פרוטוטייפים מהירים שנבנו על ידי מעצבים ומנהלי מוצר בכלי וייב-קודינג ו־AI שימשו לוולידציה בלבד - ולבסוף נזרקו לפח כי לא השתלבו עם הקוד הקיים. Myop משנה את כללי המשחק: המערכת עוטפת אלפי שורות קוד שנוצרו בכלי חיצוני והופכת אותן ל־3 שורות שמתחברות ישירות לפרודקשן. כך אפשר להריץ ניסויים, לשנות קומפוננטות ולהוציא פיצ'רים חדשים תוך שעות או ימים, במקום שבועות וחודשים. אבל זה לא נגמר כאן. החזון של קרן הוא עולם שבו מעצבים ומנהלי מוצר מקבלים אייג’נסי אמיתי: הם בונים את חוויית המשתמש ישירות בפרודקשן, מריצים A/B, ומבצעים התאמות בזמן אמת, בעוד המפתחים מתמקדים בלוגיקות העסקיות המורכבות והייחודיות. התוצאה: קצבי פיתוח מהירים, מוצר גמיש יותר, והזדמנות אמיתית לסגור את הלופ בין רעיון לאימפקט עסקי.

עולם הבלוקצ׳יין נמצא במהפכה. מהפכה טובה כמובן - כזו שגודלת, משתנה כל הזמן, וממציאה את עצמה. זה נהדר לעצב בתחום שכזה - כי זה נותן מקום ואף מחייב לחשוב כל הזמן על יצירת פתרונות חדשים, הסתכלות קדימה, אבל גם למטה לקרקע. בפרק החדש ״לעצב מהפכה - חווית משתמש בעולם הבלוקצ׳יין״, עדי לוין אירחה את לירן בשארי, שהוא ראש מחלקת עיצוב מוצר בחברת פיירבלוקס. לירן סיפר על האתגרים וההזדמנויות בעיצוב לתחום שנמצא בתנועה מתמדת, על המתח בין ריצה מהירה לבנייה לטווח ארוך, ועל מה המשמעות שם להיות מעצב.ת במהפכה טכנולוגית. אתגר מעניין שלירן סיפר עליו הוא שיש להם המון סוגים של לקוחות - עם צרכים מאוד שונים, ורמות ידע מאוד שונות. יש להם מספר צוותי עיצוב שעובדים על חלקים שונים במוצר. אחת המשימות החשובות מבחינתו היא להצליח ליצור מוצר עם חוויה הוליסטית, בו זה לא יורגש למשתמשים שמספר צוותים עבדו עליו במהלך הדרך. ומבחינתו זו ההצלחה הכי גדולה של צוות עיצוב. אני לא אספר לכם כאן מה זה בלוקציין, כי אני לא אעשה את זה מספיק טוב, את זה נשאיר ללירן.

עולם העיצוב הוא גדול ומרתק, ואם נמצאים בעבודה הנכונה כל יום שונה לחלוטין מהקודם. ועדיין, לאחר זמן מה, כולנו מגיעים לרגע שבו המוח לא מסוגל לשחר ממחשבה אחת טורדנית: נמאס לי מעיצוב. ההרגשה הזאת, הידועה בתור שחיקה מקצועית, יכולה להיות כוח הרסני בחיים, אך יכולה גם להיות סימן שימושי שהגיע הזמן לעשות שינוי לטובה.

פרק טעון בו התווכחנו לא מעט אבל הסכמנו הרבה יותר. חלקנו טיפים מתוך הניסיון שלנו בכל הקשור להכנה לראיונות עבודה ותכנון נכון של הקריירה. בין השאר דיברנו על: האם אפשר בכלל להתכונן לראיונות עבודה? (כן , התשובה היא כן) אילו סוגי שאלות ישאלו בראיון? מה ההגיון מאחורי כל שאלה ואין נכון להתמודד איתן? למה חשוב להתכונן גם לשאול שאלות ולא רק לענות עליהן? האם זה בסדר לשלוח מבחן בית? איזה סוגי מבחני בית יש? מתי להגיד לא למבחן בית? מה אנחנו ממליצים למועמדים לשאול בראיון ואיך לזהות דגלים אדומים שעולים בראיונות אישיים.

המעצב המודרני בנוי בדיוק עבור יזמות, אך משום מה אנחנו רואים מעט יוזמות עיצוב (או יוזמות שמובלות על ידי עיצוב) בישראל. בכדי להניע את קהילת העיצוב שלנו לשינוי בתפיסה, הבאנו את אחד מיזמי העיצוב המובילים בקהילה, עידו זייפמן, שחולק את מסע העיצוב שלו, מספר על העליות והירידות בחיי היזמות, ונותן טיפים שימושיים איך להתחיל את המיזם הבא שלכם.

ישראל, הידועה כמדינת הסטארטאפ, מהווה בית לאלפי סטארטאפים - רבים מהם כוללים מעצב אחד בלבד. אלה הם חייו של המעצב הבודד: מוקף במהנדסים ואנשי מוצר, מדווח למנכ״ל או סמנכ״ל, נלחם על מקומו, ועובד קשה בכדי להתפתח מקצועית. אך יחד עם כל האתגרים, ישנם יתרונות רבים שעושים את תפקיד המעצב הבודד לעמדה חזקה ורבת פוטנציאל.

כל ראיון, שיחה, תרגיל, ודחייה בסופו של דבר מתחבר לסיפור גדול יותר, שמייצר את תקופת חיפוש העבודה. בשוק הנוכחי לא נדיר לראות אנשים שמחפשים עבודה במשך חודשים ארוכים, אם לא יותר. והתקופה הזאת, אם לא מנוהלת נכון, יכולה להוביל לתחושות קשות ובורות נפשיים שקשה לצאת מהם.

עבודה ופגישות הולכים ביחד כמו פיתה ושוקולד - אי אפשר אחד בלי השני. ופגישות נהיו חלק כל כך טבעי ביום העבודה הממוצע, שאנחנו לא לוקחים את הזמן לבדוק האם אנחנו מנהלים את הפגישות שלנו נכון, והאם הן אמורות להתרחש מלכתחילה. בסופו של דבר פגישות הן כלי, ויש לנו את החובה לדעת איך להשתמש בהן בצורה יעילה.

בפרק הזה נדבר על המעבר בין לימודי עיצוב מוצר באקדמיה למציאות ולפרקטיקה בעולם ״האמיתי״. איך דווקא בתוך ״מגבלות״ העבודה בתעשייה נדרשת יצירתיות מסוג שלא הכרנו בלימודים, אילו כישורים שנרכשו באקדמיה באמת שימושיים בשטח, נדבר על מה עשוי להפתיע אתכם ביום יום וגם כמה טיפים לבוגרים טריים. (משתתפים: אור פינס ורועי שלאין)

בתוך המילה ״הייטקס״ מתחבא עולם שלם של סוגי חברות בגדלים שונים, מבנים שונים, מוצרים שונים, וחוויות שונות. מהסטארטאפ המשפחתי שכולל עשרה עובדים, ועד החברה הציבורית שמכילה עשרות ומאות אלפי אנשים, לכל סוג חברה יש את המאפיינים שלה, שבסופו של דבר יעניקו לנו כעובדים חוויית עבודה שונה לגמרי.

מאז הקורונה העולם גילה שיש חיים מחוץ למשרד: במכה אחת כל המשרדים נסגרו, ובנינו כלי עבודה ומתודולוגיות תקשורת בכדי שנוכל להמשיך לעבוד מהבית. וגם היום, שנים אחרי, רוב החברות בישראל עובדות במודל היברידי. אך עד כמה שאנחנו נהנים לעבוד מהבית, אפשר ליפול למלכודות ולעשות את זה בצורה שפוגעת בבריאות, בפרודקטיביות, וביכולת להתקדם בקריירה.

בין אם מדובר במעצב בתחילת הדרך, ובין אם מעצבת בכירה עם שנים רבות של ניסיון, בשלב מסוים כולם יחוו את סינדרום המתחזה. זאת הרגשה משונה, שפתאום המוח שלנו שואל את עצמנו האם באמת מגיע לנו להיות פה, האם ההצלחות שלנו מגיעות לנו, ומתי בדיוק כל מי שמסביבנו יגלה שאנחנו מתחזים. החדשות הרעות הן שזאת תחושה בעייתית, שיכולה לפגוע בהתקדמות הקריירה. החדשות הטובות? אפשר לחיות עם זה, להתנהל מול זה, ואולי אפילו לפתור את זה.

בפרק הפודקאסט שוחחנו על השימוש בכלי Figma Make, ככלי לפרוטוטייפינג מהיר ובדיקות משתמשים. נסטיה גולובוצקי מצוות המוצר של אש הסבירה כיצד השתמשה בפיגמה מייק כדי לבנות אב־טיפוס לטופס מורכב שמחשב ערכים בזמן אמת – צורך שנבע מעבודה מול קהלים כמו רואי חשבון ובנקאים, שדורשים דיוק גבוה במספרים. הפרק התמקד בגישה פרקטית שמתחילה מהגדרה מדויקת של מה רוצים לבדוק, ממשיכה דרך ניסוח פרומפט חכם (בשילוב ChatGPT), ועוברת דרך עבודה ישירה עם פיגמה מייק כדי לדמות את ההתנהגות הנדרשת, גם אם העיצוב עדיין לא מושלם. נסטיה הדגישה את היתרון שבמהירות - אפשר לבנות אב־טיפוס פונקציונלי ולהשתמש בו לבדיקה מיידית, בלי להפעיל צוות פיתוח. בנוסף, היא שיתפה כיצד להשתמש באותו תהליך ובאותה שיחה עם ChatGPT גם ליצירת שאלון בדיקה, סיכום ראיונות משתמשים, ואפילו לאפיון פתרונות ראשוניים – מה שחוסך המון זמן וממקסם את הערך מכל שיחה עם משתמש. בשיחה נגענו גם בהתמודדות עם תקלות, בניית אב־טיפוס בשלבים, שמירה על גרסאות, והתובנה שה־AI הוא לא תחליף לאדם – אלא שותף שעוזר לבצע משימות חוזרות ומורכבות במהירות, תוך שמירה על שליטה אנושית ויצירתיות.

בעבודה, כמו באהבה, חייבת להיות התאמה בכדי לבנות מערכת יחסים מוצלחת. והתאמה היא הרבה מעבר לציפיות שכר: אופי החברה, סוג המוצר, תנאי העבודה, מבנה הדיווח. ישנם גורמים רבים שיכולים לקבוע האם זאת תהיה אהבה ארוכת טווח, או דייט שתרצו לברוח ממנו כמה שיותר מהר.

רילוקיישן זה לא רק יעד - זה מסע. בפרק החדש של רדיו באטן, עדי לוין מארחת את יהודית אשר - מעצבת מוצר ומייסדת הפודקאסט - לשיחה כנה על המעבר שלה לניו יורק: מהדחף להגשים חלום, דרך התהליך הזוגי של קבלת ההחלטה, ועד ההתמודדות עם הבירוקרטיה, התרבות החדשה והחיים כמהגרת. זה לא סיפור על מעבר קל, אלא על דרך שמורכבת מהתלבטויות, אמונה והמון הסתגלות.יהודית משתפת גם על תחושת השייכות שמתחילה להיבנות, על ההבדלים בצורת העבודה עם צוותים אמריקאיים - וגם על החשש מהשפה, שמתחלף לאט־לאט בהבנה שהחיבור האנושי חזק מהניסוח המושלם. בפרק תמצאו גם הצצה למעבר שלה לתחום הסייבר, לתהליך הקבלה לגוגל קלאוד, ולשיחה על חשיבות הסיפור שאנחנו מספרים על עצמנו בתוך שינוי גדול.

בפרק הזה נדבר על קבלת החלטות בעולם של אי ודאות, כשפידבקים, מגבלות ושינויים פתאומיים מאלצים אותנו לעצור, לחשב מסלול מחדש, ולעיתים גם לשנות כיוון. נשוחח על חשיבות העקרונות המקצועיים והפוקוס, על הכוח שיש בעבודת צוות ועל הדרכים לשמור על חדוות יצירה וחוסן מנטלי – גם כשהמציאות משתנה בקצב מסחרר. (משתתפות: נטע ויצטום ורותם צויקל)

בעולם המודרני שבו כל אדם הוא משפיען וכולם עסוקים בלספור לייקים ברשתות החברתיות, אנשים רבים מרגישים לחץ לא מוסבר ״לייצר תוכן״. אך בתוך המושג החמקמק הזה מסתתרת אומנות אמיתית שדורשת הבנה של הפורמט, התוכן, היתרונות, ולעיתים החסרונות של המסע הארוך שיצירת תוכן דורשת.

בין כל השאלות המקצועיות, בדיקה של תרגילי בית, הצגת תיק עבודות, ושאלות של ציפיות שכר, יגיעו גם שאלות קשות באמת. הרי להסביר למה בחרנו בכפתור מסוים או אייקון ספציפי זה קל, אבל להסביר מדוע אנחנו עוזבים את המשרה הנוכחית? כבר סיפור אחר. שאלות קשות עלולות להפיל כל מועמד, ולכן צריך להתכונן אליהן היטב.

סביבת העבודה המודרנית מאפשרת חופש גדול בהרבה משקיבלו הדורות הקודמים, ובאותו זמן דורשת הרבה יותר מהזמן והריכוז שלנו. פגישות בערב, הודעות עבודה שמופיעות על הטלפון האישי, וניסיון נואש לעלות לפגישות וידאו כשהילדים מטפסים עלינו ברקע - מה היא הדרך הנכונה לייצר איזון בריא בין החיים הפרטיים לחיים המקצועיים? ההשראה השבועית: https://www.amazon.com/Iconic-Photographic-Tribute-Apple-Innovation/dp/098858171X

שחר כהן הוא מנטור מוכר ומוערך בעולמות ה-NLP, עם ניסיון רב בליווי אישי ומקצועי. בפרק הזה הוא משתף אותנו ב־8 העקרונות החשובים שלדבריו הופכים פידבק לכלי משמעותי, מדויק ומקדם. זו הזדמנות ללמוד איך לתת משוב בצורה כנה, אפקטיבית ומכבדת, גם בסביבות עבודה מורכבות. פרק מומלץ במיוחד למי שמוביל, מלווה או פשוט רוצה לתקשר טוב יותר בצוות.