון למוצרים במהדורה מוגבלת, מועדונים שקשה להתקבל אליהם, זמן מוגבל למבצע מסוים, וכו'. אנשי שיווק ומכירות גילו את האפקט הזה כבר מזמן: קמפיינים של 30 יום ניסיון, מודל פרימיום (FREEMIUM) שמגביל שימושיות, בלאק פריידי, "ארטיק אני הולך", … - כולם מבוססים על אותו העיקרון שנועד לצמצם את התלבטויות ולהניע לפעולה. האזנה נעימה :)

מה הקשר בין HCI ל-UX?בשיחה אורן שיתף על מחקר שהם ערכו במעבדה, הם הכניסו רובוט לחדר וכשמשיהו נכנס לחדר הרובטו עשה תזוזה קטנה לכיוונו. הם גילו שאנשים הרגישו שהרובוט מתעניין בהם. התגובות של אנשים היו מדהימות ״הוא ממש אוהב אותי״, ״אני חשוב לו״ היו כאלה שרצו לחבק את הרובטו.מה שמענין שלכאורה המחקר לא ממש קשור ל-UX, אבל כשירדנו לעומק הבנו שאפשר ללמוד מהמחקר הזה הרבה.לדוגמה, אם מישהו נמצא בתהליך רכישה של מוצר באתר ולפני שהוא מעביר את הכרטיס אשראי, אנחנו מזהים שהוא מתעכב קצת. אני יכולה להסיק מזה שהוא לא בטוח לגבי מדיניות ההחזרות והחלפות, אם אדע להקפיץ לי הודעה שמסבירה לו לגבי זה. זה יגרום לו להרגיש ״וואהוו״ מישהו מבין אותי.זו דוגמה קטנה לאיך אנחנו יוכלים״לאניש״ את המוצרים שלנו ולהפוך אותם לכאלה שכיף לאנשים להשתמש בו.

בפרק אירחנו את בן בנחורין - מעצב, מרצה ואמן דיגיטלי. מוביל את צוות עיצוב המוצר של yotpo.com, בעבר ראש צוות דיזיין סיסטם wix.com, וראש עיצוב deviantart.com. מקים ומנהל המסלול לעיצוב מוצרים דיגיטליים בשנקר. מתמחה בפתרונות מערכתיים לעיצוב חווית משתמש ואמנות גנרטיבית מבוססת קוד, החל ממיצבי אודיו-ויז׳ואל מוזיאליים ועד ל-nfts.לעמוד המשרות של יוטפו > https://bit.ly/3JruSnVקצת על יוטפו: חברת הטכנולוגיה המובילה יוטפו מתמחה בפיתוח פלטפורמת מוצרים שיווקיים לעולם ה-eCommerce. יוטפו תומכת ועוזרת ללקוחותיה לעצב את ה Customer Journey של הלקוחות שלהם.יוטפו המדורגת ברשימת Forbes Cloud 100, מחזיקה משרדים בניו יורק, לונדון, תל אביב, יוקנעם וסופיה.לאחרונה, השלימה יוטפו, שתציין בקיץ הקרוב עשור להיווסדה, סבב גיוס בהיקף של 230 מיליון דולר עבור פלטפורמת השיווק החדשנית שפיתחה לאתרי eCommerce ובכך הפכה ליוניקורן. סך גיוסי ההון של החברה עומדים עד כה על כ-406 מיליון דולר. יוטפו פיתחה פלטפורמת שיווק חדשנית המיועדת למסחר מקוון, הבנויה על תוכן גולשים וצרכנים. הפלטפורמה מספקת למותגים יכולות ייחודיות לבלוט ולשמר את לקוחותיהם בעולם ה-eCommerce התחרותי. פלטפורמה זו כוללת את כל פתרונות השיווק הדרושים למותגים תחת קורת גג אחת הכוללים ביקורות גולשים, מועדוני לקוחות, חבר מביא חבר, ושיווק באמצעות  SMS  אשר יחד מייצרים חוויות לקוח ייחודיות ובעלות יחס המרה גבוה.‍

איך מחברים נר לקיר בעזרת קופסת גפרורים וקופסת נעצים? את המשימה הזאת הציג פסיכולוג בשם קארל דונקר לסטודנטים בשוויץ. לקבוצה אחת הוא הציג נר, קופסת גפרורים וקופסת נעצים. לקבוצה השנייה הוא הציג את אותם האביזרים, אך הפעם, קופסת הנעצים הייתה פתוחה והנעצים היו מחוצה לה. באיזו קבוצה אחוז הפותרים היה גבוה יותר? ומה תוצאות הניסוי מלמדות אותנו על חשיבה יצירתית ופתרון בעיות? בפרק הזה דיברנו על קיבעון תפקודי (FUNCTIONAL FIXEDNESS) - מתי הוא נוצר? איך זה משפיע עלינו ביום-יום? והאם ניתן להתגבר על כך?

איתי הוא אדם אינטליגנטי, עובד מסור, אימפולסיבי, ביקורתי, עקשן וקנאי. האם תקבלו אותו לעבודה בצוות שלכם? ומה בנוגע ליובל, שהוא אדם קנאי, עקשן, ביקורתי, אימפולסיבי, עובד מסור ואינטליגנטי. האם תעסיקו אותו? ~~~ את הפרק הקדשנו לכמה תופעות מעניינות שהמכנה המשותף להן הוא הראשוניות. ~~~ 🖖 כמה שאלות שדנו בהן במהלך הפרק: תוך כמה זמן אנחנו מקבלים רושם ראשוני? האם ניתן לחזות אם בני זוג יתגרשו על פי צפייה בהם במשך כמה דקות? איך אנחנו שופטים "משקפופרים"? מהו חוק חמש השניות בעיצוב אתרים? ומה משפיע על האופן שבו אנו בוחרים יין במסעדה?

מה המוטיבציה של היוזרים?אחד הדברים שאנחנו צריכים כמעצבי חווית משתמש לזכור, זה כמה תשומת לב אנחנו מבקשים מהיוזרים, מתי ואיך.עופר הביא דוגמה יפה, הוא אמר שבאנגלית אומרים pay attention.כלומר, היוזרים שלנו משלמים מחיר, אומנם לא כסף אבל משלמים מחיר קוגנטיבי כשהם משתמשים במוצר שלנו.בפרק דיברנו על איך נוכל לצפות מה המחיר הקוגנטיבי שיוזרים יסכימו לשלם על המוצר שלנו, עופר הזכיר את פרדימת הצרכים של מאסלו.עריכה והפקה: נופר ארביב— עם ‏‎Ofer Monar‎‏ ו‏‎Nofar Arbiv‎‏.

הזמינו אתכם לצ'ייסר על חשבון הבית? מה קורה לנו כשמישהו נותן לנו מתנה? מה קורה לאחרים כשאנחנו עושים להם טובה? מסתבר שמעבר לחוויית ההפתעה הנעימה והשמחה, נלווית לזה גם תחושת מחויבות. נורמות חברתיות ורגשות אשם גורמים לצורך להחזיר. במילים פשוטות: אנשים נוטים להחזיר למי שעושה להם טובה. לאפקט הזה קוראים אפקט ההדדיות (RECIPROCITY) והוא אחד מששת עקרונות השכנוע של הפסיכולוג רוברט סיאלדיני.

איך הופכים את השימוש במוצר שלנו להרגל? מה החשיבות של שבעת החברים הראשונים שלנו בפייסבוק? למה כדאי לשלוח נוטיפיקיישנס ליוזרים שלנו? לכל חברה יש שלושה מנועי צמיחה – Acquisition (רכישת משתמשים), Retention (שימור משתמשים) ו – Activation – הפיכה של משתמשים למשתמשים פעילים. על מנת לוודא שמשתמש חדש יהפוך למשתמש קבוע במוצר, הוא צריך למצוא בו ערך ולרצות להשתמש בו. אחת הדרכים הכי טובות לעשות את זה היא להפוך את השימוש במוצר להרגל עבור המשתמשים שלנו – כזה שנכנס לחלק מהשגרה שלהם.אם נקביל את זה לחוויה שרובנו וודאי מכירים, העובדה שנרשמנו לחדר הכושר וקנינו בגדי ספורט, מגבת מיוחדת לזיעה ובקבוק מים יפה – לא מבטיחה שנתאמן כל שבוע ונחדש את המנוי לשנה נוספת. השבוע, דריה ורטהיים מדברת עם מיכל לופו, Group Product Manager, ועם סתיו לוי, Product Manager במאנדיי.קום, על הדרך ליצירת הרגל אצל המשתמשים שלנו. הן מדברות על שלושת השלבים שחייבים להתקיים בשביל ליצור הרגל, על האתגרים ביצירת הרגלים לקהלים שונים במוצר, ועל איך יודעים שהצלחנו.

בשונה מתפקידים אחרים בחברה, עיצוב הוא אזור שלעיתים נוצר סביבו בלבול – לא כולם חושבים שהם יודעים לתכנת, אבל לכולנו נדמה שאנחנו יודעים לדבר עיצובית ויודעים להגיד מה נראה יפה. בתוך זה, העבודה בין מעצבים למפתחים היא לא תמיד פשוטה – למעצבים יש חזון, המתכנתים מכירים את היכולות – ובמפגש בין השניים יכול להיווצר הרבה תסכול. בפרק הזה של בקצרה, אנחנו חוזרים לפרק השני שלנו ׳איך הופכים את צוות העיצוב לחלק אינטגרלי במוצר׳, שבו ליאור קרנכל דיברה עם ערן זינמן, מנכ״ל ושותף מייסד במאנדיי ועם רותם וייסמן, VP Design והמעצבת הראשונה במאנדיי. נתמקד בתובנות העיקריות שעוסקות בשיתוף הפעולה של מעצבים ומפתחים – איפה נוצרים התסכולים, מה אפשר לעשות כדי למנוע אותם, ולמה חשוב שמפתחים יכירו גם את השפה העיצובית.

אירחנו את ירון אינגר. ירון הוא CTO ו-Co-Founder של Lightricks המפתחת כלים לעריכה מתקדמת של תמונות וסרטוני וידאו, הנמצאים בשימוש מיליוני משתמשים ברחבי העולם. ירון מתעסק במחשבים מאז ומתמיד, שירת כחוקר ומפתח ב-8200 ופרש מדוקטורט במדעי המחשב כדי להקים את החברה.דיברנו על מה ג'וניורים יכולים לעשות כדי להבליט את עצמם, קצת על החשיבות של לימודים וציונים, מה הבעיה בלגייס ג'וניורים, כמה זמן לוקח להכנס לעניינים ולהיות פרודוקטיבי, מתי מפסיקים להיות ג'וניור, איך חברות יכולות לעבוד טוב יותר כדי למנוע עזיבה אחרי תקופה קצרה ועל עוד המון נושאים אחרים.‍

בפרק שוחחנו על: למה BOOKING מציגים לנו בתוצאות החיפוש בתי מלון שנמצאים בתפוסה מלאה? מה יגרום לתום ולרועי לתרום לעמותת כלבים? ואיך מעודדים נהגי מוניות לקחת נסיעות נוספות?

מעין מרשלי מראיינת את עדי איתן אביתר, מנהלת מוצר בביימי, ואת כנרת יפרח, מאפיינת השפה של ביימי וכותבת המיקרו-קופי של המוצר בתחילת הדרך. על מה דיברנו? (לא בסדר הזה) ** אפיון השפה והמיתוג ** איך משפיע המיתוג על השפה ולמה הוא חשוב כל כך? כולל דוגמאות של איך היו נשמעים הדברים בשני מיתוגים שונים. איך מותג אחד מדבר גם ללקוחות פרטיים וגם לעסקיים (גם B2C וגם SaaS)? האם וכמה משפיעה מאפיינת השפה על המיתוג של החברה כולה? איך משמרים שפת מותג כשכותבת המיקרו-קופי יוצאת מהתמונה? איך מלמדים עובדים חדשים מהו הקול של המותג, בעיקר כשהחברה גדלה וכבר לא מגיעים אישית לכל עובד ועובדת? ** תהליך הכתיבה ** מול איזו פונקציה בארגון עובדים כותבי וכותבות המיקרו-קופי? מהו תהליך הכתיבה בפועל? מיהם השותפים והשותפות לכתיבה? באיזו פלטפורמה כותבים את הקופי, איפה עושים את הפינג-פונג לגביו, ואיפה מופיע הקופי הסופי? איך כותבים קופי לפיצ'ר חדש? עבודה שוטפת מול שירות הלקוחות וגורמי שטח אחרים לצורך שיפור מתמיד של ה-UX ושל הקופי. למה חשוב שמנהלי מוצר יכירו את כל הפניות שלא עובדות, גם אם לא מגיעים לטפל בהכל? מה אנחנו יכולים לעשות ככותבים מול המגבלות הטכניות של הפלואו? ** כתיבת המיקרו-קופי ** איפה כדאי להיות פשוטים ולעניין, ואיפה אפשר לשחרר ולהיות מלאי אופי? הודעת ההצלחה המפורסמת של Buyme – האם היא בכלל עובדת? הכוח של מיקרו-קופי לייצר חוויה ולהשלים אותה. מיקרו-קופי לא יכול לתקן UX בעייתי. סופר-שובר הישן כדוגמה. איך מתמודדים עם קופי שלא עובד? איזה שינוי בקופי של הכפתור העלה המרות, ואיך זה קשור למחויבות? האם משתמשים קוראים הנחיות מורכבות, והאם כל המשתמשים אותו דבר בעניין הזה?