ראשון המרצים היה ד"ר עופר מונר, ראש התוכנית ללימודי UX ביחידה ללימודי חוץ באוניברסיטת חיפה וראש התוכנית לתואר ראשון במדעי ההתנהגות עם התמחות באינטראקציית אדם־מחשב (HCI) במכללה האקדמית תל אביב-יפו ומחבר הספר Interaction Psychology, שעסק במהפכת המידע תחת הכותרת "כשסקיינט פגשה את טרון: על אנושות, על טכנולוגיה, על טכנולוגיה אנושית".ד"ר מונר פתח בהצגת ההיסטוריה של האנושות כחברה יוצרת כלים – החל מן הפשוטים ביותר, כגון אבן הצור והגרזן, וכלה בכלים המתוחכמים של ימינו: המחשבים והטלפונים החכמים. לפי ד"ר מונר, האדם פיתח ומפתח כלים כדי להשתלט על העולם, כדי לשפר את היכולות שלנו ולתת להן ביטוי חזק יותר וכדי לשפר את התקשורת שלנו עם בני אדם אחרים. הכלי המתוחכם ביותר, שבו כולם מחזיקים, הוא הטלפון החכם; בטלפון ממוצע כזה יש כוח חישוב שדי בו כדי לשגר חללית לירח, וגם הוא נועד לאפשר לנו יכולת תקשורת רחבה עם העולם כולו ולהרחיב את יכולותינו ולהשלים חוסרים כגון בעיות זיכרון, קשיי התמצאות ועוד.אחת התוצאות של השינויים הללו היא שהמשאב החשוב ביותר כיום הוא מידע. בתחילה התאפשרה גישה למידע מסונן ומהונדס בלבד, אבל כיום הרשת מספקת "מידע נא" (RAW) שמגיע ממקורות שונים ורבים באיכות משתנה. עוד אחת מתוצאות מהפכת המידע היא שהמשתמשים בטכנולוגיה הולכים ונהפכים בעצמם למוצר – כשהמטרה של החברות הגדולות היא שהמשתמשים ייצרו תוכן שייצרך על ידי משתמשים אחרים ויגדיל את ההתמכרות לפלטפורמה ואת יכולת המכירה של החברות. ד"ר מונר הפציר בקהל להילחם עבור המשתמשים, ולדרבן את המאבק למען המשתמשים כדי שלא יהפכו למוצר, כאשר מעצבי הטכנולוגיה חייבים לזכור תמיד שהמשתמשים הם לפני הכל בני אדם. כך, סקיינט מנצחת את טרון.ד"ר מונר סיכם את הרצאתו בקביעה שמטרת מכון המחקר UED היא למנוע מצב שבו המשתמשים הופכים למשרתיה של הטכנולוגיה ולקדם מציאות שבה אנחנו השולטים בטכנולוגיה והיא משמשת בעיקר לטובתנו.‍

הרצאתו של ד"ר דוד גלולה ראש המכון על המתח בין בינה מלאכותית והעצמת משתמשים בכנס טלדן ה-34 ליישומי מידע. ד"ר גלולה הציע חזון, נחמה ומשימה. חזון בקולו של צ'רלי צ'פלין. קצת נחמה לכל האנשים המפחדים מהבינה המלאכותית באמצעות משחקי השחמט והגו. אבל בעיקר הטיל משימה כבדה על יצרני הטכנולוגיה בעולם לקחת על עצמם - להסיט את ספינת הבינה המלאכותית להעצים את בני האדם ואת האנושיות.

דיסקליימרים שמנוסחים כמו חוזה משפטי פוגמים בחוויה האישית והשירותית שאנחנו מנסים ליצור. האם הם גזרת גורל או שאולי יש לנו דרך לשפר אותם משמעותית? את ההרצאה השלישית תעביר סתיו מורן-לשם, אדמינית הקבוצה, שכתבה מיקרו-קופי למוצרים דיגיטליים עם מאות אלפי משתמשים ועם רגולציה הדוקה. למה חשוב שנתייחס לדיסקליימר כמו לכל טקסט במוצר שלנו? האם יש לנו בכלל יכולת להשפיע עליו? איך לנסח אותו פשוט, ברור ושירותי יותר? צעד אחרי צעד איך לשמור על התפקוד המשפטי שלו בתוך השינוי? איך אפשר להציג אותו על המסך בדרך מזמינה יותר? ואיך לעזאזל נפטרים מהסלאש הזה? תכינו את הייעוץ המשפטי, כי הדיסקליימרים שלכם כבר לא ייראו אותו הדבר.

אם אתם עובדים בארגון שמרני ורוצים להעביר בו שינוי בשפה, תקשיבו לזה: איך הפך משרד המשפטים מארגון שמדבר אל המשתמשים שלו במשפטים מסובכים ומוזרים שגם משפטנים מתקשים להבין, לארגון שבו אפילו המתכנתים רגישים למיקרו-קופי גרוע? בהרצאה הזאת נשמע: א. איך מעבירים שינוי בשפה של ארגון ותיק, ממשלתי ומשפטי ב. טיפים חשובים לכתיבת מיקרו-קופי רציני שבאמת עוזר למשתמשים אלינור משען סלומון, שהקימה ומובילה את תחום הUX באגף מערכות מידע של משרד המשפטים, מספרת בהרצאה למה בכלל לקחה על עצמה את המסע הזה, איך היא רתמה מנהלים וצוותים אחרים, ואיך נראה השינוי בפועל במיקרו-קופי של מערכות ואתרי משרד המשפטים.

ליברה היא חברת ביטוח צעירה שרוצה לשנות סדרי ביטוח – ולא רק בתפיסה המקצועית ובמודלים העסקיים, אלא גם בשפת המותג. יפעת בן דב וינברג, סמנכ"ל השיווק בליברה, מספרת: איך עושים אפיון שפה ומביאים לידי ביטוי את ערכי המותג בשפה התקשורתית ובשיח עם המשתמשים כבר מהמפגש הראשון איתם? איך אפשר לגרום לממשק דיגיטלי בעולם הביטוח והפיננסים לייצר חוויה שונה ולתקשר עם הגולש בצורה ידידותית וקלילה יותר, אבל עדיין מעוררת אמון ומקצועית? איך מתמודדים עם גורמים מקצועיים בארגון שמתנגדים לשינוי בשפה? ולמה חשוב לבדוק את המיקרו-קופי גם אחרי עלייה לאוויר ולעשות שינויים תוך כדי תנועה? יפעת מרחיבה על התהליך שעברו עד ההשקה המדוברת ואחריה ונותנת כלים לצאת מהשפה המעונבת ולכתוב ביטוח בדרכים חדשות.

הרצאה מתוך מפגש 7 של קבוצת "מיקרו-קופי: כותבים יו-איקס". דני לשם, מנהל תחום המסעדות בוויקס, מספר איך - ובעיקר למה - הם כתבו ממשק שלכם למשלוחים ממסעדות בלי להזכיר אוכל, וגם: איך התמודדו עם בעיית המגדר בתרגום לעברית, איך כותבים ממשק שיש בו שלושה שחקנים (העסק, הלקוח ווויקס) ועוד אתגרים וכלים שימושיים שהם פיתחו בדרך ויכולים לעזור גם לכם.

אנו חיים בתרבות של הסחות דעת. מחקרים מראים שאנשים מחליפים משימות בממוצע כל שלוש דקות. הסחות הדעת הללו לא רק פוגעות ביעילות העבודה אלא גם מייצרות השפעות רגשיות שליליות, כגון מתח גבוה ומצב רוח רע. כמאפיינים, אנו יכולים לסייע בהפחתת חלק מההשפעות השליליות, על ידי תכנון מערכות התומכות באופן שבו המשתמש מנהל ריבוי משימות. נתמקד בכמה היבטים של איפיון למציאות של ריבוי משימות והפרעות, כולל כיצד לצמצם את הזמן שנדרש כדי לעבור בין משימות, מתי וכיצד להפריע למשתמש בצורה חכמה, ואיך לתמוך בהתמקדות במשימה נתונה. בנוסף לשיתוף דוגמאות, נדון בתיאוריות קוגניטיביות התומכות בעקרונות המוצגים.

העורך של WalkMe מאפשר למשתמש ליצור שכבת הדרכה פשוטה מעל מערכת מורכבת, תוך שימוש ביכולות ויזואליות ולוגיות. בפרויקט הזה הצוות ב-WalkMe לקח את העורך הישן והלינארי של המוצר, הכניס אותו למערבל בטון, והוציא אותו גרפי, עשיר, וחזק. איך זה קרה? איזה פדיחות הם עשו בדרך (רמז: וויי וויי איזה פדיחות), ואיך זה קשור ל- Yoda? הרצאה קלילה של אודי על עיצוב רציני, עם מה לעשות ומה פחות, ועם משתמש בודד שלקח את הצוות ב-WalkMe לקצה.

מה הקשר בין זבוב בשירותים לדלתות מסתובבות?קונספט ה"הֶינֵּד" (nudge) הוא תחום זוכה פרס נובל לכלכלה העוסק בפעולות קטנות עם אימפקט גדול.נדבר על הכוחות הפסיכולוגיים הסמויים המעצבים את הבחירות שלנו, נסקור אוסף כלים ושיטות לעיצוב התנהגות, ונחשוב איך אפשר לשפר את העולם שסביבנו בעזרת עיצוב.‍

האפיון והעיצוב מחדש של המערכות התפעוליות בסניפי דומינוס (קופה, מסכים למכיני פיצות ועוד) התחיל בבקשה פשוטה: הלקוח ביקש לקצר את עקומת הלמידה לעובדים חדשים, מצד אחד, ולהגיע ליעילות מקסימלית בתפעול השוטף, מצד שני. והאתגר הגדול מכולם – לדאוג להטמעה חלקה של המערכות החדשות אצל המשתמשים הוותיקים שלא תמיד שמחים ש"מזיזים להם את הגבינה".בהרצאה ניצן ישתף מהניסיון של הצוות ב-UXPERT בעבודה על הפרויקט המורכב הזה, וידבר על העקרונות שהנחו אותם, המהלכים הייחודיים שבוצעו בתהליך העבודה, ועל השיפור הדרמטי שהתחולל בדומינוס בעקבות הפרויקט.מומלץ להגיע להרצאה שבעים‍

ההרצאה של יקיר רזניק מהמפגש של קבוצת הפייסבוק מיקרו-קופי: כותבים UX

כיצד יוצרים שפה גרפית, דינאמית וצעירה, לארגון אנטרפרייז השביעי בגודלו בעולם? איך מעודדים ומשמרים עקביות בפורטפוליו של מאות מוצרים? היכן עובר הגבול בין שבירת מוסכמות עיצוביות, לבין הכרת קהל היעד, אותו נועדה לשרת השפה העיצובית? בהרצאה זו ראובן מתמקד בתהליך המרתק והמצליח ביצירת שפה עיצובית ארגונית, במיזוג בין HPE software ו-Micro Focus. ראובן משתף את העקרונות שיעזרו לכם בתהליכים דומים, גם אם אתם בארגון בסדר גודל צנוע יותר.

"תעשה לי את זה מסובך וקשה לשימוש", אמר אף משתמש אף פעם. כולם רוצים ממשק פשוט, קל להבנה, נקי וכל המילים היפות שאנחנו רגילים לשמוע. חשיפה הדרגתית – progressive disclosure – הוא אחד הכלים החשובים בארגז של מאפיין ה-UX, במיוחד במערכות מורכבות. ליאב יציג בהרצאה שלו כמה דוגמאות ייחודיות ליישום של הכלי הזה.

לא משנה אם מקום העבודה שלך פועל על בסיס עקרונות Scrum, Lean, או Kanban – מהירות היא שם המשחק. בהרצאה זו יסביר טל כיצד ליישם שיטות לחקר משתמשים בסביבת Agile מבלי לפגוע באיכות הממצאים, כיצד לשכנע את המנהלים להשקיע (זמן וכסף) במחקר, ובעיקר – איך לגייס את כל צוות המוצר לקחת חלק פעיל בתהליך המחקר ולהתבסס על הממצאים בשלבי העיצוב והפיתוח.

הרצאה מהמיט אפ החמישי של קבוצת המיקרו קופי - שיטות של הנעה לפעולה ושינוי התנהגות באמצעות מיקרו קופי. הקייס סטדי של כללית.

הרצאה של רעות מלבני מהמפגש החמישי של קבוצת הפייסבוק מיקרו-קופי: כותבים UX

אם אתה חושב להמשיך בקריירה כמעצב UI או מעצב UX אז הסרטון הזה הוא בשבילך. זה יכול להיות קשה לדעת מאיפה להתחיל ואיזה כביש מתאים לך לנסוע. למרות שיש כמה קווי דמיון מובנה בין שני התפקידים, הם שונים מאוד באופיים.‍

כמובילי ה-UX בארגון אנחנו מג'נגלים בין הפיתוח, מנהלי המוצר, ה-CTO, מעצבים גרפים, כתב טכני ועוד. ביום הראשון שלנו בתפקיד (מזל טוב!), המנהלים כבר יודעים על מה אנחנו "צריכים" לעבוד, אז קדימה 48 שעות חפיפה ולעבודה! אז זהו… כדאי שלא 🙂 בהרצאה אספר על האתגרים והחוויות שלי בהקמת צוותי UX בהיי-טק ואספק את התובנות שלי מהתהליכים שעברתי. אנסה לעזור לכם לענות על השאלות: איך גורמים לארגון להשקיע במוצר באופן שונה לגמרי ממה שהוא תכנן? איך מייצרים אג'נדה ובונים בעצמנו תכנית עבודה? איך מוצאים את דרכנו בסביבת אג'ייל? את מי כדאי לשמור קרוב אלינו? איך רותמים את מנהלי המוצר העסוקים לעניין? במה נרצה להיות מעורבים ומה רצוי לשחרר? ועל מה לא לוותר בתהליך העבודה

ניהול עובדים היא משימה מאתגרת תמיד. ניהול צוות מצליח ומשגשג זוהי משימה קשה בהרבה. ניהול צוות אנשים קריאטיבים חובבי ריגושים בעולם אנטרפרייז עם מוצר טכני מורכב ולקוחות ענק מעבר לים –זה כבר ממש נועד לכשלון. בהרצאה זו אחלוק את האתגרים בתפקיד שכזה, אשתף בטעויות שעשיתי לאורך הדרך וגם בהצלחות ואיך שומרים על צוות חזק ומצליח כנגד כל הסיכויים. אדבר על גיוס עובדים מעולים והכשרתם, על איך דואגים שהעבודה שמגיעה לצוות תמיד תהיה מאתגרת ומעניינת, איך מכשירים צוות גם בלי תקציב מפוצץ ואיך מפתחים כל אחד מאנשי הצוות גם כשלפעמים נראה שהוא כבר יודע הכל.

פסקה מיושרת לימין? גודל אות של 16px? פונט אריאל או ורדנה? תשובות לשאלות אלו משליכות באופן ישיר על האינטראקציה הרצויה. ההרצאה תעסוק בטיפוגרפיה – תורת האות, בדגש על מסך וחוויית משתמש. על משמעות הטיפוגרפיה עבורנו כמעצבים – באופן מודע, ועל ההשלכות של טיפוגרפיה על המשתמשים שלנו – באופן בלתי מודע. בשנים האחרונות חלו שינויים רבים בתחום הטיפוגרפיה על מסכים. לאחרונה google הוציאו 11 פונטים חדשים בעברית, שלאט לאט מתחילים לשבור את ההגמוניה של גופן אריאל המוכר. אתרים מתחילים להעביר תחושות לא רק דרך פונקציונליות, קומפוזיציות וצבעים אלא גם באמצעות אותיות. דרך היכרות עם המהלכים העדכניים ביותר, לירון תשתף כמה כללי אצבע על מה שהופך טיפוגרפיה לטובה יותר, ותיתן כמה טיפים על הדרך לבחון אותה בסביבת מסך ומשתמש.