מעין מרשלי מראיינת את עדי איתן אביתר, מנהלת מוצר בביימי, ואת כנרת יפרח, מאפיינת השפה של ביימי וכותבת המיקרו-קופי של המוצר בתחילת הדרך. על מה דיברנו? (לא בסדר הזה) ** אפיון השפה והמיתוג ** איך משפיע המיתוג על השפה ולמה הוא חשוב כל כך? כולל דוגמאות של איך היו נשמעים הדברים בשני מיתוגים שונים. איך מותג אחד מדבר גם ללקוחות פרטיים וגם לעסקיים (גם B2C וגם SaaS)? האם וכמה משפיעה מאפיינת השפה על המיתוג של החברה כולה? איך משמרים שפת מותג כשכותבת המיקרו-קופי יוצאת מהתמונה? איך מלמדים עובדים חדשים מהו הקול של המותג, בעיקר כשהחברה גדלה וכבר לא מגיעים אישית לכל עובד ועובדת? ** תהליך הכתיבה ** מול איזו פונקציה בארגון עובדים כותבי וכותבות המיקרו-קופי? מהו תהליך הכתיבה בפועל? מיהם השותפים והשותפות לכתיבה? באיזו פלטפורמה כותבים את הקופי, איפה עושים את הפינג-פונג לגביו, ואיפה מופיע הקופי הסופי? איך כותבים קופי לפיצ'ר חדש? עבודה שוטפת מול שירות הלקוחות וגורמי שטח אחרים לצורך שיפור מתמיד של ה-UX ושל הקופי. למה חשוב שמנהלי מוצר יכירו את כל הפניות שלא עובדות, גם אם לא מגיעים לטפל בהכל? מה אנחנו יכולים לעשות ככותבים מול המגבלות הטכניות של הפלואו? ** כתיבת המיקרו-קופי ** איפה כדאי להיות פשוטים ולעניין, ואיפה אפשר לשחרר ולהיות מלאי אופי? הודעת ההצלחה המפורסמת של Buyme – האם היא בכלל עובדת? הכוח של מיקרו-קופי לייצר חוויה ולהשלים אותה. מיקרו-קופי לא יכול לתקן UX בעייתי. סופר-שובר הישן כדוגמה. איך מתמודדים עם קופי שלא עובד? איזה שינוי בקופי של הכפתור העלה המרות, ואיך זה קשור למחויבות? האם משתמשים קוראים הנחיות מורכבות, והאם כל המשתמשים אותו דבר בעניין הזה?

בפרק עם תום אבן, דיברנו על האתיקה בשימוש בטכניקות של כלכלה התנהגותית, על נאדג' ועל אחיו המרושע - הסלאדג’.
נאדג' זה דחיפות שאנחנו נותנים ליוזרים בשביל שיפעלו בצורה חיובית והסלאדג אלו דחיפות עבור דברים שליליים.
אחת הדוגמאות שתום הביא בפרק וממש התחברתי, זה את סכין המנתחים אל מול סכין הרוצחים, יש כאן כלי שהוא סכין ואפשר ליצור איתו טוב או רע.
הדוגמאה הזאת גרמה לי לחשוב על כמה אחריות יש לנו כמעצבים! האם אנחנו רוצים לקחת את הכישרון שלנו בשביל ליצר הרס או לבחור בסכין מנתחים וליצר טוב? (מי לא חלם להיות מנתח?) אולי בפעם הבאה שאתם מעצבים מוצר, נחשוב שוה האם אתם משתמשים בסכין המנתחים או בסכין הרוצחים?

אנחנו לא מקבלים החלטות בתוך ואקום. מידע משפיע על הבחירות שלנו והצורה בה המידע מעוצב יכולה להניע אותנו לפעולה. הפעם שוחחתי עם Roy Bendor על עיקרון הנאדג׳ - תחום זוכה פרס נובל לכלכלה החושף את הכוחות הפסיכולוגיים הסמויים המשפיעים על ההחלטות שלנו לטובה. לנאדג' יש תאום מרושע הנקרא סלאדג' - שימוש בכל הטכניקות לרעה כדי לעבוד על המשתמשים. דיברנו בפרק על ההבדלים ביניהם ועל האתיקה של שימוש בעיצוב התנהגות.

למה א.נשים לא נותנים לייקים לפוסטים שהם אוהבים בפייסבוק? נפגשנו לדבר על השאלה הזו ועוד כמה נושאים מעניינים עם ד״ר אורן שפירא - מומחה לפסיכולוגיה חברתית והתנהגות אנושית. חוקר חוויית משתמש בכיר בחברת Bizzabo, ממייסדי ומובילי קהילת 'פסיכולוגיה חברתית בעולם האמיתי'. שוחחנו עם אורן על פסיכולוגיה חברתית, מיקרו-קופי ומה שביניהם, על מגמות בתחום התובנות ההתנהגותיות בארץ, ולמה אנשים לא נותנים לייקים לפוסטים שהם אוהבים בפייסבוק.

איך עיצוב פיצ׳ר משפיע על התכנון הטכני שלו, וההיפך? מה קורה כשמשחררים פיצ׳ר ללקוחות לפני שהוא מוכן לגמרי? ואיך נוכל לוודא שהפיצ׳ר אכן פותר את הבעיה שהגדרנו?אז היה לכם רעיון בראש לפיצ׳ר שאתם רוצים לפתח. ישבתם וחקרתם, הגדרתם את הבעיה ואפילו שרטטתם בקווים כלליים איך הפיצ׳ר הזה הולך להיראות. בשבוע שעבר דיברנו על כל השלבים האלו, ואפשר לחשוב שכאן כבר עברתם את מרבית השלבים בדרך ועכשיו אפשר פשוט – לפתח. אבל מכאן ועד שיש לכם פיצ׳ר אמיתי שבאמת עובד ליוזרים – יש עוד דרך משמעותית לעשות. אז השבוע, בחלק ב׳ של הפרק, אנחנו עוברים מה׳קדימון׳ לדבר האמיתי: עיצוב, תכנון טכני, ביצוע, שחרור הפיצ׳ר וקבלת פידבק. בפרק דריה ורטהיים מדברת עם שירלי באומר, Group Product Manager, ואורון מורד, Group Engineering Manager במאנדיי.קום, על כל המיני-שיעורים שלמדנו מהשלבים השונים בבניית הפיצ׳ר, שאספנו מכל הטעויות וההצלחות שחווינו בשנים האחרונות.

כל פעם שאנחנו ניגשים לבניית פיצ׳ר במוצר, בין אם הוא גדול או קטן, אנחנו עוברים את אותו התהליך:1 – זיהוי האימפקט2 – הגדרת הבעיה3 – תכנון הפתרון 4 – ביצוע 5- שחרור למשתמשים וקבלת פידבקזה אולי נשמע טריוויאלי, אבל במשך תקופה ארוכה של ניסוי וטעיה גיבשנו את הפרקטיקות היעילות ביותר, את ה-pitfalls האפשריים בכל שלב, ואת הניואנסים שיגרמו לפיצ׳ר להצליח. זה היה מסע שכלל הרבה מאוד למידות, שבעיקר הוכיחו לנו כמה חשוב להתעכב על כל שלב, למרות שלפעמים די מפתה לוותר על אחד או שניים בדרך.השבוע דריה ורטהיים דיברה עם שירלי באומר, Group Product Manager, ואורון מורד, Group Engineering Manager במאנדיי.קום, על השלבים השונים שעומדים בבסיס מתודולוגיית הפרודקט שלנו. זה הפרק הראשון מתוך שניים בנושא, והוא עוסק בשלושת השלבים הראשונים בתהליך.

מה משותף לקמפיין של 30 יום ניסיון, מודל פרימיום ונסיעת מבחן במכונית? בכל המקרים נוצרת תחושת בעלות של הלקוח על המוצר וכתוצאה מכך גובר הסיכוי שתיסגר העסקה. בפרק 04 נדבר על "אפקט הבעלות" - הנטייה של אנשים להעריך דברים שבבעלותם יותר משהם מעריכים מה שאינו בבעלותם. כמה שאלות שעליהן נענה בפרק: איך חברות כמו לינקדין, אפל ודואלינגו מניעות אותנו לשימוש באפליקציות שלהם? מה עשו בפארקים ציבוריים בארצות הברית כדי למנוע ממבקרים ללכלך? ואיך משמרים עובדים בארגון לאורך זמן? האזנה נעימה, תום ורועי

אם כולם יקפצו מהגג, גם אתם תקפצו? התשובה המצערת היא: כנראה שכן. אנחנו יצורים חברתיים, אנו מושפעים מפעולות של אחרים ולא תמיד חושבים בכוחות עצמנו. הוכחות חברתיות טבועות בנו כבר מאות אלפי שנים, מי שנהג בשונה משאר השבט נטרף ויצא מהמאגר הגנטי. אנחנו למעשה צאצאים של אלו ששרדו. שרדתם עד כאן? מעולה! בפרק דיברנו על... למה 97% מהצרכנים בודקים ביקורות באינטרנט לפני שהם רוכשים מדוע תיירים ביפן לא חוצים באור אדום מהו העונש הכבד ביותר בבתי סהר למה חשוב להציג למשתמשים את הפעולות של האנשים שהכי דומים להם ומדוע צחוק מזויף בסדרות סיטקום גורם לנו לצחוק יותר רק שתדעו שכולם כבר האזינו לפרק הזה :) האזנה נעימה, תום ורועי

לחכות זה מייסר, הורג אותנו לא לדעת עוד כמה זה הולך לקחת. אנחנו מכורים לשליטה, חיזוי, ניבוי, ניהול סיכונים, נתונים מתעדכנים, או בקיצור תחושת ודאות. אי-ודאות זו אחת התחושות הכי קשות שהמשתמשים והלקוחות שלנו יכולים לחוות, סיבה טובה להקדיש את הפרק השני בפודקאסט החדש שלנו כדי להבין לעומק את התופעה. איך חברות ענק כמו נטפליקס, אובר ובוקינג מצליחות להפחית את חששות המשתמשים? מדוע טיימרים ברמזורים אדומים עוזרים למנוע תאונות דרכים? ומה מנהלי חדשנות חייבים לדעת כדי לקחת יותר סיכונים? הצטרפו אלינו אל הלא נודע. האזנה נעימה, תום ורועי

פרק ראשון 🌱 התחלה חדשה. אפקט ״ההתחלה החדשה״: אנשים פועלים לעבר מטרה לאחר ציוני דרך זמניים המייצגים התחלות חדשות. כלומר, המוטיבציה שלנו גבוהה במקרים שבהם אנחנו לקראת תקופה חדשה. נוכל להיעזר בתופעה זו כדי להניע אנשים פעולה. ~~~ בפרק נספר על אפליקציות שבהן נעשה שימוש חכם באפקט, נדון באופן שבו ניתן לזהות את הרגעים הכי מתאימים, נסביר מה קורה לנו במוח כשאנו חושבים על 'האני העתידי', ונלמד איך ליצור גלים של מוטיבציה כדי להניע לפעולה.

.

הפרק הזה הוא לא עוד פרק קלאסי עם מעצב.ת מחברה כזו או אחרת, אלא נותן הצצה לתחום ה-UX מעולם הטלווזיה.כמעצבת, אני מחפשת הרבה השראות, אחד הדברים שיותר פותחים לי את הראש, זה לחפש השראות מעולמות קצת שונים.
בפרק עם Ofer Naor VP Product at Mako נחשפתי לעולם תוכן חדש ומרתק.עופר סיפר בפרק על אפליקציית האח הגדול, הם השקיעו המון כסף באפליקציה, אבל בפועל כשהעיצוב פגש את המשתמשים הוא נכשל ובגדול.החלק היותר מענין בסיפור היה איך הם שיפרו את האפליקציה תוך שבוע עד השידור של הפרק הבא בתוכנית!אני ממש סקרנית לשמוע מה דעתכם על הפרק, האם תרצו לשמוע עוד פרקים בנושאים רחבים יותר?

איך מוודאים שמשתמשים לא רק ירשמו למוצר שלנו – אלא גם ישתמשו בו? איך יודעים איזה מהפיצ׳רים שלנו צריך לשנות כדי להגדיל retention? ומתי יודעים שאקטיבציה הצליחה? למי מאיתנו לא יצא להירשם לאפליקציית מדיטציה, רק כדי לא להיכנס אליה שוב לעולם? חלון ההזדמנויות ליצירת ערך עבור משתמשים חדשים שנרשמים למאנדיי נסגר אחרי מספר דקות בלבד, כאשר אחוז לא קטן מהם עוזב את המערכת ולא חוזר אליה. טמון כאן פוטנציאל צמיחה עצום, המלווה באתגר ענק – איך נראה ׳מה אנחנו שווים׳ בזמן מועט כל כך, ואיך נוודא שמשתמשים לא רק נרשמים לפלטפורמה – אלא גם ממשיכים להשתמש בה?  התשובה לכך היא אקטיבציה – הגשר שמחבר בין הרגע בו יוזר נרשם למערכת לבין מצב בו היוזר באמת משתמש בה. בפרק 34, ליאור קרנכל דיברה עם ערן זינמן ועם מיכל לופו, Group Product Manager במאנדיי, על שיטות העבודה של צוות ה-Growth, שתפקידו למקסם את הערך בחלון ההזדמנויות הזה.השבוע ב׳בקצרה׳ אנחנו חוזרים לפרק 34 ומתמקדים בשלב האקטיבציה ובהזדמנות הטמונה בו. נבין מהם חמשת השלבים שמרכיבים את טקטיקת הצמיחה שלנו, איך להבין כיצד לעודד משתמשים להיות פעילים בפלטפורמה, וכמה מקום צריך לתת לאינטואיציה שלנו בתהליך.

איך שומרים על פוקוס גם בפרויקטים ארוכים? איך רותמים מחלקות אחרות למטרה? ומה הויתורים הנדרשים – וגם הרווח – מהחלטה להתמקד בפרויקט אחד במשך רבעון שלם?  ברבעון האחרון של 2020, דותן ממחלקת הפרודקט במאנדיי שיתפה סרטון בישיבת חברה ובו הבטיחה שתוך שלושה חודשים הולך לצאת מוצר חדש בפלטפורמה – גאנט. מדובר בפרויקט ענק שישב על תשתיות קוד ישנות ומסובכות, ויכול היה לקחת הרבה יותר משלושה חודשים. זה לא מנע מצוות הפרודקט להיות כל כך בטוחים בדד ליין שלהם, שהם אפילו נתנו למחלקת המכירות אור ירוק להתחיל למכור אותו.השבוע דריה ורטהיים מדברת עם שירלי באומר, Product Group Manager, ודותן אגוזי, Product Lead במאנדיי.קום, על ההחלטה לעבוד במשך רבעון שלם על פרויקט אחד בלבד, ועל איך מצליחים לשמור על פוקוס לאורך כל הזמן הזה. הן מדברות על הדרך שבה ניגשים לפרויקט כזה גדול ועל האתגרים שליוו אותו, כמו בניית אמון מול מחלקת המכירות, התמקדות במוצר שכבר יש לו הרבה תחרות בשוק, ושמירה על קצב ביצוע מהיר גם בפרויקט מורכב במיוחד. בסוף הפרויקט דותן הכינה מצגת סיכום עם התובנות העיקריות שהם למדו מהפרויקט, וניתן לראות אותה בתחתית העמוד.

.

1. סקירת ספרים בעברית על כלכלה התנהגותית: shilmanalex.com/blog אותו האוסף הפעם מסודר ויזואלית לפי שנת יציאה: behavioralbooks.com2. אוסף המקורות הכי מעניינים ברשת לכלכלה התנהגותית: shilmanalex.com/resources3. הניוזלטר הכי חשוב על habitweekly.com - Behavioral Design 4. האינסטגרם הכי מעניין - brainydesigntips@

נפגשתי הפעם עם טל פלורנטיין, אני חושבת שרובכם מכירים את השם ״טל פלורנטיין״ לכן חשבתי שזה יהיה מסקרן ללמוד על הדרך שלו ועל איך אפשר ללמוד ממנו איך להצליח מקצועית.לדעתי, הייתה שיחה סופר מרתקת, טל בהחלט עבר דרך מיוחדת בקריירה, הייתם מאמינים שהוא היה ילד ביישן?!קישור בתגובה הראשונה*קורונה וזה, גם הפעם איכות הפרק קצת פחות טובה.אבל בזכות Nofar Arbiv Yair Gold העורכים התותחים, אתם יכולים להקשיב לפרק.

ניצן רוזנברג, מייסד Studio&more, ופסטיבל OFFF TLV.את הפרק עם ניצן הקלטתי אחרי הרבה מאד זמן שלא נפגשתי פנים אל פנים להקליט פרק. עבורי, זו לגמרי הייתה שעה של השראה וחשיבה.אז, על מה דברנו? דיברנו על תכנון המסלול המקצועי מהרגע הראשון. הוא ממליץ למעצב המתחיל להציב לעצמו מטרות ולהבין במה הוא רוצה לעסוק כבר בשלב יחסית מוקדם.בנוסף,  בנוסף ניצן שיתף על ההחלטה הלא כל כך הגיונית להקים סטודיו ועל איך הוא הביא את פסטיבל OFFF לארץ.

תהליך חיפוש עבודה זה די הסיוט של כל אחד ואחת מאיתנו.במשך השנה האחרונה הסיוט הזה היה חיי, עברתי את כל התהליך הארוך החל מבניית תיק עבודות עד השעות הקטנות של הלילה, ראיונות ארוכים, תרגילי בית, תרגילים במקום ועוד ועוד...אני חושבת שלמדתי כמה דברים מעניינים מהתהליך אני כזו ששוכחת, אז חשבתי שיהיה נחמד לתעד קצת מהתהליך על דפי הפייסוש.אז, בפעם הראשונה בפודקאסט אני על תקן האורחת ושיר זלצברג (כן, הסלב מ-@Startup Designers) על תקן המראיינת.ממש תודה לך שיר, שאלת שאלות מעולות כמו תמיד 🙂

איך מעצבים ללא מגבלות או מחסומים? איך משתמשים בחזון וחלומות כדי לעצב מוצר טוב יותר? ואיך מנגישים את החזון הזה לחברה כולה? ״לכל מעצב יש את המהות שלו – הדבר שבשבילו הוא קם בבוקר, שמרגש אותו ומניע אותו. זה קשור ליכולת להעז בצורה שהיא יותר גדולה, יותר חולמנית ועם יותר passion. ביום יום הריגוש הזה לפעמים הולך לאיבוד, כי אנחנו רצים ממשימה למשימה ומדברים על מה צריך לעשות במקום לחשוב על מה נכון לעשות – עבורי כמעצבת ועבור המוצר. השאלה היא איך בכלל חולמים? איך מגיעים למצב שאתה יוצר משהו שעוד לא יצרו? אני חושבת שזו אחת התשוקות היותר גדולות של כל מעצב״. (הילי נאמן מגיד) השבוע ליאור קרנכל מארחת את היא-לי נאמן מגיד ויבגני קזינץ, Senior Design Leads במאנדיי.קום, שמספרים כיצד ניגשנו לעצב את הפלטפורמה מחדש בקיץ 2018 באמצעות שימוש בחזון של כל אחד מששת המעצבים של מאנדיי באותה תקופה. הילי ויבגני מתארים את תהליך העבודה ונותנים שישה כלים שבאמצעותם ניתן להפוך את האימרה הדי-רומנטית הזו – ׳לחלום ללא גבולות׳ – לכלי עבודה של ממש.